Resentment and Revenge (Deot 7)

(טז) לֹא־תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙ בְּעַמֶּ֔יךָ לֹ֥א תַעֲמֹ֖ד עַל־דַּ֣ם רֵעֶ֑ךָ אֲנִ֖י ה'׃ (יז) לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ הוֹכֵ֤חַ תּוֹכִ֙יחַ֙ אֶת־עֲמִיתֶ֔ךָ וְלֹא־תִשָּׂ֥א עָלָ֖יו חֵֽטְא׃ (יח) לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י ה'׃

Leviticus 19:16-18

(16) Do not deal basely with members of your people. Do not profit by the blood of your fellow [Israelite]: I am ה'. (17) You shall not hate your kinsfolk in your heart. Reprove your kin but incur no guilt on their account. (18) You shall not take vengeance or bear a grudge against members of your people. Love your fellow [Israelite] as yourself: I am ה'.

תלמוד ירושלמי נדרים ט׳:ד׳:ג׳

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. זֶהוּ כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר. זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם זֶה כְּלָל גָּדוֹל מִזֶּה.

Jerusalem Talmud Nedarim 9:4:3

“You shall love your neighbor as yourself”. Rebbi Aqiba says, that is a great principle in the Torah. Ben Azzai says, “this is the book of the descent of man” is a more important principle.

Being Wronged

משנה תורה, הלכות דעות ו׳:ו׳

(ו) כְּשֶׁיֶּחְטָא אִישׁ לְאִישׁ לֹא יִשְׂטְמֶנּוּ וְיִשְׁתֹּק כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּרְשָׁעִים (שמואל ב יג כב) "וְלֹא דִבֶּר אַבְשָׁלוֹם אֶת אַמְנוֹן מְאוּמָה לְמֵרָע וְעַד טוֹב כִּי שָׂנֵא אַבְשָׁלוֹם אֶת אַמְנוֹן". אֶלָּא מִצְוָה עָלָיו לְהוֹדִיעוֹ וְלוֹמַר לוֹ לָמָּה עָשִׂיתָ לִי כָּךְ וְכָךְ וְלָמָּה חָטָאתָ לִי בְּדָבָר פְּלוֹנִי. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט יז) "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ".

Mishneh Torah, Human Dispositions 6:6

(6) When one person wrongs another, the latter should not remain silent and despise him as [II Samuel 13:22] states concerning the wicked: "And Avshalom did not speak to Amnon neither good, nor bad for Avshalom hated Amnon."
Rather, he is commanded to make the matter known and ask him: "Why did you do this to me?", "Why did you wrong me regarding that matter?" as [Leviticus 19:17] states: "You shall surely admonish your colleague."

משנה בבא קמא ח׳:ז׳

וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא יְהֵא הַמּוֹחֵל אַכְזָרִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹקִים וַיִּרְפָּא אֱלֹקִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְגוֹ'.

Mishnah Bava Kamma 8:7

And from where is it derived that if the victim does not forgive him that he is cruel? As it is stated: “And Abraham prayed to God; and God healed Abimelech, and his wife, and his maidservants; and they bore children” (Genesis 20:17). The mishna continues:

ערכין ט״ז ב:ה׳

מכל מקום יכול אפי' משתנים פניו ת"ל לא תשא עליו חטא

Arakhin 16b:5

. One might have thought that one should continue rebuking him even if his face changes due to humiliation. Therefore, the verse states: “Do not bear sin because of him”; the one giving rebuke may not sin by embarrassing the other person.

משנה תורה, הלכות דעות ו׳:ט׳

(ט) מִי שֶׁחָטָא עָלָיו חֲבֵרוֹ וְלֹא רָצָה לְהוֹכִיחוֹ וְלֹא לְדַבֵּר לוֹ כְּלוּם מִפְּנֵי שֶׁהָיָה הַחוֹטֵא הֶדְיוֹט בְּיוֹתֵר. אוֹ שֶׁהָיְתָה דַּעְתּוֹ מְשֻׁבֶּשֶׁת. וּמָחַל לוֹ בְּלִבּוֹ וְלֹא שְׂטָמוֹ וְלֹא הוֹכִיחוֹ הֲרֵי זוֹ מִדַּת חֲסִידוּת. לֹא הִקְפִּידָה תּוֹרָה אֶלָּא עַל הַמַּשְׂטֵמָה:

Mishneh Torah, Human Dispositions 6:9

(9) It is pious behavior if a person who was wronged by a colleague would rather not admonish him or mention the matter at all because the person who wronged him was very boorish or because he was mentally disturbed, [provided] he forgives him totally without bearing any feelings of hate or admonishing him. The Torah is concerned only with those who carry feelings of hate.

לא תקום ולא תטור

ספרא, קדושים, פרק ד י׳

[י] "לא תקׂם" – עד היכן הוא כוחה של נקימה? אמר לו "השאילני מגלך", ולא השאילו. למחר אמר לו "השאילני קרדומך". אמר לו "איני משאילך כשם שלא השאלת לי מגלך", לכך נאמר "לא תקם".

Sifra, Kedoshim, Chapter 4 10

10) (Vayikra 19:18) ("You shall not take revenge, and you shall not bear a grudge against the children of your people. And you shall love your neighbor as yourself; I am the L–rd.") "You shall not take revenge": How far does the "power" of revenge extend? If one said to another: Lend me your sickle, and he did not lend him, and the next day the other said to him: Lend me your spade, and he answered: No, just as you did not lend me your sickle.

ספרא, קדושים, פרק ד י״א

[יא] "לא תטׂר" – עד היכן כוחה של נטירה? אמר לו "השאילני קרדומך" ולא השאילו. למחר אמר לו "השאילני מגלך". אמר לו "הא לך, איני כמותך שלא השאלת לי קרדומך", לכך נאמר "לא תטר".

Sifra, Kedoshim, Chapter 4 11

11) "you shall not bear a grudge": How far does the "power" of grudge-bearing extend? If one said to another: Lend me your spade, and he did not lend him, and the next day the other said to him: Lend me your sickle, and he answered: Here it is; I am not like you, who did not lend me your spade.

משנה תורה, הלכות דעות ז׳:ז׳-ט׳

(ז) הַנּוֹקֵם מֵחֲבֵרוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תִקֹּם. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה עָלָיו דֵּעָה רָעָה הִיא עַד מְאֹד. אֶלָּא רָאוּי לוֹ לָאָדָם לִהְיוֹת מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו עַל כָּל דִּבְרֵי הָעוֹלָם שֶׁהַכּל אֵצֶל הַמְּבִינִים דִּבְרֵי הֶבֶל וַהֲבַאי וְאֵינָן כְּדַאי לִנְקֹם עֲלֵיהֶם.

(ח) וְכֵן כָּל הַנּוֹטֵר לְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט יח) "וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ". אֶלָּא יִמְחֶה הַדָּבָר מִלִּבּוֹ וְלֹא יִטְּרֶנּוּ. שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא נוֹטֵר אֶת הַדָּבָר וְזוֹכְרוֹ שֶׁמָּא יָבוֹא לִנְקֹם. לְפִיכָךְ הִקְפִּידָה תּוֹרָה עַל הַנְּטִירָה עַד שֶׁיִּמְחֶה הֶעָוֹן מִלִּבּוֹ וְלֹא יִזְכְּרֶנּוּ כְּלָל. וְזוֹ הִיא הַדֵּעָה הַנְּכוֹנָה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּהּ יִשּׁוּב הָאָרֶץ וּמַשָּׂאָם וּמַתָּנָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם זֶה עִם זֶה:

Mishneh Torah, Human Dispositions 7:7-9

(7) A person who takes revenge against a colleague transgresses a Torah prohibition, as [Leviticus 19:18] states: "Do not take revenge."
Even though [revenge] is not punished by lashes, it is a very bad trait. Instead, a person should [train himself] to rise above his feelings about all worldly things, for men of understanding consider all these things as vanity and emptiness which are not worth seeking revenge for.

(8) Similarly, anyone who holds a grudge against another Jew violates a Torah prohibition, as [Leviticus 19:18] states: "Do not bear a grudge against the children of your people."
A person who acts in this manner violates the prohibition against bearing a grudge. Instead [of doing so], he should wipe the matter from his heart and never bring it to mind. As long as he brings the matter to mind and remembers it, there is the possibility that he will seek revenge. Therefore, the Torah condemned holding a grudge, [requiring] one to wipe the wrong from his heart entirely, without remembering it at all.
This is a proper quality which permits a stable environment, trade, and commerce to be established among people.

תלמוד ירושלמי נדרים ט׳:ד׳:ב׳

הלכה: כְּתִיב לֹא תִקּוֹם וְלֹא תִטּוֹר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ. הֵיךְ עֲבִידָה. הֲוָה מְקַטֵּעַ קוֹפָּד וּמְחַת סַכִּינָא לְיָדוֹי. תַּחֲזוֹר וְתִמְחֵי לְיָדֵיהּ.

Jerusalem Talmud Nedarim 9:4:2

HALAKHAH: It is written: “You should not take revenge or nurse hatred against your fellow countrymen.” How is that? He was cutting meat and the knife fell down on his hand. Should he go and hit his hand?

מלקות?

ספר החינוך רמ״א:ד׳

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות, והעובר עליה וקבע בלבו לשנא חברו על שהרע לו עד שיגמלהו כרעתו עבר על לאו זה, ורעתו רבה כי הוא סבה לתקלה מרבה, אבל אין לוקין על זה הלאו, לפי שאין בו מעשה. וכלל זה יהיה בידך בכל מקום שנאמר לאו שאין בו מעשה, אין לוקין עליו, שאף על פי שעשה בו שום מעשה אינו לוקה עליו מפני כן, מכיון שאפשר לעבר על הלאו מבלי מעשה. ותזכר דבר זה בכלן, כי דבר ברור הוא, אין צרך לשנותו במקום אחר.

Sefer HaChinukh 241:4

And [it is] practiced in every place and at all times by males and females. And one who transgresses it, and fixes into his heart to hate his fellow about his doing him evil until he pays him back like [the other’s] evil, has violated this negative commandment. And its evil is very great, as it is a cause for great mishap. But we do not administer lashes for it, since there is no action [involved] with it. And take this rule into your hand for every place where it is said, “We do not administer lashes for a negative commandment that does not have an act [involved] with it”: That even though he did some act, he is [still] not lashed as a result — since it is possible to transgress the negative commandment without an act. And remember this thing in all of them, since it is a clear thing — there is no need to repeat it in another place.

משנה תורה, הלכות חמץ ומצה א׳:ג׳

אֵינוֹ לוֹקֶה מִשּׁוּם לֹא יֵרָאֶה וְ(שמות יב יט) "לֹא יִמָּצֵא" אֶלָּא אִם כֵּן קָנָה חָמֵץ בְּפֶסַח אוֹ חִמְצוֹ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה בּוֹ מַעֲשֶׂה. אֲבָל אִם הָיָה לוֹ חָמֵץ קֹדֶם הַפֶּסַח וּבָא הַפֶּסַח וְלֹא בִּעֲרוֹ אֶלָּא הִנִּיחוֹ בִּרְשׁוּתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר עַל שְׁנֵי לָאוִין אֵינוֹ לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ מַעֲשֶׂה. וּמַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:

Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 1:3

[A violator] is not lashed for [transgressing the prohibitions] not to have [chametz] seen [in his possession] and not to have [chametz] found [in his possession] unless he purchased chametz on Pesach or [caused flour] to become leavened, and thus committed a deed.
However, if he possessed chametz before Pesach, and when Pesach came he did not destroy it and left it in his possession, even though he transgresses two prohibitions, according to the Torah, he is not lashed, for he did not perform a deed. [Nevertheless,] he is given "stripes for being rebellious."

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות דעות ז׳:ז׳:ב׳

ואע"פ שאינו לוקה עליו. וכו' עי' בדברי רבנו בפי"ח מהל' סנהדרין משום דהוי לאו שאין בו מעשה ועי' בחינוך מצוה רמ"א שכתב שאע"פ שעשה בו מעשה אינו לוקה עליו מפני כן מכוין שאפשר לעבור על הלאו מבלי מעשה ולפי"ז תמהו על רבינו דאיהו לטעמיה לא ס"ל כן, וכמו בקנה חמץ בפסח דס"ל לרבנו דלוקה, אבל הפשוט דענין הנקמה שצותה עליו תורה הוא דבר שבלב ואף אם עשה מעשה, הנה אין במעשה שום איסור ורק על מחשבת הנקמה צותה תורה

Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Human Dispositions 7:7:2

...