Morasha 1 - Written and Oral Torah and Covenant

(יח) בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת יי אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת׃

Genesis 15:18

(18) On that day the LORD made a covenant with Abram, saying, “To your offspring I assign this land, from the river of Egypt to the great river, the river Euphrates:

בראשית י״ז:א׳-י׳

וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים׃ ב וְאֶתְּנָ֥ה בְרִיתִ֖י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְאַרְבֶּ֥ה אוֹתְךָ֖ בִּמְאֹ֥ד מְאֹֽד׃ ג וַיִּפֹּ֥ל אַבְרָ֖ם עַל־פָּנָ֑יו וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֛וֹ אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃ ד אֲנִ֕י הִנֵּ֥ה בְרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וְהָיִ֕יתָ לְאַ֖ב הֲמ֥וֹן גּוֹיִֽם׃ ה וְלֹא־יִקָּרֵ֥א ע֛וֹד אֶת־שִׁמְךָ֖ אַבְרָ֑ם וְהָיָ֤ה שִׁמְךָ֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֛י אַב־הֲמ֥וֹן גּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃ ו וְהִפְרֵתִ֤י אֹֽתְךָ֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וּנְתַתִּ֖יךָ לְגוֹיִ֑ם וּמְלָכִ֖ים מִמְּךָ֥ יֵצֵֽאוּ׃ ז וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֜י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֨ין זַרְעֲךָ֧ אַחֲרֶ֛יךָ לְדֹרֹתָ֖ם לִבְרִ֣ית עוֹלָ֑ם לִהְי֤וֹת לְךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וּֽלְזַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶֽיךָ׃ ח וְנָתַתִּ֣י לְ֠ךָ וּלְזַרְעֲךָ֨ אַחֲרֶ֜יךָ אֵ֣ת ׀ אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֗יךָ אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לַאֲחֻזַּ֖ת עוֹלָ֑ם וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ ט וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם וְאַתָּ֖ה אֶת־בְּרִיתִ֣י תִשְׁמֹ֑ר אַתָּ֛ה וְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ לְדֹרֹתָֽם׃ י זֹ֣את בְּרִיתִ֞י אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֗וּ בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶ֑יךָ הִמּ֥וֹל לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽ

Genesis 17:1-10

When Abram was ninety-nine years old, the LORD appeared to Abram and said to him, “I am El Shaddai. Walk in My ways and be blameless. I will establish My covenant between Me and you, and I will make you exceedingly numerous.” Abram threw himself on his face; and God spoke to him further, “As for Me, this is My covenant with you: You shall be the father of a multitude of nations. And you shall no longer be called Abram, but your name shall be Abraham, for I make you the father of a multitude of nations. I will make you exceedingly fertile, and make nations of you; and kings shall come forth from you. I will maintain My covenant between Me and you, and your offspring to come, as an everlasting covenant throughout the ages, to be God to you and to your offspring to come. I assign the land you sojourn in to you and your offspring to come, all the land of Canaan, as an everlasting holding. I will be their God.” God further said to Abraham, “As for you, you and your offspring to come throughout the ages shall keep My covenant. Such shall be the covenant between Me and you and your offspring to follow which you shall keep: every male among you shall be circumcised.

“Abraham’s Covenant is renewed between the Creator and all Israel, a commitment that for the faithful among us is binding to this hour.”
Excerpt From: Herman Wouk. “The Will To Live On.”

רמב״ן ויקרא יח:כה

אמר ירמיה (לא כ) הציבי לך ציונים אלו המצות שישראל מצוינין בהם והנה הכתוב שאמר (דברים יא יז-יח) ואבדתם מהרה ושמתם את דברי אלה וגו' אינו מחייב בגלות אלא בחובת הגוף כתפילין ומזוזות ופירשו בהן כדי שלא יהו חדשים עלינו כשנחזור לארץ כי עיקר כל המצות ליושבים בארץ יי ולפיכך אמרו בספרי (ראה פ) וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות (דברים יא לא-לב) ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה

English

משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים א׳:ג׳

(ג) וּמֵאַהֲבַת יי אוֹתָנוּ וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבוּעָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָשָׂה משֶׁה רַבֵּנוּ רַבָּן שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים וּשְׁלָחוֹ. כֵּיוָן שֶׁנִּתְנַבֵּא משֶׁה רַבֵּנוּ וּבָחַר יי יִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה הִכְתִּירָן בְּמִצְוֹת וְהוֹדִיעָם דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ וּמַה יִּהְיֶה מִשְׁפַּט עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְכָל הַטּוֹעִים אַחֲרֶיהָ:

Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 1:3

(3) From [the Lord's] love for us, and because He observes the oath of covenant with Abraham our father, He created Moses our Master lord of all prophets, and made him His messenger. After Moses our Master was endowed with prophecy and the Lord chose Israel as an inheritance, He crowned them with commandments, and made known to them the way to serve Him, and what will be the judgment rendered against idolatry and all its erring devotees.³

שמות י״ט:ג׳-ו׳

כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל ד אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על־כנפי נשרים ואבא אתכם אלי ה ועתה אם־שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את־בריתי והייתם לי סגלה מכל־העמים כי־לי כל־הארץ ו ואתם תהיו־לי ממלכת כהנים וגוי קדוש

Exodus 19:3-6

and Moses went up to God. The LORD called to him from the mountain, saying, “Thus shall you say to the house of Jacob and declare to the children of Israel: ‘You have seen what I did to the Egyptians, how I bore you on eagles’ wings and brought you to Me. Now then, if you will obey Me faithfully and keep My covenant, you shall be My treasured possession among all the peoples. Indeed, all the earth is Mine, but you shall be to Me a kingdom of priests and a holy nation.’ These are the words that you shall speak to the children of Israel.”

שמות כ״ד:ז׳

(ז) וַיִּקַּח֙ סֵ֣פֶר הַבְּרִ֔ית וַיִּקְרָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יי נַעֲשֶׂ֥ה וְנִשְׁמָֽע׃

Exodus 24:7

(7) Then he took the record of the covenant and read it aloud to the people. And they said, “All that the LORD has spoken we will faithfully do!”

היסוד התשיעי

ההעתק, והוא כי התורה הזאת מועתקת מאת הבורא השם יתברך לא מזולתו. ועליה אין להוסיף וממנה אין לגרוע לא בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה. שנאמר "לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו".

בבא מציעא נ״ט ב:ה׳

עמד רבי יהושע על רגליו ואמר (דברים ל, יב) לא בשמים היא מאי לא בשמים היא אמר רבי ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול שכבר כתבת בהר סיני בתורה (שמות כג, ב) אחרי רבים להטות אשכחיה רבי נתן לאליהו א"ל מאי עביד קוב"ה בההיא שעתא א"ל קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני בני

Bava Metzia 59b:5

Rabbi Yehoshua stood on his feet and said: It is written: “It is not in heaven” (Deuteronomy 30:12). The Gemara asks: What is the relevance of the phrase “It is not in heaven” in this context? Rabbi Yirmeya says: Since the Torah was already given at Mount Sinai, we do not regard a Divine Voice, as You already wrote at Mount Sinai, in the Torah: “After a majority to incline” (Exodus 23:2). Since the majority of Rabbis disagreed with Rabbi Eliezer’s opinion, the halakha is not ruled in accordance with his opinion. The Gemara relates: Years after, Rabbi Natan encountered Elijah the prophet and said to him: What did the Holy One, Blessed be He, do at that time, when Rabbi Yehoshua issued his declaration? Elijah said to him: The Holy One, Blessed be He, smiled and said: My children have triumphed over Me; My children have triumphed over Me.

“Comparisons fall away when one comes to the literary prophets, for there is no parallel in other cultures to the intimate if rocky relationship of the Lord God and his people.”
Excerpt From: Herman Wouk. “The Will To Live On.”

משנה אבות א׳:א׳

(א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים, הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה:

Pirkei Avot 1:1

(1) Moshe received the Torah from Sinai and transmitted it to Yehoshua, and Yehoshua to the Elders, and the Elders to the Prophets, and the Prophets transmitted it to the Men of the Great Assembly. They said three things: Be deliberate in judgment, raise up many disciples and make a fence for the Torah.

“Prophet and priest are different offices. Moses and Aaron are different men. Moses has come out of obscurity at eighty with his mandate from the burning bush. The older Aaron is a familiar figure to the tribes, a senior Levite married into the leading family of Judah. ”
Excerpt From: Herman Wouk. “The Will To Live On.”

“Style aside, there is an unbridgeable chasm between the Five Books of Moses and Joshua, indeed between the Five Books and the rest of the Bible. The Mosaic Books alone contain God’s revealed Law; there is not a single law in all of the Prophets and Writings, let alone in Joshua.”
Excerpt From: Herman Wouk. “The Will To Live On.”

יהושע ה׳:ב׳

(ב) בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא אָמַ֤ר יי אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ עֲשֵׂ֥ה לְךָ֖ חַֽרְב֣וֹת צֻרִ֑ים וְשׁ֛וּב מֹ֥ל אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל שֵׁנִֽית׃

Joshua 5:2

(2) At that time the LORD said to Joshua, “Make flint knives and proceed with a second circumcision of the Israelites.”

הקדמת הרמב׳׳ם למשנה

ודע, שהנבואה לא תועיל בעיון בפירושי התורה ולמידת הדינים בי"ג מדות, אלא מה שיעשה יהושע ופינחס בעניני העיון והדין הוא מה שיעשה רבינא ורב אשי.

Miamonides Introduction to the Mishna

And know, that prophecy does not help in the study of the definitions of the Torah or in the learning of law using the 13 principles, rather what Joshua and Pinehas do in the way of study and law is the same as that done by Ravina and Rav Ashei.

גיטין ס׳ ב:ו׳

א"ר יוחנן לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה שנאמר (שמות לד, כז) כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל:

Gittin 60b:6

Rabbi Yoḥanan says: The Holy One, Blessed be He, made a covenant with the Jewish people only for the sake of the matters that were transmitted orally [be’al peh], as it is stated: “For on the basis of [al pi] these matters I have made a covenant with you and with Israel” (Exodus 34:27).

במדבר י״א:י״ב

(יב) הֶאָנֹכִ֣י הָרִ֗יתִי אֵ֚ת כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אִם־אָנֹכִ֖י יְלִדְתִּ֑יהוּ כִּֽי־תֹאמַ֨ר אֵלַ֜י שָׂאֵ֣הוּ בְחֵיקֶ֗ךָ כַּאֲשֶׁ֨ר יִשָּׂ֤א הָאֹמֵן֙ אֶת־הַיֹּנֵ֔ק עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתָּ לַאֲבֹתָֽיו׃

Numbers 11:12

(12) Did I conceive all this people, did I bear them, that You should say to me, ‘Carry them in your bosom as a nurse carries an infant,’ to the land that You have promised on oath to their fathers?

במדבר י״א:ט״ז

(טז) וַיֹּ֨אמֶר יי אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֶסְפָה־לִּ֞י שִׁבְעִ֣ים אִישׁ֮ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אֲשֶׁ֣ר יָדַ֔עְתָּ כִּי־הֵ֛ם זִקְנֵ֥י הָעָ֖ם וְשֹׁטְרָ֑יו וְלָקַחְתָּ֤ אֹתָם֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהִֽתְיַצְּב֥וּ שָׁ֖ם עִמָּֽךְ׃

Numbers 11:16

(16) Then the LORD said to Moses, “Gather for Me seventy of Israel’s elders of whom you have experience as elders and officers of the people, and bring them to the Tent of Meeting and let them take their place there with you.

משנה תורה, הלכות ממרים א׳:א׳

(א) בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הֵם עִקַּר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְהֵם עַמּוּדֵי הַהוֹרָאָה וּמֵהֶם חֹק וּמִשְׁפָּט יוֹצֵא לְכָל יִשְׂרָאֵל. וַעֲלֵיהֶן הִבְטִיחָה תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז יא) "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ" זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה. וְכָל הַמַּאֲמִין בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ חַיָּב לִסְמֹךְ מַעֲשֵׂה הַדָּת עֲלֵיהֶן וְלִשָּׁעֵן עֲלֵיהֶן:

Mishneh Torah, Rebels 1:1

(1) The Supreme Court in Jerusalem represents the essence of the Oral Torah. Its members are the pillars of direction; law and order emanate from them to all of Israel. Concerning them the Torah assures us, as it is written: "You shall act in accordance with the directions they give you" (Deuteronomy 17:11). This is a positive command. Anyone who believes in Moses, our teacher, and in his Torah, must relate religious practices to them and lean upon them.

במדבר י״א:י״ד

(יד) לֹֽא־אוּכַ֤ל אָנֹכִי֙ לְבַדִּ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּ֥י כָבֵ֖ד מִמֶּֽנִּי׃

Numbers 11:14

(14) I cannot carry all this people by myself, for it is too much for me.

משנה אבות א׳:י״ב

הִלֵּל וְשַׁמַּאי קִבְּלוּ מֵהֶם. הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה:

Pirkei Avot 1:12

Hillel and Shammai received from them. Hillel says, "Be of the disciples of Aharon, loving peace and pursuing peace, loving the creatures and bringing them closer to Torah."

“The Song of Songs is read on Passover. Its mood fits the springtime, and tradition takes this mysterious sacred text of love lyrics as an allegory of the love between the Lord and the Jewish people.”
Excerpt From: Herman Wouk. “The Will To Live On.”
“More than in any other fashion, it is through Psalms that we talk to our Father in Heaven, or at least try to, not in the sonority of the pulpit, but in our private informal individual voices. Psalms are our open line to the God of Israel”
Excerpt From: Herman Wouk. “The Will To Live On.”

משנה ידים ג:ה
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא נֶחֱלַק אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל עַל שִׁיר הַשִּׁירִים שֶׁלֹּא תְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, שֶׁאֵין כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְדַאי כַּיּוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים.

הרמב״ם אגרת השמ״ד (ר׳ יצחק שילת)
אם כן נענשו גדולי הדור ועמודי עולם משה ואליהו וישעיה, מלאכי השרת כשנשאו לדבר על קהל ישראל מעט דברים כל שכן קל מקלי עולם יתיר לשונו על קהלות ישראל חכמים ותלמידים וכהנים ולויים ויקראם ׳פושעים ורשעים וגויים פסולי עדות כופרים בה׳ אלקי ישראל ויכתוב הדבר הזה בכתב ידו מה יהיה ענשו?!