“Abraham’s Covenant is renewed between the Creator and all Israel, a commitment that for the faithful among us is binding to this hour.”
Excerpt From: Herman Wouk. “The Will To Live On.”
רמב״ן ויקרא יח:כה
אמר ירמיה (לא כ) הציבי לך ציונים אלו המצות שישראל מצוינין בהם והנה הכתוב שאמר (דברים יא יז-יח) ואבדתם מהרה ושמתם את דברי אלה וגו' אינו מחייב בגלות אלא בחובת הגוף כתפילין ומזוזות ופירשו בהן כדי שלא יהו חדשים עלינו כשנחזור לארץ כי עיקר כל המצות ליושבים בארץ יי ולפיכך אמרו בספרי (ראה פ) וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות (דברים יא לא-לב) ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה
English
(ג) וּמֵאַהֲבַת יי אוֹתָנוּ וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבוּעָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָשָׂה משֶׁה רַבֵּנוּ רַבָּן שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים וּשְׁלָחוֹ. כֵּיוָן שֶׁנִּתְנַבֵּא משֶׁה רַבֵּנוּ וּבָחַר יי יִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה הִכְתִּירָן בְּמִצְוֹת וְהוֹדִיעָם דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ וּמַה יִּהְיֶה מִשְׁפַּט עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְכָל הַטּוֹעִים אַחֲרֶיהָ:
(3) From [the Lord's] love for us, and because He observes the oath of covenant with Abraham our father, He created Moses our Master lord of all prophets, and made him His messenger. After Moses our Master was endowed with prophecy and the Lord chose Israel as an inheritance, He crowned them with commandments, and made known to them the way to serve Him, and what will be the judgment rendered against idolatry and all its erring devotees.3
כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל ד אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על־כנפי נשרים ואבא אתכם אלי ה ועתה אם־שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את־בריתי והייתם לי סגלה מכל־העמים כי־לי כל־הארץ ו ואתם תהיו־לי ממלכת כהנים וגוי קדוש
|
היסוד התשיעי
ההעתק, והוא כי התורה הזאת מועתקת מאת הבורא השם יתברך לא מזולתו. ועליה אין להוסיף וממנה אין לגרוע לא בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה. שנאמר "לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו". |
“Comparisons fall away when one comes to the literary prophets, for there is no parallel in other cultures to the intimate if rocky relationship of the Lord God and his people.”
Excerpt From: Herman Wouk. “The Will To Live On.”
(א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים, הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה:
(1) Moshe received the Torah from Sinai and transmitted it to Yehoshua, and Yehoshua to the Elders, and the Elders to the Prophets, and the Prophets transmitted it to the Men of the Great Assembly. They said three things: Be deliberate in judgment, raise up many disciples and make a fence for the Torah.
“Prophet and priest are different offices. Moses and Aaron are different men. Moses has come out of obscurity at eighty with his mandate from the burning bush. The older Aaron is a familiar figure to the tribes, a senior Levite married into the leading family of Judah. ”
Excerpt From: Herman Wouk. “The Will To Live On.”
“Style aside, there is an unbridgeable chasm between the Five Books of Moses and Joshua, indeed between the Five Books and the rest of the Bible. The Mosaic Books alone contain God’s revealed Law; there is not a single law in all of the Prophets and Writings, let alone in Joshua.”
Excerpt From: Herman Wouk. “The Will To Live On.”
הקדמת הרמב׳׳ם למשנה
ודע, שהנבואה לא תועיל בעיון בפירושי התורה ולמידת הדינים בי"ג מדות, אלא מה שיעשה יהושע ופינחס בעניני העיון והדין הוא מה שיעשה רבינא ורב אשי.
Miamonides Introduction to the Mishna
And know, that prophecy does not help in the study of the definitions of the Torah or in the learning of law using the 13 principles, rather what Joshua and Pinehas do in the way of study and law is the same as that done by Ravina and Rav Ashei.
(א) בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הֵם עִקַּר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְהֵם עַמּוּדֵי הַהוֹרָאָה וּמֵהֶם חֹק וּמִשְׁפָּט יוֹצֵא לְכָל יִשְׂרָאֵל. וַעֲלֵיהֶן הִבְטִיחָה תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז יא) "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ" זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה. וְכָל הַמַּאֲמִין בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ חַיָּב לִסְמֹךְ מַעֲשֵׂה הַדָּת עֲלֵיהֶן וְלִשָּׁעֵן עֲלֵיהֶן:
(1) The Supreme Court in Jerusalem represents the essence of the Oral Torah. Its members are the pillars of direction; law and order emanate from them to all of Israel. Concerning them the Torah assures us, as it is written: "You shall act in accordance with the directions they give you" (Deuteronomy 17:11). This is a positive command. Anyone who believes in Moses, our teacher, and in his Torah, must relate religious practices to them and lean upon them.
(יד) לֹֽא־אוּכַ֤ל אָנֹכִי֙ לְבַדִּ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּ֥י כָבֵ֖ד מִמֶּֽנִּי׃
“The Song of Songs is read on Passover. Its mood fits the springtime, and tradition takes this mysterious sacred text of love lyrics as an allegory of the love between the Lord and the Jewish people.”
Excerpt From: Herman Wouk. “The Will To Live On.”
“More than in any other fashion, it is through Psalms that we talk to our Father in Heaven, or at least try to, not in the sonority of the pulpit, but in our private informal individual voices. Psalms are our open line to the God of Israel”
Excerpt From: Herman Wouk. “The Will To Live On.”
משנה ידים ג:ה
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא נֶחֱלַק אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל עַל שִׁיר הַשִּׁירִים שֶׁלֹּא תְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, שֶׁאֵין כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְדַאי כַּיּוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים.
הרמב״ם אגרת השמ״ד (ר׳ יצחק שילת)
אם כן נענשו גדולי הדור ועמודי עולם משה ואליהו וישעיה, מלאכי השרת כשנשאו לדבר על קהל ישראל מעט דברים כל שכן קל מקלי עולם יתיר לשונו על קהלות ישראל חכמים ותלמידים וכהנים ולויים ויקראם ׳פושעים ורשעים וגויים פסולי עדות כופרים בה׳ אלקי ישראל ויכתוב הדבר הזה בכתב ידו מה יהיה ענשו?!