(א) ועל ברכת תפילין אם הלכה כדברי הגאון הרי"ף, שאם לא סח בין תפלה לתפלה אינו מברך אלא להניח תפילין כשמניח של יד, ובהניחו ש"ר אינו מברך כלל, או הלכה כדברי הגאונים האומרים שאפי' לא סח צריך לברך על ש"ר על מצות תפילין, ואם סח מברך על ש"ר ב':
(ב) והשיבו לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה, כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו, ואת בריתי אקים את יצחק, אחד קראתיו ובכורי אתנהו, גם ברוך יהיה:
Regarding the blessing of the tefillin, I asked whether the law followed the opinion of R. Isaac Alfasi, that if there was no interruption between putting on the two tefillin no additional blessing needs to be recited: i.e, the blessing 'to don tefillin' is recited when putting the first one on the arm, and for the head, nothing is said at all. Or perhaps, the law follows those geonim who say that even if one did not speak between the two, one needs to recite the blessing 'on the commandment of tefillin' before placing it on the head, and if one did interrupt with speech, one recites two blessings when putting it on the head.
They answered:"Reason is not with the aged, and counsel is not with the young." (Shabbat 89b:4) "For Abraham knows us not, Israel does not recognise us" (Isaiah 63:16), rather "my covenant will be made with Isaac." (Genesis 17:21), "I have singled him out," (Isaiah 51:2) "and will give him the birthright," (Psalms 89:28) "and he shall be blessed." (Genesis 27:33)
אמר רב חסדא סח בין תפילה לתפילה חוזר ומברך סח אין לא סח לא והא שלח רב חייא בריה דרב הונא משמיה דר' יוחנן על תפילה של יד אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין על תפילין של ראש אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין אביי ורבא דאמרי תרוייהו לא סח מברך אחת סח מברך שתים
§ Rav Ḥisda says: If one spoke between donning the phylacteries of the arm and the phylacteries of the head, he must recite the blessing again when donning the phylacteries of the head. The Gemara notes: One can infer that if he spoke, yes, he must recite a blessing when donning the phylacteries of the head, but if he did not speak, he does not recite a blessing. The Gemara challenges this: But Rav Ḥiyya, son of Rav Huna, sent a ruling in the name of Rabbi Yoḥanan: On the phylacteries of the arm one says the blessing: Blessed are You, Lord our God, King of the Universe, Who has sanctified us through His mitzvot and commanded us to don phylacteries. On the phylacteries of the head one says the blessing: Blessed are You, Lord our God, King of the Universe, Who has sanctified us through His mitzvot and commanded us concerning the mitzva of phylacteries. Abaye and Rava both say: Rabbi Yoḥanan meant that if one did not speak, he recites one blessing; if he spoke, he recites two blessings.
לא סח מברך אחת סח מברך שתים. פירש בקונטרס לא סח מברך אחת בין של יד בין של ראש סח מברך שתים להניח תפילין בשל יד ועל מצות תפילין בשל ראש ור"ת פירש לא סח מברך אחת לשל ראש מברך על מצות תפילין שזו היא ברכתו סח מברך ב' לשל ראש להניח ועל מצות וכן [כתב] בשימושא רבא דתפילין מ"ר:
אביי ורבא דאמרי תרוייהו לא שח מברך אחת שח מברך שתים וכן הלכתא [והכי נמי אשכחן בירושלמי: כשהוא לובשן מברך אקב"ו להניח תפילין וש"מ דאינו מברך על שתיהן אלא א' וה"נ כתב רב האי גאון וה"נ כתב רב אחא משבחא ז"ל] וחזינא בהלכות גדולות בהא מילתא טעותא, והלכתא כדכתבינן דלא מברך שתים אלא היכא דשח אבל לא שח אינו מברך אלא אחת :
וכיצד סדר הנחתן יניח תחילה של יד דכתיב וקשרתם לאות על ידיך ויברך להניח תפילין ואח״כ יניח של ראש ויברך על מצות תפילין שאחר עשה של יד כתיב והיו לטוטפות בין עיניך ואמרו רבותינו [שם] כל זמן שיהיו בין עיניך יהיו שתים
לא סח בין של יד לשל ראש מברך אחת סח מברך שתים פי׳ רב יהודאי גאון ורב עמרם ורבינו יעקב בתוס׳ שם לא סח אינו מברך אלא אחת של ראש אבל סח מברך שתים על של ראש וכן ראיתי בפירוש בילמדינו [פ׳ בא דף ל״ח ע״ב] שאפילו מניח זה אחר זה בלא סיחה שיברך על של יד להניח ועל של ראש על מצות תפילין ולא כדברי המפרשי׳ [היינו] רש״י שם והאלפסי בהלכות תפילין והמימוני בפ״כ דתפילין] לא סח מברך אחת כלומר יוצא בברכה שבירך על של יד
והחולץ תפילין לא יברך לשמור חוקיו ולא שום דבר ואפי׳ חולצן סמוך לחשיכה
אסור להפסיק בדיבור בין תפלה של יד לתפל' של ראש ואם הפסיק מברך על של ראש על מצות תפילין: הגה ולדידן דנוהגין לברך ב' ברכות אף אם לא הפסיק, צריך לחזור ולברך על של ראש להניח וגם על מצות [ד"ע]:
It is forbidden to make an interruption with speaking between [putting on] the arm tefillin and the head tefillin, and if he spoke, he must recite the blessing on the head tefillin: "...on the Mitzvah of Tefillin".
Rem"a: And for us [Ashkenazim] that have the custom to make the two blessings even if one did not speak in between, he must go back and make both blessings on the head tefillin.