מו׳׳נ חלק א׳ פרק סא׳
כל שמותיו יתעלה המצוים בספרים כולם נגזרים מן הפעולות, וזה מה שאין בו נעלם, זולתי שם אחד והוא יוד הא ואו הא, שהוא שם מיוחד לו יתעלה, ולפיכך נקרא שם המפורש, עניינו שהוא מורה על עצמו יתעלה הוראה ברורה שאין בה שתוף…ואין ספק כי השם המרומם הזה אשר אין מבטאים אותו כפי שידעת כי אם במקדש וכהני ה׳ המקודשים דוקא בברכת כהנים, וכהן גדול ביום הצום, מורה על ענין מסויים, אין שתוף בין ה׳ יתעלה ובין כל מה שזולתו באותו הענין ושמא הוא מורה כפי הלשון שאין בידינו היום ממנה כי אם מעט, וגם כפי שמבטאים אותו, על ענין חיוב המציאות.
All of His names that are found in all of scripture are derived from actions, and this is derived from that which is not concealed, except for one name and that is 'yud, heh, vav, heh', which is uniquely His, and it is therefore called his explicit name, the meaning of 'explicit name' is that it refers to Him, clearly and explicitly with no ancillary meaning...and there is no doubt that this exalted name - that is not uttered, as you know -- except for for in the Temple and by the sanctified priests of God during the priestly blessing, and by the High Priest on Yom Kippur -- aims at a specific concept, and there is no comparison between God and anything other than God in that meaning, and maybe it shows - in accordance with the language that we only have very little left of, and in accordance to the way it is expressed - the concept of Existence.
מו׳׳נ חלק א׳ פרק לה׳
כשם שצריך לחנך את הקטנים ולפרסם בהמון כי ה' יתהדר ויתרומם אחד, ושאין ראוי לעבוד זולתו, כך צריך לשנן להם כי ה' אינו גוף, ואין דמיון בינו לבין ברואיו כלל בשום דבר מן הדברים, ושאין מציאותו כעין מציאותם, ולא חייו כמו חיי החי מהם, ולא ידיעתו כמו ידיעת כל מי שיש לו ידיעה מהם.
The same way that we must educate our children and make known to the the masses that God is one, and that it is unfit to serve anything other than Him, we must also repeat to them that He has no body, and there is nothing that can be compared between Him and his creations at all in any way, and His very Being is inherently different than their being, and His Life is not like the life of things that live, and His Knowledge is not like the knowledge of a being that has knowledge.
מו׳׳נ חלק א׳ פרק לד׳
וכבר הרבה שלמה במשלי בתיאור מצב העצלנים וקוצר ידם, וכל זה משל לעצלה מדרישת המדעים…
ורוב החכמים כלומר: המפורסמים בחכמה נגועים במחלה זו כלומר: דרישת התכליות והדיון בהם בלי עיון במצעיהם, ומהם מי שהביאתו הסכלות או בקשת השררה לזלזל באותן המצעים אשר אין ביכולתו להשיגן, או שמתעצל ללמדן, וידמה להראות שהם מזיקים או בלתי מועילים. ועם ההתבוננות האמת ברור וגלוי.
...and King Solomon has already written much in Proverbs while describing the circumstance of the lazy people and the little they achieve, and it is all an allusion to the laziness to learn the sciences..
and most scholars, meaning: the people well-known for scholarship are stricken with this sickness, meaning: wishing to study and debate in the pinnacles of thought without first mastering the basics.
Of these people are those who were brought about this sickness by their own stupidity or their desire for power which caused them to belittle those foundational teachings as they cannot understand them, or they are too lazy to study them, and they wish to show that they are detrimental or at least not valuable.
And with examination, the truth is clear and apparent.
יסודי התורה פרק ב׳ הלכה ב׳
והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלהים לאל חי וכשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות כמו שאמר דוד כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך מה אנוש כי תזכרנו ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה רבון העולמים כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם כמו שאמרו חכמים בענין אהבה שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם
And what is the way to love God and to be in awe of Him?
When a person contemplates the wondrous and great deeds and creations of God, and perceives from them His wisdom that cannot be quantified and has no end, immediately they love, praise, glorify, and have a tremendous desire to know the great Name, as King David said "my soul thirsts for God, for the great force of life", and when they think about these very things, immediately they reel back and become afraid and aware that they are small, lowly, clouded creatures standing with meagre knowledge before Complete Knowledge, as King David said "when I see your skies, the works of your hand, what is man that he should be mentioned?"
With these words I am explaining great principles of the work of God, so that they may be an opening to those who will understand, to love God, just as our scholars wrote about loving God: 'as a result you will come to know He who spoke and the world came into being'
תשובה פרק י׳ הלכה ו׳
אינו אוהב הקדוש ברוך הוא אלא בדעת שידעהו ועל פי הדעה תהיה האהבה אם מעט מעט ואם הרבה הרבה לפיכך צריך האדם ליחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעים לו את קונו כפי כח שיש באדם להבין ולהשיג
One cannot love God other than by the knowledge that they have of Him, and the love is in accordance to ones knowledge, if ones knowledge is scarce, so will his love be, and if his knowledge is great his love will be great. Therefore, a person must set himself aside to understand and work with disciplines of knowledge and understanding that reveal to him his Master to the extent that a person has to understand and reach.
מו׳׳נ חלק ג׳ פרק נא׳
אבל מי שחושב בה' ומרבה לזכרו בלי ידיעה, אלא שהולך אחר סתם דמיון מסוים או אחרי דעה שקבל מזולתו, הרי הוא לדעתי עם היותו מחוץ לחצר ורחוק ממנו, אינו זוכר את ה' באמת ואינו חושב בו. כי אותו הדבר אשר בדמיונו, ואשר הוא מזכיר בפיו, אינו מתאים למצוי כלל, אלא הוא מוצר שיצרו דמיונו, כמו שביארנו בדברינו על התארים.
אלא ראוי לעסוק במין זה של עבודה אחר ההכרה השכלית, וכאשר תשיג את ה' ופעולותיו כפי שמחייב השכל, אחר כך תעסוק בהתייחדות אליו, ותסעה כלפי קירבתו, ויתעבה המגע אשר בינך ובינו והוא השכל -
אמר אתה הראית לדעת כי ה' וגו',
ואמר וידעת היום והשבות אל לבבך וגו',
ואמר דעו כי ה' הוא אלוהים.
וכבר ביארה התורה כי העבודה הזו האחרונה אשר העירונו עליה בפרק זה, לא תהיה אלא לאחר ההשגה, אמר לאהבה את ה' אלוהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם.
וכבר ביארנו פעמים מספר כי האהבה כפי ערך ההשגה, ואחר האהבה אותה העבודה אשר כבר העירו ז"ל גם עליה ואמרו, זו עבודה שבלב, והיא לדעתי הפעלת המחשבה במושכל הראשון…
ואחר כך נתן את הסיבה לנצירה הגדולה הזו ואמר, כי סיבת ההשגחה הגדולה הזו באדם הזה היא,
כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי.
וכבר ביארנו בפרקים שקדמו כי עניין ידיעת השם היא השגתו, וכאלו יאמר הנצירה הזו לאדם הזה כיוון שידעני וחשקני אחרי כן.
וכבר ידעת ההבדל בין אוהב וחושק, כי האהבה המופלגת עד שלא תישאר מחשבה בדבר אחר זולת אותו האהוב, הוא החשק.
But someone who thinks of God and constantly mentions Him, without proper knowledge, rather he simply uses his own imagination or as a fact that he accepted from someone else, this person is, in my mind, aside from being 'outside the fence' and far from it, he is not actually mentioning God nor is he thinking about Him. Because that thing thats in his imagination, and that he constantly mentions, does not correlate to any being at all.rather it is a figment of his imagination, as we have explained when we spoke of Gods 'descriptions'. Rather it is fitting to deal with this type of service only after having mental awareness, and once you understand God and His ways as logic demands, you can involve yourself in connecting to Him and move towards a relationship with Him, and the bond between you and Him will broaden, and that is the mind -
...and then the verse gave the reason for such protection and said that the reason for this great level of providence for a person is "it is I that he has yearned, so I took him out (of danger), I have upraised him for he knows my name". We have already explained in the previous chapters that the notion of 'knowing God' is to understand Him, as if to say 'this protection for this person is because he knew me and yearned for me afterwards"
And you already know the difference between 'yearning' and 'love': the immense love that leaves no room for any thoughts other than the person loved, is yearning.
פתיחת הרמחל לדרך ה׳
כל איש מישראל צריך שיאמין וידע שיש שם מצוי ראשון קדמון ונצחי והוא שהמציא וממציא כל מה שנמצא במציאות והוא האלוק ב״ה:
Every person of Yisrael must be faithful to and know that there is Primal Existence, first and eternal and He created and maintains all that is in existence, and He is the God.