כנסת ישראל בשם רבי אהרן הגדול מקארלין:
צו זיין פשוט בשמחה איז אפשר נישט קיין מצוה, אבער צו וואס שמחה קען צוברענגען, קען קיין איין מצוה נישט צוברענגען!
און די זעלבע איז פארקערט "עצבות אליין איז אפשר נישט קיין עבירה, אבער צו (די נידריגע פלאץ צו) וואס עצבות קען צוברענגען, קען קיין איין עבירה נישט צוברענגען!
Rebbe Aharon the Great of Karlin (1736-1772):
To be simply happy might not necessarily be a mitzvah (a good deed on its own), but to accomplish and reach the high place and that being happy can lead you, no other mitzvah can lead you!
Similarly, sadness on its own might not be such a horrible sin, but the horrible low places that sadness can lead you to, no other sin can lead you that low!
(מז) תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃
(47) Because you did not serve YAWA your God in joy and gladness over the abundance of everything,
(א) ברם, כגון דא צריך לאודעי כלל גדול. כי: כמו שנצחון לנצח דבר גשמי, כגון שני אנשים המתאבקים זה עם זה להפיל זה את זה, הנה אם האחד הוא בעצלות וכבדות ינוצח בקל ויפול גם אם הוא גבור יותר מחבירו, ככה ממש בנצחון היצר, אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות, הנמשכות מעצבות וטמטום הלב כאבן, כי אם בזריזות, הנמשכת משמחה ופתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם.
והיינו השמחה האמיתית בה' אלהיו, הבאה אחר העצב האמיתי לעתים מזומנים על עונותיו במר נפשו ולב נשבר, שעל-ידי זה נשברה רוח הטומאה וסטרא-אחרא ומחיצה של ברזל המפסקת בינו לאביו שבשמים.
ומקרא מלא דבר הכתוב: (דברים כח מז): "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה וגו'". ונודע לכל פירוש האר"י ז"ל על פסוק זה.
In truth, at this point there is a general principle you need to know. Let's compare this to winning any other competition, one in the physical realm. Think of two men who are wrestling with one another, each attempting to throw the other down. If one of them would be lazy and sluggish, he would be easily beaten—even if he were stronger than the other.
The same applies when it comes to winning against the yetzer: You can't beat it while in a state of laziness and sluggishness which are symptoms of depression and a fossilized heart. The only way to win is with the zeal that comes out of joy and a wide open heart, free from any nuance of worry or anxiety in the world.
And what is it that can be gained? It is the true joy in Havayeh your G‑d that comes after a true sadness at designated times over one's sins with a bitter soul and a broken heart. Through this, the spirit of tumah, the Other Side and the iron curtain separating between you and your Heavenly Father are broken.
As it is the verse in the Torah: Because you did not serve YAWA your God in joy, etc. and it is known what the ARI said about that.
(א) בענין תכלית הכוונה של בריאת העולמות...
- קיצור מתוך ספר אוצרות חיים:
דע כי תחלת הכל היה כל המציאות אור פשוט ונקרא אי"ן סו"ף ולא היה שם שום חלל ושום אויר פנוי. אלא הכל היה אור הא"ס.
וכשעלה ברצונו להאציל הנאצלים לסיבה נודעת והיא להקרא רחום וחנון ארך אפים וכיוצא, כי אם אין בעולם מי שיקבל רחמים ממנו איך יקרא רחום, וכן עד"ז בכל הכנויים.
(1) Regarding the ultimate goal of the creation of the worlds...
Know that at the beginning, the entirety of existence, was simple light, what is called ein Sof (no end). And when it arose in the will of the creator to delegate (their own) nobility, for the known reason, and that is - to be called 'the Merciful and gracious one' 'the One who is slow to anger' etc. Because if there is no one in the world to receive mercy from the divine, how will It be called merciful? and like that with all the other godly nicknames.
(Translation by Abby Stein - Gender neutral language used for the divine)
(אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים) זה הכלל גדול בעבודת הבורא יתברך שמו, שאנחנו בני ישראל מחויבים להאמין בב' תורות: בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, שכולם ניתנו מרועה אחד. תורה שבכתב מסר לנו על ידי משה עבדו נאמן ביתו, מכתב חרות על הלוחות, באש שחורה על גבי אש לבנה. ותורה שבעל פה מה שנמסר למשה רבינו עליו השלום על פי פירושה, "כל שתלמיד ותיק עתיד לחדש." נמצא שעיקר תורה שבעל פה ניתנה לנו כפי מה שהצדיקים שבדור יפרשו את התורה, כן יקום. וזה כח הגדול שמסר לנו הבורא ברוך הוא מחמת אהבתו ובחירתו לעמו ישראל, וכפי רצונם מהתורה כך מתנהגים כל העולמות. וזהו מה שאמרו חכמינו ז"ל: (מועד קטן טז:) הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה והצדיק מבטלה.
A basic principle in God’s service: we ... believe in two Torahs: written and oral, both given by a single Shepherd. ...The written Torah was given us by Moses, God’s faithful servant, in writing etched on the tablets, black fire on white fire. The oral Torah given to Moses is its interpretation, including ‘‘everything a faithful student is ever to discover.’’ This means that the oral Torah given to us essentially follows the interpretation of the zaddikim of the generation. As they interpret the Torah, so it is. This great power has been given us by the Creator out of love for Israel, His chosen people. All the worlds follow their will in Torah. Thus did the sages say: ‘‘The Holy One issues a decree, but the zaddik may nullify it.
ספר רזין דאורייתא, בשם הרבי ר' מיכל מזלאטשוב
אולם הכוונה, דנודע אשר יצחק נולד בנשמת נוקבא, וכמו שכתב בעל אור החיים הק', ועל ידי העקדה היה לו נשמת דכר להשפיע. ועל פי זה מובן למה לא נמצא באדם יותר עקרה מאשר מבבהמה, אשר בפסוק נשתוו זה לזה בברכה, לא יהיה בך ובבהמתך עקר ועקרה, רק זאת נודע סדר הגלגולים. ולפעמים נקבה תסובב גבר כי בסבת הגלגול נשמת נקבה תבוא בזכר, כאשר י'תרעם ה'גלגל ו'יתרעש ה'חוזר לבוא בגלגול שני ושלישי. ואם נקבה אשר תסובב בגבר, שני נקבות אינם מולידים, רק על ידי מעשי הטוב מחליפין הנשמה, וליצחק החליפו הנשמה. לפיכך לו ולא לה, כי יצחק היה צריך לאותו דבר ולא רבקה:
Teaching from Rabbi Yechiel Michael from Zloczow (1731-1786)
It is known that when Issac was born, he was born with the soul of a female, as it is written in Or Hachaim, and through the akeidah (binding of Issac) he got a male soul that can influence (meaning, can impregnate). [With that we can understand why they more infertile humans than animals, even though that they both got the same blessing "It will not be within you and within your animals infertility".] But, this is known according to the Sod (Secret/Mysticism) of reincarnation - that at times, a female would be in a male body, because in the reasons of gilgal (reincarnation) the soul of a female would come to be in a male. ... that is why it says by Issac that Hashem (Divine) answered to him and not to her (Rebecca), because he needed divine help to be able to have kids.
(Translation by Abby Stein)
במקום שיר אהבה - יהודה עמיחי
כמו שמ"לא תבשל גדי בחלב אמו",
עשו את כל החקים הרבים של כשרות,
אבל הגדי שכוח והחלב שכוח והאם שכוחה,
כך מ"אני אוהב אותך"
עשינו את כל חיינו יחדו.
אבל אני לא שכחתי אותך
כפי שהיית אז.
Instead of love - Yehuda Amichai
From “thou shalt not seethe a kid in its mother’s milk”
they made the many lawas of Kashrut
but the kid is forgotten and the milk is forgotten and
the mother is forgotten.
In this way from “I love you”
we made all our life together.
But I’ve not forgotten you
as you were then.
(ה) לֹא־יִהְיֶ֤ה כְלִי־גֶ֙בֶר֙ עַל־אִשָּׁ֔ה וְלֹא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כָּל־עֹ֥שֵׂה אֵֽלֶּה׃
(5) A woman shall not wear that which pertaineth unto a man, neither shall a man put on a woman’s garment; for whoever does these things is an abomination unto God.
לְכִדְתַנְיָא: לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה. מַאי תַּלְמוּד לוֹמַר? אִם שֶׁלֹּא יִלְבַּשׁ אִישׁ שִׂמְלַת אִשָּׁה, וְאִשָּׁה שִׂמְלַת אִישׁ, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר תּוֹעֵבָה הִיא, וְאֵין כָּאן תּוֹעֵבָה. אֶלָּא שֶׁלֹּא יִלְבַּשׁ אִישׁ שִׂמְלַת אִשָּׁה, וְיֵשֵׁב בֵּין הַנָּשִׁים. וְאִשָּׁה שִׂמְלַת אִישׁ, וְתֵשֵׁב בֵּין הָאֲנָשִׁים.
We were taught in a baraita: “A woman shall not wear that which pertains to a man. What is the meaning when the verse states this? If it teaches only that a man may not put on a woman’s garment, and a woman may not wear a man’s garment, it is already stated in explanation of this prohibition that “it is an abomination to the Lord your God,” and there is no abomination here in the mere act of wearing a garment. Rather, it means that a man may not wear a woman’s garment and thereby go and sit among the women; and a woman may not wear a man’s garment and sit among the men.
(א) לא יהיה כלי גבר על אשה. שֶׁתְּהֵא דּוֹמָה לְאִישׁ, כְּדֵי שֶׁתֵּלֵךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים, שֶׁאֵין זוֹ אֶלָּא לְשֵׁם נִאוּף (עי' ספרי):
(1) לא יהיה כלי גבר על אשה THE APPAREL OF A MAN SHALL NOT BE ON A WOMAN — so that she look like a man, in order to consort with men, for this can only be for the purpose of adultery.
(3) כי תועבת AN ABOMINATION — This implies that the Torah forbids only the wearing of a garb that leads to abomination.
(ח) מה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונין אלא לשמחה בעלמא.
(8) As to the custom of wearing 'faces' on Purim, and men who wear women's dresses and women wearing men's attire - this is not forbidden, for they have no intention other than pure pleasure.
The Talmud says that what is prohibited is falsifying identity for the purpose of spying on the other sex. The great medieval commentator Rashi says that the prohibition is limited to concealing identity for the purpose of adultery. The Shulhan Arukh notes that cross-dressing is permitted on Purim because its purpose is simcha (celebration, joy) and that it is forbidden if it is for the purpose of fraud. In limiting the prohibition to situations of fraud and deception, the talmudic and medieval rabbis indicated that cross-dressing in a way that is true to the cross-dresser’s identity is permitted. (www.jewishrecon.org)
- Janet Marder, "Jewish and Gay," Keeping Posted 32, 2; November, 1986.
״וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה״ — שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה. ״וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עוֹשָׂה״ — זוֹ שִׂמְחָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל מִצְוָה. לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לֹא מִתּוֹךְ עַצְבוּת וְלֹא מִתּוֹךְ עַצְלוּת וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ה׳״. אָמַר רַב יְהוּדָה: וְכֵן לִדְבַר הֲלָכָה. אָמַר רָבָא: וְכֵן לַחֲלוֹם טוֹב.
“So I commended mirth,” that is the joy of a mitzva. “And of mirth: What does it accomplish?” that is joy that is not the joy of a mitzva. To teach you that the Divine Presence rests neither from sadness, nor from laziness, nor from playing laughter, nor from frivolity, nor from idle conversation, nor from idle chatter, but rather from the joy of a mitzva. As it was stated “But now bring me a minstrel; and it came to pass, when the minstrel played, that the hand of the Lord came upon him” (II Kings 3:15). Rav Yehuda said: And, so a matter of halakha. Rava said: And, so too, one should be joyful before going to sleep in order to have a good dream.
וְזֶהוּ בְּחִינַת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה שֶׁאוֹמְרִים קֹדֶם קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְדַבֵּק עַצְמֵנוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִכְלֹל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלִדָּבֵק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה כִּי אִם עַל-יְדֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת.
עִקַּר הַחִבּוּר שֶׁל אוֹתִיּוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הָעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת אֶל הַלּוּחוֹת הוּא עַל-יְדֵי נִגּוּן וְזִמְרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, וְעַל-כֵּן הֵם עֲשָׂרָה הַלְלוּיוֹת כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה וְכַנַּ"ל:
And that is the reasoning of the Verses of Song that we say before the reading of the Shema (during Shacharit - morning) and prayer, for it is impossible to connect ourselves to the Blessed One, to be included within the Their Blessed Unification, with the reading of the shema and prayer, but only during through song and praise.
The main connection of the Holy Letters of the Ten Commandments to The Tablets is through niggun and song, which is the meaning of Verses of Praise. Because of that there are ten halleluyahs (in the traditional morning prayers, in Tehillim 146-150), which represent the Ten Commandments, which in turn represent the ten different kinds of songs (in Tehillim 150).