Midrash Rabbah: Haman as Descendant of Amalek
אדם אחד יש בינינו ולא ממקומנו הוא אלא מזרע המלוכה הוא מזרע של עמלק ומגדולי הדור הוא והמן שמו, ושאל
ממנו שאלה קטנה וקלה על עם אחד אשר יש בינינו... ועדיין לא שנו מעשיהם המכוערים ואף על פי שהם בגלות בינינו מלעיגין אותנו ואת אמונת אלהינו, ועכשיו הסכמנו כולנו לדעה אחת והפלנו גורלות לאבדן...
המן מן התורה מנין (בראשית ג, יא) המן העץ
Where is Haman indicated in the Torah? In the verse: Is it [hamin] from the tree?
(ט) וַיִּקְרָ֛א יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶל־הָֽאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אַיֶּֽכָּה׃ (י) וַיֹּ֕אמֶר אֶת־קֹלְךָ֥ שָׁמַ֖עְתִּי בַּגָּ֑ן וָאִירָ֛א כִּֽי־עֵירֹ֥ם אָנֹ֖כִי וָאֵחָבֵֽא׃ (יא) וַיֹּ֕אמֶר מִ֚י הִגִּ֣יד לְךָ֔ כִּ֥י עֵירֹ֖ם אָ֑תָּה הֲמִן־הָעֵ֗ץ אֲשֶׁ֧ר צִוִּיתִ֛יךָ לְבִלְתִּ֥י אֲכָל־מִמֶּ֖נּוּ אָכָֽלְתָּ׃ (יב) וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל׃
Rabbi Akiva Tatz, WorldPerfect:
This question which God asks man, “Did you eat …” is an expression of the distance which has come between man and his Creator as a result of man’s transgression. Adam has become so blind to reality, so confused that he tells himself that he can hide from the One Who sees all. Only moments before he was in direct communication with his Creator; has he forgotten with Whom he is dealing? No; he knows God, and that is precisely why he is hiding! But he has entered the world of illusion, and in his guilt and shame before the Master of the World, he somehow thinks he can hide from Him.
Adam has lost his clarity; in moving away from the Creator, he has lost his vision and he has lost contact with the source of reality. But the consequence is much more bitter: God conducts Himself in the same way! Now that Adam is hiding, pathetic and ridiculous as that may be, God plays by those rules that Adam has set up – “Where are you?” As if to say that the Master of the Universe cannot see him. “Did you eat …?” as if the Master of the Universe doesn’t know.
Doubt has entered the world. Perhaps it is possible to hide. Perhaps He does not see, perhaps He does not know that man has transgressed. A gap has opened between God and His creation; the gap, the chasm, of doubt. And the name of that gap, the name of that doubt is Amalek. The source of Amalek has entered the world; Haman has been born.
Rabbi Yosef Yitzchak Schneerson
“The numerical value (gematria) of the Hebrew letters that spell Amalek (240) is equivalent to that of the letters that spell safek, “doubt.” All things holy are certain and absolute... Amalek is doubt; baseless, irrational doubt that cools the fervor of holiness with nothing more than a cynical shrug.”
Thus Amalek represents the philosophy of chance: an atheism that deprives the world of all purpose. We are here by accident, and have the right to live how we please. Purim, which demonstrates the purposeful supervision of God over events that seem to be mere “chance,” is the greatest refutation of the Amalekite doctrine.
(א) וַ֠יִּסְעוּ כָּל־עֲדַ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל מִמִּדְבַּר־סִ֛ין לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל־פִּ֣י יְהוָ֑ה וַֽיַּחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ים וְאֵ֥ין מַ֖יִם לִשְׁתֹּ֥ת הָעָֽם׃ (ב) וַיָּ֤רֶב הָעָם֙ עִם־מֹשֶׁ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ תְּנוּ־לָ֥נוּ מַ֖יִם וְנִשְׁתֶּ֑ה וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה מַה־תְּרִיבוּן֙ עִמָּדִ֔י מַה־תְּנַסּ֖וּן אֶת־יְהוָֽה׃ (ג) וַיִּצְמָ֨א שָׁ֤ם הָעָם֙ לַמַּ֔יִם וַיָּ֥לֶן הָעָ֖ם עַל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר לָ֤מָּה זֶּה֙ הֶעֱלִיתָ֣נוּ מִמִּצְרַ֔יִם לְהָמִ֥ית אֹתִ֛י וְאֶת־בָּנַ֥י וְאֶת־מִקְנַ֖י בַּצָּמָֽא׃ (ד) וַיִּצְעַ֤ק מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהוָ֣ה לֵאמֹ֔ר מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה ע֥וֹד מְעַ֖ט וּסְקָלֻֽנִי׃ (ה) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲבֹר֙ לִפְנֵ֣י הָעָ֔ם וְקַ֥ח אִתְּךָ֖ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַטְּךָ֗ אֲשֶׁ֨ר הִכִּ֤יתָ בּוֹ֙ אֶת־הַיְאֹ֔ר קַ֥ח בְּיָדְךָ֖ וְהָלָֽכְתָּ׃ (ו) הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־הַצּוּר֮ בְּחֹרֵב֒ וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר וְיָצְא֥וּ מִמֶּ֛נּוּ מַ֖יִם וְשָׁתָ֣ה הָעָ֑ם וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ז) וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הַמָּק֔וֹם מַסָּ֖ה וּמְרִיבָ֑ה עַל־רִ֣יב ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְעַ֨ל נַסֹּתָ֤ם אֶת־יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הֲיֵ֧שׁ יְהוָ֛ה בְּקִרְבֵּ֖נוּ אִם־אָֽיִן׃ (פ)
(א) אשר קרך בדרך. לשון מקרה
A mere happenstance
(טז) וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ (פ)
(16) And he said: ‘The hand upon the throne of the LORD: the LORD will have war with Amalek from generation to generation.’
What is our solution in fighting this Amalekite doubt?
משנכנס אדר מרבין בשמחה
As soon as Adar has entered, we increase in happiness.
(כב) כַּיָּמִ֗ים אֲשֶׁר־נָ֨חוּ בָהֶ֤ם הַיְּהוּדִים֙ מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם וְהַחֹ֗דֶשׁ אֲשֶׁר֩ נֶהְפַּ֨ךְ לָהֶ֤ם מִיָּגוֹן֙ לְשִׂמְחָ֔ה וּמֵאֵ֖בֶל לְי֣וֹם ט֑וֹב לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֗ם יְמֵי֙ מִשְׁתֶּ֣ה וְשִׂמְחָ֔ה וּמִשְׁל֤וֹחַ מָנוֹת֙ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֔הוּ וּמַתָּנ֖וֹת לָֽאֶבְיוֹנִֽים׃