creating it in the image of God—
creating them male and female.
He commanded, and it endured.
all who practice it gain sound understanding.
Praise of Him is everlasting.
He established the heavens by understanding;
(א) רַבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה פָּתַח (משלי ח, ל): וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם וגו', אָמוֹן פַּדְּגוֹג, אָמוֹן מְכֻסֶּה, אָמוֹן מֻצְנָע, וְאִית דַּאֲמַר אָמוֹן רַבָּתָא. אָמוֹן פַּדְּגוֹג, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר יא, יב): כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק. אָמוֹן מְכֻסֶּה, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איכה ד, ה): הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע וגו'. אָמוֹן מֻצְנָע, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (אסתר ב, ז): וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה. אָמוֹן רַבָּתָא, כְּמָא דְתֵימָא (נחום ג, ח): הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן, וּמְתַרְגְּמִינַן הַאַתְּ טָבָא מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָא רַבָּתָא דְּיָתְבָא בֵּין נַהֲרוֹתָא. דָּבָר אַחֵר אָמוֹן, אֻמָּן. הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת אֲנִי הָיִיתִי כְּלִי אֻמְנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין, אֵינוֹ בּוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ אֶלָּא מִדַּעַת אֻמָּן, וְהָאֻמָּן אֵינוֹ בּוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ אֶלָּא דִּפְתְּרָאוֹת וּפִנְקְסָאוֹת יֵשׁ לוֹ, לָדַעַת הֵיאךְ הוּא עוֹשֶׂה חֲדָרִים, הֵיאךְ הוּא עוֹשֶׂה פִּשְׁפְּשִׁין. כָּךְ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבִּיט בַּתּוֹרָה וּבוֹרֵא אֶת הָעוֹלָם, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים. וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא תּוֹרָה, הֵיאַךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ.
(1) Rabbi Hoshaya the Great began: “I1The speaker is Wisdom (the Torah) personified. was with Him as an amon, a delight day after day…” (Proverbs 8:30) – amon means a child’s caretaker, amon means covered, amon means hidden, and some say amon means greatness. Amon means a child’s caretaker, as it says: “As a caretaker [omen] carries a nursing child” (Numbers 11:12). Amon means covered, as it says: “Those covered [ha’emunim] in scarlet…” (Lamentations 4:5). Amon means hidden, as it says: “He was omen2This is expounded to mean that Mordekhai hid Esther from the emissaries of Aḥashverosh. Hadassa” (Esther 2:7). Amon means great, as it says: “Are you better than No Amon [which sits in the rivers]?” (Nahum 3:8), which we translate in Targum as: Are you better than the great city of Alexandria,3No (or No Amon) is the name of a city in Egypt. Targum identifies this city as Alexandria, and explains Amon to mean great. which is located among the rivers?
Another matter, amon means artisan [uman]. The Torah is saying: ‘I was the tool of craft of the Holy One blessed be He.’ The way of the world is that when a flesh-and-blood king builds a palace he does not build it based on his own knowledge, but rather based on the knowledge of an artisan.4A professional builder. And the artisan does not build it based on his own knowledge, but rather, he has [plans on] sheets and tablets by which to ascertain how he should build its rooms, how he should build its doors. So too, the Holy One blessed be He looked in the Torah and created the world. The Torah says: “Bereshit God created” (Genesis 1:1), and reshit is nothing other than the Torah, as it says: “The Lord made me at the beginning of [reshit] His way” (Proverbs 8:22).5Be-reshit is interpreted as ‘by means of the Torah.’
When He fixed the horizon upon the deep;
So that its waters never transgress His command;
When He fixed the foundations of the earth, (30) I was with Him as a confidant,
A source of delight every day,
Rejoicing before Him at all times,
(א) רבי אליעזר בן הורקנוס פתח (תהלים קו, ב): "מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ". וכי יש אדם בעולם שהוא יכול למלל גבורתו של הקדוש ברוך הוא, או להשמיע כל תהלתו? אפילו מלאכי השרת אינן יכולים לספר אלא מקצת גבורותיו. ויש לנו לדרוש במה שעשה ובמה שהוא עתיד לעשות, למען יתרומם שמו של הקדוש ברוך הוא, בבריותיו שברא מסוף העולם ועד סופו, שנאמר (תהלים קמה, ד): "דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ".
(ב) עד שלא נברא העולם, היה הקדוש ברוך הוא ושמו הגדול בלבד, ועלה במחשבה לברוא את העולם, והיה מחריט את העולם לפניו ולא היה עומד. משלו משל למה הדבר דומה, למלך שהוא רוצה לבנות פלטרים שלו, אם אינו מחריט בארץ יסודותיו ומובאיו ומוצאיו, אינו מתחיל לבנות, כך הקדוש ברוך הוא החריט לפניו את העולם ולא היה עומד עד שברא את התשובה.
(ג) שבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם, ואלו הן, תורה וגיהנם וגן עדן וכסא הכבוד ובית המקדש ותשובה ושמו של משיח.
(ד) תורה מנין, שנאמר (משלי ח, כב): "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז". קדם, רוצה לומר קודם שנברא העולם. גיהנם מנין, שנאמר (ישעיה ל, לג): "כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה". מאתמול, עד שלא נברא העולם. גן עדן מנין, שנאמר (בראשית ב, ח): "וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים גַּן בְעֵדֶן מִקֶּדֶם". מקדם, עד שלא נברא העולם. כסא הכבוד מנין, שנאמר (תהלים צג, ב): "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז". מאז, עד שלא נברא העולם. בית המקדש מנין, שנאמר (ירמיה יז, יב): "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן". מראשון עד שלא נברא העולם. תשובה מנין, שנאמר (תהלים צ, ב): "בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ" וכתיב (תהלים צ, ג): "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא". טרם עד שלא נברא העולם. שמו של משיח מנין, שנאמר (תהלים עב, יז): "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ". וכתוב אחד אומר (מיכה ה, א): "וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה... וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם". מקדם עד שלא נברא העולם.
(ה) מיד נתיעץ הקב"ה בתורה ששמה תושיה לברא את העולם. השיבה לו ואמרה: רבון העולמים, אם אין צבא ואם אין מחנה למלך – על מה הוא מולך? ואם אין עם מקלסין למלך אי זה הוא כבודו של מלך? שמע אדון העולם וערב לו. אמרה תורה: בי נתיעץ הקב"ה לברא את העולם, שנאמר (משלי ח, יד): "לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה" וגו'. מכאן אמרו חכמים: כל מלכות שאין לה יועצים, אין מלכותה מלכות. ומנין אנו למדים ממלכות בית דוד שהיו לה יועצים, שנאמר (דה"א כז, לב): "וִיהוֹנָתָן דּוֹד דָּוִיד יוֹעֵץ אִישׁ מֵבִין וְסוֹפֵר הוּא". ולמלכות בית דוד היו לו יועצים, ושאר כל אדם על כמה וכמה שהיא טובה להם, שנאמר (משלי יב, טו): "וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם". וכתוב אחד אומר (משלי יא, יד): "וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ".
(ו) שמונה דברים נבראו ביום ראשון, ואלו הן: שמים וארץ, ואור, וחושך, ותהו ובהו, ורוח ומים, שנאמר ורוח אלהים מרחפת על פני המים. ויש אומרים אף יום ולילה, שנאמר ויהי ערב ויהי בוקר יום ראשון. ושמונה ביום השני, ואלו הן: הבאר והמן והמטה והקשת והכתב והמכתב והכתונת והמזיקין. ועשרה דברים עלו במחשבה: ירושלים ורוחות אבות ואורחות הצדיקים וגיהנום ומי המבול ולוחות השניים, והשבת והמקדש והארון ואור לעולם הבא.
(ז) שמים מאיזה מקום נבראו? מאור לבושו של הקב"ה, שהוא לבוש לקח ממנו ופרש כשלמה והיו מותחין והולכין עד שאמר להם: די, ועל כן נקרא שמו שדי, שאמר לשמים די ועמדו. ומנין שמאור לבושו נברא? שנאמר (תהלים קד, ב): "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה".
(ח) הארץ מאיזה מקום נבראת? משלג שתחת כסא הכבוד, לקח וזרק על המים ונקפאו המים ונעשה עפר הארץ, שנאמר (איוב לז, ו): "כִּי לַשֶּׁלַג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ".
(ט) קורקיסי השמים במימי אוקינוס הם אחוזים שמימי אוקיאנוס עומדין בין קצות השמים ובין קצות הארץ וקצות השמים על מימי אוקיינוס הם אחוזים שמימי אוקיינוס בין קצות ארץ לבין קצות השמים וקצות השמים על מימי אוקיינוס הם פרושים, שנאמר (תהלים קד, ג): "הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו".
(י) תוכן של שמים עולה למעלה כדורם הוא כאהל פרושה קצותיה למטה ותוכה למעלה וכל בני אדם יושבים תחתיה, כך הן השמים – קצתם למטה ותוכן למעלה כאהל, שנאמר (ישעיהו מ, כב): "וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת".
(יא) ארבע רוחות בעולם: רוח פנת המזרח, רוח פנת המערב, רוח פנת הדרום, רוח פנת הצפון. רוח פנת המזרח – משם האור יוצא לעולם. רוח פנת הדרום – משם טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאין לעולם. רוח פנת המערב משם חושך יוצא לעולם. רוח פנת הצפון משם אוצרות השלג ואוצרות הברד וקור וחום וגשמים יוצאים לעולם. ד"א רוח פנת הצפון ברא ולא גמרו. אמר שכל מי שיאמר שהוא אלוה יבוא ויגמור את הפנה הזאת שהנחתי וידעו הכל שהוא אלוה.
(יב) ושם הוא מדור למזיקין ולזועות, לרוחות ולשדים ולברקים ולרעמים. ומשם רעה יוצאת לעולם, שנאמר (ירמיה א, יד): "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה". בעשרה מאמרות נברא העולם (משנה אבות, פרק ה, משנה א), ואלו הן: (בראשית א, ג): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר", (בראשית א, ו): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ", (בראשית א, ט): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם", (בראשית א, יא): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ", (בראשית א, יד): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת", (בראשית א, כ): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם", (בראשית א, כד): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ", (בראשית א, כו): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם", (בראשית א, כט): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם", (בראשית ב, יח): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ". ובשלשה כוללו, ואלו הן: בחכמה, בתבונה ובדעת, שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו. ובשלשתן נעשה המשכן, שנאמר (שמות לא, ג): "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת". ובשלשתן נעשה בית המקדש, שנאמר (מ"א ז, יד): "בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת". ובשלשתן עתיד להבנות, שנאמר (משלי כד, ג): "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ".
(יג) ובשלשתן עתיד ליתן שלש מתנות טובות לישראל, שנאמר (משלי ב, ו): "כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה". ושלשתן כפולות נתנו למלך המשיח, שנאמר (ישעיה יא, ב): "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהוָה רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה" וגו'.
(1) PREMUNDANE CREATION, AND THE WORK OF THE FIRST DAY
R. ELIEZER BEN HYRḲANOS opened (his discourse with the text), "Who can utter the mighty acts of the Lord, or shew forth all his praise?" (Ps. 106:2). Is there any man who can utter the mighty acts of the Holy One, blessed be He, or who can shew forth all His praise? Not even the ministering angels are able to narrate (the Divine praise). But to investigate a part of His mighty deeds with reference to what He has done, and what He will do in the future (is permissible), so that His name should be exalted among His creatures, whom He has created, from one end of the world || to the other, as it is said, "One generation to another shall laud thy works" (Ps. 145:4).
(2) Before the world was created, the Holy One, blessed be He, with His Name alone existed, and the thought arose in Him to create the world. He began to trace (the foundations of) the world before Himself, but it would not stand. They told a parable, To what is the matter like? To a king who wishes to build a palace for himself. If he had not traced in the earth its foundations, its exits and its entrances, he does not begin to build. Likewise the Holy One, blessed be He, was tracing (the plans of) the world before Himself, but it did not remain standing until He created repentance.
(3) Seven things were created before the world was created. They are: The Torah, Gehinnom, the Garden of Eden, the Throne of Glory, the Temple, Repentance, and the Name of the Messiah.
(4) Whence do we know that this applies to the Torah? Because it is said, "The Lord possessed me in the beginning of his way, before his works of old" (Prov. 8:22). "Of old" means before the world was created. Whence do we know this with regard to the Garden of Eden? Because it is said, "And the Lord God planted a garden of old" (Gen. 2:8). "Of old," whilst as yet the world had not been created. Whence do we know this with reference to the Throne of Glory? Because it is said, "Thy throne is established of old" (Ps. 93:2). "Of old," whilst as yet the world had not been created. Whence do we know that Repentance (was premundane)? Because it is said, "Before the mountains were brought forth, or ever thou hadst formed the earth and the world" (Ps. 90:2); and then in close proximity (we read), "Thou turnest man to contrition" (Ps. 90:3). "Before," i.e. before || the world was created. Whence do we know this with regard to the Temple? Because it is said, "A glorious throne, set on high from the beginning, is the place of our sanctuary" (Jer. 17:12). "From the beginning," whilst as yet the world had not been created. Whence we do know that the name of the Messiah (was premundane)? Because it is said, "His name shall endure for ever; before the sun Yinnôn was his name" (Ps. 72:17). "Yinnôn," before the world had been created. Another verse says, "But thou, Bethlehem Ephrathah, which art to be least among the thousands of Judah, from thee shall he come forth unto me who is to be ruler over Israel; whose ancestry belongs to the past, even to the days of old" (Mic. 5:2). "The past," whilst as yet the world had not been created.
(5) Forthwith the Holy One, blessed be He, took counsel with the Torah whose name is Tushijah (Stability or Wisdom) with reference to the creation of the world. (The Torah) replied and said to Him: Sovereign of the worlds ! if there be no host for the king and if there be no camp for the king, over whom does he rule? If there be no people to praise the king, where is the honour of the king? The Holy One, blessed be He, heard this and it pleased Him. The Torah spake: The Holy One, blessed be He, took counsel with me concerning the creation of the world, as it is said, "Counsel is mine, and sound knowledge; I am understanding; I have might" (Prov. 8:14). Hence they say, Every government which has no counsellors is not a proper government. Whence do we know this? From the government of the House of David which employed counsellors, as it is said, "And Jonathan David's uncle was a counsellor, a man of understanding, and a scribe" (1 Chron. 27:32). If the government of the House of David had counsellors, how much more so should other people act likewise. This is of benefit to them, as it is said, "But he that hearkeneth unto counsel is wise" (Prov. 12:15), || and (Scripture) says, "But in the multitude of counsellors there is safety" (Prov. 11:14).
(6) Eight things were created on the first day, namely, Heaven, Earth, Light, Darkness, Tohu (Chaos), Bohu (Void), Wind (or Spirit), and Water, as it is said, "And the wind of God was moving upon the face of the waters" (Gen. 1:2). Some (wise men) say that day and night also, as it is said, And there was evening and morning, one day (Gen. 1:5). Eight things were created on the second day, namely, the Well, the Manna, the Rod, the Rainbow, the art of writing, the written characters, the Garments, and the destroying spirits. Ten things arose in the thought (of the Creator), namely, Jerusalem," the spirits of the patriarchs, the paths of the righteous, Hell (Gehenom), the waters of the flood, the second tables, the shabbat, the temple and the light of the world to come.
(7) Whence were the heavens created? From the light of the garment with which He was robed. He took (of this light) and stretched it like a garment and (the heavens) began to extend continually until He caused them to hear, "It is sufficient." Therefore is He called God Almighty (El Shaddai), who said to the world: "It is sufficient," and it stood (firm). Whence do we know that the heavens were created from the light of His garment? Because it is said, "Who coverest thyself with light as with a garment; who stretchest out the heavens like a curtain" (Ps. 104:2).
(8) Whence was the earth created? He took of the snow (or ice) which was beneath His Throne of Glory and threw it upon the waters, and the waters became congealed so that the dust of the earth was formed, as it is said, "He saith to the snow, Be thou earth" (Job 37:6).
(9) The hooks of the heavens are fixed in the waters of the ocean. The waters of the ocean are situated between the ends of the heavens and the ends of the earth. The ends of the heavens are spread out over the waters of the ocean, as it is said, "Who layeth the beams of his chambers in the waters" (Ps. 104:3).
(10) The dome (or inside shape) of the heavens ascends upwards like a tub, (that is to say) like a tent (denda) which is spread out with its extremities (fixed) || downwards and its dome stretching upwards so that people can sit beneath it and their feet stand on the earth, whilst all of them are inside the tent; in like wise are the heavens, their extremities are (fixed) downwards and their dome stretches upwards and all creatures dwell beneath them as in a tent, as it is said, "And he spreadeth them out as a tent to dwell in" (Isa. 40:22).
(11) Four quarters have been created in the world; the quarter facing the east, that facing the south, that facing the west and that facing the north. From the quarter facing the east the light goeth forth to the world. From the quarter facing south the dews of blessing and the rains of blessing go forth to the world. From the quarter facing west where are the treasuries of snow and the treasuries of hail, and thence come forth into the world cold and heat and rains. From the quarter facing north darkness goeth forth into the world. The quarter facing north He created, but He did not complete it, for He said, Anyone who says: I am a God, let him come and complete this quarter which I have left (incomplete) and all will know that he is a God.
(12) There (in the north) is the abode of the destroying spirits, earthquakes, winds, demons, lightnings and thunders; thence evil issues forth into the world, as it is said, "Out of the north evil shall break forth upon all the inhabitants of the earth" (Jer. 1:14). Some say by ten Sayings was the world created || and in three (Divine attributes) are these (ten Sayings) comprised, as it is said, "The Lord by wisdom founded the earth; by understanding he established the heavens, by his knowledge the depths were broken up" (Prov. 3:19, 20). By these three (attributes) was the Tabernacle made, as it is said, "And I have filled him with the spirit of God, with wisdom, with understanding, and with knowledge" (Ex. 31:3). Likewise with these three (attributes) was the Temple made, as it is said, "He was the son of a widow woman of the tribe of Naphtali, and his father was a man of Tyre, a worker in brass; and he was filled with wisdom and understanding and knowledge" (1 Kings 7:14). By these three attributes it will be rebuilt in the future, as it is said, "Through wisdom is an house builded; and by understanding it is established; and by knowledge are the chambers filled" (Prov. 24:3, 4).
(13) With these three attributes will the Holy One, blessed be He, give three good gifts to Israel in the future, as it is said, "For the Lord will give wisdom, out of his mouth cometh knowledge and understanding" (Prov. 2:6). It is not said, "The Lord has given wisdom." These three attributes will be given to King Messiah, as it is said, "And the spirit of the Lord shall rest upon him, the spirit of wisdom and understanding, the spirit of counsel and might, the spirit of knowledge and of the fear of the Lord" (Isa. 11:2).