כי בן זקונים לו
וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת־יוֹסֵף֙ מִכׇּל־בָּנָ֔יו כִּֽי־בֶן־זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים׃
Now Israel loved Joseph best of all his sons—he was his “child of old age”; and he had made him an ornamented tunic.
בן זקנים. שֶׁנּוֹלַד לוֹ לְעֵת זִקְנָתוֹ. וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם בַּר חַכִּים הוּא לֵהּ – כָּל מַה שֶּׁלָּמַד מִשֵּׁם וָעֵבֶר מָסַר לוֹ. דָּ"אַ, שֶׁהָיָה זִיו אִיקוֹנִין שֶׁלוֹ דּוֹמֶה לוֹ:
בן זקנים THE SON OF HIS OLD AGE — because he was a wise son to him” — all that he had learnt from Shem and Eber he taught him (Genesis Rabbah 84:8). Another explanation of בן זקנים— his facial features were similar to his (Jacob’s) (Genesis Rabbah 84:8).
כי בן זקונים הוא. כמשמעו כי הולידו והוא בן תשעים ואחת שנה, גם כן אחיו בנימין קראו "וילד זקונים" (בראשית מד כ), ואחר אלה שניהם לא נולד לו:
BECAUSE HE WAS THE SON OF HIS OLD AGE. This is to be taken literally since Joseph was born to Jacob when the latter was ninety-one years old. Also, Benjamin, his brother, is referred to by Scripture as a child of his old age (Gen. 44:20). After Joseph and Benjamin no other children were born to Jacob.
כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ שֶׁנּוֹלַד לוֹ בְּעֵת זִקְנָתוֹ. וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ל"ז:ג') תִּרְגֵּם "אֲרֵי בַר חַכִּים הוּא לֵהּ", שֶׁכָּל מָה שֶׁלָּמַד מִשֵּׁם וָעֵבֶר מָסַר לוֹ. דָּבָר אַחֵר שֶׁהָיָה זִיו אִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לוֹ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ז:ג'). וְכֵן אָמַר רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על בראשית ל"ז:ג'), כִּי בֶן זְקוּנִים, שֶׁהוֹלִידוֹ לִזְקוּנָיו וְהוּא בֶּן תִּשְׁעִים וְאַחַת שָׁנָה, וְגַם אָחִיו בִּנְיָמִין קָרְאוּ יֶלֶד זְקוּנִים קָטָן. וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן בְּעֵינַי כִּי הַכָּתוּב אָמַר שֶׁאָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו בַּעֲבוּר שֶׁהוּא בֶּן זְקוּנִים וְגַם כָּל בָּנָיו נוֹלְדוּ לוֹ בִּזְקוּנָיו, וְהִנֵּה יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן אֵינָם גְּדוֹלִים מִיּוֹסֵף רַק כְּשָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם. וְהַנִּרְאֶה בְּעֵינַי כִּי מִנְהַג הַזְּקֵנִים שֶׁיִּקְחוּ אֶחָד מִבְּנֵיהֶם הַקְּטַנִּים לִהְיוֹת עִמּוֹ לְשָׁרְתוֹ, וְהוּא נִשְׁעָן עַל יָדוֹ תָּמִיד לֹא יִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, וְהוּא נִקְרָא לוֹ בֶּן זְקוּנָיו בַּעֲבוּר שֶׁיְּשָׁרְתוֹ לִזְקוּנָיו. וְהִנֵּה לָקַח יַעֲקֹב אֶת יוֹסֵף לַדָּבָר הַזֶּה וְהָיָה עִמּוֹ תָּמִיד, וְעַל כֵּן לֹא יֵלֵךְ עִם הַצֹּאן בִּרְעוֹתָם בְּמָקוֹם רָחוֹק. וְאוּנְקְלוֹס שֶׁאָמַר "בַּר חַכִּים" יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁהָיָה בֶּן דַּעַת וְחָכָם בְּעֵינֵי אָבִיו, וְטַעְמוֹ כְּטַעַם זְקֵנִים, וְתִרְגֵּם בְּיֶלֶד זְקוּנִים "בַּר סֵבְתִין" כִּי לֹא אָמַר הַכָּתוּב בְּכָאן "כִּי בֶן זְקוּנִים הָיָה" אֲבָל אָמַר "הוּא לוֹ", שֶׁהָיָה כֵּן בְּעֵינָיו, וְזֹאת כַּוָּנָתָם בְּאָמְרָם (ב"ר פד ח), כָּל מָה שֶׁלָּמַד מִשֵּׁם וָעֵבֶר מָסַר לוֹ, לוֹמַר שֶׁמָּסַר לוֹ חָכְמוֹת וְסִתְרֵי תּוֹרָה וּמְצָאוֹ מַשְׂכִּיל וּבַעַל סוֹד בָּהֶם כְּאִלּוּ הָיָה זָקֵן וְרַב יָמִים:
BECAUSE HE WAS THE SON OF HIS OLD AGE. That is, he was born to him during his old age. Onkelos translated: “he was a wise son to him,” for all that he had learned from Shem and Eber he transmitted to him. Another interpretation is that the facial features of Joseph were similar to those of Jacob. This is Rashi’s language. Rabbi Abraham ibn Ezra also explains it in this way: “Because he was the son of old age — for he begot him in his old age when he was ninety-one years old. They likewise called his brother Benjamin a little child of his old age. “But in my opinion this is not correct for the verse states that Jacob loved Joseph more than all his children because he was the son of his old age, whereas all his children were born to him during his old age! Issachar and Zebulun were not more than a year or two older than Joseph.The correct interpretation appears to me to be that it was the custom of the elders to take one of their younger sons to be with them to attend them. He would constantly lean on his arm, never being separated from him, and he would be called ben z’kunav because he attended him in his old age. Now Jacob took Joseph for this purpose, and he was with him constantly. He therefore did not accompany the flock when they went to pasture in distant places. And Onkelos who translated, “he was a wise son,” intended to say that in his father’s eyes, Joseph was a knowledgeable and wise son, and his understanding was as that of elders. However in the case of Benjamin, who is called yeled z’kunim (a little child of his old age), Onkelos translated: bar savtin (a son of old age). [The explanation of Onkelos in the case of Joseph becomes clear] because the verse here does not state, “Joseph hayah (was) a son of old age;” instead, it says, hu lo (he was unto him), meaning that in his eyes he appeared to be [a ben z’kunim, and consequently it must mean bar chakim, a wise son]. This is the intent of the Sages when they said: “Whatever Jacob had learned from Shem and Eber he transmitted to him,” meaning that he passed on to him wisdoms and the secrets of the Torah, and that the father found the son to be intelligent and profound in these areas as if he were an elder and a man of many years.
כי בן זקונים הוא לו. לא היה בן מרחל עד שעת זקנתו וע"י תאוה נולד לו ולכך היה חביב עליו:
כי בן זקנים הוא לו וא״‎ת הרי בנימין בן זקונים אלא אין אהבת בנימין קשורה בלבו של יעקב כאהבתו של יוסף לפי שכשילדתו אמו מתה.
כי בן זקונים הוא לו, “for he had been born to him in his old age. If you were to argue that Binyamin had been born when he was still older, Binyamin caused his father to be reminded of the fact that his very existence brought about his beloved wife Rachel’s death, something which prevented him from loving him as much.
וישראל אהב את יוסף מכל בניו, והיה טעם האהבה מצד שבן זקנים הוא, אם הבן שנולד לעת זקנתו, אם שדרך הזקנים שיקח הבן הצעיר שיעמוד לפניו לשמשו, והוא נקרא בן זקונים שעומד לשרתו בזקנתו, ולכן עשה לו כתנת פסים, כי יתר הבנים שהיו תמיד בשדה עם הצאן לבשו כדרך הרועים, אבל הוא שעמד בבית לפני אביו היה צריך ללבוש בגדי כבוד לכבוד אביו, וכמ"ש במד' בעשו כשעמד לשמש לפני אביו לבש בגדים יקרים לכבוד אביו, שזה מחביבת מצות כבוד, ולכוונה זו עשה לו הכתנת הזאת:
A long colorful cloak. The other brothers were dressed like shepherds, but because Yoseif was his father’s attendant he was required to dress in a dignified manner.
כי בן זקונים הוא לו, והלא בשבע שנים נולדו כל בני יעקב, אע"פ שנולד יוסף אחרון מה זקנה היתה ליעקב בהולד יוסף משאר בניו? אלא פירושו כי בן זקונים הוא לו, כי היה מוצאו חכם בכל דבריו כמו אם היה זקן, וכן תרגם אונקלס ארי בר חכים הוא ליה. ולאהבתו אותו יותר מכל בניו היה מלבישו בבגדים נאים ועשה לו כתונת פסים.
כי בן זקונים, what was so special about Joseph’s age, seeing all the eleven brothers had been born in the space of 7 years? How much older was Yaakov at the time Joseph was born than, say, at the time Yehudah was born? We conclude therefore, that the meaning of the word זקונים has nothing to do with physical age, but that Joseph appeared to him as especially intelligent, wise, wise well beyond his years. The words of wisdom spoken by Joseph would normally be expected only from the mouth of men who had acquired such wisdom through having lived for many years. This is also the way Onkelos understood the term when he translates it as בר חכים, “a wise son.” Seeing that he considered him so wise he dressed him in especially attractive garments. In this way he gave tangible expression to his special love for him.
בן זקונים - כי אחרון היה לי"א בנים, אבל בנימין לא נולד אחרי כן עד זמן מרובה והרבה קודם שנולד בנימין, היה לו בן זקונים והתחיל לאוהבו.
בן זקונים, he was the most recently born of 11 children. There had been a considerable interval before Binyamin, the last of Yaakov’s children was born. Yaakov’s inordinate love for Joseph developed long before Binyamin was born.