(א) שנהגו העולם לקרוא ק"ש של ערבית טרם צאת הכוכבים וסומכים על פרשה ראשונה שקוראים סמוך למטתן ויש תימה בזה שעל הקריאה שהיא שלא בעונתה יברך ברכותיה לפני' ולאחרי', ועל הקריאה שהיא בעונתה לא יברך כלל וגם לא יקרא אלא פ' אחת, ויש מהחכמים שנהגו שלא לברך לפניה ולאחרי' ואינם חוששין אם מקדימין ת"ע ומתאחרים עד הגיע עונת ק"ש וקורין אותה ומברכין לפני' ולאחריה, ואינם חוששין אם מקדימי' ת"ע טרם ק"ש בעבור שיתפללו אם הציבור, ושאלתי איזה דרך טוב מב' הדרכים האלה אם טוב לקרותה עם הציבור ויברך ברכותי' לפני' ולאחריה ולהתפלל עם הצבור בסידור הסדר ק"ש ואח"כ תפילה אע"פ שהוא שלא בעונתה, והפרשה הא' קורא בעונת' סמוך למטתו, או טוב המנהג האחר שהזכרתי:
(ב) והשיבו בקצרה יחדיו לב נשלם שם אלהים עולם ברכו:
Regarding the common practice of reciting the Shema in the evening before the appearance of stars in the sky. They rely on the re-reading of the first paragraph of the Shema before going to sleep. This is questionable, for in doing so they say the blessings before and after the Shema at the improper time, while the Shema at its proper time is recited with no blessings at all, and consists of only one paragraph. There are those sages who do not say the blessings before and after the earlier Shema, and do are not concerned about praying the evening prayers early, and they wait until the correct time for the recitation of the Shema to say it with its blessings. They are also not concerned about reciting the evening prayer before the Shema, since by doing so they manage to pray together with the community. I asked [in my dream] which of these two ways is preferable: reciting the Shema with its blessings earlier, together with the community, and praying afterwards, despite this not being the correct time, and relying on the shorter night-time recital before going to sleep, or whether the other custom I described is better.
They responded briefly: "Together we offer our hearts, bless the name of God forever."
MISHNA: From when, that is, from what time, does one recite Shema in the evening? From the time when the priests enter to partake of their teruma. Until when does the time for the recitation of the evening Shema extend? Until the end of the first watch. The term used in the Torah (Deuteronomy 6:7) to indicate the time for the recitation of the evening Shema is beshokhbekha, when you lie down, which refers to the time in which individuals go to sleep. Therefore, the time for the recitation of Shema is the first portion of the night, when individuals typically prepare for sleep. That is the statement of Rabbi Eliezer. The Rabbis say: The time for the recitation of the evening Shema is until midnight. Rabban Gamliel says: One may recite Shema until dawn, indicating that beshokhbekha is to be understood as a reference to the entire time people sleep in their beds, the whole night. The mishna relates that Rabban Gamliel practiced in accordance with his ruling. There was an incident where Rabban Gamliel’s sons returned very late from a wedding hall. They said to him, as they had been preoccupied with celebrating with the groom and bride: We did not recite Shema. He said to them: If the dawn has not yet arrived, you are obligated to recite Shema. Since Rabban Gamliel’s opinion disagreed with that of the Rabbis, he explained to his sons that the Rabbis actually agree with him, and that it is not only with regard to the halakha of the recitation of Shema, but rather, wherever the Sages say until midnight, the mitzva may be performed until dawn. Rabban Gamliel cites several cases in support of his claim, such as the burning of fats and limbs on the altar. Due to the quantity of offerings each day, the priests were often unable to complete the burning of all of the fats and limbs, so they continued to be burned into the night, as it is written: “This is the law of the burnt offering: The burnt offering shall remain upon the pyre on the altar all night until morning, while the fire on the altar burns it” (Leviticus 6:2). And, with regard to all sacrifices, such as the sin-offerings and the guilt-offerings that are eaten for one day and night; although the Sages state that they may be eaten only until midnight, by Torah law they may be eaten until dawn. This is in accordance with the verse: “On the day on which it is offered must you eat. Do not leave it until the morning” (Leviticus 7:15). If so, why did the Sages say that they may be eaten only until midnight? This is in order to distance a person from transgression, as if one believes that he has until dawn to perform the mitzva, he might be negligent and postpone it until the opportunity to perform the mitzva has passed.
... אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה, והכי תניא בבריי' בברכות ירושלמי. ולפיכך חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מטתו יצא:
קריאת שמע של בית הכנסת עיקר מ"מ טוב לקרותה (כולה) לפני מטתו ובלא ברכה
זמן קריאת שמע בלילה משעת יציאת שלשה ככבים קטנים ואם הוא יום מעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו ואם קראה קודם לכן חוזר וקורא אותה בלא ברכות ואם הצבור מקדימים לקרות ק"ש מבעוד יום יקרא עמהם ק"ש וברכותיה ויתפלל עמהם וכשמגיע זמן קורא ק"ש בלא ברכות: הגה ומיהו לא יחזור ויתפלל בלילה אע"פ שהצבור מקדימים הרבה לפני הלילה אלא אם כן הוא רגיל בשאר פרישות וחסידות דאז לא מתחזי כיוהרא מה שיחזור ומתפלל (מרדכי ריש ברכות והגהות מיימוני פ"ב מהלכות תפלה ותרומת הדשן ס"א):