Hilchot Tefilla - Food in the Desert

Manna in Beha'alotecha

(ד) וְהָֽאסַפְסֻף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבּ֔וֹ הִתְאַוּ֖וּ תַּאֲוָ֑ה וַיָּשֻׁ֣בוּ וַיִּבְכּ֗וּ גַּ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֥י יַאֲכִלֵ֖נוּ בָּשָֽׂר׃ (ה) זָכַ֙רְנוּ֙ אֶת־הַדָּגָ֔ה אֲשֶׁר־נֹאכַ֥ל בְּמִצְרַ֖יִם חִנָּ֑ם אֵ֣ת הַקִּשֻּׁאִ֗ים וְאֵת֙ הָֽאֲבַטִּחִ֔ים וְאֶת־הֶחָצִ֥יר וְאֶת־הַבְּצָלִ֖ים וְאֶת־הַשּׁוּמִֽים׃ (ו) וְעַתָּ֛ה נַפְשֵׁ֥נוּ יְבֵשָׁ֖ה אֵ֣ין כֹּ֑ל בִּלְתִּ֖י אֶל־הַמָּ֥ן עֵינֵֽינוּ׃ (ז) וְהַמָּ֕ן כִּזְרַע־גַּ֖ד ה֑וּא וְעֵינ֖וֹ כְּעֵ֥ין הַבְּדֹֽלַח׃ (ח) שָׁ֩טוּ֩ הָעָ֨ם וְלָֽקְט֜וּ וְטָחֲנ֣וּ בָרֵחַ֗יִם א֤וֹ דָכוּ֙ בַּמְּדֹכָ֔ה וּבִשְּׁלוּ֙ בַּפָּר֔וּר וְעָשׂ֥וּ אֹת֖וֹ עֻג֑וֹת וְהָיָ֣ה טַעְמ֔וֹ כְּטַ֖עַם לְשַׁ֥ד הַשָּֽׁמֶן׃

Numbers 11:4-8

(4) The riffraff in their midst felt a gluttonous craving; and then the Israelites wept and said, “If only we had meat to eat! (5) We remember the fish that we used to eat free in Egypt, the cucumbers, the melons, the leeks, the onions, and the garlic. (6) Now our gullets are shriveled. There is nothing at all! Nothing but this manna to look to!” (7) Now the manna was like coriander seed, and in color it was like bdellium. (8) The people would go about and gather it, grind it between millstones or pound it in a mortar, boil it in a pot, and make it into cakes. It tasted like rich cream.

What is the meaning of נַפְשֵׁ֥נוּ יְבֵשָׁ֖ה and how is this claim of the people countered? How is the taste of Manna described in this passage?

Note that in Akkadian, nefesh appears in the following meaning Napshateshunu uparri qu’ish - I (Sancheriv) cut their throats like threads

ברטנורא על משנה שבת א׳:ו׳:ד׳

אלא כדי שיקלוט את העין. שיקלוט הצבע מבעוד יום:

Bartenura on Mishnah Shabbat 1:6:4

אלא כדי שיקלוט את העין – that it would absorb the color while it is still day (i.e., on Friday).

Watermelons have been depicted on ancient Egyptian tombs. The Greek historian Herodotus (ca 450 BCE in The Histories, II, 125) writes: ''There are writings on the pyramid in Egyptian characters indicating how much was spent on radishes and onions and garlic for the workmen; and I am sure that, when he read me the writing, the interpreter said that sixteen hundred talents of silver had been paid'

Manna in Beshalach

שמות ט״ז:ג׳

(ג) וַיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל מִֽי־יִתֵּ֨ן מוּתֵ֤נוּ בְיַד־ה' בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשִׁבְתֵּ֙נוּ֙ עַל־סִ֣יר הַבָּשָׂ֔ר בְּאׇכְלֵ֥נוּ לֶ֖חֶם לָשֹׂ֑בַע כִּֽי־הוֹצֵאתֶ֤ם אֹתָ֙נוּ֙ אֶל־הַמִּדְבָּ֣ר הַזֶּ֔ה לְהָמִ֛ית אֶת־כׇּל־הַקָּהָ֥ל הַזֶּ֖ה בָּרָעָֽב׃ {ס}

Exodus 16:3

(3) The Israelites said to them, “If only we had died by the hand of ה' in the land of Egypt, when we sat by the fleshpots, when we ate our fill of bread! For you have brought us out into this wilderness to starve this whole congregation to death.”

שמות ט״ז:ח׳

(ח) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה בְּתֵ֣ת ה' לָכֶ֨ם בָּעֶ֜רֶב בָּשָׂ֣ר לֶאֱכֹ֗ל וְלֶ֤חֶם בַּבֹּ֙קֶר֙ לִשְׂבֹּ֔עַ בִּשְׁמֹ֤עַ ה' אֶת־תְּלֻנֹּ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם מַלִּינִ֖ם עָלָ֑יו וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה לֹא־עָלֵ֥ינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶ֖ם כִּ֥י עַל־ה'׃

Exodus 16:8

(8) Since it is ה',” Moses continued, “who will give you flesh to eat in the evening and bread in the morning to the full—because ה' has heard the grumblings you utter—what is our part? Your grumbling is against ה', not against us!”

שמות ט״ז:ל״א

(לא) וַיִּקְרְא֧וּ בֵֽית־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־שְׁמ֖וֹ מָ֑ן וְה֗וּא כְּזֶ֤רַע גַּד֙ לָבָ֔ן וְטַעְמ֖וֹ כְּצַפִּיחִ֥ת בִּדְבָֽשׁ׃

Exodus 16:31

(31) The house of Israel named it manna; it was like coriander seed, white, and it tasted like wafers in honey.

משנה מכשירין ה׳:ט׳

(ט) כָּל הַנִּצּוֹק, טָהוֹר, חוּץ מִדְּבַשׁ הַזִּיפִין, וְהַצַּפָּחַת

Mishnah Makhshirin 5:9

(9) A flow pouring [from one vessel to another] is clean, except [the flow] of honey of ziphim bees and honey batter

ברטנורא על משנה מכשירין ה׳:ט׳:ג׳

והצפחת. מאכל עשוי מקמח ודבש והוא רך כל כך שיכולים להציקו. ודומה לו כצפיחית בדבש [שמות ט״ז]:

Bartenura on Mishnah Makhshirin 5:9:3

והצפחת (or a tenacious batter dripped on a hot griddle/a sort of waffle) – food made from flour and הhoney and it is so soft that they are able to pour it and similar to it (Exodus 16:31): “it tasted like wafers in honey.”

How is the taste of Manna described in this passage? How is it similar or different compared to Beha'alotecha?

Why is Moshe challenging God on the giving of meat in Beha'alotecha?

רשב"ם על במדבר י״א:כ״א:א׳

ויאמר משה שש מאות אלף וגו' - אף כאן משה היה מתיירא על מה שאמר הקדוש ברוך הוא: ואכלו חדש ימים - וגם אמר: והיה לכם לזרא. ושאל מן הקב"ה, אתה אמרת שיאכלו חדש ימים והלא - שש מאות אלף רגלי - לבד הנשים והטף והלא כל צאנם וכל בקרם לא יספיק להם חדש ימים, והיאך תקיים זה הדבר?! או תכלה אותם וישארו מעט ויסתפקו עד חדש, שהרי אמרת: והיה לכם לזרא?! או תעשה להם נסים להביא להם בשר ממקום אחר.

Rashbam on Numbers 11:21:1

'ויאמר משה: שש מאות אלף וגו, we need to understand Moses’ words in the same way as when he had told G’d that the people “could not ascend the mountain” in Exodus 19,23. Of course they could have, but it was forbidden which to Moses meant that “they could not.” ואכלו חודש ימים, and he was also concerned about G’d’s threat that the meat would become repulsive to the people. (verse 20) He asked that seeing that there were over 600.000 adult males plus numerous children and women, the livestock of the people could hardly be sufficient to sustain such an ambitious program? He was afraid that possibly G’d had in mind to kill many of the people so that it would be possible to feed the survivors on the meat of their herds and flocks so that G’d’s prediction would come true. Alternatively, G’d would have to perform miracles for these people to supply them with meat, something Moses felt that they had hardly deserved. [at any rate, Moses did not mean to imply doubt about G’d’s ability to make good on what He had said. Ed.]

Fascinating interpretation of Rashbam of connection between Beshalach and Beha'alotecha

רשב"ם על במדבר י״א:ז׳:א׳

והמן כזרע גד הוא - ומראהו כמראה, הבדולח - כלומר: נראה קשה ויבש ולכך היו אומרים: ונפשנו יבשה - כאדם שאוכל חטים יבשים. וא"כ למה חרה אף של הקב"ה כאמור לפנינו? ועתה מפרש טעם של חרון אף, שהרי - כשטחנו ברחים או דכו במדוכה - אז - והיה טעמו כטעם לשד השמן - אז מתחלף טעמו שהיה מתחלה מתוק - כצפיחית בדבש - כזיתים ואגוזים קודם טחינה, אבל לאחר טחינה או כתישה במכתשת אז והיה טעמו. נעשה עתה טעמו כלחלוח של שמן ובשר שמן, כמו שמן זיתים ואגוזים לאחר טחינה שנתחלף טעמן ולפיכך וישמע ה' - ויחר אפו - שכשרוצים טוחנים אותו ונעשה כשמן ואין מאכלם יבש. כאן כתיב: והיה טעמו - שמתחלף טעמו הראשון, אבל בפרשת בשלח כתיב: וטעמו כצפיחית בדבש - שזה הוא טעמו קודם שיש בו טעם שמן.

Rashbam on Numbers 11:7:1

והמן כזרע גד הוא, whereas its appearance was like that of crystals. In other words, whereas in fact it was soft inside, it appeared hard from the outside. When looking at it the people said ונפשנו יבשה, “we are completely dried out, like someone who has to eat hard and dry kernels of wheat. If so, why did G’d become angry as we are told in verse 10?
Now the Torah explains the reason for G’d’s anger. When the people would grind the manna crystals in their mortars or mills, its taste was like something creamy, oily. This taste which originally had been described as similar to crackers smeared with honey (Exodus 15,31) changed to be like nuts after they are ground. After undergoing grinding it now became moist and like an oily substance. Seeing that it did not taste dry at all, the people’s complaint was unfounded, and this is why G’d became angry at the unjustified accusation that the manna was the reason that their whole system dried out. In Beshalach, where the taste is described as a wafer smeared with honey, the Torah spoke about what the manna tasted like raw, in its original state, prior to assuming the taste of rich cream.

Manna as an Ordeal - Parashat Ekev and Chukat

דברים ח׳:ב׳-ג׳

(ב) וְזָכַרְתָּ֣ אֶת־כׇּל־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הוֹלִֽיכְךָ֜ ה' אֱלֹקֶ֛יךָ זֶ֛ה אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בַּמִּדְבָּ֑ר לְמַ֨עַן עַנֹּֽתְךָ֜ לְנַסֹּֽתְךָ֗ לָדַ֜עַת אֶת־אֲשֶׁ֧ר בִּֽלְבָבְךָ֛ הֲתִשְׁמֹ֥ר מִצְוֺתָ֖ו אִם־לֹֽא׃ (ג) וַֽיְעַנְּךָ֮ וַיַּרְעִבֶ֒ךָ֒ וַיַּאֲכִֽלְךָ֤ אֶת־הַמָּן֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדַ֔עְתָּ וְלֹ֥א יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן הוֹדִֽיעֲךָ֗ כִּ֠י לֹ֣א עַל־הַלֶּ֤חֶם לְבַדּוֹ֙ יִחְיֶ֣ה הָֽאָדָ֔ם כִּ֛י עַל־כׇּל־מוֹצָ֥א פִֽי־ה' יִחְיֶ֥ה הָאָדָֽם׃

Deuteronomy 8:2-3

(2) Remember the long way that your God ה' has made you travel in the wilderness these past forty years, in order to test you by hardships to learn what was in your hearts: whether you would keep the divine commandments or not. (3) [God] subjected you to the hardship of hunger and then gave you manna to eat, which neither you nor your ancestors had ever known, in order to teach you that a human being does not live on bread alone, but that one may live on anything that ה' decrees.

דברים ח׳:ט״ז

(טז) הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥ מָן֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן עַנֹּֽתְךָ֗ וּלְמַ֙עַן֙ נַסֹּתֶ֔ךָ לְהֵיטִֽבְךָ֖ בְּאַחֲרִיתֶֽךָ׃

Deuteronomy 8:16

(16) who fed you in the wilderness with manna, which your ancestors had never known, in order to test you by hardships only to benefit you in the end—

במדבר כ״א:ה׳

(ה) וַיְדַבֵּ֣ר הָעָ֗ם בֵּֽאלֹקִים֮ וּבְמֹשֶׁה֒ לָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֙נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לָמ֖וּת בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֣י אֵ֥ין לֶ֙חֶם֙ וְאֵ֣ין מַ֔יִם וְנַפְשֵׁ֣נוּ קָ֔צָה בַּלֶּ֖חֶם הַקְּלֹקֵֽל׃

Numbers 21:5

(5) and the people spoke against God and against Moses, “Why did you make us leave Egypt to die in the wilderness? There is no bread and no water, and we have come to loathe this miserable food.”

What is the nature of the ordeal?

אבן עזרא על דברים ח׳:ג׳:ב׳

וירעיבך. קודם בא המן או במן בעצמו בעבור שהיה קל על לבם וזה לא יתכן ויתכן מתאוות אחרות:

Ibn Ezra on Deuteronomy 8:3:2

AND SUFFERED THEE TO HUNGER. Before the coming of the manna. Or via the manna itself, for it was light and did not satisfy their heart’s desire. However, this is not so. It most probably refers to other desires.

רשב"ם על דברים ח׳:ב׳:א׳

למען ענותך - זה עינוי שאין פת בסלך וחייך תלוים למרום בכל יום.

Rashbam on Deuteronomy 8:2:1

למען ענותך, this is the kind of affliction endured by people who have nothing to eat. Their lives hang by a thread each and every day.

אבן עזרא על במדבר כ״א:ה׳:א׳

הקלקל. כמו קל הקל והמלה כפולה ורבים כמו הם:

Ibn Ezra on Numbers 21:5:1

THIS LIGHT BREAD. The word ha-kelokel (this light) means the very light. The word is formed by doubling the word kal. There are many similar instances in Scripture.

ישעיהו כ״ג:ט׳

לְהָקֵ֖ל כׇּל־נִכְבַּדֵּי־אָֽרֶץ

Isaiah 23:9

to shame all the honored of the world.

What is the meaning of 'מוֹצָ֥א פִֽי־ה ?

אסתר ז׳:ח׳

וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ הֲ֠גַ֠ם לִכְבּ֧וֹשׁ אֶת־הַמַּלְכָּ֛ה עִמִּ֖י בַּבָּ֑יִת הַדָּבָ֗ר יָצָא֙ מִפִּ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וּפְנֵ֥י הָמָ֖ן חָפֽוּ׃ {ס}

Esther 7:8

(8) When the king returned from the palace garden to the banquet room, Haman was lying prostrate on the couch on which Esther reclined. “Does he mean,” cried the king, “to ravish the queen in my own palace?” No sooner did these words leave the king’s lips than Haman’s face was covered.^-b

בכור שור, דברים ח׳:ג׳:ב׳

למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם ולא תשים בטחונך על הלחם ולא על מזונות שעל כל מוצא פי ה'. כלומר על מצותיו וחוקיו שיצא מפיו יחיה האדם ובהם תשים בטחונך ורוב עסקיך כי הם יתנו לך חיים בעולם הזה ולעולם הבא. ולכך לא תלך אחר חמדת הלב לחמוד כסף וזהב באיסור

Bekhor Shor, Deuteronomy 8:3:2

...

Reflection on the Pros and Cons of Manna in the Talmud - Massechet Yoma

יומא ע״ה א:כ׳

״וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן״. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מָה שַׁד זֶה תִּינוֹק טוֹעֵם בָּהּ כַּמָּה טְעָמִים, אַף הַמָּן, כׇּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹכְלִין אוֹתוֹ מוֹצְאִין בּוֹ כַּמָּה טְעָמִים. אִיכָּא דְּאָמְרִי: לְשֵׁד מַמָּשׁ. מָה שֵׁד זֶה מִתְהַפֵּךְ לְכַמָּה גְּווֹנִין — אַף הַמָּן מִתְהַפֵּךְ לְכַמָּה טְעָמִים.

Yoma 75a:20

“And its taste was as the taste of a cake [shad] baked with oil [hashamen]” (Numbers 11:8). Rabbi Abbahu said: Shad means breast. Just as a baby tastes different flavors from the breast, so too with the manna, every time that the Jewish people ate the manna, they found in it many different flavors, based on their preferences

רש"י על יומא ע״ה א:כ׳:א׳

שד זה תינוק מוצא בו כל מיני טעמים - שהאם אוכלת:

Rashi on Yoma 75a:20:1

“Just like this shad (breast), a baby tastes several tastes: that the mother eats.

יומא ע״ד ב:י״ד

״הַמַּאֲכִילְךָ מָן בַּמִּדְבָּר ... לְמַעַן עַנּוֹתְךָ״? רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי, חַד אָמַר: אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ לְמִי שֶׁאֵין לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ, וְחַד אָמַר: אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁרוֹאֶה וְאוֹכֵל לְמִי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְאוֹכֵל.

Yoma 74b:14

“Who feeds you manna in the desert which your fathers did not know, in order to afflict you” (Deuteronomy 8:16). What affliction was there in eating the manna? Rabbi Ami and Rabbi Asi disagreed on the matter. One said: There is no comparison between one who has bread in his basket and one who does not have bread in his basket. And one said: There is no comparison between one who sees the food and eats it and one who does not see the food and eats it

רש"י על יומא ע״ד ב:י״ד:ב׳

אין לו פת בסלו - אוכל היום ודואג על למחר:

Rashi on Yoma 74b:14:2

...

רש"י על יומא ע״ד ב:י״ד:ג׳

אינו רואה ואוכל - אכילת המן טועם טעם כל המינים ואינו רואה אלא מן:

Rashi on Yoma 74b:14:3

...