Avos 1:7 הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע (Copy)

(ז) נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר, הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת:

Pirkei Avot 1:7

(7) Nittai the Arbelite used to say: keep a distance from an evil neighbor, do not become attached to the wicked, and do not abandon faith in [divine] retribution.

ברטנורא על משנה אבות א׳:ז׳:א׳

הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע. שֶׁלֹּא תִּלְמֹד מִמַּעֲשָׂיו. וְעוֹד, שֶׁלֹּא תִּלְקֶה עִמּוֹ בְּמַפַּלְתּוֹ, דְּאוֹי לָרָשָׁע וְאוֹי לִשְׁכֵנוֹ:

Bartenura on Pirkei Avot 1:7:1

"Distance [yourself] from a bad neighbor": That you not learn from his actions. And also, that you should not be struck with him in his downfall, for 'woe is to the evildoer, woe is to his neighbor.'

ברטנורא על משנה אבות א׳:ז׳:ב׳

וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע. שֶׁכָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל הַמִּתְדַּבֵּק לָרְשָׁעִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם נוֹטֵל שָׂכָר כַּיּוֹצֵא בָּהֶם. לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְנִכְנָס לְבֵיתוֹ שֶׁל בּוּרְסִי, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָקַח מִמֶּנּוּ כְּלוּם, מִכָּל מָקוֹם רֵיחַ רַע קָלַט וְהוֹצִיא עִמּוֹ:

Bartenura on Pirkei Avot 1:7:2

"do not befriend an evildoer": As thus stated the sages, "Anyone who clings to evildoers - even though he does not act like them - gets retribution similar to them. To what is this matter like? To one who enters the house of a tanner - even though he doesn't take anything with him, nonetheless, he absorbed the foul smell and brings it out with him."

רבינו יונה על פרקי אבות א׳:ז׳:א׳

נתאי הארבלי אומר הרחק משכן רע. לשוכר בתים ולקונה עבדים אמרו. כי כאשר ישאל איש תחלה על דירה ובמקום רווחה, כך יש לו לשאול על השכנים אם רעים הם ירחק מהם ולטובים יקרב:

Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:7:1

Nitai of Arbel says: "Distance [yourself] from a bad neighbor": He said it to renters of houses and purchasers of slaves. As when a person first asks about the house and the tightness of the place, he should ask about the neighbors - if they are evil, he should distance himself from them, and he should come close to the good ones.

משנה תורה, הלכות דעות ו׳:א׳

דֶרֶךְ בְּרִיָּתוֹ שֶׁל אָדָם לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ בְּדֵעוֹתָיו וּבְמַעֲשָׂיו אַחַר רֵעָיו וַחֲבֵרָיו וְנוֹהֵג כְּמִנְהַג אַנְשֵׁי מְדִינָתוֹ. לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִתְחַבֵּר לַצַּדִּיקִים וִלֵישֵׁב אֵצֵל הַחֲכָמִים תָּמִיד כִּדֵי שֶׁיִּלְמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם. וִיִתִרַחֵק מִן הָרִשָׁעִים הַהוֹלְכִים בַּחשֶׁךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְמֹד מִמַּעֲשֵׂיהֶם. הוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אוֹמֵר (משלי יג כ) "הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ". וְאוֹמֵר אַשְׁרֵי הָאִישׁ וְגוֹ'.

Mishneh Torah, Human Dispositions 6:1

It is natural for a man's character and actions to be influenced by his friends and associates and for him to follow the local norms of behavior. Therefore, he should associate with the righteous and be constantly in the company of the wise, so as to learn from their deeds. Conversely, he should keep away from the wicked who walk in darkness, so as not to learn from their deeds.
This is [implied by] Solomon's statement (Proverbs 13:20): "He who walks with the wise will become wise, while one who associates with fools will suffer." Similarly, [Psalms 1:1] states: "Happy is the man who has not followed the advice of the wicked."
A person who lives in a place where the norms of behavior are evil and the inhabitants do not follow the straight path should move to a place where the people are righteous and follow the ways of the good.
If all the places with which he is familiar and of which he hears reports follow improper paths, as in our times, or if he is unable to move to a place where the patterns of behavior are proper, because of [the presence of] bands of raiding troops, or for health reasons, he should remain alone in seclusion as [Eichah 3:28] states: "Let him sit alone and be silent."
If they are wicked and sinful and do not allow him to reside there unless he mingle with them and follow their evil behavior, he should go out to caves, thickets, and deserts [rather than] follow the paths of sinners as [Jeremiah 9:1] states: "Who will give me a lodging place for wayfarers, in the desert."

דברים כ״ט:ט״ז

וַתִּרְאוּ֙ אֶת־שִׁקּ֣וּצֵיהֶ֔ם וְאֵ֖ת גִּלֻּלֵיהֶ֑ם עֵ֣ץ וָאֶ֔בֶן כֶּ֥סֶף וְזָהָ֖ב אֲשֶׁ֥ר עִמָּהֶֽם׃

Deuteronomy 29:16

and you have seen the detestable things and the fetishes of wood and stone, silver and gold, that they keep.

פלא יועץ ס״ט:א׳

וגם בערים יבחר אדם באיזה עיר ידור כאשר כתבתי במקום אחר, ובפרט לדור בארץ ישראל, שהרי אמרו (כתובות קי ב) הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכו', וידוע שירושלים מקדשת מכל ארץ ישראל, ולכן מי שחשקה נפשו וטורח לֹשכון כבוד בארצנו יבחר לו הטוב, טוב לקבע דירתו בירושלים עיר הקדש, תבנה ותכונן במהרה בימינו, אם לא שחושב שבעיר אחרת יהיה לו יותר ישוב לעבודת השם יתברך, שאז אפלו ישיבת חוצה לארץ טובה מישיבת ארץ ישראל, כי זה כל האדם שיעבד את בוראו עבודה שלמה עבודה תמה ויהיה הוא משכן אל הקדשה, כדכתיב (שמות כה ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ופרשו רבותינו ז"ל בתוכו לא נאמר אלא בתוכם. וכתיב (ירנזיה ז ה): היכל ה' המה, ואמרו בזהר הקדוש זכאה בר נש דעבד לה לשכינתא דירה נאה בלבה.

Pele Yoetz 69:1

...

ברכות ח׳ א:ו׳

אֲמַרוּ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן: אִיכָּא סָבֵי בְּבָבֶל. תְּמַהּ וַאֲמַר: ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה״ כְּתִיב, אֲבָל בְּחוּצָה לָאָרֶץ — לָא? כֵּיוָן דְאָמְרִי לֵיהּ מְקַדְּמִי וּמְחַשְּׁכִי לְבֵי כְנִישְׁתָּא, אֲמַר: הַיְינוּ דְּאַהֲנִי לְהוּ.

Berakhot 8a:6

The Gemara relates that when the Sages told Rabbi Yoḥanan that there are elders in Babylonia, he was confounded and said: It is written: “So that your days will be lengthened and the days of your children upon the land the Lord swore to your forefathers to give to them like the days of heaven on the earth” (Deuteronomy 11:21); lengthened in Eretz Yisrael but not outside of the Land. Why then, do the residents of Babylonia live long lives? When they told him that the people in Babylonia go early in the morning and go late in the evening to the synagogue, he said: That is what was effective for them in extending their lives.

כלי יקר על דברים י״א:כ״א:א׳

למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה, במס' ברכות (ח) אמרו ליה לרבי יוחנן איכא סבי בבבל. תמה, והכתיב למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה משמע אבל בחוצה לארץ לא, אמרי ליה הם מקדימין ומחשיכין לבי כנשתא אמר היינו דאהני להו.

וקשה על תירוץ זה כי עדיין הקושיא במקומה עומדת...

ונ"ל ע"ד שארז"ל (מגילה כט.) שעתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל שיקבעו בא"י כו' וא"כ האדמה שבכל בתי כנסיות של חו"ל זו היא האדמה של א"י שהרי לעתיד יקבע ה' הבתי כנסיות הבנין והקרקע מכל וכל אל א"י, וא"כ ודאי האדמה ההיא אדמת קודש היא וחלק מן אדמת א"י, והמשכים והמעריב בכל יום לבתי כנסיות דומה כאילו בכל יום הוא עומד על האדמה אשר נשבע ה' לאבותם ומקויים בו ייעוד למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם.

Kli Yakar on Deuteronomy 11:21:1

...

שני לוחות הברית, עשרת הדברות, מסכת תמיד, נר מצוה כ״ה

שכן, כשיהיו שכני האדם רצה לומר היושבים אצלו מתפללים בכוונה, יקל עליו לכוין לבו גם הוא. אך כשהיו יושבים אצלו אנשי לצון מתפללים שלא בכוונה, יקשה עליו לכוין, ועל זה נאמר (סוכה נו, ב) אוי לרשע ואוי לשכנו, ואמרו רז"ל (אבות א, ז) הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע.

Shenei Luchot HaBerit, Aseret HaDibrot, Tamid, Ner Mitzva 25

...

רש"י על משנה אבות א׳:ז׳:א׳

ואל תתיאש מן הפורענות. שאם אתה עשיר אל תבטח בעשרך לפי שהפורענות ממהרת לבא לכן תהיה כל שעה בפחד וכן הוא אומר אשרי אדם מפחד תמיד, וכן אם בא עליך רעה אל תתיאש לפי שהישועה קרובה לבא וכה״א הן לא קצרה יד ה' מהושיע:

Rashi on Avot 1:7:1

...

רבינו יונה על פרקי אבות א׳:ז׳:ג׳

ואל תתיאש. סמך שני דברים האלה ואמר אל תתחבר לרשע שאין לך להתיאש מן הפרענות ואל תאמר בלבך עודנו עומד בשלוה והשעה משחקת לו אתחבר אליו וכשיעבור מזלו הטוב אתרחק ממנו ולא תוכל כי לא תדע מה ילד יום וברגע יבא אידו ותלקח עמו כאשר החל לנפול הוא וכל אוהביו יפולו.

וגם אל תאמר אראה לו אהבה לפנים ולא אהבנו בלבי. כי גם רע שתחניפנו והיא חטא להחניף הרשעים בעולם הזה.

...כי המלך שונא לכל אוהב שונאו וכי יפקוד עליו רעה ישאל איזהו אשר מלאו לבו לאהוב את שונא המלך ויעשה לו כאשר עשה לשונאו כך הקב"ה עושה לכל מתערב עם שונים. כלומר המשני' את התורה ואת המצוה...

Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 1:7:3

"and do not despair": He made these two things adjacent and said, "do not befriend an evildoer," because you need not despair from punishment. And do not say in your heart, "He is still standing in tranquility and times [are good] for him - I will befriend him and when his good fortune changes, I will distance myself from him." And you cannot [do this], as you will not know what [each new] day will bring, and his time will come in an instant, and you will be taken with him; when he begins to fall, he and all of his friends will fall. And also do not say, "I will show him love outwardly, but I will not love him in my heart." As it is also evil for you to flatter him, since it is a sin to flatter evildoers in this world. And about this matter Shlomo stated (Proverbs 24:21-22), "Fear the Lord, my son, and the king, and do not mix with changers. For their time comes suddenly; the doom of both, who can foreknow?" The explanation is that he made adjacent the fear of the Lord (my son, and the king) to the fear of a flesh and blood king as a metaphor relating the fear of the body [from] that which is perceived by the eye with the fear of the soul [from] that which is invisible. And he said when you see that the king hates all those who love his enemies and that he metes out bad to him, asks who is it that filled his heart to love the enemy of the king, and does to him [the same thing] that he does to his enemy; [know that] so [too] the Holy One, blessed be He, does to all those who mix with the changers - that is to say, those that change the Torah and the commandments. As [the word] 'change' here is transitive, as in (Job 29:22), "After my word, [things] were not changed." And when the changers are struck, their friends will also be collected with them - 'Should one give aid to the wicked and befriend those who hate the Lord? For this, it shall be upon you.' "As his time comes suddenly" and you will not be able to escape for your life. "And the doom of both, who can foreknow," meaning to say, the doom of the king's hater and the doom of the hater of the Holy One, blessed be He. Who knows when it will come to them, and [so] no man can be careful to befriend them and to save his [own] life.

פלא יועץ קס״ד:א׳

יאוש - אמרו רבותינו זכרונם לברכה (אבות א ז) אל תתיאש מן הפרענות. שלעולם צריך שיהא נגד עיניו תמיד, שהוא מעתד לכל מיני פרעניות המתרגשות לבוא בעולם, ושהוא מרצה לקבל גזרת שמים באהבה באפן שלא יבוא עליו שום דבר פתאם, כדי שלא יקוץ בתוכחת, ולא יאבד דעתו כאשר יבואו עליו ימי הרעה, רק יקבל הכל בחבה כאשר יאות לקבל גזרות אבינו שבשמים, שהוא שליט בעולמו לעשות בו כרצונו, ואנחנו עבדיו וצאן ידו, על הכל אנו חיבים להודות לו ולברכו. וגם על ידי זה יבוא לקים מאמר הכתוב (קהלת ז יד) ביום טובה היה בטוב, וביום רעה ראה שפרשו המפרשים שרוצה לומר, ביום טובה היה בדרך טוב, על ידי שביום טובה יום רעה ראה שהוא מעתד לבוא, והכן לך הדרך שראוי שתלך בה בטרם יבואו ימי הרעה:

ועל אחת כמה וכמה שצריך שלא להתיאש מיום המות, כי יום המות הוא מעתד לו מיום הולדו, ואין למות התמהמה, ואין מי שנצול הימנה, ולעולם ישוב היום שמא ימות למחר, ויהיו כל חשבונותיו וכל עניניו כתובים ומפרשים באר היטב, דלמחש בעי שמא ימות פתאום. אפלו אם הוא בחור כארזים, מי זה ערב כנגדו שלא ימות בבחרותו, על זה נאמר (משלי כח יד) אשרי אדם מפחד תמיד. כי בזה יכין צידה לדרכו וישתדל להשלים חקו, ויצוה את בניו ואת ביתו, והיתה שלום מנוחתו.

וכן לענין הטובה אמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות י, א) אפלו חרב חדה מנחת על צוארו של אדם, אל יתיאש מן הרחמים. והבוטח בה' חסד יסובבנו (תהלים לב י). ועל אחת כמה וכמה לענין הגאלה דחיובא רמיא עלן להיות יושב ומצפה, דכתיב (חבקוק ב ג) אם יתמהמה חכה לו, כי בא יבא ברנה, כן יהי רצון במהרה בימינו אמן:

Pele Yoetz 164:1

...