שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי א"ל גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת דחפו באמת הבנין שבידו בא לפני הלל גייריה אמר לו דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור.
There was another incident involving one gentile who came before Shammai and said to Shammai: Convert me on condition that you teach me the entire Torah while I am standing on one foot. Shammai pushed him away with the builder’s cubit in his hand. This was a common measuring stick and Shammai was a builder by trade. The same gentile came before Hillel. He converted him and said to him: That which is hateful to you do not do to another; that is the entire Torah, and the rest is its interpretation. Go study.
דעלך סני לחברך לא תעביד - "ריעך וריע אביך אל תעזוב" (משלי כז) - זה הקב"ה! אל תעבור על דבריו שהרי עליך שנאוי שיעבור חבירך על דבריך...
(א) ואלה המשפטים. כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים, ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני.
ולמה נסמכה פרשת דינין לפרשת מזבח, לומר לך שתשים סנהדרין אצל המקדש [המזבח] :
And these are the ordinances: Wherever it says, “these” in the Torah, it is used to separate from what has been stated previously. Where it says, “And these,” it means that it is adding to what has been previously stated (Tanchuma Mishpatim 3). Thus just as what has been previously stated - namely the Ten Commandments, - were from Sinai, these too were from Sinai.
Now why was the section dealing with laws juxtaposed to the section dealing with the altar? To tell you that you shall place the Sanhedrin adjacent to the Beth Hamikdash.
אם יאמר לך אדם: יש חכמה בגוים - תאמן, הדא הוא דכתיב (עובדיה א') "והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו".
יש תורה בגוים אל - תאמן, דכתיב "מלכה ושריה בגוים אין תורה".
If a person says there is wisdom among the non-Jewish nations - you can believe it…
If a person says there is Torah among the non-Jewish nations - don't believe it...
עברות שבין אדם למקום, יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו.
את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה, [ויקרא טז:ל] "מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו," עברות שבין אדם למקום, יום הכפורים מכפר; עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו.
Yom Kippur atones for transgressions between a person and God, but for a transgression against one's neighbor, Yom Kipur cannot atone, until he appeases his neighbor.
Thus R. Eleazar ben Azariah expounds the text, "From all your sins before the L-rd shall ye be clean": For transgressions between a person and God, Yom Kippur atones, for transgressions against one's neighbor, Yom Kippur cannot atone, until he appeases his neighbour.
MIDDOS AS THE FILTER (Rav Chayim Vital, Shaarei Kedush Ch. 2)
Therefore the middos are not included in the 613 mitzvos. However, they are crucial preparations to the 613 mitzvos in their fulfillment or annulment because the higher "intellectual soul" does not have the power to fulfill the mitzvos using the 613 limbs [and gidim] of the body except through the intermediary of the foundation soul which is attached to the body itself in the Sod (secret meaning of) "For the soul of all flesh, the blood is in the soul" (Vayikra 17:14). Therefore the bad middos are much, much worse than the sins [of the 613 mitzvos] themselves.
(א) וטעם ואהבת לרעך כמוך - הפלגה, כי לא יקבל לב האדם שיאהוב את חברו כאהבתו את נפשו, ועוד שכבר בא רבי עקיבא ולמד חייך קודמין לחה' חבירך (ב"מ סב א). אלא מצוות התורה שיאהב חברו בכל עניין כאשר יאהב את נפשו בכל הטוב. ויתכן בעבור שלא אמר "ואהבת את רעך כמוך", והשוה אותם במלת "לרעך", וכן ואהבת לו כמוך (פסוק לד): דגר, שיהיה פירושו להשוות אהבת שניהם בדעתו, כי פעמים שיאהב אדם את רעהו בדברים ידועים להטיבו בעושר ולא בחכמה וכיוצא בזה, ואם יהיה אוהבו בכל יחפוץ שיזכה רעהו האהוב לו בעושר ובנכסים וכבוד ובדעת ובחכמה, ולא שישווה אליו אבל יהיה חפץ בלבו לעולם שיהיה הוא יותר ממנו בכל טובה, ויצווה הכתוב שלא תהיה פחיתות הקנאה הזאת בלבו, אבל יאהב ברבות הטובה לחברו כאשר אדם עושה לנפשו ולא יתן שיעורין באהבה. ועל כן אמר ביהונתן (ש"א כ יז): כי אהבת נפשו אהבו, בעבור שהסיר מידת הקנאה מלבו ואמר (שם כג יז): ואתה תמלוך על ישראל וגו'.
(1) The phrase “Love your neighbor as yourself” cannot be meant literally, since man cannot be expected to love his neighbor as himself. Moreover, Rabbi Akiva has ruled that “Your life comes first.” The Torah here enjoins us that we should wish upon our neighbor the same benefits that we wish upon ourselves. Perhaps, this is the reason for the dative instead of the accusative form of the verb phrase; we find the same in “And you shall love him as yourself” (19:34). Indeed, sometimes a person may wish upon his neighbor certain benefits, but only wealth, not wisdom and the like. But even if he wishes his cherished friend well in everything, i.e. wealth, honor, learning, and wisdom, he will not do so unstintingly; he will still insist on a larger share of the benefits. It is this shortcoming that the Torah condemned. Rather, a man should wish his fellow well in everything, just as he does in his own case, and he should place no limitations on his love. Therefore, in the case of Yonatan and David (I Shemuel 20:17), it says that Yonatan “loved him as his own soul,” since he had removed all jealousy from his heart, declaring “And you shall rule over Israel” (ibid. 23:17).
כתיב לא תקום ולא תטור את בני עמך.היך עבידא? הוה מקטע קופד ומחת סכינא לידוי - תחזור ותמחי לידי?!
It is written "Do not bear a grudge, do not take revenge against your nation" How is this achieved? [How is it possible that a person can forgive those that have insulted him?]
It's analogous to a person cutting a piece of meat, and he cuts his hand in the process, would he consider taking revenge on the hand that cut? [since all of Israel is one body, it logical that a person not take revenge on his fellow, as it is as if he is taking revenge on his own body.]
(יא) רבי אלעזר המודעי אומר, המחלל את הקדשים, והמבזה את המועדות, והמלבין פני חברו ברבים , והמפר בריתו של אברהם אבינו עליו השלום, והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא.
(11) Rabbi Elazar of Modi'in says: One who profanes the Kodeshim [sacred material], and desecrates the holidays, and whitens [embarrasses] the face of another in public, and nullifies the covenant of Abraham our father (peace be upon him), and reveals meanings in the Torah that run contrary to the law, even though he has Torah knowledge and good deeds, he has no share in the world to come.
ר' עקיבא אומר: (ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה, שלא תאמר הואיל ונתבזיתי יתבזה חבירי עמי, הואיל ונתקללתי יתקלל חבירי עמי.
אמר רבי תנחומא: אם עשית כן, דע למי אתה מבזה, בדמות אלהים עשה אותו.
Rabbi Akiva said, "Love your neighbor as yourself" (Leviticus 19:18)... is the greatest principle of the Torah, a person should not say since he embarrassed me, I will embarrass him as well.
Says Rabbi Tanchuman: If you do (embarrass your friend back), know before who you are embarrassing - for in the image of G-d He made him.
(ו) (ו) אפילו ש"ש אסור - כי שלום הוא שמו של הקב"ה שנאמר "ויקרא לו ד' שלום" וה"ה שאסור ליתן שלום לחבירו במבואות המטונפות דכל דינו כבית הפנימי. ואדם ששמו שלום...
One may not greet a person in a filthy location with "Shalom" as it is one of the names of Hashem.
(ה) הוּא הָיָה אוֹמֵר, אֵין בּוֹר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד, וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד, וְלֹא כָל הַמַּרְבֶּה בִסְחוֹרָה מַחְכִּים. ובִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ:
(5) He would say: a brute does not fear sin, an Am Ha'aretz cannot be devout, one who is bashful cannot learn, one who is impatient cannot teach, not every one who increases in commerce becomes wise, and in a place where there are no men strive to be a man.