Being Hereandafter Chayei Sara?

וְאַחֲרֵי־כֵן֩ קָבַ֨ר אַבְרָהָ֜ם אֶת־שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֗וֹ אֶל־מְעָרַ֞ת שְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵ֖א הִ֣וא חֶבְר֑וֹן בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃

And then Abraham buried his wife Sarah in the cave of the field of Machpelah, facing Mamre—now Hebron—in the land of Canaan.

וְאַחֲרֵי־כֵן֩

And afterward

After what event did Abraham initiate the burial of Sarah?

ועתה אבאר אלו העניינים אחת לאחת. אברהם ושרה, תקון אדם וחוה. בזוהר (ח"א קכח, א), אר"ש בשעת דעאל אברהם במערתא ואעיל שם שרה תמן, קמו אדם וחוה ולא קבילו לאתקברא תמן, אמרו, ומה אנו בכיסופא קמיה קב"ה בההוא עלמא בגין ההוא חובא דגרימנא, והשתא יתוסף לנו כיסופא אחרא מקמי עובדן טבין דבכו. אמר אברהם, הא אנא זמין קמי' קב"ה בגינך דלא תכסיף קמיה לעלמין, מיד (בראשית כג, יט) ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו. מאי ואח"כ, בתר דקביל אברהם עלי' מלה דא, אדם עאיל בדוכתיה, חוה לא עאלת עד דקריב אברהם ועאיל לה לגבי אדם וקביל עלי' בניניה. הדא הוא דכתיב ואח"כ קבר אברהם את שרה אשתו, לשרה לא נאמר, אלא את שרה, לאסגויי חוה וכדין אתיישבו בדוכתייהו כדקא יאות, הדא הוא דכתיב (שם ב, ד) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, ותנינן באברהם תולדות השמים והארץ, דא אדם וחוה. אלה השמים וארץ לא כתיב, אלא תולדות השמים וארץ, ולא תולדות בר נש ואינון אתקיימו בניני דאברהם. ומנלן דאתקיימו בגיני' דאברהם, דכתיב (שם כג, כ) ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם, ועד דאתא אברהם לא אתקיימו אדם וחוה בדוכתי הוא בההוא עלמא, עד כאן לשונו. אברהם קיום אדם, שרה קיום חוה:

I shall now explain all these matters step by step. Regarding the statement that Abraham and Sarah were the תקון for Adam and Eve, the Zohar on this portion (page 34 Sullam edition) writes as follows: Rabbi Shimon said that when Abraham entered the cave of Machpelah to bury Sarah, Adam and Eve arose as they did not want to remain buried in there. They complained that they had suffered sufficient disgrace in the world beyond the grave where they were now having to face G–d, because they had been guilty of bringing sin into the world. Now they should suffer additional shame when constantly having to face a pair of humans so much better than they? Abraham replied that he was prepared to pray to G–d on Adam's behalf so that he would cease to suffer embarassment before G–d in the future and so that G–d would forgive Adam his sin. Immediately after that Abraham buried his wife Sarah. What is the meaning of the words ואחרי כן, "after that.” in 23,19? It means that Abraham proceeded to bury Sarah as soon as the dialogue between him and Adam was over. The Torah writes that אברהם קבר את שרה, instead of אברהם קבר לשרה. This means that he also reburied חוה. After that the minds of Adam and Eve were put at rest. This is the meaning of אלה תולדות השמים והארץ בהבראם "and these are the generations of heaven and earth" (Genesis 2,4), meaning that those created as a mixture of heaven and earth endure only by the grace of Abraham (the letters in the word בהבראם). Adam and Eve, of course, were not descendants of man; they were created by G–d. Their continuity was assured through Abraham, their תולדות are through אברהם. We have further proof from Genesis 23,20 which describes the field of Machpelah “ויקם” as a hereditary possession for Abraham. Until that time, as is apparent, Adam and Eve had not had a firm hold on the world beyond the grave. The word ויקם is derived from קיום, a permanent existence. Thus far the Zohar. Abraham assured Adam's permanent status in the hereafter; Sarah did the same for Eve.

What was the source of disgrace or shame from the perspective of Adam and Chava?

וַיִּֽהְי֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ עֲרוּמִּ֔ים הָֽאָדָ֖ם וְאִשְׁתּ֑וֹ וְלֹ֖א יִתְבֹּשָֽׁשׁוּ׃
The two of them were naked, the Human and his wife, yet they felt no shame.

In Genesis 2:25 Adam and Chava did not yet experience shame

וַיֹּ֕אמֶר מִ֚י הִגִּ֣יד לְךָ֔ כִּ֥י עֵירֹ֖ם אָ֑תָּה הֲמִן־הָעֵ֗ץ אֲשֶׁ֧ר צִוִּיתִ֛יךָ לְבִלְתִּ֥י אֲכׇל־מִמֶּ֖נּוּ אָכָֽלְתָּ׃
“Who told you that you were naked? Did you eat of the tree from which I had forbidden you to eat?”

According to Dr. Gabor Mate, shame is an attachment emotion, meaning that it stems from our earliest relationships with caregivers and can shape our view of ourselves throughout our lives.

הַבּוּשָׁה. אָמְרוּ חֲכָמִים: הַשֵּׂכֶל הוּא הַבּוּשָׁה, וְהַבּוּשָׁה הוּא הַשֵּׂכֶל. כִּי עַל אָדָם וְחַוָּה נֶאֱמַר (בראשית ב כה): ״וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ״ – וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים הַצְּנִיעוּת וּלְהַבְחִין בֵּין טוֹב וּבֵין רָע. וּלְאַחַר שֶׁאָכְלוּ מֵעֵץ הַדַּעַת נֶאֱמַר (שם ג ז): ״וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם״.
The Sages have said: "Intelligence is a sense of shame and a sense of shame is intelligence." For regarding Adam and Eve, it is said: "The two of them were naked and yet they felt no shame" (Gen. 2:25). And they did not understand what modesty is and they could not distinguish between good and evil. But, after they had eaten of the Tree of Knowledge, it is said: "Then the eyes of both of them were opened" (Gen. 3:7).

Of the two tree types in Gan Eden which does Abraham choose to exemplify?

״וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ״, ״הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר [וְגוֹ׳]״. ״וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם״, ״וַה׳ הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם״.
With regard to Abraham, the verse states: “And he stood by them under the tree, and they ate” (Genesis 18:8), and in reference to God, the verse states: “Behold, I will stand before you there upon the rock in Horeb; and you shall strike the rock, and there shall come water out of it” (Exodus 17:6). In the case of Abraham it is written: “And Abraham went with them to bring them on the way” (Genesis 18:16), and the verse states: “And the Lord went before them by day” (Exodus 13:21).
דָּבָר אַחֵר, פְּרִי עֵץ הָדָר, זֶה אַבְרָהָם שֶׁהִדְּרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כד, א): וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, וּכְתִיב (ויקרא יט, לב): וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן. כַּפֹּת תְּמָרִים, זֶה יִצְחָק, שֶׁהָיָה כָּפוּת וְעָקוּד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, זֶה יַעֲקֹב, מָה הֲדַס זֶה רָחוּשׁ בְּעָלִין, כָּךְ הָיָה יַעֲקֹב רָחוּשׁ בְּבָנִים. וְעַרְבֵי נָחַל, זֶה יוֹסֵף, מָה עֲרָבָה זוֹ כְּמוּשָׁה לִפְנֵי שְׁלשָׁה מִינִין הַלָּלוּ, כָּךְ מֵת יוֹסֵף לִפְנֵי אֶחָיו. דָּבָר אַחֵר, פְּרִי עֵץ הָדָר, זוֹ שָׂרָה שֶׁהִדְּרָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, יא): וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים. כַּפֹּת תְּמָרִים, זוֹ רִבְקָה, מַה תְּמָרָה זוֹ יֵשׁ בָּהּ אֹכֶל וְיֵשׁ בָּהּ עֳקָצִין, כָּךְ הֶעֱמִידָה רִבְקָה צַדִּיק וְרָשָׁע. וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, זוֹ לֵאָה, מָה הֲדַס זֶה רָחוּשׁ בְּעָלִין, כָּךְ הָיְתָה לֵאָה רְחוּשָׁה בְּבָנִים. וְעַרְבֵי נָחַל, זוֹ רָחֵל, מָה עֲרָבָה זוֹ כְּמוּשָׁה לִפְנֵי שְׁלשֶׁת הַמִּינִין, כָּךְ רָחֵל מֵתָה לִפְנֵי אֲחוֹתָהּ.
Another matter: “The fruit of a pleasant [hadar] tree” – this is Abraham our patriarch, whom the Holy One blessed be He glorified [shehidero] with old age, as it is stated: “Abraham was old, advanced in years” (Genesis 24:1). “Branches of [kapot] date palms” – this is Isaac, who was tied [kafut] and bound upon the altar. “A bough of a leafy tree” – this is Jacob; just as the myrtle is teeming with leaves, so Jacob was teeming with sons. “Willows of the brook” – this is Joseph. Just as this willow withers before the other three species, so Joseph died before his brothers.
Another matter: “The fruit of a pleasant [hadar] tree” – this is Sarah, whom the Holy One blessed be He glorified [shehidera] with old age, as it is stated: “Abraham and Sarah were old” (Genesis 18:11). “Branches of date palms” – this is Rebecca; just as the date palm has edible fruit and has thorns, so Rebecca produced a righteous one and a wicked one. “A bough of a leafy tree” – this is Leah; just as the myrtle is teeming with leaves, so Leah was teeming with sons. “Willows of the brook” – this is Rachel; just as this willow withers before the other three species, so Rachel died before her sister.
זהו ענין מה שאמרו רז"ל (עירובין נג, א) מערת המכפילה שנכפלה בזוגות, וקשה מה תועלת וחשיבות הוא זה שיש שם זוגות הרבה שעל כן נקראת בשם מכפילה. אלא הענין של כפולות זוגות רומז למ"ש שכל זוג וזוג שלפניו כולם מתאחדים ואינם זוגות נפרדות רק כפולה ומכפולת, והם קיום העולם כי נשתכלל על ידם כשבא יעקב ומטתו שלימה ונקבר הוא ולאה. כי לאה ילדה ששה בנים ובת אחת ושמה דינה, והוא סוד ששת ימי בראשית שהם קצוות עליונות, ואח"כ דינה סוד (נדרים כח, א) דינא דמלכותא דינא, סוד שם אדנ"י כמבואר בזוהר:
Our sages in Eruvin 53a have said that the reason the cave Abraham and Sarah were buried in is called מערת המכפלה, is from the word כפול, twin, or double, an appropriate name for a grave containing husbands and their wives, i.e. זוגות. What advantage is there in the fact that this cave houses the remains of husband and wife respectively? The meaning of our sages is that these pairs are all united with one another, that they are not separate pairs. Once the last of the four pairs, i.e. Jacob came to burial whose מטתו שלמה, whose "bed" was complete (since Leah had born him six sons and one daughter whose name was דינה),this symbolized the six days of creation and the Sabbath.

What tree do we grasp onto?

עֵץ־חַיִּ֣ים הִ֭יא לַמַּחֲזִיקִ֣ים בָּ֑הּ וְֽתֹמְכֶ֥יהָ מְאֻשָּֽׁר׃ (פ)
She is a tree of life to those who grasp her,
And whoever holds on to her is happy.
א֭וֹר זָרֻ֣עַ לַצַּדִּ֑יק וּֽלְיִשְׁרֵי־לֵ֥ב שִׂמְחָֽה׃
Light is sown for the righteous,
radiance for the upright.

Psalm 97:11 translated by Rabbi Shefah Gold:

​​​​​​​Plant the seeds of Joy and Light;
Tend them carefully day and night,
In this soil so dark and deep,
I plant the dreams that Love will reap

What is the Jewish dream Universally? and what is yours particularly?