I. How do we Pray?
ר' סימון בשם ר"י בן לוי למה נקרו אנשי כנסת הגדולה שהחזירו הגדולה ליושנה. אמר ר' פינחס משה התקין מטבעה של תפילה האל הגדול הגבור והנורא. ירמיה אמר (ירמיהו לב) האל הגדול הגבור ולא אמר הנורא. למה אמר הגבור לזה נאה לקרות גבור שהוא רואה חורבן ביתו ושותק. ולמה לא אמר נורא אלא שאין נורא אלא בית המקדש שנא' נורא אלהים ממקדשך. דניאל אמר (דנייאל ט) האל הגדול והנורא ולא אמר הגבור בניו מסורין בקולרין היכן היא גבורתו. ולמה אמר הנורא לזה נאה לקרות נורא בנוראות שעשה לנו בכבשן האש. וכיון שעמדו אנשי כנסת הגדולה החזירו הגדולה ליושנה האל הגדול הגבור והנורא. ובשר ודם יש בו כח ליתן קצבה לדברים הללו. אמר ר' יצחק בן אלעזר יודעין הן הנביאים שאלוהן אמיתי ואינן מחניפין לו:
For R’ Simone said in the name of R’ Yehoshua ben Levi: Why were they called the Men of the “Great” Assembly? Because they restored the greatness of God to its original state. How so? R’ Pinchas said: Moses instituted the formula for prayer, namely the phrase "the great, powerful, and awesome God." However, Jeremiah, who witnessed the destruction of the Temple, said in his prayer only: the great and powerful God, and he did not say “awesome.” Having seen the Destruction, why did he say “powerful”? Jeremiah reasoned: Him it is befitting to call “powerful,” for He sees the destruction of His House and He remains silent! And if so, why did [Jeremiah] not say “awesome”? For [God] is truly recognized as being “awesome” only through the Temple, as it is stated: [You are] awesome, O God, from Your Sanctuaries (Psalms 68:36). Since His Sanctuary lay in ruins, God could no longer be perceived as “awesome.” Conversely, Daniel, who lived through the Babylonian exile, said in his prayer: the great and awesome God, and he did not say “powerful” Why did he not say “powerful”? Daniel reasoned: [God’s] children are delivered into shackles, i.e. they are enslaved by foreign nations, so where is His power? And if so, why did [Daniel] say “awesome”? He reasoned: Him it is befitting to call “awesome,” because of the awesome miracles that He performed for us in the fiery oven. But once the Men of the Great Assembly arose, they restored the greatness of God to its original state, and they recited in prayer the full complement of praises instituted by Moses: the great, powerful and awesome God. Does one who is merely flesh and blood have the ability to place a limit on these matters, i.e. the praises of God? How could Jeremiah and Daniel refrain from saying the full complement of praises that appear in the Torah? R’ Yitzchak ben Elazar said: The prophets know that their God is a God of truth, and therefore they do not offer vain flattery to Him. [Translation with Artscroll’s gloss]
דאמר רבי יהושע בן לוי: למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה? שהחזירו עטרה ליושנה. אתא משה אמר: (דברים י, יז) האל הגדול הגבור והנורא, אתא ירמיה ואמר: נכרים מקרקרין בהיכלו, איה נוראותיו? לא אמר נורא. אתא דניאל אמר: נכרים משתעבדים בבניו, איה גבורותיו? לא אמר גבור. אתו אינהו ואמרו: אדרבה, זו היא גבורת גבורתו, שכובש את יצרו שנותן ארך אפים לרשעים. ואלו הן נוראותיו, שאלמלא מוראו של הקב"ה, היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות?
ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה? אמר רבי אלעזר: מתוך שיודעין בהקב"ה שאמתי הוא, לפיכך לא כיזבו בו.
Because Rabbi Yehoshua ben Levi said: Why were they called the Men of the "Great" Assembly? Because they returned God's greatness to its original state. Moses came and said "the Great, Awesome and Mighty God" (Deut. 10:17). Jeremiah came and said: strangers are dancing in God's Temple, where is God's awesomeness? He did not say "Awesome." Daniel came and said: strangers are enslaving God's children, where is God's might? He did not say "Mighty." They came and said: Nonsense! It is precisely this that marks God as mighty, that God conquers God's own (evil) inclination and is gracious and compassionate to the wicked. And this is what marks God as awesome, that if it were not for the fear of God, how could one nation exist among the other nations?
How did the Rabbis act this way, uprooting a decree that Moses made? Rabbi Eleazar said: Since they knew that God was truthful, they did not lie to/about God.
מהרש"א בבלי יומא סט:
אתא דניאל כו' אתו כו'. נראה דודאי ל”פ (לא פליגי) אלא דכל א' מהם הוסיף ופיחת בכחותיו וכינויו כפי זמנו שראו ביכלתו וכחותיו של הקב"ה וכולהו אמרו הגדול שבכל זמן ושעה גדולתו מפורסמת מתוך בריאת עולמו ומשה בזמנו שראה גבורותיו ונוראותיו בנפלאות אשר עשה הקב"ה במצרים ובסיחון ועוג ושאר נסי המדבר הוסיף לומר הגבור והנורא אתא ירמיה וראה בדורו וזמנו עובדי כוכבים מרקדין בהיכלו אמר איה נוראותיו כו' וע"כ פיחת מלומר הנורא וזה היה בתחלת הגלות בחורבן הבית שעדיין לא נשתעבדו ישראל בעובדי כוכבים והיה אומר הגבור עד דאתא דניאל שהיה בבבל בגולה וראה שעבוד הגלות וע"כ אמר איה גבורותיו ופיחת מלומר הגבור מיהו נורא היה מאחר שלא ראה הוא חורבן הבית שעובדי כוכבים מרקדין כו' עד דאתו אנשי כנסת הגדולה שהיו גם בסוף שבעים שנים של גלות בבל וראו באותן השנים שנצולו ישראל מכמה צרות כגון מעשה המן שנצולו ע"י מרדכי שהיה מכלל כנסת הגדולה חזרו לומר הרי בכל השנים הללו שהאריך אף הקב"ה לרשעים זו היא גבורתו שכובש את יצרו וזו היא מוראו שאומה אחת כו' כמאמרם כבשה אחת בין שבעים זאבים. והיינו דמסיים שיודעים בו בהקב"ה כו'. ולא כזבו בו וכ"א מהם לא כיזב בו לפי דורו וזמנו שראו בכחותיו יתברך ברוך הוא וק"ל:
Maharsh"a (Shmuel Eidels, 1555-1631) on b. Yom 69b
It appears that surely there is no disagreement [between Daniel, Yirmiyahu, Moshe, and the Men of the Great Assembly] but rather each of them added and subtracted [in their description of] God's strengths and nicknames according to their time, as they saw God's abilities and strengths. And all of them said The Great, because in all times God's greatness is publicized from the fact of the creation of the world. Moshe, who in his time saw God's greatness and awesomeness through the miracles that God did in Egypt and to Sichon and Og and the rest of the miracles in the wilderness added the words Great and Awesome. Yirmiyahu came along, and saw in his generation and time idol worshippers dancing in the Temple. He said: ‘Where is God's awesomeness?’ And so he lessened [the blessing] from saying Awesome and this was at the beginning of the exile from the destruction of the Temple, as Israel had not yet been enslaved and he would say Mighty. Until Daniel came along, who was in Babylonia during the exile, and he saw the enslavement of the exile and therefore said: ‘Where is God's greatness?’ And he lessened [the blessing] from saying Mighty. However, God was awesome since [in Daniel’s lifetime] he did not see the destruction of God's temple and idol worshippers dancing in the Temple. Until the Men of the Great Assembly came along, who lived at the end of the seventy years of exile in Babylonia, and they saw in those years that Israel was saved from many tragedies, like the incident of Haman when they were saved by Mordechai who was from the ‘society’ of the Men of the Great Assembly. They returned [instating the full complement of praises] saying: ‘Behold, in all of these years [of exile] God restrained Godself concerning the wicked ones, this is God's greatness, that God conquers God's impulse [יצרו]...“And they did not speak falsehood to God” And each one of them did not speak falsehood to Him according to his generation and time, as they saw God's strengths, may God be blessed, and it is difficult for me.
II. Where Does Authority Lie?
תנא באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו אמר להם אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח נעקר חרוב ממקומו מאה אמה ואמרי לה ארבע מאות אמה אמרו לו אין מביאין ראיה מן החרוב חזר ואמר להם אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו חזרו אמת המים לאחוריהם אמרו לו אין מביאין ראיה מאמת המים חזר ואמר להם אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו הטו כותלי בית המדרש ליפול גער בהם רבי יהושע אמר להם אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו מפני כבודו של ר"א ועדיין מטין ועומדין חזר ואמר להם אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו יצאתה בת קול ואמרה מה לכם אצל ר"א שהלכה כמותו בכ"מ עמד רבי יהושע על רגליו ואמר (דברים ל, יב) לא בשמים היא מאי לא בשמים היא אמר רבי ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול שכבר כתבת בהר סיני בתורה (שמות כג, ב) אחרי רבים להטות אשכחיה רבי נתן לאליהו א"ל מאי עביד קוב"ה בההיא שעתא א"ל קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני בני אמרו אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר"א ושרפום באש ונמנו עליו וברכוהו ואמרו מי ילך ויודיעו אמר להם ר"ע אני אלך שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו ונמצא מחריב את כל העולם כולו מה עשה ר"ע לבש שחורים ונתעטף שחורים וישב לפניו ברחוק ארבע אמות אמר לו ר"א עקיבא מה יום מיומים אמר לו רבי כמדומה לי שחבירים בדילים ממך אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו ונשמט וישב על גבי קרקע זלגו עיניו דמעות לקה העולם שליש בזיתים ושליש בחטים ושליש בשעורים ויש אומרים אף בצק שבידי אשה טפח תנא אך גדול היה באותו היום שבכל מקום שנתן בו עיניו ר"א נשרף ואף ר"ג היה בא בספינה עמד עליו נחשול לטבעו אמר כמדומה לי שאין זה אלא בשביל ר"א בן הורקנוס עמד על רגליו ואמר רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא לכבודך שלא ירבו מחלוקות בישראל נח הים מזעפו אימא שלום דביתהו דר"א אחתיה דר"ג הואי מההוא מעשה ואילך לא הוה שבקה ליה לר"א למיפל על אפיה ההוא יומא ריש ירחא הוה ואיחלף לה בין מלא לחסר איכא דאמרי אתא עניא וקאי אבבא אפיקא ליה ריפתא אשכחתיה דנפל על אנפיה אמרה ליה קום קטלית לאחי אדהכי נפק שיפורא מבית רבן גמליאל דשכיב אמר לה מנא ידעת אמרה ליה כך מקובלני מבית אבי אבא כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה
It was taught: On that day R. Eliezer answered all the answers on earth and they did not accept it from him. He said, “If the law is like me, the carob tree will prove it”; the carob tree was uprooted from its place one hundred Amah, some say four hundred Amah. They said: “We do not bring proof from a carob tree.”... He went and said “If the law is like me the water channel will prove it”; the water channel flowed in reverse direction. They said: “We do not bring proof from a water channel.” He went and said “If the law is as I say the walls of the House of Study will prove it”; the walls of the House of Study inclined to fall. R. Yehoshua protested at them, saying to them “If scholars defeat each other in the law, how does it better you?” They did not fall because of the honor of R.Yehoshua and they did not straighten, because of the honor of R. Eliezer, and they still incline and stand.... [R. Eliezer] went and said, “If the law is like me, from Heaven they will prove it”; a heavenly voice came out and said, “What have you with R. Eliezer, who the law is like him in every place?” R. Yehoshua stood on his feet and said “[The Torah] is not in heaven,” (Deuteronomy 30:12). What does "[The Torah] is not in heaven" mean? R. Yirmiyah said: “That the Torah was already given at Sinai, we do not pay attention to a heavenly voice, since You already wrote at Sinai in the Torah, “After the majority to incline,” (Exodus 23:2). R. Natan met the prophet Elijah and said to him, “What did the Holy One Blessed be He do in that hour?” He said to him: “He smiled and said, “My sons have defeated Me, My sons have defeated Me.” They said: On that day they burned all the pure things R. Eliezer had declared pure; they voted upon him and excommunicated him. They asked “Who will go and inform him?” R. Akiva said, “I will go, lest an improper person inform him and all the earth will be destroyed.” What did R. Akiva do? He dressed in black and sat before him at a distance of four Amot. R. Eliezer said: “Akiva, what is today from all days?” He said, “My master, it appears to me your friends distanced themselves from you.” R. Eliezer too tore his clothes, removed his shoes and sat on the ground his eyes flowed tears. The earth was stricken, a third in olives, a third in wheat, a third in barley. Some say: even dough in a woman’s hand spoiled.... It was taught: Great was that day that every place R. Eliezer put his eyes was burned.... And even R. Gamliel was on a ship; a wave stood upon him to drown him. He said: It appears to me this is only because of R.Eliezer b. Hyrkanos. He stood on his feet and said, “Master of the world, it is revealed and known before You that not for my honor I did nor for the honor of my father’s house but for Your honor that controversies not multiply in Israel.” The sea rested from its anger. Ima Shalom, wife of R. Eliezer, was R. Gamliel’s sister; from then she did not allow R. Eliezer to fall on his face in prayer. One day the New Moon became miscalculated for her between a twenty-nine or thirty day month. Some say: a poor man came and stood at the gate, she brought out bread to him. She found R. Eliezer fallen in prayer and said, “Get up, you have killed my brother.” Meanwhile a ram’s horn blast went out from R. Gamliel’s house [to announce] that he died. [R. Eliezer] asked, “How did you know?” She said, “So I have received a tradition from the house of my father’s father: “All gates are closed but the gates of deception.”
אמר רב כהנא הוא אומר מפי השמועה והן אומרין מפי השמועה אינו נהרג הוא אומר כך הוא בעיני והן אומרין כך הוא בעינינו אינו נהרג וכל שכן הוא אומר מפי השמועה והן אומרין כך הוא בעינינו אינו נהרג עד שיאמר כך הוא בעיני והן אומרים מפי השמועה תדע שהרי לא הרגו את עקביא בן מהללאל ור' אלעזר אומר אפילו הוא אומר מפי השמועה והן אומרין כך הוא בעינינו נהרג כדי שלא ירבו מחלוקות בישראל ואם תאמר מפני מה לא הרגו את עקביא בן מהללאל מפני שלא הורה הלכה למעשה תנן כך דרשתי וכך דרשו חבירי כך למדתי וכך למדו חבירי מאי לאו דהוא אמר מפי השמועה והם אומרין כך הוא בעינינו לא הוא אומר כך הוא בעיני והם אומרים מפי השמועה ת"ש דאמר רבי יאשיה שלשה דברים סח לי זעירא מאנשי ירושלים בעל שמחל על קינויו קינויו מחול בן סורר ומורה שרצו אביו ואמו למחול לו מוחלין לו זקן ממרא שרצו בית דינו למחול לו מוחלין לו וכשבאתי אצל חבירי שבדרום על שנים הודו לי על זקן ממרא לא הודו לי כדי שלא ירבו מחלוקת בישראל
Rav Kahana said: if he [a rebellious elder] says 'I have a tradition' and they [the Sanhedrin] say 'we have a tradition' - he is not killed. If he says 'this is how I see it' and they say 'this is how we see it' - he is not killed. All the more so if he says 'I have a tradition' and they say 'this is how we see it.' He is not killed unless he says 'this is how I see it' and they say 'we have a tradition.' Know that they did not kill Akavya ben Mehalal'el. Rabbi Eleazar said: even if he says 'I have a tradition' and they say 'this is how we see it' - he is killed, so that disputes should not multiply in Israel. And if you want to ask: why did they not [then] kill Akavya ben Mehalal'el? Because he did not give a rule for practical guidance.
It was taught: [if he said] 'this is how I teach it, and how my community teaches it, and this is how I learned it and how my community learned it' is this is same as him saying 'I have a tradition' and them saying 'this is how we see it'? No, [rather it is similar to] him saying 'this is how I see it' and them saying 'we have a tradition.'
Come and Hear: Rabbi Yoshaya said: I was told three things from Zeira [who was of] the Men of Jerusalem: a husband who recants his suspicion [of an adulterous wife] - it is recanted; parents who wish to recant their accusation of a stubborn and rebellious son - they can recant; a rebellious elder that a court wants to recant [his guilty verdict] - they can recant. When I came to my community in the South, they agreed with me on two, [but] on [the matter of] the rebellious elder they did not agree, so that disputes should not multiply in Israel.
III. Don't Get Complacent!
ת"ר פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים שלחו לחוני המעגל התפלל וירדו גשמים התפלל ולא ירדו גשמים עג עוגה ועמד בתוכה כדרך שעשה חבקוק הנביא שנאמר (חבקוק ב, א) על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור וגו' אמר לפניו רבונו של עולם בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך התחילו גשמים מנטפין אמרו לו תלמידיו רבי ראינוך ולא נמות כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא להתיר שבועתך אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות ירדו בזעף עד שכל טפה וטפה כמלא פי חבית ושיערו חכמים שאין טפה פחותה מלוג אמרו לו תלמידיו רבי ראינוך ולא נמות כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא לאבד העולם אמר לפניו לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה ירדו כתיקנן עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים...אמר ר' יוחנן כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על מקרא זה (תהלים קכו, א) שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים אמר מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא יומא חד הוה אזל באורחא חזייה לההוא גברא דהוה נטע חרובא אמר ליה האי עד כמה שנין טעין אמר ליה עד שבעין שנין אמר ליה פשיטא לך דחיית שבעין שנין אמר ליה האי [גברא] עלמא בחרובא אשכחתיה כי היכי דשתלי לי אבהתי שתלי נמי לבראי יתיב קא כריך ריפתא אתא ליה שינתא נים אהדרא ליה משוניתא איכסי מעינא ונים שבעין שנין כי קם חזייה לההוא גברא דהוה קא מלקט מינייהו אמר ליה את הוא דשתלתיה א"ל בר בריה אנא אמר ליה שמע מינה דניימי שבעין שנין חזא לחמריה דאתיילידא ליה רמכי רמכי אזל לביתיה אמר להו בריה דחוני המעגל מי קיים אמרו ליה בריה ליתא בר בריה איתא אמר להו אנא חוני המעגל לא הימנוהו אזל לבית המדרש שמעינהו לרבנן דקאמרי נהירן שמעתתין כבשני חוני המעגל דכי הוי עייל לבית מדרשא כל קושיא דהוו להו לרבנן הוה מפרק להו אמר להו אנא ניהו לא הימנוהו ולא עבדי ליה יקרא כדמבעי ליה חלש דעתיה בעי רחמי ומית
Our Rabbis taught: Our Rabbis taught: Once most of [the month of] Adar had passed and no rain had fallen. They sent to Choni the Circle-Maker, "Pray and the rain will fall." He prayed, and it didn't rain. He compassed a circle and stood in the middle of it in the way that Habakuk the prophet did, as it says (Habakuk 2:1) "I will stand upon my watch, And set me upon the tower etc." He said before Him "Master of the Universe, your children turn their faces towards me, for I am like a householder before you. I swear by your great name that I will not move from here until you have mercy on your children!" The rain began to drip. His students said to him "Rabbi, we look to you so we don't die! It seems to us that the rain is only falling to release you from your oath." He said "I did not ask for this, but for rain to irrigate the cisterns, the fields, and the caves!" It fell in torrents such that every drop could fill the mouth of a barrel, and the sages measured that no drop was less than a log. His students said to him "Rabbi, we look to you so we don't die! It seems to us that the rain is only falling to destroy the world." He said before Him "I did not ask for this, but for rains of grace, blessing, and abundance." It fell as he decreed until the whole nation went up to the Temple Mount on account of the rains...Said Rabbi Yochanan, "All the days of that righteous one, he was troubled about this verse (Psalme 126:1), 'A Song of Ascents: With the Lord's return of the captivity of Zion, we will be like dreamers.' He said, 'Is there someone who can fall asleep for seventy years in a dream?' One day, he was walking on the road and saw a certain man that was planting a carob tree. He said to him, 'How many years until this [tree] will be laden [with fruit]?' He said to him, 'Until seventy years.' He said to him, 'Is it obvious to you that you will live [another] seventy years?' He said to him, 'That man found the world with carob trees. In the same way as my fathers planted for me, I will also plant for my children.' He sat and wrapped bread (ate his meal). Sleep came to him and he fell asleep. A boulder encircled him and he was shielded from the eye [of others] and he fell asleep for seventy years. When he got up, he saw a certain man that was plucking [the fruits of the carob tree]. He said to him, 'Are you the one that planted it?' He said to him, 'I am the son of his son.' He said to him, 'It is understood from this that I fell asleep for seventy years.' He saw that his donkey had given birth to several generations. He went to his home and he said to them, Is the son of Choni the Circle-maker alive? They said to him, 'His son is not, but the son of his son is.' He said to them, 'I am Choni the Circle-maker.' They did not believe him. He went to the study hall and he heard the rabbis who were saying. 'Our discussions are as clear as in the years of Choni the Circle-maker. Since when he would come to the study hall, he would answer all the questions that the rabbis had.' He said to them, 'I am he.' They did not believe him and they did not give him the respect that was appropriate. His feelings were upset and he prayed for mercy and died."
Martin Luther King Jr. "Remaining Awake Through A Great Revolution" (Oberlin Commencement Address, 1965)
I'm sure that you have read that arresting little story from the pen of Washington Irving entitled Rip Van Winkle. The thing that we usually remember about this story is that Rip Van Winkle slept 20 years. But there is another point in that story that is almost always completely overlooked: it was a sign on the inn in the little town on the Hudson from which Rip went up into the mountain for his long sleep. When he went up, the sign had a picture of King George III of England. When he came down, years later, the sign had a picture of George Washington, the first president of the United States. When Rip looked up at the picture of George Washington, he was completely lost; he knew not who he was. This reveals to us that the most striking fact about the story of Rip Van Winkle is not that he slept 20 years, but that he slept through a revolution. While he was peacefully snoring up on the mountain, a great revolution was taking place in the world - indeed, a revolution which would, at points, change the course of history. And Rip Van Winkle knew nothing about it; he was asleep...
Let us stand up. Let us be a concerned generation. Let us remain awake through a great revolution. And we will speed up that great day when the American Dream will be a reality. We, in the final analysis, can gain consolation from the fact that at least we've made strides in our struggle for peace and in our struggle for justice. We still have a long, long way to go, but at least we've made a creative beginning.
And so I close by quoting the words of an old Negro slave preacher who didn't quite have his grammar right, but uttered words of great and profound significance:
Lord, we ain't what we oughta be;
We ain't what we wanna be;
We ain't what we're gonna be;
But thank God we ain't what we was!"