זוהר ח"א ח' ע"א
רבי שמעון הוה יתיב ולעי באורייתא, בליליא דכלה אתחברת בבעלה, דתנינן כל אינון חברייא דבני היכלא דכלה, אצטריכו בההיא ליליא דכלה אזדמנת למהוי ליומא אחרא גו חופה בבעלה, למהוי עמה כל ההוא ליליא, ולמחדי עמה בתקונהא דאיהי אתתקנת, למלעי באורייתא מתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, ובמדרשות דקראי, וברזי דחכמתא בגין דאלין אינון תיקונין דילה ותכשיטהא, ואיהי ועולמתהא עאלת וקיימת על רישיהון, ואתתקנת בהו וחדת בהו כל ההוא ליליא, וליומא אחרא לא עאלת לחופה אלא בהדייהו, ואלין אקרון בני חופתה
Zohar I:8a
R' Shimon would sit and learn all night on the night that the bride is intimate with her husband (i.e. Shavuot). This was in accordance with what he taught: Anyone who is part of the group known as "the bride's court" are required to spend the night before the day on which the Kallah will be brought into the Chuppah of her husband, that entire night to be in her presence. To rejoice with her in the great Tikkun that will occur the next day. They must delve into the Torah, beginning with the Torah itself, continuing to Nevi'im, from Nevi'im to Ketuvim, with the Midrash of those verses, with their secrets. This is because they are her TIkkun and her adornments. And she and all of her bridesmaids rise up and rest on the heads of the members of the group. She finds Tikkun in them and rejoices with them the entire night. The next day, she is accompanied to the Chuppah by no one but them, and they are named "Bnei Ha'Chuppah".
Introduction:
These groups of Kabbalists were assembled from among R' Shimon's top students and at the behest of their master, would spend Shavuot night in this special system of learning. The deep ideas being conveyed here metaphorically are far beyond the scope of our discussion, however we do see that there seemed to be an emphasis on the aspects of Torah identified as "Torah Nevi'im and Ketuvim".
Our question is why the sages would choose to distinguish between these groupings of books of the Torah? Why not just call the whole thing "written Torah" and that's it. Why do we need to clearly identify the differences between these sections? Let's come at this interesting and profound topic from a Halachic angle in order to ground ourselves first. These sources end where our real discussion begins...
זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כד, ז): רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ, מַהוּ רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת... דָּבָר אַחֵר, רַבָּנָן אָמְרֵי הַטִּפֵּשׁ הַזֶּה נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְרוֹאֶה אוֹתָן עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וְהוּא אוֹמֵר לָהֶן הֵיאַךְ אָדָם לָמֵד תּוֹרָה תְּחִלָּה, אוֹמְרִים לוֹ תְּחִלָּה קוֹרֵא בַּמְגִלָּה, וְאַחַר כָּךְ בַּסֵּפֶר, וְאַחַר כָּךְ בַּנְּבִיאִים, וְאַחַר כָּךְ בַּכְּתוּבִים, מִשֶּׁהוּא גּוֹמֵר אֶת הַמִּקְרָא שׁוֹנֶה אֶת הַתַּלְמוּד
[3] This is what is written: Wisdom is too lofty for a fool; He does not open his mouth in the gate (Proverbs 24:7)... Another Interpretation: The rabbis tell of a fool who walks into the synagogue and sees those that are involved in Torah [study]. He says to them: "How does one learn Torah at first?" They say to him: "First you read Megillah (Esther), then the Torah, then the Prophets, then the Writings. When he completes the Written Torah, he studies the Talmud...
Rava said to Rabba bar Mari: From where is this matter derived whereby people say: A bad palm tree strolls and goes to be among a grove of barren trees, [i.e., bad people seek out other bad people?] Rabba bar Mari said to him: This matter is written in the Torah, repeated in the Prophets, and triplicated in the Writings, and we learned it in a mishna, and we learned it in a baraita.
Rabbi Yoḥanan said: Wherever you find a reference in the Torah to the might of the Holy One, Blessed be He, you also find a reference to His humility adjacent to it. Evidence of this fact is written in the Torah, repeated in the Prophets, and stated a third time in the Writings.
A Torah scroll may be placed upon another Torah scroll, and a Torah scroll may be placed upon one of the five books of the Torah, and one of the five upon the Prophets or Writings. However, the Prophets or Writings may not be placed upon one of the five books of the Torah, and scrolls of one of the five may not be placed upon a whole Torah.
...לא אשכחן שיהא אסור להניח אלא נביאים וכתובים על גבי תורה אבל נביאים על גבי כתובים או איפכא לא...
...We only find that it is forbidden to place נביאים וכתובים on top of תורה and we do not find that it is forbidden to place נביאים on top of כתובים or the opposite (כתובים upon נביאים)...
(יט) מותר להניח ספר תורה על ס"ת ומניחים חומשים ע"ג נביאים וכתובים אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים ולא חומשים על גבי ס"ת: הגה אבל כתובים על גבי נביאים או איפכא שרי.
(19) It is permitted to place a Sefer Torah on top of another Sefer Torah, and we place Chumashim on top of books of Prophets and Writings. But we do not place books of Prophets and Writings on top of Chumashim, nor Chumashim on top of Sifrei Torah. Comment of Rema: But books of Writings on top of Prophets or the reverse is permitted.
...הא נביאים וכתובים בענין זה שוים ויש שנוהגין להניח נביאים על גבי כתובים אבל לא כתובים על גבי נביאים... וראייתם אינו כלום...
...However, Nevi'im and Ketuvim are equal in this regard [of putting one on top of the other]. There are those who have a custom to place Nevi'im on top of Ketuvim, but not Ketuvim on top of Nevi'im... But their proof can be disregarded...
MISHNA: One does not mention verses of Remembrance, Kingship, and Shofar that have a theme of punishment. When reciting the ten verses, one begins with verses from the Torah and concludes with verses from the Prophets.
(ב) וכן נביאים וכתובים. ...ונביאים וכתובים כהדדי נינהו כמ"ש בי"ד שם בהג"ה בשם התו' והר"ן וצ"ע דהר"ן גופא כתב דקדושת נביאים חמורה מקדושת כתובים הביאו הב"י סי' תקצ"א ע"ש ואפשר דמ"מ אינו חמור כ"כ שיהיה אסור להניח א' ע"ג חבירו או ליקח א' בדמי חבירו וצ"ע דהא אפי' בדבר שקדושתו שוה בעי למימר בגמ' דאסור להניח א' ע"ג חבירו אלא דשרי משום דלא אפשר א"כ בדבר שיש בו צד חומר למה יהיה מותר עמ"ש סק"ח, ומשמע דר"ן במגילה הדר ביה ממ"ש במס' ר"ה וס"ל דכי הדדי נינהו רק דמקדמי כתובים משום שדוד הי' קודם לנביאים:
Nevi'im and Ketuvim are equal, as Rema wrote in YD citing the Ran and Tosafot. But this is questionable since the Ran himself wrote that Nevi'im is holier than Ketuvim, Bet Yosef quotes him in OC 591, see there. Perhaps despite being more stringent, it is not enough to prohibit placement on top of it or to buy one with the money earned from the sale of the other. But this is not a satisfying answer since the Gemarah itself only allows those of equal Kedusha to be placed one on another where there is not enough space, so for sure where one is more stringent, why should we permit it? It would seem that the Ran in Megillah who equates them retracted from his distinction that he wrote in Rosh Hashanah, and his conclusion Halachically is to equate them. And the reason we recite verses of Ketuvim first is because David lived before the prophets.
(א) ויתן אל החשן את האורים ואת התומים. כתב של שם המפורש היה, וכבר נתבאר זה בסדר ואתה תצוה, ומדרגה היתה ממדרגות רוח הקדש למטה ממדרגת הנבואה ולמעלה מבת קול. ודע כי ההפרש שיש בין נבואה לרוח הקודש הוא שהנביא בעת שתבא בו הנבואה כל הרגשותיו וכחותיו בטלות, והוא משולל מכל דרכי העולם הזה ומופשט מן החומר ומתבודד עם השכל לבדו והנה זה בהקיץ, וזו היא מעלת שמונה נביאים. ורוח הקודש היא שלא תתבטל אחד מהרגשותיו והוא מדבר כדרך כל אדם, אבל יעורר אותו רוח עליוני ויופיע הדברים על לשונו וידבר עתידות בסיוע אלהי, וזו היא מעלת הכתובים, אבל מעלת התורה שצוה לנו משה למעלה מכל זה, כי נבואתו של משה למעלה מכל הנביאים כולן, ומטעם זה תמצא לרז"ל שיזכירו בכל מקום תורה נביאים וכתובים, בסדר המעלות ומדרגות הנבואה, ובפירוש אמרו מניחין תורה על גבי נביאים אבל לא כתובים על גבי נביאים. כל זה הוצרכו החכמים ז"ל להעיר על מדרגות הנבואה כדי שיתבונן האדם, והחי יתן אל לבו מאין תוצאות הנבואה, ואיך המעלות זו למעלה מזו ומה בין נבואת משה לשאר הנביאים כולן.
(1) The “urim vetumim” were a parchment with the Ineffable Name written on it. We have explained all this in Tetzaveh. They "spoke" to the Kohen through a level of Ru'ach Ha'Kodesh, lower than prophecy itself, but higher than hearing a "בת קול".
Now, the difference between what is commonly known as “Ru'ach Ha'kodesh ” and “prophecy,” is that when a prophet receives Nevu'ah, all his normal faculties are interrupted. He detaches from the events of this world, stripped of physicality, and in meditative unity with the mind, even while awake. This is the level of the eight books of the prophets. רוח הקדש, however, does not involve being deprived of his normal functions; he speaks like an ordinary individual but is aroused by an elevated spirit and words manifest on his tongue and can reveal matters which will happen in the future with G-d's help. This is the level of the Ketuvim. But the Torah, which was commanded to us through Moshe is beyond all of this since Moshe was far superior in prophecy to that of any other prophet. This is the reason why whenever our sages speak of Torah they refer to תורה, נביאים, כתובים in the order of level of prophecy. Our sages said "A Torah can be placed on Prophets, but Ketuvim cannot be placed on the Prophets". The Sages took stock of these differentiations in order that we contemplate and take to heart the source of Nevu'ah, and how there is a hierarchy of level, and to note the difference between Moshe and the other prophets.