זה מדריגה גדולה, שיראה תמיד בהבורא יתברך בעין שכלו כמי שמסתכל על אדם אחר,
ויחשוב שהבורא יתברך גם כן מסתכל עליו כמו אדם אחד שמסתכל עליו,
כל זה יהיה תמיד במחשבה זכה וברורה,
יחשוב שהבורא יתברך מלא כל הארץ כבודו (ישעיה ו, ג), והוא אדון על כל הדברים שבעולם, ויכול לעשות לי מכל מה שלבי חפץ, ואין יפה לי לבטוח רק בו יתברך.
ויחשוב כמו שמסתכל על דברים גשמים כן מסתכל בשכלו על השכינה שהיא אצלו, ויהיה תמיד בשמחה,
ויחשוב ויאמין באמונה שלימה שהשכינה אצלו ושומרת אותו ,
בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך כו' (משלי ו, כב):
It is a great achievement to be able to envision the Creator in your minds eye - as if you were looking at another person.
Imagine that God is also looking at you, just as another person would look at you. Maintain this vision in clear and pure thought.
Contemplate the Creator's glory which fills the whole earth" (Isaiah 6:3).
Remind yourself that God is the master of all things in the world, and can fulfill all the desires of your heart. Therefore, She is the only one worthy of your trust.
Understand, that just as you look at physical objects, you can also look with your mind's eye at the Shekhinah [God's indwelling presence].
She is forever with you...
"When you walk, She will lead you, and when you lie down, She will watch over you" (Proverbs 6:22).
(א) אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ. חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְּלִים, כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ אֶת לִבָּם לַמָּקוֹם. אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ, לֹא יְשִׁיבֶנּוּ. וַאֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ, לֹא יַפְסִיק:
You must approach prayer seriously. The pious ones of ancient times used to wait for a while before praying, to orient their heart to God. [Your focus on God should be such that] even if a king greets you, you would not respond. Even if a snake crawls on your ankle you would not stop.
תורה אור - בראשית
ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תופש כנור ועוגב. (בראשית, ד' כא')
הנה ארז"ל כל בעלי השיר יוצאין בשיר כו'. פי' שכל בחי' העלאה ממהות למהות כמו מג"ע התחתון לג"ע העליון וכדומה הוא ע"י השיר שהוא בחי' בטול היש וכנודע שלא יוכל להתהוות מיש ליש אא"כ נעשה היש תחילה בחי' אין אז יוכל להתהוות ממנו יש אחר בתוס' ברכה. כמשל הגרעין הנזרע בארץ שצריך להיות נרקב בארץ ואח"כ יכול לצמוח מזה הרבה גרעיני'. וכמו"כ למעלה בנשמות ומלאכים כדי שיהיה לו עלייה בתוספת השגה צריך מקודם להיות בבחי' בטול היש והשגה ראשונה שהיה לו ואח"כ יוכל לעלות השגה יותר גדולה וזהו בחי' עמוד שבין ג"ע התחתון לג"ע העליון הוא בחי' בטול כנ"ל וזהו כל בעלי השיר יוצאין בהשגתם ונמשכים לעלות למעלה ע"י השיר ולכן בשעת הקרבת הקרבן היה צריך להיות ג"כ שיר כי ענין הקרבנות הוא העלאה ממטה למעלה אשה ריח ניחוח וצריך לזה ג"כ בחי' שיר בחי' בטול כנ"ל שיוכל להתעלות:
וזהו ענין יובל אבי כל תופש כנור כו' פי' יובל לשון הולכה שמוביל וממשיך למעלה ע"י כנור ועוגב בחי' שיר כנ"ל שע"י השיר הוא העלייה יוצאין בשיר כו'.
Torah Or - Bereshit
And his brother’s name was Yuval; he was the ancestor of all who play the lyre and the pipe (Gen 4:21).
Our sages taught: “All [animals] that are led by a chain (sher), [may] leave [for a public space] with a chain [on Shabbat]” (m. Shabbat 5:1).
Whenever something rises from one state of being to another, for example when [a soul] ascends from the lower to the higher Garden of Eden, this comes about through song (shir), for song allows existence to be nullified. It is known that anything that exists cannot become a different thing unless it first becomes nothing. Then something new can come into existence with greater bounty than before. This may be compared to a seed planted in the ground. It has to decompose in order to bring forth a plant that will carry many seeds. It is the same at higher levels regarding [human] souls or angels. In order to rise to a greater attainment, you have to first go through nullification of what is, and of your current attainment. Only then can you ascend to something greater. The image of the pillar that connects the lower and higher Gan Eden symbolizes this nullification.
Thus: “all masters of song (shir), leave” their spiritual attainments and are drawn to a higher level “by means of song.” This is also the reason that sacrifices [in the Temple] were accompanied by song. The essence of the sacrifice is raising “the flame, the savory smell” from below to a higher level. This ascent calls for song, for nullification as explained previously....
This is the meaning of: Yuval... the ancestor of all who play the lyre and the pipe. The word Yuval implies flow, directing (movil) and drawing upwards by means of the lyre and the pipe. These allude to song, since all ascents happen through song, as we explained.
ח"נ ביאליק, גילוי וכיסוי בלשון
עד כאן על לשון המלים. אבל מלבד זה “עוד לאלוה” לשונות בלא מלים: הנגינה, הבכיה, והשחוק. ובכולם זכה ה“חי המדבר”. הללו מתחילים ממקום שהמלים כלות, ולא לסתום באים אלא לפתוח. מבעבעים ועולים הם מן התהום. הם הם עליַת התהום עצמו. ולפיכך יש שהם מציפים וגורפים אותנו בהמון גליהם ואין עומד כנגדם; ולפיכך יש שהם מוציאים את האדם מן הדעת או גם מן העולם; כל יצירת רוח שאין בה מהֵד אחד משלשה אלה, אין חייה חיים ורתוי לה שלא באה לעולם.
H.N. Bialik, Revealment and Concealment in Language, trans: Jacob Sloan
So much for the language of words. But, in addition, "there are yet to the Lord" languages without words: songs, tears, and laughter. And the speaking creature has been found worthy of them all. These languages begin where words leave off, and their purpose is not to close, but to open. They rise from the void, they are the rising up of the void. Therefore, at times they overflow and sweep us off in the irresistible multitude of their waves; therefore, at times, they cost a man his wits, or even his life. Every creation of the spirit which lacks an echo of one of these three languages is not really alive, and it is best that it had never come into the world.
מאיר אבן גבאי, תולעת יעקב, סוד פסוקי דזמרה
[ברוך שאמר] ויש בו י' מיני שבחות כנגד י' מאמרות שבהם נברא העולם...
ונקראו זמירות מלשון כריתה, וכמו שכתוב "כרמך לא תזמור" (ויקרא כה, ד'). כי בהם היה דוד המלך ע"ה כורת הקוצים סביב כרם ה' צבאות. ובזה היתהתפילתו עולה בלי מונע והיה האור מתפוצץ עד שמגיע אל ביתו... ולסוד זה תיקנו לנו הזמירות לפני התפילה. לפי שיש כמה מונעים בדרך ומעכבים התפילה מלעלות אל מקומה, כענין שנאמר - "סכותה בענן לך מעבור תפילה" (איכה ג' מד'). ובכח הזמירות מתפזרים העננים ההם ונכרתים ממקומם, והרי המקום פנוי, ותעלה התפילה מעילוי לעילוי דרך מסעותיה.
Meir ibn Gabbai, Tola'at Ya'akov, Pesukei D'zimrah
Baruch Sh’Amar [the opening blessing of Pesukei D’Zimrah] includes ten [different verbs that express different] kinds of praise. These parallel the ten statements with which the world was created… The name Zemirot (songs) also implies pruning as in “do not prune (tizmor) your vines” (Leviticus 25:4). For with the songs [of the book of Psalms] King David pruned the weeds around God’s vineyard, and thus his prayer could rise facing no obstacles, a blast of light returning to its home. This is why [our sages] set songs before prayer. There are many obstacles that do not allow our prayer to rise to its place. This is expressed in the verse “You have set a cloud as a screen so that no prayer comes through to You” (Lamentation 3:44). But the power of song scatters the clouds and uproots them and creates an open space for prayer to rise. (Tola’at Ya’akov, Sod Pesukei D’Zimrah)