Don't miss an episode! Subscribe to the Madlik podcast: Spotify | Apple Podcasts | Google Podcasts
and Join Madlik on Clubhouse every Thursday at 8:00pm Eastern so you can participate in our weekly live discussion of the Parsha
(ז) כָּל נִדְרֵי וֶאֱסָרֵי וּשְׁבוּעֵי וַחֲרָמֵי וְקוֹנָמֵי וְכִנּוּיֵי. וְקִנוּסֵי דִּנְדַֽרְנָא. וּדְאִשְׁתַּבַּֽעְנָא. וּדְאַחֲרִימְנָא. וּדְאָסַֽרְנָא עַל נַפְשָׁתָֽנָא. מִיּוֹם כִּפּוּרִים זֶה עַד יוֹם כִּפּוּרִים הַבָּא עָלֵֽינוּ לְטוֹבָה. בְּכֻלְּהוֹן אִחֲרַֽטְנָא בְהוֹן. כֻּלְּהוֹן יְהוֹן שָׁרָן. שְׁבִיקִין, שְׁבִיתִין, בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין, לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין: נִדְרָֽנָא לָא נִדְרֵי. וֶאֱסָרָֽנָא לָא אֱסָרֵי. וּשְׁבוּעָתָֽנָא לָא שְׁבוּעוֹת:
(7) All vows,5The prototypical vow is as follows: “This item shall be forbidden to me just as a sacrifice” (See Ritva, Ran Nedarim 2a). and things we have made forbidden on ourselves, and oaths,6An oath is a declaration made by someone to do, or not to do something. The difference between a vow and an oath is that a vow makes an object forbidden whereas an oath makes some action forbidden (or obligatory) on the part of the person who makes the oath. and items we have consecrated to the Temple,7During the times Holy Temple, people could dedicate anything to the Temple. It henceforth became forbidden to anyone, and allowed to be used only for the Temple. and vows issued with the expression “konum,”8The prototypical expression above (in note 5) ends with “as a sacrifice” which in Hebrew is “as a korban.” In place of the word “korban” the word “konam” was frequently used. There is a dispute in Maseches Nedarim as to the origin of the word. and vows which are abbreviated,9This means that the entire prototypical expression as given in note 5 is not used. and vows issued with the expression “kanos,”10See note 7 above. In this case the word “korban” is replaced with “kanos.” that we have vowed, and sworn, and dedicated,11This refers to things dedicated to the Holy Temple. and made forbidden upon ourselves; from this Yom Kippur until next Yom Kippur— may it come to us at a good time— We regret having made them; may they all be permitted,12Only vows or oaths made by an individual concerning himself can be nullified, but not those made by others even though they effect him. He also cannot nullify oaths that he took at the behest of a Beth Din or by a second party.—Tur 619 forgiven, eradicated and nullified, and may they not be valid or exist any longer. Our vows shall no longer be vows, and our prohibitions shall no longer be prohibited, and our oaths are no longer oaths.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם. שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לַקְּדוּשָּׁה שֶׁתֵּאָמֵר. דָּבָר אַחֵר: בִּרְכַּת הַיַּיִן תְּדִירָה, וּבִרְכַּת הַיּוֹם אֵינָהּ תְּדִירָה. תָּדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר — תָּדִיר קוֹדֵם. וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל.
And Beit Hillel say: One recites a blessing over the wine and recites a blessing over the day thereafter, because the wine causes the sanctification to be recited. Were there no wine, kiddush would not be recited. Alternatively, Beit Hillel say: The blessing over wine is recited frequently, and the blessing over the day is not recited frequently, and there is a general principle: When a frequent practice and an infrequent practice clash, the frequent practice takes precedence over the infrequent practice. The Tosefta concludes: The halakha is in accordance with the statement of Beit Hillel.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם — מִפְּנֵי שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לְקִידּוּשׁ שֶׁתֵּאָמֵר. דָּבָר אַחֵר: בִּרְכַּת הַיַּיִן תְּדִירָה וּבִרְכַּת הַיּוֹם אֵינָהּ תְּדִירָה. תָּדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר — תָּדִיר קוֹדֵם. וְהִילְכְתָא כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל.
אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ, אָמַר רַב הוּנָא: כׇּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ — אֱלֹקֵי אַבְרָהָם בְּעֶזְרוֹ.
(ד) אַחַ֤ת ׀ שָׁאַ֣לְתִּי מֵֽאֵת־ה' אוֹתָ֢הּ אֲבַ֫קֵּ֥שׁ שִׁבְתִּ֣י בְּבֵית־ה' כׇּל־יְמֵ֣י חַיַּ֑י
(4) One thing I ask of the LORD,
only that do I seek:
to live in the house of the LORD
all the days of my life,
(יג) רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבַתְּפִלָּה. וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב) כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה. וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמְךָ:
(13) Rabbi Shimon said: Be careful with the reading of Shema and the prayer, And when you pray, do not make your prayer something automatic, but a plea for compassion before God, for it is said: “for He is gracious and compassionate, slow to anger, abounding in kindness, and renouncing punishment” (Joel 2:13); And be not wicked in your own esteem.
only that do I seek:
to live in the house of the LORD
all the days of my life,
to gaze upon the beauty of the LORD,
bMeaning of Heb. uncertain.to frequent-b His temple. (5) He will shelter me in His pavilion
on an evil day,
grant me the protection of His tent,
raise me high upon a rock.
(עד) הָרַחֲמָן הוּא יָקִים לָֽנוּ אֶת־סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפָֽלֶת:
(74) May the Merciful One raise up for us the fallen Tabernacle of David.
I will set up again the fallen booth of David:
I will mend its breaches and set up its ruins anew.
I will build it firm as in the days of old,
The meeting took place on the afternoon of October 7 at Meir’s office within the Defense Ministry compound in Tel Aviv. A number of senior officials were present, including IDF chief of staff David Elazar. He reported on the situation in the Golan, where, as Azaryahu described it to Avner Cohen in 2008, it seemed that “the Syrians were advancing and we couldn’t stop them.”
Dayan himself had visited the front earlier that day, and it was there, that he was heard to utter his fear that the “Third Temple” – a reference to the State of Israel itself -- was in danger. It was a fear he was to repeat several times in the most difficult hours of the war.
See here
Yet if the idea of mounting a protest campaign to change the policies of an intransigent, totalitarian regime seemed hopeless, the prospect of awakening American Jewry into action seemed scarcely less so. American Jews tended to view the problem with the same detached paralysis they had felt during previous periods of trial: There was, after all, no precedent for an effective protest campaign against an anti-Semitic regime.1 Demoralized by assimilation and shamed by the failure to rescue Jews in the Holocaust, American Jews had become a community on the defensive. Israel was a source of pride, of course, but prior to the Six Day War in 1967, the Israeli example did little to influence diaspora self-perception. Many Jewish leaders clung to the classic exilic strategy of “quiet diplomacy,” seeking intercession with government officials but shunning the public arena. Nahum Goldmann, the influential head of the World Jewish Congress, advocated precisely such an approach toward the Soviet Jewry problem and warned that protests would backfire.2 Leaders of the haredi (“ultra-Orthodox”) community similarly cautioned that Western protests would only make matters worse. The most strident opposition came from Rabbi Menachem Mendel Schneerson, the Lubavitcher Rebbe, widely perceived as an expert on Soviet Jewry because his Chabad movement maintained an underground network inside the USSR.3 Opposition to a public campaign for Soviet Jewry penetrated the mainstream Orthodox community, especially its central institution, Yeshiva University.
It was against these two great forces—Soviet determination and American Jewish paralysis—that Birnbaum set himself during the spring of 1964. In a few short years, the improbable fight to rescue Soviet Jewry would come to command the attention and resources of American Jews. Within a decade, both the State of Israel and a Soviet-Zionist dissident movement, encouraged in part by the spirited example of American Jewry, would take up the public struggle as well, calling upon the conscience of the international community to pressure the Soviet regime. The movement was so successful that, by the 1980s, President Ronald Reagan made Jewish emigration a centerpiece of his campaign of pressure against the Soviets.
Historians will argue over the precise role played by American Jews in securing the ultimate release of more than a million Soviet Jews. And yet, the grassroots movement begun in America in the early 1960s possessed in embryonic form all the central themes of what would eventually become a worldwide campaign. What is scarcely realized, however, is that this American movement owed almost all its political vision and strategic thinking to a single man. From the idea of confronting the Soviets through the vocal protest tactics of the civil rights movement; to the insistence that only the full-scale emigration of Soviet Jews, and not the easing of the restrictions they faced, could remedy their plight; to the belief in mounting pressure on the administration in Washington to put Soviet Jewry high on the international agenda; to focusing the Soviet Jewry campaign on the plight of individual refuseniks—all these were the product of Jacob Birnbaum’s efforts during the movement’s earliest years. All these ideas were first put into practice by his shoestring organization, the Student Struggle for Soviet Jewry (SSSJ), which during the 1960s set the tone for the entire American movement to free Soviet Jews.
For this reason, Richard Maass, the first chairman of the National Conference on Soviet Jewry, called Birnbaum the “conscience for Soviet Jews,” adding that SSSJ was “frequently several steps ahead of the other agencies” of organized American Jewry in understanding the nature of the struggle. The historian Martin Gilbert likewise called Birnbaum the “father of the Soviet Jewry movement.”
See: Jacob Birnbaum and the Struggle for Soviet Jewry, By Yossi Klein Halevi
דבריה של פרופ' שקמה ברסלר בקפלן הערב, ערב, יום הכיפורים:
"ערב טוב,
ערב יום הכיפורים 2023
50 שנה למלחמה הארורה ההיא
אנחנו, כולנו, אזרחי ישראל מכל קצוות הקשת הפוליטית, מדן ועד אילת,
אומרים הערב הזה ומזה 38 שבועות:
לא ניפול לאף ספין.
אנחנו מבינים היטב -
כמו שהסכמי אברהם לא מנעו את ההפיכה המשטרית כך גם הסכם עם סעודיה (היה ויושג) לא יעצור את הרוצים בדקטטורה משיחית.
ערב יום הכיפורים 2023
אנחנו מפוכחים יותר, בוגרים יותר ומנוסים הרבה יותר.
לא נטמון יותר לעולם את ראשנו בחול.
נמשיך להביט לחורשי רעת העם עמוק לתוך העיניים.
ערב יום הכיפורים 2023.
אין מחילה לשורפי תינוקות בשנתם.
אין מחילה לתומכיהם של שורפי תינוקות, ואין מחילה לדוגלים במחיקת כפרים,
ואין פשרה עם מי שפתח את הדלת והכניס לתוך תוכה של הציבוריות הישראלית את כל אלה.
ערב יום הכיפורים 2023.
אין מחילה לקורעי צבא העם,
אין מחילה לקורעי העם,
אין מחילה למחריבי הבית.
ערב יום הכיפורים,
50 שנה למחדל 73,
ואנחנו נחושים מתמיד.
מחדל 2023 לא יקרה במשמרת שלנו.
ישראל תהיה ד-מו-קרט-יה
ערב יום הכיפורים 2023,
ולנגד עיננו קורם עור וגידים מחדל
בקנה מידה היסטורי.
מחדל איננה המילה המדויקת,
כי להבדיל ממחדל 73,
שינוי המשטר במדינת ישראל,
ההפיכה המשטרית משיחית,
איננה קורית בשוגג, אלא במזיד.
והההפיכה הזו מסכנת את עצם קיומה של מדינת ישראל ,לא פחות, ואולי יותר, מהמחדל ההוא.
קרע העם והצבא מסכנים את עצם קיומה של מדינת ישראל ואת המשכו של החזון הציוני כולו.
התעוררנו.
להבדיל ממחדל 73 אנחנו קוראים
את האותיות על הקיר.
קוראים. מבינים. מפנימים. ועושים מעשה. נאבקים.
225 החוקים שהניחה ממשלת החורבן על שולחן הכנסת הם כאקדח דרוך המכוון לרקתנו. נאבק עד להסרת האקדח. נאבק.
נבטיח שישראל תשאר ד-מו-קרט-יה.
בסופו של דבר,
ואולי בעצם מתחילתו,
מדינת ישראל מצויה במשבר אמון עמוק.
פחות מ 20% מהציבור תומך בממשלה ובמעשיה.
פחות מרבע מהציבור חושב שהממשלה צריכה להשאר לעמוד על תילה.
הרב המכריע של אזרחי ישראל לא סומך על ראש ממשלת החורבן, כולל מרבית בוחריו.
הרב המכריע של אזרחי ישראל לא סומך על ממשלתו הכהניסטית הקיצונית.
מה השיקולים שגורמים להם להפוך את את סעודיה למדינה סף גרעינית?
האם טובת ישראל עומדת לנגד עיניהם?
מה השיקולים שגורמים להם למנוע מיגון ראוי מתושבי קו הגבול?
מה השיקולים שגורמים להם למנוע מיון קדמי בקרית שמונה?
מה השיקולים שגורמים להם להקפיא את הקמת האוניברסיטה בצפון?
מה השיקולים שגורמים להם להקטין את הסיוע לניצולי שואה?
מה השיקולים שגורמים להם להפנות מחצית מתקציב התחבורה ליהודה ושומרון?
האם טובת המדינה עומדת לנגד עינהם? האם טובתינו, טובת האזרחים לנגד עינהם?
ערב יום הכפורים 2023 ובמדינת ישראל קמה ממשלה שבין חבריה מהללי רוצחים. קואליציה שבין חבריה מהללי שורפי משפחות.
בושה
דבריה של לימור סון הר מלך בדבר קדושתו (למען השם, קדושתו) של רוצח משפחת דואבשה אינם פליטת פה. זו משנה סדורה ששותפים לה רבים שראש ממשלת החורבן הכניס במודע ובמתכוון למרכז הציבוריות הישראלית.
בושה
לימור סון הר מלך איננה היחידה.
בנו של ראש ממשלת החורבן הביע תמיכה באותו רוצח בזוי בזמן שראש הממשלה עצמו נמצא באו״ם.
השר לבטחון לאומי, מורשע סדרתי, תומך טרור, החזיק שנים בסלונו תמונה של רוצח המונים.
שר האוצר והשר במשרד הבטחון תומך במחיקת כפרים על יושביהם.
בושה
יצחק רבין הוביל את חטיבת הראל של הפלמ״ח בקרבות על ירושלים.
רבין הוביל כ 1000 לוחמים.
431 נהרגו ועוד כ 500 נפצעו.
הנותרים וכל מי שיכול היה המשיך להלחם בהובלתו. אחים לנשק, שכם אל שכם.
מול רבין תזמר נתניהו את הפגנות ההסתה עם הקריאות ״בדם ואש את רבין נגרש״ ו״מוות לרבין״ עד שנרצח.
את שלטונו הנוכחי מבסס נתניהו על בן גביר שאיים להגיע לרבין כמו שהגיע לסמל רכבו.
ועכשיו נתניהו מחרים את טקס הזכרון לרבין.
טייסת 201 אבדה במלחמת יום הכיפורים. 7 מאנשיה נפלו ועוד 14 נפלו בשבי וחוו עינויים קשים.
כל הנותרים המשיכו להלחם עד לנצחון המלחמה ההיא.
ולאנשי צוותי האויר האלה קוראים חברי קואליצית החורבן בוגדים. נפולת של נמושות ושולחים אותם לעזאזל.
לכולנו קרא נתניהו טרם צאתו לארה״ב שותפים של אש״ף ואירן.
אנחנו, אזרחי מדינת ישראל, לוחמיה בעבר ובטח ובטח בהווה, כולנו ראויים להנהגה ראויה ומכבדת. הנהגה שאיננה מסיתה.
אנחנו לא מתבלבלים. אנחנו יודעים היטב מי נמצא מולנו. אנחנו מכירים היטב את יכולתו להסיח את הדעת.
ועכשיו, אחרי 38 שבועות במאבק, אנחו מכירים היטב גם את כוחנו.
אנחנו סבלניים. אנחנו נחושים.
אנחנו נשענים על ערכים ראויים ומשוכנעים בצדקת הדרך.
ובשל כל אלה אנחנו ננצח.
בושה
דבריה של לימור סון הר מלך בדבר קדושתו (למען השם, קדושתו) של רוצח משפחת דואבשה אינם פליטת פה. זו משנה סדורה ששותפים לה רבים שראש ממשלת החורבן הכניס במודע ובמתכוון למרכז הציבוריות הישראלית.
בושה
לימור סון הר מלך איננה היחידה.
בנו של ראש ממשלת החורבן הביע תמיכה באותו רוצח בזוי בזמן שראש הממשלה עצמו נמצא באו״ם.
השר לבטחון לאומי, מורשע סדרתי, תומך טרור, החזיק שנים בסלונו תמונה של רוצח המונים.
שר האוצר והשר במשרד הבטחון תומך במחיקת כפרים על יושביהם.
בושה
יצחק רבין הוביל את חטיבת הראל של הפלמ״ח בקרבות על ירושלים.
רבין הוביל כ 1000 לוחמים.
431 נהרגו ועוד כ 500 נפצעו.
הנותרים וכל מי שיכול היה המשיך להלחם בהובלתו. אחים לנשק, שכם אל שכם.
מול רבין תזמר נתניהו את הפגנות ההסתה עם הקריאות ״בדם ואש את רבין נגרש״ ו״מוות לרבין״ עד שנרצח.
את שלטונו הנוכחי מבסס נתניהו על בן גביר שאיים להגיע לרבין כמו שהגיע לסמל רכבו.
ועכשיו נתניהו מחרים את טקס הזכרון לרבין.
טייסת 201 אבדה במלחמת יום הכיפורים. 7 מאנשיה נפלו ועוד 14 נפלו בשבי וחוו עינויים קשים.
כל הנותרים המשיכו להלחם עד לנצחון המלחמה ההיא.
ולאנשי צוותי האויר האלה קוראים חברי קואליצית החורבן בוגדים. נפולת של נמושות ושולחים אותם לעזאזל.
לכולנו קרא נתניהו טרם צאתו לארה״ב שותפים של אש״ף ואירן.
אנחנו, אזרחי מדינת ישראל, לוחמיה בעבר ובטח ובטח בהווה, כולנו ראויים להנהגה ראויה ומכבדת. הנהגה שאיננה מסיתה.
אנחנו לא מתבלבלים. אנחנו יודעים היטב מי נמצא מולנו. אנחנו מכירים היטב את יכולתו להסיח את הדעת.
ועכשיו, אחרי 38 שבועות במאבק, אנחו מכירים היטב גם את כוחנו.
אנחנו סבלניים. אנחנו נחושים.
אנחנו נשענים על ערכים ראויים ומשוכנעים בצדקת הדרך.
ובשל כל אלה אנחנו ננצח.
Prof. Shikma Bresler's remarks in Kaplan tonight, the eve of Yom Kippur:
"good evening,
The eve of Yom Kippur 2023
50 years since that damn war
We, all of us, citizens of Israel from all ends of the political spectrum, from Dan to Eilat,
They say this evening and for 38 weeks:
We will not fall for any spin.
We understand very well -
Just as the Abraham Agreements did not prevent the coup d'état, so an agreement with Saudi Arabia (was and will be) will not stop those who want a messianic dictatorship.
The eve of Yom Kippur 2023
We are more sober, more mature and much more experienced.
We will never bury our heads in the sand again.
We will continue to look deep into the eyes of the evil people.
The eve of Yom Kippur 2023.
There is no forgiveness for those who burn babies in their sleep.
There is no forgiveness for the supporters of those who burn babies, and there is no forgiveness for those who advocate the erasure of villages,
And there is no compromise with whoever opened the door and brought all of these into the Israeli public.
The eve of Yom Kippur 2023.
There is no forgiveness for those who tear apart the people's army,
There is no forgiveness for those who tear apart the people,
There is no forgiveness for those who destroy the house.
On the eve of Yom Kippur,
50 years since the 73 default,
And we are more determined than ever.
A 2023 default will not happen on our watch.
Israel will be d-mo-kert-ya
Eve of Yom Kippur 2023,
And in front of our eyes skin and tendons are rising from failure
on a historical scale.
default is not the right word,
that unlike default 73,
Regime change in the State of Israel,
The messianic coup d'état,
It does not happen accidentally, but on purpose.
And this coup endangers the very existence of the State of Israel, no less, and perhaps more, than that failure.
The rift between the people and the army endangers the very existence of the State of Israel and the continuation of the entire Zionist vision.
we woke up
In contrast to default 73 we read the letters on the wall are reading understand Internalize. and take action. struggling
The 225 laws that the government of destruction placed on the Knesset table are like a loaded gun aimed at our temples. Struggled until the gun was removed. struggling
We will ensure that Israel remains d-mo-kart-ya.
In the end,
And maybe from the beginning,
The State of Israel is in a deep crisis of confidence.
Less than 20% of the public supports the government and its actions.
Less than a quarter of the public thinks that the government should remain standing.
The overwhelming majority of Israeli citizens do not trust the Prime Minister of the Churban (destruction), including most of his voters.
The overwhelming majority of Israeli citizens do not trust his extreme Kahnist government.
What are the considerations that make Saudi Arabia a nuclear threshold country?
Is the good of Israel before their eyes?
What are the considerations that cause them to prevent proper protection from the residents of the border line?
What are the considerations that make them prevent front sorting in Kiryat Shmona?
What are the considerations that make them freeze the establishment of the university in the north?
What are the considerations that make them reduce aid to Holocaust survivors?
What are the considerations that make them direct half of the transportation budget to Judea and Samaria?
Is the good of the country standing before their eyes? Are our interests, the interests of the citizens against their eyes?
On the eve of Yom Kippur 2023 and in the State of Israel, a government was formed whose members included murderers. A coalition whose members are family-burners.
shame
The words of Limor ben Har Melech regarding the sanctity (for God's sake, sanctity) of the murderer of the Doavasha family are not a fluke. This is an orderly change shared by many that the Prime Minister of the Holocaust consciously and intentionally brought into the center of the Israeli public.
shame
Limor ben Har Melech is not the only one.
The son of the Prime Minister of the Churban (destruction) expressed support for that despicable murderer while the Prime Minister himself is at the UN.
The Minister of National Security, a serial convict, supporter of terrorism, kept a picture of a mass murderer in his living room for years.
The Minister of Finance and the Minister in the Ministry of Defense support the erasure of villages of their inhabitants.
Shame
Yitzhak Rabin led the Harel Brigade of the Palmach in the battles for Jerusalem.
Rabin led about 1,000 fighters.
431 were killed and another 500 were injured.
The rest and everyone who could continued to fight in his leadership. Kiss brothers, Nablus to Nablus.
In front of Rabin, Netanyahu orchestrated the incitement demonstrations with the chants "With blood and fire Rabin will be expelled" and "Death to Rabin" until he was assassinated.
Netanyahu bases his current rule on Ben Gavir who threatened to reach Rabin like he reached his car's emblem.
And now Netanyahu is boycotting the memorial service for Rabin.
Squadron 201 was lost in the Yom Kippur War. 7 of her men fell and another 14 were captured and experienced severe torture.
All the rest continued to fight until that war was won.
And the members of the Coalition of Churban call these air crews traitors. Fall of Nemushot and send them to hell.
Before leaving for the USA, Netanyahu called us all partners of the PLO and Iran. the instigator
We, the citizens of the State of Israel, its fighters in the past and certainly in the present, we all deserve proper and respectful leadership. Non-inciting leadership.
We don't mess around. We know very well who is in front of us. We are well aware of his ability to distract.
And now, after 38 weeks in the struggle, we also know our strength very well.
We are patient. We are determined.
We rely on worthy values and are convinced of the rightness of the way.
And because of all these we will win