What really is a מַחֲלֹקֶת?
כָּל מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ:
רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר, כָּל כְּנֵסִיָּה שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם:
וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֣ל ׀ לְֽמִסְפָּרָ֡ם רָאשֵׁ֣י הָאָב֣וֹת וְשָׂרֵ֣י הָֽאֲלָפִ֣ים ׀ וְהַמֵּא֡וֹת וְשֹׁטְרֵיהֶם֩ הַמְשָׁרְתִ֨ים אֶת־הַמֶּ֜לֶךְ לְכֹ֣ל ׀ דְּבַ֣ר הַֽמַּחְלְק֗וֹת הַבָּאָ֤ה וְהַיֹּצֵאת֙ חֹ֣דֶשׁ בְּחֹ֔דֶשׁ לְכֹ֖ל חָדְשֵׁ֣י הַשָּׁנָ֑ה הַֽמַּחֲלֹ֙קֶת֙ הָֽאַחַ֔ת עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃ (ס)
לְמַחְלְק֖וֹת לְשֹׁעֲרִ֑ים לַקָּרְחִ֕ים מְשֶֽׁלֶמְיָ֥הוּ בֶן־קֹרֵ֖א מִן־בְּנֵ֥י אָסָֽף׃
What was at the root of the argument?
Some questions to consider:
- What is the basis of the claim of the opponents of Moshe - כִּ֤י כָל־הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים?
- Why did the arguments not stop after the ground swallowed up Korach?
- Who exactly were the opponents, what united them and what divided them?
(א) וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח בֶּן־יִצְהָ֥ר בֶּן־קְהָ֖ת בֶּן־לֵוִ֑י וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם בְּנֵ֧י אֱלִיאָ֛ב וְא֥וֹן בֶּן־פֶּ֖לֶת בְּנֵ֥י רְאוּבֵֽן׃ (ב) וַיָּקֻ֙מוּ֙ לִפְנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים מִבְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם נְשִׂיאֵ֥י עֵדָ֛ה קְרִאֵ֥י מוֹעֵ֖ד אַנְשֵׁי־שֵֽׁם׃
(א) ויקח קרח. זה הדבר היה במדבר סיני כאשר נתחלפו הבכורים ונבדלו הלוים כי חשבו ישראל שמשה אדונינו עשה מדעתו לתת גדולה לאחיו... והלוים קשרו עליו בעבור היותם נתונים לאהרן ולבניו. וקשר דתן ואבירם בעבור שהסיר הבכורה מראובן אביהם ונתנה ליוסף, אולי חשדוהו בעבור יהושע משרתו; גם קרח בכור היה, כי כן כתוב. ...ואלה נשיאי העדה היו בכורים והם היו מקריבים את העולות על כן לקחו מחתות והראיה על זה הפירוש מופת המטה, שראו כל ישראל כי השם בחר שבט לוי תחת הבכורים על כן כתוב "וּתְכַ֧ל תְּלוּנֹּתָ֛ם" כי התלונה על זה היתה. גם אמר משה "כִּי־לֹ֖א מִלִּבִּֽי" בעבור שחשדוהו כי מלבו עשה... ועוד ראיה גמורה "כִּ֤י כָל־הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים" וזה רמז לבכורים שהם קדושים כי כן כתוב "קַדֶּשׁ־לִ֨י כָל־בְּכ֜וֹר" והם היו הכהנים הנגשים אל ה' והם עיקר כל העדה
(1) NOW KORAH, THE SON OF IZHAR…TOOK. This event occurred in the wilderness of Sinai when the first-born were set aside and the Levites were placed in their stead. Israel thought that our master Moses acted out of his own will in giving his brother an elevated position... The Levites rebelled against Moses because they were subservient to Aaron and his sons. Dathan and Abiram rebelled because Moses removed the birthright from Reuben their forefather, and gave it to Joseph. It is also possible that they suspected that Moses favored the tribe of Joseph because Joshua was his assistant. Korah too was a first-born, as Scripture clearly states. ...The princes of the congregation were first-born. They offered the burnt offering. They therefore took the fire pans. The miracle of the staff, which demonstrated to all of Israel that God chose the Levites in place of the first-born, is proof that this explanation is correct. Hence Scripture reads, that there may be made an end of their murmurings against Me (Num. 17:25), for the murmuring was an account of this. Moses also said, that I have not done them of mine own mind (v. 28). He said the aforementioned because Israel had come to believe that he had acted on his own... Here is another rigorous proof: seeing all the congregation are holy (v. 3). The aforementioned alludes to the first-born who are holy, for Scripture states, Sanctify unto Me all the first-born (Ex. 13:2). The first-born were the priests that come near to the Lord (Ex. 19:22). They were the most important ones of the congregation
קשׁר to bind, tie; to league together, conspire.
Why did the rebellion of Korach happen now?
...והנה ישראל בהיותם במדבר סיני לא אירע להם שום רעה כי גם בדבר העגל שהיה החטא גדול ומפורסם היו המתים מועטים ונצלו בתפלתו של משה שהתנפל עליהם ארבעים יום וארבעים לילה והנה היו אוהבים אותו כנפשם ושומעים אליו. ואלו היה אדם מורד על משה בזמן ההוא היה העם סוקלים אותו. ולכן סבל קרח גדולת אהרן וסבלו הבכורים מעלת הלוים וכל מעשיו של משה. אבל בבואם אל מדבר פארן ונשרפו באש תבערה ומתו בקברות התאוה רבים וכאשר חטאו במרגלים לא התפלל משה עליהם ולא בטלה הגזרה מהם ומתו נשיאי כל השבטים במגפה לפני ה' ונגזר על כל העם שיתמו במדבר ושם ימותו אז היתה נפש כל העם מרה והיו אומרים בלבם כי יבואו להם בדברי משה תקלות ואז מצא קרח מקום לחלוק על מעשיו וחשב כי ישמעו אליו העם וזה טעם "להמיתנו במדבר" אמרו: הנה הבאת אותנו אל המקום הזה ולא קיימת בנו מה שנדרת לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש כי לא נתת לנו נחלה כלל אבל נמות במדבר
...Now as long as Israel was in the wilderness of Sinai no evil happening befell them, for even after the incident of the [golden] calf, which was a serious and well-known sin, those who died [as a punishment] were few, and the people were saved by Moses’ prayer when he fell down before the Eternal the forty days and forty nights. Thus they loved Moses as [they loved] themselves, and they obeyed him, so that had anybody rebelled against Moses at that time, the people would have stoned him. Therefore Korach endured the greatness of Aaron [when he was appointed High Priest], and the firstborns accepted [without protest] the high status of the Levites, and all [the other] acts of Moses. But when they came to the wilderness of Paran and [some people] were burnt in Taberah, and many died in Kibroth-hattaavah, and when after sinning [in the matter of] the spies Moses did not pray on their behalf, so that the decree against them was thus not annulled, and the princes of all the tribes died by the plague before the Eternal and it was decreed that the whole people would be consumed in the wilderness and there they shall die, then the mood of the whole people became embittered, and they said in their hearts that mishaps occur to them through Moses’ words. Therefore Korach found it an opportune occasion to contest Moses’ deeds, thinking that the people would [readily] listen to him. This was the intention of [the statement of Dathan and Abiram that Moses had taken the people out of Egypt] to kill us in the wilderness, meaning: “Behold, you have brought us to this place and you have not fulfilled that which you promised to give us, [namely to take us to] a land flowing with milk and honey, for you have not given us any inheritance at all; instead we will die in the wilderness
Why did Moshe not protest the actions of Eldad and Medad?
(כז) וַיָּ֣רׇץ הַנַּ֔עַר וַיַּגֵּ֥ד לְמֹשֶׁ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֶלְדָּ֣ד וּמֵידָ֔ד מִֽתְנַבְּאִ֖ים בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ (כח) וַיַּ֜עַן יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֛ה מִבְּחֻרָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנִ֥י מֹשֶׁ֖ה כְּלָאֵֽם׃ (כט) וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה הַֽמְקַנֵּ֥א אַתָּ֖ה לִ֑י וּמִ֨י יִתֵּ֜ן כׇּל־עַ֤ם ה' נְבִיאִ֔ים כִּי־יִתֵּ֧ן ה' אֶת־רוּח֖וֹ עֲלֵיהֶֽם׃
The Jewish dual model of leadership
(יח) וַיֹּ֨אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁ֗ה קַח־לְךָ֙ אֶת־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ר֣וּחַ בּ֑וֹ וְסָמַכְתָּ֥ אֶת־יָדְךָ֖ עָלָֽיו׃ (יט) וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ אֹת֗וֹ לִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֖י כׇּל־הָעֵדָ֑ה וְצִוִּיתָ֥ה אֹת֖וֹ לְעֵינֵיהֶֽם׃ (כ) וְנָתַתָּ֥ה מֵהֽוֹדְךָ֖ עָלָ֑יו לְמַ֣עַן יִשְׁמְע֔וּ כׇּל־עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו, כְּמַדְלִיק נֵר מִנֵּר. (במדבר כז, כ): וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ, כִּמְעָרֶה מִכְּלִי לִכְלִי
“and lay your hand upon him,” like one who lights a candle from a candle. (Numb 27:20) “Invest him with your majesty,” like one who pours from one vessel to another vessel
כמדליק מנר לנר. לענין החכמה ורוח הקדש דומה למדליק נר מנר שאין הראשון חסר כלום וזהו "וסמכת את ידך עליו" היינו סמיכות חכמים לרב דיין וחכם... ומ"ש "ונתת מהודך עליו" היינו הוד מלכות וממשלה; בזה דומה למערה מכלי אל כלי שלא נשתייר בכלי הראשון כלום; כך ניתן כל הממשלה ליהושע ולא נשתייר אצל משה כלום
Real leadership involves servitude
(ו) וַיִּוָּעַ֞ץ הַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם אֶת־הַזְּקֵנִים֙ אֲשֶׁר־הָי֣וּ עֹמְדִ֗ים אֶת־פְּנֵי֙ שְׁלֹמֹ֣ה אָבִ֔יו בִּֽהְיֹת֥וֹ חַ֖י לֵאמֹ֑ר אֵ֚יךְ אַתֶּ֣ם נוֹעָצִ֔ים לְהָשִׁ֥יב אֶת־הָעָם־הַזֶּ֖ה דָּבָֽר׃ (ז) (וידבר) [וַיְדַבְּר֨וּ] אֵלָ֜יו לֵאמֹ֗ר אִם־הַ֠יּ֠וֹם תִּֽהְיֶה־עֶ֜בֶד לָעָ֤ם הַזֶּה֙ וַעֲבַדְתָּ֔ם וַעֲנִיתָ֕ם וְדִבַּרְתָּ֥ אֲלֵיהֶ֖ם דְּבָרִ֣ים טוֹבִ֑ים וְהָי֥וּ לְךָ֛ עֲבָדִ֖ים כׇּל־הַיָּמִֽים׃
אמר להם כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם, שנאמר (מלכים א יב, ז) וידברו אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה
Rabban Gamliel said to them: Do you imagine that I am granting you authority, and since you did not want to accept the honor you did not come when I sent for you? I am granting you servitude, as it is stated: “And they spoke to him saying: If you will be a servant to this people today” (I Kings 12:7)
עבדות אני נותן לכם - שהשררות עבדות הוא לו לאדם לפי שמוטל עליו עול רבים: