Avos 1:2 עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד

(ב) שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים:

Pirkei Avot 1:2

(2) Shimon the Righteous was one of the last of the men of the great assembly. He used to say: the world stands upon three things: the Torah, the Temple service, and the practice of acts of piety.

רש"י על משנה אבות א׳:ב׳

(א) שמעון הצדיק כהן גדול היה. משירי לשון שיריים כלומר בסוף שלא היה עמהם בתחלת הבית בימי עזרא:

(ב) על התורה שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי:

(ג) ועל העבודה. של בית המקדש כמו שמצינו בתענית אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ לכך היו קורין במעשה בראשית כל ימי השבוע:

(ד) ועל גמילות חסדים. מלוה מעותיו לעני שהוא גדול מהצדקה לפי שאינו מתבייש ועוד שגמילות חסדים נוהג בין בעשירים בין בעניים [בין במתים בין בחיים בין בגופו בין בממונו מה שאין כן בצדקה כמו שאמרו גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה] וכה״א וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו [וכתיב כי אמרתי עולם חסד יבנה] ללמדך שבשביל החסד העולם מתקיים:

Rashi on Avot 1:2

...

יכין אבות א׳:ט׳:א׳

הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד
ר"ל הנזהר בג' אלו עולמו עומד, שיש קיום לחיי עוה"ז ועוה"ב שלו:

Yachin on Pirkei Avot 1:9:1

...

יכין אבות א׳:י׳:א׳

ועל גמילות חסדים
דתכלית בריאת האדם הוא שישלים נפשו ע"י גופו, בג' דברים

(א) בהשכלה לאסוף חכמות [והוא חיוביו לעצמו].

(ב) בשמירת המצות [הוא חיוביו להקב"ה לשמוע בקולו כתורתו, אף שלא יבין לפעמים טעם דבריו]:

(ג) ובמדת החסד ונדיבות [הוא חיוביו לחבירו]. וכולם כללם התנא בדבריו. דתורה היינו ההשכלה, דהיא עומדת בראש כל החכמות וכולם כלולות בה. ועבודה, הוא עבודת ה' לשמור מצותיו. וג"ח הוא חיוביו לחבירו. דכ"ש שלא ירע לו. והנזהר בג' אלו יתרומם ויתנשא בעה"ז ובעה"ב:

Yachin on Pirkei Avot 1:10:1

...

זרוע ימין על משנה אבות א׳:ב׳:א׳

על ג׳ דברים העולם עומד וכו׳ דכתיב וצדיק יסוד עולם ואמרו פ״ק דקדושין על פ׳ אמרו צדיק כי טוב דהיינו טוב לשמים ולבריות וז״ש על התורה דודאי תלמו׳ גדול ועל העבודה דהוא טוב לשמים ועל גמילות חסדי׳ דהוי טוב לבריות ובודאי דעל ג׳ אלה העולם עומד דכתי׳ וצדיק יסוד עולם והיינו טוב לשמים ולבריות.

ובסתרי תורה בזהר ריש פ׳ ויצא אמרו על ג׳ דברים העולם עומד על התורה דא יעקב העבודה דא יצחק ג״ח דא אברהם אלין אינון סמכין עילאין וכו׳ עכ״ל:

Zeroa Yamin 1:2:1

...

לחם שמים על פרקי אבות א׳:ב׳:ג׳

וג"ח. לשמוח חתנים כו'. בודאי גם צדקה והלואה לעני ולנצרך בכלל. ולא בא לכלל זה אלא מפני שאמרו גדולה ג"ח מן הצדקה בשלשה דברים. לכן אמר בלשון זה. ואמנם גמילות חסד כוללת יותר מן הצדקה. אבל אף על פי שאין בכלל צדקה גמילות חסד. מכל מקום יש בכלל גמילות חסד צדקה. בלי ספק:

Lechem Shamayim on Pirkei Avot 1:2:3

...

מגן אבות א׳:ב׳:ד׳

על התורה. בפרק חלק אמרו כן ובפרק ארבעה נדרים שנא' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. וכן נזכר בפסחים פ' אלו דברים ובא' מע"ז

וכן אמר שלמה ע"ה ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז אמרה תורה אני נבראתי קודם העולם ובעבורי נבראו כל הנבראים.

וכן אמרו בפרקי ר' אליעזר ובמדרש חזית שהקב"ה נתייעץ עם התורה ואמרה לו אם אין עם אין מלך שנא' לי עצה והקב"ה מסתכל בתורה ובורא עולם שנא' ואהיה אצלו אמון אומן אני הייתי כלי אומנותו

וכן אמרו בבראשית רבה ולזה כתוב בסוף מעשה בראשית ה"א יתירה שאם יקבלו ישראל את התורה בששה בסיון מוטב ואם לאו אחזיר אתכם לתהו ובהו כמו שנזכר בפרק ראשון מע"ז ובמדרש רות ובמדרש תהלים.

וכן אמרו רז"ל אין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות מפני שהוא הבל שאין בו חטא כמו הבל הגדולים כמו שנזכר בפ' כל כתבי ואמרו לשון זה לפי שכדור הארץ תלוי באמצע ואין לו סמיכות כמו שנא' תולה ארץ על בלימה ואין סומך אותו אלא הבל התורה היוצא מפי התלמידים כמו שמעמיד האדם בהבל פיו דברים התלויים באויר.

וקודם התורה שהיו כ"ו דורות היה מתקיים בחסדו של הקב"ה ולזה יש כ"ו פעמים כי לעולם חסדו בהלל הגדול כמו שנזכר בפ' ערבי פסחים.

וכן דרשו רז"ל נמוגים ארץ וכל יושביה אם לא קבלו ישראל את התורה מה כתיב אחריו אנכי תכנתי עמודיה סלה כשקבלו עליהם אנכי ה' אלהיך נתקיים העולם כמו שנזכר בפ' ר' עקיבא ובמדרש חזית:

Magen Avot 1:2:4

...

מגן אבות א׳:ב׳:ו׳

ועל גמילות חסדים. דבר זה מפורש הוא שעל גמילות חסדים העולם עומד שהרי סדום וחברותיה היו עובדים ע"א ועושין כל תועבת השם ולא הקפיד הכתוב עליהם אלא על שלא היה בהם גמילות חסדים כדכתיב זה היה עון סדום אחותך גאון שבעת להם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה.

ולא נחתם גזר דינם של דור המבול אלא על החמס

והכתוב אומר עולם חסד יבנה כי לא היה צורך להקב"ה לבראתו אלא מצד דרכי החסד לבני אדם

וגמילות חסדים גדול מהצדקה שהרי אמרו רז"ל בפ' השותפין שהנותן צדקה לעניים מתברך בשש ברכות והמפייסו בדברים שהוא מדרך גמילות חסדים מתברך באחת עשרה וזהו שאמר הכתוב שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש כלומר כי כמו שהשמן הטוב והקטרת משמחים הלב כן מתק לרעהו עצת נפש.

וגמילות חסדים גדול מהצדקה בשלשה דברים כמו שנזכר במסכת סוכה בפרק החליל ובמדרש קהלת שהצדקה היא לעניים וגמילות חסדים אפי' לעשירים להלוותו בשעת דחקו וצדקה בממונו וגמילות חסדים בגופו לשמח חתנים ולבקר חולים ולנחם אבלים וכיוצא בזה והגוף חביב מהממון וכן צדקה לחיים וגמילות חסדים לחיים ולמתים לקוברם וזה הוא חסד של אמת שנא' וחסד ה' מעולם ועד עולם על יריאיו ללמדך שעל החסד העולם עומד.

והתורה תחילתה גמילות חסדים ויבן ה' אלהים את הצלע ויביאה אל האדם. באמצעיתה גמילות חסדים וירא אליו ה' בקרו ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו וכן ביעקב ויברך אותו ברכת אבלים. סופה גמילות חסדים ויקבור אותו בגי כמו שאמרו בא' מסוטה ובמדרש קהלת.

ובמדרש רות אמרו יעש ה' עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים שנטפלתם בתכריכיהם ועמדי שויתרו לה כתובותיהן א"ר זעירא מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה לא איסור ולא היתר ולמה נכתבה ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים.

וזה מפורש בפי' הראשון וכן בפירקי ר' אליעזר אמר על התורה שנא' אם לא בריתי יומם ולילה וגו' ועל העבודה שנ' ותפלת ישרים רצונו ועל גמילות חסדים שנא' כי חסד חפצתי ולא זבח. ופעם אחת היה מהלך רבן יוחנן בן זכאי בירושלים והיה מהלך ר' יהושע אחריו ראו בית המקדש שהיה חרב אמר אוי לנו על חורבן הבית שהיו מתכפרין בו עונותינו אמר לו בני אל ירע לך יש לנו כפרה אחרת כמותה ואיזו זו גמילות חסדים שנא' כי חסד חפצתי ולא זבח. וכן אמרו על דניאל שהיה עוסק בגמילות חסדים בבבל שאין שם קרבנות שהיה מתקן את הכלה ומלוה את המת ונותן פרוטה לעניים:

Magen Avot 1:2:6

...

מדרש שמואל על אבות א׳:ב׳:א׳-ז׳

...ואפשר עוד שרמז לנו כי העולם אינו מתקיים רק כשישתלם האדם בלמוד ובמעשה. והנה במעשה יש שני מינים אם מעשה שבין אדם למקום ואם מעשה שבין אדם לחבירו וכנגד הלמוד אמר על התורה וכנגד המעשה שבין אדם למקום אמר ועל העבודה וכנגד המעשה שבין אדם לחבירו אמר ועל גמילות חסדים.

ורבינו יונה ז"ל כתב ועל העבודה הקרבנות ואחר שחרב ב"ה התפלה במקום הקרבנות וכן אמר דהמע"ה ה' שפתי תפתח וגו' כי לא תחפוץ זבח ואתנה כי הוא היה מדבר על עון בת שבע שהיה מזיד ואין הקרבן מכפר על המזיד ע"כ אמר כיון שאיני יכול להביא קרבן ה' שפתי תפתח וגו' כי לא תחפוץ זבח ואתנה כי מזיד הוא. ועל גמילית חסדים כי גמילות חסדים בין לעניים בין לעשירים ואף ליתן לו עצה טובה בעניניו הוא בכלל ג"ח וכן אמר שלמה ע"ה שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש כלו' כמו שהשמן וקטורת משמחין את הלב כן ממתק ומשמח את רעהו כשזה נותן לו עצה טובה מנפשו וז"ש מעצת נפש עכ"ל:

והרב ר' מנחם לבית מאיר ז"ל כתב על שלשה דברים וכו' רשב"ג דלקמן לא פליג אשמעון הצדיק. דהכא מיירי על מציאות האדם להיות בו שלמות שכל העולם לא נברא אלא בשבילו כענין לה' מצוקי ארץ אלו העוסקים בתורה שבזכותם העולם עומד ובזולתם תתבטל עמידתו לגמרי ושם מיירי על קיום מדינה שבג' הללו הישוב יתקיים וזולתה תמלא הארץ חמס ויחריבו זה את זה עכ"ל:

והרב רבי מתתיה היצהרי ז"ל כתב על התורה על קבלת התורה שיקבלו אותם עליהם כענין שאמר רשב"ל תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם יקבלו ישראל את התורה מוטב ואם לאו יחזירה לתהו ובהו. א"נ הכל מדבר בתורה אלא שעל התורה אמר על החלק שיש בתורה שיורה אל האדם האמונות ולהבין סודות התורה ופנותיה במציאותו יתברך וחידושיו הנמצאות מאין ליש וידיעתו והשגחתו והגמול לפי מעשיהם וכן העונש: ועל העבודה הוא חלק שני שבתורה שהם המצות המעשיות כגון הקרבנות ושביתת הימים ומאכלות אסורות וביאות אסורות. ועל גמילות חסדים הוא חלק שלישי שבתורה והם ההנהגות שצריך לכל אדם להתנהג בו עם זולתו. עכ"ל:

והרב רבי יוסף ן' נחמיאש ז"ל כתב יש לדקדק שבכלל התורה הם העבודה וגמ"ח. ונ"ל שעל הגיון התורה קאמר על התורה ועל המעשה אמר עבודה וג"ח או נפרש העבודה עבודת הלב שנאמר ולעבדו בכל לבבכם ואפי' תהיה עבודת הקרבנות גם בהקרבנות עיקר גדול המחשבה שהמחשבה בהם פוסלת ומכשרת. וגמ"ח זה המעשה וכלל בג' דברים אלו המחשבה והדבור והמעשה. עכ"ל:

Midrash Shmuel on Avot 1:2:1-7

...

רבינו יונה על פרקי אבות א׳:ב׳:ה׳

ועל גמילות חסדים. כענין שאמרו (סוכה מט:) גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה שגמילות חסדים היא בין לעניים בין לעשירים והצדקה אינה אלא לעניים. גדולה גמילות חסדים שהיא בין בגופו בין בממונו והצדקה אינו אלא בממונו. וזהו שאמרו (ב"ב ט.) הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות והמפייסו בדברים מתברך באחת עשרה...וגמילות חסדים היא אף לעשירים להלוות להם ממון בשעה שאינו מצוי בידם ולתת להם עצה כמו שאמר שלמה המלך ע"ה (משלי כ"ז ט') שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש. כלומר כאשר שמן וקטרת הן משמחין את הלב כך ימתק רעהו מעצת נפש וכשיתן לו עצה טובה ישמח עליה.

והיא מדת חסד גורמת להיות רצון לפני ה' ובשבילה נברא העולם כדי לעשותה ועל זה אמר שלמה בחכמתו (משלי י"ד ל"ד) צדקה תרומם גוי וחסד לאמים חטאת וסמיך רצון מלך לעבד משכיל. רצון הקב"ה אינו אלא לישראל המשכילים לעשות דברים שהם לרצון לפניו:

Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:2:5

"and on acts of lovingkindness" As the matter that they said (Sukkah 49b), "Acts of lovingkindness are greater than charity (tsedekah); since lovingkindness is both with the poor and with the wealthy but charity is only with the poor. Great is lovingkindness since it is both with one's body and with one's money, but charity is only with one's money." And this is what they said, (Bava Batra 9a), "One who gives a small coin to a poor man is blessed in six ways and one who comforts him with words is blessed in eleven." And pertinent to acts of lovingkindness is to inspect the poor and to make a distinction between the good and the bad and to give preference to the modest and those that fear God over others who are not like them (even if we must give charity to all). And it is like Yirmiyahu, peace be upon him, stated (Jeremiah 18:23), "let them be made to stumble before You; act against them in Your hour of wrath!" - even in the time that they do charity, make them stumble that they should give it in the incorrect place. And acts of lovingkindness are even to the wealthy, to lend them money at a time when it is not found in their hand and to give them advice, as King Shlomo said, (Proverbs 27:9), "Oil and incense gladden the heart, but the sweetness of a friend is better than one’s own counsel." [This] is to say, just like oil and incense gladden the heart, so [too] does one 's friend become delighted by personal advice; and when he gives him good advice, he is gladdened by it. And this trait of kindness brings God's satisfaction in front of Him, and for it was the world created - in order to do it. And about it Shlomo said in his wisdom (Proverbs 14:34), "Righteousness exalts a nation; Sin is a reproach to any people" - and adjacent to it, "The king favors a capable servant" - the will of the Holy One, blessed be He is only for Israel, who investigate [how] to do the things that are desirable in front of Him.

רמב"ם משנה אבות א׳:ב׳:א׳

יאמר שבחכמה והיא התורה ובמעלות המדות והם גמילות חסדים ובשמירת מצות התורה הם הקרבנות תהיה התמדת תקון העולם וסידור מציאותו על הדרך השלם:

Rambam on Pirkei Avot 1:2:1

He is saying that with wisdom, and that is the Torah; and with enhancement of [good] traits, and that is acts of lovingkindness; and with the fulfillment of commandments, and that is the sacrifices [referred to in the mishnah as service] - there will be a continuous refinement of the world and ordering of its existence in the most complete way.