(ט) משביע אני עליכם כשתדעון לי עדות שתבואו ותעידוני הרי אלו פטורים. מפני שקדמה שבועה לעדות:
(י) עמד בבית הכנסת ואמר משביע אני עליכם שאם אתם יודעים לי עדות שתבואו ותעידוני הרי אלו פטורין. עד שיהיה מתכוין להם:
(יא) אמר לשנים משביע אני עליכם איש פלוני ופלוני. שאם אתם יודעין לי עדות. שתבואו ותעידוני. שבועה שאין אנו יודעין לך עדות. והם יודעין לו עדות. עד מפי עד. או שהיה אחד מהן קרוב או פסול. הרי אלו פטורין:
(יב) שילח ביד עבדו. או שאמר להן הנתבע. משביע אני עליכם שאם אתם יודעין לו עדות. שתבואו ותעידוהו. הרי אלו פטורין. עד שישמעו מפי התובע:
(9) I make you swear, that when you can inform me of testimony that you will come and testify for me, they are exempt, because the oath of testimony comes first.
(10) If he stood in a synagogue and said, I make you swear that if you know testimony for me, that you will come and testify for me, they are exempt, unless he will intend for them.
(11) If one said to two, I make you swear, so-and-so and so-and-so, that if you know any testimony for me that you will come and testify for me an oath that we do not know testimony for you, and they did know testimony for him, [known by] a witness from the mouth of another witness or if one of them was a relative or invalid [witness], they are exempt.
(12) If one sent by the hand of his servant, or if the defendant said to them, I make you swear that if you know any testimony for him that you will come and testify for him, they are exempt, unless they hear this from the mouth of the claimant.