בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך.
(13) Look at God's work - for who can straighten what God has twisted? (Ecclesiastes 7:13). When the Blessed Holy One created the first human, God introduced him to every tree in the Garden of Eden, and said to him, ‘See how wonderful and pleasant these trees are! And all of this I have created for you; therefore take great care that you do not damage and destroy My world, for if you do there is no one else to repair it after you.’
(16) The heavens are the heavens of God; But the earth God gave to mankind.
(טו) וַיִּקַּ֛ח ה' אֱ-לֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ׃
(15) Then God took the human being, and God placed humans in the Garden of Eden to work it and to guard it.
The Stewardship Paradigm in the Torah Portion of Bereishit/Genesis
By Lord Rabbi Jonathan Sacks
http://canfeinesharim.org/the-stewardship-paradigm-in-the-torah-portion-of-bereishitgenesis/
The first person is set in the Garden “to work it and take care of it.” (Genesis 2:15) The two Hebrew verbs used here are significant. The first– le’ovdah—literally means “to serve it.” The human being is thus both master and servant of nature. The second—leshomrah--means “to guard it.” This is the verb used in later biblical legislation to describe the responsibilities of a guardian of property that belongs to someone else. This guardian must exercise vigilance while protecting, and is personally liable for losses that occur through negligence. This is perhaps the best short definition of humanity’s responsibility for nature as the Bible conceives it.
כי הוו מיפטרי מהדדי א"ל ליברכן מר אמר ליה אמשול לך משל למה"ד לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועיף וצמא ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצילו נאה ואמת המים עוברת תחתיו אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצילו וכשביקש לילך אמר אילן אילן במה אברכך אם אומר לך שיהו פירותיך מתוקין הרי פירותיך מתוקין שיהא צילך נאה הרי צילך נאה שתהא אמת המים עוברת תחתיך הרי אמת המים עוברת תחתיך אלא יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך אף אתה במה אברכך אם בתורה הרי תורה אם בעושר הרי עושר אם בבנים הרי בנים אלא יהי רצון שיהו צאצאי מעיך כמותך:
When they were about to part, [R" Nahman] said: Please, Rabbi, bless me. [R" Yitzhak] replied: Let me tell you a parable — To what may this be compared? To a person who was journeying in the wilderness; s/he was hungry, weary, and thirsty and s/he found a tree, the fruits of which were sweet, the shade of which pleasant, and which had a stream of water flowing beneath it. The person ate of its fruits, drank of the water, and rested under its shade. When s/he was about to leave s/he said:
Tree, tree, with what shall I bless you?
If I say to you that your fruits should be sweet, your fruits are already sweet;
if I say that your shade should be pleasant, your shade is already pleasant;
if I say that a stream of water should flow beneath you, a stream of water already flows beneath you.
Rather, I will bless you as follows: May it be God’s will that all saplings planted from your seed may be as fruitful as you are.
So too you - with what shall I bless you. If with Torah - you already know Torah! If with wealth - you already have wealth! If with children - you already have children! Rather, may it be God's will that your descendants shall be like you.
אר"ש בן יוחאי: שלושה דברים שקולין זה כזה, ואלו הן: ארץ; ואדם; ומטר. אמר רבי לוי בר חייא: ושלושתן מג' אותיות, ללמדך שאם אין ארץ אין מטר, ואם אין מטר אין ארץ, ואם אין שניהם אין אדם:
Rabbi Shimon Bar Yochai said:
Three things are equal in importance--land, humanity, and rain. Rabbi Levi bar Hiyya said: and the three of them each have three letters, to teach you that if there is no land, then there is no rain, and if there is no rain there is no land, and without either of them there is no humanity.
יומא חד הוה אזל באורחא חזייה לההוא גברא דהוה נטע חרובא אמר ליה האי עד כמה שנין טעין אמר ליה עד שבעין שנין אמר ליה פשיטא לך דחיית שבעין שנין אמר ליה האי [גברא] עלמא בחרובא אשכחתיה כי היכי דשתלי לי אבהתי שתלי נמי לבראי יתיב קא כריך ריפתא אתא ליה שינתא נים אהדרא ליה משוניתא איכסי מעינא ונים שבעין שנין כי קם חזייה לההוא גברא דהוה קא מלקט מינייהו אמר ליה את הוא דשתלתיה א"ל בר בריה אנא אמר ליה שמע מינה דניימי שבעין שנין
One day, [Honi] was walking along the way and he saw a man who was going to plant a carob tree. He said to him, how many years until it will bear fruit? He answered: 70 years. He asked, is it so clear to you that you will be alive in 70 years? He answered: I found this world complete with carob trees that my ancestors planted. So too I will plant some for my children. [Honi] sat to rest, and slept for 70 years. He saw the same man collecting carobs. he said, "Are you the one who planted this?" He answered: I am his son's son. [Honi] said "I must have slept for 70 years!...