Sigman Sheva Brachos 2025

(א) וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹקִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא ה׳ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃

Exodus 18:1

(1) Jethro priest of Midian, Moses’ father-in-law, heard all that God had done for Moses and for Israel, God’s people, how ה׳ had brought Israel out from Egypt.

רש"י על שמות י״ח:א׳

(א) וישמע יתרו. מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא? קְרִיעַת יַם סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק:

Rashi on Exodus 18:1

(1) וישמע יתרו AND JETHRO HEARD — What was the particular report which he heard so that he came? — The division of the Red Sea and the war with Amalek (cf. (Mekhilta; Zevachim 116a). (2) יתרו JETHRO — He was called by seven names: Reuel, Jether, Jethro, Hobab, Heber, Keni and Putiel. He was called Jether (from יִתֵּר “to add”) because he added (it was through him that there was added) a section to the Torah; viz., that beginning at (21 ff.) “Moreover thou shalt provide”. Jethro — so was he called because when he became a proselyte and fulfilled the divine precepts one more letter was added to his name (יתר). Hobab — because he loved (חִבֵּב) the Torah (cf. Mekhilta). — Hobab is certainly identical with Jethro, as it is said, (Judges 4:11) “of the sons of Hobab, the father-in-law of Moses” and therefore it is correct to say that Hobab is one of his names. But as to Reuel there are some who say that he is not identical with Jethro, but that he was Hobab’s (Jethro’s) father, as may be seen from Numbers 10:29. Then what, according to this view, would be the meaning of (Exodus 2:18) “And they came to Reuel, their father” (from which it would appear that Reuel and Jethro are the same)? It means their grandfather, for children call their grandfather: father. This is to be found in Sifrei Bamidbar 78 (on Numbers 10:29). (3) חתן משה MOSES’ FATHER-IN-LAW — Here Jethro prided himself on his relationship to Moses: I, the father-in-law of the king. Previously, however, Moses had made whatever greatness he had hinge upon his relationship to his father-in-law, the chieftain of Midian, as it is said, (Exodus 4:18) “And he returned to Jethro, his father-in-law” (Mekhilta). (4) למשה ולישראל TO MOSES AND TO ISRAEL — Moses alone is of equal in importance to all Israel (Mekhilta). (5) את כל אשר עשה ALL THAT [GOD] HAD DONE for them through the falling of the Manna and through the well (cf. Rashi on Numbers 21:17) and by the defeat of Amalek. (6) כי הוציא ה׳ וגו׳ THAT THE LORD HAD BROUGHT FORTH etc. — this was greater than all other things, and is therefore singled out for mention (cf. Mekhilta).

Only 1 person ?? Whole world hear!! Just this one priest ftom Midian??

שמות ט״ו:י״ד-ט״ו

(יד) שָֽׁמְע֥וּ עַמִּ֖ים יִרְגָּז֑וּן חִ֣יל אָחַ֔ז יֹשְׁבֵ֖י פְּלָֽשֶׁת׃ (טו) אָ֤ז נִבְהֲלוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱד֔וֹם אֵילֵ֣י מוֹאָ֔ב יֹֽאחֲזֵ֖מוֹ רָ֑עַד נָמֹ֕גוּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֥י כְנָֽעַן׃

Exodus 15:14-15

(14) The peoples hear, they tremble;
Agony grips the dwellers in Philistia.
(15) Now are the clans of Edom dismayed;
The tribes of Moab—trembling grips them;
All the dwellers in Canaan are aghast.

שמות י״ח:א׳

וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹקִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא ה׳ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃

Exodus 18:1

Jethro priest of Midian, Moses’ father-in-law, heard all that God had done for Moses and for Israel, God’s people, how יהוה had brought Israel out from Egypt.

Chosein Moshe - chashuv / kavod

Kohen Midian (priest for a"z) - bizayon

Yisro (7 names) - שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה - kavod

Kavod, bizayon, kavod??

שמות י״ח:י״א

(יא) עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־גָד֥וֹל ה׳ מִכׇּל־הָאֱלֹקִ֑ים כִּ֣י בַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר זָד֖וּ עֲלֵיהֶֽם׃

Exodus 18:11

(11) Now I know that ה׳ is greater than all gods, yes, by the result of their very schemes against [the people].”*yes, by the result of their very schemes against [the people] Meaning of Heb. uncertain.

רש"י על שמות י״ח:י״א:ב׳

מכל האלהים. מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מַכִּיר בְּכָל עֲ"זָ שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ עֲ"זָ שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ (מכילתא):

Rashi on Exodus 18:11:2

מכל האלהים [GREATER] THAN ALL THE GODS — This tells us that he had a full knowledge of every idol in the world — that he left no idol unworshipped by him (Mekhilta).

קיצור בעל הטורים על שמות י״ח:א׳:ב׳

יתרו בגי' כומר היה לע"ז ובגי' התורה. שבא להתגייר ולקבל התורה.

Kitzur Ba'al HaTurim on Exodus 18:1:2

...

רש"י על שמות י״ט:י״ז:ב׳

בתחתית ההר. לְפִי פְשׁוּטוֹ בְּרַגְלֵי הָהָר; וּמִדְרָשׁוֹ שֶׁנִּתְלַשׁ הָהָר מִמְּקוֹמוֹ וְנִכְפָּה עֲלֵיהֶם כְּגִיגִית (שבת פ"ח):

Rashi on Exodus 19:17:2

בתחתית ההר AT THE NETHER PART OF THE MOUNTAIN — According to its literal meaning this signifies “at the foot of the mountain”. But a Midrashic explanation is, that the mountain was plucked up from its place and was arched over them as a cask, so that they were standing בתחתית beneath (under) the mountain itself (Mekhilta; Shabbat 88a).

שבת פ״ח א:ה׳

״וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר״, אָמַר רַב אַבְדִּימִי בַּר חָמָא בַּר חַסָּא: מְלַמֵּד שֶׁכָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם אֶת הָהָר כְּגִיגִית, וְאָמַר לָהֶם: אִם אַתֶּם מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה מוּטָב, וְאִם לָאו — שָׁם תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם.

Shabbat 88a:5

The Gemara cites additional homiletic interpretations on the topic of the revelation at Sinai. The Torah says, “And Moses brought forth the people out of the camp to meet God; and they stood at the lowermost part of the mount” (Exodus 19:17). Rabbi Avdimi bar Ḥama bar Ḥasa said: the Jewish people actually stood beneath the mountain, and the verse teaches that the Holy One, Blessed be He, overturned the mountain above the Jews like a tub, and said to them: If you accept the Torah, excellent, and if not, there will be your burial. Rav Aḥa bar Ya’akov said: From here there is a substantial caveat to the obligation to fulfill the Torah. The Jewish people can claim that they were coerced into accepting the Torah, and it is therefore not binding. Rava said: Even so, they again accepted it willingly in the time of Ahasuerus, as it is written: “The Jews ordained, and took upon them, and upon their seed, and upon all such as joined themselves unto them” (Esther 9:27), and he taught: The Jews ordained what they had already taken upon themselves through coercion at Sinai.

תוספות על שבת פ״ח א:ה׳:א׳

כפה עליהן הר כגיגית - ואע"פ שכבר הקדימו נעשה לנשמע שמא יהיו חוזרים כשיראו האש הגדולה שיצאתה נשמתן

Tosafot on Shabbat 88a:5:1

Overturned the mountain above them like a tub: And even though they had already first said, "We will do," before, "and we will hear" - perhaps they would retract when they would see the great fire [on the mountain], such that their souls departed. And [regarding] that which it said [that the other nations said in their defense for not accepting the Torah] in the first chapter of Avodah Zarah (2b), "Did you overturn the mountain above us like a tub" - which implies that if He had overturned [it] above them, they would not have had an answer (excuse); whereas here it said that it [itself] is a substantial caveat to the Torah: That means [that it is not an excuse, but rather a reason that would have made them guilty] for their not accepting it. But regarding their not keeping it, it would have been an [excuse].

תפארת שמואל - פרשת יתרו

צ"ע דאחר שכלל ישראל קיבלו התורה ברצון, למה הוצרך הקב"ה לכפות עליהם ההר כגיגית. ]כן הקשו בתוספות מסכת שבת )פח.([. ובתוספות תירץ, דהקב"ה לא רצה שמחמת האש הגדולה יחזרו בהם. ולכן כפה עליהם ההר כגיגית, כדי שלא יחזרו בהם.

אבל צ"ע, למה נתן הקב"ה התורה דוקא באש הגדולה ובקולות וברקים, שאז היו יראים יראה גדולה ויש חשש שהיו חוזרים מקבלתם "נעשה ונשמע". ולמה לא נתן התורה בלא אש הגדולה, וממילא בודאי לא יחזרו כלל ישראל מקבלתם.

וי"ל, דמציאות התורה הוא אש, כדכתיב )וזאת הברכה לג, ב( "מימינו אשדת למו" ולפיכך התורה ניתנה באש "מיט פייער", וכן ב"קולות וברקים", להראות הגדלות של התורה, ובלי אש אינו התורה. ולכן אנו צריכים גם כן ללמוד התורה ב"אש" כמו נתינתה, דהיינו שלא ילמד בעצלתים ]לא בדרך "טייק איט איזי"[, כגון להרדם על
הגמרא. ורק כשילמד עם "פייער" יהיה קיום התורה בכלל ישראל.

וה"אש התורה" צריך להיות גם מחוץ לבית המדרש, וכגון כשממתינים לפני החופה, צריך שיהיה ריתחא דאורייתא עם "פייער", ויהיה כל כך "קולות וברקים" עד שיצטרכו להשקיט אותם כדי שיוכלו להתחיל החופה.

ויותר מזה, האש הגדולה והקולות הברקים היה נצרך ל"כבוד התורה", כדי שנבין את גדלותה וחשיבותה של התורה. וכמו ענין "הנגע בהר מות יומת", שזה היה להגין על כבוד התורה. וכן הוא ענין האש הגדולה, שנלמד, שהתורה מחייבת כבוד גדול כזה.

ומטעם זה איתא דהכל מודים בעצרת דבעינן לכם, וקשה וכי יום גדול של מתן תורה צריך שיהיה לכם, והלא הוא יום רוחני של מתן תורה. וי"ל, דכדי להרגיש החשיבות של היום, יש צורך לעשות משתה גדול. ולפיכך אע"פ ששבירת
הלוחות היה בגלל שניתנה התורה בפרהסיא, אע"פ בשביל להראות חשיבות התורה, היה כדאי והיה צורך שהתורה תינתן בפרהסיא...

We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור