הִלֵּל אוֹמֵר, אַל תִּפְרֹשׁ מִן הַצִּבּוּר, וְאַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ, וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ, שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע. וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאִפָּנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה:
ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע וסופו להשמע. שצריך אדם להשמר ולהזהר מן האפשרות. לכן אם יש לך סוד, אל תספר אותו אף למי שנפשו קשורה בנפשך. ואל תאמר אי אפשר שישמע דבר זה כי אין בינינו נכרי שיוציא הדברים, וסוף דבר הכל נשמע.
גם בינך לבין עצמך, אל תשמיעהו לאזניך, כמו שאמרו רז"ל (ברכות ח:) על דרך משל: "ואל תשיח בין הכתלים, כי אזנים לכתל". ועל זה אמר שלמה ע"ה (קהלת י' כ') כי עוף השמים יוליך את הקול, ובעל כנפים יגיד דבר:
אי נמי אמר אל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע, כלומר אל תאמר ותוציא דבר גנאי מפיך שאתה בעצמך לא היית רוצה ששום אדם ישמע אותו מפיך מרוב גנותה,
וז"ש דבר שא"א לשמוע אותו שום אדם מרוב גנותו...אל תאמר אותו אפילו בחדרי חדרים לפי שסופו של אותו הדבר להשמע ולהכריזו בפני כל ברואי עולם,
ואוי לה לאותה בושה, שאם בכאן כשתאמר אותו הדבר תחזיר פניך לראות אם שמעך שום אדם לפי שהוא דבר שא"א לשמוע אותו מרוב גנותו, מה תעשה בעולם הבא שסופו להשמע בפני כל האדם, ולכן הזהירו ואמר ואל תאמר אותו, ומסכים למאמר "מימי לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי לראות אם יש שומע לי"
ס֥וֹף דָּבָ֖ר הַכֹּ֣ל נִשְׁמָ֑ע אֶת־הָאֱלֹקִ֤ים יְרָא֙ וְאֶת־מִצְוֺתָ֣יו שְׁמ֔וֹר כִּי־זֶ֖ה כׇּל־הָאָדָֽם׃
(יג) סוֹף פִּתְגָם דְּאִתְעֲבִיד בְּעַלְמָא בְּצִנְעָא, כּוֹלָא עֲתִיד לְאִתְפַּרְסָמָא וּלְאִשְׁתְּמָעָא לְכָל בְּנֵי אֱנָשָׁא, בְּגִין כֵּן, יָת מֵימְרָא דַּה' הֲוֵי דְחִיל, וְיָת פּקוּדוֹי הֲוִי נָטִיר דְּלָא לְמֵחַב בְּסִתְרָא, וְאִין תְּחוֹב, הֱוֵי זָהִיר לְמִתַב, אֲרוּם כְּדֵין חָזֵי לְמֶהֱוֵי אוֹרַח כָּל אֵינָשׁ:
וה"ר משה אלמושנינו ז"ל פירש: ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע על לימוד התורה, ותהיה מלת שמיעה מושאלת על ההבנה כמשפטה בהרבה מקומות,
ואמר שלא יאמר על שום דבר של עיון שאי אפשר לשמוע ולהבין אותו וע"כ לא ירצה לעיין ולהתבונן בדבר ההוא בחשבו שלא ישיג אמיתתו, כי אין דבר נמנע ההבנה ועם רוב קושי הבנתו סופו לישמע, על דרך יגעת ולא מצאת אל תאמין וכו'