Maybe I'm still hurting
I can't turn the other cheek
But you know that I still love you
It's just that I can't speak
I looked for you in everyone
And they called me on that too
I lived alone but I was only
Coming back to you
Ah they're shutting down the factory now
Just when all the bills are due
And the fields they're under lock and key
Tho' the rain and the sun come through
And springtime starts but then it stops
In the name of something new
And all the senses rise against this
Coming back to you
And they're handing down my sentence now
And I know what I must do
Another mile of silence while I'm
Coming back to you
There are many in your life
And many still to be
Since you are a shining light
There's many that you'll see
But I have to deal with envy
When you choose the precious few
Who've left their pride on the other side of
Coming back to you
Even in your arms I know
I'll never get it right
Even when you bend to give me
Comfort in the night
I've got to have your word on this
Or none of it is true
And all I've said was just instead of
Coming back to you
"On the other side of the holiday, the transition back to normal life after Passover is an anticlimax and involves a great deal of work in returning the house to the normal non-Passover dishes. People need a transitional ritual of a return to leavened bread and what could be a better practice than baking challah."
(Alan Brill, Schlissel Challah and the Relief of Anxiety. See Ohev Yisrael, p.217; Imrei Pinchas 298)
(א) טעם למה שמנקדין אז הלחם משנה במפתח דוקא. מנהג אבותינו ודאי הוא תורה. ות"ל אמרתי בזה כמה טעמים נפלאים. אמנם עוד יש לאלוק מילין. והנה י"ל ע"ד הכתוב פתחי לי אחותי רעיתי. ידוע מאחז"ל שהש"י מבקש מהכנ"י. פתחי לי כחודו של מחט. ואני אפתח לכם כפתחו של אולם וידוע דהכנ"י כלה קרואה בנעימה. בחי' נוקבא. וגם נק' בבחי' לחם. ע"ד כ"א הלחם אשר הוא אוכל.. והנה ידוע דבפסח היו כל השערים ומוחין עילאין פתוחים. ואח"כ ננעלו התרעין וצריכין אנו לפותחן. ולזה אנו מנקדין הלחמים הק' משבת זו במפתחות לרמז בזה שאנו פותחין מעט ע"י מצות שבת. וה' הטוב יפתח לנו את אוצרו הטוב ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים יפתח. וכאשר נתן לאבותינו הַמָן בחודש אייר שמברכין בשבת זו. והבן כ"ז היטב:
(ב) עי"ל בזה ג"כ. ע"ד הכתוב הנ"ל. פתחי לי אחותי רעיתי. דהנה כתיב תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף. דידוע שיש שני תורות היינו תורה שבכתב ושבע"פ. והתורה נתנה בבחי' גבור"ה כנודע. ומסטרא דצפון זהב יאתה. ועפ"ז יבואר פי' הפסוק תורי זהב היינו שני תורות הנ"ל הבאים ומאירים מבחי' זהב. נעשה לך הוא לשון עשיה ותיקון. והיינו להמתיק' עם נקודת הַכָסֶף כסף הוא בחי' חסדים ונקודת הַכָסֶף הם. קמ"ץ וסגו"ל. והיינו לעשות פתח ושער ולהמשיך מבחי' כתרא עילאה קדישא. שהוא בסוד נקודת קמץ ע"י פַתַח שהוא בחי' חכמה עילאה קדישא. אל נקודת הסגו"ל. שהוא בחי' תלת אבהן קדישין סוד בחי' אוצר חביב ע"ד והייתם לי סגולה. ואחר פסח שאז ננעלו התרעין. וכנ"ל. לזה אנו מנקדים את הלחם משנה משבת זו. במפתח דוקא. כי הלחם משנה הם בסוד תורה שבכתב ותורה שבע"פ. ואנו מנקדין במפתחות להמשיך אליהם ע"י בחי' פַתַח וכנ"ל. והמשכיל יבין:
(א) הצירוף מחודש אייר הוא יוצא מהפסוק כ"א בזאת י"תהלל ה"מתהלל ה"שכל ו"ידוע אותי. ולהבין מה שייכות יש זה הפסוק לזה הצירוף ולזה החודש. י"ל בהעיר לב ושום שכל. כי מיום א' דספי"הע עד ר"ח אייר. הוא שני שבועות. ובשבוע א'. הוא בסוד מוחין דחכמה. ובשבוע ב' הוא בסוד מוחין דבינה. ועתה מיום א' דר"ח אייר מתחיל שבוע הג'. נגד סוד הדעת. ועיקר הייחודים והזיווגים של העולמות הק' הוא ע"י הדעת העליון הק'. וכמ"ש ובדעת חדרים ימלאו. והמשכת סוד הדעת הוא מבחי' חו"ב סוד י"ה. ע"י הוא"ו קצוות אל הה' אחרונה. סוד המלכות הק'. ולהקים הה' אחרונה בבחי' קומה שלימה. ואז בעלה אתעטר בה. והיא לא אתעטרת בבעלה כביכול. והוא בסוד ותלכנה שתיהן יחדיו. סוד שתי ההי"ן יחדיו. וכמבואר לקמן אי"ה. וזהו פי' הפסוק בזאת י"תהלל ה"מתהלל ה"שכל ו"ידוע אותי. היינו להמשיך אלי כביכול חו"ב. ודעת. והמשכיל יבין כי לאו כל מוחא סביל דא. והוא בסוד נתיב לא ידעו עיט. והמשל בזה כשהאב רואה מבנו איזה דבר חכמה ושכל. אז ניתוסף לו להאב ג"כ חכמה ודעת ע"י השיעשועים והתענוגים שיש לו מזה. והבן כ"ז היטב:
(2) I was asleep,
But my heart was wakeful.
Hark, my beloved knocks!
“Open up for me, my own,
My darling, my faultless dove!
For my head is drenched with dew,
My locks with the damp of night.”
א' הקב"ה פתחי לי פתח כחרירה של מחט ואני פותח לכם פתח שיהו אהליות וכצוצטריות ניכנסין בו.
"I was asleep, But my heart is wakeful. My beloved knocks! “Let me in, [my sister, my darling, my dove, my innocent one! For my head is drenched with dew, My locks with the damp of night]” (Song of Songs 5:2). Rabbi Yassa said that the Holy One, blessed be He, said, "Open for me an opening like the eye of a needle, and I will open for you an opening that wagons and carriages can enter."
(יט) פִּתְחוּ־לִ֥י שַׁעֲרֵי־צֶ֑דֶק אָבֹא־בָ֝֗ם אוֹדֶ֥ה יָֽ-הּ׃ (כ) זֶה־הַשַּׁ֥עַר לַה' צַ֝דִּיקִ֗ים יָבֹ֥אוּ בֽוֹ׃
(19) Open the gates of righteousness for me
that I may enter them and praise the LORD. (20) This is the gateway to the LORD—
the victoriousdOr “righteous.” shall enter through it.
פתחי לי פתחא: פתחי לי, פירושו פתחי לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לך שערים העליונים. פתחי לי אחותי, כי הפתח לכנוס אצלי, הוא בך. שלא יכנסו אצלי בני אלא בך. אם את לא תפתח פתחך הרי אני סגור, שלא ימצאו אותי. משום זה פתחי לי. פתחי לי, ודאי. וע"כ אמר דוד כשרצה לכנוס אל המלך, אמר פתחו לי שערי צדק וגו' זה השער לה', זה, שערי צדק שהיא המלכות, הוא פתח ודאי לכנוס אל המלך. זה השער לה', למצוא אותו ולהדבק בו. וע"כ, פתחי לי אחותי רעיתי שראשי וגו'. כדי להזדוג עמך ולהיות בשלום עמך לעולמים.
This is also what he alludes to in psalm 118,19 when he exclaims: פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה י-ה, “open the gates of the attribute of loving kindness for me, so that when entering there I can thank G’d.” David always views himself as facing more closed doors, and he begs to be admitted to gaze upon what is behind these doors. The very fact that he faces closed doors is the most potent reminder to him that he has not yet attained the end of his quest of being as near to the Lord as it is possible for mortal human beings to be. This is why in the verse immediately following he says: זה השער לה' צדיקים יבואו בו, “this is the gateway to the Lord, the righteous are permitted to enter it.” His words are not addressed to G’d, but are a message to his fellow Jews that he who remains aware that there are always further gates on the way to the Lord, gates that will open when they steadfastly pursue their goal, they will find that these gates will open themselves to their quest. By speaking of צדיקים in both verses, he defines who such “righteous” are, i.e. the ones who do not rest on their spiritual laurels, but remain aware of their continuing relative inadequacies. [The words שערי צדק in verse 18 must therefore be translated as “the gates for the righteous” when using this interpretation. Ed.]
Keeping this interpretation in mind, we can better understand what G’d meant when He told Moses to introduce himself to his people –after a 60 year absence- as coming at the behest of the G’d who is defined by the constant future, i.e. אהיה אשר אהיה. G’d tries to explain to Moses here by a hint, what He will explain to him in chapter 6 verse 1, when He tells him that עתה תראה “you will see ‘now’” i.e. only the immediate developments, implying that Moses will not live to see the fulfillment of the אהיה part, the future developments which will retroactively justify the past that he had been unable to understand. [I have paraphrased some of the author’s words. Ed.]
ANOTHER POSSIBLE CONNECTION TO PESACH (The Where)