אָמַר רִבִּי אָחָא שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה מָלֵא. עִיטּוּר. וּמוּדָּח. וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ײ֨. שְׂבַע עִיטּוּר. רָצוֹן מוּדָּח. מָלֵא כְמַשְׁמָעוֹ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא אִם עָשִׂיתָה כֵן מַה כְתִיב תַּמָּן יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה. אַתְּ זוֹכֶה לִירַשׁ הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר כּוֹס פָּגוּם אֵין מְבָֽרְכִין עָלָיו. טָעֲמוֹ פָּֽגְמוֹ. אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ תְּלָת. שְׁמַע מִינָּהּ כּוֹס פָּגוּם אֵין מְבָֽרְכִין עָלָיו. וְצָרִיךְ שֶׁיְהֵא בוֹ כְשֵׁיעוּר. וְטָעֲמוֹ פָּֽגְמוֹ.
Rebbi Aḥa said: Three things were said about the cup of Grace: full, decorated, and washed. All three come from one verse (Deut. 33:23): “Naphtali is satiated with goodwill, full of the blessings of the Eternal.” Satiated - decorated, goodwill - washed, full as its acception. Rebbi Ḥanina said, if you did so, what is written there: “West and South his inheritance,” you merit to inherit this world and the world to come.
אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: עֲשָׂרָה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה: טָעוּן הַדָּחָה וּשְׁטִיפָה. חַי וּמָלֵא. עִיטּוּר וְעִיטּוּף. נוֹטְלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו, וְנוֹתְנוֹ בַּיָּמִין. וּמַגְבִּיהוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח, וְנוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מְשַׁגְּרוֹ בְּמַתָּנָה לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא אַרְבָּעָה בִּלְבַד: הֲדָחָה, שְׁטִיפָה, חַי, וּמָלֵא. תָּנָא: הֲדָחָה — מִבִּפְנִים, וּשְׁטִיפָה — מִבַּחוּץ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַמְבָרֵךְ עַל כּוֹס מָלֵא — נוֹתְנִין לוֹ נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמָלֵא בִּרְכַּת ה׳ יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה״. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אוֹמֵר: זוֹכֶה וְנוֹחֵל שְׁנֵי עוֹלָמִים, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. עִיטּוּר. רַב יְהוּדָה מְעַטְּרֵהוּ בְּתַלְמִידִים, רַב חִסְדָּא מְעַטַּר לֵיהּ בְּנַטְלֵי. אָמַר רַבִּי חָנָן: וּבְחַי. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: וּבְבִרְכַּת הָאָרֶץ. עִיטּוּף. רַב פָּפָּא מִעַטַּף וְיָתֵיב. רַב אַסִּי פָּרֵיס סוּדָרָא עַל רֵישֵׁיהּ. נוֹטְלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו. אָמַר רַבִּי חִינָּנָא בַּר פָּפָּא: מַאי קְרָאָה? — ״שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה׳״. וְנוֹתְנוֹ לַיָּמִין. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רִאשׁוֹנִים שָׁאֲלוּ: שְׂמֹאל מַהוּ שֶׁתְּסַיֵּיעַ לַיָּמִין? אָמַר רַב אָשֵׁי: הוֹאִיל וְרִאשׁוֹנִים אִיבַּעְיָא לְהוּ וְלֹא אִיפְּשִׁט לְהוּ, אֲנַן נַעֲבֵד לְחוּמְרָא. וּמַגְבִּיהוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח. אָמַר רַב אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מַאי קְרָאָה — ״כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה׳ אֶקְרָא״. וְנוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ — כִּי הֵיכִי דְּלָא נַיסַּח דַּעְתֵּיהּ מִינֵּיהּ. וּמְשַׁגְּרוֹ לְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ בְּמַתָּנָה — כִּי הֵיכִי דְּתִתְבָּרַךְ דְּבֵיתְהוּ.
Rabbi Zeira said that Rabbi Abbahu said, and some say that this halakha was taught in a baraita: Ten things were said with regard to a cup of blessing, e.g., the cup of wine over which Grace after Meals is recited: It requires rinsing and washing; it must be undiluted wine, and full; it requires adorning and wrapping; he takes it in his two hands and places it in his right hand, and he lifts it at least one handbreadth from the ground, and when reciting the blessing he fixes his eyes upon it. And some say: He also sends it as a gift to members of his household. Rabbi Yoḥanan said: We only have four of those ten things: Rinsing, washing, the wine must be undiluted, and the cup must be full. In explanation, it was taught: Rinsing is from the inside of the cup, and washing is from the outside of the cup. Rabbi Yoḥanan said: Anyone who recites a blessing over a full cup, they give him a boundless inheritance, as it is stated: “And full of the blessing of the Lord, possess the sea and the south” (Deuteronomy 33:23), indicating that one whose cup is full will receive God’s blessing and will inherit from all sides. Rabbi Yosei bar Ḥanina says: He merits and inherits two worlds, this world and the World-to-Come. The Gemara continues explaining the ten things said with regard to the cup of blessing: The Sages would adorn the cup of blessing in different ways. Rav Yehuda would adorn it with students, as when he recited the blessing he would surround himself with students to accord honor to the blessing. Rav Ḥisda, however, would adorn it with other cups; he would surround the cup of blessing with other cups. Rabbi Ḥanan said: And specifically with undiluted wine. Rav Sheshet said: And in the blessing of the land. The Sages also had different customs with regard to wrapping. Rav Pappa would wrap himself in his prayer shawl and sit and recite Grace after Meals. Rav Asi spread a cloth on his head as an sign of respect. With regard to what was said that he takes it in his two hands, Rabbi Ḥinnana bar Pappa said: What is the verse that proves this? As it is stated: “Lift your hands in holiness and bless the Lord” (Psalms 134:2). As for what was said after he takes it in his two hands: And he places it in his right hand, Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: The early Sages asked: What is the ruling, may the left hand assist the right when taking the cup? Rav Ashi said: Since the early Sages raised this dilemma and it was not resolved for them, we will act stringently and not assist the right hand with the left. And he lifts it at least one handbreadth from the ground. Rav Aḥa, son of Rabbi Ḥanina, says: What is the verse that proves this? “I will lift the cup of salvation and upon the name of the Lord I will call” (Psalms 116:13). And he fixes his eyes upon the cup; so that his attention will not be distracted from it. And he sends it as a gift to members of his household; so that his wife will be blessed.
אין לנו אלא ארבעה דברים - ומיהו לא משמע (כן) דפליג ר' יוחנן אההיא דנותנו לימינו כדאמרי' לקמן א"ר יוחנן ראשונים שאלו מהו שתסייע שמאל לימין משמע שכן היו נוהגים. ומיהו מדהאמוראים היו עושים עיטור ועיטוף משמע שהיו מחמירים על עצמן והיו נזהרים בכולן ולפיכך יש להחמיר בכוס של ברכה:
WE ONLY HAVE FOUR THINGS. R’ Zairo said in the name of R’ Abohu, that there are ten things that are done as an expression of respect for the cup of blessing. R’ Yochonon says that we have only four. On the surface it appears as if there is a disagreement. Tosfos explores this issue. R’Yochono only mentions four expressions of respect that are done for the cup of blessing, however, it does not appear that R’ Yochonon argues about placing the cup in his right hand even though he does not mention it among his four things as the Gemara says later: R’ Yochonon said the earlier generations asked: if the left hand can be used to support the right hand? It appears from the question, that this was their custom, to hold the cup in the right hand and we do not find that R’ Yochonon argues with that. Rather, it appears that he is presenting the custom as a matter of fact.
Tosfos presents further proof that some of the other ten things that R’ Yochonon does not mention among his four things were practiced by the amoroim. However, from the fact that the amoroim practiced crowning and covering, it appears that they were stringent upon themselves and observed all of the ten things that R’ Zairo said in the name of R’ Abohu. And therefore one should be stringent in all these matters that pertain to the cup of blessing.
Tosfos presents further proof that some of the other ten things that R’ Yochonon does not mention among his four things were practiced by the amoroim. However, from the fact that the amoroim practiced crowning and covering, it appears that they were stringent upon themselves and observed all of the ten things that R’ Zairo said in the name of R’ Abohu. And therefore one should be stringent in all these matters that pertain to the cup of blessing.
שטיפה חי ומלא - ירושלמי דסוף פירקין א"ר אחא שלשה דברים נאמרו בכוס של ברכה מלא עיטור ומודח ושלשתן מקרא נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה' שבע עיטור רצון מודח ומלא כמשמעו:
[IT REQUIRES RINSING] AND WASHING; [IT MUST BE] UNDILUTED [WINE], AND FULL. In Yerushalmee at the end of our perek: R’ Acho said: three things have been said about a cup of blessing; it must be full, crowned and washed. And all three of them are derived from the verseנפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה' (D’vorim 33, 23) שבע refers to crowning, רצון refers to washed and ומלא is as it means, full.
שטיפה מבחוץ והדחה מבפנים - ופי' ר"י דוקא שאין הכוס יפה שיש בו שיורי כוסות אבל אם הוא יפה בלאו הכי שפיר דמי דלא בעינן אלא שיהא כוס של ברכה יפה:
WASHING IS FROM THE OUTSIDE AND RINSING IS FROM THE INSIDE. And R’I explained that washing and rinsing are required specifically when the cup is not clean, when there are leftovers of other cups in the cup. However, if it, the cup is clean without washing and rinsing, that is fine. For it is only required that the cup be clean.
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּרְכַּת הַמָּזוֹן צְרִיכָה יַיִן. אִם בֵּרֵךְ עַל הַיַּיִן כַּמִּנְהָג שֶׁאָמַרְנוּ צָרִיךְ שֶׁיָּדִיחַ כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה מִבִּפְנִים וְלִשְׁטֹף אוֹתוֹ מִבַּחוּץ. וִימַלְּאֶנּוּ יַיִן חַי. וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְבִרְכַּת הָאָרֶץ נוֹתֵן לְתוֹכוֹ מְעַט מַיִם כְּדֵי שֶׁיְּהֵא עָרֵב לִשְׁתִיָּה. וְאֵין מְשִׂיחִין עַל כּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אֶלָּא הַכֹּל שׁוֹתְקִים עַד שֶׁתִּכְלֶה בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וּבִרְכַּת הַיַּיִן וְיִשְׁתּוּ:
Although grace does not require wine, should one recite grace over wine according to the custom we have mentioned, [several conditions must be met:]
One should wash out the cup over which the blessing is recited on the inside and rinse its outside.
It should be filled with undiluted wine. When one reaches the blessing for Eretz Yisrael, one should add a small amount of water so that it will be pleasant to drink.
Conversation should not be made over the cup over which grace is recited. Rather, everyone should remain silent until grace and the blessing of the wine is concluded, and then they should drink.
One should wash out the cup over which the blessing is recited on the inside and rinse its outside.
It should be filled with undiluted wine. When one reaches the blessing for Eretz Yisrael, one should add a small amount of water so that it will be pleasant to drink.
Conversation should not be made over the cup over which grace is recited. Rather, everyone should remain silent until grace and the blessing of the wine is concluded, and then they should drink.
גרסינן בפ' ג' שאכלו א"ר זירא י' דברים נאמרו בכוס של ברכה טעון הדחה שטיפה חי מלא עיטור עיטוף מקבלו בשתי ידיו ונותנו לימינו ומגביהו מן הקרקע טפח ונותן בו עיניו ומשגרו לאנשי ביתו תנא הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ ואיתא בתוספתא דאם קנחו יפה שפיר דמי: חי אין פירושו חי ממש בלא מזיגה דהא תנן מודים חכמים לרבי אליעזר בכוס של ברכה שאין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים ופירש רב אלפס שמניחו חי עד ברכת הארץ ואז מוזגו להודיע שבח הארץ שיינותיה חזקים וצריך לערב בהם מים רבים ור"ת פירש חי מזוג ולא מזוג שמוזגו קצת וכשיגיע לברכת הארץ מוזגו כראוי על חד תלת מיא ויין שלנו א"צ מזיגה ורש"י פירש שנותנו לכוס של ברכה חי ומוזגו בו לאפוקי שלא ימזגנו בכלי אחר ויתננו בכוס של ברכה אי נמי מוציאו מן החבית לשם ברכה חי פריש"ק בלע"ז ויש מפרשים על הכלי שיהא שלם כדאיתא בבבא קמא (נד.) על הכלים שבירתן זו היא מיתתן וטוב לצאת ידי כל הפירושים: מלא כפשטיה שיהא מלא על כל גדותיו דא"ר יוחנן כל המברך על כוס מלא נותנין לו נחלה בלי מצרים שנאמר ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה: עיטור רב יהודה מעטר ליה בתלמידי פי' היה מושיב תלמידיו סביבותיו בשעת הברכה רב חסדא מעטר ליה בנטלי פירש"י בכוסות (כשהגיע לברכת הארץ היה מוסיף עליו) וי"מ שהיה מניח כוסות יפים סביביו להדרו בהן: עיטוף רב פפא מעטף ויתיב רב אשי פריס סודרא ארישיה: ומקבלו בב' ידיו דא"ר חיננא בר פפא שאו ידיכם קודש וברכו את ה' הילכך מקבלו בב' ידיו. וכשמתחיל לברך נוטלו בימינו א"ר יוחנן ראשונים שאלו שמאל מהו שתסייע לימין פירוש לסומכה בשמאלו אמר רב אשי הואיל וראשונים מיבעיא להו אנן לא נעביד בה עובדא: ומגביהו מן הקרקע טפח אם הוא יושב ע"ג קרקע דכתיב כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא ואם הוא מיסב בשלחנו מגביהו מעל השלחן טפח וטעמא משום שיהא נראה לכל המסובין ויסתכלו בו: ונותן עיניו בו כי היכי דלא ליסח דעתיה מיניה א"ר יוחנן אנו אין לנו אלא ארבע הדחה שטיפה חי מלא וסימנו חמש"ה: וכתבו הגאונים כוס של ברכה צריך י' דברים ושאמר ר' יוחנן אין לנו אלא ד' ולא מצריך עיטוף ליתא אלא כרב פפא ורב אשי דבתראי נינהו ועבדי עובדא. ורמב"ם ז"ל לא הזכיר אלא ד' של רבי יוחנן: והתוס' כתבו מניינא דרבי יוחנן לא אתי אלא למעוטי עיטור ועיטוף אבל בנתינה לימין מודה דא"ר יוחנן ראשונים שאלו שמאל מהו שתסייע לימין ומסתמא גם במקבל בב' ידיו מודה דדריש להו מקרא שאו ידיכם קודש ובמגביה טפח נמי דדריש ליה מכוס ישועות אשא וכן נותן בו עיניו כדי שלא יסיח דעתו מן הברכה וכן רב נחמן היה רגיל לשלחו לאשתו ובכל הנך רגילין האידנא אף בפריסת סודר שלא יברך בגילוי הראש ואין חסר לנו אלא עיטור: א"ר אשי אין משיחין על כוס של ברכה פירש"י שלא ישיח המברך משנתנו לו הכוס לברך וכן נמי המסובין אין להם להשיח משהתחיל המברך לא מיבעיא בשעה שהוא מברך שאין להם לדבר שצריכין לשמוע ולהבין מה שאומר המברך אלא אפילו בין ברכה לברכה אין להם להשיח שלא להפסיק שמיעתן בשיחת חולין: א"ר אסי אין מברכין על כוס של פורעניות שהוא כוס שני פי' אם שתה ב' כוסות לא יברך על הג' שנא' הכון לקראת אלהיך ישראל וכיון ששתה זוגות לא קרינן ביה הכון שאין דעתו מיושבת עליו שירא שמא יזוק ולא אמרי' אדרבה יברך על הג' לבטל הזוגות לפי שכבר נסתלק מן הסעודה וזהו כוס בפני עצמו שאינו בא אלא בשביל הברכה: וצריך לישב בשעה שמברך בין אם היה הולך כשאכל או עומד או מיסב כשמגיע לברך צריך לישב כדי שיוכל לכוין יותר וגם לא יהא מיסב שהוא דרך גאוה אלא ישב באימה. כתב א"א הרא"ש ז"ל הא דאמרינן אכל כשהוא מהלך צריך לישב ולברך מיירי כשהוא הולך בביתו אבל מהלך בדרך ואוכל א"צ לישב ולברך לפי שאין דעתו מיושבת עליו אם יאחר דרכו כדאמרינן (ברכות ל.) גבי תפלה:
גרסינן פ' ג' שאכלו (נא.) א"ר זירא י' דברים נאמרו בכוס של ברכה וכו':
ומ"ש ואיתא בתוספתא שאם קנחו יפה ש"ד שם שטיפה מבחוץ והדחה מבפני' פר"י דוקא שאין הכוס יפה שיש בו שיורי כוסות אבל אם הוא יפה בלאו הכי ש"ד וכ"כ המרדכי וכ"כ ה"ר יונה וכתבו עוד וכבר נהגו העולם הדחה ושטיפה מיהו היכא דלא שתו בו בשעת אכילה ועכשיו בשעת הברכה מוצאין אותו נקי נראה שבודאי א"צ הדחה ושטיפה:
מלא כפשטיה שיהא מלא וכו' עד אין לנו אלא ד' הכל בס"פ ג' שאכלו:
ומ"ש הילכך מקבלו בשתי ידיו וכשמתחיל לברך נוטלו בימינו כלומר כיון שאמרו שמקבלו בב' ידיו ונותנו לימינו צ"ל שמה שאמר מקבלו בב' ידיו היינו קודם שיתחיל לברך ומה שאמרו נותנו בימינו היינו כשמתחיל לברך:
ומ"ש אנן לא נעביד בה עובדא בנוסחי דידן בגמרא כתב אנן נעביד לחומרא ושתי הנוסחאות עולות בקנה אחד וכתב בשבולי הלקט כתב ה"ר בנימין דוקא למינקט ליה כוליה בשמאל אסור אבל לסיועי ליה בשמאליה תחת ידא ימינא מותר דקיימא לן (ביצה כב) מסייע אין בו ממש ותימא דהא אסיקנא בה דאנן נעביד לחומרא ונ"ל שהוא מפרש דלא איבעיא לן אלא כשתופס הכוס גם ביד שמאל אבל כשאין נוגע בכוס אלא יד ימין אם הניח יד שמאל תחתיה לסייעה אין בכך כלום וכתב עוד שאם היה המברך איטר אוחז הכוס בימינו שהיא שמאל כל אדם כדאמרינן (מנחו' לז.) גבי תפילין:
ומ"ש ומגביה מן הקרקע טפח אם הוא יושב על גבי קרקע וכו' ואם הוא מיסב בשולחן מגביהו מעל השלחן טפח וכו' בגמרא לא אמרו אלא מגביהו מן הקרקע טפח ורבינו מפרש דהיינו ביושב ע"ג קרקע ואם מיסב בשולחנו צריך שיגביהנו מעל השלחן טפח וכן מפורש בירושלמי מגביהו מן השולחן טפח: ועיטוף כתב רבינו ירוחם דהיינו שנותן סודר על ראשו שאסור לברך בגילוי הראש ע"כ ולא נהירא לי דא"כ מאי רבותא דבה"מ הא כל שאר ברכות נמי משמע דאסור לברך בגילוי הראש אלא עיטוף היינו סודר שפורסין על כובעים העומדים לפני הגדולים :
וכתבו הגאונים כוס של ברכה צריך י' דברים וכו' אלא כרב פפא ורב אשי דבתראי נינהו ועבדי עובדא כלומר שהיו נוהגים בכוס של ברכה לעשות יותר ממה שא"ר יוחנן דהא רב פפא מעטף ויתיב ורב אשי פריס סודרא ארישיה ושבולי הלקט כתב בשם רבי שמעון דצריך עיטוף מדר"פ ורב אשי אבל לא הצריך שאר דברים והגאונים משמע להו דכיון דנתבטלו דברי ר' יוחנן בעיטוף ה"ה בשאר דברים.
והתוס' כתבו מנינא דר"י לא אתי אלא למעוטי עיטור וכו' עד ואין חסר לנו אלא עיטור כ"כ הרא"ש ז"ל בס"פ ג' שאכלו ובתוס' דידן כתוב ג"כ דלא משמע דפליג ר' יוחנן אההיא דנותנו לימינו ומיהו מדהאמוראים היו עושים עיטור ועיטוף משמע שהיו מחמירין על עצמם והיו נזהרים בכולם ולפיכך יש להחמיר וה"ר יונה כתב לכאורה משמע דאפי' ר' יוחנן דאמר אין לנו אלא ארבעה מודה בההיא דנותנו לימינו ונמצא שאלו הה' צריך לעשותם אבל הה' האחרים אינו חייב בהם ורב פפא וכולהו אמוראי דהוו עבדי להו ליפוי המצוה הוו עבדי ולא משום חיוב:
מקבלו בשתי ידיו וכשמתחיל לברך נוטלו בימינו ולא יסייע בשמאל: הגה והיינו דוקא שלא תגע השמאל בכוס אבל אם נותן השמאל תחת הימין לסייעה מותר [ב"י בשם שבולי הלקט] ומגביהו מהקרקע טפח אם הוא יושב על גבי קרקע ואם הוא מיסב בשלחן מגביהו מעל השלחן טפח ונותן בו עיניו שלא יסיח דעתו: הגה וע"כ אין לוקחין כוס שפיו צר שקורין גלוק גלא"ז לברך עליו ומשגרו לאשתו שתשתה ממנו:
One receives the cup of blessing with two hands, and, when one begins blessing, one should lift it up with one's right hand without assisting it with one's left hand. HAGAH: And this [practice to not use one's left hand in elevating the cup of blessing] is specifically so that the left hand should not touch the cup; but, if one places the left hand beneath the right hand to help it, that is permissible. And one should elevate it a fistbreadth from the ground if one was sitting on the ground. And if one was lounging at a table, one elevates it above the table a fistbreadth. And one sets one's eyes upon it, so as not to lose mindfulness about it. HAGAH: And, therefore [since one should place one's eyes upon the cup], one should not buy a cup - called a glueck - whose lip is thin, to bless upon it. And he sends it to one's wife so that she should drink from it.