וְזֶהוּ בְּחִינַת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה שֶׁאוֹמְרִים קֹדֶם קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְדַבֵּק עַצְמֵנוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִכְלֹל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלִדָּבֵק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה כִּי אִם עַל-יְדֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת.
עִקַּר הַחִבּוּר שֶׁל אוֹתִיּוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הָעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת אֶל הַלּוּחוֹת הוּא עַל-יְדֵי נִגּוּן וְזִמְרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, וְעַל-כֵּן הֵם עֲשָׂרָה הַלְלוּיוֹת כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה וְכַנַּ"ל:
() כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי כָּרָאוּי לוֹ. כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְּלוֹ. שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד עַל פִּי פָעֳלוֹ. אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ: אוֹהֲבֵי יְהֹוָה הַמְחַכִּים בְּבִנְיַן אֲרִיאֵל. בְּיוֹם הַשַׁבָּת שִׂישׁוּ וְשִׂמְחוּ כִּמְקַבְּלֵי מַתַּן נַחֲלִיאֵל. גַּם שְׂאוּ יְדֵיכֶם קוֹדֶשׁ וְאִמְרוּ לָאֵל. בָּרוּךְ יְהֹוָה אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל: דוֹרְשֵׁי יְהֹוָה זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבוֹ. הַמְאַחֲרִים לָצֵאת מִן הַשַּׁבָּת וּמְמַהֲרִים לָבֹא. שְׂמֵחִים לְשָׁמְרוֹ וּלְעָרֵב עֵרוּבוֹ. זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְהֹוָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ: זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה בְּמִצְוַת שַׁבָּת גְּרוּסָה. חֲרוּתָה לְיוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּכַלָּה בֵּין רֵעוֹתֶיהָ מְשֻׁבָּצָה. טְהוֹרִים יִירָשׁוּהָ וִיקַדְּשׁוּהָ בְּמַאֲמַר כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: יוֹם קָדוֹשׁ הוּא מִבּוֹאוֹ וְעַד צֵאתוֹ. כָּל זֶרַע יַעֲקֹב יְכַבְּדוּהוּ כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ. לָנוּחַ בּוֹ וְלִשְׂמוֹחַ בְּתַעֲנוּג אָכוֹל וְשָׁתוֹ כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אוֹתוֹ: מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם. נוֹטְרֵי לַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי זָכוֹר וְשָׁמוֹר לְהָקֵם. שַׂמְּחֵם בְּבִנְיַן שָׁלֵם בְּאוֹר פָּנֶיךָ תַּבְהִיקֵם. יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם: עֲזוֹר לַשּׁוֹבְתִים בַּשְּׁבִיעִי בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר עוֹלָמִים. פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה. סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלשׁ פְּעָמִים. צִדְקָתָם תַּצְהִיר כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים. יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אַהֲבַת תָּמִים. יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים:
() וּבְכֵן יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ. הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ: שִׁיר וּשְׁבָחָה. הַלֵּל וְזִמְרָה. עוֹז וּמֶמְשָׁלָה. נֶצַח גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה. תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת. קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת: בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ. וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וּמְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת. אֵל הַהוֹדָאוֹת. אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת. בּוֹרֵא כָּל הַנְּשָׁמוֹת. רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים. הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה. מֶלֶךְ יָחִיד אֵל חֵי הָעוֹלָמִים:
זמר לשבת מהרב הקדוש רבינו ר' אהרן הגדול זצוק"ל מקארלין
יָהּ אֶכְסֹף נֹעַם שַׁבָּת הַמַּתְאֶמֶּת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ. מְשׁךְ נֹעַם יִרְאָתְךָ לְעַם מְבַקְשֵׁי רְצוֹנֶךָ. קַדְּשֵׁם בִּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת הַמִּתְאַחֶדֶת בְּתוֹרָתֶךָ. פְּתַח לָהֶם נֹעַם וְרָצוֹן לִפְתּוֹחַ שַׁעֲרֵי רְצוֹנֶךָ: הָיָה הֹוֶה שְׁמוֹר שׁוֹמְרֵי וּמְצַפִּים שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ. כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשָׁם תַּעֲרֹג לְקַבֵּל נֹעַם שַׁבָּת הַמִּתְאַחְדַת בְּשֵׁם קָדְשֶׁךָ. הַצֵּל מְאַחֲרֵי לִפְרשׁ מִן הַשַּׁבָּת לְבִלְתִּי תִּהְיֶה סָגוּר מֵהֶם. שִׁשָּׁה יָמִים הַמְקַבְּלִים קְדֻשָּׁה מִשַּׁבַּת קָדְשֶׁךָ. וְטַהֵר לִבָּם בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה לְעָבְדֶּךָ:
וְיִהְיוּ רַחֲמֶיךָ מִתְגּוֹלְלִים (עַל מִדּוֹתֶיךָ. וְיִהְיוּ רַחֲמֶיךָ מִתְגּוֹלְלִים) עַל עַם קָדְשֶׁךָ. לְהַשְׁקוֹת צְמֵאֵי חַסְדֶּךָ מִנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן. לְעַטֵּר אֶת יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאֶרֶת הַמְפָאֲרִים אוֹתְךָ (בְּיוֹם שַׁבָּת) עַל יְדֵי שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ. כָּל שִׁשָּׁה יָמִים לְהַנְחִילָם נַחֲלַת יַעֲקֹב בְּחִירֶךָ:
הַשַּׁבָּת נֹעַם הַנְּשָׁמוֹת. וְהַשְּׁבִיעִי עֹנֶג הָרוּחוֹת. וְעֵדֶן הַנְּפָשׁוֹת. לְהִתְעַדֵּן בְּאַהֲבָתְךָ וְיִרְאָתֶךָ. שַׁבָּת קוֹדֶשׁ נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ. שַׁבָּת קוֹדֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן. יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ:
די תנאים, די אמוראים, הנה מה טוב ומה נעים, עפעס צו טאן פארן שבת קודש, וואס מען קאן פארן שבת קודש, דער גאנצער כח דער גאנצער מח, שבת, שבת.
ר' הונא צינדט ליכט, לכבוד שבת, רבא זאלצט פיש, לכבוד שבת, ר' חסדא בראקט קרויט, ר' זירא מאכט פייער, ר' נחמן טראגט וואסער, רב ספרא מאכט ריין א קאפ פון א בהמה אלץ לכבוד שבת, און מיט אהבה און מיט אימה אלץ, לכבוד שבת.
שבת קודש, שבת קודש, גרייטן זיך אידן צום שבת קודש, שטארק צופרידן מיט שבת קודש, יעדער איינער וויל זיין הייליג און דעם שבת קודש, יעדער איינער וויל א חלק אין דעם שבת קודש.
א גרויסע זכיה, אן עליה, יעדער איד מיט זיין יגיעה, עפעס צו טאן פארן שבת קודש, וואס מען קאן פארן שבת קודש, וואס מער לויפן, וואס מער קויפן, שבת, שבת.
די ליכט אנגרייטן, לכבוד שבת, פוצן קנייטן, לכבוד שבת, אלץ בעדארפן, די שפינוועבס ווארפן, די מעסערס שארפן, לכבוד שבת, נאר עס זאל פאר אלעמען טויגן אלץ לכבוד שבת, נישט שטיין די בעל-הבית'טע פאר די אויגן אלץ לכבוד שבת.
א גרויסע זכיה, אן עליה, יעדער בעל-הבית'טע מיט איר יגיעה, עפעס צו טאן פארן שבת קודש, וואס מען קאן פארן שבת קודש, וואס מער מיען, וואס מער ציען, שבת, שבת.
באקן חלות, לכבוד שבת, עסנס אלע, לכבוד שבת, אליין געבראטן אליין געקנאטן איז פיל מער געראטן, לכבוד שבת, ס'איז גאר אן אנדער פארגעניגן אליין לכבוד שבת, און א רעסעפי ס'איז גרינג צו קריגן אלץ לכבוד שבת.
בלאזט א ווינטל, אינמיטן נאכט פונקט.
שאקלט דאס פידעלע, העכער דעם קעניג'ס שטול.
דער קעניג דערוועקט זיך, מיט איר ער זינגט.
---
שטיין געבליבן, איז די גאנצע יצירה.
הערן געזאנגען, פון קעניג אליין.
ווי דוד המלך, אוי זינגט שירה.
וואס אפילו מלאכים, קענען נישט פארשטיין.
*
תהלים'ל תהלים'ל, אזוי הארציג און טייער.
פון פאסטאך געטרייער.
אויף אייביג ערוועלט.
פאר אונז אויסגעטרעטן.
געוויסט וואס צו בעטן.
פאר זיינע שעפעלעך, סיי וואס פעלט.
---
תהלים'ל תהלים'ל, דאס טוט אונז באגלייטן.
פון איין לאנד צום צווייטן.
ווי מיר גיין.
א איד ווערט מיד,
האט ער דעם ליד.
זיין ליבער פריינד, וואס טוט אים פארשטיין.
*
א איד דארף פרנסה, טוט דאס הארץ אויסגיסן.
ער זיכט א שידוך, אוי ס'גייט אים שווער.
א זון אין ישיבה, מ'ווארט בעסערע גריסן.
קאפיטל קאפיטל, א טרער נאך א טרער.
---
נעבעך א צרה, מ'ווארט א ישועה.
וואס טוט מען, דאס הארץ גייט אויס.
א חולה אין משפחה, מען דארף א רפואה.
מען לויפט אין בית מדרש, מען נעמט דעם תהלים'ל ארויס.
*
תהלים'ל תהלים'ל, ווי טוט דיר נישט שטערן.
אזופיל טרערן.
אין דיר איינגעזאפט.
אונזערע ווייען.
ביטערע געשרייען.
ווי קענסטו אויסהאלטן, אויף דיין טיר מען קלאפט.
---
די אלע בקשות.
פון צובראכענע נפשות.
זייער געוויין, בלייבט נישט שטיין.
אן עת רצון טוט ווערן.
אין הימל טוט מען הערן.
דאס קול פון דוד המלך אליין.
*
א גוטע א גוטע בשורה
א גוטע בשורה, ווארט מען צו הערן.
מען שטייט מיטן תהלים'ל, און מ'בעט.
צום ריכטיגן וועג, וויל א איד צוריקקערן.
דער תהלים'ל ווייזט אים, אז ס'איז קיינמאל נישט שפעט.
---
אידיש בלוט גיסט זיך, אין אלע גאסן.
אומשולדיגע נשמות, אוי עד מתי.
תינוקות של בית רבן, טוען וועלטן איינרייסן.
אפילו די תהלים'ל וויינט מיט זיי.
*
תהלים'ל תהלים'ל, ווי טוט דיר נישט שטערן.
אזופיל טרערן.
אין דיר איינגעזאפט.
אונזערע ווייען.
ביטערע געשרייען.
ווי קענסטו אויסהאלטן, אויף דיין טיר מען קלאפט.
---
די אלע בקשות.
פון צובראכענע נפשות.
זייער געוויין, בלייבט נישט שטיין.
אן עת רצון טוט ווערן.
אין הימל טוט מען הערן.
דאס קול פון דוד המלך אליין.
---
דוד דוד.
בעט ביים כסא הכבוד.
אוי נעם דיינע שעפלעך, ארויס פון גלות.
אויפן שטול גיי ארויף.
דעם פאלאץ בוי אויף.
את סוכת דוד הנופלת.
דוד מלך ישראל, נעם שוין דאס פידעלע, אוי אוי אוי אוי..........
-----
לחיים ברידער 7
(אוי) גלות גלות, ווי גרויס ביסטו!
שכינה הקדושה, ווי ווײַט ביסטו!
ווען דער גלות װאָלט קלײנער געװאָרען,
וואָלט די שכינה נעענטער געװאָרען.
(Oy) golus, golus, vi groys bistu!
Shkhine HaKedoyshe, vi vayt bistu!
Ven der golus volt kleyner gevoren,
Volt di Shkhine neynter gevoren.