מבוא קצר: התכלית היא להכין קיצור שולחן ערוך לפי שיטות בהלכה וגם לבדוק כמה הבדל בין שולחן ערוך בדיני עירובין לבין פורים ופסח.
בשולחן ערוך נכתבו הרבה פרטים בענייני מסכת מגילה, היינו קריאת מגילה וקריאות אחרות, כולל של חנוכה, אבל לפי שיטות במורשת נכון לקצר כאשר אדגים וגם יש זיוף שעלי לתקן: במשנה קורא לכתחילה ללועז אבל שינה שולחן ערוך נגד המסורת לכתוב שיצא בדיעבד לא לכתחילה בלי מקור במשנה
בבדיקת באר הגולה נמצא שיש רק שבע עשרה פרטים בהלכה המקורית של רב יהודה הנשיא וקלקל ריק כאשר אבאר להפוך את ההלכה, לא להביא הדברים שהם הלכה לפי השיטות בהלכה, שעלי להשלים והאריך במדברים הנוגדים שיטות בהלכה כאשר אבאר ולכן התיקון גדול מאוד כאשר אדגים בבדיקה מסמן 684 ששיך למשנה מגילה.
ריק קלקל מאוד לכתוב 3500 מילים דווקא להביא מה שלא הלכה המקורית של רב יהודה הנשיא בדת זרה, ולא הביא את המעט שראוי לכלול כאשר אבאר, רק הפך לא הביא מה שראוי והחליף במה שלא ראוי. וגם בבדיקה להשוות לדיני עירוב ששם יש יותר דינים מהלכה המקורית של רב יהודה הנשיא כאשר אדגים כאן.
____ קיצור שולחן ערוך משנה מגילה
סימן 684 תרפד' סדר קריאת התורה בחנוכה
א, יתבאר שקיצור שולחן ערוך משנה מגילה הוא 340 מילים במקום 3500 מילים. נמצא תיקון גדול של 90% לפי שיטות במסורת, למרות הארכה להשלים כאשר אבאר
ב, סימני [ לסמן שהדבר משותף בשני הספרים
ג, לרב מאיר [בחנוכה קורין] בפרשת נשא את קרבנות [נשיאים] כי משנה סתם היינו בלי שם, היא של רב מאיר, בגמרא גיטין פרק ראשון, אבל לא קבעו הלכה כרב מאיר כי יש סיבה בפרק ראשון של גמרא עירובין וגם ריק' בעצמו שמר שאין חייבים לעשות כמשנה סתם כי כתב לא לקרוא בשלישית פרה, בכך שמר שאין הלכה כסתם וכן כתב גלוי [קנקנתום] כשרה בסימן 691 בכך שמר שאין הלכה כמשנה סתם שבקנקנתום פסולה עד שנכתב דיו, רק החמיר לפנים משורת הדין כרב מאיר בפרטים אחרים, ולכן להלכה למעשה אין לקרוא בחנוכה כלל, וכן מאותה סיבה אין לקרוא בציבור בשבת כלל, וכן אין לקרוא בראש חודש כלל וכולל ראש חודש שחל בשבת, ועדיף לממש את השיטה במסורת לעולם ללמד קצר ולכן לקצר בספרי לימוד את דברי רב מאיר ולכן לא אביא עוד דבריו וגם עוד יותר מזה לקצר מה שלא הלכה המקורית של רב יהודה הנשיא.
הערה נמצא בבדיקה רק שתי מילים "קורין בנישיאים" גם במשנה וגם בשולחן ערוך בשני הספרים, והוסיף ריק' פירש טוב אבל הפרט הוא נגד שיטות בהלכה כי כנזכר יש סיבה שאין הלכה כרב מאיר בפרק ראשון של גמרא עירובין
ד, השלמת פרט שהחסיר שהלכה כרבים
בשנת נס פורים חל ראש חודש אדר בשני בשבת וחל יד' לחודש אחר השבת ולכן ידוע בודאי שלא צמו ביום יג' לחודש, ולכן אין לצום בו כי לא צמו בו ולפי הלוח השנה שמחשבנים לפני השנה, את השנה העברי, יש ארבעה ימים שחל בהם ר"ח אדר סימניהם זבדו' כי יש שנים [שחל ראש חודש אדר בשבת] ולכן יד' שהוא פורים לפעמים בערב שבת או ראשון כשנת הנס או ג או ה בשבת אבל לא יחול פורים בשבת. גם חסר משולחן ערוך פרט לפי שיטות בהלכה שהלכה כמרובים שאמרו אין קוראים מגילה אלא בזמנה בלשון יחיד ולא כדתיים בזמנם נגד ההלכה שהלכה כרבים רק בבוקר יד' בלבד והנאמר בזמניהם על משלוח מנות שיהודי שושן ישלחו ביום אחר אבל הלכה כרבים שאין קורים מגילה אלא בזמנה.
הערה, +5 מילים סך שבע מילים משותפות בשני המקורות עד סימן תר״צ
ה, השלמה שניה: שיטה בהלכה רב יוסי עם רב יהודה הלכה כרב יוסי
שאמר [קורא] לכתחילה מגדולת המן היינו הגזרה ממה ניצלנו, ולא אמר עד היכן כי שיטה בהלכה תפסת מועט תפסת לסיים ענין הגזרה כשיטה של סליק עניין ולהפסיק ולא כדתיים שקוראים כולה נגד המסורת כי הלכה כרב יוסי
___ סיכום הבדיקה
היו 134 פרטים שלא הלכה מקורית של הנשיא
והיו 25 פרטים שכתב ריק נגד השיטה בהלכה כי רב מאיר ורק הביא סוגים נגד שיטות בהלכה ולא הביא הפרט שהלכה כרבים והלכה כרב יוסי ונמצא שספר שולחן ערוך הוא ההיפך של מסורת ההלכה ובבדיקה נמצא במקום 3500 מילים נכון לקצר עד
שלוש מאות חמישים מילים עד עשרה אחוזים 360 מילים כולל הארכה להשלים מה שריק קלקל לא להביא שהלכה כרבים שאמרו אין קורין אלא בזמנה וזמנה בלשון יחיד ולהביא רב יוסי כשיטה בהלכה רב יהודה עם רב יוסי הלכה כרב יוסי וראו נספח
___ נספח ביקורת על זיוף בדיני חרש ואישה
בפרט של חרש, לימדוני והוסיפו שהחרש קרא "לציבור שומעים" וזו תוספת שאין במשנה "ששמע" מהחרש, ואומנם אין מקור במשנה לטעות ריק' שהוסיף ששמע מהחרש כי אפילו רב מאיר דיבר על קריאה לא ששמע מהחרש, כי יש קריאה לאחר בדין שליח, רק כמו שליח לקידושין ששלח רחוק לדבר בשביל השולח ואין השולח שם, ועם בשדות בגמרא ראש השנה, שעבור עם בשדות קרא שליח ציבור את הברכות ולא שם לשמוע, כך בחרש לרב מאיר לא יצא אבל יש סיבה שלא קבעו הלכה כרב מאיר ולכן אף חרש שלוחו לקרוא כמו שקרא
וכן אשה שלוחו לקרוא כמו שהביא באר הגולה מרשי לפיכך טומטום ואנדרוגינוס שכתב רשי שהם ספק אינם מין אחר רק ספק ולכן לעניין זה אפילו אם הם אשה דין כאשה שקורא עבור שולח.
שלב שני השוואת עירוב ופסח. אף שהלכות פסח מסימן 429 נתחיל הבדיקה לפני כן בסימן 405 כי יש בחלק ההוא יותר פרטים ממשנה. שם הביא ריק' פרטים ראויים בקיצור שולחן ערוך.
בסימנים 405 יש כ610 מילים ואף שיש פרטים של הלכה עדיין לפי שיטות בהלכה היה נכון לקצר רוב הפרטים, כי אין גזירה אחרי רב אשי כמו שכתב מנהיג הלכתי רב אשר ראש' וניכר בהדגמה די כמאתיים 173 מילים במקום 750 מילים, לקצר 77% 3/4 בין סימן ת״ה 405 לבין ת"ח כולל עוד 138 מילים מסימן תי"ו כי סעיף א נגד המרובים אבל הלכה כרבים ולכן נכון לקצר, וראו נספח. וכן הפרט השני שם באמת לא במשנה כי אין דבריו במשנה ולכן נכון לקצר ונמצא שהפרטים שכתב, אף שהראשון במשנה עדיין לא הלכה כי שיטה בהלכה שהלכה כרבים והפרט השני באמת לא במשנה. וראו נספח.
___ קיצור שולחן ערוך סימנים ת"ה, תו', ת"ז, תי"ו
א, סימני ] מסמנים שהמילים גם במשנה. לרב מאיר, היוצא בשבת [חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס] אבל לפי מסורת הלכה, יש סיבה בפרק ראשון של גמרא עירובין, שלא קבעו הלכה כרב מאיר, וידוע שפרט זה שלו כי יש מסורת בפרק ראשון של גמרא גיטין משנה סתם היינו בלי שם של רב מאיר, ולכן אף שיש שבע מילים משותפות בשני הספרים, הפרט הוא נגד ההלכה כי לא קבעו הלכה כרב מאיר ואף הסתירו שמו למען גנאי בגמרא הוריות. לכן לא היה נכון להביא בספר הלכה את הפרט הזה.
כדי לממש את השיטה במסורת לעולם ללמד קצר שהיא בפרק ראשון של גמרא פסחים, לא אביא דברי רב מאיר, ויותר מזה לא אביא בקיצור שולחן ערוך דבר שלא בהלכה המקורית של רב יהודה הנשיא.
ב, אם נכרים [נתנוהו] חוץ לתחום [בדיר] או [בעיר אחרת מהלך את
כולן] כי אין הלכה כרב עקיבה מחביריו, רק כהסכמת רב גמליאל ורב אלעזר בן עזריה וכן אפילו שגג ויצא חוץ לתחום שבת, ולא זכר שהיום שבת עד שנכנס לאחד מאלו.
ג, בספינה מהלכת בשבת [בים, מהלך את כולה] כי עולין בשבת לספינה בתחום שתפליג בשבת
הערה: לעומת הלכות פורים כאן הביא ריק' שני פרטים ממשנה ויש 13 מילים משותפות בשני המקורות, וטוב שהוסיף פירוש ואף אני הוספתי מילים להסביר אבל קלקל ריק להביא פרטים נגד שיטות בהלכה, כי אין גזרה אחרי רב אשי, ולא ראוי להיכלל בספר הלכה, וכי יש סיבה שלא קבעו הלכה כרב מאיר כנזכר אבל בניגוד להלכה הביא חמישה פרטים שלא הלכה כי רב מאיר
ועוד לא ראוי להביא בקוצור שולחן ערוך תשע עשרה פרטים שאינם הלכה המקורית של רב יהודה הנשיא.
הערה: כל יוצא לעשות מיצוה או ברשות חוזר למקומו כי אין הלכה כרב מאיר.
נספח: ריק' קלקל מאוד לא להביא דברי חכמים אבל נכון רק לקצר מה שהביא, ולא להוסיף במקרה זה שחכמים אסרו כי לפי תורה שבעל פה שמפרשת תורה שבכתב יש שיטה תפסת מועט תפסת ולפי השיטה ההיא הפירוש הנכון של זמן מיצוות שבת תפסת מועט תפסת זמן המועט אין לי אלא אותו הדור כמו שכתב הפרשן הרבני רב שלמה רשי על ספר שמות אבל אחרי דור משה אין זמן מיצוות שבת כי תפסת מועט תפסת לפי ההלכה.
ניכר שיש הבדל בין הלכות עירובין להלכות פורים כי כאן הביא דברי רב גמליאל לעומת פורים לא הביא דברי רב יוסי. ודי בבדיקה זו להשוות ונשאר לבדוק פסח, ויש עימו ראש חודש ניסן לכן גם אבדוק ראש חודש, מסימן 417 תיז עד 422.
אף שהלכות פסח מסימן 429 נתחיל הבדיקה לפני כן בסימן 417 תיז כי יש ראש חודש, בחודש של פסח ומסימן 417 עד 422 יש 276 מילים לבדוק. נכון לקצר כול הפרטים כי עד סימן 422 יש 27 פרטים שהם לא הלכה מקורית של רב יהודה הנשיא, 27 ועוד שני פרטים אף שבמשנה עדיין לא הלכה כי רב מאיר. ולא נשאר פרט שראוי לקיצור. ואמשיך לבדוק בכתבה אחרת.