The Four Species

On Sukkos, we shake the four species three times ahead at הוֹדוּ, back at טוֹב, up at לְעוֹלָם and down at חַסְדוֹ. Is there any lesson that these words teach us?

We shake the lulav ahead at הוֹדוּ. It’s “easy” לְהֹדוֹת, to thank, Hashem, when events are in front of us - obvious to a person. [The words מוֹדֶה, תּוֹדָה, הוֹדָה and הוֹדוּ are all interconnected with one another].

בבא קמא כ׳ ב:ג׳

אמר רבא כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה...

Bava Kamma 20b:3

Rava said: How little does a man who has the assistance of his Lord have to worry or be concerned about the possibility that his opinion may not be accepted...

We shake the lulav back at טוֹב. There are times in our own life when the events seem to appear in ‘back of us’ - i.e. don’t make sense. When that happens, we ask aloud to our Creator, “How is this טוֹב, for my own good?” There is nothing wrong with asking this question.

A Rabbi once said:
“When life gets rough, ask not ‘why’ this is happening to me but ‘what’ this happening is asking of me. In every painful situation choose to find opportunities for growth and humbly reserve judgment of the Master Mind of the universe.”

There is nothing wrong with questioning God

בבא בתרא ט״ז ב:ג׳

[אִיּוֹב] לֹא בְדַעַת יְדַבֵּר וּדְבָרָיו לֹא בְהַשְׂכֵּל וּכְתִיב כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב אָמַר רָבָא מִכָּאן שֶׁאֵין אָדָם נִתְפָּס בִּשְׁעַת צַעֲרוֹ

Bava Batra 16b:3

The Gemara comments: On the one hand, the text states: “Job has spoken without knowledge, and his words were without wisdom” (Job 34:35). But on the other hand, it is written with regard to Job’s friends: “You have not spoken of Me the thing that is right, like my servant Job” (Job 42:8). Rava said: From here it may be inferred that a person is not held responsible for what he says when he is in distress. Although Job uttered certain words that were wrong and inappropriate, he was not punished for them because he said them at a time of pain and hardship.

בראשית רבה ס״ה:ט׳

(ט) יִצְחָק תָּבַע יִסּוּרִין...

Bereshit Rabbah 65:9

Yitzchak Avinu asked that man should endure suffering

בראשית רבה צ״ב:א׳

(א) אֵין לְךָ אָדָם בְּלֹא יִסּוּרִים.

Bereshit Rabbah 92:1

There is no man who goes through life without afflictions!

As an American, what do I gain from suffering?

ברכות ה׳ א:י״ט

יִסּוּרִין מְמָרְקִין כׇּל עֲוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם.

Berakhot 5a:19

Suffering cleanses a person’s transgressions, purifying him for a more sublime existence.

[Regarding suffering, see Suffering from a Jewish Perspective]

In the end, we must realize that we cannot understand G-d’s doings.

ישעיהו נ״ה:ח׳

(ח) כִּ֣י לֹ֤א מַחְשְׁבוֹתַי֙ מַחְשְׁב֣וֹתֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א דַרְכֵיכֶ֖ם דְּרָכָ֑י נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה׃

Isaiah 55:8

(8) For My plans are not your plans,
Nor are My ways your ways
—declares the LORD.

רש"י על ישעיהו נ״ה:ח׳:א׳

כי לא מחשבותי מחשבותיכם. אין שלי ושלכם שוות לכך אני אומר לכם יעזוב רשע דרכו ויתפוש את דרכי:

Rashi on Isaiah 55:8:1

For My thoughts are not your thoughts Mine and yours are not the same; therefore, I say to you, “The wicked shall give up his way,” and adopt My way...

רש"י על ישעיהו נ״ה:ח׳:ב׳

ואיש און מחשבותיו. ויתפוש את מחשבותי לעשות הטוב בעיני, ומדרש אגדה כי לא מחשבותי וגו' אין דיני כדיני בשר ודם אתם מי שמודה בדין מתחייב אבל אני מודה ועוזב ירוחם (משלי כה):

Rashi on Isaiah 55:8:2

“and a man of iniquity his thoughts” and adopt My thoughts, to do what is good in My eyes. And the Midrash Aggadah (Tanhuma Buber, Vayeshev 11 explains:) For My thoughts are not, etc. My laws are not like the laws of man [lit. flesh and blood]. As for you, whoever confesses in judgment is found guilty, but, as for Me, whoever confesses and gives up his evil way, is granted clemency (Proverbs 28:13).

אבן עזרא על ישעיהו נ״ה:ח׳:א׳

כי וגו'. טעמו כי חשבתם שאגמול לכם רע אע"פ שתשובו אלי, על כן לא מחשבותי כמחשבותיכם, כי במחשבותי להטיב לכם, וככה לא דרככם דרכי, כי דרכי הם ישרי', גם מפורש בספר יחזקאל הדרכי לא יתכנו (יחזקאל י"ח כ"ט):

Ibn Ezra on Isaiah 55:8:1

For my thoughts are not yours. You thought that I should punish you even after your return to me; but your thoughts are not mine; my intention is to do good to you. Neither are your ways my ways. My ways are righteous; comp., Are not my ways equal? are not your ways unequal ? (Ez. 18:19)

ספר הזהר, בראשית ל״ו

אָמַר רִבִּי יִצְחָק אִי הָכִי מַאי דִכְתִיב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ. אָמַר לֵיהּ, אוֹר אַפִּיק יוֹם וְחשֶׁךְ אַפִּיק לַיְלָה. לְבָתַר חָבַר לוֹן כְּחֲדָא וְהֲווּ חַד דִּכְתִיב וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד. דְּלַיְלָה וְיוֹם אִקְרוּן חַד. וְהַאי דִכְתִיב וַיַּבְדֵּל אֱלהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ (דאפריש מחלוקת) דָּא בְּזִמְנָא דְגָלוּתָא דְּאִשְׁתְּכַח פָּרוֹדָא.

Zohar, Bereshit 36

When Hashem reveals Himself, people will directly perceive how evil causes good, instead of merely understanding this intellectually

ספר הזהר, בראשית ט״ז

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּיא אִי לָא דְּהֲוָה הָכִי דְּבָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יִצְרָא טָבָא וּבִישָׁא דְּאִנּוּן אוֹר וְחשֶׁךְ לָא הֲוָה זְכוּ וְחוֹבָה לְאָדָם דִּבְרִיאָה. אֶלָּא (בגין) דְּאִתְבְּרִי מִתַּרְוַויְיהוּ, וּבְגִין דָּא (דברים ל׳:ט״ו) רְאֵה נָתַתִּי לְפָנְיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְגו'. אָמְרוּ לֵיהּ כּוּלֵי הַאי אַמַּאי. וְלָא הֲוָה שַׁפִּיר דְּלָא אִתְבְּרֵי דְּלָא לְמֵיחַב וּלְגַרְמָא כָּל מַה דְּגָרִים לְעֵילָא וְלָא הֲוָה לֵיהּ לָא עוֹנֶשׁ וְלָא שָׂכָר.

Zohar, Bereshit 16

Rabbi Shimon replied: If the Holy One, blessed be He, had not created the Evil and Good Inclinations, which are light and darkness, there would not have been any precepts or transgressions for the man of Briyah. So man was created with both, as it is written: "See, I have set before you this day life and good, and death and evil" (Devarim 30:15). They asked him: why all this? Better He had not created darkness. Then man would have no reward or punishment as opposed to being created and having to sin, thereby causing much (damage and destruction).

ספר הזהר, תצוה י׳

וְתוּ דְּלָא מִתְיַשְּׁבָן מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, אֶלָּא תַּמָּן. דְּלֵית נְהוֹרָא אֶלָּא הַהוּא דְּנָפִיק מִגּוֹ חֲשׁוֹכָא, דְּכַד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא דָּא, אִסְתַּלָּק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָּא, וְאִתְיָיקָּר בִּיקָרֵיהּ. וְלֵית פּוּלְחָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֶלָּא מִגּוֹ חֲשׁוֹכָא, וְלֵית טוּבָא אֶלָּא מִגּוֹ בִּישָׁא. וְכַד עָאל בַּר נָשׁ בְּאוֹרַח בִּישָׁא, וְשָׁבִיק לֵיהּ, כְּדֵין אִסְתַּלָּק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּיקָרֵיהּ, וְעַל דָּא שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא טוֹב וָרָע כַּחֲדָא, וּלְאִסְתַּלְּקָא לְבָתַר בְּטוֹב, וְלֵית טוֹב אֶלָּא הַהוּא דְּנָפַק מִגּוֹ בִּישָׁא. וּבְהַאי טוֹב, אִסְתַּלָּק יְקָרֵיהּ, וְדָא אִיהוּ פּוּלְחָנָא שְׁלִים.

Zohar, Tetzaveh 10

...

ברכות נ״ד א:ו׳

חַיָּיב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה... בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ.

Berakhot 54a:6

The mishna articulates a general principle: One is obligated to recite a blessing for the bad that befalls him just as he recites a blessing for the good that befalls him... with every measure that He metes out to you; whether it is good or troublesome, thank Him.

רש"י על ברכות נ״ד א:ו׳:ב׳

דבר אחר בכל מאדך – מדות מדודות לך בין מדה טובה בין מדת פורענות:

Rashi on Berakhot 54a:6:2

...

קיצור שלחן ערוך נ״ט:ב׳

חַיָּב הָאָדָם לְבָרֵךְ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גַּם עַל הָרָעָה... בְּכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מִדָה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ, בֵּין מִדָּה טוֹבָה בֵּין מִדַּת פֻּרְעָנוּת, הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ...

Kitzur Shulchan Arukh 59:2

It is our duty to express our blessing to Hashem, blessed be His Name even on bad tidings... "With all your possessions" means with all your resources. Another meaning of the words uvechol me'odecha is with any measure that He metes out to you, whether it is a measure of goodness or a measure of punishment, express your gratitude to Him.

Rabbi Avigdor Miller said that when a glass or dish breaks, the first thing a person should say is, “Thank You, Hashem, for all the times that this does not happen” (Let There Be Rain by Rabbi Shimon Finkelman and Rabbi Zechariah Wallerstein, page 195)

The words לְעוֹלָם חַסְדוֹ mean His kindness is enduring forever.

תהילים פ״ט:ג׳

(ג) כִּֽי־אָמַ֗רְתִּי ע֭וֹלָם חֶ֣סֶד יִבָּנֶ֑ה שָׁמַ֓יִם ׀ תָּכִ֖ן אֱמוּנָתְךָ֣ בָהֶֽם׃

Psalms 89:3

(3) I declare, “Your steadfast love is confirmed forever;
there in the heavens You establish Your faithfulness.”

“Our Sages teach that the Hebrew word for עוֹלָם, world, comes from the same word as נֶעְלַם, hidden, for truth is often hidden and not immediately perceptible. Therefore, one who seeks wisdom solely through studying nature and the world around him will sometimes arrive at errant conclusions. The Talmud explains the verse, ‘You bring darkness and its night’, as a reference to the physical. Our world is one of darkness, where perceptions are dulled and truth is sometimes concealed” (The Neshamah by Aryeh Leibowitz, page 53. See also Rav Schwab on Prayer, page 125, for a different explanation and If You Were G-d by Aryeh Kaplan, pages 180-181)

באר מים חיים, שמות י״ח:א׳:ד׳

כי נודע אשר שם הוי"ה יתברך הוא המכונה בעשות הדברים אשר למעלה מטבע העולם כי הוא המהוה את כל ובידו לשדדם ולשברם ולהכניעם, מה שאין כן שם אלהים שמכונה על שם הטבע שהוא גמטריא הטבע, ועל כן אמר פרעה לא ידעתי את ה' כלומר איני יודע שיש בחינה המהוה שלמעלה מהטבע...

Be'er Mayim Chaim, Exodus 18:1:4

The term Elo-him (אלהים) in Hebrew alludes to how Hashem works through the laws of nature. Indeed, the numerical value Elo-him (אלהים) is the same as “Nature” (הטבע)

שני לוחות הברית, עשרת הדברות, מסכת פסחים, מצה עשירה ג׳:נ״ב

וכן בגימטריא אלקים הטב"ע...

Shenei Luchot HaBerit, Aseret HaDibrot, Pesachim, Matzah Ashirah 3:52

The numerical value of אלקים, God, is the same of הטבע, the nature.

Hashem gives man the ability to see His existence through nature or deny it (see Rav Shach on Chumash by Rabbi Asher Bergman, pages 16-17)

ספר הזהר, הקדמה ג׳

בְּרֵאשִׁית רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח (ישעיה מ) שְׂאוּ (דף ל' א) מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה. שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם לְאָן אֲתַר, לְאֲתַר דְּכָל עַיְינִין תָּלְיָאן לֵיהּ. וּמָאן אִיהוּ, פֶּתַח עֵינַיִם. וְתַמָּן תִּנְדְּעוּן דְּהַאי סָתִים עַתִּיקָא דְקַיְמָא לַשְּׁאֵלָה. בָּרָא אֵלֶּה. וּמָאן אִיהוּ. מִ''י. הַהוּא (שמות ק''מ א) דְאִקְרֵי מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם לְעֵילָּא. דְּכֹלָא קַיְּמָא בִּרְשׁוּתֵיהּ. וְעַל דְּקַיְמָא לַשְּׁאֵלָה וְאִיהוּ בְּאֹרַח סָתִים וְלָא אִתְגַּלְיָא, אִקְרֵי מִ''י, דְּהָא לְעֵילָּא לֵית תַּמָּן שְׁאֵלָה. וְהַאי קְצֵה הַשָּׁמַיִם אִקְרֵי מִ''י.

Zohar, Introduction 3

"In the beginning," Rabbi Elazar opened, “Lift up your eyes on high, and behold who has created these things.” (Isaiah 40:26) Lift up your eyes, to what place? To the place where all eyes are turned. And who is He, that has "created these things"? He is one who opens those eyes. [Arich Anpin, which is Malkuth] And you will know this. It is the concealed Atika, [Atika Kadisha, which is Keter] wherein lies the question, 'Who has created these?' And who is He? WHO. [M"I] He is called from the ends of Divine Heaven on high, ['on high' as in, that which is Binah, since Binah is above Malkuth] where everything belongs to Him as everything is in His domain. And since one can ask about Him though He is concealed and not revealed, He is called WHO, because beyond Him, one may not pose such questions. Thus, the end of heaven is called WHO.

By waving the lulav upwards at לְעוֹלָם, we are saying to Hashem, “Your kindness endures לְעוֹלָם, forever.” When we wave the lulav downwards at חַסְדוֹ, we are telling the Creator, “Even in this עוֹלָם, world, Your kindness exists; although it may seem to be עָלוּם, hidden.” What we often perceive in our lives as G-d’s strict justice, is, in reality, His abundant mercy!