«В поисках пропавших черепов 💀💀» Матот-Масаэй 5784

It is not my intention to be fulsome, but I confess that I covet your skull.

Arthur Conan Doyle, The Hound of the Baskervilles

(לט) וַיֵּ֨לְכ֜וּ בְּנֵ֨י מָכִ֧יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֛ה גִּלְעָ֖דָה וַֽיִּלְכְּדֻ֑הָ וַיּ֖וֹרֶשׁ אֶת־הָאֱמֹרִ֥י אֲשֶׁר־בָּֽהּ׃ (מ) וַיִּתֵּ֤ן מֹשֶׁה֙ אֶת־הַגִּלְעָ֔ד לְמָכִ֖יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֑ה וַיֵּ֖שֶׁב בָּֽהּ׃ (מא) וְיָאִ֤יר בֶּן־מְנַשֶּׁה֙ הָלַ֔ךְ וַיִּלְכֹּ֖ד אֶת־חַוֺּתֵיהֶ֑ם וַיִּקְרָ֥א אֶתְהֶ֖ן חַוֺּ֥ת יָאִֽיר׃

Numbers 32:39-41

(39) The descendants of Machir son of Manasseh went to Gilead and captured it, dispossessing the Amorites who were there; (40) so Moses gave Gilead to Machir son of Manasseh, and he settled there. (41) Jair son of Manasseh went and captured their villages,*their villages Or “the villages of Ham”; cf. Gen. 14.5. which he renamed Havvoth-jair.*Havvoth-jair I.e., “the villages of Jair.”

בראשית נ׳:כ״ג

(כג) וַיַּ֤רְא יוֹסֵף֙ לְאֶפְרַ֔יִם בְּנֵ֖י שִׁלֵּשִׁ֑ים גַּ֗ם בְּנֵ֤י מָכִיר֙ בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה יֻלְּד֖וּ עַל־בִּרְכֵּ֥י יוֹסֵֽף׃

Genesis 50:23

(23) Joseph lived to see children of the third generation of Ephraim; the children of Machir son of Manasseh were likewise born upon Joseph’s knees.

שופטים י׳:ג׳-ה׳

(ג) וַיָּ֣קׇם אַחֲרָ֔יו יָאִ֖יר הַגִּלְעָדִ֑י וַיִּשְׁפֹּט֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם שָׁנָֽה׃ (ד) וַֽיְהִי־ל֞וֹ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּנִ֗ים רֹֽכְבִים֙ עַל־שְׁלֹשִׁ֣ים עֲיָרִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֥ים עֲיָרִ֖ים לָהֶ֑ם לָהֶ֞ם יִקְרְא֣וּ ׀ חַוֺּ֣ת יָאִ֗יר עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֥רֶץ הַגִּלְעָֽד׃ (ה) וַיָּ֣מׇת יָאִ֔יר וַיִּקָּבֵ֖ר בְּקָמֽוֹן׃ {פ}

Judges 10:3-5

(3) After him arose Jair the Gileadite, and he led Israel for twenty-two years. (4) (He had thirty sons, who rode on thirty burros and owned thirty boroughsbburros…boroughs Imitating the pun in the Heb., which employs ʻayarim first in the sense of “donkeys” and then in the sense of “towns.” in the region of Gilead; these are called Havvoth-jaircHavvoth-jair I.e., “the villages of Jair”; cf. Num. 32.41. to this day.) (5) Then Jair died and was buried at Kamon.

דברי הימים א ב׳:ד׳-ה׳

(ד) וְתָמָר֙ כַּלָּת֔וֹ יָ֥לְדָה לּ֖וֹ אֶת־פֶּ֣רֶץ וְאֶת־זָ֑רַח כׇּל־בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה חֲמִשָּֽׁה׃ {ס} (ה) בְּנֵי־פֶ֖רֶץ חֶצְר֥וֹן וְחָמֽוּל׃ {ס}

I Chronicles 2:4-5

(4) His daughter-in-law Tamar also bore him Perez and Zerah. Judah’s sons were five in all. (5) The sons of Perez: Hezron and Hamul.

דברי הימים א ב׳:כ״א-כ״ג

(כא) וְאַחַ֗ר בָּ֤א חֶצְרוֹן֙ אֶל־בַּת־מָכִיר֙ אֲבִ֣י גִלְעָ֔ד וְה֣וּא לְקָחָ֔הּ וְה֖וּא בֶּן־שִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ אֶת־שְׂגֽוּב׃ (כב) וּשְׂג֖וּב הוֹלִ֣יד אֶת־יָאִ֑יר וַֽיְהִי־ל֗וֹ עֶשְׂרִ֤ים וְשָׁלוֹשׁ֙ עָרִ֔ים בְּאֶ֖רֶץ הַגִּלְעָֽד׃ (כג) וַיִּקַּ֣ח גְּשֽׁוּר־וַ֠אֲרָם אֶת־חַוֺּ֨ת יָאִ֧יר מֵאִתָּ֛ם אֶת־קְנָ֥ת וְאֶת־בְּנֹתֶ֖יהָ שִׁשִּׁ֣ים עִ֑יר כָּל־אֵ֕לֶּה בְּנֵ֖י מָכִ֥יר אֲבִי־גִלְעָֽד׃

I Chronicles 2:21-23

(21) Afterward Hezron had relations with the daughter of Machir father of Gilead—he had married her when he was sixty years old—and she bore him Segub; (22) and Segub begot Jair; he had twenty-three cities in the land of Gilead. (23) But Geshur and Aram took from them Havvoth-jair, Kenath and its dependencies, sixty towns. All these were the sons of Machir, the father of Gilead.

רמב"ן על במדבר ל״ב:מ״א:א׳

וטעם ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה (במדבר ל״ב:מ׳) למשפחתו כי בניו לכדוה וכן ולמכיר נתתי את הגלעד (דברים ג טו) ולמכירי כי בעבור היותו נכבד וראש לכל זרעו יקראו בניו בשמו כי כן יאמרו הכתובים בראשי השבטים בנחלתם נגבה לאפרים וצפונה למנשה (יהושע יז י) וכן למנשה היתה ארץ תפוח וגו' (שם פסוק ח) ומה שאמר הכתוב בספר יהושע (יז א) ויהי הגורל למטה מנשה כי הוא בכור יוסף למכיר בכור מנשה אבי הגלעד כי הוא היה איש מלחמה ויהי לו הגלעד והבשן גם כן על בניו שהיו אנשי מלחמה כי הם הלכו גלעדה וילכדוה ולכך נתן להם משה חלק גדול מהם ואולי היה עדין מכיר קיים ולא נגזרה עליו גזירת המדבר לפי שלא היה מפקודי משה ואהרן שהיה לו יותר מששים שנה והאריך שנים כדורות הראשונים:

בראשית ל״א:מ״ד-מ״ח

(מד) וְעַתָּ֗ה לְכָ֛ה נִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית אֲנִ֣י וָאָ֑תָּה וְהָיָ֥ה לְעֵ֖ד בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃ (מה) וַיִּקַּ֥ח יַעֲקֹ֖ב אָ֑בֶן וַיְרִימֶ֖הָ מַצֵּבָֽה׃ (מו) וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֤ב לְאֶחָיו֙ לִקְט֣וּ אֲבָנִ֔ים וַיִּקְח֥וּ אֲבָנִ֖ים וַיַּֽעֲשׂוּ־גָ֑ל וַיֹּ֥אכְלוּ שָׁ֖ם עַל־הַגָּֽל׃ (מז) וַיִּקְרָא־ל֣וֹ לָבָ֔ן יְגַ֖ר שָׂהֲדוּתָ֑א וְיַֽעֲקֹ֔ב קָ֥רָא ל֖וֹ גַּלְעֵֽד׃ (מח) וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֔ן הַגַּ֨ל הַזֶּ֥ה עֵ֛ד בֵּינִ֥י וּבֵינְךָ֖ הַיּ֑וֹם עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ גַּלְעֵֽד׃

Genesis 31:44-48

(44) Come, then, let us make a pact, you and I, that there may be a witness between you and me.” (45) Thereupon Jacob took a stone and set it up as a pillar. (46) And Jacob said to his kinsmen, “Gather stones.” So they took stones and made a mound; and they partook of a meal there by the mound. (47) Laban named it Yegar-sahadutha,*Yegar-sahadutha Aramaic for “the mound (or: stone-heap) of witness.” but Jacob named it Gal-ed.*Gal-ed Heb. for “the mound (or: stone-heap) of witness,” reflecting the name Gilead, v. 23. (48) And Laban declared, “This mound is a witness between you and me this day.” That is why it was named Gal-ed;

רש"י על בראשית ל״א:מ״ז:א׳

יגר שהדותא. תַּרְגּוּמוֹ שֶׁל גַּלְעֵד:

גלעד. גַּל עֵד:

Rashi on Genesis 31:47:1

יגר שהדותא This is the Aramaic of גלעד.

גלעד — is really two words — גל עד heap of testimony.

בראשית ל״א:ל׳-ל״ו

(ל) וְעַתָּה֙ הָלֹ֣ךְ הָלַ֔כְתָּ כִּֽי־נִכְסֹ֥ף נִכְסַ֖פְתָּה לְבֵ֣ית אָבִ֑יךָ לָ֥מָּה גָנַ֖בְתָּ אֶת־אֱלֹהָֽי׃ (לא) וַיַּ֥עַן יַעֲקֹ֖ב וַיֹּ֣אמֶר לְלָבָ֑ן כִּ֣י יָרֵ֔אתִי כִּ֣י אָמַ֔רְתִּי פֶּן־תִּגְזֹ֥ל אֶת־בְּנוֹתֶ֖יךָ מֵעִמִּֽי׃ (לב) עִ֠ם אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֣א אֶת־אֱלֹהֶ֘יךָ֮ לֹ֣א יִֽחְיֶה֒ נֶ֣גֶד אַחֵ֧ינוּ הַֽכֶּר־לְךָ֛ מָ֥ה עִמָּדִ֖י וְקַֽח־לָ֑ךְ וְלֹֽא־יָדַ֣ע יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י רָחֵ֖ל גְּנָבָֽתַם׃ (לג) וַיָּבֹ֨א לָבָ֜ן בְּאֹ֥הֶל יַעֲקֹ֣ב ׀ וּבְאֹ֣הֶל לֵאָ֗ה וּבְאֹ֛הֶל שְׁתֵּ֥י הָאֲמָהֹ֖ת וְלֹ֣א מָצָ֑א וַיֵּצֵא֙ מֵאֹ֣הֶל לֵאָ֔ה וַיָּבֹ֖א בְּאֹ֥הֶל רָחֵֽל׃ (לד) וְרָחֵ֞ל לָקְחָ֣ה אֶת־הַתְּרָפִ֗ים וַתְּשִׂמֵ֛ם בְּכַ֥ר הַגָּמָ֖ל וַתֵּ֣שֶׁב עֲלֵיהֶ֑ם וַיְמַשֵּׁ֥שׁ לָבָ֛ן אֶת־כׇּל־הָאֹ֖הֶל וְלֹ֥א מָצָֽא׃ (לה) וַתֹּ֣אמֶר אֶל־אָבִ֗יהָ אַל־יִ֙חַר֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י כִּ֣י ל֤וֹא אוּכַל֙ לָק֣וּם מִפָּנֶ֔יךָ כִּי־דֶ֥רֶךְ נָשִׁ֖ים לִ֑י וַיְחַפֵּ֕שׂ וְלֹ֥א מָצָ֖א אֶת־הַתְּרָפִֽים׃

Genesis 31:30-36

(30) Very well, you had to leave because you were longing for your father’s house; but why did you steal my gods?” (31) Jacob answered Laban, saying, “I was afraid because I thought you would take your daughters from me by force. (32) But anyone with whom you find your gods shall not remain alive! In the presence of our kin, point out what I have of yours and take it.” Jacob, of course, did not know that Rachel had stolen them. (33) So Laban went into Jacob’s tent and Leah’s tent and the tents of the two maidservants; but he did not find them. Leaving Leah’s tent, he entered Rachel’s tent. (34) Rachel, meanwhile, had taken the idols and placed them in the camel cushion and sat on them; and Laban rummaged through the tent without finding them. (35) For she said to her father, “Let not my lord take it amiss that I cannot rise before you, for I am in a womanly way.” Thus he searched, but could not find the household idols.

ברכות כ״ד א:ט״ו

אָמַר ר׳ יִצְחָק: טֶפַח בָּאִשָּׁה עֶרְוָה. לְמַאי? אִילֵּימָא לְאִסְתַּכּוֹלֵי בַּהּ, וְהָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לָמָּה מָנָה הַכָּתוּב תַּכְשִׁיטִין שֶׁבַּחוּץ עִם תַּכְשִׁיטִין שֶׁבִּפְנִים — לוֹמַר לָךְ כׇּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל אִשָּׁה, כְּאִילּוּ מִסְתַּכֵּל בִּמְקוֹם הַתּוֹרֶף.

Berakhot 24a:15

Rabbi Yitzḥak stated: An exposed handbreadth in a woman constitutes nakedness. The Gemara asks: Regarding which halakha was this said? If you say that it comes to prohibit looking at an exposed handbreadth in her, didn’t Rav Sheshet say: Why did the verse enumerate “anklets and bracelets, rings, earrings and girdles” (Numbers 31:50), jewelry that is worn externally, over her clothing, e.g., bracelets, together with jewelry worn internally, beneath her clothing, near her nakedness, e.g., girdles? This was to tell you: Anyone who gazes upon a woman’s little finger is considered as if he gazed upon her naked genitals, for if his intentions are impure, it makes no difference where he looks or how much is exposed; even less than a handbreadth.

כתם פז על ספר הזהר קס״ד ב:א׳

ויש אומרים שנקראים תרפים לפי שמשימים אותם במקום התורפה והבזיון

Ketem Paz on Zohar 164b:1

...

מדרש תנחומא, ויצא י״ב:ב׳

אֶלָּא תְרָפִים, לָמָּה נִקְרְאוּ תְרָפִים. לְפִי שֶׁהֵן מַעֲשֵׂה תֹרֶף, מַעֲשֵׂה טֻמְאָה. וְכֵיצַד הָיוּ עוֹשִׂין. מְבִיאִין אָדָם בְּכוֹר וְשׁוֹחֲטִים אוֹתוֹ וּמוֹלְחִים אוֹתוֹ בְּמֶלַח וּבְשָׂמִים, וְכוֹתְבִין עַל צִיץ זָהָב שֵׁם רוּחַ טֻמְאָה, וּמַנִּיחִין הַצִּיץ בַּמְכַשְּׁפוּת תַּחַת לְשׁוֹנוֹ, וּמַנִּיחִין אוֹתוֹ בַּקִּיר, וּמַדְלִיקִין לְפָנָיו נֵרוֹת וּמִשְׁתַּחֲוִים לוֹ, וּמְדַבֵּר עִמָּם בְּלַחַשׁ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ אָוֶן, לְפִיכָךְ גָּנְבָה אוֹתָן רָחֵל. וְעוֹד, כְּדֵי לַעֲקֹב עֲבוֹדָה זָרָה מִבֵּית אָבִיהָ נִתְכַּוְּנָה, לְפִיכָךְ לֹא יָדַע יַעֲקֹב כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם. וּכְתִיב: וַתִּגְנֹב רָחֵל.

Midrash Tanchuma, Vayetzei 12:2

Why are they called teraphim? Because they were works of toref (“filth”), works of uncleanness. And how were they constructed? They would take a firstborn male child, kill him, and sprinkle him with salt and spices. Then they would write a demon’s name upon a gold tablet and place it beneath the child’s tongue while performing certain magical rites. After this, they inserted the corpse into a recess in the wall and lighted candles before it. They would then bow down before it, and it would speak to them in a whisper. This is stated in the verse For the teraphim have spoken vanity (Zech. 10:12). That is why Rachel stole them. Furthermore, she sought thereby to eradicate idolatry from her father’s home. However, Jacob was not aware that she had stolen them. Hence, it is written: And Rachel stole the teraphim.

שמואל א י״ט:י״ג

(יג) וַתִּקַּ֨ח מִיכַ֜ל אֶת־הַתְּרָפִ֗ים וַתָּ֙שֶׂם֙ אֶל־הַמִּטָּ֔ה וְאֵת֙ כְּבִ֣יר הָעִזִּ֔ים שָׂ֖מָה מְרַאֲשֹׁתָ֑יו וַתְּכַ֖ס בַּבָּֽגֶד׃ {ס}

I Samuel 19:13

(13) Michal then took the household idol, laid it on the bed, and covered it with a cloth; and at its head she put a net of goat’s hair.

אברבנאל על שמואל א י״ט:י״ח:א׳

...צורת בן אדם, יש לע"ז ויש לדעת השעות, ויש צורת אדם ויעשוהו הנשים בדמות בעליהן שיהיה תמיד לעיניהם, וכל זה עשתה מיכל לאהבתה אותו.

Abarbanel on I Samuel 19:18:1

...

רמב"ן על בראשית ל״א:י״ט:א׳

ותגנוב רחל את התרפים ...ואפשר כי היו ללבן לעבודה זרה כאשר אמר למה גנבת את אלהי אבל לא היו כל התרפים נעבדים כי איך תמצא עבודה זרה בבית אדונינו דוד (עיין שמואל א יט יג) והקרוב מה שאומרים שהם כלים לקבל השעות ויקסמו בהם לדעת עתידות והמלה נגזרת מלשון רפה ידים (שם ב יז ב) נרפים אתם נרפים (שמות ה יז) יקראו אותם "תרפים" לרמוז בשמם כי דבורם כמו נבואה רפה תבא ברב ותכזב לעתים רחוקות כמו שאמרו (זכריה י ב) כי התרפים דברו און והנה יעשו אותם קטני אמנה להם לאלהים לא ישאלו בשם הנכבד ולא יתפללו אליו רק כל מעשיהם בקסמים אשר יגידו להם התרפים

Ramban on Genesis 31:19:1

ברכת אשר על התורה, בראשית ל״א:מ״ו:ב׳

"ויאכלו שם על הגל". צ"ע מה בין אכילה זו והאכילה דלהלן "לאכל לחם, ויאכלו לחם". ור' רמב"ן על אתר שפרש את הכתוב על שם העתיד, כדי לאכול שם על הגל.

Birkat Asher on Torah, Genesis 31:46:2

...

בראשית ל״ז:כ״ה-כ״ח

(כה) וַיֵּשְׁבוּ֮ לֶֽאֱכׇל־לֶ֒חֶם֒ וַיִּשְׂא֤וּ עֵֽינֵיהֶם֙ וַיִּרְא֔וּ וְהִנֵּה֙ אֹרְחַ֣ת יִשְׁמְעֵאלִ֔ים בָּאָ֖ה מִגִּלְעָ֑ד וּגְמַלֵּיהֶ֣ם נֹֽשְׂאִ֗ים נְכֹאת֙ וּצְרִ֣י וָלֹ֔ט הוֹלְכִ֖ים לְהוֹרִ֥יד מִצְרָֽיְמָה׃ (כו) וַיֹּ֥אמֶר יְהוּדָ֖ה אֶל־אֶחָ֑יו מַה־בֶּ֗צַע כִּ֤י נַהֲרֹג֙ אֶת־אָחִ֔ינוּ וְכִסִּ֖ינוּ אֶת־דָּמֽוֹ׃ (כז) לְכ֞וּ וְנִמְכְּרֶ֣נּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִ֗ים וְיָדֵ֙נוּ֙ אַל־תְּהִי־ב֔וֹ כִּֽי־אָחִ֥ינוּ בְשָׂרֵ֖נוּ ה֑וּא וַֽיִּשְׁמְע֖וּ אֶחָֽיו׃ (כח) וַיַּֽעַבְרוּ֩ אֲנָשִׁ֨ים מִדְיָנִ֜ים סֹֽחֲרִ֗ים וַֽיִּמְשְׁכוּ֙ וַיַּֽעֲל֤וּ אֶת־יוֹסֵף֙ מִן־הַבּ֔וֹר וַיִּמְכְּר֧וּ אֶת־יוֹסֵ֛ף לַיִּשְׁמְעֵאלִ֖ים בְּעֶשְׂרִ֣ים כָּ֑סֶף וַיָּבִ֥יאוּ אֶת־יוֹסֵ֖ף מִצְרָֽיְמָה׃

Genesis 37:25-28

(25) Then they sat down to a meal. Looking up, they saw a caravan of Ishmaelites coming from Gilead, their camels bearing gum, balm, and ladanum to be taken to Egypt. (26) Then Judah said to his brothers, “What do we gain by killing our brother and covering up his blood? (27) Come, let us sell him to the Ishmaelites, but let us not do away with him ourselves. After all, he is our brother, our own flesh.” His brothers agreed. (28) When Midianite traders passed by, they pulled Joseph up out of the pit. They sold Joseph for twenty pieces of silver to the Ishmaelites, who brought Joseph to Egypt.

רש"י על בראשית ל״ז:כ״ה:ב׳

וגמליהם נשאים וגו'. לָמָּה פִרְסֵם הַכָּתוּב אֶת מַשָּׂאָם? לְהוֹדִיעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל עַרְבִיִּים לָשֵׂאת אֶלָּא נֵפְטְ וְעִטְרָן, שֶׁרֵיחָן רַע, וְלָזֶה נִזְדַּמְּנוּ בְשָׂמִים, שֶׁלֹּא יִזּוֹק מֵרֵיחַ רַע:

Rashi on Genesis 37:25:2

וגמליהם נשאים AND THEIR CAMELS WERE BEARING etc. — Why does Scripture specially announce what they were laden with? It is to tell you how great is the reward of the righteous: it is not usual for Arabs to carry anything but naphta and itran (tar) which are evil-smelling, but for this one (Joseph, the righteous) it was specially arranged that they should be carrying fragrant spices so that he should not suffer from a bad odour (Genesis Rabbah 84:17).

העמק דבר על בראשית ל״ז:כ״ה:ד׳

נכאת וצרי ולט. המשאות קטנות כדרך נושאי סמני רפואות. והיה אפשר להרכיב את האדם על הגמלים והיה זה טובה ליוסף שמעדו רגליו מרוב צער ולא יכול לילך:

Haamek Davar on Genesis 37:25:4

...

בראשית מ״ד:י״א-י״ג

(יא) וַֽיְמַהֲר֗וּ וַיּוֹרִ֛דוּ אִ֥ישׁ אֶת־אַמְתַּחְתּ֖וֹ אָ֑רְצָה וַֽיִּפְתְּח֖וּ אִ֥ישׁ אַמְתַּחְתּֽוֹ׃ (יב) וַיְחַפֵּ֕שׂ בַּגָּד֣וֹל הֵחֵ֔ל וּבַקָּטֹ֖ן כִּלָּ֑ה וַיִּמָּצֵא֙ הַגָּבִ֔יעַ בְּאַמְתַּ֖חַת בִּנְיָמִֽן׃ (יג) וַֽיִּקְרְע֖וּ שִׂמְלֹתָ֑ם וַֽיַּעֲמֹס֙ אִ֣ישׁ עַל־חֲמֹר֔וֹ וַיָּשֻׁ֖בוּ הָעִֽירָה׃

Genesis 44:11-13

(11) So each one hastened to lower his bag to the ground, and each one opened his bag. (12) He searched, beginning with the oldest and ending with the youngest; and the goblet turned up in Benjamin’s bag. (13) At this they rent their clothes. Each reloaded his pack animal, and they returned to the city.

מדרש תנחומא, מקץ י׳:י׳

וַיִּקְרְעוּ שִׂמְלֹתָם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם גְּרַמְתֶּם לִקְרֹעַ בִּגְדֵי אֲבִיכֶם בְּדָבָר שֶׁל חִנָּם, כָּךְ תִּקְרְעוּ אַתֶּם עַל דָּבָר שֶׁל חִנָּם. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הַשְּׁבָטִים קָרְעוּ עַל בִּנְיָמִין. לְפִיכָךְ יָצָא מִמֶּנּוּ מָרְדְּכַי שֶׁקָּרַע עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמָרְדְּכַי יָדַע וְגוֹ' (אסתר ד, א). וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ, לֹא הֻצְרַךְ אַחַד מֵהֶן לְסַיֵּעַ לַחֲבֵרוֹ. וְהָיוּ עוֹמְדִין וּמְחַבְּטִין לְבִנְיָמִין עַל כְּתֵפָיו וְאוֹמְרִין לוֹ, אִי גַנָּבָא, בְּרָא דְגַנַּבְתָּא, בִּיַּשְׁתָּנוּ, בֶּן אִמְּךָ אַתְּ, כָּךְ בִּיְּשָׁה אִמְּךָ אֶת אָבִינוּ. וּבִשְׁבִיל אוֹתָן הַמַּכּוֹת שֶׁהִכּוּהוּ בִּכְתֵפָיו, זָכָה שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בֵּין כְּתֵפָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן (דברים לג, יב).

Midrash Tanchuma, Miketz 10:10

Then they rent their clothes (ibid., v. 13). The Holy One, blessed be He, said to them: You caused your father’s clothes to be torn for no reason at all, so you too shall rend your clothes on account of Benjamin. Said R. Isaac: The brothers rent their clothes for Benjamin; therefore Mordecai, descended from them, will rend his clothes because of Israel, as it is said: Now when Mordecai knew all that was done, Mordecai rent his clothes (Est. 4:1). And laded every man his ass (Gen. 44:13). Not one of them needed to help his companion. They arose, cudgeled Benjamin on his shoulders, and cried out: “O thief, son of a thief, you have disgraced us. You are, indeed, the son of your mother (Rachel), who likewise disgraced our father (by stealing Laban’s teraphim).” In reward for the blows struck upon his shoulders, the Shekhinah hovered between his shoulders, as it is said: He covereth him all the day, and dwelleth between his shoulders (Deut. 33:12)

בראשית מ״ד:ט״ז-י״ח

(טז) וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֗ה מַה־נֹּאמַר֙ לַֽאדֹנִ֔י מַה־נְּדַבֵּ֖ר וּמַה־נִּצְטַדָּ֑ק הָאֱלֹהִ֗ים מָצָא֙ אֶת־עֲוֺ֣ן עֲבָדֶ֔יךָ הִנֶּ֤נּוּ עֲבָדִים֙ לַֽאדֹנִ֔י גַּם־אֲנַ֕חְנוּ גַּ֛ם אֲשֶׁר־נִמְצָ֥א הַגָּבִ֖יעַ בְּיָדֽוֹ׃ (יז) וַיֹּ֕אמֶר חָלִ֣ילָה לִּ֔י מֵעֲשׂ֖וֹת זֹ֑את הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁר֩ נִמְצָ֨א הַגָּבִ֜יעַ בְּיָד֗וֹ ה֚וּא יִהְיֶה־לִּ֣י עָ֔בֶד וְאַתֶּ֕ם עֲל֥וּ לְשָׁל֖וֹם אֶל־אֲבִיכֶֽם׃ {ס} (יח) וַיִּגַּ֨שׁ אֵלָ֜יו יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֘אמֶר֮ בִּ֣י אֲדֹנִי֒ יְדַבֶּר־נָ֨א עַבְדְּךָ֤ דָבָר֙ בְּאׇזְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְאַל־יִ֥חַר אַפְּךָ֖ בְּעַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י כָמ֖וֹךָ כְּפַרְעֹֽה׃

Genesis 44:16-18

(16) Judah replied, “What can we say to my lord? How can we plead, how can we prove our innocence? God has uncovered the crime of your servants. Here we are, then, slaves of my lord, the rest of us as much as he in whose possession the goblet was found.” (17) But he replied, “Far be it from me to act thus! Only the one in whose possession the goblet was found shall be my slave; the rest of you go back in peace to your father.” (18) Then Judah went up to him and said, “Please, my lord, let your servant appeal to my lord, and do not be impatient with your servant, you who are the equal of Pharaoh.

בראשית מ״ה:א׳

וְלֹֽא־יָכֹ֨ל יוֹסֵ֜ף לְהִתְאַפֵּ֗ק לְכֹ֤ל הַנִּצָּבִים֙ עָלָ֔יו וַיִּקְרָ֕א הוֹצִ֥יאוּ כׇל־אִ֖ישׁ מֵעָלָ֑י וְלֹא־עָ֤מַד אִישׁ֙ אִתּ֔וֹ בְּהִתְוַדַּ֥ע יוֹסֵ֖ף אֶל־אֶחָֽיו׃

Genesis 45:1

Joseph could no longer control himself before all his attendants, and he cried out, “Have everyone withdraw from me!” So there was no one else about when Joseph made himself known to his brothers.

בראשית ל״ב:כ״ג-כ״ד

(כג) וַיָּ֣קׇם ׀ בַּלַּ֣יְלָה ה֗וּא וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁתֵּ֤י נָשָׁיו֙ וְאֶת־שְׁתֵּ֣י שִׁפְחֹתָ֔יו וְאֶת־אַחַ֥ד עָשָׂ֖ר יְלָדָ֑יו וַֽיַּעֲבֹ֔ר אֵ֖ת מַעֲבַ֥ר יַבֹּֽק׃ (כד) וַיִּ֨קָּחֵ֔ם וַיַּֽעֲבִרֵ֖ם אֶת־הַנָּ֑חַל וַֽיַּעֲבֵ֖ר אֶת־אֲשֶׁר־לֽוֹ׃

Genesis 32:23-24

(23) That same night he arose, and taking his two wives, his two maidservants, and his eleven sons,*sons NJPS “children”; Heb. yeladim. Given the specified number, the reference cannot include Jacob’s daughter(s). English idiom warrants the greater gender specificity. he crossed the ford of the Jabbok. (24) After taking them across the stream, he sent across all his possessions.

משך חכמה, וישלח י׳

ויעבר את אשר לו פירש רש"י דאשר לו העביר אבל התרפים אשר גנבה רחל מאביה לבן בזה לא זכי ולא העבירם רק השליכן תוך הנחל וכמו שאמרו יוליכן לים המלח ויעוין מ"ר על פסוק ויטמון אותם תחת האלה כו'.

Meshekh Chokhmah, Vayishlakh 10

...

One of the recurring themes of Genesis is sibling rivalry, hostility between brothers. This story is told, at ever-increasing length, four times: between Cain and Abel, Isaac and Ishmael, Jacob and Esau, and Joseph and his brothers...

...Genesis is telling us a story of great consequence. Fraternity – one of the key words of the French revolution – is not simple or straightforward. It is often fraught with conflict and contention. Yet slowly, brothers can learn that there is another way. On this note Genesis ends. But it is not the end of the story.

Rabbi Johnathan Sacks, C&C Tetsaveh 5779

יחזקאל ל״ז:י״ט

דַּבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ הִנֵּה֩ אֲנִ֨י לֹקֵ֜חַ אֶת־עֵ֤ץ יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיַד־אֶפְרַ֔יִם וְשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל חברו [חֲבֵרָ֑יו] וְנָתַתִּי֩ אוֹתָ֨ם עָלָ֜יו אֶת־עֵ֣ץ יְהוּדָ֗ה וַֽעֲשִׂיתִם֙ לְעֵ֣ץ אֶחָ֔ד וְהָי֥וּ אֶחָ֖ד בְּיָדִֽי׃

Ezekiel 37:19

answer them, “Thus said the Sovereign GOD: I am going to take the stick of Joseph—which is in the hand of Ephraim—and of the tribes of Israel associated with him, and I will place the stick of Judah upon it and make them into one stick; they shall be joined in My hand.”