All I need is a sheet of paper and something to write with, and then I can turn the world upside down.
Friedrich Nietzsche
המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה
In the future, the Messianic king will arise and renew the Davidic dynasty, restoring it to its initial sovereignty. He will build the Temple and gather the dispersed of Israel.
Then, in his days, the observance of all the statutes will return to their previous state. We will offer sacrifices, observe the Sabbatical and Jubilee years according to all their particulars as described by the Torah.
אמר הקב"ה לישראל זרעו שש והשמיטו שבע כדי שתדעו שהארץ שלי היא והן לא עשו כן אלא חטאו וגלו
Rabbi Abbahu continued: The Holy One, Blessed be He, said to the Jewish people: Sow for six years, and withhold sowing during the seventh year, so that that you will know that the land is Mine. But the Jewish people did not do so; rather, they sinned and were consequently exiled.
(יב) אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַנְחִיל לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק שְׁלשׁ מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה עוֹלָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח), לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא.
שלש מאות ועשרה עולמות שנאמר להנחיל אוהבי יש. יש, בגימטריא הכי הוי, שלש מאות ועשר. כלומר שההנאה וקורת רוח שיש לכל צדיק וצדיק בעולם הבא הוא שלש מאות ועשר פעמים כנגד כל העולם הזה, שאין העולם הזה כולו אלא חלק משלש מאות ועשר ממה שיש לכל צדיק וצדיק נחלה לעולם הבא:
I will fill their treasuries.
ואל ישיאך יצרך שתקצר ידי מלתת טובה בשני העולמות כי חלילה לאל כי יד ה' לא תקצר וזהו להנחיל אוהבי יש כלומר יש לי מה להנחיל אך מה שלא אאכילם פירותיהם פה הוא כדי שאוצרותיהם של העה"ב אמלא בעצם בהצטרפות קרן ופירות שם יחד
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵ''שׁ, מַאי יֵשׁ, דָּא רָזָא דְיוֹבֵל וּשְׁמִטָה, דְּלָא מְסַר יַתְהוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִשְׁאָר עַמִין, אֶלָּא לְעַמָּא קַדִּישָׁא. וּבְשַׁעֲתָא דְיִשְׂרָאֵל נָטְרִין שַׁתָּא דִּשְׁמִטָה כִּדְקָא יָאוֹת, נִשְׁמַתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא מִשְׁתַּעְשְׁעָן בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן, וְאִתְהַדָּרוּ חַדְתִּין. וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמָר, (ישעיהו מ׳:ל״א) וְקוֵֹי ה' יַחֲלִיפוּ כֹּחַ.
וְתוּ, כָּלְהוֹ נִשְׁמָתִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא טָבִיל לוֹן בְּנַהֲרָא דְּחַמְשִׁין, דִּבְגִנְתָּא דְעֵדֶן דִּלְעֵילָא, וְאִתְקְרֵי נְהַר דִּינוּר.
ובזו"ח פי' להנחיל אוהבי י"ש ר"ת יובלות שמיטין עי"ש. והוא מאמר חז"ל תלמידיו של אאע"ה אוכלין בעוה"ז ונוחלין בעוה"ב כדכתי' להנחיל כו' ... ...פי' שהקב"ה נתן א"י לנו לנחלה כדי לקיים ושבתה הארץ שבת לה'. דכן לשון הכתוב כ"ת אל הארץ כו' ושבתה כו'. פי' שכל ביאתכם לארץ יהי' על כוונה זו והקנה הקב"ה לנו א"י כדי להקנותה אליו. וכמו שכ' בספרים הקדושים כמו שהקב"ה ברא יש מאין כן צריכין בנ"י לחזור היש להאין וזהו עצמו קיום היש בזה הביטול של היש. וזה הרמז להנחיל אוהבי י"ש שזה הנחלה ע"י יובלות ושמיטין שמבטלין הכל אל השורש והאין. ובזה נתקיים הנחלה בידם. וכל קיום היש ע"י יובל ושמיטה שהוא הביטול.
אַךְ הָעִנְיָן הוּא, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, כְּמוֹ שֶׁזּוֹרְעִין זְרָעִים אוֹ נוֹטְעִין גַּרְעִין, שֶׁהַשִּׁבּוֹלֶת הַצּוֹמַחַת מֵהַזֶּרַע, וְהָאִילָן וּפֵירוֹתָיו מֵהַגַּרְעִין, אֵינָן מַהוּתָן וְעַצְמוּתָן שֶׁל הַזֶּרַע וְהַגַּרְעִין כְּלָל, כִּי מַהוּתָם וְעַצְמוּתָם כָּלֶה וְנִרְקָב בָּאָרֶץ, וְכֹחַ הַצּוֹמֵחַ שֶׁבָּאָרֶץ עַצְמָהּ [נוסח אחר: עַצְמוֹ] הוּא הַמּוֹצִיא וְהַמְגַדֵּל הַשִּׁבּוֹלֶת וְהָאִילָן וּפֵירוֹתָיו. רַק שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא וּמְגַלֶּה כֹּחוֹ לַחוּץ מֵהַכֹּחַ אֶל הַפּוֹעַל, כִּי אִם עַל־יְדֵי הַזֶּרַע וְהַגַּרְעִין שֶׁנִּרְקָבִין בָּאָרֶץ וְכָלֶה כָּל כֹּחָם בְּכֹחַ הַצּוֹמֵחַ שֶׁבָּאָרֶץ, וְנִתְאַחֲדוּ וְהָיוּ לַאֲחָדִים, וְעַל־יְדֵי זֶה מוֹצִיא כֹּחַ הַצּוֹמֵחַ אֶת כֹּחוֹ אֶל הַפּוֹעַל, וּמַשְׁפִּיעַ חַיּוּת לְגַדֵּל שִׁבּוֹלֶת כְּעֵין הַזֶּרַע, אֲבָל בְּרִיבּוּי הַרְבֵּה מְאֹד בְּשִׁבּוֹלֶת אַחַת, וְכֵן פֵּירוֹת הַרְבֵּה עַל אִילָן אֶחָד
However, metaphorically speaking, the idea is like sowing seeds or planting kernels: the ear that sprouts from the seed, and the tree with its fruits from the kernel, their nature and essence are not that of the seed and kernel at all. For their nature and essence has been spent and is decayed in the soil. It is the vegetative property in the soil itself which brings out and makes grow the ear, the tree, and its fruit; it is merely that it does not bring out and manifest its power outwardly, from potential to actuality, except through the seed and the kernel that are decayed in the soil and whose whole power has been consumed by the vegetative property in the soil—and they united and became one. And that is how the vegetative property actualizes its potential and effuses vitality to make grow an ear of the kind of the seed, though with a very great increase in every single ear, and likewise, many fruits on every single tree.
וענין אמרו שלש מאות ועשרה עולמות כאילו קובצו מעדני העולם הזה בכללם לפי חילוק מיני מעדניהם ואחר כך נכפל אותו המקובץ שלש מאות ועשר פעמים היה מה שיגיע אחד מן הצדיקים ממעדני העולם הבא כמו זה אמנם התעדן הזמן הזה אינו נחקר אבל כל נפש תזכה לחיי העולם הבא ולא תאבד לעולם והוא ענין יש ר"ל המציאות התמידי אשר לא יחקר לפי שיש הוא המציאות ואין הוא האפיסה וכאילו אומר כי אוהבי אנחיל את המציאות בפשיטות ואין שם מציאות האמתי אלא ההתמדה והוציא בפסוק הזה גדול התענוג על דרך משל ומספרם יש ג' מאות ועשרה וזה על דרך התעוררות בלבד כי אותו התענוג גדול אמנם האמת כי כמו שאין שווי בין הנחקר לאשר אינו נחקר כן אין שווי בין אלה המעדנים אשר אצלינו ואותם התענוגים
“All that is transitory is but a metaphor.”
Johann Wolfgang von Goethe
The World-to-Come is not like this world.
In the World-to-Come there is no eating, no drinking,
no procreation, no business negotiations,
no jealousy, no hatred, and no competition.
Rather, the righteous sit with their crowns upon their heads, enjoying the splendor of the Divine Presence, as it is stated:
“And they beheld God, and they ate and drank” (Exodus 24:11), meaning that beholding God’s countenance is tantamount to eating and drinking.
כִּי הָא דְּרַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי חֲלַשׁ וְאִיתְנְגִיד, כִּי הֲדַר, אֲמַר לֵיהּ אֲבוּהּ: מַאי חֲזֵית? אֲמַר לֵיהּ: עוֹלָם הָפוּךְ רָאִיתִי, עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה, וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה. אָמַר לוֹ: בְּנִי, עוֹלָם בָּרוּר רָאִיתָ.
Rav Yosef, son of Rabbi Yehoshua ben Levi, who became ill and was about to expire. When he returned to good health, his father said to him: What did you see when you were about to die? He said to him: I saw an inverted world. Those above, i.e., those who are considered important in this world, were below, insignificant, while those below, i.e., those who are insignificant in this world, were above. He said to him: My son, you have seen a clear world. The world you have seen is the true world, as in that world people’s standings befit them.