Save "Lech Lecha 5785
"
Lech Lecha 5785
tn
Byt n
וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה בַּמָּ֥ה אֵדַ֖ע כִּ֥י אִֽירָשֶֽׁנָּה׃
And he said: My Master, God, how will I know that I will inherit it?
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, לֹא הָיָה אָדָם שֶׁקְּרָאוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״אָדוֹן״, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וּקְרָאוֹ אָדוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה״.
Until now, the Gemara has cited statements made by Rabbi Yoḥanan in the name of the tanna, Rabbi Yosei. Now, the Gemara begins to cite what Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Shimon ben Yoḥai: From the day that the Holy One, Blessed be He, created the world there was no person who called him “Lord” until Abraham came and called him Lord. As it is stated: “And he said, ‘My Lord, God, by what shall I know that I will inherit it?’” (Genesis 15:8).

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וגו' (בראשית יב, א),

רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (תהלים מה, יא): שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ,

אָמַר רַבִּי יִצְחָק מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְרָאָה בִּירָה אַחַת דּוֹלֶקֶת, אָמַר תֹּאמַר שֶׁהַבִּירָה הַזּוֹ בְּלֹא מַנְהִיג, הֵצִיץ עָלָיו בַּעַל הַבִּירָה, אָמַר לוֹ אֲנִי הוּא בַּעַל הַבִּירָה.

כָּךְ לְפִי שֶׁהָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם אוֹמֵר תֹּאמַר שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא מַנְהִיג, הֵצִיץ עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ אֲנִי הוּא בַּעַל הָעוֹלָם. (תהלים מה, יב):

וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ. וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ, לְיַפּוֹתֵךְ בָּעוֹלָם, (תהלים מה, יב): וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ, הֱוֵי וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם.

“The Lord said to Abram: Go you, from your land, and from your birthplace, and from your father’s house, to the land that I will show you” (Genesis 12:1).


“The Lord said to Abram: Go you, from your land…” –

Rabbi Yitzḥak began: “Listen, daughter, see, and incline your ear. Forget your people and your father’s house” (Psalms 45:11).

Rabbi Yitzḥak said: This is analogous to one who was passing from place to place, and saw a building with a [candle] burning in it. He said: ‘Is it possible that this building has no one in charge of it?’ The owner of the building looked out at him and said: ‘I am the owner of the building.’

So, because Abraham our patriarch was saying: ‘Is it possible that this world is without someone in charge?’ The Holy One blessed be He looked at him and said to him: ‘I am the owner of the world.’

“The king will desire your beauty, as he is your master” (Psalms 45:12) – to show your beauty in the world. “And bow to him” (Psalms 45:12) – that is, “the Lord said to Abram.”

(א) בירה אחת דולקת. כי הרשעים מוקדי עולם ובראות אברהם זה הרהר בלבו ח"ו לומר שמא אין מנהיג כו' ומיד נגלה וא"ל אני כו' וזהו שמעי כו' וראי כלומר ראי בעיניך שאני בעל הבירה:
(ב) בעל העולם. שכחי עמך ובית אביך ולך לך מארצך וגו' ויתאו המלך יפיך ליפותך בעולם (כד"א ואגדלה שמך) כי הוא אדוניך והשתחוי לו. ויאמר ה' אל אברם וכ"ה הנוסחא בילקוט וכן נכון. והיינו האי קרא דאני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים דמלשון אני מדרש שפיר אני בעל הבירה:
משל לבירה כו'. נ"ל שרצונו כמו שזה שראה בירה דולקת ר"ל נשרפת וסבור לפי שלא מכבה שום אדם את האש בודאי הבירה בלא מנהיג הציץ עליו בעל הבירה ואמר אני בעל הבירה ורצוני הי' שישרף כך כשראה אברהם אבינו שהיה העולם הולך להפסד בדור אנוש ומבול והפלגה אמר תאמר ח"ו העולם בלא מנהיג הציץ הקב"ה עליו ואמר אני הוא בעל העולם ורצוני להפסיד הרשעים ואתה לך לך מארצך מן אותם הרשעים כנ"ל וק"ל וז"ש הכתוב ויתאו המלך יפיך שהמלך חפץ בך ולא בהם (פי' ע"ד דאיתא) ישראל שעובדין לאל אחד נקראים נפש אחת מה שאין כן אומות העולם שעובדין לאלהות הרבה נקראים נפשות ע"כ אמר שאיחה פי' שחיבר שהם כגוף אחד וק"ל מפי בני מהור"ר ליב בני הגדול ויפה כוון:
שמעי בת וראי. שהוקשה לו מ"ש לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך שה"ל למימר בהיפך לך לך מבית אביך וממולדתך ומארצך. ע"כ דרש שהכוונה על הליכת הנפש שתעזוב ותשכח מנהגי ארצה. וא"כ הסדר בהיפך תחלה שוכחים מנהגי ארץ ואח"כ של המשפחה ואח"כ של בית אביו. וסדר זה מפורש בפסוק שמעי בת וגו' ושכחי עמך ובית אביך שהמזמור הזה כולו מדבר באברהם יפיפית מבני אדם דרשי' ליה בפ' נ"ט באברהם. וכן בתנחומ'. ובפרקין דרשי' בי' אהבת צדק וגו' ולקמן פ' נ"ט דרשי' ביה בנות מלכים ביקרותיך כו'. להכי דריש נמי ביה קרא שמעי בת וגו':
וראה בירה ענין המשל מי שרואה בנין יפה ומסודר מבין ומודה שיש אדון ובעל לבירה זו ואומן חכם בנה אותה. אך ראה שהבירה נשרפת באש. אז חשב שאדונה ובעלה עזב אותה. עד שאמר לו בעל הבירה אני הוא אדון הבירה ובעלה ובכוונה מאתי היא בוערת. כך העולם מעיד על עצמו שיש לו בורא. מנהיג בחכמה ובחסד. אך כשראה הבורא שהרשעים מפסידים העולם והאבדון והכליון בוער כאש. ומזה נתבלבלה דעת אברהם. עד שנגלה עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם ואדונו. ובכוונה נעשה כל הכליון והעונש. וזהו מ"ש ויתאו המלך יפיך כי הוא אדוניך והשתחוי לו שרוצה בעבודתו:
"And saw a palace." The matter of the parable is that whoever sees a beautiful and orderly building understands and acknowledges that there is a master and owner of this palace, and a wise artisan built it. Yet he saw the palace burning up in fire. Then he thought that its master and owner abandoned it, until the owner of the palace said to him "It is I who is the master of the palace and its owner," meaning, "From me it is burning." So too, the world testifies about itself that there is a Creator, who leads it with wisdom and kindness. Yet when the Creator saw that evil people cause damage to the world, the loss and annihilation burns like fire. From this was Abraham's mind confused, until the Holy Blessed One was revealed to him and said to him, "It is I who is the owner of this world and its master, and all of this annihilation and punishment was done intentionally. This is what is written "let the king be aroused by your beauty; since he is your lord, bow to him," for God wants his service.
ליפותך בעולם דהיינו שיתגדל שמך בעולם בפרסום השגחתי על ידך. ומזה תדע נאמנה כי הוא אדוניך המשגיח עליך. לפיכך והשתחוי לו להיות נכנע לעבודתו יתברך כעבד לאדוניו. וממנו יראו וכן יעשו עמים רבים. כענין הנפש אשר עשו בחרן אלו הגרים שגיירו. ואהא מסיק וקאמר הוי ויאמר ה' אל אברם לך לך. כלומר בעבור זה צווהו ה' להרחיק נדוד מארצו ומבית אביו ולטלטל עצמו כדי לפרסם השגחתו בעולם על ידו. (נזה"ק):
שמעי בת ודאי. הוקשה לו מ"ש לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך. שהיל"ל בהיפך לך לך מבית אביך וממולדתך ומארצך על כן דרש שהכוונה על הליכה והעתקת הנפש שתעזוב ותשכח מנהגי ארצה וא"כ הסדר בהיפך תחלה שוכחים מנהגי ארץ ואח"כ של המשפחה ואח"כ של בית אביו. וסדר זה מפורש בפסוק שמעי בת וגו' ושכחי עמך ובית אביך שהמזמור הזה הוא משל על נפש אברהם שקורא אותה בת וע"פ מדה י"ז אנו יודעים כוונת הפסוק כאן שילך כדי שישכח ויעזוב. ובתנחומא ריש פרשה זו שמעי בת וכו' זה אברהם ושכחי עמך ובית אביך זה עבודת כוכבים כמ"ש הוי האומרים לעץ אבי אתה. ויתאו המלך יפיך זה הקב"ה וכמ"ש כאן:
וראה בירה. ענין המשל מי שרואה בנין יפה ומסודר מבין ומודה שיש אדון ובעל לבירה זו ואומן חכם בנה אותה. אך ראה שהבירה נשרפת באש אז חשב שאדונה ובעלה עזב אותה. עד שאמר לו בעל הבירה אני הוא אדון הבירה ובעלה ובכוונה מאתי היא בוערת. כך העולם מעיד על עצמו שיש לו בורא קדמון מנהיג בחכמה וחסד. אך כשראה הבורא שהרשעים מפסידים העולם והאבדון והכליון בוער כאש לאבד ולכלות בדור המבול וההפלגה. ומזה נתבלבלה דעת אברהם שאדון העולם עזב אותו וחלילה אינו חפץ שיעבדוהו עד שנגלה עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם ואדונו ובכוונה נעשה כל הכליון והעונש. עי' יד"מ. אך באמת חפץ שיעבדוהו. וזהו מ"ש ויתאו המלך יפיך כי הוא אדוניך והשתחוי לו שרוצה בעבודתו:
ליפותך בעולם. שהיל"ל ויתאוך המלך ובנמשל מהו יפיך. ודורש הנמשל ליפותו ולהדרו בעולם וכמ"ש ואברכך ואגדלה שמך:
והשתחוי לו. בארצו ומקום שכינתו וביתו וזהו לך לך מארצך כו':
ושכחי עמך. כל אותן שעובדים עבודת כוכבים: לפי שהיה אברהם אבינו אומר תאמר שהעולם בלי מנהיג. ראה שמים וארץ ראה שמש ביום וירח בלילה וכוכבים מאירין אמר אפשר שיהא דבר גדול כזה בלא מנהיג הציץ עליו הקב"ה ואמר אני הוא בעל העולם: ויתאו המלך יפיך. יתאו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ליפותך בעולם: לך לך מארצך ושם תעבוד אותי בארץ ישראל שכל זמן שאתה בחוץ לארץ כאלו אין לך אלוה: שמעי והטי אזנך. לדברי. לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך מפורש בתנחומא זו עבודת כוכבים שנאמר אומרים לעץ אבי אתה:

OHEL MOSHE (pg 239)

We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור