What could be added here with the injunction to "do the right and the good"?
(יח) הישר והטוב. זו פשרה, לפנים משורת הדין:
(18) הישר והטוב [AND THOU SHALT DO] THAT WHICH IS RIGHT AND GOOD [IN THE EYES OF THE LORD] — This refers to a compromise, acting beyond the strict demands of the law.
What is the connection between "compromise" and "acting beyond strict demands"?
How is this typical of Rashi's style?
ועשית הישר והטוב בעיני ה' ולרבותינו בזה מדרש יפה, אמרו זו פשרה ולפנים משורת הדין.
והכוונה בזה, כי מתחלה אמר שתשמור חוקותיו ועדותיו אשר ציוך, ועתה יאמר גם באשר לא ציוך תן דעתך לעשות הטוב והישר בעיניו, כי הוא אוהב הטוב והישר:
וזה עניין גדול, לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותיקוני הישוב והמדינות כלם, אבל אחרי שהזכיר מהם הרבה, כגון לא תלך רכיל (ויקרא יט טז), לא תקום ולא תיטור (שם פסוק יח), ולא תעמוד על דם רעך (שם פסוק טז), לא תקלל חרש (שם פסוק יד), מפני שיבה תקום (שם פסוק לב), וכיוצא בהן, חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר, עד שיכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין,
וכגון מה שהזכירו בדינא דבר מצרא (ב"מ קח א), ואפילו מה שאמרו (יומא פו א): פרקו נאה ודבורו בנחת עם הבריות, עד שיקרא בכל עניין תם וישר:
"You shall do what is right and good in God's eyes"-- Our Rabbis have a beautiful midrash on this verse. They have said: "this refers to compromising and going beyond the requirement of the letter of the law."
The intent of this is as follows: At first he [Moshe] stated that you are to keep his statues and his testimonies which he commanded you, and now that he is stating that even where he has not commanded you, give thought as well, to do what is good and right in his eyes, for he loves the good and the right.
Now this is a great principle, for it is impossible to mention in the Torah all aspects of man's conduct with his neighbors and friends, and all his various transactions, and the ordinances or all societies and countries. But after He mentioned many of them- such as "Thou shalt not go about as a talebearer;" (Lev 19:16) "Do not seek revenge or bear a grudge;" (19:18) "Do not stand idly by the blood of your neighbor;" (19:16) "Do not curse the deaf;" (19:14) "You shall rise before an elder;" (19:32) and the like, He then went back and said generally that one should do the good and the right in everything, until through this he reaches [the level of] 'compromise and going beyond the letter of the law.'
This is like what it says of the law of the neighboring landowner (BM 108a), and even what they said (Yoma 86a): his beard should be nice and his speech should be gentle with people," until he is worthy of being called "pure and right" with regard to everything.
According to Nahmanides, what is this text teaching us about Torah?
What implications would this have for contemporary halacha?
Skimming Leviticus 19, list 6 commandments which would apply to you.
Based on this list, what does it look like to lead a holy life?
"קדושים תהיו" - הוו פרושים מן העריות ומן העבירה שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה לשון רש"י אבל בתורת כהנים (פרשה א ב) ראיתי סתם פרושים תהיו וכן שנו שם (שמיני פרק יב ג) והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני כשם שאני קדוש כך אתם תהיו קדושים כשם שאני פרוש כך אתם תהיו פרושים
ולפי דעתי אין הפרישות הזו לפרוש מן העריות כדברי הרב אבל הפרישות היא המוזכרת בכל מקום בתלמוד שבעליה נקראים פרושים
והענין כי התורה הזהירה בעריות ובמאכלים האסורים והתירה הביאה איש באשתו ואכילת הבשר והיין א"כ ימצא בעל התאוה מקום להיות שטוף בזמת אשתו או נשיו הרבות ולהיות בסובאי יין בזוללי בשר למו וידבר כרצונו בכל הנבלות שלא הוזכר איסור זה בתורה והנה יהיה נבל ברשות התורה לפיכך בא הכתוב אחרי שפרט האיסורים שאסר אותם לגמרי וצוה בדבר כללי שנהיה פרושים מן המותרות ימעט במשגל כענין שאמרו (ברכות כב) שלא יהיו תלמידי חכמים מצויין אצל נשותיהן כתרנגולין ולא ישמש אלא כפי הצריך בקיום המצוה ממנו ויקדש עצמו מן היין במיעוטו כמו שקרא הכתוב (במדבר ו ה) הנזיר קדוש ויזכור הרעות הנזכרות ממנו בתורה (בראשית ט כא) בנח ובלוט וכן יפריש עצמו מן הטומאה אע"פ שלא הוזהרנו ממנה בתורה כמו שהזכירו (חגיגה יח) בגדי עם הארץ מדרס לפרושים וכמו שנקרא הנזיר קדוש (במדבר ו ח) בשמרו מטומאת המת גם כן וגם ישמור פיו ולשונו מהתגאל ברבוי האכילה הגסה ומן הדבור הנמאס כענין שהזכיר הכתוב (ישעיהו ט טז) וכל פה דובר נבלה
ויקדש עצמו בזה עד שיגיע לפרישות כמה שאמרו על רבי חייא שלא שח שיחה בטלה מימיו באלו ובכיוצא בהן באה המצוה הזאת הכללית אחרי שפרט כל העבירות שהן אסורות לגמרי עד שיכנס בכלל זאת הצוואה הנקיות בידיו וגופו כמו שאמרו (ברכות נג) והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים כי קדוש זה שמן ערב כי אע"פ שאלו מצות מדבריהם עיקר הכתוב בכיוצא בזה יזהיר שנהיה נקיים וטהורים ופרושים מהמון בני אדם שהם מלכלכים עצמם במותרות ובכיעורים וזה דרך התורה לפרוט ולכלול בכיוצא בזה כי אחרי אזהרת פרטי הדינין בכל משא ומתן שבין בני אדם לא תגנוב ולא תגזול ולא תונו ושאר האזהרות אמר בכלל ועשית הישר והטוב (דברים ו יח) שיכניס בעשה היושר וההשויה וכל לפנים משורת הדין לרצון חבריו כאשר אפרש (שם) בהגיעי למקומו ברצון הקב"ה וכן בענין השבת אסר המלאכות בלאו והטרחים בעשה כללי שנאמר תשבות ועוד אפרש זה (להלן כג כד) בע"ה וטעם הכתוב שאמר כי קדוש אני ה' אלהיכם לומר שאנחנו נזכה לדבקה בו בהיותנו קדושים והנה זה כענין הדבור הראשון בעשרת הדברות (שמות כ ב) (ג) וצוה איש אמו ואביו תיראו (פסוק ג) כי שם צוה על הכבוד וכאן יצוה על המורא ואמר ואת שבתתי תשמרו כי שם צוה על הזכירה וכאן על השמירה וכבר פירשנו (שמות כ ח) ענין שניהם
The meaning is as follows: the Torah has warned us against immorality and forbidden foods, but it permits sexual relations between man and wife, and the eating of certain kinds of meat and wine. Since this is so, a person should think that it is permitted to be passionately addicted to intercourse with his wife, or many wives, and be 'among those who guzzle wine or glut themselves on meat' (Proverbs 23:20) and speak freely of all profanities, since this is not explicitly forbidden. The result is that he will become a scoundrel within the permissible realm of Torah [naval bi-reshut ha-Torah]. Therefore, after listing the specific conduct that is forbidden, the Torah continues with a general command that we practise moderation even in matters which are permitted...
This is a general feature of Jewish law: detailed examples followed by a general command. Thus in the case of ethics the Torah explicitly forbids certain kinds of conduct, such as theft, robbery, and overcharging in business. But it also contains general rules such as, 'You shall do that which is right and good' (Deut. 6: 18) - which include and going 'beyond the strict requirements of the law' and a willingness, for the sake of equity, to forego the full extent of one's legal rights.
...
(3) ...One should be separate from sexual transgressions and all other transgressions, for any place that one find a fence or mention of sexual transgressions, one also finds a mention of the word "kadosh" or holiness. This is the language of Rashi. But in Sefer Vayikra, there is only a phrase of "You should be separate". And they learned there (Chapter 12:3), That the people should be holy because Hashem is holy and the people should be separate as Hashem is separate. According to my opinion, the separation is not only from sins of sexual transgression, like the rabbi (Rashi) says. Rather, the separation should occur in any place that we are separate. The issue comes when the Torah warns of sexual transgressions and forbidden foods, the Torah also allows sexual relations between husband and wife and allows eating of meats and wines. Therefore, a desirous person will take advantage and have multiple wives or will be a savage when it comes to drinking wine and eating meat. He will do as he pleases because there is no prohibition in the Torah. However, he will be a scoundrel in the permissions of the Torah. Therefore, the torah comes to mention specifically after the prohibitions, the general rule or law that we should be separate from the permissible areas of the Torah.
- Ramban lists a number of mitzvot. What kind of a human ideal do these mitzvot point to?
- What does 'tov veyashar' (good and right) mean according to Ramban? How does one fulfill it?
- What is his point about "all societies and all countries?
- List 2 mitzvot from Torah (not having to do with temple) which seem irrelevant to 21st century American society. According to Ramban's theory, what is the point of us (21st century Americans) studying them?
- Identify 1 thing in our society which Torah doesn't mention, but which you believe violates Torah ideals. Would Ramban say those things are forbidden?
(יט) לא תבשל גדי בחלב אמו - דרך העזים ללדת שני גדיים יחד. ורגילים היו לשחוט אחד מהם ומתוך שרוב חלב בעזים. כדכתיב: ודי חלב עזים ללחמך וגו', היו רגילים לבשלו בחלב האם ולפי ההווה דבר הכתוב. וגנאי הוא הדבר ובליעה ורעבתנות לאכול חלב האם עם הבנים. ודוגמא זו: באותו ואת בנו ושילוח הקן. ללמדך דרך תרבות צוה הכתוב ולפי שברגל היו אוכלים בהמות הרבה, הזהיר בפרשת רגלים שלא לבשל ולא לאכול גדי בחלב אמו. והוא הדין לכל בשר בחלב כמו שפירשו רבותינו בשחיטת חולין.
(19) לא תבשל גדי בחלב אמו, it is usual for goats to give birth to two kids at the same time, and it was customary for people to slaughter one of them right away. Seeing that mother goats have an abundance of milk (expecting to nurse at least two young kids) they used the excess milk to boil the young kid in after it had been slaughtered. (Proverbs 27,27 “the goat’s milk will suffice for your food, the food of your household and the maintenance of your maids.”) It is something distasteful, revolting, something akin to gluttony, to consume the mother’s milk together with the young animal that this milk was intended to nourish. We find a parallel in the legislation not to slaughter mother animal and her young on the same day, as well as the prohibition not to take the young chicks while the mother bird is present. (Leviticus 22,25 and Deuteronomy 22,6-7) The Torah teaches you these matters as a matter of elementary culture. Seeing that on the festivals many animals are consumed, the Torah included this legislation in the paragraph dealing with other aspects of these festivals. If the consuming of these animals is prohibited under such circumstances, how much more so are mixture of milk and meat prohibited as discussed in Chulin 113.
(ו) כי יקרא קן צפור לפניך גם זו מצוה מבוארת מן אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד (ויקרא כב כח) כי הטעם בשניהם לבלתי היות לנו לב אכזרי ולא נרחם או שלא יתיר הכתוב לעשות השחתה לעקור המין אע"פ שהתיר השחיטה במין ההוא
בב"ר (מד א) וכי מה איכפת לו להקב"ה בין שוחט מן הצואר לשוחט מן העורף הא לא נתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות שנאמר (משלי ל ה) כל אמרת אלוה צרופה
אלו ההגדות ...כפי דעתי ענין אחר להם שרצו לומר שאין התועלת במצות להקב"ה בעצמו יתעלה אבל התועלת באדם עצמו למנוע ממנו נזק או אמונה רעה או מדה מגונה או לזכור הנסים ונפלאות הבורא יתברך ולדעת את השם
וזהו "לצרף בהן" שיהיו ככסף צרוף כי הצורף הכסף אין מעשהו בלא טעם אבל להוציא ממנו כל סיג וכן המצות להוציא מלבנו כל אמונה רעה ולהודיענו האמת ולזוכרו תמיד
"Should you happen upon a bird's nest" (Dt 22:6) This mitzvah is also clarified based on "Do not slaughter her and her calf on the same day." (Lev 22:2) The reason for both of them is that we should not have a cruel heart and be uncompassionate. Also, the Bible does not want us to exterminate a species even though we can slaughter one animal within that species....
Bereshit Rabbah (44:1) [says]: "What does God care whether one slaughters from the neck or from the throat? Behold, the mitzvot were given only to refine humans, as it says 'all of the words of God are refined." (Prv 30:5)
In my opinion, these aggadot all say the same thing: that the commandments do not help God, but help humans, preventing them from harm, bad beliefs, or disgusting attributes or to remember God's miracles so that we should know God.
This is the meaning of "refine:" that we should be like refined silver. For the one who refines silver is not doing so without a reason, but rather to remove every impurity. So too the mitzvoth exist to remove for our hearts all bad beliefs and to make us aware of the truth and always remember God...
- What does he mean by 'disgusting attributes'? What is one such 'disgusting attribute' the Torah comes to remove from us?
- Can you think of a particular mitzvah that trains us to remove a particular "bad attribute"?