Judaism and Religion

A man climbed to the top of a mountain and, standing on tiptoe, seized hold of the Truth - Satan suspecting mischief from the upstart, had directed one of his underlings to tail him; but when the demon reported with alarm the man’s success - he had seized the Truth - Satan was unperturbed. “Don’t worry,” he yawned. “I’ll tempt him to institutionalize it.” —Lincoln Steffens

(ב) וַיֹּאמַ֗ר יי מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹ הוֹפִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִֽימִינ֕וֹ אשדת [אֵ֥שׁ] [דָּ֖ת] לָֽמוֹ׃ (ג) אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כָּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃ (ד) תּוֹרָ֥ה צִוָּה־לָ֖נוּ מֹשֶׁ֑ה מוֹרָשָׁ֖ה קְהִלַּ֥ת יַעֲקֹֽב׃

(2) He said: The LORD came from Sinai; He shone upon them from Seir; He appeared from Mount Paran, And approached from Ribeboth-kodesh, Lightning flashing at them from His right. (3) Lover, indeed, of the people, Their hallowed are all in Your hand. They followed in Your steps, Accepting Your pronouncements, (4) When Moses charged us with the Teaching As the heritage of the congregation of Jacob.

אברהם אבן-שושן - קונקורדנציה חדשה

דת - חוק, משפט.

אנצקלופדיה תלמודית

דת משה. מצוות התורה. דת משה היא כל המצוות האמורות בתורה...הכוונה בדת משה מצוות התורה ממש, ורק במקום שנאמר דת משה וישראל הכוונה גם למצוות דרבנן.

Etymological Dictionary of the Hebrew Language - Ernest Klein

f.n. 1 decree, law. 2 religion. - דת

religion |riˈlijən| noun - the belief in and worship of a superhuman controlling power, esp. a personal God or gods: a particular system of faith and worship.

דאמר ר' יוחנן לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה אלא דיני דמגיזתא לדיינו אלא אימא שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו לפנים משורת הדין:

as Rabbi Yoḥanan says: Jerusalem was destroyed only for the fact that they adjudicated cases on the basis of Torah law in the city. The Gemara asks: Rather, what else should they have done? Should they rather have adjudicated cases on the basis of arbitrary decisions [demagizeta]? Rather, say: That they established their rulings on the basis of Torah law and did not go beyond the letter of the law.

רב אשי ורבינא סוף הוראה

Rav Ashi and Ravina are the end of instruction

יחוה דעת ח"ו - סי' ל ידוע שאין לנו לדרוש דרשות מדעתינו כשאין מקור לדבר בש"ס

(ג) וַאֲנִ֗י אֲקַבֵּץ֙ אֶת־שְׁאֵרִ֣ית צֹאנִ֔י מִכֹּל֙ הָאֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁר־הִדַּ֥חְתִּי אֹתָ֖ם שָׁ֑ם וַהֲשִׁבֹתִ֥י אֶתְהֶ֛ן עַל־נְוֵהֶ֖ן וּפָר֥וּ וְרָבֽוּ׃
(3) And I Myself will gather the remnant of My flock from all the lands to which I have banished them, and I will bring them back to their pasture, where they shall be fertile and increase.

(ג) ...מֻשְׁקָע בְּאוּר כַּשְׂדִּים בֵּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הַטִּפְּשִׁים וְאָבִיו וְאִמּוֹ וְכָל הָעָם עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְהוּא עוֹבֵד עִמָּהֶם וְלִבּוֹ מְשׁוֹטֵט וּמֵבִין עַד שֶׁהִשִּׂיג דֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהֵבִין קַו הַצֶּדֶק מִתְּבוּנָתוֹ הַנְּכוֹנָה. וְיָדַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹקַּ אֶחָד וְהוּא מַנְהִיג הַגַּלְגַּל וְהוּא בָּרָא הַכּל וְאֵין בְּכָל הַנִּמְצָא אֱלוֹקַּ חוּץ מִמֶּנּוּ. וְיָדַע שֶׁכָּל הָעוֹלָם טוֹעִים וְדָבָר שֶׁגָּרַם לָהֶם לִטְעוֹת זֶה שֶׁעוֹבְדִים אֶת הַכּוֹכָבִים וְאֶת הַצּוּרוֹת עַד שֶׁאָבַד הָאֱמֶת מִדַּעְתָּם...

(3) ...he was immersed in the idolatrous environment of Ur Kasdim amongst the foolish idol worshippers. His father and mother, along with the rest of the population, were all idol worshippers. He would worship with them, but he would question and wonder, until he found the true and just path from his own correct intuition. And he knew that there is only one God, that He guides the sun, that He created everything, and that there exists no other God besides Him. And he knew that the entire world was mistaken, and that which lead them astray was that they worshipped the stars and the idols, until they lost the truth...

Jonathan Haidt - TED Talk 2012

I can't be certain if the staircase is an adaptation rather than a bug, but if it is an adaptation, then the implications are profound.If it is an adaptation, then we evolved to be religious.

I don't mean that we evolved to join gigantic organized religions. Those things came along too recently. I mean that we evolved to see sacredness all around us and to join with others into teams and circle around sacred objects, people and ideas. This is why politics is so tribal. Politics is partly profane, it's partly about self-interest, but politics is also about sacredness. It's about joining with others to pursue moral ideas. It's about the eternal struggle between good and evil, and we all believe we're on the good team.

And most importantly, if the staircase is real, it explains the persistent undercurrent of dissatisfaction in modern life. Because human beings are, to some extent, hivish creatures like bees. We're bees. We busted out of the hive during the Enlightenment. We broke down the old institutions and brought liberty to the oppressed. We unleashed Earth- changing creativity and generated vast wealth and comfort.

Nowadays we fly around like individual bees exulting in our freedom. But sometimes we wonder: Is this all there is? What should I do with my life? What's missing? What's missing is that we are Homo duplex, but modern, secular society was built to satisfy our lower, profane selves. It's really comfortable down here on the lower level. Come, have a seat in my home entertainment center.

One great challenge of modern life is to find the staircase amid all the clutter and then to do something good and noble once you climb to the top. I see this desire in my students at the University of Virginia.They all want to find a cause or calling that they can throw themselves into. They're all searching for their staircase. And that gives me hope because people are not purely selfish.

Most people long to overcome pettiness and become part of something larger. And this explains the extraordinary resonance of this simple metaphor conjured up nearly 400 years ago."No man is an island entire of itself. Everyman is a piece of the continent, a part of the main.”

(ה)...ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהן דומה לחבירו. לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם...

(5)...But the King, the King of Kings, The Holy One [blessed be He] strikes every man from the die of the First Man, and yet no man is quite like his friend. Therefore, every person must say, “For my sake ‎the world was created.”‎...

רב יוסף ביומא דעצרתא אמר עבדי לי עגלא תלתא אמר אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא
The Gemara relates that Rav Yosef, on the day of Shavuot, would say: Prepare me a choice third-born calf. He said: If not for this day on which the Torah was given that caused the Jewish people to have the Torah, how many Yosefs would there be in the market? It is only due to the importance of Torah study that I have become a leader of the Jewish people, and I therefore have a special obligation to rejoice on this day.
אי לאו האי יומא - שלמדתי תורה ונתרוממתי הרי אנשים הרבה בשוק ששמן יוסף ומה ביני לבינם:
(א) וַֽיְהִ֥י כָל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים׃
(1) Everyone on earth had the same language and the same words.

(ב) ...וְאוֹמֵר (שמות לב) וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹקִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹקִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה...

(2) ...and it says (Exodus 32:16): "And the tablets were the work of God, and the writing was the writing of God, graven upon the tablets," do not read "graven" (harut) but rather "freedom" (herut), for there is no free man except one that involves himself in Torah learning;...

מורה הנבוכים ג:לב

ולפיכך הניח יתעלה אותם מיני העבודות, והעבירם מהיותם לנבראים ולדברים דמיוניים שאין להם אמתות, לשמו יתעלה, וציוונו לעשותם לו יתעלה. לפיכך ציוונו לבנות היכל לו: ועשו לי מקדש 25, ושיהא המזבח לשמו: מזבח אדמה תעשה לי 26, ושיהא הקורבן לו: אדם כי יקריב מכם קורבן לה'27, וההשתחוויה לו, והקטורת לפניו, והזהיר מלעשות דבר מן המעשים הללו לזולתו: זובח לאלוקים יחרם וגו', 28 כי לא תשתחווה לאל אחר 29. וייחד כוהנים לעבודת המקדש ואמר: וכהנו לי 30. וחייב להפריש להם מתנות בהכרה שיספיקו להם מחמת התעסקותם בבית וקורבנותיו, והם מתנות הלוים והכוהנים 31. 32 והושג בניהול האלקי הזה שנמחה זכר עבודה זרה ונתבסס היסוד הגדול האמתי בדעתנו 33, והוא מציאות יי ואחדותו, ולא נרתעו הנפשות ולא הרגישו זרות בביטול העבודות אשר הורגלו בהם ושלא נודעה שם עבודה זולתם*33.

ויודע אני כי נפשך תרתע מן העניין הזה בהחלט במחשבה ראשונה, ויקשה עליך זה, ותשאלני בלבך ותאמר לי, היאך באו ציווים ואזהרות ומעשים גדולים מדוקדקים 34 מאוד ובזמנים קבועים, והם כולם אינם מטרה לעצמם אלא מחמת דבר אחר, וכאילו שזו תחבולה יעצה יי עלינו כדי שישיג את מטרתו הראשונה, ומה מונע ממנו יתעלה לצוותנו במטרתו הראשונה ויתן בנו יכולת לקבל את הדבר, ולא היה צורך לכל אלה אשר אתה חושב שהם על דרך המטרה השניה.

ושמע תשובתך אשר תסיר מלבך את החולי הזה, ותגלה לך אמתת מה שהעירותיך עליו. והוא, שכבר נאמר בלשון התורה כיוצא בשאלה זו בדיוק, והוא אמרו 'ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא וגו' ויסב אלוקים את העם דרך המדבר ים סוף' 35, והנה כמו שהסב יי אותם מן הדרך הישרה שהיא הייתה המטרה הראשונה, מחמת חשש מה שאין יכולת לגופותיהם עליו 36 כפי הטבע, לדרך אחרת כדי שתתקיים המטרה הראשונה, כך ציווה יי מצוות אלו אשר הזכרנו מחמת השש, מה שאין יכולת לנפש לקבלו כפי הטבע, כדי שתושג המטרה הראשונה, והיא השגתו יתעלה ועזיבת עבודה זרה.

כי כשם שאין בטבע האדם שיגדל 37 בשעבוד העבדות בחומר ובלבנים וכדומה להם, וישטוף ידיו לשעתו מלכלוכם, וילחם עם ילידי הענק 38 מיד; כך אין בטבעו שיגדל 37 על מינים רבים מאוד מן העבודות ]שמח[ ומעשים רגילים שכבר נינוחו 24 בהן הנפשות עד שנעשו כמושכל ראשון, ויעזוב את כולן בבת אחת.

וכמו שניהלם יי בעיכובם במדבר עד שנתאמצו נפשותיהם 39, כפי שכבר ידוע כי המדבריות ופראות הגוף 40 מביאים אומץ, והפך זה מביא מורך, וגם נולד עם אשר לא הורגל לכניעה ולעבדות, וכל זה היה בציווים אלהיים על ידי משה רבנו: 'על פי יי יחנו ועל פי יי יסעו את משמרת יי שמרו על פי יי ביד משה' 41, כך באה הקבוצה הזו מן המצוות 42 בניהול אלוקי כדי שישארו עם סוג המעשים הרגילים, כדי שתתבסס הדעה שהיא המטרה הראשונה.

הקדמת הרמב"ם לשמונה פרקים

ודע שהדברים שאומר בפרקים הללו...אינם ענינים שחדשתים מלבי, ולא פירושים שאני המצאתים, אלא הם ענינים מלוקטים מדברי חכמים במדרשות ובתלמוד וזולתו מחבוריהם, וגם מדברי הפילוסופים הראשונים והאחרונים, ומחבורי הרבה בני אדם, וקבל האמת ממי שאמרו.

הקדמת מרן רבינו יוסף קארו לבית יוסף

ברוך יי' אלקי ישראל אשר ברא עולמו לתכלית האדם ומכל מין האדם בחר לו עם סגולה יעקב חבל נחלתו ומרוב אהבתו לעם קרובו קרבנו לפני הר סיני והנחילנו על ידי מבחר המין האנושי משה רבינו ע"ה תורה ומצות חוקים ומשפטים צדיקים לטוב לנו למען נלך בדרכיו ונמצא חן בעיניו. ויהי כי ארכו לנו הימים הורקנו מכלי אל כלי ובגולה הלכנו וכמה צרות צרורות תכופות וצרות זו לזו באו עלינו עד כי נתקיים בנו בעונותינו ואבדה חכמת חכמיו וגו' )ישעיה כט יד( ואזלת יד התורה ולומדיה כי לא נעשית התורה כב' תורות אלא כתורות אין מספר...על כן אני הדל באלפי יוסף במוהר"ר אפרים במוהר"ר יוסף קאר"ו זלה"ה קנאתי ליי צבאות ונערתי חצני לסקל המסילה והסכמתי לחבר ספר כולל כל הדינים הנוהגים בביאור שרשיהם ומוצאיהם מהגמרא עם כל חילוקי סברות הפוסקים איש לא נעדר...ועלה בדעתי שאחר כל הדברים אפסוק הלכה ואכריע בין הסברות כי זהו התכלית להיות לנו תורה אחת ומשפט אחד. וראיתי שאם באנו לומר שנכריע דין בין הפוסקים בטענות וראיות תלמודיות הנה התוספות וחידושי הרמב"ן והרשב"א והר"ן ז"ל מלאים טענות וראיות לכל אחת מהדיעות. ומי זה אשר יערב לבו לגשת להוסיף טענות וראיות. ואיזהו אשר ימלאהו לבו להכניס ראשו בין ההרים הררי אל להכריע ביניהם על פי טענות וראיות לסתור מה שביררו הם או להכריע במה שלא הכריעו הם. כי בעונותינו הרבים קצר מצע שכלינו להבין דבריהם כל שכן להתחכם עליהם. ולא עוד אלא שאפילו היה אפשר לנו לדרוך דרך זה לא היה ראוי להחזיק בה לפי שהיא דרך ארוכה ביותר: ולכן הסכמתי בדעתי כי להיות שלשת עמודי ההוראה אשר הבית בית ישראל נשען עליהם בהוראותיהם הלא המה הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל אמרתי אל לבי שבמקום ששנים מהם מסכימים לדעת אחת נפסוק הלכה כמותם אם לא במקצת מקומות שכל חכמי ישראל או רובם

חולקין על הדעת ההוא ולכן פשט המנהג בהיפך:

(ח) הַכֹּהֲנִ֗ים לֹ֤א אָֽמְרוּ֙ אַיֵּ֣ה יי וְתֹפְשֵׂ֤י הַתּוֹרָה֙ לֹ֣א יְדָע֔וּנִי וְהָרֹעִ֖ים פָּ֣שְׁעוּ בִ֑י וְהַנְּבִיאִים֙ נִבְּא֣וּ בַבַּ֔עַל וְאַחֲרֵ֥י לֹֽא־יוֹעִ֖לוּ הָלָֽכוּ׃ (ט) לָכֵ֗ן עֹ֛ד אָרִ֥יב אִתְּכֶ֖ם נְאֻם־יי וְאֶת־בְּנֵ֥י בְנֵיכֶ֖ם אָרִֽיב׃
(8) The priests never asked themselves, “Where is the LORD?” The guardians of the Teaching ignored Me; The rulers rebelled against Me, And the prophets prophesied by Baal And followed what can do no good. (9) Oh, I will go on accusing you —declares the LORD— And I will accuse your children’s children!
(טז) אָ֧ז נִדְבְּר֛וּ יִרְאֵ֥י יי אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֑הוּ וַיַּקְשֵׁ֤ב יי וַיִּשְׁמָ֔ע וַ֠יִּכָּתֵב סֵ֣פֶר זִכָּר֤וֹן לְפָנָיו֙ לְיִרְאֵ֣י יי וּלְחֹשְׁבֵ֖י שְׁמֽוֹ׃ (יז) וְהָ֣יוּ לִ֗י אָמַר֙ יי צְבָא֔וֹת לַיּ֕וֹם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י עֹשֶׂ֣ה סְגֻלָּ֑ה וְחָמַלְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֔ם כַּֽאֲשֶׁר֙ יַחְמֹ֣ל אִ֔ישׁ עַל־בְּנ֖וֹ הָעֹבֵ֥ד אֹתֽוֹ׃ (יח) וְשַׁבְתֶּם֙ וּרְאִיתֶ֔ם בֵּ֥ין צַדִּ֖יק לְרָשָׁ֑ע בֵּ֚ין עֹבֵ֣ד אֱלֹקִ֔ים לַאֲשֶׁ֖ר לֹ֥א עֲבָדֽוֹ׃ (ס)
(16) In this vein have those who revere the LORD been talking to one another. The LORD has heard and noted it, and a scroll of remembrance has been written at His behest concerning those who revere the LORD and esteem His name. (17) And on the day that I am preparing, said the LORD of Hosts, they shall be My treasured possession; I will be tender toward them as a man is tender toward a son who ministers to him. (18) And you shall come to see the difference between the righteous and the wicked, between him who has served God and him who has not served Him.