לשם שמים

(יז) כָּל מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ:

Pirkei Avot 5:17

(17) Every dispute that is for the sake of Heaven, will in the end endure; But one that is not for the sake of Heaven, will not endure. Which is the controversy that is for the sake of Heaven? Such was the controversy of Hillel and Shammai. And which is the controversy that is not for the sake of Heaven? Such was the controversy of Korah and all his congregation.

אבות דר' נתן א, פ"מ

כל כנסיה שהיא לשם שמים סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים. אי זו כנסיה שהיא לשם שמים כגון כנסת ישראל לפני הר סיני. ושאינה לשם שמים כגון כנסיה של דור הפלגה:

Avot D'Rabi Natan A, 40

A gathering that is for the sake of Heaven will ultimately endure. One that is not for the sake of Heaven will not endure. What is a gathering for the sake of Heaven? For example, the community of Israel at Mount Sinai. An example of a gathering that is not for the sake of heaven would be the gathering of the Generation of Dispersion. (Genesis 11:1-8)

אבות דרבי נתן נוסח ב ל׳:ט׳

וכל מעשיך יהיו לשם שמים כהלל. כשהיה הלל יוצא למקום היו אומרים לו להיכן אתה הולך. לעשות מצוה אני הולך. מה מצוה הלל. לבית הכסא אני הולך. וכי מצוה היא זו. אמר להן הן. בשביל שלא יתקלקל הגוף. איכן אתה הולך הלל. לעשות מצוה אני הולך מה מצוה הלל. לבית המרחץ אני הולך. וכי מצוה היא זו. אמר להן הן. בשביל לנקות את הגוף. תדע לך שהוא כן מה אם אוקיינות העומדות בפלטיות של מלכים הממונה עליהם להיות שפן וממרקן המלכות מעלה לו סלירא בכל שנה ושנה ולא עוד אלא שהוא מתגדל עם גדולי המלכות. אנו שנבראנו בצלם ודמות שנאמר כי בצלם אלהים עשה את האדם (בראשית ט' ו') על אחת כמה וכמה. שמאי לא היה אומר כך אלא יעשה חובותינו עם הגוף הזה:

Avot DeRabbi Natan, Recension B 30:9

"And all of your deeds should be for the sake of heaven, like Hillel". When Hillel went somewhere, they would say to him "Where are you going?" "To do a mitzvah." “What mitzvah Hillel?” “I am going to the toilet!” “And is that a mitzvah?” He said to them, “Certainly, so that one’s body should not be damaged” “Where are you going?” “I am going to do a mitzvah” “What mitzvah Hillel?” “I am going to the bath-house!” “And is that a mitzvah?” He said to them, “Certainly, in order to clean one’s body. And you should know that this is so, for in the palaces of kings a person is paid a yearly salary to scrub and wash the icons there, and furthermore that person is esteemed amongst the dignitaries of the nation, regarding us humans then who are created in the image and likeness (of God) as is said, “For in the image of God he made humanity” (Genesis 9:6) all the more so." Shammai did not say thus, but rather, “Let a person perform his duties with this body.”

מסכת שמחות ט׳:י״ט

היוצא בחלוק קרוע לפני מטתו של מת הרי זה גוזל את המת מרובה גזילת המת מגזילת החי שהגוזל את החי הוא יכול לפייסו ולהחזיר לו את הגזלות הגוזל את המת אינו יכול לפייסו ולהחזיר לו גזילו... כיוצא בדבר אתה אומר מכבד אביו ואמו במותן כאילו כבדן בחייהן משום שהמכבדן בחייהן משום יראה ומשום ירושה והמכבדן במותן אין מכבדן אלא לשם שמים.

Tractate Semachot 9:19

One who goes out before the bier of the dead with a garment already rent robs the dead [of his due]. More grievous is the robbing of the dead than robbing the living, because one who robs the living can appease him by making restitution, but one who robs the dead cannot appease him by making restitution.
Likewise you may say: One who honours his father and mother after their death is as if he honoured them in their lifetime, since one who honours them while they are alive may do so from fear or for the sake of an inheritance; but he who honours them after their death does so in the name of Heaven only.

ביצה ט״ז א:ד׳-ה׳

תַּנְיָא: אָמְרוּ עָלָיו עַל שַׁמַּאי הַזָּקֵן, כׇּל יָמָיו הָיָה אוֹכֵל לִכְבוֹד שַׁבָּת. מָצָא בְּהֵמָה נָאָה, אוֹמֵר: זוֹ לַשַּׁבָּת. מָצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָּה — מַנִּיחַ אֶת הַשְּׁנִיָּה וְאוֹכֵל אֶת הָרִאשׁוֹנָה. אֲבָל הִלֵּל הַזָּקֵן — מִדָּה אַחֶרֶת הָיְתָה לוֹ, שֶׁכׇּל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בָּרוּךְ ה׳ יוֹם יוֹם״, תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מֵחַד שַׁבָּיךְ לְשַׁבְּתָיךְ, ובֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: ״בָּרוּךְ ה׳ יוֹם יוֹם״.

Beitzah 16a:4-5

It is taught: They said about Shammai the Elder that all his days he would eat in honor of Shabbat. If he found a choice animal, he would say: This is for Shabbat. If he subsequently found another one choicer than it, he would set aside the second for Shabbat and eat the first. However, Hillel the Elder had a different trait, that all his actions were for the sake of Heaven, as it is stated: “Blessed be the Lord, day by day; (Psalms 68:20)That is also taught: Beit Shammai say: From the first day of the week, for your Shabbat. And Beit Hillel say: “Blessed be the Lord, day by day.”