המשך לבדיקה פורים פסח ועירוב
בשולחן ערוך הלכות ראש חודש יש 11 סימנים ויש 1300 מילים, אבל הרוב נכון לקצר לפי שיטות בהלכה כאשר אבאר.
למען הכנת קיצור שולחן ערוך, הלכות ראש חודש, נכון לקצר 48 פרטים כי לא הלכה מקורית של רב יהודה הנשיא, ולא ראוי להיכלל בקיצור שולחן ערוך כי לא הלכה המקורית של הנשיא, ועוד שלושה פרטים אף שבמשנה, עדיין לא הלכה כי רב מאיר, כי לפי המסורת משנה סתם היינו בלי שם של רב מאיר בפרק ראשון של גמרא גיטין דף ד., ויש סיבה שלא קבעו הלכה כרב מאיר בפרק ראשון של גמרא עירובין דף יג:. ולא נשאר אפילו פרט אחד, מפרטי ראש חודש שראוי לקיצור שולחן ערוך. ונשאר רק להגיד: "אין הלכה לעשות בראש חודש לפי שיטות בהלכה" וזה שמונה מילים תחליף לאלף שלוש מאות מילים, ובהשוואה היו יותר פרטים ממשנה מגילה, שהם פחות מהפרטים בהלכות עירוב כנזכר בכתבה הקודמת. ואף שבסידור רב סעדיה גאון יש הוספה לתפילת ראש חודש זה לא הלכה המקורית של רב יהודה הנשיא רק זיוף כאילו הלכה בנוכלות של שם דומה.
אומנם עירוב של תחום שבת בזמן שבת ולכן להלכה למעשה אסור לעשות עירוב אחרי דור משה כאשר אבאר בגלל חטא דתי של מיצווה שלא בזמן מיצוות שבת כי חטא דתי של מיצווה שלא בזמנה, בגמרא ראש השנה, כי זמן שבת לא רק ביום שביעי אלא יום שביעי באותו הדור, כי אין לפרש הרבה דורות לפי תורה שבעל פה שמפרשת תורה שבכתב כי תפסתת מרובה לא תפסת, לא הרבה רק מועט כי שיטה בהלכה תפסת מועט תפסת ולכן אין לי אלא אותו הדור כמו שכתב הפרשן הרבני רב שלמה רשי על ספר שמות.
נשאר לבדוק הלכות פסח עבור קיצור שולחן ערוך מסימן 429.
___ קיצור שולחן ערוך הלכות פסח
בדיקת שש סימנים, ויש בהם 966 מילים אבל הרוב נכון לקצר לפי שיטות בהלכה כאשר אבאר כי רק פרט אחד מכאן ראוי לשמור בקיצור שולחן ערוך אבל 36 פרטים לא הלכה מקורית של רב יהודה הנשיא ועוד ארבעה פרטים אף שבמשנה עדיין לא הלכה כי רב מאיר
ונשארו במקום 966 מילים בחלק זה, כרבע שהוא 265 מילים שהן תחליף במקום כארבעים סימנים בין סימן 429 לבין 468 סוף הלכות חמץ כי היה נכון לקצר בחלק זה 73% קרוב ל3/4 לקצר לפי שיטות במורשת וכאשר אדגים כאן
429
א סימני ] לסמן שהמילים גם במשנה. לרב מאיר בתחלת ליל י"ד בניסן [בודקין את החמץ לאור הנר] ולמרות שיש מקור במשנה עדיין יש סיבה בהלכה שלא קבעו הלכה כרב מאיר כאשר אמרו חזל בעירובין דף יג עמוד ב. ולכן נכון לקצר כדי לממש את השיטה לעולם ללמד קצר, הנאמר כאן בגמרא על משנה זו, בגמרא פסחים לעולם ללמד קצר ולא רק במקרים מסויימים כי אמרו חזל לעולם וכבוד המורשת גורם לקצר ולכן מעכשיו לא אביא דברי רב מאיר אבל יש פרט של מרתף שראוי להביא בקיצור שולחן ערוך מתוך סימן תלג.
430
א [מרתף] שמסדרין בו [שורות] של חביות ועל השורות מסדרין שורות אחרות עד התקרה, בדקו בזמן המקדש השורה לרוחב שרואה גם את התקרה ואת הפתח שהיא השורה [העליונה] ושורה שלמטה ממנה אבל אין דין זמן מיצוות חמץ כשלא עושים זבח פסח כי לפי תורה שבעל פה שמפרשת תורה שבכתב דבר למד מעניינו ואין הקש למחצה ואין משיבים על הקש והכתוב הקישם ככתוב לא תאכל עליו חמץ אבל בזמן שלא עושים זבח אוכל חמץ אפילו לחם מחמצת ממש ואין דיני חמץ כלל.
ב אף בזמן המקדש לא צריך לבדוק לפנים ממנה כי רק החיצונות וכן מדויק בסדר המשנה שאת החיצונות מוסבר לפרש את החיצוניות אבל לא לפנים מהן וכן פירשתי בלימוד כי כבר אז היה דעתי כהלכה אבל אותו שהתווכח נגדי לא היה דעתו כהלכה וכן רוב הרבנים הדתיים לא ראויים לעסוק בהלכה כי חשיבה שלהם לא של ההלכה
ג אחרי שנחרב המקדש היה נכון לפי תורה שבעל פה לקצר כול דיני חמץ כדי לממש את השיטה לעולם ללמד קצר וכך אעשה כאן בקיצור שולחן ערוך
סיום הלכות חמץ.