Avos 2:9 צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה
tn
Byt n

(ט) אָמַר לָהֶם, צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַיִן טוֹבָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, חָבֵר טוֹב. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שָׁכֵן טוֹב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לֵב טוֹב. אָמַר לָהֶם, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלָל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם.

אָמַר לָהֶם צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ רָעָה שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַיִן רָעָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, חָבֵר רָע. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שָׁכֵן רָע. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַלֹּוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם. אֶחָד הַלֹּוֶה מִן הָאָדָם, כְּלֹוֶה מִן הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לז) לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם, וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לֵב רָע. אָמַר לָהֶם, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלָל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם:

He [Rabban Yohanan] said unto them: go forth and observe which is the right way to which a man should cleave? Rabbi Eliezer said, a good eye; Rabbi Joshua said, a good companion; Rabbi Yose said, a good neighbor; Rabbi Shimon said, foresight. Rabbi Elazar said, a good heart. He [Rabban Yohanan] said to them: I prefer the words of Elazar ben Arach, for in his words your words are included. He [Rabban Yohanan] said unto them: go forth and observe which is the evil way which a man should shun? Rabbi Eliezer said, an evil eye; Rabbi Joshua said, an evil companion; Rabbi Yose said, an evil neighbor; Rabbi Shimon said, one who borrows and does not repay for he that borrows from man is as one who borrows from God, blessed be He, as it is said, “the wicked borrow and do not repay, but the righteous deal graciously and give” (Psalms 37:21). Rabbi Elazar said, an evil heart. He [Rabban Yohanan] said to them: I prefer the words of Elazar ben Arach, for in his words your words are included.
עַיִן טוֹבָה. מִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ וְאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ דְּבָרִים יְתֵרִים וְאֵינוֹ מְקַנֵּא כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ לַחֲבֵרָיו יוֹתֵר מִמֶּנּוּ:
"A good eye": One who suffices with what he has and does not seek extraneous things - and is not envious when he sees that his fellow has more than him.
שֶׁיִּדְבַּק כוּ'. פֵּרוּשׁ כִּי בְּוַדַּאי שֶׁבְּכָל הַטּוֹבוֹת וְהַיְּשָׁרוֹת יֵשׁ לְהִדָּבֵק. אֶלָּא רְצוֹנוֹ לוֹמַר בְּמִדָּה אַחַת לִהְיוֹת בָּהּ שָׁלֵם לְעוֹלָם, כִּי טוֹב לָאָדָם לֶאֱחֹז בְּמִדָּה אַחַת לְעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת וְנָקֵל אֵלָיו לְהַשִּׂיג מִמֶּנָּה הַטּוֹבוֹת הַחֲשׁוּבוֹת כֻּלָּם, מִהְיוֹת בּוֹ כַּמָּה מִדּוֹת וְאֵינוֹ שָׁלֵם בְּאַחַת מֵהֶם. הָרַב רַבֵּנוּ יוֹנָה. וּשְׂפָתַיִם יִשַּׁק. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל. וְנִיחָא בָּזֶה שֶׁדִּבְרֵי רַבִּי בְּרֵישׁ פֶּרֶק זֶה קָאֵי אַכָּל הַמִּדּוֹת בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ יָבֹר לוֹ לְהִתְנַהֵג בַּעֲשִׂיַּת כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וּלְזֶה לֹא אָמַר שֶׁיִּדְבַּק:
"should cling, etc.": Its explanation is that certainly one should cling to all of the good and straight [character traits], but rather he meant to say in one trait should [a person be] always complete. As it is better for a person to grab on to one trait completely always - and it makes it easier for him to achieve all of the important good traits - than for him to have a few character traits and not to be complete in any of them - the teacher, Rabbenu Yonah. And the lips should kiss [this] - Midrash Shmuel. And it works well with this that the words of Rabbi in the beginning of this chapter refer to all of the traits, [and discusses] what is the path that a person should choose, such that he can enact [it] in the doing of each and every [character trait]. That is why he did not say, "cling."

רבי יהושע אומר חבר טוב. שידבק אל דרך הישר הזה והוא נקל לעשותו ולהיות חבר טוב לאיש אחר לאשר לבו חפץ. ולהרגיל עצמו שתהא רוח (אחרת) נוחה הימנו וכן יבא באהבה עם כל הבריות:

Rabbi Yehoshua says: A good friend: That he cling to this straight path and it become easy for him to do it; and to be a good friend to the man that his heart desires, and to accustom himself that a (another) spirit be pleased from him. And thus he will come to be [on friendly terms] with all of the creatures.

ר' יוסי אומר שכן טוב. שיהא בעצמו שכן טוב אל כל שכניו ואחר היותו טוב ואוהב נאמן לחמשה בני אדם או לשמונה. קרוב אליו הדבר לאהוב את כל באי עולם. ונמצא מאושר ובכל המדות הטובות:

Rabbi Yosi says: A good neighbor: That he himself be a good neighbor to all of his neighbors. And once he becomes good and a loyal friend to five or eight people, the matter is close for him to love all that come to the world. And [so] he is happy and with all of the good traits.
הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. צוֹפֶה וּמַבִּיט בְּמַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִמְצָא מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ:
"Seeing the consequences of one's actions": One who looks out and sees what will be in the future. And through this, he calculates the loss [engendered by doing] a commandment versus its reward and the reward [engendered by doing] a sin versus its loss.
וְצָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמַּה שֶּׁאָמַר לְעֵיל וּמִתּוֹךְ כָּךְ מְחַשֵּׁב כוּ', אֵינוֹ עִקַּר פֵּרוּשׁ הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד, אֶלָּא שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ נִמְשַׁךְ גַּם כֵּן שֶׁמְּחַשֵּׁב כוּ'. אֲבָל עִקַּר כַּוָּנַת הָרוֹאֶה כוּ' הוּא מַה שֶּׁמְּפָרֵשׁ צוֹפֶה וּמַבִּיט בְּמַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת וְזֶה בְּכָל עִנְיָנָיו וַעֲסָקָיו כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
And one must say that that which [Rabbi Bartenura] said above, "and from this, he calculated, etc." is not the main understanding of "seeing the consequences;" but rather, that from it also extends that "he calculates, etc." But the main intention of "seeing the consequences" is that which he explains [first], "One who looks out and sees what will be in the future" - and this is in all of his matters and dealings, etc. And see Tosafot Yom Tov.
ר' שמעון אומר הרואה את הנולד. שנותן עיניו על כל דבר ורואה כל הדברים הנולדים קודם שיולדו וכשרואה דבר שיש שכר בתחלתו וסופו מביא לידי הפסד מתרחק ממנו. ובזה לא יחטא לעולם. כי יחשוב שכר עבירה כנגד הפסדה. ועל כן יש לאדם להדבק בדרך ההיא לחשב בתחלה מה יהיה בסוף. ולחשוב כל עניניו על ידי מחשבה זאת:
Rabbi Shimon says: Seeing the consequences of one's actions: That he places his eyes on everything, and see all of the things that will be generated before they are generated. And when he sees something that has reward at its beginning but its end will bring a loss, he will distance himself from it. And with this, he will never sin - as he will 'weigh the gain [that may be obtained through the committing] of a transgression against the loss [that may be sustained] by [committing] it.' And hence a person should cling to this path to weigh at the beginning that which will be at the end, and to weigh all of his affairs with this [approach].

Link

יוסף פותר לפרעה את חלומו, ומבשר לו שעתידות לבוא שבע שנות שובע. אך אחריהן תגענה שבע שנות רעב קשות מאוד. יוסף ממליץ לפרעה למנות "איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים" מ"א, ל"ג.

מדוע יש צורך באיש נבון וחכם? מדוע לא מספיק אפסנאי טוב בעל ידע רחב בענייני תבואה, שידע כיצד לאחסן תבואה לשנות הרעב? מיהו החכם?


המשנה במסכת אבות כותבת את התשובה: "איזהו חכם? הרואה את הנולד" אבות פרק ב'. איזו חכמה מיוחדת יש צורך כדי לראות את הנולד? הרי כל אחד מאיתנו יכול לראות את הנולד, שהרי הוא כבר נולד וכולם רואים אותו... אלא שכוונת
המשנה היא שהחכם רואה את מה שעתיד להיוולד. אם כן, מדוע המשנה לא כותבת ברור, מדוע היא כותבת "הרואה את הנולד", בלשון הווה?

מי שמאיר את עיננו הוא רבי אליהו לופיאן בספרו "לב אליהו". אכן, הוא אומר, זו כוונת המשנה, החכם האמיתי רואה את מה שעתיד להיוולד, כאילו כבר נולד עכשיו. הרבה מאיתנו יודעים היטב את העתיד, אמנם לא כולנו מגידי עתידות, אולם, הרבה מאיתנו מודעים להשלכותיהם של מעשינו לעתיד לבוא. אלא שלא תמיד יש בכוחה של ידיעה זו למנוע מאיתנו את הצעד הלא נכון. ידיעה זו אינה מספיק
מוחשית בליבנו בשעת עשיית המעשה.

מרחק רב קיים בין ידיעת האדם לבין מעשיו בפועל. לפעמים קיים גם נתק מוחלט בין השנים. חכמי הקבלה קוראים למצב זה "מיצר הגרון", בין שכלו של האדם – המפקד העליון – לבין גופו, יש גרון צר... לא תמיד הידיעות "זורמות" בקלות מהשכל אל כלי המעשה, אל ליבו ואיבריו... תפקידנו להמחיש ולצייר בעינינו את העתיד כאילו הוא כבר כאן. ננסה רגע אחד, לפני המעשה, לעצור ולדמיין אלו השלכות תהיינה למעשינו. על בסיס טעויות ולקחים מהעבר, ננסה לדמיין כיצד נרגיש כתוצאה מהצעד הנוכחי. אדם שאצלו העתיד כבר כאן – הוא החכם!

יוסף אומר לפרעה: יהיה קשה מאוד לצבור אוכל בשנות השובע לשנות הרעב. קשה מאד לדמיין רעב כשמסביב יש שפע ושובע כה גדולים. כדי לעמוד במשימה ולהתכונן באופן מושלם לשנות הרעב – מצרים חייבת איש חכם, איש שכבר עכשיו – בזמן השובע הגדול – ירגיש כאילו הרעב כבר כאן. אדם שלא יוותר אפילו על שיבולת, שהרי בשנות הרעב כל שיבולת תיהפך ליקרת המציאות... רק איש חכם, הרואה את הנולד עוד לפני שהוא נולד, יכול לעמוד במשימה...

יוסף מגלם קו חשיבה זה באישיותו. הוא אינו נכנע להנאות של רגע, הוא מסתכל תמיד קדימה, כך גם נהג ביחס לאשת פוטיפר... ולכן אומר פרעה ליוסף: "ויאמר פרעה אל יוסף, אחרי הודיע אלוקים אותך את כל זאת, אין נבון וחכם כמוך. אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי" בראשית מ"א, ל"ט.

שני דברים למדנו מיוסף: א. אנו זקוקים לעזרה מאלוקים כדי להצליח לצאת 'ממעמקי הבור' אל השלטון הנכסף על כוחות נפשנו, ב. הצעד שנדרש מאיתנו לראות נכון את הנולד, להסתכל תמיד צעד אחד קדימה. האם מה שאני עומד לעשות מקדם אותי אל המטרה או שחלילה להיפך...

רבי יוחנן בן זכאי מונה במסכת אבות את שבחי תלמידיו פרק ב'. בראש רשימת התלמידים מופיע רבי שמעון בן נתנאל עם התואר: "ירא חטא". כיצד זכה רבי שמעון להגיע לכזו דרגה? רבי שמעון בן נתנאל עצמו מגלה לנו את "המוטו" שלו – "הרואה את הנולד". כשאדם רואה את הנולד הוא אמנם מגיע לדרגה של "ירא חטא".

We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור