«Бойцовский Шкаф» Ки Тиса 5784

עֵ֚ת לְהַשְׁלִ֣יךְ אֲבָנִ֔ים וְעֵ֖ת כְּנ֣וֹס אֲבָנִ֑ים עֵ֣ת לַחֲב֔וֹק וְעֵ֖ת לִרְחֹ֥ק מֵחַבֵּֽק׃

A time for throwing stones and a time for gathering stones,
A time for embracing and a time for shunning embraces;

(טו) וַיִּ֜פֶן וַיֵּ֤רֶד מֹשֶׁה֙ מִן־הָהָ֔ר וּשְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָעֵדֻ֖ת בְּיָד֑וֹ לֻחֹ֗ת כְּתֻבִים֙ מִשְּׁנֵ֣י עֶבְרֵיהֶ֔ם מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה הֵ֥ם כְּתֻבִֽים׃ (טז) וְהַ֨לֻּחֹ֔ת מַעֲשֵׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים הֵ֑מָּה וְהַמִּכְתָּ֗ב מִכְתַּ֤ב אֱלֹהִים֙ ה֔וּא חָר֖וּת עַל־הַלֻּחֹֽת׃ (יז) וַיִּשְׁמַ֧ע יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־ק֥וֹל הָעָ֖ם בְּרֵעֹ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה ק֥וֹל מִלְחָמָ֖ה בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ (יח) וַיֹּ֗אמֶר אֵ֥ין קוֹל֙ עֲנ֣וֹת גְּבוּרָ֔ה וְאֵ֥ין ק֖וֹל עֲנ֣וֹת חֲלוּשָׁ֑ה ק֣וֹל עַנּ֔וֹת אָנֹכִ֖י שֹׁמֵֽעַ׃ (יט) וַֽיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר קָרַב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיַּ֥רְא אֶת־הָעֵ֖גֶל וּמְחֹלֹ֑ת וַיִּֽחַר־אַ֣ף מֹשֶׁ֗ה וַיַּשְׁלֵ֤ךְ מִיָּדָו֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת וַיְשַׁבֵּ֥ר אֹתָ֖ם תַּ֥חַת הָהָֽר׃

Exodus 32:15-19

(15) Thereupon Moses turned and went down from the mountain bearing the two tablets of the Pact, tablets inscribed on both their surfaces: they were inscribed on the one side and on the other. (16) The tablets were God’s work, and the writing was God’s writing, incised upon the tablets. (17) When Joshua heard the sound of the people in its boisterousness, he said to Moses, “There is a cry of war in the camp.” (18) But he answered,
“It is not the sound of the tune of triumph,
Or the sound of the tune of defeat;
It is the sound of song that I hear!” (19) As soon as Moses came near the camp and saw the calf and the dancing, he became enraged; and he hurled the tablets from his hands and shattered them at the foot of the mountain.

שמות ל״ד:א׳

(א) וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה פְּסׇל־לְךָ֛ שְׁנֵֽי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וְכָתַבְתִּי֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶ֨ת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שִׁבַּֽרְתָּ׃

Exodus 34:1

(1) יהוה said to Moses: “Carve two tablets of stone like the first, and I will inscribe upon the tablets the words that were on the first tablets, which you shattered.

שמות כ״ה:כ״א

וְנָתַתָּ֧ אֶת־הַכַּפֹּ֛רֶת עַל־הָאָרֹ֖ן מִלְמָ֑עְלָה וְאֶל־הָ֣אָרֹ֔ן תִּתֵּן֙ אֶת־הָ֣עֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ׃

Exodus 25:21

Place the cover on top of the Ark, after depositing inside the Ark the Pact that I will give you.

בבא בתרא י״ד ב:ד׳

דְּאָמַר רַב הוּנָא, מַאי דִּכְתִיב: ״אֲשֶׁר נִקְרָא שֵׁם שֵׁם ה׳ צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים עָלָיו״? מְלַמֵּד שֶׁלּוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מוּנָּחִים בָּאָרוֹן.

Bava Batra 14b:4

as Rav Huna says: What is the meaning of that which is written: “The Ark of God, whereupon is called the Name, the name of the Lord of hosts that sits upon the cherubs” (II Samuel 6:2)? The phrase “the name, the name of the Lord” teaches that both the second tablets and the broken pieces of the first set of tablets were placed in the Ark.

במדבר י׳:ל״ג

(לג) וַיִּסְעוּ֙ מֵהַ֣ר יְהֹוָ֔ה דֶּ֖רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַאֲר֨וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֜ה נֹסֵ֣עַ לִפְנֵיהֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים לָת֥וּר לָהֶ֖ם מְנוּחָֽה׃

Numbers 10:33

(33) They marched from the mountain of יהוה a distance of three days. The Ark of the Covenant of יהוה traveled in front of them on that three days’ journey to seek out a resting place for them;

במדבר י״ד:מ״ד

וַיַּעְפִּ֕לוּ לַעֲל֖וֹת אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַאֲר֤וֹן בְּרִית־יְהוָה֙ וּמֹשֶׁ֔ה לֹא־מָ֖שׁוּ מִקֶּ֥רֶב הַֽמַּחֲנֶֽה׃

Numbers 14:44

Yet defiantly they marched toward the crest of the hill country, though neither יהוה’s Ark of the Covenant nor Moses stirred from the camp.

במדבר ב׳:י״ז

וְנָסַ֧ע אֹֽהֶל־מוֹעֵ֛ד מַחֲנֵ֥ה הַלְוִיִּ֖ם בְּת֣וֹךְ הַֽמַּחֲנֹ֑ת כַּאֲשֶׁ֤ר יַחֲנוּ֙ כֵּ֣ן יִסָּ֔עוּ אִ֥ישׁ עַל־יָד֖וֹ לְדִגְלֵיהֶֽם׃ (ס)

Numbers 2:17

Then, midway between the divisions, the Tent of Meeting, the division of the Levites, shall move. As they camp, so they shall march, each in position, by their standards.

רש"י על במדבר י׳:ל״ג:ב׳

וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים. זֶה הָאָרוֹן הַיּוֹצֵא עִמָּהֶם לַמִּלְחָמָה וּבוֹ שִׁבְרֵי לוּחוֹת מוּנָחִים, וּמַקְדִּים לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, לְתַקֵּן לָהֶם מְקוֹם חֲנִיָּה (שם; תלמוד ירושלמי שקלים ו'):

Rashi on Numbers 10:33:2

וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים AND THE ARK OF THE COVENANT OF THE LORD WENT BEFORE THEM IN THE THREE DAYS' JOURNEY — This was the Ark that went with them whenever they waged war and in which the broken Tablets were placed. It traveled in front of them a distance of three days’ journey to prepare for them a proper place for encampment (Sifrei Bamidbar 82; Talmud Yerushalmi Shekalim 6:1).

שמואל א ד׳:ה׳-י״א

(ה) וַיְהִ֗י כְּב֨וֹא אֲר֤וֹן בְּרִית־יְהֹוָה֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיָּרִ֥עוּ כׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל תְּרוּעָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַתֵּהֹ֖ם הָאָֽרֶץ׃ (ו) וַיִּשְׁמְע֤וּ פְלִשְׁתִּים֙ אֶת־ק֣וֹל הַתְּרוּעָ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֶ֠ה ק֣וֹל הַתְּרוּעָ֧ה הַגְּדוֹלָ֛ה הַזֹּ֖את בְּמַחֲנֵ֣ה הָעִבְרִ֑ים וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֚י אֲר֣וֹן יְהֹוָ֔ה בָּ֖א אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃ (ז) וַיִּֽרְאוּ֙ הַפְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֣י אָֽמְר֔וּ בָּ֥א אֱלֹהִ֖ים אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיֹּֽאמְרוּ֙ א֣וֹי לָ֔נוּ כִּ֣י לֹ֥א הָיְתָ֛ה כָּזֹ֖את אֶתְמ֥וֹל שִׁלְשֹֽׁם׃ (ח) א֣וֹי לָ֔נוּ מִ֣י יַצִּילֵ֔נוּ מִיַּ֛ד הָאֱלֹהִ֥ים הָאַדִּירִ֖ים הָאֵ֑לֶּה אֵ֧לֶּה הֵ֣ם הָאֱלֹהִ֗ים הַמַּכִּ֧ים אֶת־מִצְרַ֛יִם בְּכׇל־מַכָּ֖ה בַּמִּדְבָּֽר׃ (ט) הִֽתְחַזְּק֞וּ וִֽהְי֤וּ לַֽאֲנָשִׁים֙ פְּלִשְׁתִּ֔ים פֶּ֚ן תַּעַבְד֣וּ לָֽעִבְרִ֔ים כַּאֲשֶׁ֥ר עָבְד֖וּ לָכֶ֑ם וִהְיִיתֶ֥ם לַאֲנָשִׁ֖ים וְנִלְחַמְתֶּֽם׃ (י) וַיִּלָּחֲמ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים וַיִּנָּ֤גֶף יִשְׂרָאֵל֙ וַיָּנֻ֙סוּ֙ אִ֣ישׁ לְאֹהָלָ֔יו וַתְּהִ֥י הַמַּכָּ֖ה גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֑ד וַיִּפֹּל֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף רַגְלִֽי׃ (יא) וַאֲר֥וֹן אֱלֹהִ֖ים נִלְקָ֑ח וּשְׁנֵ֤י בְנֵֽי־עֵלִי֙ מֵ֔תוּ חׇפְנִ֖י וּפִֽינְחָֽס׃

I Samuel 4:5-11

(5) When the Ark of the Covenant of the LORD entered the camp, all Israel burst into a great shout, so that the earth resounded. (6) The Philistines heard the noise of the shouting and they wondered, “Why is there such a loud shouting in the camp of the Hebrews?” And when they learned that the Ark of the LORD had come to the camp, (7) the Philistines were frightened; for they said, “God has come to the camp.” And they cried, “Woe to us! Nothing like this has ever happened before. (8) Woe to us! Who will save us from the power of this mighty God? He is the same God who struck the Egyptians with every kind of plague in the wilderness! (9) Brace yourselves and be men, O Philistines! Or you will become slaves to the Hebrews as they were slaves to you. Be men and fight!” (10) The Philistines fought; Israel was routed, and they all fled to their homes. The defeat was very great, thirty thousand foot soldiers of Israel fell there. (11) The Ark of God was captured, and Eli’s two sons, Hophni and Phinehas, were slain.

דברים ט׳:י״ז

(יז) וָאֶתְפֹּשׂ֙ בִּשְׁנֵ֣י הַלֻּחֹ֔ת וָֽאַשְׁלִכֵ֔ם מֵעַ֖ל שְׁתֵּ֣י יָדָ֑י וָאֲשַׁבְּרֵ֖ם לְעֵינֵיכֶֽם׃

Deuteronomy 9:17

(17) Thereupon I gripped the two tablets and flung them away with both my hands, smashing them before your eyes.

דברים י׳:א׳-ג׳

(א) בָּעֵ֨ת הַהִ֜וא אָמַ֧ר יְהֹוָ֣ה אֵלַ֗י פְּסׇל־לְךָ֞ שְׁנֵֽי־לוּחֹ֤ת אֲבָנִים֙ כָּרִ֣אשֹׁנִ֔ים וַעֲלֵ֥ה אֵלַ֖י הָהָ֑רָה וְעָשִׂ֥יתָ לְּךָ֖ אֲר֥וֹן עֵֽץ׃ (ב) וְאֶכְתֹּב֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶ֨ת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר שִׁבַּ֑רְתָּ וְשַׂמְתָּ֖ם בָּאָרֽוֹן׃ (ג) וָאַ֤עַשׂ אֲרוֹן֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וָאֶפְסֹ֛ל שְׁנֵי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וָאַ֣עַל הָהָ֔רָה וּשְׁנֵ֥י הַלֻּחֹ֖ת בְּיָדִֽי׃

Deuteronomy 10:1-3

(1) Thereupon יהוה said to me, “Carve out two tablets of stone like the first, and come up to Me on the mountain; and make an ark of wood. (2) I will inscribe on the tablets the commandments that were on the first tablets that you smashed, and you shall deposit them in the ark.” (3) I made an ark of acacia wood and carved out two tablets of stone like the first; I took the two tablets with me and went up the mountain.

רש"י על דברים י׳:א׳:א׳

בעת ההוא. לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם נִתְרַצָּה לִי וְאָמַר לִי פסל לך, וְאַחַר כָּךְ ועשית לך ארון, וַאֲנִי עָשִׂיתִי אָרוֹן תְּחִלָּה, שֶׁכְּשֶׁאָבֹא וְהַלּוּחוֹת בְּיָדִי הֵיכָן אֶתְּנֵם? וְלֹא זֶה הוּא הָאָרוֹן שֶׁעָשָׂה בְצַלְאֵל, שֶׁהֲרֵי מִשְׁכָּן לֹא נִתְעַסְּקוּ בוֹ עַד לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר צִוָּה לָהֶם עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וּבְצַלְאֵל עָשָׂה מִשְׁכָּן תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ אָרוֹן וְכֵלִים, נִמְצָא זֶה אָרוֹן אַחֵר הָיָה, וְזֶהוּ שֶׁהָיָה יוֹצֵא עִמָּהֶם לַמִּלְחָמָה, וְאוֹתוֹ שֶׁעָשָׂה בְצַלְאֵל לֹא יָצָא לַמִּלְחָמָה, אֶלָּא בִּימֵי עֵלִי, וְנֶעֶנְשׁוּ עָלָיו וְנִשְׁבָּה (תלמוד ירושלמי שקלים ו):

Rashi on Deuteronomy 10:1:1

בעת ההוא AT THAT TIME — At the end of forty days He was reconciled with me and said to me, פסל לך HEW FOR THYSELF [TWO TABLETS] and afterwards, ועשית לך ארון עץ MAKE THEE AN ARK OF WOOD. I, however, (see v. 3) made the Ark first (Midrash Tanchuma, Eikev 1), because when I came with the tablets in my hand where could I place them? Now this was not the Ark which Bezaleel made for the Tabernacle, because with the Tabernacle they did not occupy themselves until after the Day of Atonement, for only when he came down from the mountain on that day did he give them the command regarding the construction of the Tabernacle, and Bezaleel made the Tabernacle first and afterwards the Ark and the other articles (Berakhot 55a). It follows, therefore, that this was another Ark; and it was this, that went forth with them to battle, whilst that which Bezaleel made went forth to battle only once, in the days of Eli — and they were punished for this, for it was captured by the Philistines (cf. Jerusalem Talmud Shekalim 6:1).

תלמוד ירושלמי שקלים ו׳:א׳:ה׳

תני רבי יהודה <בר אלעי> בן לקיש אמר ב' ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר א' שהיתה התורה נתונה בתוכו ואחד שהיו שברי לוחות נתונין בתוכו זה שהיתה התורה נתונה בתוכו היה מונח באהל מועד הדא הוא דכתיב (במדבר יד) וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה זה שהיו שברי לוחות נתונין בתוכו היה נכנס ויוצא עמהן ופעמים שהיה מתראה עמהן ורבנן אמרי ארון א' היה ופעם אחת יצא בימי עלי ונשבה

Jerusalem Talmud Shekalim 6:1:5

It was stated: “Rebbi Jehudah ben Laqish says, two arks were travelling with Israel in the desert; one in which the Torah was deposited and one in which the broken pieces of the tablets were deposited. The one in which the Torah was deposited was put into the Tent of Meeting; that is what is written: Moses and the Ark of the Eternal’s covenant did not move from the camp. The one in which the broken pieces of the tablets were deposited was going out and coming in with them. But the Rabbis say, it was only one, and once it went out in the days of Eli and was taken prisoner. ֿ

שפתי חכמים, במדבר י׳:ל״ג:ב׳

היוצא עמהם. פירוש זה הארון הנוסע לפניהם הוא היוצא עמהם למלחמה שעשאו משה רבינו עליו השלום קודם שהוריד הלוחות שניות, ואינו הארון שעשה בצלאל אחר י"כ. ואחר שהוציאו הלוחות שניות מאותו ארון והושמו בארון שעשה בצלאל הושמו בו שברי הלוחות אז נשארו בו, והוא היה יוצא עמהם למלחמה והוא הנוסע לפניהם אבל הארון שהיו בו הלוחות שניות, הוא בתוך המחנות היה נוסע כדכתיב בזאת הפרשה:

Siftei Chakhamim, Numbers 10:33:2

Went with them. Meaning that it was the Ark which traveled in front of them that went with them to war. Moshe made it before he brought down the second set of Tablets, and it was not the Ark that Betzalel made after Yom Kippur. After they removed the second Tablets from that Ark and placed them in the one that Betzalel had made, the broken Tablets were placed in it and remained there. This Ark would go out with them to war, as well as journeying in front of them. However, the Ark which contained the second Tablets would journey in the midst of the camp, as it is written in this Parshah (v. 21).

העמק דבר על דברים ל״א:כ״ו:ב׳

מצד ארון ברית ה׳. אבל נראה דריב״ל מודה דאחר הליכת המדבר הניחו שברי לוחות בארון שעשה בצלאל. אלא ס״ל דכמו במדבר הלכו שברי לוחות בארון בפ״ע. כך היה תמיד שבשעת מלחמה נטלו השברי לוחות מזה הארון והניחו בארון השני ונשאוהו למלחמה. אבל אחר המלחמה הניחו בארון שבקה״ק.

Haamek Davar on Deuteronomy 31:26:2

...

מנחות צ״ט א:י״ב

(דברים י, ב) אשר שברת ושמתם בארון תני רב יוסף מלמד שהלוחות ושברי לוחות מונחין בארון מכאן לתלמיד חכם ששכח תלמודו מחמת אונסו שאין נוהגין בו מנהג בזיון

Menachot 99a:12

§ Having mentioned the principle that one does not downgrade in matters of sanctity, the Gemara cites a related issue. The verse states: “At that time the Lord said to me: Hew for yourself two tablets of stone like the first…And I will write on the tablets the words that were on the first tablets, which you broke, and you shall put them in the Ark” (Deuteronomy 10:1–2). Rav Yosef teaches a baraita: This verse teaches that both the tablets of the Covenant and the pieces of the broken tablets are placed in the Ark. One should learn from here that with regard to a Torah scholar who has forgotten his Torah knowledge due to circumstances beyond his control, e.g., illness, one may not behave toward him in a degrading manner. Although the first tablets were broken it is prohibited to treat them with disrespect, due to their sanctity. A Torah scholar who forgot the Torah knowledge he once possessed is likened to these broken tablets.

משנה סוטה ח׳:ה׳

(שם כ) וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב, כְּמַשְׁמָעוֹ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה וְלִרְאוֹת חֶרֶב שְׁלוּפָה. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב זֶהוּ הַמִּתְיָרֵא מִן הָעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, לְפִיכָךְ תָּלְתָה לוֹ הַתּוֹרָה אֶת כָּל אֵלּוּ, שֶׁיַּחֲזֹר בִּגְלָלָן.

Mishnah Sotah 8:5

The mishna continues its discussion of the speech given before battle. “And the officers shall speak further to the people, and they shall say: What man is there that is fearful and fainthearted? Let him go and return unto his house” (Deuteronomy 20:8). Rabbi Akiva says: “That is fearful and fainthearted” is to be understood as it indicates, that the man is unable to stand in the battle ranks and to see a drawn sword because it will terrify him. Rabbi Yosei HaGelili says: “That is fearful and fainthearted”; this is one who is afraid because of the sins that he has; he, too, returns. Therefore, the Torah provided him with all these additional reasons for exemption from the army so he can ascribe his leaving to one of them.

“Conscience and cowardice are really the same things...
― Oscar Wilde, The Picture of Dorian Gray

שופטים ה׳:ז׳-ט׳

(ז) חָדְל֧וּ פְרָז֛וֹן בְּיִשְׂרָאֵ֖ל חָדֵ֑לּוּ עַ֤ד שַׁקַּ֙מְתִּי֙ דְּבוֹרָ֔ה שַׁקַּ֥מְתִּי אֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ (ח) יִבְחַר֙ אֱלֹהִ֣ים חֲדָשִׁ֔ים אָ֖ז לָחֶ֣ם שְׁעָרִ֑ים מָגֵ֤ן אִם־יֵֽרָאֶה֙ וָרֹ֔מַח בְּאַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ (ט) לִבִּי֙ לְחוֹקְקֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַמִּֽתְנַדְּבִ֖ים בָּעָ֑ם בָּרְכ֖וּ יְהֹוָֽה׃

Judges 5:7-9

(7) Deliverance ceased,
Ceased in Israel,
Till youfyou Heb. qamti, archaic second-person singular feminine. arose, O Deborah,
Arose, O mother, in Israel! (8) When they chose new gods,
Was there a fighter then in the gates?gWas there a fighter then in the gates? Meaning of Heb. uncertain; in contrast to others “then was war in the gates.”
No shield or spear was seen
Among forty thousand in Israel! (9) My heart is with Israel’s leaders,
With the dedicated of the people—
Bless GOD !

אברבנאל על שופטים ה׳:ח׳:א׳

יבחר אלהים חדשים וגו'. הטיב הרלב"ג לראות בפירוש הפסוק, אם באמרו שסבת בחירת ישראל אלהים אחרים לעבודתם היו מענשם שהיו באים האויבים להלחם עמהם בארצם, כי בימים הקדמונים כשהיו עושים רצון השם, האם יראה מגן ורומח בארבעים אלף בישראל? באמת לא היו צריכים אליו (כן תרגמו יונתן ב"ע ז"ל). ואם שיאמר שהאל יתברך בחר אופנים מחודשים לעשות זה הנס ולנצחון ישראל ותשועתם בזאת המלחמה, והוא שיבאו האויבים לשערי ישראל למלחמה, יען וביען היה האדם בארצו ובמולדתו חזק על אויביו, מה שלא היה כשילך חוץ מארצו להלחם שמה, והוא אמרו מגן אם יראה ורומח בארבעים אלף בישראל, ומפני כן לא היו מוכנים ללכת חוץ לארצם להלחם באויביהם, כי לא היה להם חרב וחנית, והיה מהתחבולה האלהית העצומה שיבאו האויבים לארצם:

Abarbanel on Judges 5:8:1

...

ישמח משה, עקב ח׳:ו׳

ועוד נ"ל לפרש בהגמרא הנ"ל (מנחות צ"ט ע"א) על פי מ"ש (בפרשת ברכה ד"ה ויתמו) הטעם דהארון של שברי לוחות הוא בא עמם במלחמה, כמו שפירש רש"י בסדר דילן בפרשת עקב...

...דהא דריש שם במנחות (צ"ט ע"ב) אשר שברת ושמתם בארון (דברים י ב), תני ר' יוסף כו' מכאן לתלמיד חכם ששכח תלמידו כו'. והנה מבואר במפרשים דשבירת הלוחות גרם לשכחה בישראל, עיין בעיון יעקב מהגאון בעל חק יעקב שם במנחות. והנה מבואר בגמרא דשברי לוחות רומזין לשכחה, והנה איתא (בתנא דבי אליהו רבה פי"א) בפסוק (שופטים ה' ח) יבחר אלקים חדשים, דר"ל שבחר השי"ת מן כל עולמו רק חדשים, ר"ל חידושי תורה שהוא חביב על השי"ת מה שמחדשין בתורה יותר מן הכל, עיין שם. ועל פי זה יתבאר סיפא דקרא אז לחם שערים, כמו שדרשו (מכות דף י':) עומדות היו רגלינו במלחמה בשעריך ירושלים (תהלים קכב ב), בשביל שעריך ירושלים שעסקו בתורה. והיינו אז כשיש חידושי תורה בישראל, אז לחם שערים, דשערים הם הלוחמים, מגן אם יראה ורומח בישראל ר"ל דאין צריך לכלי מלחמה, דהחידושים הם כלי מלחמתם. ולכך כשנעדרו גדולי הדור, מקונן כלי מלחמה אבדו (שמואל ב' א כז). והנה מזה מבואר דהחידושים הם כלי מלחמה לפי שהם חביבים מאד, והנה כבר אמרו רז"ל (נדרים ל"ח.) פילפול ניתן למשה, ור"ל כמו שאמרו רז"ל במקום אחר (ירושלמי פאה פ"ב ה"ד) דגילה לו השי"ת כל מה שתלמוד ותיק עתיד לחדש, והוא נהג בו טובת עין ומסרה כך לישראל. ואם כן לפי זה אם לא שכחה לא היה מקום לחדש, אם כן השכחה טובה גדולה שגורם חידושין בישראל שחביב לפני השי"ת יותר מהכל, ואם כן מזה מובן דהארון עם שברי לוחות דוקא היה בא, דדוקא שברי לוחות הרומזין על שכחה וגורמין השכחה המביא לידי חידושי תורה, מנצחין במלחמה, מה שאין כן הלוחות שלימים, וזה נכון מאד.

Yismach Moshe, Eikev 8:6

...

We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור