Moses' Uniqueness
וְלֹא־קָ֨ם נָבִ֥יא ע֛וֹד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל כְּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁר֙ יְדָע֣וֹ יהוה פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים׃
But there arose no further prophet in Israel like Moshe, whom YHWH knew face to face,
(ח) וַיִּבְכּוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־מֹשֶׁ֛ה בְּעַֽרְבֹ֥ת מוֹאָ֖ב שְׁלֹשִׁ֣ים י֑וֹם וַֽיִּתְּמ֔וּ יְמֵ֥י בְכִ֖י אֵ֥בֶל מֹשֶֽׁה׃ (ט) וִֽיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מָלֵא֙ ר֣וּחַ חָכְמָ֔ה כִּֽי־סָמַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אֶת־יָדָ֖יו עָלָ֑יו וַיִּשְׁמְע֨וּ אֵלָ֤יו בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ וַֽיַּעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יהוה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (י) וְלֹֽא־קָ֨ם נָבִ֥יא ע֛וֹד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל כְּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁר֙ יְדָע֣וֹ יהוה פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים׃
(8) And the children of Israel wept for Moses in the plains of Moab thirty days; so the days of weeping in the mourning for Moses were ended. (9) And Joshua the son of Nun was full of the spirit of wisdom; for Moses had laid his hands upon him; and the children of Israel hearkened unto him, and did as the LORD commanded Moses. (10) And there hath not arisen a prophet since in Israel like unto Moses, whom the LORD knew face to face;
Moses Shows Up: Hineni
(א) וּמֹשֶׁ֗ה הָיָ֥ה רֹעֶ֛ה אֶת־צֹ֛אן יִתְר֥וֹ חֹתְנ֖וֹ כֹּהֵ֣ן מִדְיָ֑ן וַיִּנְהַ֤ג אֶת־הַצֹּאן֙ אַחַ֣ר הַמִּדְבָּ֔ר וַיָּבֹ֛א אֶל־הַ֥ר הָאֱלֹקִ֖ים חֹרֵֽבָה׃ (ב) וַ֠יֵּרָא מַלְאַ֨ךְ יי אֵלָ֛יו בְּלַבַּת־אֵ֖שׁ מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֑ה וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה הַסְּנֶה֙ בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֔שׁ וְהַסְּנֶ֖ה אֵינֶ֥נּוּ אֻכָּֽל׃ (ג) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אָסֻֽרָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה אֶת־הַמַּרְאֶ֥ה הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה מַדּ֖וּעַ לֹא־יִבְעַ֥ר הַסְּנֶֽה׃ (ד) וַיַּ֥רְא יי כִּ֣י סָ֣ר לִרְא֑וֹת וַיִּקְרָא֩ אֵלָ֨יו אֱלֹקִ֜ים מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֗ה וַיֹּ֛אמֶר מֹשֶׁ֥ה מֹשֶׁ֖ה וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃ (ה) וַיֹּ֖אמֶר אַל־תִּקְרַ֣ב הֲלֹ֑ם שַׁל־נְעָלֶ֙יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עוֹמֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת־קֹ֖דֶשׁ הֽוּא׃ (ו) וַיֹּ֗אמֶר אָנֹכִי֙ אֱלֹקֵ֣י אָבִ֔יךָ אֱלֹקֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹקֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵאלֹקֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וַיַּסְתֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ פָּנָ֔יו כִּ֣י יָרֵ֔א מֵהַבִּ֖יט אֶל־הָאֱלֹקִֽים׃
(1) Now Moses, tending the flock of his father-in-law Jethro, the priest of Midian, drove the flock into the wilderness, and came to Horeb, the mountain-of-Elohim.
(2) An angel of YHWH appeared to him in a blazing fire out of a bush. He gazed, and there was a bush all aflame, yet the bush was not consumed.
(3) Moses said, “I must turn aside to look at this marvelous sight; why doesn’t the bush burn up?”
(4) When YHWH saw that he had turned aside to look, Elohim called to him out of the bush:
“Moses! Moses!”
He answered, “Here I am!”
(5) And He said,
“Do not come closer. Remove your sandals from your feet, for the place on which you stand is holy ground. (6) And he said, "I am the elohim-of-your-fathers; the elohim-of-Abraham, the elohim-of-Isaac, and the elohim-of-Jacob!”
And Moses hid his face, for he was afraid to look at Elohim.
The Chain of Tradition Begins With Moses
משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים, הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה:
Moses received the Torah at Sinai and transmitted it to Joshua, Joshua to the elders, and the elders to the prophets, and the prophets to the Men of the Great Assembly. They said three things: Be patient in [the administration of] justice, raise many disciples and make a fence round the Torah.
(א) כשבא הקב"ה ליתן את התורה אמר למשה על סדר המקרא והמשנה והאגדה והתלמוד שנאמר וידבר אלהים את כל הדברים האלה אפילו מה שישאל תלמיד ותיק לרבו.
When God gave the Torah he said to Moshe the order of the readings, and the mishna, and the Aggada, and the Gemara, as it says, and God told him all of these things, even what a seasoned student will ask to his Teacher.
Moses' Speech Challenges
(יא) וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלָ֗יו מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֮ לָֽאָדָם֒ א֚וֹ מִֽי־יָשׂ֣וּם אִלֵּ֔ם א֣וֹ חֵרֵ֔שׁ א֥וֹ פִקֵּ֖חַ א֣וֹ עִוֵּ֑ר הֲלֹ֥א אָנֹכִ֖י יְהֹוָֽה׃ (יב) וְעַתָּ֖ה לֵ֑ךְ וְאָנֹכִי֙ אֶֽהְיֶ֣ה עִם־פִּ֔יךָ וְהוֹרֵיתִ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּֽר׃
(11) And יהוה said to him, “Who gives humans speech? Who makes them dumb or deaf, seeing or blind? Is it not I, יהוה? (12) Now go, and I will be with you as you speak and will instruct you what to say.”
רמב׳ם: הקדמה למשנה תורה
כל המצות שניתנו לו למשה בסיני בפירושן ניתנו. שנאמר ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה. תורה זו תורה שבכתב. והמצוה זו פירושה. וצונו לעשות התורה על פי המצוה. ומצוה זו היא הנקראת תורה שבעל פה
Rambam: Introduction to Mishneh Torah
All of the mitzvot which were given to Moshe at Sinai were given together with their interpretations, as it says: ‘And I will give you the tablets and the Torah and the mitzvah’ (Shemot 24:12). ‘The Torah’ refers to Torah shebikhtav, ‘and the mitzvah’ refers to its interpretation. And He commanded us to fulfill the Torah in accordance with ‘the mitzvah.’ This mitzvah is what is called Torah she-be-al peh.
(ו) דבר אחר: וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר אמר רבי יצחק: מה שהנביאים עתידים להתנבאות בכל דור ודור, קבלו מהר סיני, שכן משה אומר להם לישראל (דברים כט): כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר איננו פה עמנו היום. עמנו עומד היום אין כתיב כאן, אלא עמנו היום, אלו הנשמות העתידות להבראות, שאין בהם ממש, שלא נאמרה בהם עמידה, שאע"פ שלא היו באותה שעה, כל אחד ואחד קבל את שלו. וכן הוא אומר (מלאכי א): משא דבר יי אל ישראל ביד מלאכי, בימי מלאכי לא נאמר, אלא ביד מלאכי, שכבר היתה הנבואה בידו מהר סיני, ועד אותה שעה לא נתנה לו רשות להתנבאות. וכן ישעיה אמר (ישעיה מח): מעת היותה שם אני. אמר ישעיה, מיום שנתנה תורה בסיני, שם הייתי וקבלתי את הנבואה הזאת, אלא (שם): ועתה אלהים שלחני ורוחו, עד עכשיו לא ניתן לו רשות להתנבאות, ולא כל הנביאים בלבד קבלו מסיני נבואתן, אלא אף החכמים העומדים בכל דור ודור, כל אחד ואחד קבל את שלו מסיני. וכן הוא אומר (דברים ה): את הדברים האלה דבר יי אל כל קהלכם קול גדול ולא יסף.
...That which the prophets would in the future prophesy in every generation...and not only did the Neviim receive their prophecy from Har Sinai, but even the wise men that are standing in every generation, every single one of them received theirs from Har Sinai.
Aviva Zornberg, The Murmering Deep
Perhaps this voice of the murmuring deep, inhuman, elemental, is what resounds in Moses’ voice, the noise internal to the utterance. “There is no speaking,” says Lingis, “without stammering, mispronounciations, regional accents.” The aim of communication is not to eliminate the stammer, the interference, the “rumble of the world.” What God wants of Moses is precisely his stammering voice, as the very ground of communication.
Paradoxically, this background murmur, interrupting lucid communication, may be the very enactment of the “Shechina speaking from out of his throat.” Emerging from carnal existence, the human voice echoes with the life of things: “sighs, gasps, waverings, droning, hissings, sobs . . . moanings, out of which, sometimes, words are shaped.” The noise reverberates in Moses’ voice, the background deep in the midst of which he speaks.
It is this dimension of his humanity that Moses resists. He is happy to transfer God’s words to Aaron, who will utter them in his voice. But it is Moses’ voice that God wants: “They must hear your voice!” Only so will the tone and rhythm of redemption be heard by the others, still involved in their own murmuring worlds.
A Famous Story from the Talmud about Moses
אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות אמר לפניו רבש"ע הראהו לי אמר לו חזור לאחורך הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים תשש כחו כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו רבי מנין לך אמר להן הלכה למשה מסיני נתיישבה דעתו חזר ובא לפני הקב"ה אמר לפניו רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י אמר לו שתוק כך עלה במחשבה לפני אמר לפניו רבונו של עולם הראיתני תורתו הראני שכרו אמר לו חזור [לאחורך] חזר לאחוריו ראה ששוקלין בשרו במקולין אמר לפניו רבש"ע זו תורה וזו שכרה א"ל שתוק כך עלה במחשבה לפני
When Moses ascended on High, he found the Holy Blessed One sitting and tying crowns on the letters of the Torah. Moses said before God: Master of the Universe, who is preventing You from giving the Torah without these additions? God said to him: There is a man who is destined to be born after several generations, and Akiva ben Yosef is his name; he is destined to derive from each and every thorn of these crowns mounds upon mounds of halakhot. It is for his sake that the crowns must be added to the letters of the Torah. Moses said before God: Master of the Universe, show him to me. God said to him: Return behind you. Moses went and sat at the end of the eighth row in Rabbi Akiva’s study hall and did not understand what they were saying. Moses’ strength waned, as he thought his Torah knowledge was deficient. When Rabbi Akiva arrived at the discussion of one matter, his students said to him: My teacher, from where do you derive this? Rabbi Akiva said to them: It is a halakha transmitted to Moses from Sinai. When Moses heard this, his mind was put at ease, as this too was part of the Torah that he was to receive. Moses returned and came before the Holy Blessed One and said before Him: Master of the Universe, You have a man like this and You give the Torah through me? God said to him: Be silent; this is what arose in My mind
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: שָׁלֹש פְּסִיעוֹת פָּסַע מֹשֶׁה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר, לֹא פָּסַע, אֶלָּא צַוָּארוֹ עִקֵּם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: נִצְטַעַרְתָּ לִרְאוֹת, חַיֶּיךָ, שֶׁאַתָּה כְּדַאי שֶׁאֶגָּלֶה עָלֶיךָ. מִיָּד וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה אָמַרְתָּ הִנֵּנִי, חַיֶּיךָ, שֶׁתָּבוֹא הַשָּׁעָה וְתִתְפַּלֵּל עַל יִשְׂרָאֵל וּמִיָּד אֲנִי עוֹנֶה אוֹתְךָ בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה: אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי (ישעיה נח, ט).
And Moses said: I will turn aside now, and see this great sight (Exod. 3:3). R. Johanan held that Moses took three steps forward. R. Simeon the son of Lakish insisted that he did not step forward at all but simply turned his neck to observe it. The Holy One, blessed be He, said to him: Because you troubled to look, be assured you will merit that I shall reveal Myself unto you. Forthwith, And God called unto him out of the midst of the bush (ibid., v. 4). The Holy One, blessed be He, said to him: Because you responded Here am I, be assured that the time will come when you will pray on behalf of Israel and I will answer you at once, with the same words: Then shalt thou call, and the Lord will answer; thou shalt cry, and He will say: “Here am I” (Isa. 58:9).