Makos 2:2

הַזּוֹרֵק אֶבֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהָרַג, הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, אִם מִכְּשֶׁיָּצְאתָה הָאֶבֶן מִיָּדוֹ הוֹצִיא הַלָּז אֶת רֹאשׁוֹ וְקִבְּלָהּ, הֲרֵי זֶה פָטוּר.
זָרַק אֶת הָאֶבֶן לַחֲצֵרוֹ וְהָרַג, אִם יֵשׁ רְשׁוּת לַנִּזָּק לִכָּנֵס לְשָׁם, גּוֹלֶה. וְאִם לָאו, אֵינוֹ גוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט) "וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר", מַה הַיַּעַר רְשׁוּת לַנִּזָּק וְלַמַּזִּיק לִכָּנֵס לְשָׁם, יָצָא חֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאֵין רְשׁוּת לַנִּזָּק (וְלַמַּזִּיק) לִכָּנֵס לְשָׁם.
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, מַה חֲטָבַת עֵצִים רְשׁוּת (אף כּל רשׁות), יָצָא הָאָב הַמַּכֶּה אֶת בְּנוֹ, וְהָרַב הָרוֹדֶה אֶת תַּלְמִידוֹ, וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין:

One who threw a stone into the public domain and killed a person is exiled. Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: If after the stone left his hand the other person placed his head out into the public domain and received a blow from the stone, he is exempt, as when he cast the stone into the public domain there was no one there. In the case of one who threw the stone into his courtyard and killed a person, if the victim had permission to enter into there, the murderer is exiled, but if not, he is not exiled, as it is stated with regard to the cities of refuge: “And as one who goes with his neighbor into the forest” (Deuteronomy 19:5), from which it is derived: Just as with regard to a forest, the victim and the assailant both have equal permission to enter there, so too, with regard to all places that the victim and the assailant have permission to enter there, the killer is liable. This serves to exclude the courtyard of the homeowner, where the victim and the assailant do not both have permission to enter there. Since the victim had no right to enter his courtyard, the unintentional murderer is exempt from exile. Abba Shaul says: Another halakha can be derived from that verse: Just as the cutting of wood that is mentioned in the verse is optional, so too, all those liable to be exiled are examples of cases where the unintentional murderer was engaged in an activity that is optional. This serves to exclude a father who strikes his son, and a teacher who oppresses his student, and an agent of the court deputized to flog transgressors. If, in the course of performing the mitzva with which they are charged, they unintentionally murdered the son, the student, or the person being flogged, respectively, they are exempt.

ברטנורא על משנה מכות ב׳:ב׳:א׳

1) זרק את האבן לרשות הרבים. ואע״ג דקרוב למזיד הוא, שהיה לו לחשוב שבני אדם מצוים ברשות הרבים תמיד, הכא עסקינן באשפה העשויה ברשות הרבים להפנות בה בלילה, ואינה עשויה להפנות בה ביום וזמנין דמקרי דיתיב בה, ומשום הכי גולה, דלאו פושע הוא ולא אנוס גמור הוא:

Bartenura on Mishnah Makkot 2:2:1

זרק את האבן לרשות הרבים – and even though it is close to acting with premeditation, for he should have thought that people would always be found in the public domain. Here we are dealing with a dunghill that was made in the public domain to be removed from there during the daytime and occasionally, it happens that he sits thee, and because of this, he is exiled, but it is not negligence nor is it totally unavoidably preventable (i.e., victim of an accident).

זרק את האבן not stam, rather kocking down a wall into אשפה but if zoreik for no reason than its a machlokes poskim if also consid shogeig, some say that it's peshia & karov l'maizid
Dung heap used as a latrine (used primarily at night bec of tznius)
Even though stone was thrown w/ upward motion still chayav galus (not karov l'oness) a) because only in cases of prev mishna where object fell unintentionally we require that it be downward motion for galus, in our case he threw intentionally & his maaseh is judged as inadvertant only bec he was unaware of the presence of the victim, therefore no diff btw upward vs downward motion. b) also, here, he was fully aware it would later fall downward c) throwing stones is always consid derech yerida bec he is being mekareiv the stone to the victim (unlike derech aliya of mishna 1)

ברטנורא על משנה מכות ב׳:ב׳:ב׳

2) והוציא הלה את ראשו וקבלה פטור. דכתיב (דברים י״ט:ה׳) "ומצא את רעהו", פרט לממציא את עצמו:

Bartenura on Mishnah Makkot 2:2:2

והוציא הלה את ראשו וקבלה פטור – As it is written (Deuteronomy 19:5): “[…the ax-head flies off the handle] and strikes the other [so that he dies. That man shall flee to one of these cities and live].”

This applies in a reshus harabim mamash or אשפה
Not that the victim caused the blade to find him
3 shitos why patur: 1) bec karov l'oness didnt have to anticipate 2) not karov l'oness but still gezeiras h'kasuv 3)not consid the maaseh of the zoreik bec it happened as a result of someting that was nischadeish after he threw it

מלאכת שלמה על משנה מכות ב׳:ב׳:ה׳

2) הוציא הלה את ראשו וקבלה ה"ז פטור י"מ פטור מד' דברים דאנוס הוא שלא ידע שיוציא זה ראשו אבל חייב בנזק אע"ג דאנוס הוא דהתורה רבתה בנזק אונס כרצון וי"א דפטור לגמרי ואפילו מנזק דאע"ג דשאר אונס חייב בנזק הכא פטריה רחמנא דכתביה גבי גלות ומצא פרט לממציא את עצמו וס"ל דגזרת הכתוב הוא דמיעטו לגמרי אפילו מנזק ע"כ מן הטור עם בית יוסף ודעת ראשונה היא לרב בעל הטור ז"ל אבל הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל פירשו פטור לגמרי כדכתיבנא:

Melekhet Shelomoh on Mishnah Makkot 2:2:5

...

ברטנורא על משנה מכות ב׳:ב׳:ג׳

3) אם יש רשות לניזק. שנתן לו בעל הבית רשות ליכנס:

Bartenura on Mishnah Makkot 2:2:3

אם יש רשות לניזק – if the owner gave him permission to enter

& therfore should have occured to him that nizak might be there, therfore shogeig not karov l'oness

תוספות יום טוב על משנה מכות ב׳:ב׳:ז׳

4) ושליח ב"ד. המלקה ארבעים לחייב מלקות. רש"י... והרמב"ם פ"ה מהלכות רוצח כתב שליח ב"ד שהכה את בעל דין הנמנע מלבא לדין והמיתו בשגגה:

Tosafot Yom Tov on Mishnah Makkot 2:2:7

...

הון עשיר על משנה מכות ב׳:ב׳:ב׳

ושליח ב"ד. המזמין הבעלי דיני' לדין, כך כתב התי"ט בשם הרמב"ם, לאפוקי ממאן דפירשו המלקה. וכן נראה דהמלקה בלשון משנה נקרא חזן הכנסת, ואינו הוא המזמין, ומ"מ אתי במכ"ש להיותו ממונה דווקא להכות משא"כ המזמין. והוא שהכהו מה שאמדוהו ב"ד ולא יותר, שאם הוסיף לו רצועה אחת, הא תנן בפ"ג משנה י"ד שגולה, וזו היתה כוונת הרא"בד לאפוקי ממאן דהוסיף בדבריו תיבת יותר, דלפי זה הוא הפך משנתנו הנ"ל:

Hon Ashir on Mishnah Makkot 2:2:2

...

We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור