Comment demander ?

(א) על שבות דשבות. ובארתי בשאלתי על טלטול נר הדולק בשבת שהוא אסור משום שבות אם מותר לומר לעכו"ם לטלטלה ממקום למקום, שאפי' לישראל אינו אסור אלא משום שבות, או אם נאמר אמירה לעכו"ם שבות אפי' בדבר שאינן אסור לישראל מן התורה הואיל ואית ביה איסור דרבנן:

(ב) והשיבו ואתה פה עמוד עמדי ואתנה לך התורה והמצות אשר כתבתי להורותם לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה וכל הנוגע בדבריהם כנוגע בבבת עינו, ובכמה מקומות עשו חכמים חיזוק לדבריהם יותר משל תורה, כ"ז השיבוני:

Teshuvot Min HaShamayim 4

Concernant le principe du 'chvout d'chvout', une double interdiction rabbinique. J'ai examiné et posé des questions [dans mon rêve] sur le fait de porter une bougie allumée le Chabbat, ce qui est interdit à cause du chvout, un interdit rabbinique. J'ai demandé s'il était permis de demander à un non-Juif de porter la bougie d'un endroit à l'autre, puisque même pour un Juif, la seule raison de s'abstenir est le décret rabbinique ; ou si le fait de demander à un non-Juif de faire quelque chose le Chabbat est toujours considéré comme chvout, même lorsque l'action demandée n'est pas interdite par la Tora elle-même, puisque les rabbins ont interdit de faire de telles demandes.

Ils ont répondu : "Maintenant, tu te tiens ici avec moi" (Deutéronome 5:27) "Et je te donnerai les instructions et les lois que j'ai écrites pour les informer" (Exode 24:12) "Qu'aucune main n'y touche, car lapidé ou abattu" (Exode 19:13) sera celui qui touchera à leurs paroles, "c'est comme s'il touchait la pupille de son propre œil." (Zacharie 2:12) Car en de nombreux endroits, les sages ont rendu leurs propres lois plus strictes que celles de la Tora. Tout cela, ils me l'ont répondu.

שבת מ״ד א:ג׳

מַתְנִי׳ מְטַלְטְלִין נֵר חָדָשׁ אֲבָל לֹא יָשָׁן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל הַנֵּרוֹת מִטַּלְטְלִין, חוּץ מִן הַנֵּר הַדּוֹלֵק בְּשַׁבָּת.

Shabbat 44a:3

MISHNA: The dispute in this mishna seems to be a local one; however, it is the key to several halakhot in the area of the prohibition of set-aside [muktze]. One may move a new oil lamp on Shabbat but not an old one that was already used. A lamp that was used is covered with soot and unsuitable for use. It is therefore considered set aside from use due to its disgusting nature. Rabbi Shimon says: All oil lamps may be moved on Shabbat except for an oil lamp that is burning on Shabbat, due to the concern that it might be extinguished.

רש"י על שבת מ״ד א:ג׳:ב׳

אבל לא ישן - דמוקצה מחמת מיאוס הוא:

חוץ מן הנר הדולק בשבת - בעוד שהוא דולק אסור שמא יכבה הנר:

Rashi on Shabbat 44a:3:2

...

שבת ק״נ א:ג׳-ה׳

מַתְנִי׳ לֹא יִשְׂכּוֹר אָדָם פּוֹעֲלִים בְּשַׁבָּת. וְלֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ לִשְׂכּוֹר לוֹ פּוֹעֲלִים.... גְּמָ׳ פְּשִׁיטָא מַאי שְׁנָא הוּא וּמַאי שְׁנָא חֲבֵירוֹ? אָמַר רַב פָּפָּא: חָבֵר גּוֹי. מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: אֲמִירָה לְגוֹי שְׁבוּת! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲפִילּוּ תֵּימָא חֲבֵירוֹ יִשְׂרָאֵל, הָא קָא מַשְׁמַע לַן: לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ ״שְׂכוֹר לִי פּוֹעֲלִים״, אֲבָל אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵירוֹ ״הֲנִרְאֶה שֶׁתַּעֲמוֹד עִמִּי לָעֶרֶב?״ וּמַתְנִיתִין מַנִּי — כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה. דְּתַנְיָא: לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ ״הֲנִרְאֶה שֶׁתַּעֲמוֹד עִמִּי לָעֶרֶב״. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר: אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵירוֹ ״הֲנִרְאֶה שֶׁתַּעֲמוֹד עִמִּי לָעֶרֶב״.

Shabbat 150a:3-5

MISHNA: A person may not hire workers on Shabbat to work for him after Shabbat because even speaking about weekday matters is prohibited on Shabbat. Similarly, a person may not tell another on Shabbat to hire workers for him. One may not even wait for nightfall at the edge of the Shabbat boundary in order to leave the boundary immediately after Shabbat to hire workers for himself or to bring produce from his field. But he may wait for nightfall at the edge of the Shabbat boundary in order to guard his produce that is outside the Shabbat boundary, and he may then bring produce back in his hand, since he did not initially intend to wait at the edge of the boundary for this purpose. Abba Shaul stated a general principle: With regard to anything that I am permitted to discuss on Shabbat, I am permitted to wait for nightfall at the edge of the Shabbat boundary for its sake. GEMARA: The beginning of the mishna taught that one may not hire workers on Shabbat, and one may not tell another to hire workers for him. The Gemara finds this puzzling and states: This is obvious. What is the difference between him and another? Just as he is prohibited from hiring workers on Shabbat, others are also prohibited from doing so. Rav Pappa said: Another is referring to a gentile. Rav Ashi strongly objects to this: This is itself a prohibition, for telling a gentile to do something that is prohibited for a Jew on Shabbat violates a rabbinic prohibition. Rather, Rav Ashi said: Even if you say that it is referring to another Jew, it can be said that the novel element of this ruling is not the statement itself but what can be derived from it. This is what it is teaching us: One may not say to another explicitly on Shabbat: Hire workers for me, but one may say to another: Does it seem that you will join me this evening? This is permitted even though both of them understand that the questioner intends to hire the other person to work for him. And in accordance with whose opinion is the mishna? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua ben Korḥa; as it was taught in a baraita: A person may not say to another on Shabbat: Does it seem that you will join me this evening? Rabbi Yehoshua ben Korḥa says: A person may say to another on Shabbat: Does it seem that you will join me this evening?

בבא קמא פ׳ ב:ט׳-ט״ו

(חב"ד בי"ח בח"ן סימן) אמר רבי אחא בר פפא משום רבי אבא בר פפא משום רבי אדא בר פפא ואמרי לה אמר ר' אבא בר פפא משום רבי חייא בר פפא משום רבי אחא בר פפא ואמרי לה אמר ר' אבא בר פפא משום רבי אחא בר פפא משום רבי חנינא בר פפא מתריעין על החיכוך בשבת ודלת הננעלת לא במהרה תפתח והלוקח בית בארץ ישראל כותבין עליו אונו אפילו בשבת מיתיבי ושאר פורעניות המתרגשות ובאות על הצבור כגון חיכוך חגב זבוב צירעה ויתוש ושילוח נחשים ועקרבים לא היו מתריעין אלא צועקים לא קשיא כאן בלח כאן ביבש דאמר רבי יהושע בן לוי שחין שהביא הקב"ה על המצרים לח מבחוץ ויבש מבפנים שנאמר (שמות ט, י) ויהי שחין אבעבועות פורח באדם ובבהמה ודלת הננעלת לא במהרה תפתח מאי היא מר זוטרא אמר סמיכה רב אשי אמר כל המריעין לו לא במהרה מטיבין לו רב אחא מדיפתי אמר לעולם אין מטיבין לו ולא היא רב אחא מדיפתי מילתא דנפשיה הוא דאמר והלוקח בית בארץ ישראל כותבין עליו אונו אפילו בשבת בשבת סלקא דעתך אלא כדאמר רבא התם אומר לנכרי ועושה ה"נ אומר לנכרי ועושה ואע"ג דאמירה לנכרי שבות היא משום ישוב ארץ ישראל לא גזרו ביה רבנן

Bava Kamma 80b:9-15

§ The Gemara provides a mnemonic device for the distinguishing letters in the various names of the sons of Rav Pappa in the ensuing list: Ḥet beit dalet, beit yod ḥet, beit ḥet nun. Rabbi Aḥa bar Pappa says the following three statements in the name of Rabbi Abba bar Pappa, who said them in the name of Rabbi Adda bar Pappa. And some say Rabbi Abba bar Pappa says them in the name of Rabbi Ḥiyya bar Pappa, who said them in the name of Rabbi Aḥa bar Pappa. And some say Rabbi Abba bar Pappa says them in the name of Rabbi Aḥa bar Pappa, who said them in the name of Rabbi Ḥanina bar Pappa. The three statements are as follows: The court sounds the alarm on Shabbat over a breakout of sores; and a door that is locked will not be opened quickly; and with regard to one who purchases a house in Eretz Yisrael, one writes a bill of sale for this transaction even on Shabbat. The Gemara raises an objection from a baraita: After explaining how the public engages in prayer when there is a drought, the baraita teaches: And with regard to all other types of calamities that break out upon the community, other than drought, such as sores, a plague of locusts, flies, hornets, or mosquitoes, or infestations of snakes or scorpions, the court would not sound the alarm on Shabbat, but the people would cry out. This indicates that it is not proper to sound the alarm on Shabbat for an epidemic of sores. The Gemara answers: This is not difficult. Here it is referring to moist sores; whereas there it is referring to dry sores, which are more dangerous than moist ones. As Rabbi Yehoshua ben Levi says: The boils that the Holy One, Blessed be He, brought upon the Egyptians were moist on the outside and dry on the inside, as it is stated: “And it became a boil breaking out with oozing upon man and upon beast” (Exodus 9:10). The phrase “breaking out” is referring to the exterior of the wound. Since the verse specifies that the outside was oozing with secretions, it can be inferred that the inside was dry. This indicates that the sores can be of either type. The Gemara analyzes the second of the three statements: And a door that is locked will not be opened quickly. This is clearly a metaphor, but to what is it referring? Mar Zutra said: It is a metaphor for rabbinic ordination. If one meets with resistance in his quest to receive ordination, he should take it as a sign that this opportunity will not soon open up for him again. Rav Ashi said: It means that anyone who is treated poorly will not soon be treated well. Rav Aḥa of Difti said: He will never be treated well. The Gemara comments: But that is not so; Rav Aḥa of Difti was saying only a matter that reflected what had occurred to him. The Gemara turns its attention to the third statement: And with regard to one who purchases a house in Eretz Yisrael, one writes a bill of sale for this transaction even on Shabbat. The Gemara asks: Can it enter your mind that one may write this bill of sale on Shabbat? Writing on Shabbat is a prohibited labor for which one is liable to receive the death penalty. The Gemara explains: Rather, this is as Rava said there, with regard to a similar issue, that one tells a gentile to do it, and he does so. Here, too, it is referring to a situation where he tells a gentile to write a bill of sale for the house, and he does it. And even though telling a gentile to perform an action that is prohibited for a Jew on Shabbat is generally a violation of a rabbinic decree, as the Sages prohibited telling a gentile to perform prohibited labor on behalf of a Jew on Shabbat, here the Sages did not impose this decree, due to the mitzva of settling Eretz Yisrael.

תוספות על בבא קמא פ׳ ב:ט״ו:א׳

אומר לנכרי ועושה - דוקא משום מצוה זו דישוב דא"י אבל לצורך מצוה אחרת לא שרי אמירה לנכרי, ואפי' לצורך מילה משמע בפרק הדר (עירובין דף סח.) דלא שרי אמירה לנכרי באיסורא דאורייתא גבי ההוא ינוקא דאישתפיך חמימיה דקאמר נשייליה לאימיה אי צריכה נחים ליה אגב אימיה משמע דאי לא צריכה אימיה לא שרי אפילו על ידי נכרי...

ואפילו איסורא דרבנן אור"י שאין להתיר משום מצוה אחרת על ידי נכרי, כגון להביא ספר דרך כרמלית כדי ללמוד בו, דדוקא מילה דהיא גופא דחי שבת שרי על ידי נכרי איסור דרבנן...

Tosafot on Bava Kamma 80b:15:1

...

פסקי תוספות על בבא קמא קפ״ה:א׳

אמירה לעובד כוכבים אסור אפילו לצורך המילה ולא שרי אלא באיסור דרבנן אבל אסור לומר לו להביא ספר דרך כרמלית.

Piskei Tosafot on Bava Kamma 185:1

...

משנה תורה, הלכות שבת ו׳:ט׳

דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְלָאכָה וְאֵין אָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַׁבָּת אֶלָּא מִשּׁוּם שְׁבוּת מֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל לוֹמַר לְנָכְרִי לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַׁבָּת. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה שָׁם מִקְצָת חלִי אוֹ יִהְיֶה צָרִיךְ לַדָּבָר צֹרֶךְ הַרְבֵּה אוֹ מִפְּנֵי מִצְוָה:

Mishneh Torah, Sabbath 6:9

A Jew is permitted to instruct a gentile to perform an activity that is not a [forbidden] labor and is prohibited from being performed on the Sabbath only as a sh'vut.[This leniency applies] provided that this is necessary because of a minor infirmity, a very pressing matter, or a mitzvah.