Recent Activity on Sefaria פעילות אחרונה בספריא

Abraham Serouya translated Beit Yosef, Yoreh De'ah 181:1:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

Regarding the rounding of the head and the destruction of the beard, the Rambam likewise wrote at the end of Hilkhot Avodat Kokhavim that the Scripture forbade them because idolaters would do so; however, our Master [the Tur] remarked that "this is not explicitly stated and we do not need to seek reasons for commandments, etc.," words which clarify his intent to disagree with the Rambam by arguing: why should one seek a reason from one’s own mind for any commandment? For it might seem that if we did not know the reason for a commandment, we would not be commanded to perform it, yet this is not the case, as they are the King's decrees upon us and we are commanded to fulfill them even if we do not know their reason. I [the Bet Yosef] say: Heaven forbid that the Rambam would think such a thing, for who cherishes the honor of the Torah and its commandments more than he? His words at the end of Hilkhot Me'ilah prove this, as do his similar writings at the end of Hilkhot Temurah and Hilkhot Mikva'ot, from which we perceive that his opinion is that although all the Torah's statutes are the King's decree, nevertheless, for anything where a reason can be sought, we state a reason—following Rabbi Shimon who expounded upon the logic of the verse—and whatever reason cannot be found we attribute to our own limited understanding, yet we remain obligated to fulfill them just like those commandments whose reasons are known because they are the King's decree upon us; furthermore, regarding these specific commandments, it seems to me that the Rambam did not provide a reason from his own mind but from the intent of the text itself, for he found them surrounded before and after by commandments forbidden due to the ways of idolaters, as it is written before them, "You shall not eat over the blood; you shall not practice divination or soothsaying," and after them is written, "You shall not make a gashed wound for the dead" and "a tattooed mark," making it as if it were explicitly stated that rounding the head and destroying the beard were forbidden because idolaters used to do so.

53 minutes ago
noam tal published a new Source Sheet, פרשת ויגש.
an hour ago
var decreed name added a connection between Ohr HaChammah on Zohar 3:173b:29 and Zohar, Ki Tisa 11:84

6 hours ago
var decreed name added a connection between Ohr HaChammah on Zohar 3:173b:33 and Zohar, Ki Tisa 11:88

6 hours ago
Dennis Brown published a new Source Sheet, From Dietary Commandment to Civilizational Code:Kashrut as the Torah’s Universal Law of Constraint.
8 hours ago
Yavni Bar-Yam added a connection between Jerusalem Talmud Peah 1:1:15 and Shabbat 133b:5-6

13 hours ago
Yavni Bar-Yam added a connection between Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Shirah 3:11 and Shabbat 133b:5-6

13 hours ago
Moshe Drukman published a new Source Sheet, Halacha: A Life of Spiritual Depth in a Modern World.
17 hours ago
Mordechai Leon Rothenberg added a connection between Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Sidra Kaddish 1:1:11 and Psalms 24
(automatic citation link)

18 hours ago
Mordechai Leon Rothenberg added a connection between Ecclesiastes 7 and Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Sidra Kaddish 1:1:11
(automatic citation link)

18 hours ago
Mordechai Leon Rothenberg added a connection between Isaiah 1 and Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Sidra Kaddish 1:1:9
(automatic citation link)

18 hours ago
Mordechai Leon Rothenberg translated Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Sidra Kaddish 1:1:1 and 15 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

The matter of Kedushah de-Sidra:

18 hours ago
15 related »
A S edited Shulchan Arukh, Orach Chayim 562:1 and 9 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

1. The Laws of Accepting a Fast, Contains 13 Sections. Every fast that does not last until sunset - that is, it is not completed until Tzeit HaKochavim, meaning that one can see three medium-sized stars or the moon shines strongly and illuminates the earth (Hagahot Ashiri, Chapter 1 of Taanit and Hagahot Maimonides, Chapter 1) - is not considered a fast. And if one intends to eat before then, one should not recite the 'Aneinu' prayer [in their Amidah]. <~~i>Note (~~small>Rema): However, there is a custom to recite 'Aneinu' even if the fast is not completed until Tzeit HaKochavim, as is the opinion of some authorities (Terumat HaDeshen, section 157). It seems to me that this specifically applies to an individual who says 'Aneinu' in the 'Shomea Tefillah' blessing [in the Amidah], as anyway he can add to it as explained earlier in section 119. However, a prayer leader should not say 'Aneinu' unless the fast is completed, and this is the common practice.</ismall>

20 hours ago
9 related »
Kerith Spencer-Shapiro published a new Source Sheet, Sefer Yetzirah - Fire from Water - Der Nister Meditation Circle.
21 hours ago
Anna Urowitz-Freudenstein published a new Source Sheet, Serach in Suomi.
21 hours ago
Ovadia Madrid translated Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 1:3:1 and 4 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

Sobre lo escrito en el Shulján Arúj]: "Y todo lo que uno añada en súplicas y peticiones, etc.":

21 hours ago
4 related »
Ovadia Madrid translated Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 1:2:1 and 4 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

Sobre la Glosa del Rema que dice]: "Y también aquel que no puede madrugar, etc.":

21 hours ago
4 related »
1234 5678 published a new Source Sheet, Elokim Gadol.
21 hours ago
Ovadia Madrid translated Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 1:1:1 and 3 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

Sobre la Sección 1 del Shulján Arúj, que dice]: "Uno debe fortalecerse como un león [para levantarse por la mañana al servicio de su Creador], de modo que sea él quien despierte al alba".

21 hours ago
3 related »
Avigail Levine published a new Source Sheet, Chazal's Theory of Textual Interpretation.
22 hours ago
A S edited Shulchan Arukh, Orach Chayim 453:1 and 2 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

These are the things through which one fulfills the obligation of [eating] matza: wheat, barley, spelt, oats and rye - (and the custom is to take wheat initially ~~~~(Maharil) - but not rice and other types of legumes [kitniyiot], and these also do not come to be leavened and it is [so] permitted to make a cooked food from them. <emsmall>REMA: And some forbid [it] ~~~~(Tur and Hagahot Maimoniot and Mordechai on the Chapter [entitled] Kol Sha'ah).~~~~ And the custom in Ashkenaz is to be strict [about this], and one should not change [it]. However, it is obvious that they do not render a cooked food forbidden after the fact if they fall into it. And so [too] is it permitted to light with oils that are made from them and [these oils] do not render a cooked food forbidden if they fall into it. And so [too] is it permissible to store types of legumes in the home ~~~~(Terumat HaDeshen, Section 113).~~~~ And the seed of dill ~~(Maharil)~~(Maharil) and anise and coriander are not types of legumes and it is permissible to eat them on Pesach, and so does it appear [correct] to me.</emsmall>

23 hours ago
2 related »
A S edited Shulchan Arukh, Orach Chayim 452:1 and 4 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

THE TIME FOR SCOURING VESSELS; SEVEN SECTIONS One should be cautious to scour vessels prior to the fifth hour so that one need not be particular if the vessels have been used in the past day or not <emsmall>(or if [he is scouring with] at least 60 times the volume of the vessel of water or not ~~~~(Tur) and similarly if one is scouring vessels which have absorbed a small amount of food together with vessels that have absorbed a large amount of food, and similarly if the vessels were left in the vat excessively, or if the vessels were not left [in the vat] sufficiently and similarly so that he need not be concerned that the water ceased boiling. <emsmall>REMA: there are many who dispute this and they would say that no scouring whatsoever was effected if the water ceased boiling ~~ ~~(and similarly is evident from the R"ASH, the SMA"G and the T"H in siman 131 and Agur and Tur in siman 105).~~~~ Based on this, there are those who are cautious, even prior to the time chametz becomes forbidden, so that the water shouldn't cease the boiling during the entire time of scouring~~(His o~~ (Own words), and [one need not be particular] that he entered the vessel prior to the water boiling and similarly so that he doesn't have to scour the large vat before and after scouring. <emsmall>REMA: and if he didn't scour prior to the beginning of the time when chametz becomes forbidden, he is able to scour until Pesach itself. When there is a minute amount of chametz, scouring doesn't positively affect it because it will return and reabsorb, rather, it is permitted to incandesce a vessel during Pesach.<~~/em><~~small>(His own words and Teshuvat RASH"BA) When one is scouring after the sixth hour but prior to Pesach one must be cautious regarding all of the information described [above] whereas it is not necessary to be cautious prior to the sixth hour

23 hours ago
4 related »
A S edited Shulchan Arukh, Orach Chayim 450:1 and 7 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

The Laws Pertaining to [Chametz Owned by] a Jew and a Non-Jew in Partnership, 7 Seifim 1. If an Jew borrowed a loaf of bread from their fellow Jew before Passover, they must repay it after Passover. Failing to do so would be considered theft.

23 hours ago
7 related »
A S edited Shulchan Arukh, Orach Chayim 447:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

Laws of mixtures of chametz within Pesach: 12 sections Chametz on Pesach makes a mixture forbidden, whether or not the mixture is of the same type as the chametz, in any amount and one cannot even derive benefit from it. <ismall> And one must burn it all and its not sufficient to redeem the value of the chametz and sell the rest (מרדכי פ"ק דפסחים ופסקי מהרא"י סק"ד ותשובת מהר"י ברי"ן). However, vessels which one cooked this mixture in are permitted to be used after Pesach and don't need to be destroyed or scalded(ד"ע ותוספות פרק כל שעה). </ismall> The laws of mixture of chametz are the same as the laws of other forbidden mixture, except whereas other mixtures are permitted where less than 1/60 is present, chametz mixtures remain forbidden where any amount is present. But if in the rest of the mixture there was no need for sixty, rather just a peel or taking a place, so to with chametz, it is hot in the heat without a sufficient sauce in the peel like other forbidden mixtures, and if a loaf of chametz touches a loaf of matzah and they are both hot and there is nothing bubbling, only the place of contact is forbidden, since it didn't absorb further. <ismall> And the law of Reichah Milsah regarding cooked dishes which have chametz in them and other cooked dishes: there is room to be lenient in a place where it would be permitted with regard to other forbidden mixtures((מרדכי פרק כל שעה). And there are those are strict (הגהות סמ"ק ותוס' דע"א). This is all specifically where Reichah is relevant. Rather, regarding other forbidden mixtures, it is not relevant, as we'll see in Yoreh Day'a 98 with Hashem's help </ismall>

23 hours ago
A S edited Shulchan Arukh, Orach Chayim 417:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

Contains 1 paragraph: On the beginning of the month, it is permitted to do work. However, those women who follow a custom to not engage in work [are following] a good custom. <ismall> Rema: And if the custom is to do some kinds of work and not to do some [other] kinds of work, we follow the custom.<~~i></i~~/small>

23 hours ago
Catriel Garland כתריאל גרלאנד published a new Source Sheet, Limited Liability Claims.
1 day, 1 hour ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Mishnah Berurah 219:32 and Shulchan Arukh, Orach Chayim 219:10

1 day, 2 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Mishnah Berurah 219:31 and Shulchan Arukh, Orach Chayim 219:10

1 day, 2 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Mishnah Berurah 219:32 and Shulchan Arukh, Orach Chayim 219:9

1 day, 2 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Mishnah Berurah 219:31 and Shulchan Arukh, Orach Chayim 219:9

1 day, 2 hours ago
Arava Kutner published a new Source Sheet, פרשת ויגש - פחד יעקב.
1 day, 2 hours ago
Shmuel Weissman edited Zevachim 97b:8 history »
Version: William Davidson Edition - English (English)

The Gemara details these aspects. The verse states “of the burnt offering” to teach that all of the offerings are like a burnt offering in that just as a burnt offering requires a utensil in its preparation, so too do all animal offerings require a utensil. What is the utensil? If we say it is a bowl, a utensil used for collecting the blood, as w~~ere~~as used in the burnt offerings that were sacrificed at Mount Sinai, that cannot be correct, since the source for a vessel for collecting blood does not need to be derived from the use of one in a burnt offering. With regard to communal peace offerings it is also written of them: “And they offered burnt offerings, and they sacrificed peace offerings…And Moses took half of the blood, and put it in basins” (Exodus 24:5–6).

1 day, 2 hours ago
Shmuel Weissman edited Zevachim 98a:10 history »
Version: William Davidson Edition - English (English)

The Gemara asks: Why must the baraita teach that the halakha of the sin offering teaches that the rites of an offering must be performed with the priest’s right hand? Is this not derived from the statement of Rabba bar bar Ḥana? As Rabba bar bar Ḥana says that Reish Lakish says: In any place in the Torah that it is stated that an action is performed with a finger, or that it is performed by priesthood, the halakha is that the rite is performed only with the right hand. This is derived from the Torah’s statement with regard to the leper: “And the priest shall dip his right finger” (Leviticus 14:16). The Gemara answers: The baraita cited the principle from the model of a sin offering for no reason, since it is actually derived from Rabba bar bar Ḥana’s statement.

1 day, 2 hours ago
Shmuel Weissman edited Zevachim 94a:2 history »
Version: William Davidson Edition - English (English)

The Gemara asks: What is the practical difference between the opinions of Rabbi Yehuda and Rabbi Elazar? Is there an item that is fit to become ritually impure, but is not actually susceptible to impurity? Abaye said: A patch of cloth less than three by three fingerbreadths presents a practical difference between the two opinions. According to the one who says that any garment fit to become ritually impure must be laundered, this patch of cloth is also fit to become ritually impure, as if the owner wants, he can intend it for a specific use, as in patching his garment. According to the one who says that only an object already susceptible to impurity must be laundered, this patch, in any event, is not yet susceptible to impurity, so it does not require laundering.

1 day, 2 hours ago
Shmuel Weissman edited Zevachim 91a:13 history »
Version: William Davidson Edition - English (English)

The Gemara rejects this answer: Perhaps when the mishna makes reference to a peace offering from yesterday and a sin offering or a guilt offering from today, the circumstances should be understood differently. How can you find these other circumstances? The mishna discusses a case where the priest already slaughtered both of them, the peace offering and the sin- or guilt offering, and the blood of both awaits presentation on the altar. But had he not yet slaughtered both of them, but only the peace offering, you can still raise the dilemma of whether the priest should set aside the blood of the peace offering in order to slaughter the sin offering first, due to its greater sanctity.

1 day, 2 hours ago
Shmuel Weissman edited Rashi on Beitzah 22a:4:1 history »
Version: Vilna Edition (Hebrew)

גמ' שערב לזה ולא ערב לזה - אפה ובשל מבעוד יום לשם ערוב ולא טמן חמין:

1 day, 2 hours ago
Shmuel Weissman edited Rashi on Beitzah 21b:15:4 history »
Version: Vilna Edition (Hebrew)

חררין - שאופים על הגחלים: ~~גמ'~~

1 day, 2 hours ago
Shmuel Weissman edited Rashi on Beitzah 22a:13:7 and 2 others »
Version: Vilna Edition (Hebrew)

תחלת אוכלא - תחלת החולי של כל אלו:

1 day, 2 hours ago
2 related »
Shmuel Weissman edited Genesis 40:14 history »
Version: Torah Yesharah, translated and edited by Chas. Kahane. New York, 1963 (English)

Indeed, I am so sure of this interpretation that I ashk you to have me in mind when you enjoy your freedom, and please do me kindness, and mention me to Pharaoh; ask him to make me your servant, but take me out of this house.

1 day, 2 hours ago
Shmuel Weissman edited Zohar, Vayeshev 3:36 history »
Version: The Zohar; London, Soncino Press, 1933 (English)

R. Eleazar said: ‘All the acts of the Almighty are in accordance with justice, and His purpose is to purify that soul from the scum that adheres to it in this world, so as to bring it into the world to come. When the body is crushed the soul is purified, and so God brings pains and sufferings on the righteous man in this world in order that he may gain k life everlasting. In this regard it is written: “The Lord trieth the righteous, etc.” (Ps. 11, 5).’

1 day, 2 hours ago
Shmuel Weissman edited Tosefta Kelim Kamma 1:9 history »
Version: Tosefta Keilim Kamma - Machon Mamre (Hebrew)

הכל נכנסים לבנות ולתקן ולהוציא את הטומאה מצוה בכהנים אין כהנים נכנסין לוים אין לוים נכנסים ישראלים. מצוה בטהורים אין טהורין נכנסין טמאין מצוה בתמימין אין תמימין נכנסין בעלי מומין מצוה שיכנסו בתיבות אין שם תיבות נכנסין דרך פתחים וכן הוא אומר (דברי הימים ב כ״ט:ט״ז) ויבאו הכהנים לפנימה בית ה' לטהר ויוציאו את כל הטומאה וגו' ר' יהודה אומר מחילות שתחת היכל חול ובגנגו של היכל קדש אין אוכלין שם קדשים ואין שוחטין שם קדשים קלים והטמאין שנכנסו לשם הרי אלו פטורין.

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Steinsaltz on Zevachim 88b:6 history »
Version: William Davidson Edition - Hebrew (Hebrew)

והוא מפרט: כתונת — מכפרת על שפיכות דם, שכן נאמר באחי יוסף לאחר שביקשו להמיתו: "וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם" (בראשית לז, לא). מכנסים — מכפרת על גילוי עריות, שכן נאמר בציווי על עשיית בגדי הכהנים: "ועשה להם מכנסי בד [לכסות (את) בשר ערוה]" (שמות כח, מב). מצנפת — מכפרת על גסי הרוח. מנין? אמר ר' חנינא: יבא דבר שבגובה, שעל הראש, ויכפר על חטא של גובה הלב.

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between II Chronicles 24:5 and Ramban on Genesis 45:24:1
(automatic citation link)

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Ramban on Genesis 45:24:1 history »
Version: Commentary on the Torah by Ramban (Nachmanides). Translated and annotated by Charles B. Chavel. New York, Shilo Pub. House, 1971-1976 (English)

DO NOT ‘TIRG’ZU’ BY THE WAY. Rogez is an expression of trembling and movement, and is usually applied when the trembling is a result of fear, as for example, a heart ‘ragaz’ (that is trembling);57Deuteronomy 28:65. ‘V’ragzu’ (and they shall tremble), and be in anguish;58Ibid., 2:25. And where I stand ‘ergaz’ (I tremble);59Habakkuk 3:16. And drink thy water ‘b’ragzah’ (with trembling) and with anxiety.60Ezekiel 12:18. Therefore, the correct interpretation of this verse is, in my opinion, that Joseph said to them, “Do not fear by the way,” and the purport thereof is that since they were carrying corn and bread and sustenance61Verse 23 here. and the best of Egypt in the days of the famine, they might fear lest robbers attack them while they travelled on their journey to Canaan, and the moreso when they return to Egypt with all their possessions, and thus they will not hasten the matter.62See II Chronicles 24:15. Therefore he told them that they should go quickly and hurry to come there, as it is said, Hasten ye, and go up to my father,38Verse 9 here. and they should have no fear at all on the way as his name is upon them. Since he is the ruler of the entire land of Egypt, and the lives of the peoples of those countries are in his hand, and all are fearful of his awe, they will travel and arrive in peace.

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Exodus 39:25 and Steinsaltz on Zevachim 88b:3

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Exodus 39:26 and Steinsaltz on Zevachim 88b:3
(automatic citation link)

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Steinsaltz on Zevachim 88b:3 history »
Version: William Davidson Edition - Hebrew (Hebrew)

מביא שבעים ושנים זגין (חלקו החיצון של הפעמון) עשויים מזהב שבהן תלויים שבעים ושנים עינבלין (לשון המתכת המקישה בזוג), ותולה בהן בשולי המעיל שלשים וששה רימונים ופעמונים בצד זה של המעיל, ושלשים וששה מצד זה, שנאמר "פעמון ורמון פעמון ורמון על שולי המעיל סביב" (שמות לט, כהו). ר' דוסא אומר משום (בשם) ר' יהודה: סך הכל שלשים וששה פעמונים היו, שמונה עשרה מצד זה ושמנה עשרה מצד זה.

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Leviticus 8 and Steinsaltz on Zevachim 88b:5
(automatic citation link)

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Leviticus 1-7 and Steinsaltz on Zevachim 88b:5
(automatic citation link)

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Steinsaltz on Zevachim 88b:2 history »
Version: William Davidson Edition - Hebrew (Hebrew)

<big>א</big> ועוד בענין בגדי כהונה, תנו רבנן [שנו חכמים]: מעיל של כהן גדול כולו של תכלת היה, שנאמר: "ויעש את מעיל האפוד מעשה אורג כליל תכלת" (שמות לט, כב), ללמדנו שכולו ("כליל") נעשה מתכלת. שוליו של המעיל שנאמר בהם: "ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר" (שמות לט, כד), כיצד הם נעשים? מביא תכלת וארגמן ותולעת שני שזורין יחד, ועושה אותן כמין רימונים שלא פיתחו עדיין פיהן (שלא נפתח ה"כתר" שבראש הרימון), וכמין קונאות (מעין צורת חרוט) של קנסות (כובעים) שבראשי תינוקות. וכדי לקיים מה שנאמר "ויעשו פעמוני זהב טהור ויתנו את הפעמונים בתוך הרימונים" (שמות לט, כה),

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Exodus 38:27 and Steinsaltz on Zevachim 88a:15

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Exodus 28:32 and Steinsaltz on Zevachim 88a:15
(automatic citation link)

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Steinsaltz on Zevachim 88a:15 history »
Version: William Davidson Edition - Hebrew (Hebrew)

תנו רבנן [שנו חכמים]: בגדי כהונה אין עושין אותם מעשה מחט, כדרך שתופרים בגד העשוי מחתיכות שונות, אלא מעשה אורג באריגה שלימה אחת, שנאמר בהם: "מעשה ארג" (שמות ~~לח, כז~~כ״ח:ל״ב). נתגעלו (נתלכלכו), אין מכבסין אותם לא בנתר ולא באהל המשמשים כחומרי כיבוס.

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Mishneh Torah, Heave Offerings 2:5 history »
Version: Torat Emet 363 (Hebrew)

כֻּסְבַּר שֶׁזְּרָעָהּ לְזֶרַע יַרְקָהּ פָּטוּר מִן הַתְּרוּמָה וּמִן הַמַּעַשְׂרוֹת. זְרָעָהּ לְיָרָק מַפְרִישׁ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת מִן הַיְרָקוֹת וּמִן הַזֶּרַע. וְכֵן הַשֶּׁבֶת שֶׁזְּרָעָהּ ל~~ִזְרֹעַ~~ְזֶרַע יַרְקָהּ פָּטוּר. זְרָעָהּ לְיָרָק מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק. וְאֵינָהּ מִתְעַשֶּׂרֶת זִרִין. זְרָעָהּ לְזִרִין מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת מִן הַזֶּרַע וּמִן הַיָּרָק וּמִן הַזִּרִין. וְכֵן הַשִּׁחֲלַיִם וְהַגַּרְגֵּר שֶׁזְּרָעָן לְזֶרַע מִתְעַשְּׂרִין זֶרַע וְיָרָק. כֵּיצַד מִתְעַשְּׂרִין לְזֶרַע וּלְיָרָק. שֶׁאִם לִקֵּט הַיָּרָק לְאָכְלוֹ מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת וְאַחַר כָּךְ יֹאכַל. וּכְשֶׁיִּיבַשׁ וְיֶאֱסֹף הַזֶּרַע שֶׁלּוֹ מַפְרִישׁ מִן הַזֶּרַע:

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Responsa Chatam Sofer, Orach Chayim 68:3 history »
Version: Pressburg, 1855-1864 (Hebrew)

אמנם גוף הדין צל"ע דהא כ' הרב"י סי' מ"ט טעם למאי דקיי"ל דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בע"פ הוא משום חסירות ויתירות וקריין וכתבין וכמה מילי דמדרשי מתוך הכתב יע"ש נמצא לפ"ז כל הקורא בספר שאינו מדוקדק בכמו אלו ה"ל כקורא ע"פ ממש אע"ג דכל ס"ת שלנו אינם בדוקים מחסרות ויתרות כמו בדורות הראשונים היינו למדחי הא מקמי הא ולהוציא אחר בשביל טעות דחסר ויתיר אבל לעולם כל מה דאפשר דייקינן בי' משא"כ בפרשיות ההפטורות הנדפסים בחומשי' אין שום א' מהם המדוקדק בחסרות ויתרות ובצורות אותיות ותגין כראוי וגם יש בו לקוטי פרשיות אפי' בהפטורה א' מבי' וג' פרשיות מפוזרים כגון פסוקי מי אל כמוך בסוף פ' שובה וכה"ג באמת בזמניהם לא היה כן אלא היו מדלגי' ומחפשי' אחר אלו הפסוקי' וכמ"ש ת"ה מביאו ב"י סי' קמ"ד דמה שאנו מדלגים מנביא לנביא משום שכתובים על קונטריסים ובקל יכול לסמן משמע דמאז היו מסמני' למצוא מקום הדלוג בקל אבל לא שהיו מחברי' ב' פרשיות נפרדות דלפע"ד יש בזה קפידא מטעם הנ"ל בעצמו דכיון דכמה דברים נלמד מסמיכות הפרשיות וסמוכים דאורייתא מסמוכים לעד לעולם ואפי' למ"ד דבעי' מוכח ומופנה מ"מ מי גילה לנו איזה מוכח ומופנה ואיזה לא וא"כ בעי' שתהא כל פרשה כתובה במקומה לפנינו ובה נביט ונאמר ונכוון עליה ועל מה שכלול בכח דרשותי' ורמזותי' ועמ"ש רש"י בשיר השירים על פסוק שוקיך עמודי שש:

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 44:3:1 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

הבוקר אור, פועל עבר מגזרת פעול, וכן כי אורו עיני (שמואל ~~י"ד~~א יד:כט):

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Makkot 11b and Radak on Genesis 43:9:1
(automatic citation link)

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 43:9:1 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

וחטאתי, אחשוב עצמי לפניך כחטא ומנודה כל הימים ומכאן למדו רז"ל (מכות יא:) מנודה על תנאי אפילו מעצמו צריך הפרה, מנלן מיהודה דכתיב אם לא הביאותיו וגו' וכל ארבעים שנה היה עצמותיו מגולגלים בארון בעון זה עד שבקש משה עליהם רחמים, דכתיב וזאת ליהודה (דברים ל"ג ו'):

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Bereshit Rabbah 91:9 and Radak on Genesis 42:37:1
(automatic citation link)

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 42:37:1 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

את שני בני, שנים מבני, כי ארבעה היה לו. ואמר ראובן דבר סכלות שיעקב ימית בניו, אמר לו בכור שוטה; בניך ולא בני, לפיכך לא חשש יעקב להשיבו על דבריו אלא אמר להם שלא ירד בנימין עמהם (ראה ב"ר צא:ט) :

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 42:36:1 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

שכלתם, פועל יוצא לשלישי, וכן שכלה אנשים חרבך (שמואל ~~ט"ו~~א טו:לג) כלומר אתם סבבתם לי כל הצרות השלשה.

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 42:13:3 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

איננו, אמרו לשון זה כמו כן שני פעמים, כי אם יאמרו מת יוכל להכחישם כי הם לא ידעו אם חי ואם מת, והם ידעו כי נמכר במצרים וחשבו אולי גלה משפחחתו בעיר, ובאמת נודע כי עברי הוא כי הקונים אותו קנוהו מן העברים והם מכרוהו לעבד עברי, כמו שאמרה אשת פיטיפר "ראו הביא לנו איש עברי" ואמר שר המשקים "נער עברי" אבל בית אביו אולי לא הגיד, לפיכך אמרו איננו, כי אם מת הנה איננו, ואם חי איננו בבית אביו:

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 42:5:1 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

בתוך הבאים, שלא נבדלו לעצמן לפי שהיו עבדרים אלא בתוך שאר הבאים מארץ כנען באו, כי היה הרעב בארץ כנען, ורבו הבאים והם ביניהם:

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between I Samuel 16:3 and Radak on Genesis 42:4:2
(automatic citation link)

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 42:4:2 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

אסון, בידי אדם או בידי שמים, וארז"ל בידי אדם צינים פחים (כתובות ל') בידי שמים אריא וגנבי. וארז"ל (שם) הכל בידי שמים חוץ מצינים פחים, שנאמר צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם (משלי ~~נ"ב~~כב:ה). ויש לנו לשאול למה פחד יעקב מאסון שיקראנו בדרך יותר מבבית? ויש לומר כי הדרך מצוי לפגעים יותר מהבית, כי אריא וגנבי מצויים בדרך ולא בעיר, ומצינים פחים יוכל אדם לשמור עצמו בעיר יותר מן הדרך ועוד כי אינו מצוי בעיר כמו בדרך ואפילו ממיתה שהוא בידי שמים שתוכל לבוא בעיר כמו בדרך, הדרך הוא מקום סכנה יותר לזה ולזה. ויש לו לאדם לשמור עצמו ממקום סכנה ואפילו הצדיק ולא ישען בצדקו שמא עושין לו נס שמא לא יעשו, ואם יעשו מנכין לו מזכיותיו, ומנאו רז"ל בזה סמך, דכתיב לא תנסו את ה' אלהיכם (דברים ו'). וכן מצאנו בשמואל הנביא שאמר איך אלך ושמע שאול והרגוני (~~ט"ז ג'~~שמואל א טז:ג) ומפני זה פחד יעקב לשלחו בדרך:

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 42:3:1 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

וירדו אחי יוסף, ולא אמר בני יעקב לפי שבסבתו ירדו, ועתה בירידתם נפתר חלומו. ובב"ר (ב"ר צא:ב) ומה עשרה, עשרה חלוקים באחוה ואחד לבור בר:

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between I Samuel 3:15 and Radak on Genesis 41:28:1
(automatic citation link)

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 41:28:1 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

קדמאה (כ"ה) הגיד תנינא (כ"ח) הראה, וחד פסיק סימן מהגיד את המראה (שמואל ג'א ג:טו):

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 41:16:2 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

אלהים יענה את שלום, והוא יקימנו לשלום לך, ופירש יענה כמו מענה בשמחת לבו (קהלת ה') שיהיה חפץ ומכוין בשלום פרעה, או שישים בפי פתרונו לשלום פרעה, והוא על דרך, ומה' מענה לשון (משלי ~~י"ו~~טז:א):

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Deuteronomy 21 and Radak on Genesis 41:15:2

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 41:15:2 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

תשמע, כמו תבין, וכן גוי אשר לא תשמע לשונו (דברים כ"אח:מט):

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Isaiah 40 and Radak on Genesis 41:1:2

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 41:1:2 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

והנה עמד על היאור, סמוך על היאור, כמו ועליו מטה מנשה (במדבר ב') והדומים לו. יתברך נורא עלילה על בני אדם אשר סבב כל הסבות האלו מסבה לסבה עד שירדו אבותינו לגור שם ובאו שם בכבוד והיו שם בכבוד עד שמת יוסף משך מאה שנה עד שגרמו עונות ובאו ימי השעבוד. והחלום היה מאת האל כדמות נבואה כמו שאמר הכתוב, ויקרא רעב על הארץ (תהילים ק״ה:ט״ז) וכי נתקיים החלום כאשר פתר יוסף, והחלום מבואר הפתרון היה לכל מבין אלא שאבדה חכמת חכמיו כדי שיפתרהו ויעלה לגדולה על ידי הפתרון, ועל כיוצא זה נאמר (ישעיה מ~~"ר כ"~~ד:כה) משיב חכמים אחור ודעתם יסכל:

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Jerusalem Talmud Beitzah 2:6 and Radak on Genesis 40:16:2
(automatic citation link)

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 40:16:2 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

סלי חרי, מן ויקב חור בדלתו (מלכים ב' י"ב) כי הסלים היו עשוים משבטים קלופים חרים חרים, כי יעשו אותם מעשה שבכה. וחרי כמו חרים, וכן ראש השלשי (שמואל ב' כ"ג) כמו השלישים והדומים לו, כמו שכתבנו בספר מכלל, כי פעמים יספיקו בסימן אחד מן הרבוי. ולא דבר מה היו בשני הסלים. ובדרז"ל מפרש (ירושלמי ~~פ"ב דביצה~~ביצה פ"ב ה"ו) חרי מענין חררה שהיא עוגת רצפים והיו בשני הסלות חררות, ובעליון מכל מאכל פרעה בדבר הלחם שהוא מעשה אופה לעשות מינים רבים מן הבצק, אפוים בתנור או במחבת:

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 40:4:2 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

ימים, ולא זכר כמה, ואפשר כי היה שנה שהיו במשמר וכן ימים תהיה גאולתו (ויקרא כ"ה:כט):

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 40:3:1 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

מקום אשר יוסף אסור שם, וכתב זה לפי מה שאמר באחרונה שהגידו לו חלומותיו ובסבתם יצא יוסף מבית הסהר. ובא מקום סמוך על מלת אשר, וכן מקום לא ידע אל (איוב י"ח:כא) ומשוש את רצין (ישעיה ח' ה').

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Radak on Genesis 39:10:1 and Sotah 3b
(automatic citation link)

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 39:10:1 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

לשכב אצלה להיות עמה, אפילו לשכב עמה במטה שלא בקרוב בשר לא שמע אליה. ובדרש (סוטה ג:) לשכב עמה בעולם הזה להיות עמה בעולם הבא:

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 39:9:3 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת, לשכב עם אשתו ואשקר בו, ועוד שאחטא בזה לאלהים שצוה בני אדם על העריות כמו שכתבנו בסדר בראשית (ב כד) "ודבק באשתו" ולא באשת חבירו:

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Bereshit Rabbah 86:6 and Radak on Genesis 39:6:1
(automatic citation link)

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 39:6:1 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

ולא ידע אתו מאומה, לא היה מסתכל ונזקק לשום דבר שהיה לו אלא היה הכל מטיל עליו, ומה שיעשה הוא יהיה עשוי לבד מענין מאכלו שלא היה עוזב בידו, לפי שהיה מעם אחר כמו שאמר (להלן מג:לב) "כי לא יוכלו המצרים לאכל את העברים לחם". ויש דרש (ב"ר פו:ו) לחם זה אשתו, ולשון נקייה.

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Makkot 23b:2 and Radak on Genesis 38:26:1
(automatic citation link)

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 38:26:1 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

צדקה ממני, יותר ממני שאמרתי לשרפה כי אינה חייבת שריפה כי ממני מעוברת. וארז"ל (מכות כג:, ב"ר פה:יב) בשלשה מקומות הופיע רוח הקודש בבית דינו של שם דכתיב ממני, יצאה בת קול ואמרה ממני יצאו הדברים, בבית דינו של שמואל ובבית דינו של שלמה, וראיתי בתשובת לגאון וששאלתם מהו ממני יצאו כבושים לא כך אנו גורסים בישיבה בית דינו של שם דכתיב ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני, מנא ידע, דלמא כי היכי דאפקרה נפשה לגביה הכי נמי אפקרה נפשה לגבי אחריני, יצאת בת קול ואמרה ממך יצאו, כבושים, וליהודה אמרה, והלין נינהו דקא כביש ודחיק חד לחבריה. ואיכא דגרסין יצאו כובשין, ופירש דלבתר דאסהיד עליה דמיניה ניהו בשריה במלכות שבט יהודה, דכובשים את הארץ דכתיב ונכבשה הארץ לפניכם.

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 38:23:1 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

תקח לה, תעכבם לעצמה שלא נהיה לבוז אם נחקור אחריה יותר שיתפרסם הדבר כי שכבתי עם קדשה. ובב"ר (ב"ר פה:ט) ר' יהודה בשם רב נחמן, משחקת בתבל ארצו (משלי ח' ל"א), התורה משחקת על הבריות, אמרה ליהודה, אתה רמית לאביך בגדי עזים, חייך, תמר מרמה אותך בגדי עזים:

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 38:21:1 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

וישאל, אנשי מקומה, המבוי שהיתה יושבת שם כי באמת שאל אותה יהודה באיזה מבוי מן העיר היא יושבת כדי שיקח ערבונו מידה בשלחו גדי העזים והיא אמרה לו במבוי כך וכך, וכאשר הלך העדולמי לבקשה באותו מבוי שאמר לו יהודה ולא ראה באותו מבוי קדשה, שאל לאנשי המבוי הקדשה שהיתה תמול בעינים על הדרך שאמרה שהיתה יושבת באותו מקום אם ידעו איה היא, והם אמרו לו לא היתה בזה קדשה. בזה, בזה המקום, כמו נסעו מזה (ל"עיל לז:יז) מזה המקום:

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Radak on Genesis 38:18:2 and Shabbat 82a

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Radak on Genesis 38:18:2 and Shabbat 22b
(automatic citation link)

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 38:18:2 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

ופתילך, שמלתך כתרגומו שושיפך, או הצעיף שעל ראשו, וכן צמיד פתיל (במדבר י"ט) וכמוה במשנה (שבת ~~פ"ב~~כב:) פתילת הבגד, ומה שאמר והפתילים נראה כי השמלה או הצעיף היו נעשים על תכונת שנים או יותר:

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Radak on Genesis 38:15:1 and Sotah 10b
(automatic citation link)

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 38:15:1 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

ויראה, כי כסתה פניה ולא הכירה בעבור זה חשבה לזונה כיון שישבה בפרשת דרכים יחידה אמר אין זו אלא זונה, שאם לא כסתה פניה היה מכירה שהיא כלתו ולא ישכב עמה. ורז"ל (סוטה י:) שכסתה פניה בבית חמיה והיתה צנועה ביותר, ועתה היתה יושבת בפרשת דרכים לא עלה על לבו לפיכך חשבה לזונה:

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 38:12:1 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

וירבו, בב"ר (ב"ר פה:ו) שנים עשר חדש.

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 38:11:1 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

פן ימות, בב"ר (ב"ר פה:ה) אמר ר' אלעזר אע"פ שאין נחש יש סימן:

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Bereshit Rabbah 7 and Radak on Genesis 37:31:1

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Bereshit Rabbah 84:19 and Radak on Genesis 37:31:1
(automatic citation link)

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 37:31:1 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

וישחטו שעיר עזים, אמרו (ב"ר פ"זד:יט) כי דמו דומה לדם אדם:

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Radak on Genesis 37:25:2 and Shabbat 33a

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Keritot 6a and Radak on Genesis 37:25:2
(automatic citation link)

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 37:25:2 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

צרי, פירש רשב"ג (~~שבת ל"ג~~כריתות ו.) הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף ונקרא בלע"ז בלסמי. ולוט פירשו בב"ר (צ"א) משטכי:

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 37:14:2 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

מעמק חברון, ליוה אותו מן העיר עד אותו העמק שסמוך לחברון ומשם שלחהו. ובב"ר (שם) מעמק חברון והלא חברון הר היה, אלא מעצה עמוק' שבין הקב"ה ובין אבינו אברהם הקבור בחברון לקיים מה שנאמר לו בין הבתרים "כי גר יהיה זרעך":

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 37:12:1 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

וילכו, את, נקוד עליו, בב"ר (ב"ר פד:יג) למה? שלא הלכו אלא לרעות את עצמו, ר"ל הרחיקו מאביהם להנאת עצמם לאכול ולשתות ולעשות כרצונם בשכם, ולא היו יראים מאנשי שכם שהרגו אנשיה ושללו העיר והיו בוטחים באל ואנשי הארץ היו יראים מהם, כי בעוד שעשו מעשה היה חתת אלהים על הערים אשר סביבותיהם כי ארכו הימים והיה הדבר כאלו היה נשכח:

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 37:10:2 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

אני ואמך, כשם שאי אפשר באמך שכבר מתה, כלומר כשם שבטל החלום בזה כך בטל כולו. ורז"ל (ברכות נה.) למדו מכאן שאין חלום בלא דברים בטלים, וכן הוא אומר מה לתבן את הבר, כשם שאי אעשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים:

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Genesis 41:26 and Radak on Genesis 41:26:1

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 41:26:1 history »
Version: Presburg : A. Schmid, 1842 (Hebrew)

ויפתח, עתח את כל אוצרות שבהם תבואה. וישבור למצרים, תחלה מכר להם עד שנודע בארצות כי במצרים תבואה ומכר גם להם. ולשון שבר מבנין הקל נופל על המוכר ועל הקונה, כי הפעולה בזה על שם התבואה שנקראת שבר לפי שהיא שוברת הרעב על דרך ישברו פראים צמאם (תהלים ק"ד) והנה המוכר נותן השבר והקונה לוקח השבר, והפעולה על שניהם. אבל בענין הפעול ממנו אינו נופל אלא על המוכר לפי שהפעולה יוצאת מאתו. ובנין הפעיל ברוב הוא יוצא. ויחזק הרעב, משבאו לקנות לפיכך אמר אחריו וכלה הארץ, כי לפי שרבו הקונים חזק הרעב במצרים, כי לא היה מוכרים להם אלא בצמצום מפני שהיה צריך גם כן למכור בשאר ארצות, ומפני זמן הרעב שיהיה ארוך:

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Radak on Genesis 37:25:1 history »
Version: Ms. Guenzburg 495 (Hebrew)

נכאת, פרשו בבר"ב (ב"ר צא:יא) שהוא שעוה.

1 day, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Ramban on Genesis 40:15:1 history »
Version: Commentary on the Torah by Ramban (Nachmanides). Translated and annotated by Charles B. Chavel. New York, Shilo Pub. House, 1971-1976 (English)

THE LAND OF THE HEBREWS. This means the land of Hebron, wherein dwelt Abraham, Isaac, and Jacob. Abraham, the head of the lineage, was called “Abraham the Hebrew”275Above, 14:13. since he came from across the River Euphrates, and he was honored among the nations for in him was fulfilled the blessing, And I will make thy name great.276Ibid., 12:12. It is for this reason that all of his seed are called Ivrim (Hebrews). They hold on to this name in order not to intermingle with the various peoples in the Canaanite lands, and this name has been established as the name for all Israel’s seed forever. This is the meaning of the verse, He hath brought in a Hebrew unto us,277Ibid., 39:14. since Joseph told them “I am a Hebrew,” and he did not want them to take him as a Canaanite. And the land where they resided was called “the land of the Hebrews,” that is to say, the land in which the Hebrews are.278But not that it is theirs. It may be that it was so called because they were its leaders and nobles, even as it says, Thou art a prince of G-d in the midst of us,279Above, 23:6. and it is further written, Touch not My anointed ones.280Psalms 105:15.

1 day, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Mishneh Torah, Heave Offerings 1:1 and 26 others »
Version: Torat Emet 363 (Hebrew)

הַתְּרוּמוֹת וְהַמַּעַשְׂרוֹת אֵינָן נוֹהֲגִין מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בֵּין בִּפְנֵי הַבַּיִת בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת. וּנְבִיאִים הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ נוֹהֲגוֹת אֲפִלּוּ בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר מִפְּנֵי שֶׁהִיא סְמוּכָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְרֹב יִשְׂרָאֵל הוֹלְכִין וְשָׁבִין שָׁם. וְהַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגוֹת אַף בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ עַמּוֹן וּמוֹאָב מִפְּנֵי שֶׁהֵם סְבִיבוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: ¶

1 day, 4 hours ago
26 related »
Shmuel Weissman edited Tosafot Rid on Shabbat 138a:1 and 3 others »
Version: Tosafot Rid (Hebrew)

משום מאי מתרינן בין. פי' כיון דהבערה לחלק יוצאת כאלו כתיב לאו אכל מלאכה ומלאכה דמי והו"ל כמו לאוין דחלב ודם שהן חלוקין זה מזה וצריך להתרות על החלב מושם חלב ועל הדם משום דם וכך על כל מלאכה ומלאכה:¶

1 day, 4 hours ago
3 related »
Shmuel Weissman edited Book of Tobit 1:4 history »
Version: The Book of Tobit, English translation by A. Neubauer, 1878 (English)

And when I grew up, I took a wife of my family, whose name was Hannah, and she bare me a son, and I called his name Tobiyyah. Now when I was carried captive from the land of Naphthali, I dwelt in Nineveh the great city, and all my brethren and kinsmen did eat the bread of the Gentiles, but I defiled myself not with their dainties, because I feared the Lord, and remembered the Lord with all my heart and with all my soul. So God gave me grace and favour in the eyes of Shalmaneser, king of Assyria, and he appointed me over all that he had unto the day of his death. And I committed to the hand of my brother Gabael, who was in the land of Media, at the city ERages, ten talents of silver.

1 day, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Teshuvot Rabbi Akiva Eiger 161:5 history »
Version: Warsaw, 1901 (Hebrew)

טובים דבריך ונכוחים, אבל לקושטא דמלתא, נראה לענ"ד דמה דאמרינן בב' קופות שאני אומר, היינו כיון דעל הקופה של תרומה ליכא שאלה, א"כ הספק רק על קופה של חולין, ואמרינן ביה ספק דרבנן לקולא, וה"נ מדמינן לזה ההיא דב' צבורין דהבית שאינו בדוק כיון דממילא צריך לבדוק אינו נכלל בכלל הספק, והוי הספק רק על הבדוק ואמרינן ביה ספק דרבנן לקולא, ותולין דבזה מצה עייל, אבל בההיא דבדק ולא מצי נהי דמחזיקין אותו בחזקת אינו בדוק מ"מ כיון דנפטרו הבעלים לבדוק עוד הבית, ממילא השאלה ג"כ על הבית זה ואמרינן בי' מאי חזית דדלמא לזה עייל המצה וא"צ לבדוק עוד. והוי לענין זה כמו ב' בד וקים ממש, אביך רחימך:

1 day, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited HaMaor HaKatan on Pesachim 3b:2 history »
Version: Vilna Edition (Hebrew)

והלכתא *אין סדר המאמרים כאן לפי סדר הגמ', ויען כי בדפוסים רבים מצאנו כן הנחנו על מקומו והמעיין ימצא בקל לסדר המאמרים לפי הסדר אשר בגמ'.על ביעור חמץ. כלומר אף זה להבא משמע ואי אמר לבער לא מהדרינן ליה אלא שאינו ניכר מברכותיו שהוא ת"ח ובלולב לא מברכין לעולם אלא על נטילת לולב דמדאגבהיה נפק ביה ואע"פ שכל המצות מברך עליהם עובר לעשייתן כיון דאית ליה לקרות את ההלל ולנענע שהוא שירי מצוה כעובר לעשייתה דמי ולעולם נוטלו כדרכו ומברך על נמטילת לולב ואינו מברך ליטול כיון דנפק ביה מדאגבהיה ואע"ג דהאי שנויא דמשנינן למ"ד לבער הוא ולא סבירא לן כוותיה אפילו הכי גמרינן מיניה דבנטילת לולב לא איפליגו רב פפי ורב פפא ופשוט' והצעה של אותה משנה דתניא העושה לולב לעצמו כך הוא כדאוקימנא בגמרא וסדר נטילת לולב אתא תנא לאשמועינן ולאו בדיעבד מיירי אלא אורחא דמילתא לכתחלה הכי הוא שאין לברך על המצוה עד שיטול תשמיש המצוה בידו והידור המצוה כך הוא ליטול הלולב כדרכו ולברך עליו ואלו שמראין עצמן כמדקדקין ואין נוטלין את הלולב עד שמברכין לכתחלה או שהופכין אותו מימין לשמאל מעות הוא בידם:

1 day, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Ohr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 8:1 history »
Version: Ohr Zarua, Zhytomyr, 1862 (Hebrew)

הילכך נסמוך על דברי הגאונים שפסקו הלכה כרב ששת רדהילך פטור:

1 day, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited I Kings 4:6 history »
Version: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition (English)

Ahishar—in charge of the palace; and Adoniram son of Abda—in charge of the forced labor.

1 day, 4 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Genesis 7:29-30 and Tribal Lands, Chapter 1; Reuven 29

1 day, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Genesis 37:29-30 and Tribal Lands, Chapter 1; Reuven 29
(automatic citation link)

1 day, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Tribal Lands, Chapter 1; Reuven 29 history »
Version: Jerusalem, 2019 (English)

Where was Reuben while his brothers were feasting? He had exited the scene, the Sages say, so as to sit alone in sackcloth, fasting, the sobbing prayerful posture of the penitent.15BR 84:19; PK 24:9. YS 157 finds a linguistic allusion to Reuben’s teshuvah in the verse וישב ראובן אל הבור. Reuben occupied every spare moment engaged in teshuvah (penitence), attempting in word and deed to compensate for his sin with Bilhah. His leadership was present, but hesitant and then absent – and ultimately failed. For while Reuben was off atoning for a sin committed long ago, his brothers engaged in a more heinous one. They sold Joseph to a passing caravan of Ishmaelite traders, and there was no one there to convince them otherwise. When Reuben returned, it was too late: “He tore his clothes…and screamed, ‘The boy is gone! Now what am I going to do?’” (Genesis 37:29–30).

1 day, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Steinsaltz on Zevachim 88a:3 history »
Version: William Davidson Edition - Hebrew (Hebrew)

ועוד, וכי דרך הזאה בכך? וכי דרך זריקה בכך!? אלא מכאן שאויר המזבח כמזבח הוא נחשב.

1 day, 4 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Leviticus 2:12 and Steinsaltz on Zevachim 87a:11

1 day, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Exodus 30:26 and Steinsaltz on Zevachim 87a:11
(automatic citation link)

1 day, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Steinsaltz on Zevachim 87a:11 history »
Version: William Davidson Edition - Hebrew (Hebrew)

<big>ב</big> שנינו במשנה: כשם שהמזבח מקדש כך הכבש וכלי שרת מקדשים. ובענין זה מביאים, תנו רבנן [שנו חכמים]: "הנגע במזבח יקדש" (שמות כט, לז) — אין לי אלא מזבח, כבש מנין? תלמוד לומר "ומשחת את המזבח" (~~ויקרא ב, יב~~שמות ל, כו), "את" לרבות הכבש. כלי שרת מניין? תלמוד לומר בכלי הקודש כולם: "כל הנגע בהם יקדש" (שמות ל, כט).

1 day, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Ohr Hashem, Second Treatise, Sixth Principle 5:2 history »
Version: Vienna, 1859 (Hebrew)

אמנם שבקשת התכלית האחרון לכלל המציאות ראוי ומחוייב זה יראה מאשר לפי הדעת האמיתי שהוא דעת תורתינו בהאירה עינינו באמונת החדוש. הנה הוא מבואר להיות כלל המציאות הוא פועל נעשה בכוונת מכוון ורצון רוצה מבעל שכל שאין לו יחס ודמיון עם זולתו מהשכלים והיות הפעל הזה ממנו לריק וללא תכלית הוא מבואר הבטול והגנות ולזה אין המלט מתכלית אחר. ואומר שהוא מחוייב שיהיה שם תכלית אחרון וזה שהתכלית ההוא המנע להיותו גם כן מחודש בכוונת מכווין אם שנעשה לתכלית מהאחד אם לא ואם נעשה לתכלית אחר הנה המשפט כמשפט הראשון. ואם לא נעשה לתכלית אחר עם שיהיה תכליתו בעצמו ואם שלא יהיה תכליתו בעצמו. ושקר שלא יהיה תכליתו בעצמו שאם יחיה תכליתו בעצמו הנה יחיה פעל הריק אחר שלא נעשה לתכלית אחר. ולפי שהוא מבואר שאם נעשה לתכלית אחר הנה צריך שנבקש לתכלית ההוא תכלית ולא ילך זה לבלתי תכלית. הנה יתחייב שיכלה העניין אל תכלית האחרון תכליתו בעצמו. ולזה הוא מבואר לפי דעתינו אנחנו קהל המאמינים בחדוש העול' שהתכלית האחרון לכלל המציאות מחוייב אבל אומר שהוא מחוייב ג״כ לכת המאמינים בקדמות וזה שכבר יורה בהתחלת שכלית אלהית לכל הנמצאות. ולזה תחקר החכמה הטבעית על תכלית כל נמצא טבעי. וכבר נמצא בהם היותם באופן מהחכמה שאי אפשר מבלתי פנותם לתכלית אחד. ולזה מה שאומר אריסטו שהטבע לא יעשה דבר לבטלה. וכאשר היה זה כן ואי אפשר המלט מתכלית אחר להיותו מהתחלה שכלית. הנה אם שיהיה תכליתו בעצמו ואם שיפנה לתכלית אחר הוא התכלית האחרון. ואם לא יהיה התכלית ההוא הראשון פעל הריק אשר הוא נמנע בחק הטבע להיותו מהתחלה שכלית. הנה כבר התבאר אם כן שהתכלית האחרון לכלל המציאות יחוייב אף למאמיני הקדמית וכל שכן לנו אנחנו קהל המאמינים בתורת משה. והנה כבר נחשב שדברינו בתכלית הזה עם דברי הרב המורה בתכלית המרחק וזה שהוא חתר לבאר בחלק השלישי מספרו שבקשת התכלית לכלל המציאות בטלה לכל אחד מהדעות עם שהודה ואמר זה לשונו כל פעל שיעשה בכוונה אי אפשר לדבר ההוא אשר עשה מבלתי תכלית אחד אשר בגללו עשה וזה מבואר לא יצטרך למופת לפי העיון הפלוסופי עד כאן. ומלבד זה קבל אף לפי דעת הקדמות שא״א לכל נמצא טבעי מבלתי תכלית אחד לפי שהטבע לא יעשה דבר לבטלה. ואולם לפי שהוא מבואר נגלה מאלה ההקדמות אשר הורה שאין המלט מתכלית האחרון לכל אחד משני הדעות ולא נעלם זה ממנו לחוזק הראותו הנה יראה שדעת הרב אמנם הוא בבקשת התכלית כי עם שנניח מציאותו בקשתו כבדה וכמעט נמנעת כמו שרמז הרב זה נאמרו. אמנם מציאות התכלית האחרונה חשב כל מדבר בטבע שא״א מבלעדיו אמנם ידיעת הדבר כבד מאד כל שכן תכלית המציאות בכללו עד כאן. וכבר חתר גם כן ידיעתו לפי דברי ארסטו אלא שהוא חשב לבאר קושי מציאותו אף לדעת החדוש כי הוא יראה שלא תפסק השאלה יהיה לתכלית מה שיהיה כמו שרמז באמרו ואפילו היה הכל מפני האדם ותכלית האדם כמו שנאסר לעבוד השם השאלה קיימא והוא מה התכלית בהיותו עובד. והוא יתברך לא יוסיף שלמות אם יעבדוהו ואם נאמר אין זה לשלמותו כי אם לשלמותינו כי הוא הטוב לנו והוא שלמותינו תתחייב השאלה בעצמה. ומה תכלית מציאותינו בזה השלמות אי אפשר בהברה מבלתי שיגיע העניין בנתינת התכלית אל כן רצה השם או גזרה חכמתו עד כאן. זהו מה שיראה בפי' דברי הרב ואמנם מה שהביא סעד לדבריו מסדור התפלה וחתם ואמר הנה בארו שאין שם תכלית אלא רצון צריך שנפרשהו בדרך רחוק קצת והוא שאין שם תכלית ידוע לנו אלא רצון לבד זהו הנראה לנו בישוב דבריו. אלא שכבר התבאר במה שקדם היות הטבה והחנינה ענין עצמו לשלם ולטוב המוחלט ולפי שהכל יכספו הטוב הוא מבואר שהפועל כשיפעל לתכלית טוב נפסק השאלה והתכלית ההוא כי להיותו טוב תכליתו בעצמו ולזה הטוב המוחלט אשר ההטבה לו דבר עצמי הנה כשיפעל דבר תכליתו ההטבה והנה תפסק השאלה מה התכלית ההוא להיותו טוב תכליתו בעצמו הת' בדברי הרב אמר מה התכלית בהיותו עובד והוא יתברך לא יוסיף שלמות. וכבר יראה מזה שאם היה מוסיף שלמות כבר תפסק השאלה להיות התכלית ההוא טוב בעצמו. ולזה כאשר התבאר שההטבה הוא טוב העצמי לו הנה התבאר במה שאין ספק בו שהוא התכלית האמתי האחרון. והנה סדור התפלה באמרם כי מי יאמר לך מה תעשה ואם יצדק מה יתן לך. הוא להורות שאין מי שיוכל להוסיף שלמות במה שעשה כדי שיאמר לו מה תעשה. ושאם יצדק לא יוסיף שלמות בזה אבל לא כיוונו שלא יהא שם תכלית אלא הרצון לבד כמו שיראה מפשט דברי הרב חלילה לאל ליחס לו מה שיהיה תכלית החסרון לכל בעל שכל. וזהו מה שכווננו בזה הפרק. ובכאן נשלם הכלל הזה היא מהמאמר הב' והתחלה לאל לבדו המרומם על כל ברכה ותהלה:¶

1 day, 5 hours ago
Shmuel Weissman edited Ohr Hashem, Third Treatise, Introduction to the Third Treatise 2 history »
Version: Vienna, 1859 (Hebrew)

והנה כאשר חקרנו בהם מצאנום ב׳ חלקים מלבד פנות השש אשר כלל אותם דמאמר הב': החלק הא' אמונות בלתי נחלות במצות מיוחדות. והב׳ אמונות נתלות במצות מיוחדות. אם החלק הא׳ מצאנום ח׳. הא' חדוש העולם. הב' השארות הנפש. הג' גמול ועונש. הד' תחיית המתים. הח׳ נצחיות התורה. הו' ההבדל שבין נבואת משה רבינו ע״ה לשאר הנביאים. הז' היות הכהן גדול נענה באורים ותומים. הח' ביאת המשיח. ולזה חלקנו החלק הזה לח' כללים. והנה לא ראינו לשומם מכלל פנות התורה למה שעם היות האמונה בהם מחוייבת והכפירה בהם מדי עצום עד שהכופר יחשב מכלל המינים הנה כבר יצוייר מציאת התו' זולתם ולזה לא שמנו אותם יסוד ושרשים לה. והתמה מיד' המורה שסד׳ בפי' לפ' חלק י״ג עיקרים אשר שמם יסידות לדת. והנה אם קרא עקרים האמונות האמתיות אשר הכפיר בהם מינות הנה ימצאו יותר מט״ו ואם קרא עקרי פנות ויסודות הדת אשר לא תצוייר זולתם הנה אינם יותר מז' כשנמנה בהם מציאותו ית' או ח' אם נמנה ג"כ בפנות היות התורה תורת אלהית מן השמים ובכך אפשר שיסופק עלינו ממה שהוסכם עליו ונתפרסם לקצת הקודמים היות אמונת החדוש קוטב התורה אשר בה תסוב להיות מחייב יכלת השם ולהיות הנמצאות כלם אצלו כחומר ביד היוצר שזולת זה לא יצוייר מציאות התורה מתכלית אחר להיותו מהתחלה שכלית. הנה אם שיהיה תכליתו בעצמו ואם שיפנה לתכלית אחר הוא התכלית האחרון. ואם לא יהיה התכלית ההוא הראשון פעל הריק אשד הוא נמנע בחק הטבע להיותו מהתחלה שכלית. הנה כבר התבאר אם כן שהתכלית האחרון לכלל המציאות יחוייב אף למאמיני הקדמית וכל שכן לנו אנחנו קהל המאמינים בתורת משה. והנה כבר נחשב שדברינו בתכלית הזה עם דברי הרב המורה בתכלית המרחק וזה שהוא חתר לבאר בחלק השלישי מספרו שבקשת התכלית לכלל המציאות בטלה לכל אחד מהדעות עם שהודה ואמר זה לשונו כל פעל שיעשה בכוונה אי אפשר לדבר ההוא אשר עשה מבלתי תכלית אחד אשר בגללו עשה וזה מבואר לא יצטרך למופת לפי העיון הפלוסופי עד כאן. ומלבד זה קבל אף לפי דעת הקדמות שא״א לכל נמצא טבעי מבלתי תכלית אחד לפי שהטבע לא יעשה דבר לבטלה. ואולם לפי שהוא מבואר נגלה מאלה ההקדמות אשר הורה שאין המלט מתכלית האחרון לכל אחד משני הדעות ולא נעלם זה ממנו לחוזק הראותו הנה יראה שדעת הרב אמנם הוא בבקשת התכלית כי עם שנניח מציאותו בקשתו כבדה וכמעט נמנעת כמו שרמז הרב זה נאמרו. אמנם מציאות התכלית האחרונה חשב כל מדבר בטבע שא״א מבלעדיו אמנם ידיעת הדבר כבד מאד כל שכן תכלית המציאות בכללו עד כאן. וכבר חתר גם כן ידיעתו לפי דברי ארסטו אלא שהוא חשב לבאר קושי מציאותו אף לדעת החדוש כי הוא יראה שלא תפסק השאלה יהיה לתכלית מה שיהיה כמו שרמז באמרו ואפילו היה הכל מפני האדם ותכלית האדם כמו שנאסר לעבוד השם השאלה קיימא והוא מה התכלית בהיותו עובד. והוא יתברך לא יוסיף שלמות אם יעבדוהו ואם נאמר אין זה לשלמותו כי אם לשלמותינו כי הוא הטוב לנו והוא שלמותינו תתחייב השאלה בעצמה. ומה תכלית מציאותינו בזה השלמות אי אפשר בהברה מבלתי שיגיע העניין בנתינת התכלית אל כן רצה השם או גזרה חכמתו עד כאן. זהו מה שיראה בפי' דברי הרב ואמנם מה שהביא סעד לדבריו מסדור התפלה וחתם ואמר הנה בארו שאין שם תכלית אלא רצון צריך שנפרשהו בדרך רחוק קצת והוא שאין שם תכלית ידוע לנו אלא רצון לבד זהו הנראה לנו בישוב דבריו. אלא שכבר התבאר במה שקדם היות הטבה והחנינה ענין עצמו לשלם ולטוב המוחלט ולפי שהכל יכספו הטוב הוא מבואר שהפועל כשיפעל לתכלית טוב נפסק השאלה והתכלית ההוא כי להיותו טוב תכליתו בעצמו ולזה הטוב המוחלט אשר ההטבה לו דבר עצמי הנה כשיפעל דבר תכליתו ההטבה והנה תפסק השאלה מה בעצמותה בכלל וביחוד האותות והמופתים שכאובה שהם יסודות ועמוד לה. ואמנם למאמיני הקדמות שיראו היות המציאות על צד החיוב ממנו הנה לא יצוייר מציאותה בשום צד וכאשר היה זה כן. הנה ראוי למנות האמונה הזאת עמוד גדול ופנה עם יתר הפנות במאמר הב', והנה התר הספק איננו ממה שיקשה כשיתבאר חיוב יכלת השם אף למאמיני הקדמות והוא מה שנעלם מעיני הקודמים ואולם איך יתבאר זה הנה מה שיבא בג״ה. ואמנם לפי שחיוב אמונת חחדוש מבואר כפי התורה והקבלה הנה צריך שנחקור כפי מנהגינו איך ראוי שיאמן ובאופן ידיעתנו בו. ושמנו אותו בכלל הראשון מזה המאמר:

1 day, 5 hours ago
Rabbi Dr. Kenneth Brander published a new Source Sheet, HAFTARAT PARSHAT VAYIGASH - Redemption through Unity.
1 day, 6 hours ago
Jacob Long added a connection between The Gate of Unity 1:15 and Zohar, Vayera 30:460

1 day, 6 hours ago
Aleksei Borisov published a new Source Sheet, Logical view.
1 day, 7 hours ago
Richard Friedman translated Sforno on Genesis 44:32:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

FOR YOUR SERVANT HAS PLEDGED. The reason why he will die when he sees that the boy is not there, even without asking what happened to him, is that your servant pledged, and, since I will not have returned him, he will think that he is surely dead, and that that is why I could not fulfill my oath.

1 day, 9 hours ago
Richard Friedman translated Sforno on Genesis 44:30:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

NOW, IF I COME ... YOUR SERVANTS WILL SEND DOWN. Since he gave us these warnings, when it occurs, it will not be attributed to coincidence; it will be appropriate to attribute it to us, that we have caused this intentionally, as in (Isa. 48:5), "I have announced things to you ere they happened, that you might not say, 'My idol caused them.'"

1 day, 9 hours ago
Richard Friedman translated Sforno on Genesis 44:25:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

GO BACK AND PROCURE FOR US. It was because of the necessity of famine that we were compelled to send him, and nevertheless, he warned us that we might not bring him back and that we would thus cause his death from grief.

1 day, 11 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Mishnah Berurah 216:46 and Shulchan Arukh, Orach Chayim 216:12

1 day, 17 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Mishnah Berurah 216:46 and Shulchan Arukh, Orach Chayim 216:11

1 day, 17 hours ago
A S edited Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 285:1 and 3 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

The reward and mitzva of mezuzah. Containing 2 paragraphs: It is a positive commandment to write the Shema, the Veyhaya Im-Shamoa, and to fix them on the side of one’s door, and one needs to be very careful in this, and all who are careful in this, their days will be lengthened, and the days of their children. And if one is not careful in this, his days will be shortened. Rama: And in any case, if it's out of his reach to acquir Tefillin and a Mezuzah, let him acquire Tefillin and not Mezuzah (Yerushalmi Megillah, end; O"C 38:12), as a mitzvah that is a bodily obligation is greater. 

1 day, 19 hours ago
3 related »
Benjamin Davidson edited Tosefta Kilayim 1:11 and 2 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

Any seah that contains a quarter[-kav] of seeds of a different species, one should reduce [the proportion of seeds] (Kil. 2:1). When do these words apply? When three or four kavs of matter fall into a one-seah field. In truth they said, garden seeds [which are not eaten*שאינן נאכלין (Kil. 2:2, Y. Kil. II.1.5)] combine together [with other seeds] when they fall in [a quantity greater than] one twenty-fourth of [what is necessary to sow] a one-seah field*לבית סאה (ibid.) ~~in twenty-four~~, regardless of whether it fell in amongst other [species], and whether other [species] fell in amongst it.

1 day, 19 hours ago
2 related »
A S edited Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 33:1 and 7 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

If the lower jaw was removed, it is valid, and this is if [the animal] is able to survive by means of having food stuffed all the way down its throat and having food stuffed partially down its throat. <ismall>Rema: And so too by a bird whose beak was removed, and it is able to survive by means of having food stuffed all the way down its throat and having food stuffed partially down its throat, it is valid.</ismall>

1 day, 19 hours ago
7 related »
A S edited Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 32:5 and 2 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

This invalidation of the spinal cord is [from anywhere] until the opening of the third branch [nerve], including it. And if one of the two cords of the first or second branch were severed, it is an invalid animal. But, if the cord of the third branch was severed, it is valid. And in a bird, the invalidation of the spinal cord is until [the location] opposite the wings, the beginning of the place where they are attached to the body. <ismall>Rema: And there are those that invalidate in a bird until the place at the end of where the bone, which is attached to the body, rests. And this is the custom if it's not a [case of] great loss.</ismall>

1 day, 19 hours ago
2 related »
A S edited Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 31:1 and 2 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

The brain has two membranes one on top of the other. If the bottom one was punctured with a hole that goes all the way through, it is an invalid animal. But, if only the top one was punctured, it is valid. <ismall>Rema: There are those that invalidate the animal even where only the top one was punctured, and this is the custom if it is not a case of great loss.</ismall>

1 day, 19 hours ago
2 related »
A S edited Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 30:2 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

If it was reduced, and there's missing from it [a piece] the size of a selah coin, it is an invalid animal. And if there punctured holes that are [big enough that there are pieces] missing, if between all of them [there's missing] the size of a selah coin, which is one third of a handbreadth, it is an invalid animal. <ismall>Rema: But, less than this there is what to say it is valid even in our days since we're not worried in a domesticated animal for puncturing the membrane of its brain.</ismall> And in a sea-bird, such as a goose and a duck, even if the bone is punctured any amount, it is an invalid animal. And a dry land bird that a weasel bit with its teeth [the bird's] head, or it became damaged on a tree or a stone, one places his finger on the side of the hole and sticks his finger there, or he puts in finger into its mouth and presses there, if the brain doesn't ooze out of the hole it is known that the membrane of the brain is not punctured, and it is valid, and if it comes out, it is an invalid animal. <ismall>Rema: And we are not experts in checking for invalidations in animals, and therefore there's what to rule invalid if the bone of the skull has any hole at all in a bird, even for a dry land bird.</ismall>

1 day, 19 hours ago
Rabbi Elana Zelony published a new Source Sheet, Theology/Philosophy of Prayer.
1 day, 19 hours ago
Benjamin Davidson added a connection between Jerusalem Talmud Kilayim 2:1:5 and Tosefta Kilayim 1:11

1 day, 19 hours ago
Benjamin Davidson added a connection between Steinsaltz on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse 19:6:1 and Tosefta Oholot 13:5

1 day, 19 hours ago
Benjamin Davidson added a connection between Rash MiShantz on Mishnah Oholot 12:7:1 and Tosefta Oholot 13:7

1 day, 19 hours ago
Benjamin Davidson added a connection between Mishnah Oholot 12:7 and Tosefta Oholot 13:7

1 day, 19 hours ago
Benjamin Davidson added a connection between Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Oholot 12:7:7 and Tosefta Oholot 13:7

1 day, 19 hours ago
Benjamin Davidson edited Tosefta Oholot 14:7 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

A projection that is on top of the remains of a light hole*alt., "on top of a light hole" (GR"A): Its measure is the height of two fingerbreadths by the width of a thumb-breadth. And that which is on top of [an opening] the size of drill-hole: [Its measure is] even the smallest size. Rabbi Yosei says, its full size, and [in regards to] a projection that is on top of the entrance, its measure is even the smallest size. [If] they sealed it off, its measure is a handbreadth's opening. [If] they opened it up [again], its measure is even the smallest size.

1 day, 19 hours ago
Benjamin Davidson added a connection between Mishnah Oholot 14:2 and Tosefta Oholot 14:7

1 day, 19 hours ago
Benjamin Davidson added a connection between Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Oholot 14:2:7 and Tosefta Oholot 14:7

1 day, 19 hours ago
Stephan Claassen published a new Source Sheet, Moshe Cordovero on the difference between עלה (“cause”) and סבה (“reason”).
1 day, 20 hours ago
1234 5678 published a new Source Sheet, Sheet with lots of Formatting and Data Types.
1 day, 22 hours ago
Jacob Weiner edited Rashi on Ketubot 9b:3:2 and 2 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

Let him give it to her —- why should we cause her to lose it, since he is giving it willingly?

1 day, 23 hours ago
2 related »
Miriam Anzovin published a new Source Sheet, Memory is a Woman: Exploring the Song of Serach and her Passover Story.
1 day, 23 hours ago
A S edited Shulchan Arukh, Orach Chayim 41:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

Laws regarding one who is carrying a load and how he should conduct himself with his תפילין. And there is 1 Se'if: One who is carrying a load on his head should remove his head תפילין until he removes the load. And even a cloth is forbidden to place over one's head when he has his תפילין on. But something which is usually placed on the head, like a hat or a turban is permitted. ~~Rem"a -~~Rema: Nevertheless, if the load is [as] heavy [as] four kav's and the תפילין are pushed [because of it], you are required to remove them (Beit Yosef).

1 day, 23 hours ago
A S edited Shulchan Arukh, Orach Chayim 36:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

One must be precise in the writing of the letters such that no letter's shape should change and no letter should resemble another. Rema: "And in the first place, [the scribe] should write in [a style known as] "ketivah tamah" as elaborated in the Tur and other halachic authorities and it [this style] is known amongst the scribes. In any case, if he changed the style of lettering he did not invalidate the tefillin." 

1 day, 23 hours ago
Yonadav Tapuchi added a connection (quotation) between Musar Avikha, Introduction 1:1 and Zohar, Pinchas 1:1

1 day, 23 hours ago
Yonadav Tapuchi added a connection (quotation) between Musar Avikha, Introduction 1:1 and Zohar, Yitro 22:387

1 day, 23 hours ago
John Boddie published a new Source Sheet, Morning Lesson: Wednesday 23 December 2025.
2 days, 2 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Beitzah 21b:12 and Rashi on Beitzah 21b:12:2
(automatic commentary link)

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Rashi on Beitzah 21b:12:2 history »
Version: Vilna Edition (Hebrew)

מדורה - היסק גדול:

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Beitzah 21b:13 and Rashi on Beitzah 21b:13:2

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Rashi on Beitzah 21b:13:1 and 2 others »
Version: Vilna Edition (Hebrew)

~~מדורה - היסק גדול~~גמ' הנאת כל גופו - דמיא לאוכל נפש:

2 days, 3 hours ago
2 related »
Shmuel Weissman edited Sotah 37b:10 history »
Version: William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (Hebrew)

תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְנָתַתָּ אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה וְגוֹ׳״, מָה תַּלְמוּד? לוֹמַר? אִם לְלַמֵּד שֶׁתְּהֵא בְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וּקְלָלָה עַל הַר עֵיבָל, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִים״, וּכְתִיב ״וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל״! אֶלָּא לְהַקְדִּים בְּרָכָה לִקְלָלָה.

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Tosafot Yom Tov on Mishnah Tamid 1:4:1 and 14 others »
Version: Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913 (Hebrew)

והם אומרים לו הזהר. אע"פ שהוא יודע בדבר צריך להזהירו שהוא יהא הולך יחידי ושמא ישכח ויגע ומתוך שמזהירין אותו הוא נזהר. לשון המפרש: ¶

2 days, 3 hours ago
14 related »
Shmuel Weissman edited Abarbanel on Torah, Exodus 18:13:2 and 2 others »
Version: Torah Commentary of Yitzchak Abarbanel, Warsaw 1862 (Hebrew)

ואמנם בריבוי השופטים שיעץ יתרו ועשה משה שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות שעולה מנינם מ"ח אלף ושש מאות כמו שזכרו חז"ל כתב הראב"ע בפשע ארץ רבים שריה ואין ספק שהוא דבר קשה ומבהיל והיה דעתו שהיו השרי אלפים שרים שהיו להם בבתיהם אלף איש משרתים אותם וכן שרי מאות שהיה לכל אחד מאה איש בביתו לשרתו וכן השאר. והוא אצלי דעת נפסד כי ישראל לא היו במצרים אלופים ומלכי' לשיהיו לאחד מהם אלף משרתים או מאה. והנה במשה לא זכר הכתוב אלא משרת א' ומשרתו יהושע בן נון נער. ואיך יהיה לאחד מן העם הנכנעים אתמול בחומר ובלבנים אלף משרתים או מאה או חמשים ולא עשרה ואם היתה העדה כלם קדושים ובתוכם השם למה יהיו קצתם עבדים ושכירים לקצתם ולמה ישתעבדו אלו לאלו. האם למצוא אוכל לנפשם איש לפי אכלו יכוסו על המן. וגם פסוק בפשע ארץ רבים שריה אינו אלא כשיהיו כלם במדרגה אחת שאין קצתם שרים ונכנעים לקצתם. אבל השרים כל מה שיעלו למספר יותר גדול תהיה הנהגת העם יותר מתוקנת ובלבד שיסודר זה תחת זה ויעלו כלם לראש אחד כמו שביאר אבונצור בהתחלות הנמצאות. ודמיון זה תמצא באיברי האדם ובהתקשרות הנמצאו' בסדר העולם זה בזה עד הסבה הראשונה יתב' ומה הבטול שיהיה בזה הדבר כן רוצה לומר השרי עשרות תחת השרי חמשים והם תחת השרי מאות והם תחת השרי אלפים. ואפשר לפרש בזה שהיתה עצת יתרו מפני היות מחנה ישראל גדול ורב שימנה משה מנהיגים ושופטים וכדי שיהיה כל אדם נכנע לפניהם נתן לכל שר מאותם המנהיגים אנשים תחתיו לשמשו וילכו אחריו בעת הצורך לצאת בצבא או למסע את המחנות או ליסר ולהעניש את השופטים ומהמנהיגים ההם היה מי שמעלתו כל כך שיהיו לו אלף אנשים שומרים לראשו וסרים למשמעתו ומה שלא יהיה כל כך מעולה יהיו לו מאה איש ולאחר נ' ולאחרים לכל אחד כפי מעלתו ושלמותו אבל המנהיגים ההם מעטים היו והם ישפטו את העם בכל עת. והנכון בעיני שבענין המשפט ובענין המלחמות שהם הדברים היותר כוללים לעם ראה יתרו בחכמתו ומשה אדונינו ג"כ שהמנוי כל עוד שיהיה יותר כולל יהיה יותר בלתי מסודר ולכן לא שיערו לעשות שרי רבבות ולא שרי מאות אלפים וכיוצא בזה לפי שההקפה באנשים רבי' תבלבל ההנהגה והספיק שיהיה המינוי היותר כולל על אלף אנשים כי בענין המשפט יספיק שאדם אחד ישפוט אלף איש ובענין המלחמות יותר מבואר שעל המעט ימצא איש זרוע אחד יוכל להנהיג ולסדר אלף איש לצאת ולבוא כראוי. ואמנם השרים אשר תחתיהם רוצה לומר שרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות. הנה יצטרכו עם השרי אלפים בענין המשפט ויתחלפו בהנהגותיהם ובמנוים בשלש' אופנים והאופן הא' שיתחלפו באיכות והנהגה כי מהם ישפטו דיני נפשות ומהם דיני ממונות וגם מאלה קצתם ישפטו בעניני המקרקעים וקצתם בסחורות וכיוצא מהחלופי' בכל שבט ושבט באופן יהיו שופטים רבים בהכרח. והאופן הב' שיהיה ג"כ התחלפות באיכות וכמות הדבר הנשפט וכלם בדיני ממונות כאלו תאמר שמהם יהיו שופטים עד עשרה שקלי כסף ומהם עד חמשים ומהם עד מאה ומהם עד אלף ומשם ומעלה היה הדבר הקשה יביאון אל משה ושזאת היתה הכוונה בשרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות ר"ל שרים שופטים על אלף כסף שרים שופטים על מאה וכן השאר. והאופן הג' הוא גם כן כפי ההנהגה הכוללת. וענינו שבעיר רבתי עם שרתי במדינות יש דברים שאין ראוי שיעשו אותם כי אם בהתקבץ אלף איש מהמונים על זה. ויש דברים שיעשו אותם מהסכמת ועצת מאה איש יועצים ממונים עליהם ויש דברים שנעשים בהסכמת ועצת חמשים או ארבעים אנשים ממונים בהם. ויש דברים שהממונים עליה' הם עשרה בלבד על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע. ואתה תדע שכל מיני אופני היועצים האלה אשר זכרתי לך פה הנה הנם היום הזה בעיר הגדולה ויניצי"א כי יש ביניהם העצה הגדולה שהיא יותר מאלף איש ויש עצה אחרת נקראת פרגחי"י שהיא ממאתים איש בלבד. ויש עצה אחרת מארבעים אנשים אחרים נקראת קוורינטיא"ה ויש עצה אחרת מעשרה אנשים בלבד נקראה קושיג"ו די דיי"ן. ואין ספק אצלי שעל זה נאמר כאן שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות רוצה לומר שרי אלפים שיהיו אלף איש שרים נכנסים בעצה ההיא ושרי מאות נכנסים בעצה אחרת ושרי חמשים בעצה אחרת ושרי עשרות בעצה אחרת וזה בכל שבט ושבט כי לא היה המספר הזה מיוחס לנשפטים אלא לשופטים ולמנהיגים שכפי איכות הדברים המתיעצים היו היועצים ממונים להנהגתם ואין להקשות להיות שרי אלפי' סמוך ואני פרשתיו מוכרת כי כן פירש"י (במדבר י"ג כ') ימי בכורי ענבים ימים שהענבים מתבשלים בביכור ועשה מוכרת מלת ימי שהוא סמוך וגם אפשר לפרש ע"ז הדרך שרי אלפים ושרי מאות שרים ממנין האלפים הממונים על הדבר המיוחד לאלף וכן שרי מאות והשאר. ויהיה אם כן שרי סמוך כפי משמעותו ואמר שהאנשים הממונים האלה על הנהגות הצבור הם ישפטו את העם בכל עת כי בבוא האנשים אשר להם הריב לפני השופט במעט רגע ישפטו ביניהם וילכו להם. ובזה הדרך כל העם הזה איש על מקומו יבוא בשלום כיון שכל אדם ידע מה הוא הממונה על משפטו וילך לפניו וכל שופט ידע במה ינהיג ובמה ישפוט ואמת ושלום ישפטו בשעריהם מה שלא יהיה בהיות איש אחד על רבבות אנשים שריבוי הדברים והדינים המחולפים והעם הרב יבלבלו שכלו ודעתו. זה הוא מה שנראה לי בזה הענין והותרה בזה השאלה הו'. וממה שביארתי תראה שמשה רבינו שנה במה שעשה שנוים רבים מעצת יתרו חותנו. הא' שהוא יעצו שמשה מעצמו ימנה השרים לרצונו ולבחירתו ומשה לא עשה כן אבל אמר לעם הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וגומ'. השנוי הב' שיתרו יעצו שימנה אנשים יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע בחשבו שישפטו באומר וסברא ולכן לא זכר חכמים. אמנם משה אמר אנשים חכמים וידועי' וכן בספור המעשה אמר ויבחר לו משה אנשי חיל מכל ישראל ולא זכר יראי אלהים ולא אנשי אמת ושונאי בצע כי כל העדה כלם קדושים ובתוכם השם. השנוי הג' יתרו יעצו שימנה השופטים מיד ומשה לא מנה אותם אלא בנסעם מסיני בחתחלת השנה השנית שנאמר (דברים א' ט') ואומר אליכם בעת ההיא לאמר, השנוי הד' יתרו יעצו שימנה אנשים לענין המשפט בלבד ומשה מנה אותם השרים עצמן לענין המלחמות גם כן וכמ"ש איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם שהם המלחמות כמו שאבאר במקומו בע"ה ולכן תמצא בספור מלחמות מדין שהיו פקידי החיל ושרי הצבא שרי האלפים ושרי המאות וכל זה יוכיח שמה שאמר הכתוב וישמע משה לקול חותנו ויעש כל אשר אמר הוא שאמר לו משה רבינו ראה דבריך טובים ונכוחים ואנכי אעשה כדברך כדי לכבדו אבל לא עשה משה כל אשר דבר יתרו כי אם הישר בעיניו ולפי שכלו יהולל איש והותרה בזה השאלה הז':

2 days, 3 hours ago
2 related »
Shmuel Weissman edited Meilah 20a:13 history »
Version: William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (Hebrew)

כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: ״תֵּן בָּשָׂר לָאוֹרְחִים״, וְנָתַן לָהֶם כָּבֵד ; ״כָּבֵד״, וְנָתַן לָהֶם בָּשָׂר – הַשָּׁלִיחַ מָעַל. אָמַר לוֹ: ״תֵּן לָהֶם חֲתִיכָה חֲתִיכָה״, וְהוּא אוֹמֵר: טְלוּ שְׁתַּיִם! וְהֵם נָטְלוּ שָׁלֹשׁ – כּוּלָּם מָעֲלוּ.

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Teshuvot Maharshal 85:2 history »
Version: Teshuvot Maharshal, Lublin, 1574 (Hebrew)

זמן הדלקת נירות חנוכה משתשקע החמה עד זמן שתכלה רגל מן השוק ולא מקדימין ולא מאחרין ומיד כשהתחיל זמנו לא לאכול ואף לא ללמוד עד שידליק ואם התחיל פוסק ואם איחר הזמן אף שעשה המצוה שלא כתיקונה מ"מ זמנו עד חצי הלילה שעדיין הוא פרסום הנס אבל לאחר חצות עבר זמנו ולהקדים כלל לא יתכן א"ל בע"ש:

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Zevachim 116a:7 history »
Version: William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (Hebrew)

וְדִילְמָא ״תָּמִים״ – בִּדְרָכָיו, ״צַדִּיק״ – בְּמַעֲשָׂיו? אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּנֹחַ גּוּפֵיהּ טְרֵיפָה הֲוָה, מִי קָאָמַר לֵיהּ לְנֹחַ: דִּכְוָותָךְ עַיֵּיל, שְׁלֵָמִים לָא תְּעַיֵּיל?!

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Em LaMikra, Exodus 4:10:2-25 and Exodus 4:10

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Em LaMikra, Exodus 3:14:9 and Exodus 3:14

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Em LaMikra, Exodus 3:14:8 and Exodus 3:14

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Em LaMikra, Exodus 3:14:7 and Exodus 3:14

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Em LaMikra, Exodus 3:14:6 and Exodus 3:14

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Em LaMikra, Exodus 3:14:5 and Exodus 3:14

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Em LaMikra, Exodus 3:14:4 and Exodus 3:14

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Em LaMikra, Exodus 3:14:27 and Exodus 3:14

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Em LaMikra, Exodus 3:14:26 and Exodus 3:14

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Em LaMikra, Exodus 3:14:25 and Exodus 3:14

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Em LaMikra, Exodus 3:14:24 and Exodus 3:14

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Em LaMikra, Exodus 3:14:23 and Exodus 3:14

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Em LaMikra, Exodus 3:14:22 and Exodus 3:14

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Em LaMikra, Exodus 3:14:21 and Exodus 3:14

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Em LaMikra, Exodus 3:14:20 and Exodus 3:14

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Em LaMikra, Exodus 3:14:19 and Exodus 3:14

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Em LaMikra, Exodus 3:14:18 and Exodus 3:14

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Em LaMikra, Exodus 3:14:17 and Exodus 3:14

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Em LaMikra, Exodus 3:14:16 and Exodus 3:14

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Em LaMikra, Exodus 3:14:15 and Exodus 3:14

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Em LaMikra, Exodus 3:14:14 and Exodus 3:14

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Em LaMikra, Exodus 3:14:13 and Exodus 3:14

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Em LaMikra, Exodus 3:14:12 and Exodus 3:14

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Em LaMikra, Exodus 3:14:11 and Exodus 3:14

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Em LaMikra, Exodus 3:14:10 and Exodus 3:14

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Em LaMikra, Exodus 4:10:2 and 24 others »
Version: Livorno, 1862-1863 (Hebrew)

[השמטה: כי כבד פה וכבד לשון. עיין מה שפירשתי, ובא גם ידידיה לעוזרנו שכלל בחיי משה שני הדברים גם יחד, המום בכלי המבטא, גם חסרון החנוך בחכמת הדבור. ואחר שבאה מצוה לידו, לא אחמיצנה להעלות על ספר כמלקט שבולים מן הבא בידי מכל ההוכחות והגלוים המבוארים מתוך דברי הקדמונים מולים וערלים, המעידים על קבלות חז"ל, ואין זה אלא מעט מזער מכל אשר נתן ליאמר על הדרוש הנכבד הזה ולא באתי אלא להלהיב הנפש היפה למלאת את דברי.

2 days, 3 hours ago
24 related »
Shmuel Weissman edited Em LaMikra, Exodus 3:14:3 and 25 others »
Version: Livorno, 1862-1863 (Hebrew)

[השמטה: אהיה אשר אהיה. עיין שם ובהערות שבסוף פ' כי תשא — ומשם ראיה שבן היו קורים הוא לבורא בארץ אשור, ומה תאמר הקורא אם נמצא שכן היו קורים אותו ג"כ בארץ מצרים, ולא ידעו ולא יבינו את זאת קצת חוקרים שבמקום שמצאו כנוי הוא על אוסיריס בכתיבות מצרים אמרו שכן דרך הלשון לדבר פעם לנוכח ופעם שלא לנוכח ואין הדבר כן אלא כמו שאמרנו, שאיסיריס שהוא כנגד שם הויה (תפארת) שבקדושה נקרא גם הוא בשם הוא, ותמיד הוא נקרא כן בכתיבות מצרים גם כשידברו לנוכח אוסיריס כמו לך הישועה מלך האלהים המאיר משכן הכבוד בטובות-יו COI BENDI DI LUI במקום טובותיך וכיוצא בזה לאלפי רבבה. Orcurti Catal illust. vol. ll. p. 205 ומה נאוו אם בן דברי רבותינו שאמרו ותפתח ותראהו את הילד מלמד שראתה עמו שכינה דרשו כנוי הו הנוסף ללא צורך על ה' יתברך, וכן ראוי לחכמתם הנסתרת (שכן הוא אחד משמותיו ית' וכן ראוי להאמין) ולדבר לבת פרעה כאשר ראינו, והרי זה עד ממהר כאחרים לבלי סוף אל מה שאמרנו פעמים רבות כי החכמה בקצה האחרון והאמונה בקצה האחרון מתאימות ומחוברות. ~~(סי' ד' י')~~]

2 days, 3 hours ago
25 related »
Shmuel Weissman edited Targum Jonathan on Judges 16:13 and 2 others »
Version: Mikraot Gedolot (Hebrew)

וַאֲמַרַת דְלִילָה לְשִׁמְשׁוֹן עַד הָכָא שְׁקַרְתָּ בִּי וּמַלֵילְתָּא עִמִי כַּדְבִין חַוִי כְעַן לִי בַּמֶה תִּתְאַסָר וַאֲמַר לָהּ אִם תִּשְׁתִּין יַת שְׁבַע גְדִילַת רֵישִׁי עִם אַכְסְנָא דְמַשְׁתֵּיתָא::

2 days, 3 hours ago
2 related »
Shmuel Weissman edited Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 9:6:1 history »
Version: ToratEmet (Hebrew)

 מה בין כתם וכו'. כתב הראב"ד ז"ל אין זה מחוור שהרי שאל רבי ירמיה על כתם שבבשרה טפין טפין מהו ואם אין לו שיעור מה שאל ועוד כי בדרך אחרד נשנו במשנה חלוק למטה מן הצואר ובשרה כנגד בית התורפה ועל כולן אמרו תולה בכל דבר ועוד שקראוהו כתם ואם כדבריו שאינה צריכה שיעור אף היא טמאה ומונה לה מאותה שעה ואינו כן עכ"ל:

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Hilkhot Niddah of the Ramban 4:49 history »
Version: Ba'alei HaNefesh, Vilna, 1911 (Hebrew)

אין בכתמי' משום וסת כיצד מצא' כתם בר"אח אפי' ג' פעמים לא קבעה ולא עקר' אותו חוץ מכתמי העד הבדוק לה שהן מטמאין בכל שהוא והרי הן כראיות לכל דבר:

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Beit Yosef, Yoreh De'ah 110:1:1 history »
Version: Tur Yoreh Deah, Vilna, 1923 (Hebrew)

חתיכה הראויה להתכבד ושאר הדברים החשובין כגון ב"ח ודברים שדרכן למנות וכו' דין חתיכה הראויה להתכבד כבר נתבאר בסימן ק"א ודין ב"ח בריש פ' התערובות (ע"ג.) אמרינן דלד"ה ב"ח חשיבי ולא בטלי ונתבאר משפטם בסוף סימן נ"ז ודין דברים שדרכן לימנות בפ"ג דערלה תנן שהיה ר"מ אומר את שדרכו לימנות מקדש כלומר אוסר כל שהוא אפילו אחד באלף וחכמים אומרים אינו מקדש אלא ו' דברים בלבד ר"ע אומר ז' ואלו הן אגוזי פרקך ורמוני בדן וחביות סתומות וחילפי תרדין וקולחי כרוב ודלעת יונית ר"ע אומר אף ככרות של בעל הבית ואתמר עלה רבי יוחנן אמר את שדרכן לימנות שנינו ור"ל אומר כל שדרכו לימנות שנינו פירוש אליבא דר"מ פליגי ר"י ור"ל דר"י סבר דר"מ את שדרכו לימנות קאמר כלומר דדוקא מה שאינו נמכר לעולם אלא במנין קאמר ר"מ דלא בטיל אבל מה שנמכר לפעמים באומד אע"פ שלפעמים נמכר במנין בטיל ור"ל פליג ואמר כל שדרכו לימנות אפילו לפעמים לא בטיל לר"מ ומייתי תלמודא להאי מתני' ומאי דאיתמר עלה בפ"ק דביצה (ג:) ובפרק הערל (יבמות פא.) ובפרק התערובות (עב.) ובפג"ה (ק.) ובדוכתי אחריני ולכאורה משמע דכיון דפליגי ר"י ור"ל אליבא דר"מ הלכתא כוותיה וכדר"י דאמר את שדרכו לימנות שנינו: ב"ה וכ"כ רבינו ירוחם שהסכימו רוב הפוסקים וכ"פ סמ"ק: וכ"כ סמ"ג בסי' קמ"א שריצב"א פוסק הלכה כר"י דאמר את שדרכו לימנות שנינו וביצים פעמים מוכרים סל מלא באומד אבל בסה"ת כתוב ביצה שנמצא בתוך התרנגולת שנתנבלה בשחיטה אסורה מדרבנן ואם נתערבה בשאר ביצים אינה בטלה ברוב כמו ליטרא קציעות דריש ביצה דהוי דרבנן ואפילו באלף לא בטיל אבל הרמב"ם פסק בפי"ו מהמ"א כר"ע דשבעה דברים בלבד הם שאוסרין בכל שהן מפני שהם דבר חשוב וכתב דה"ה לחתיכה הראויה להתכבד שהיא אוסרת בכל שהוא מפני שהיא חשובה וכן ג"ה מפני שהיא בריה בפני עצמה חשיב ולא בטיל וכן כל בעלי חיים חשובים הם ואינם בטלים וכתב עוד יראה לי דכל דבר שהוא חשוב אצל בני המקום מן המקומות כגון אגוזי פרך ורמוני בדן בא"י באותם הזמנים שהוא אוסר בכל שהוא לפי חשיבותו באותו מקום ובאותו זמן לא הזכירו אלו אלא לפי שהן אוסרין בכל שהן בכ"מ וה"ה לכל כיוצא בהם בשאר מקומות ודבר ברור הוא שכל האיסורים האלו מדבריהם עכ"ל ובהכי ניחא לדעתו למה לא מנו חכמים חתיכה הראויה להתכבד ובריה דקי"ל דלא בטלי דהנך מילי דמנו לא מנאום אלא לדוגמא לומר דכל דחשוב כעין הנך לא בטלות אף ע"פ שאמרו אינו מקדש אלא ו' דברים בלבד לא להוציא כל שאר דברים נתכוונו אלא להוציא מדר"מ דאמר את שדרכו לימנות מקדש ואתי אינהו ואמרו דליתא אלא אף ע"פ שדרכו לימנות לא הוי חשוב בהכי עד שיהיה כל כך חשוב כמו ששה או ז' דברים הללו וא"ת א"כ מאי אתא ר"ע להוסיף ככרות של בעל הבית הא כיון דחשיבי ודאי לרבנן נמי לא בטלי דהא ו' דברים לאו דוקא אלא אינהו וכל דחשיבי כוותייהו ועוד דלישנא דאינו מקדש אלא ו' דברים בלבד ו' דוקא משמע ועוד מ"ש דכל הנך ששה או שבעה דברים דנקטי רבנן ור"מ דכולהו בזרע הארץ ופירי נינהו לכנ"ל משום דר"מ איירי בחבילי תלתן שהם מזרע הארץ וקאמר דמקדשין בכל שהן אינהו וכל דכוותייהו אתו רבנן לאיפלוגי ואמרי דלא משכחת בזרע הארץ ופרי העץ שיקדש בכל שהוא אלא הנך ששה דברים בלבד דחשיבי טובא אבל כל שאר דברים שבזרע הארץ ופרי העץ בטלי ואפילו ככרות של בעל הבית דחשיבי כיון דלא חשיבי כי הנך ו' דברים ממש ור"ע מוסיף ככרות של בעל הבית משום דס"ל דחשיבי כי הנך ששה דברים ממש או שהוא סובר דאע"ג דלא חשיבי כי הנך ז' דברים ממש כיון דחשיבי טובא טפי מכל שאר מינין שבזרע הארץ ופרי העץ מקדש בכל שהוא וסובר הרמב"ם דאע"ג דחכמים נקטו בדוקא הנך ששה היינו משום דהנך חשיבי בכל דוכתא אבל אה"נ שאם בשום מקום חשיב להו אי זה מין שהוא מזרע הארץ ופרי עץ כל כך כמו חשיבותן של אלו דמקדש ולא בטיל ומינה נשמע לחתיכה הראויה להתכבד ולבריה דחשיבי כי הנך ו' דברים דלא בטלי והא דלא מנו להו רבנן אף ע"פ שבכ"מ ובכל זמן הם חשובים משום דרבנן לא איירי אלא בדבר שגידולו מן הקרקע דומיא דחבילי תלתן דאיירי ביה ר"מ כנ"ל ודע דבפג"ה כתב הרשב"א בשם הראב"ד דמדפריך התם (צז:) לרב נחמן דאמר ביצה בששים ואחד למימרא דיהיב טעמא והא אמרי אינשי כמיא דביעי בעלמא ולא שני ליה הב"ע לבטולי גופה משמע דביצה גופה חשיבא כבריה ולא בטלה ובפ"ק דביצה משמע דבטלה אליבא דר"י דאמר את שדרכו למנות שנינו ואיכא למימר דאינו מקדש ובטל באחד ומאתים אבל בששים לא בטלה כיון דבריה היא וכתב עליו הרמב"ן דאינו כן כדאמרי' במכות (יז.) דבריית נשמה חשיבא ולא בטלה וביצה כחטה אחת כברייתא דמיא ובטלה ע"כ ומדבריו בת"ה נראה שהוא סובר שהיא בטלה וכדברי הרמב"ן שכתב בבית התערובות ש"א ביצה של ספק טריפה שנתערבה באחרות אע"פ שאיפשר שתטעון עוד ויותרו כולם וכו' בטלה היא כביצה האסורה שנתערבה באחרות וכתבתיו בסי' ק"ב ומשמע דבביצה שלימה מיירי וכתוב בא"ח שדעת רוב הפוסקים כהרמב"ן והרמב"ם כתב בפט"ו מהמ"א ביצה שנמצא בה אפרוח שנשלקה עם ביצים המותרות אם היתה עם ששים ואחת הרי הם מותרות היתה עם ששים בלבד נאסרו הכל מפני שהיא בריה בפני עצמה עשו בה היכר והוסיפו בשיעורה נראה שהוא סובר שהיא בריה ובזמן שהוא מכירה פליטתה בטל בס' וא' ואם אינו מכירה אפי' באלף לא בטלה ויש להסתפק אם קורא אותה בריה מפני האפרוח שבה אבל אם יש בה דם ואין בה אפרוח לא חשיבא בריה כיון שאינ' בריית נשמה או דילמא כיון שיש בה דם שדא תיכלא בכוליה וחשיב כיש בה אפרוח ולא בטלה. (ב"ה) הראשון נראה יותר ולענין הלכה כיון שאיסור זה מדבריהם נקטי' כדעת הרמב"ם דמיקל:

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Avodah Zarah 74a:4 and Rashba on Yevamot 81b:1
(automatic citation link)

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Rashba on Yevamot 81b:1 history »
Version: Gerlitz edition, published by Oraita (Hebrew)

רבי יוחנן סבר את שדרכו לימנות שנינו וריש לקיש סבר כל שדרכו לימנות שנינו. קשיא לי וכי אליבא דר' מאיר פליגי והא דר"מ ליתא והיכי פליגי אליביה. וליתא דלאו במאי דקתני ר' מאיר את שדרכו לימנות מקדש פליגי ולומר היכי תניא בדר"מ. אלא בדרבנן פליגי והכי קאמר, הא דשנינו בדרבנן אינן מקדשין אלא ששה דברים הני ששה משום דאת שדרכן לימנות הן הוא ששנו אותן, ודתנן תנן דלא תנן לא תנן. וריש לקיש סבר כל שדרכו לימנות שנו ולאו הני דוקא אלא כללא שנינו הני והוא הדין לכל שדרכו לימנות. ותלתא גווני איכא, יש שדרכו לימנות לעתים אף על פי שרוב פעמים אין דרכו לימנות כחבילי תלתין, ובהא הוא דפליגי דרבנן עליה דר' מאיר, אבל כל שדרכו לימנות לעולם כגון הני ששה דתנינן, והוא הדין אפילו לכל שדרכו לימנות ברוב הפעמים, אף על פי שנמכר לעתים בלא מנין כגון עגול וחתיכה כולי עלמא מודו בהו. ורבי יוחנן סבר דלא אלא הני ששה בלחוד הוא ששנינו. והנך דמנינן במתניתין דפרק השוכר שבמסכת ע"ז (סד, א) דאוסרין בכל שהן כגון יין נסך וע"ז ועורות לבובין ושור הנסקל ועגלה ערופה וצפרי מצורע ושער נזיר ופטר חמור ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה, איכא למימר דאפילו רבנן מודו בהו בכולהו, ואפילו לרבי יוחנן דאמר את שדרכו לימנות שנינו. ואף על גב דהנהו מכל שדרכו לימנות הן כדמשמע במסכת זבחים פרק כל התערובת (עב, א) מדאקשינן התם גבי חטאות מתות ושור הנסקל ששנוין שם ונבטלו ברובא וכי תימא חשיבי ולא בטלי הניחא למאן דאמר כל שדרכו לימנות שנינו אלא למאן דאמר את שדרכו לימנות מאי איכא למימר. אלמא שור הנסקל וחטאות מתות לאו מאת שדרכו לימנות הוא אלא מכל שדרכו לימנות, והתם הא קא חשיב שור הנסקל וחולין שנשחטו בעזרה, מכל מקום מודו בהו רבנן דלא בטילי, ולא מצד מנינן אלא מצד חשיבות אחר שיש בהן או מצד חומר איסורן, ולא שנו כן במסכת ערלה (פ"ג מ"ז) אלא דברים שחשיבותן מצד מנינן, אבל בהנך דמס' ע"ז יש מהן אוסרין בכל שהן לחומר איסורן כיין נסך וע"ז ועורות לבובין אי נמי התם בחבית סתומה של יין נסך וצורה חשובה של ע"ז שדרכן לימנות לעולם כמו שפירש רש"י ז"ל שם (ע"ז עד, א ד"ה עבודת כוכבים). אלא שהראשון נראה עיקר וכמו שכתבתי שם במקומה בס"ד (בד"ה מתניתין). ועגלה ערופה וצפורי מצורע ושור הנסקל ופטר חמור, אי חיים נינהו בעלי חיים לא בטילי וכדאמר רב אשי התם בפרק התערובות (עג, א) אפילו תימא רבנן בעלי חיים חשיבי ולא בטילי. ואי מתים נינהו מוקמינן להו בשבישלן והן ראויין להתכבד בהן בפני האורחין. וכן בשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה, בחתיכה הראויה להתכבד בה בפני האורחין מוקמינן לה, כמתניתין דגיד הנשה (צו, ב) דקתני חתיכת נבלה שנתבשלה עם החתיכות בזמן שאין מכירה כולן אסורות, ומוקמינן לה התם (ק, א) בראויה להתכבד בפני האורחין. ושער נזידר מצד חשיבותו שמציירין בהן את הבגדים וכדאמרינן בשלהי מסכת תמורה (לד, א) גבי הא דקתני במסכת ערלה פרק אחרון (מ"ג) האורג מלא הסיט מצמר הבכור בבגד ידלק הבגד משער הנזיר ומפטר חמור בשק ידלק ומוקי לה במסכת תמורה בצפורתא כלומר שעשה בו צורת צפור בשער הנזיר דחשיב ביה בשק. ומיהו כלהו נמי מצד שיש בהן צד חשיבות מנין שנמכרין ברוב הפעמים במנין קא חשיב להו התם כדאמרינן עלה בגמרא במקומו האי תנא תרתי אית ליה דבר שבמנין ואיסורי הנאה אלא שאין עיקר טעם איסורן מצד מנינן אלא כל אחד לפי טעמו כמו שכתבנו. ולריש לקיש כל שדרכו למנות שנינו הוי עיקר טעם איסורן משום חשיבות מנינן. ואי קשיא לך והא סבירא ליה לר' יוחנן דחתיכה בחתיכות עולה וכדקתני במתניתין חתיכה חטאת טמאה שנתערבה במאה חתיכות של חטאת טהורות תעלה, ומוקי לה ר' יוחנן בשלימה, אלמא אף ראויה להתכבד בה בפני האורחים בטלה למאן אמר את שדרכו לימנות שנינו. יש לפרש דההיא לא חשבינן לה ראויה להתכבד דהא אינה ראויה להתכבד בה בפני שום אורח ואפילו בפני אורח גוי כיון שהיא של חטאת טמאה ואסורה בהנאה. אבל של נבלה הרי היא ראויה להתכבד בה בפני אורחים גוים דמותרת בהנאה. ואם תאמר והלא בשר בחלב אסור בהנאה וכן חתיכת חולין שנשחטו בעזרה, ואפילו הכי לא בטילי לפי מה שכתבנו. אלא יש לומר דהתם אלו בטילי היו ראוין בפני האורחין. והיינו טעמא נמי דחתיכת חטאת טהורה שנתערבה במאה חתיכות של חולין שאינה עולה לדברי הכל, דכיון שכן דין הוא שלא יבטלו. אבל חתיכות חטאת טמאה שנתערבה בחתיכות של חטאת טהורה, אפילו לאחר בטולה אינה ראוי להתכבד בה בפני האורחין, שאף על פי שאין ראויות לכהנים והרי היא ראויה לאחר בטולה להתכבד בפני כהן אוחר שאינו מאותו משמר, מכל מקום אסורה לגוים ולישראלים ולנשי כהנים, הלכך לא חשיבא. וכן פרשו בספר התרומות (הלכות איסור והיתר סי' נ). ומיהו כבר כתבתי בשלהי ע"ז (שם) גמ' אלו אסורין ואוסרין בכל שהן דמשמע מדברי רש"י (ד"ה תרתי) ור' אלפסי ז"ל דחתיכת נבלה אפילו בראויה להתכבד בפני האורחין בטלה כיון דלאו מאיסורי הנאה היא, ודלא כמתניתין דגיד הנשה. ורובן של גדולי הפוסקים מסכימין שאינה בטלה ועיקר. ושם הארכתי בס"ד (בד"ה גמרא).

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Malbim on Exodus 24:3:1 history »
Version: Mikraei Kodesh, Vilna, 1891 (Hebrew)

ויבא משה, זה היה בששה בסיון תיכף אחר מ"ת שאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה, ואז עלה משה ונגש אל הערפל, ונאמר לו הדבור מן כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם וכל פרשת משפטסים עד ואל משה אמר, ואז א"ל המלאך עלה אל ה', ר"ל שיעלה למחר שנית עם זקני ישראל, ואז ירד משה ויספר לעם את כל דברי ה' וגו', ר"ל כל מה שדבר אליו עד הנה שהיו דברים כמו לא תעשון אתי והנה אנכי שולח מלאך, ומשפטים בין אדם לחברו שהוא פרשת ואלה המשפטים והעם קבלו עליהם המצות האלה לעשותם, וכ"ז היה בששה בסיון שהעם המתינו אחר מ"ת כשאמר ה' למשה לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי עד שירד משה וספר להם כל המדובר והם קבלו עליהם לעשות (וכבר יש בזה דעות בין המפרשים ובין דברי חז"ל שי"א שכ"ז היה קודם מ"ת, ואנכי תפסתי כפי הנראה מפשטות הכתובים):

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Rashi on Zevachim 87a:5:1 and Zevachim 87a:5
(automatic commentary link)

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman added Rashi on Zevachim 87a:5:1 history »
Version: Vilna Edition (Hebrew)

אין מועלין בהן ולא צריך להחזירן ויצאו מידי מעילה גרסי' ולא נהנין מדרבנן:

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Rashi on Zevachim 87a:4:2 and Zevachim 87a:4

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Rashi on Zevachim 87a:4:2 history »
Version: Vilna Edition (Hebrew)

~~אין מועלין בהן ולא צריך להחזירן ויצאו מידי מעילה גרסי' ולא נהנין מדרבנן:~~

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan, Recension B 8:1 history »
Version: Vienna, 1887 (Hebrew)

על גמילות חסדים מהו אומר כי חסד חפצתי ולא זבח [ודעת] אלהים מעולות (הושע ו' ו') הקיש הקל לקל והחמור לחמור ונמצאו לדברי תורה חמורים מעולות חמורות וגמילות חסדים שהיא קלה מזבחים קלים. וכן הוא אומר החפץ לה' בעולות וזבחים [וגו'] (שמואל א' ט"ו כ"ב). רבי שמעון אומר חביבים עלי דברי תורה יותר מעולות וזבחים:

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan, Recension B 7:1 history »
Version: Vienna, 1887 (Hebrew)

וכשבא אספסיאנוס והקיף את ירושלים שרה כנגד מזרחה של ירושלים עמדו כל הסיקרין ושרפו כל האוצרות שהיו בירושלים. חשבו שלא להשאיר מחיה. והיו אנשי ירושלם שולקין תבן ושותין את מימיו ויוצאים ועושים מלחמה עמהם והורגים בהם. כיון שראה אספסיאנוס צואתן של אנשי ירושלים שלא היה בהן מין דגן קרא לכל חיילותיו אמר להן בואו וראו בני אדם רעבים וצמאים יוצאים ועושים מלחמה עמכם והורגים בכם אילו היו אוכלים ושותים על אחת כמה וכמה. הביאו לו (נצרים) [נסרים] של עץ עשאן כמסובך וכמין קלעים עשאן שתי פגושות היו מזרקין בהן לחומה עד שנפרצה [עשה] קשת של זיר נתן בתוכה ראש חזיר היו מפקעין כמכליב ויורדים עד שעלה על (הביברים) [האיברים] שעל גבי המזבח וטמאתו. חרבו את כל ירושלים עד שהגיעו להיכל. כיון שהגיעו להיכל אמרו זה לזה מי יכנס להיכל תחלה. ושם היה אדם רשע טיטוס בן אשתו של אספסיאנוס (עז פנים) [העז פניו] ונכנס לקיים עליו העז איש רשע בפניו (משלי כ"א כ"ט) ולא עוד אלא שנטל את הסייף וגדר את הפרוכת לקיים עליו [מה] שנאמר ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגיניו (איוב ט"ו כ"ו) ולא עוד אלא שמשך את הזונה והכניסה לבית קדש הקדשים והתחיל מחרף ומגדף ומנאץ ומרקק כלפי מעלה ואומר זה הוא שאמרתם שהרג את סיסרא ואת סנחריב הרי אני בביתו וברשותו אם יש בו כח יצא ויעמוד כנגדי לקיים (עליו) [מה שנאמר ואמר] אי אלהימו צור חסיו בו אשר חלב זבחימו יאכלו (דברים ל"ב ל"ז). אבא חנן אומר ה' אלהי צבאות מי כמוך חסין יה (תהלים פ"ט ט') חסין אתה שאתה שומע חירופו וגידופו וניאוצו של רשע הזה ושותק למחר כשתמלא הסאה שלו תביא עליו את הפורענות לקיים מה שנאמר במלאת ספקו יצר לו (איוב כ' כ"ב). עשה כמין גדנפא ופרק בה את המנורות ולקט את כלי בית המקדש ומלא ג' ספינות אנשים ונשים וטף לילך ולהשתבח במדינת הים שנאמר ראיתי רשעים קבורים ובאו וממקום קדוש יהלכון וגו' (קהלת ח' י') עלה לו לספינה עמד הנחשול [לטובעו] בים. עמד לו על גבי (הספינה) [הספינה] התחיל מגדף ומחרף ומנאץ ומרקק [כלפי מעלה] אמר כשהייתי בביתו וברשותו לא היה בו כח לבוא ולעמוד כנגדי ועכשיו כאן קדמני דומה שאין (כח) [כחו] של אלוה של יהודים אלא במים. דור המבול לא פרע מהן אלא במים כשם שעשה לפרעה כך הוא מבקש לעשות לי. רמז המקום לים ועמד מזעפו א"ל הקב"ה רשע ליחה סרוחה עפר רמה ותולעה וכי עמך אני עושה מלחמה והלא אין לי בכל הבריות אשר בראתי בעולמי שפל יותר מן היתוש הזה (ובא) [והוא] עושה עמך מלחמה. ירד לו מספינה לרומי ויצאו בני רומי לקראתו התחילו מקלסין אותו ואומר' לו נקיטא בדור. וכשנכנס נכנס לבית המרחץ וכשיצא הושיטו לו דיפלי פיטורין וכשהוא שותה נכנס יתוש אחד לחוטמו והיה אוכל בפניו עד שהגיע לתוך מוחו. אמרו לרופאים ופצעו את מוחו ומצאו יתוש אחד כגוזל (בר יונה) [בן יומו] משקל תרין ליטרין:

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Hasagot HaRamban on Sefer HaMitzvot, Positive Commandments Omitted by Rambam 1:1 history »
Version: Sefer HaMitzvot, Warsaw 1883 (Hebrew)

שנצטוינו לאכול מעשר שני ובכורות בירושלים לפני האל יתעלה והוא אמרו ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך וזו מצוה מן המצות גדולה מאד שנתן בה טעם למען תלמד ליראה, ואמרו מגיד שמעשר שני מביא את האדם לידי תלמוד תורה וצוה בו עוד ושמחת אתה וביתך. ואני תמה על הרב בזו ואם אולי היה דעתו שאינן אלא למנוע אכילתן חוץ לירושלים והוא הלאו שמנעאו הרב קמ"א שלא לאכול מעשר שני חוץ לירושלים והלא הוא ז"ל המונה לאוין מכלל עשה בחשבון מצות עשה, ועוד שזו באמת מצוה קבועה, ובגמרא פסחים (דף נ"ט) אמרו רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר אף מחוסר כפורים בשאר ימות השנה שטובל ואוכל בקדשים לערב, יאמר שמקריב לאחר תמיד של בין הערבים כדי שיאכל בקדשים, והקשו עליו מכדי האי עשה, נתבאר כי אכילת הקדשים לבעלים ולראוי לאכלן עשה וכמו שהוא עשה לכהנים בחטאות ואשמות כך הוא בבעלים בחלק הראוי להם, וכבר זכרם בעל ההלכות אמר לאכול קדשים ומעשר שני בירושלים והנראה שהן נמנות שתים:

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Meilah 13a:7 history »
Version: William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (Hebrew)

וְלַד הַמְעוּשֶּׂרֶת – לֹא יִנַוק מִן הַמְעוּשֶּׂרֶת, וַאֲחֵרִים מִתְנַדְּבִים כֵּן. וְלַד הַמּוּקְדָּשִׁין – לֹא יִנַוק מִן הַמּוּקְדָּשִׁין, וַאֲחֵרִים מִתְנַדְּבִים כֵּן.

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Mesillat Yesharim 26:14 history »
Version: Sefaria Vocalized Edition (Hebrew)

וְעַל דֶּרֶךְ זֶה כָּל תַּשְׁמִישׁ שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ מִדִּבְרֵי הָעוֹלָם אַחֲרֵי הֱיוֹתָם כְּבָר דְּבוּקִים לִקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ, הִנֵּה עִלּוּי וְיִתְרוֹן הוּא לַדָּבָר הַהוּא שֶׁזָּכוּ לִהְיוֹת תַּשְׁמִישׁ לַצַּדִּיק, וּכְבָר הִזְכִּירוּ זַ"ל בְּעִנְיַן אַבְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁלָּקַח יַעֲקֹב וְשָׁׂם מְרַאֲשׁוֹתָיו (חולין צ"א ב): אָמַר רַבִּי יִצְחָק מְלַמֵּד שֶׁנִּתְקַבְּצוּ כֻּלָּן וְהָיְתָה כָּל אַחַת אוֹמֶרֶת עָלַי יַנִּיחַ צַדִּיק רֹאשׁוֹ.

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Bnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:2:5 history »
Version: Bnei Yisaschar, Piotrkow 1883 (Hebrew)

הג"ה והנה נראה כי מלכות יו"ן בנו"ן רבתי דאי"ק בכ"ר גם כן בגימ' תשי"ו שהם היו ג"כ יונקי' מדכר ונוקבא דקליפה ב"פ נת"ש. ע"כ בהתגברות' גם על הנשים גזרו גזיר' ע"כ גם הנשים חייבות בנ"ח כי הם היו ג"כ באותו הנס: עכ"פ גם בנפלאות הנעשים עד היום הלא יקרא להם נ"ס בגימ' מ"ה אד"נ' דהנה ענין הישועה נעשה ע"י ייחוד וחיבור הדודים היינו זו"נ לזה מרומז בתרין אתוון נ"ס והנה שם אד"נ' בגימ' ס"ה הנה אות ה' מן שם הנ"ל ניתוסף על מ"ה ונעשה גנ' נ"ל ה"ס וא"ד יעלה מן הארץ א"ד מן אד"נ' בגימ' ה' ה"ס הייחוד השלם:

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Targum Jonathan on Judges 14:16 history »
Version: Mikraot Gedolot (Hebrew)

וּבְכַת אִתַּת שִׁמְשׁוֹן עֲלוֹהִי וַאֲמַרַת לְחוֹד שְׂנֵאתַנִי וְלָא רְחַמְתָּנִי חוּדְתָּא חַדְתָּא לִשבְנֵי עַמִי וְלִי לָא חֲוֵיתָא וַאֲמַר לָהּ הָא לְאַבָּא וּלְאִמָא לָא חֲוֵיתִי וְלִיךְ אֵכְדֵין אֲחַוֵי:

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Birkat Asher on Torah, Genesis 15:13:1 and Numbers 20:18

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Birkat Asher on Torah, Genesis 15:13:1 and Numbers 20:14
(automatic citation link)

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Birkat Asher on Torah, Genesis 15:13:1 history »
Version: Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012 (Hebrew)

רש"י ד"ה כי גר יהיה זרעך. ראה רש"י להלן (במדבר כ, יחד, ד"ה אחיך ישראל). (תש"ד)

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Nedarim 85a and Rashba on Kiddushin 6b:4

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Kiddushin 3a:4 and Rashba on Kiddushin 6b:4
(automatic citation link)

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Nedarim 85a:5 and Rashba on Kiddushin 6b:4
(automatic citation link)

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Rashba on Kiddushin 6b:4 history »
Version: Gerlitz edition, published by Oraita (Hebrew)

אלא אמר רב אשי בכולהו קני לבר מאשה גזירה שמא יאמרו אשה נקנית בחליפין. כך היא הגירסא הנכונה. ולמקצת ספרים דגרסי לפי שאין אשה נקנית בחליפין, אפשר לפרש דאע"ג דהני לאו חליפין נינהו, מכל מקום כעין חליפין נינהו, דהא לית לה הנאה לאיתתא במתנה זו כעין חליפין, וכל שאין לה הנאה, אינה מתקדשת בו, דלא מקניא ביה נפשה, ואע"ג דאפשר דמתהניא ביה בשוה פרוטה בין נתינה לחזרה, מכל מקום איהי לאו בהנאה זו מקדשה אלא בגופו של מנה, ומנה נתן לחזקה, דאי לא מחזירתו לא מקדשא, וכי מהדר ליה במאי מקדשא ומשום דחליפין ממעטין ממנינא דמתניתין, תלי האי דלא תניא בחליפין דתניא. וקשיא לי אפילו לגירסא ראשונה דכיון דגזרינן באשה כדי שלא יאמרו אשה נקנית בחליפין, ובפדיון הבן חמשת שקלים כתיב (במדבר יח, טז) וחליפין לאו מדין כסף נינהו כדכתבינן לעיל בריש פרקין (קידושין ג, א ד"ה למעוטי) מדאיתנהו בפחות שמשוה פרוטה. ויש לומר דלאו למימרא דחליפין איתנהו בפדיון הבן, אלא דבאשה גזרינן משום חומר עריות, אבל בפדיון הבן דליכא אלא עשה לא גזרינן. והא דאמרינן דבכולהו קני, קשיא ליה לראב"ד דהא תנן (נדרים מח, א) גבי מעשה דבית חורון כל מתנה שאם הקדישה אינה מקודשת אינה מתנה, ותירץ דמתנה על מנת להחזיר נמי אי מקדיש לההוא זכותא דאית ליה בגויה קדיש, כגון אתרוג על מנת לצאת בו ולהחזירו. אי מקדיש לזכותיה יהיב מרא קמא להקדש שכר נטילתו ושקיל ליה, דמאי דאקני ליה בגויה אקדיש ליה, וזה אינו מחוור כלל. והרמב"ן נר"ו כתב דלא אמרו שאם הקדישה אינה מקודשת אינה מתנה אלא במתנת הערמה כמתנת בית חורין וכדאמרינן בנדרים (מח, ב) ורב נחמן אמר קנין על מנת להקנות הוא, אמר ליה רבא לרב נחמן והא מתנת בת חורין דקני על מנת להקנות הוא ולא קנה, זימנין אמר ליה משום דסעודתו מוכחת עליו, וזמנין אמר ליה ר' אליעזר הוא דאמר ויתור אסור במודר הנאה, ושמעת מינה דלא אמרו אינה מתנה אלא במקום שמראין הדברים שהיא הערמה כגון התם דסעודתו מוכחת עלה, אי נמי דוקא במודר הנאה. ואיכא נמי מאן דאמר התם בגמרא דדוקא בשאמר אינן לפניך אלא שיבא אבא ויאכל עמנו בסעודה, שכך סתם משנתנו שנויה שם, אבל לא אמר ליה הכי אפילו במודר הנאה מותר. ובירושלמי (נדרים פ"ה, ה"ו) נמי מפורש בלשון הזה ר' ירמיה בעי מעתה אין אדם נותן מתנה לחבירו על מנת שלא יקדישנה לשמים. כיני מתניתין כל מתנה שהיא כמתנת בית חורין שהיתה בהערמה שאינה (מקודשת) שאם הקדישה אינה מקודשת אינה מתנה.

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Zohar, Yitro 1:39 history »
Version: The Zohar; London, Soncino Press, 1933 (English)

It was Jethro who gave Moses sound advice concerning the administration of justice. And in this is contained an allusion to his confessing the Holy One, namely, in his awareness that “judgement is Gofd’s” (Deut. 1, 17), and belongs not to the “other side”, and that law and right were given to Israel and not to any of the heathen nations, as it is written: “He showeth his words unto Jacob, his statutes and his judgements unto Israel. He hath not dealt so with any nation; and as for his judgements, they have not known them” (Ps. 147, 19, 20). So one must beware of despising anyone, since the words of an ordinary person may be of great consequence, as it says of Moses that he “hearkened to the voice of his father-in-law, and did all that he had said (Ex. 18, 24).

2 days, 4 hours ago
noam tal published a new Source Sheet, ספר דברים לעם סגולה פרק א.
2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Gur Aryeh on Bereishit 37:17:2 and Rashi on Genesis 37:17:1-2

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Gur Aryeh on Bereishit 37:17:3 and Rashi on Genesis 37:17:1-2

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Gur Aryeh on Bereishit 37:17:3 and Rashi on Genesis 37:17:2

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Gur Aryeh on Bereishit 37:17:2 and Rashi on Genesis 37:17:2

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Gur Aryeh on Bereishit 37:17:1 and Rashi on Genesis 37:17:1

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Gur Aryeh on Bereishit 37:15:1 history »
Version: Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995 (Hebrew)

זה גבריאל. דעל כרחך מלאך היה, דאם לא כן למה צריך כל הסיפור שמצאו איש ושאל אותו "איפה הם רועים", ואמר לו בדותן הם והלך אליהם, מאי נפקא מיניה אם מתחלה הלך אליהם בלי טעות או על ידי טעות, ולמה הוצרך הכתוב לכל זה לומר "וימצאהו איש", אלא שהשם יתברך שלח מלאך להגיעו אל אחיו, ואם לא כן לא הלך אל אחיו אלא היה חוזר משכם לביתו כיון שלא מצא את אחיו, כי לא ידע איפה הם, ולכך שלח אליו המלאך, ומאחר שהיה מלאך – זה גבריאל שנקרא "איש", שנאמר (דניאל ט, כא) "והאיש גבריאל", כי נקרא גבריאל "איש" שהרי נקרא גבריאל מלשון גברא185<~~/sup>א<~~sup>, וגבר הוא איש~~185~~ב185. ועוד, דלא הוי למכתב עוד "וישאלהו האיש" רק 'וימצאהו איש וישאלהו', מאי עוד "וישאלהו האיש", אלא לומר לך מי שנקרא "האיש" במקום אחר, וזה גבריאל שנקרא "והאיש גבריאל". והרא"ם פירש דמפני שאמר לו יוסף "הגידה נא לי איפה הם רועים" (פסוק טז), ולא שאל אותו תחלה אם ידע איפה הם, אלא בודאי מלאך היה שדרכו לדעת~~185~~ג185:

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Gur Aryeh on Bereishit 37:17:1 and Rashi on Genesis 37:17:1-2

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Rashi on Genesis 37:22:1 and Riva on Torah, Genesis 37:22:1

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Pardes Yosef, Genesis 37:22:1 and Rashi on Genesis 37:22:1

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Divrei David on Rashi, Genesis 37:20:1 and Rashi on Genesis 37:20:1

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Divrei David on Rashi, Genesis 37:20:1 and Genesis 37:20

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added Divrei David on Rashi, Genesis 37:20:1 history »
Version: Warsaw, 1882 (Hebrew)

ונראה מה יהיו חלומותיו כו', רוח הקודש אומרת כן. נראה דקשה לו, למה כתב להשיבו אל אביו דמשמע שלא להצלה אמיתית נתכוין רק להסיר תלונת אביו וא"כ הוא נגד כבוד ראובן. לזה אמר דבאמת הוא נגד כבודו של ראובן ורוח הקודש מספר דבר זה ומגיד האמת שלא נתכוין רק שלא יתלה הסרחון בו. ואין להקשות מה יועיל שישליכנו לבור וימות שם. וי"ל דהוא לא ידע שיש שם נחשים אלא שאמר להם שימות שם ברעב והיה ראובן סובר שבתוך כך ביני ביני יקחנו משם:

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman edited Divrei David on Rashi, Genesis 37:22:1 history »
Version: Warsaw, 1882 (Hebrew)

ונראה מה יהיו חלומותיו כו', רוח הקודש אומרת כן. נראה דקשה לו, למה כתב להשיבו אל אביו דמשמע שלא להצלה אמיתית נתכוין רק להסיר תלונת אביו וא"כ הוא נגד כבוד ראובן. לזה אמר דבאמת הוא נגד כבודו של ראובן ורוח הקודש מספר דבר זה ומגיד האמת שלא נתכוין רק שלא יתלה הסרחון בו. ואין להקשות מה יועיל שישליכנו לבור וימות שם. וי"ל דהוא לא ידע שיש שם נחשים אלא שאמר להם שימות שם ברעב והיה ראובן סובר שבתוך כך ביני ביני יקחנו משם:

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Divrei David on Rashi, Genesis 37:22:1 and Genesis 37:22

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Divrei David on Rashi, Genesis 37:22:1 and Rashi on Genesis 37:22:1

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Birkat Asher on Torah, Genesis 37:22:3 and Rashi on Genesis 37:22:1

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Birkat Asher on Torah, Genesis 37:22:2 and Rashi on Genesis 37:22:1

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Birkat Asher on Torah, Genesis 37:22:1 and Rashi on Genesis 37:22:1

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Daniel 2:14 and Ramban on Genesis 37:36:1
(automatic citation link)

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman edited Ramban on Genesis 37:36:1 history »
Version: Commentary on the Torah by Ramban (Nachmanides). Translated and annotated by Charles B. Chavel. New York, Shilo Pub. House, 1971-1976 (English)

OFFICER OF ‘HATABACHIM.’ This means the slaughterers of the king’s animals. This is the language of Rashi. Similarly, it says, And the ‘tabach’ (cook) took up the thigh;102I Samuel 9:24. For perfumers and for cooks (‘tabachoth’).103Ibid., 8:13. Closer to the meaning of the word hatabachim is the opinion of Onkelos who says that since the prison house was under his charge, [he was called the officer of the tabachim, since] we find the word t’vichah in connection with the killing of people. Prepare ye the slaughter (‘matbiach’) for his children;104Isaiah 14:21. Thou hast slaughtered (‘tavachta’) unsparingly.105Lamentations 2:21. The verse in the book of Daniel is proof of the validity of Onkelos’ interpretation: To Arioch the captain of ‘tabachaya’ of the king, who was gone forth to slay the wise men of Babylon.106Daniel 2:14. The word tabachaya or tabachim is thus clearly associated with the slaying of people. See my Hebrew commentary, Note 77, pp. 211-212.

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Chayei Moharan 590:1 and Sichot HaRan 12:1

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Chayei Moharan 472:1 and Sichot HaRan 30:1

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Chayei Moharan 400:1 and Chayei Moharan 8:1

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Chayei Moharan 21:1 and Chayei Moharan 395:1

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Chayei Moharan 389:1 and Chayei Moharan 594:1

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Chayei Moharan 364:1 and Sichot HaRan 128:1

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Chayei Moharan 219:1 and Chayei Moharan 222:1

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Chayei Moharan 202:1 and Chayei Moharan 219:1

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Chayei Moharan 207:1 and Likutei Moharan, Part II 8:7:1

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Chayei Moharan 162:1 and Chayei Moharan 197:1

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Chayei Moharan 115:1 and Chayei Moharan 151:1

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Chayei Moharan 126:1 and Chayei Moharan 403:1

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Chayei Moharan 73:1 and Sichot HaRan 30:2

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Chayei Moharan 72:1 and Sichot HaRan 98:1

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Chayei Moharan 69:1 and Sichot HaRan 70:1

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Chayei Moharan 68:1 and Sichot HaRan 50:1

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Chayei Moharan 67:1 and Sichot HaRan 3:1

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Chayei Moharan 64:1 and Sichot HaRan 151:6

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Chayei Moharan 63:1 and Sichot HaRan 149:1

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Chayei Moharan 61:1 and Likutei Moharan, Part II 67:1:1

2 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Piskei Tosafot on Zevachim 56:1 and Zevachim 91a:4

2 days, 6 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Mishnah Berurah 167:60 and Shulchan Arukh, Orach Chayim 167:11

2 days, 6 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Mishnah Berurah 167:60 and Shulchan Arukh, Orach Chayim 167:12

2 days, 7 hours ago
Rav David Hayat published a new Source Sheet, יהודה, הזוכה במלוכה מתוך החושך.
2 days, 9 hours ago
Deanna Neil published a new Source Sheet, Laws and Revelation: A Chronology Problem.
2 days, 10 hours ago
Benjamin Davidson edited Tosefta Kilayim 1:9 and 2 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

One who places a small piece*מעה not מינה ("a kind") (MS Vienna, MS Erfurt, Lieberman) of lupine (tormus) on the side of a small piece of a gourd, in order for it to sharpen the [fecundity of the] earth in favor of [the gourd], is liable. One plants anything that promotes growth on top of marshes or chilat (a type of reed) is liable. On top of a stone or on top of spring of water is exempt. And [in regards to] something that does not promote growth, whether on top of marshes, or on top of chilat, or on top of stone, or on top of a spring of water, is exempt.

2 days, 10 hours ago
2 related »
Law and Halacha Journal published a new Source Sheet, Aquila on Genesis.
2 days, 11 hours ago
Yavni Bar-Yam added a connection between Alshekh on Torah, Exodus 1:12:1 and Simchat HaRegel on Pesach Haggadah, Magid, The Four Sons 2:13

2 days, 18 hours ago
Rebecca Lillian published a new Source Sheet, The Dark Sacred Night.
2 days, 18 hours ago
Marcus J Freed published a new Source Sheet, Vayigash 2025/5786.
2 days, 18 hours ago
Yavni יבני Bar-Yam בר-ים added a connection between Eikhah Rabbah, Petichta 2 and Petach Einayim on Taanit 7a:2

2 days, 20 hours ago
Benjamin Davidson edited Tosefta Kilayim 1:10 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

One who sows, and one who weeds, and one who covers up [diverse kinds with dirt] violates a negative commandment. Rabbi Akiva says, even one who maintains [diverse kinds in his field] violates a negative commandment, and those who sow [produce] and those who plant trees are one and the same. One who sows grape-kernels together with wheat: Behold, that one is administered forty lashes.

2 days, 20 hours ago
Benjamin Davidson edited Tosefta Shabbat 16:10 and 5 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

One who reacts swiftly to a danger to a human life on the Sabbath, and one who is vigilant, behold he is praiseworthy, and one need not obtain permission from the Beit Din. How so? One fell into the sea and he is unable to lift himself up, [or] his ship sank at sea and he is unable to lift himself up -- they may descend and lift him up from there, and there is no need to obtain permission from the Beit Din. [If] one fell into a pit and cannot raise himself out, they may dig out a segment [of earth from the pit, presumably to widen it] and descend and lift him out of there, and there is no need to obtain permission from the Beit Din. An infant that entered a house and cannot get out -- they may break down the doors of the house, even if they were made of stone, and take him out of there, and there is no need to obtain permission from the Beit Din. They may extinguish or place a barrier before a fire on the Sabbath, and one who is vigilant [in doing so], behold, he is praiseworthy, and there is no need to obtain permission from the Beit Din.

2 days, 20 hours ago
5 related »
Rabbi Anita Josefa Barzman MD Founder, micro-mishkan.net published a new Source Sheet, Vayigash 5786 - Who could refrain that had a heart to love? Can tears dissolve the hardness of our hearts?.
2 days, 21 hours ago
Shira Botzum published a new Source Sheet, MJL Misheberach Moment 12/22.
2 days, 21 hours ago
Richard Friedman translated Sforno on Genesis 44:18:1 and 4 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

(1) THEN JUDAH WENT UP TO HIM ... LET YOUR SERVANT SPEAK. Since you said (v.17), "Far be it from me to act thus," that you do not want there to be injustice through your action even to sinners.

2 days, 21 hours ago
4 related »
Richard Friedman translated Sforno on Genesis 44:20:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

AND HIS FATHER LOVES HIM. More than all of us, and thus he did not let him come with us initially. And that is why he was not with us, and not that we sent him to spy, as you thought.

2 days, 21 hours ago
Richard Friedman translated Sforno on Genesis 44:21:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

AND I WILL WATCH OVER HIM [JPS: THAT I MAY SET MY EYES ON HIM]. So his father need not worry about sending him.

2 days, 21 hours ago
Richard Friedman translated Sforno on Genesis 44:22:1 and 2 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

(1) THE BOY CANNOT LEAVE HIS FATHER. From the time he leaves the loving attention of his father and his attentive countenance, he will become sad and will take to his bed or die.

2 days, 21 hours ago
2 related »
Richard Friedman translated Sforno on Genesis 44:23:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

UNLESS HE COMES DOWN. Even though you heard our true contentions, you decreed by fiat and threatening a penalty, that we must bring him.

2 days, 21 hours ago
Rabbi Jo Beilby published a new Source Sheet, Kindling the Eighth Light: Internal Coherence, Alignment, and the Work of Hanukkah.
2 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Shulchan Arukh, Orach Chayim 170:1 and 22 others »
Version: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002084080 (Hebrew)

דברי מוסר שינהג אדם בסעודה. ובו כב סעיפים: אין משיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ואפילו מי שנתעטש [פי' שטארנודאר"י בלע"ז] בסעודה אסור לומר לו אסותא היו מסובין בסעודה ויצא אחד מהם להטיל מים נוטל ידו אחת ששפשף בה ואינו נוטל אלא בפני כולם שלא יחשדוהו שלא נטלו: הגה ואם לא שפשף אינו נוטל כלל אם לא נגע במקום טנופת אבל אם עשה צרכיו ודאי צריך נטילה: (הגהות אשירי פ"ב דברכות) והני מילי לשתות אבל לאכול נוטל אפילו בחוץ דמידע ידעי דאנינא (פירוש שמטרפת ומתבלבל דעתו) דעתיה ולא אכל בלא נטילה ואם דבר עם חבירו והפליג נוטל' שתי ידיו כיון שהסיח דעתו: הגה והא דבעינן נטילה לשתיה היינו בתוך הסעודה דחיישינן שמא יאכל אבל בלאו הכי אין צריך נטילה לשתיה: [הר"י ס"פ אלו דברים ורש"י פרק אמר להם הממונה]:

3 days, 2 hours ago
22 related »
הילה דהן published a new Source Sheet, ברכת הכוהנים / במדבר ו', כ"ג-כ"ז.
3 days, 2 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Ba'alei Brit Avram, Vayigash 6 and Genesis 45:3-4

3 days, 2 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Ba'alei Brit Avram, Vayigash 6 and Genesis 46:28-29

3 days, 2 hours ago
Shmuel Weissman edited Shulchan Arukh, Orach Chayim 170:1 history »
Version: Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893 (Hebrew)

דברי מוסר שינהג אדם בסעודה. ובו כב סעיפים: אין משיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ואפילו מי שנתעטש [פי' שטדארנודאר"י בלע"ז] בסעודה אסור לומר לו אסותא היו מסובין בסעודה ויצא אחד מהם להטיל מים נוטל ידו אחת ששפשף בה ואינו נוטל אלא בפני כולם שלא יחשדוהו שלא נטלו: הגה ואם לא שפשף אינו נוטל כלל אם לא נגע במקום טנופת אבל אם עשה צרכיו ודאי צריך נטילה: (הגהות אשירי פ"ב דברכות) והני מילי לשתות אבל לאכול נוטל אפילו בחוץ דמידע ידעי דאנינא (פירוש שמטרפת ומתבלבל דעתו) דעתיה ולא אכל בלא נטילה ואם דבר עם חבירו והפליג נוטל' שתי ידיו כיון שהסיח דעתו: הגה והא דבעינן נטילה לשתיה היינו בתוך הסעודה דחיישינן שמא יאכל אבל בלאו הכי אין צריך נטילה לשתיה: [הר"י ס"פ אלו דברים ורש"י פרק אמר להם הממונה]:

3 days, 2 hours ago
Shmuel Weissman added Shulchan Arukh, Orach Chayim 170:1 and 22 others »
Version: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002084080 (Hebrew)

דברי מוסר שינהג אדם בסעודה. ובו כב סעיפים: אין משיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ואפילו מי שנתעטש [פי' שטארנודאר"י בלע"ז] בסעודה אסור לומר לו אסותא היו מסובין בסעודה ויצא אחד מהם להטיל מים נוטל ידו אחת ששפשף בה ואינו נוטל אלא בפני כולם שלא יחשדוהו שלא נטלו: הגה ואם לא שפשף אינו נוטל כלל אם לא נגע במקום טנופת אבל אם עשה צרכיו ודאי צריך נטילה: (הגהות אשירי פ"ב דברכות) והני מילי לשתות אבל לאכול נוטל אפילו בחוץ דמידע ידעי דאנינא (פירוש שמטרפת ומתבלבל דעתו) דעתיה ולא אכל בלא נטילה ואם דבר עם חבירו והפליג נוטל' שתי ידיו כיון שהסיח דעתו: הגה והא דבעינן נטילה לשתיה היינו בתוך הסעודה דחיישינן שמא יאכל אבל בלאו הכי אין צריך נטילה לשתיה: [הר"י ס"פ אלו דברים ורש"י פרק אמר להם הממונה]:

3 days, 2 hours ago
22 related »
Shmuel Weissman edited Shemonah Kevatzim 1:867:2 history »
Version: Shmonah Kvatzim, trans. Yaacov David Shulman. 2025 (English)

Nor did Joshua, [who was a descendant of Joseph,] nullify it (Arachin 32b). That is because he wished to elevate the world with the wholeness of all life so that the evil inclination of idolatry would be transformed into a holy light, helping increase the flame of holiness.

3 days, 2 hours ago
Shmuel Weissman edited Chayyei Adam, Shabbat and Festivals 2:3 history »
Version: Chayei Adam, Vilna, 1844 (Hebrew)

אסרו חכמים לבשל בתחילה סמוך לחשיכה דבר שרוצה לאכול בשבת שמא יחתה בגחלים למהר בישולן (עיין סימן ר"ג מ"א ס"ק ד' וסימן רנ"ד ס"ק כ' וסי' רנ"ז ס"ק ב') ואפי' אין צריך לזה לשבת אסור דגזרינן שמא ימלך לאוכלו בשב' ויחתה ומ"מ דבר שא"א לאכלו בלילה כגון בשר חי מות' ליתן סמוך לחשיכ' ממש ולכן אסור להדביק פת בתנו' אלא א"כ יקרמו פניה דהיינו כל שפירס' ואין חוטין נמשכין ממנה וכן פשטידא או (פלאדן) כדי שיקרום פניה ויתבשל מה שבתוכה קודם שבת היינו קודם בין השמשות אע"ג שלא יקרום פניה קוד' קבלת שבת וצ"ע וכן כל דבר שאינו נאכל חי אלא ע"י הדחק כגון תפוחי יער ובצל וכיוצא בו אסור להניחו על האש אא"כ יש שהות קודם בה"ש שיתבשל כחצי בישולו דאז לא חיישינן עוד שיחתה בגחלים בשבת דבלא"ה יתבשל אבל דברים הנאכלין חיין כגון פירות וחלב וכיוצא בו לא חיישינן שיחתה וכל זה על האש או תנור שאינו טוח בטיט אבל בתנור שטוח בטיט כמו שאנו נוהגין מותר ליתן הכל דבזה לא חיישינן שמא יפתח הסתימה ואם עבר ונתן בשוגג ואין לו מה יאכל מותר. ובפת אסור להוציא מן התנור יותר ממה שצריך לשבת. ומ"מ לא יוציא ברחת דמחזי כעובדין דחול אלא בסכין וכיוצא בו ואם במזיד בין בפת ובין שאר דברים אסור עד מוצאי שבת (סימן רנ"ד סעיף ח') ומזה תראה שעובדרי דרכים שנותנין יורה עם דגים לבשל סמוך לחשיכה שצריכין ליזהר שעכ"פ יתבשל קודם חשיכה חצי בישול ואם לאו אסורין לאכול בשבת (שם):

3 days, 2 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Numbers 13:32 and Ramban on Genesis 37:2:2
(automatic citation link)

3 days, 2 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Deuteronomy 10:22 and Ramban on Genesis 37:2:1
(automatic citation link)

3 days, 2 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Proverbs 27:1 and Ramban on Genesis 37:2:1
(automatic citation link)

3 days, 2 hours ago
Shmuel Weissman edited Ramban on Genesis 37:2:1 history »
Version: Commentary on the Torah by Ramban (Nachmanides). Translated and annotated by Charles B. Chavel. New York, Shilo Pub. House, 1971-1976 (English)

THESE ARE THE ‘TOLDOTH’ (GENERATIONS) OF JACOB. And this is an account of the generations of Jacob. These are their settlements and the events which occurred to them until they attained settlement status. The first cause was Joseph, being seventeen years old, etc. It was through this incident that it happened that they descended to Egypt. This is the literal explanation of the text, which permits each detail to fall into its place. These are the words of Rashi. But the word toldoth cannot apply to a settlement.6Ramban thus understood the above text of Rashi as interpreting the word toldoth as having reference to Jacob’s settlement. Mizrachi, however, points out that Rashi’s intent is that the word Eileh (these are) refers to the settlements, while the word toldoth is to be understood in its usual sense as meaning “children.” The sense of the verse thus becomes: “These are the settlements of the children of Jacob.” And Rabbi Abraham ibn Ezra said [that the verse should be interpreted thus]: “These are the events which happened to him, and the occurrences which befell him.” This is similar in meaning to the usage in the verse, For thou knowest not what a day may bring forth.7Proverbs 27:1. The Hebrew is yolad yom (a day may bring forth). Similarly, according to Ibn Ezra, the word toldoth, which has the same roots as yolad, here means the events which evolved. But a person is not said to bring forth his events; it is only to days that events can be ascribed.8Ramban makes the point that toldoth can mean events when it modifies a period of time. However, when referring to a person, as in the present verse, it cannot have this meaning. Ramban thus takes issue with Ibn Ezra’s interpretation. Now perhaps the verse, according to Ibn Ezra, is saying, “These are the events which the days of Jacob brought forth.” The correct interpretation in my opinion is as follows: “These are the generations of Jacob: Joseph and his brothers, whom Scripture will mention further on.” Scripture here adopts a concise approach to their names since it already mentioned them above.9Above, 35:23-26. But the intent of the verse is to say that these are the generations of Joseph and his brothers to whom the following happened. It is also possible that the word Eileh (these are) alludes to all those mentioned in this book: Thy fathers went down into Egypt with threescore and ten persons.10Deuteronomy 10:22. The listing of the names of sixty-nine of these seventy people is found further on “in this book,” 46:8-27. Jochebed, who was born as they entered Egypt, is the seventieth. Just as in the chapter, These are the generations of Esau,11Above, Chapter 36. Scripture mentioned sons and sons’ sons, kings and chiefs, including all that there had been among them up to the time the Torah was given,12See Ramban above, 36:40. so will Scripture count the generations of Jacob, his sons and grandsons, and all his seed, mentioning only the outstanding details in their generations.

3 days, 2 hours ago
Shmuel Weissman edited Horayot 6a:10 history »
Version: William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (Hebrew)

וְהָא מְזִידִין הֲווֹ?! הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי – ״אֵילִים תִּשְׁעִים וְשִׁשָּׁה כְּבָשִׂים שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה״, כְּנֶגֶד מִי? אֶלָּא הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה, הָכָא נָמֵי הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה.

3 days, 2 hours ago
Shmuel Weissman edited Otzar La'azei Rashi, Talmud, Berakhot 24 and 2 others »
Version: Otzar Laazei Rashi, Jerusalem, 1988 (Hebrew)

24 / (ברכות כח:) / אסדא רי"ד / red [radeau] / רפסודה ✭ raft

3 days, 3 hours ago
2 related »
Shmuel Weissman edited Derashot HaRan 11:31 history »
Version: wikisource (Hebrew)

ולפי דעתי שיש במלח צד ייחדהו שממנו ראו יותר שלא ירום לבבו מצד המלכות יותר ממה שראוי שלא ירום לב שער בני אדם מצד המעלות הנמצאות בהם והוא שידוע שהמלכות אינו דבר דבק למלך אבל הוא דבר ניתן אליו מאת העם או מאת השם יתברך לצורך תיקון העם או לצורך תיקון עצמו וזה שאמר טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד כי מבית האסורים יצא למלוך. נמצא שאין המלכות דבק עם המלך אבל תואר נוסף עליו לצורך תיקון הכלל ולכן אין ראוי למלך שיראה עצמו כמושל ושליט על העם אבל כעבד עליהם לצרך תקונם לצורך תיקונם. ומפני זה אמרו בהוריות (י.-י:) כסבורים ששררות אני נותן לכם. עבדות אני נותן לכם שנאמר וידברו אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה (מלכים א יב ז) וזה שאמר דוד שאו שארים ראשיכם וכו' ויבא מלך הכבוד, מי זה מלך הכבוד וכו' (תהלים כד ז-ח). ונמצא כתוב לרבינו יונה במגילת סתרים שלו שפירש כך שהמלאכים כולם אינם מולכים על הכבוד אבל הוא מולך עליהם כי כפי מה שירצו ההמון לתת לו מן הכבוד כן יהיה לו מן המלכות עד שאם ירצו להסיר מהן כל הכבוד ההוא יוסר מהם המלכות לגמרי, ונמצא שאין מולכים על הכבוד. אבל הוא מולך עליהם אבל השפ יתברך הוא מלך הכבוד. כי היא מולך ומושל עליו ואחרי שאין כבוד המלך ומלכותו לתיקון עצמו רק לתיקון העם, ראוי יותר שלא ירום לבבו מצד מלכותו יותר ממה שראוי שלא ירום לב החכם מצד חוכמתו אשר קנה או השפיע השם עליו אליו לתיקון נפשו ראשונה. גם ראוי יותר שלא ירום לבבו מצד מלכותו יותר ממה שראוי שלא ירום לב אחד מהמון האנשים אשר אסף אושר ונכסים להיות המכוון מהמלכות ראשונה בעצם תיקון העם לא תיקונו.

3 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Berakhot 54a and Rabbeinu Bahya, Devarim 6:5:3

3 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Bava Kamma 9a and Rabbeinu Bahya, Devarim 6:5:3

3 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Rabbeinu Bahya, Devarim 6:5:3 and Sukkah 41a

3 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Megillah 29a and Rabbeinu Bahya, Devarim 6:5:1

3 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Berakhot 62a and Rabbeinu Bahya, Devarim 6:5:1

3 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Isaiah 40:8 and Rabbeinu Bahya, Devarim 6:5:1

3 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Rabbeinu Bahya, Devarim 6:5:1 history »
Version: Torah Commentary by Rabbi Bachya ben Asher, trans. Eliyahu Munk, 1998. (English)

ואהבת את ה' אלו-היך, “You shall love the Lord your G’d.” Seeing that we have no other G’d than Hashem we are bound to love Him. The point of “loving G’d” is to perform His commandments out of a sense of love for Him. If someone serves the Lord out of fear, his service is not of the best variety. The way this love for G’d expresses itself is by our studying the laws of the Torah and by obtaining a better understanding of what G’d expects from us through such study. As a result of such study we will enjoy having gained deeper insights of what the Lord wants from us. To tell us that this is the purpose of loving G’d, the Torah immediately continues with — והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך, “these matters which I have commanded you this day will be upon your heart.” The verse is the practical manifestation of the result of your loving the Lord. The Sifri Vaetchanan 33 explains the subject of man loving G’d in a similar manner when the author writes that the key to this is found in the verse והיו הדברים האלה. The words ואהבת את ה' אלו-היך are an instruction to display love vis-a-vis G’d as one would vis-a-vis G’d’s creatures. This is what Avraham did and why G’d referred to him as אברהם אוהבי “Avraham who loves Me” in Isaiah 401, 8. Our sages, in elaborating on this theme, defined someone as loving G’d if by his conduct he brings people closer to G’d and thereby helps them secure their claim to the hereafter. This is the reason why the sages cited Avraham as their model for such love. Do not argue that seeing that the emotion described as חשק is perceived to be a stronger emotion than that of אהבה, love, why did the Torah not instruct us to וחשקת את ה' אלו-היך, “to display fondness of the Lord your G’d?” The answer to this question is that אהבה, “love”, is something that comes and goes, an emotion which manifests itself on occasion but does not manifest itself on other occasions. If someone loves a certain kind of food, he will experience this emotion when such food is placed before him and he eats it. He does not however, go around all day long “loving” that dish. When someone is in the grip of the emotion we call חשק an inordinate desire, [such as that of Shechem for Yaakov’s daughter Dinah, Ed.] this emotion is ever-present in his mind even if the object of his desire is out of sight and earshot. He will dream about the object he is so fond of. Seeing that we have been commanded to love the Lord with both our hearts לבבך, i.e. both the urges within us, (Berachot 62) as well as with all our soul and all our material assets, i.e. we must involve emotions which we cannot suppress in this love of G’d in order to fulfill the commandment properly. The Torah’s point in using this term ואהבת is to make clear that our love for G’d must always win out in a conflict with our other emotions. The other urges cannot be ignored as one cannot live without them. For instance, unless one has an urge to stay alive one will likely become the victim of death in its many forms in short order. Similarly, unless one has an active urge to acquire some material goods one will starve to death not having the wherewithal to pay for one’s food, clothing and shelter. The very relativity of the emotion אהבה then is what enables us to fulfill this commandment. Had the Torah commanded us to relate to G’d with the emotion חשק, this would involve our abandoning all other emotions in order to devote ourselves exclusively to the emotion of being fond of the Lord. We would have had to totally suppress even the emotions without which life on terrestrial earth is impossible. The end-result of relating to G’d in such a manner would effectively have made it impossible to fulfill any of the other commandments in the Torah as they all presuppose the activation of a whole range of human emotions. The definition of the emotion חשק implies דבקות, an inseparable attachment to the object of one’s חשק such as described in Psalms 91,14 כי בי חשק ואפלטהו. The point made in that psalm is that if only the Jewish people will display sufficient חשק, affinity to G’d, He will personally deliver them instead of only by means of an angel (compare Alshich). When one attains that level of affinity to G‘d one qualifies for what is commonly known as מיתת נשיקה, a death by kiss from G’d, i.e. a demonstration by G’d of His affinity to the person leaving earth. We find that even in His relationship to the entire Jewish people G’d speaks of such חשק, such an intense feeling of fondness for the Jewish people, when He says in Deut. 7,7 לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם, “not because you are the most numerous of all the nations did the Lord entertain such a strong fondness for you.“ This verse clearly spelled out that G’d’s closeness, affinity to us, surpasses His affinity to any other nation. Our sages derived from there also that wherever the Jewish people are exiled, G’d, in the form of part of the Shechinah, is also present (Megillah 29).

3 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Steinsaltz on Zevachim 83b:14 and 2 others »
Version: William Davidson Edition - Hebrew (Hebrew)

ושואלים: ולמאן דמייתי לה [ולמי שמביא אותה] מ"כבשים", הכתיב [הרי נאמר] גם: "עלה"! ומשיבים: לשיטתו, אי כתיב [אם היה נאמר] רק "כבשים" ולא כתיב [היה נאמר] "עולה", הוה אמינא [הייתי אומר] אפילו נפסלו מחיים אם עלו לא ירדו, לכן כתב רחמנא [כתבה התורה] "עולה", לומר שמדובר במה שעולה על המזבח, ולא בכבשים חיים.

3 days, 3 hours ago
2 related »
Shmuel Weissman edited Zevachim 83a:8 history »
Version: William Davidson Edition - English (English)

§ The mishna teaches that Rabbi Yehuda says: If the priest took the blood into the Sanctuary unwittingly, the blood remains fit for presentation. The Gemara infers: But if his taking of the blood into the Sanctuary was intentional, it is disqualified. The Gemara analyzes this halakha: Is the blood disqualified only in a case where he took the blood into the Sanctuary and atoned, by sprinkling it inside the Sanctuary, as claimed by Rabbi ~~Eliezer~~Shimon in the mishna; or even in a case where he took the blood in and did not yet atone, in accordance with the opinion of Rabbi ~~Shimon~~Eliezer?

3 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Steinsaltz on Zevachim 83a:8 history »
Version: William Davidson Edition - Hebrew (Hebrew)

<big>ב</big> עוד שנינו במשנה, ר' יהודה אומר: אם הכניס להיכל מדם חטאת חיצונה בשוגג — כשר. ומדייקים, הא [אבל] אם הכניס במזיד — פסול. ויש לדון בדבר: האם הוא פסול רק במקרה שהכניס הדם וכיפר (זרק הדם בפנים), וכדעת ר' ~~אליעזר~~שמעון במשנתנו, או גם במקרה שהכניס את הדם ועדיין לא כיפר, וכדעת ר' ~~שמעון~~אליעזר?

3 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Leviticus 16:14 and Steinsaltz on Zevachim 82b:18

3 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Leviticus 16:15 and Steinsaltz on Zevachim 82b:18
(automatic citation link)

3 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Steinsaltz on Zevachim 82b:18 history »
Version: William Davidson Edition - Hebrew (Hebrew)

ואם תימצי [תמצא] לומר כי הואיל ושלא במקומן הוא נפסל הדם, יש לשאול עוד: פר ושעיר של יום הכיפורים שהכהן הגדול הזה מדמן על הבדים של הארון שבקודש הקדשים, כדינם ("על הכפורת ולפני הכפורת", ויקרא טז, ידטו), וכשגמר עבודתם הוציאן אחר כך להיכל, וחזר והכניסן, מהו דינם?

3 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Leviticus 6 and Steinsaltz on Zevachim 82a:3

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Leviticus 6:17 and Steinsaltz on Zevachim 82a:3
(automatic citation link)

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Steinsaltz on Zevachim 82a:2 and 3 others »
Version: William Davidson Edition - Hebrew (Hebrew)

<big>א</big> ~~ו~~ושנינו במשנה: שהיה ר' עקיבא אמר: כל הדמים שנכנסו לכפר בהיכל, נפסלו בכך. ודנים כיצד למד ר' עקיבא דבר זה מן הכתוב האמור בענין זה, שאינו עוסק לכאורה אלא בחטאת ולא בשאר קרבנות, שנאמר: "וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקודש לא תאכל, באש תשרף" (ויקרא ו, כג). אמר רב יהודה אמר שמואל: משל למה הדבר דומה? לתלמיד שבתוך כדי הסעודה מזג (עירב, מהל) יין לרבו במים חמין, ושוב אמר לו הרב לתלמיד: מזוג לי! אמר לו התלמיד לרב: במה? כלומר, האם בחמין או בצונן? אמר לו הרב לתלמיד: וכי לא בחמין אנו עסוקין עד כה?! עכשיו, משחזרתי וביקשתי ממך למזוג, כוונתי שתמזוג לי בין בחמין בין בצונן.

3 days, 4 hours ago
3 related »
Shmuel Weissman edited Torah Temimah on Song of Songs 4:14:1 and 3 others »
Version: Torah Temimah, Vilna, 1904 (Hebrew)

נרד וכרכם. גנרד – נרדינון, כרכם – כמשמעו קנזר"ל נרד הוא שקורין בלשון ירושלמי נרדינון, וכרכם כמשמעו, שגם בימיהם היה ידוע בשמו זה שגם בלשון רומי נקרא כן.¶
. (שם)¶

3 days, 4 hours ago
3 related »
Shmuel Weissman edited Ramban on Genesis 35:18:1 history »
Version: Commentary on the Torah by Ramban (Nachmanides). Translated and annotated by Charles B. Chavel. New York, Shilo Pub. House, 1971-1976 (English)

‘BEN ONI’ (THE SON OF MY SORROW). I am of the opinion that he was so called because he alone was born in the land of Canaan which lies to the south (yamin) as one comes from Aram-naharaim, just as it is said: In the south, in the land of Canaan;220Numbers 33:40. Going on still toward the south.221Above, 12:9. Binyamin thus means a son of the south, just as in the verse: The north ‘v’yamin’ (and the south) Thou hast created them.222Psalms 89:13. For this reason the name Binyamin is here written “full” [with a yud after the mem to indicate that the name is derived from the word yamin (south)]. This is Rashi’s language. But I do not understand this claim that the Land of Israel lies to the south of Aram-naharaim for Aram is eastward of the Land of Israel, as it is written, And he came to the land of the children of the east,223Above, 29:1. and it is further written, From Aram Balak bringeth me, the king of Moab from the mountains of the East,224Numbers 23:7. and Jacob crossed the Jordan which is to the east of the Land of Israel, and he returned by way of Edom which is south of the Land of Israel. Thus you find that Aram is south-east of the Land of Israel, and the Land of Israel is to its north. However, if Benjamin was born within the border of Bethlehem Ephrathah which is in the land of Judah — as it is written, Bethlehem in Judah,225Judges 19:2. and it is further written, But thou, Bethlehem Ephratha, which art little to be among the thousands of Judah217Micah 5:1. — this was in the south of the Land of Israel, and he was thus born between Beth-el and Bethlehem Ephrath. And if the place was in the hill country of Ephraim, then it is in the north of the Land of Israel, as it is written, Judah shall abide in his border on the south, and the house of Joseph shall abide in their border on the north.226Joshua 18:5. And if it was in the portion of Benjamin, it was also not in the south, for it is written, And their border was on the north side.227Ibid., Verse 12. Thus in any case there was no reason to call Benjamin “a son of the south.” The correct interpretation appears to me to be that his mother called him ben oni, and she meant to say, “the son of my mourning,” similar in expression to: bread of ‘onim’ (mourners);228Hosea 9:4. I have not eaten thereof ‘b’oni’ (in my mourning).229Deuteronomy 26:14. And his father understood the word oni in the sense of “my strength,” similar in expression to: the first-fruits of ‘oni’ (my strength);230Genesis 49:293. And to those who have no ‘onim’ (power).231Isaiah 40:29. And therefore he called him Binyamin, “the son of power” or “the son of strength,” for in the right hand (yamin) there is strength and success, just as it is written: A wise man’s understanding is at his right hand;232Ecclesiastes 10:2. Thy right hand shall overtake all those that hate thee;233Psalms 21:9. The right hand of the Eternal is exalted.234Ibid., 118:16. Jacob wanted to call him by the name his mother had called him, for all his children were called by the names their mothers had called them, and he thus rendered it to good and to strength. Now I have seen in Bereshith Rabbah:23582:10. “Ben oni, ‘the son of my sorrow.’ And his father called him Benjamin, i.e., in the Sacred Language.” I do not know what this means for it is all the Sacred Language, and so are the names of all his sons in the Sacred Language. However, the Rabbis have alluded to that which I have said, namely, that Jacob rendered the expression so that it signified good.

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Metzudat David on Daniel 2:40:2 history »
Version: On Your Way (Hebrew)

כל קבל. ר״ל לזה רמז עליה כברזל בעבור אשר הברזל מכתת ומרדד כל דבר וכמו הברזל אשר מרצץ כל דבר כן המלכות הרביעית תכתת ותרוצץ כל המלכיות האלה ואף הפליטה הנשארת מכשדים וממדי והיא מלכות ~~רומה~~ישמעאל אשר תתפשט מלכותם לאחר התפשטות מלכות יון כמו שהשוקים והרגלים המה למטה מן הבטן והירכים:¶

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag, Positive Commandments 59:20 and Pesachim 5a

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Avodah Zarah 71a and Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag, Positive Commandments 59:9

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag, Positive Commandments 59:8 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 401
(automatic citation link)

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag, Positive Commandments 59:8 and Shulchan Arukh, Orach Chayim 696
(automatic citation link)

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag, Positive Commandments 59:6 and Yoma 5
(automatic citation link)

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag, Positive Commandments 59:4 and Rosh Hashanah 8a
(automatic citation link)

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag, Positive Commandments 59:3 and Rosh Hashanah 6b
(automatic citation link)

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag, Positive Commandments 59:1 and 36 others »
Version: Sefer Hamitzvot L'Rasag, Warsaw, 1914 -- vol. 1 (Hebrew)

כתוב זאת רמז מגילה. ונר ימי חנוכה עד כלות. פשוט דכוונת רבינו הגאון ז"ל כאן למצות קריאת מגילה בפורים. ולמצות הדלקת נר חנוכה. וכן באזהרותיו אשר על סדר עשרת הדברות (בדבור זכור) כתב וז"ל וערוך נר חנוכה עד שמינית. עד זאת זכרון בספר ונוסף חוק עלי תכנית. לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית עכ"ל עיי"ש. וזה כמעט דברים אחדים ושפה אחת עם האמור כאן. דמש"כ כאן כתוב זאת רמז מגילה. ומש"כ שם עד זאת זכרון בספר וכו' נתכוון למה שאמרו (בפ"ק דמגילה ז' ע"א) שלחה להם אסתר לחכמים כתבוני לדורות. שלחו לה הלא כתבתי לך שלישים שלישים ולא רבעים. עד שמצאו לו מקרא כתוב בתורה כתוב זאת זכרון בספר וכו' עיי"ש ובפירש"י ורש"א בח"א שם. וזהו שכתב כאן כתוב זאת רמז מגילה. וכן מש"כ שם עד זאת זכרון בספר ונוסף חוק עלי תכנית כלומר עד שמצאו רמז ממקרא כתוב בתורה כתוב זאת זכרון בספר ואז הוא שהוסיפו חוק זה עלי תכנית. כלומר על הכתובים שכבר היו חותם תכנית. ולא היו רשאין להוסיף. כדכתיב הלא כתבתי לך שלשים ולא רבעים. ותכנית פירושו דבר קצוב ושלם בערך הראוי. והוא מלשון חותם תכנית (יחזקאל כ"ח י"ב) עי' רד"ק שם. וגם מש"כ כאן ונר ימי חנוכה עד כלות. מכוון עם מש"כ שם וערוך נר חנוכה עד שמינית. דמש"כ כאן עד כלות נראה שרמז למש"כ ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן שהי' שמיני למילואים. ועד כלות כמו עד יום השמיני. וגם נקט לשון כלות לרמז למאי דתנן (בפרק בתרא דמגילה ל' ע"ב) בחנוכה קורין בנשיאים כן נראה לי בכוונתו. ואינו נראה לפרש דבריו ע"פ מה שאמרו (בפ"ב דשבת) מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק. דמלשון הגאון משמע יותר דעד כלות קאי על ימי חנוכה דסליק מיני'. דהיינו ליתן שיעור למספר הימים. ואין להאריך בזה: ¶

3 days, 4 hours ago
36 related »
Shmuel Weissman edited Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sotah 1:1:7:4 history »
Version: Piotrków, 1898-1900 (Hebrew)

ומעלה בו בקינוי. כלומר דלא דרשינן בו דקרא אבעל כדדריש ר"א אלא אקינוי קאי שמעלה אחר שקינא לה ונסחתרה. והיותר נראה דהאי ומקנא ע"פ כו' עד בקינוי גרסי' לה לעיל בדברי ר' יוסי ברבי יהודה והתם שייכה אחר תיבת אלא בעדים וטעמיה דר"י בר' יודה מפרש דאמר מקנא לה ע"פ א' או ע"פ עצמו דדריש ומעלה בו אקינוי קאי והיינו דבעלה עצמו מקנא לה ולא כר"א דדריש לה אסתירה ועד א' מק"ו:

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Gur Aryeh on Bereishit 35:11:2 and Rashi on Genesis 35:11:4

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Gur Aryeh on Bereishit 35:11:2 and Rashi on Genesis 35:11:3

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (commentary) between Gur Aryeh on Bereishit 35:11:1 and Rashi on Genesis 35:11:2

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Gur Aryeh on Bereishit 35:11:2 and Rashi on Genesis 35:11:1-6

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Gur Aryeh on Bereishit 35:11:1 and Rashi on Genesis 35:11:1-6

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Leviticus 6:7 and Steinsaltz on Zevachim 81b:15

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Leviticus 7:7 and Steinsaltz on Zevachim 81b:15
(automatic citation link)

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Steinsaltz on Zevachim 81b:15 history »
Version: William Davidson Edition - Hebrew (Hebrew)

ואם נתן מתערובת זו בתחילה בפנים ורק אחרי כן חזר ונתן בחוץ — ר' עקיבא פוסל את הניתן בחוץ, וחכמים מכשירים. והסבר מחלוקתם, שר' עקיבא אומר: כל דמים שדינם לינתן בחוץ שנכנסו לכפר בהיכל — פסולין הם. וחכמים אומרים: דם חטאת חיצונה בלבד הוא הנפסל אם הוכנס להיכל כדי להזות שם, שנאמר: "וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אוהל מועד לכפר בקדש לא תאכל" (ויקרא ו, כג), אבל לא דמי שאר קרבנות. ר' אליעזר אומר: אף דם האשם דינו כחטאת, שהרי נאמר: "כחטאת כאשם תורה אחת להם" (ויקרא וז, ז), אבל לא דמי שאר קרבנות.

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Steinsaltz on Zevachim 81b:13 and Zevachim 80b
(automatic citation link)

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Steinsaltz on Zevachim 81b:11 and 2 others »
Version: William Davidson Edition - Hebrew (Hebrew)

כי אתא [כאשר בא] רב יצחק בר יוסף מארץ ישראל אמר, אמרי במערבא [אומרים בארץ ישראל]:: הכא במאי עסקינן [כאן, שנתערבו עליונים ותחתונים, במה אנו עוסקים]?? לא בתערובת דם חטאת ודם עולה, אלא כגון דאיערב [שהתערב] דם חטאת החיצונה, שניתן למעלה, בשירים של חטאת פנימית (שדמה ניתן תחילה בהיכל), שצריך ליתנם למטה על היסוד. ולאחר שנתן מן התערובת למעלה, יש בידיו תערובת שיריים בלבד, שמקומם שווה.

3 days, 4 hours ago
2 related »
Shmuel Weissman edited Steinsaltz on Zevachim 81a:3 history »
Version: William Davidson Edition - Hebrew (Hebrew)

ושואלים: ובבלול לא פליגי [חלוקים]? והתניא [והרי שנויה ברייתא], אמר ר' יהודה: לא נחלקו ר' אליעזר וחכמים על דם חטאת שניתן למעלה שנתערב בדם עולה שניתן למעלטה, שיקרב לדעת הכל. וכן לא נחלקו אם נתערב דם כשר בדם רובע ונרבע שלא יקרב. על מה נחלקו? על דם תמימה שנתערב בדם בעלת מום, שר' אליעזר אומר: יקרב, בין בבלול בין בכוסות, וחכמים אומרים: לא יקרב!

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited The Book of Maccabees I 4:16 history »
Version: כתובים אחרונים - יצחק זעקיל פרענקיל (Hebrew)

הנה גורגיאש ונגדודיו לפנינו על ההר, לכן עמדו על נפשכם במערכה, ואחרי הכותכם אותם תפשטו על השלל ואין מחריד.

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Megillah 3a and Ramban on Genesis 35:16:1
(automatic citation link)

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Deuteronomy 33:12 and Ramban on Genesis 35:16:1
(automatic citation link)

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Micah 5:1 and Ramban on Genesis 35:16:1
(automatic citation link)

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Jeremiah 31:15 and Ramban on Genesis 35:16:1
(automatic citation link)

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Ramban on Genesis 35:16:1 history »
Version: Commentary on the Torah by Ramban (Nachmanides). Translated and annotated by Charles B. Chavel. New York, Shilo Pub. House, 1971-1976 (English)

A ‘KIVRATH’ OF LAND. Menachem ben Saruk207See Note 347, Seder Noach. explained the word as having the meaning of kabir (much), i.e., great distance. A Midrashic explanation is: “At the time when the ground is full of holes like a sieve, when there was plenty of ploughed ground. The winter was past, but the dry season had not yet come.” This, however, cannot be the literal sense of the verse, for in the case of Naaman we find, And he departed from him a ‘kivrath’ of land,208II Kings 5:19. [which cannot possibly have this meaning since the sense there is that he had walked away but a small distance from Naaman when Gehazi immediately ran after him] . I think that it is a name for a measure of land. This is Rashi’s language. The correct interpretation is that which Rabbi David Kimchi209An elder contemporary of Ramban, Rabbi David Kimchi, wrote extensive commentaries upon most of the books of the Bible which are deemed classical to this day. He also wrote a Hebrew grammar and lexicography. Ramban was influenced by his works. has advanced, i.e., that the letter kaph in the word kivrath is the kaph of comparison and is not a root letter of the word, the basic word being as in the verses: They were their ‘levaruth’ (food);210Lamentations 4:10. ‘Vethavreini’ (and give me to eat) bread,211II Samuel 13:5. meaning a small amount of food in the morning.212R’dak’s commentary on this verse is found in his Book of Roots under the root barah, and here in his commentary. And here the meaning of kivrath is the distance a pedestrian covers from morning to the time of eating, for all travellers measure distances in this manner. This I originally wrote when still in Spain, but now that I was worthy and came to Jerusalem213Ramban arrived in Jerusalem on the ninth day of Ellul in the year five thousand twenty-seven (1267). See my biography of Ramban (Hebrew, pp. 194-5; English p. 14 and 117). See also Note 361, Seder Noach and Note 25 in Seder Lech Lecha. — praise to G-d Who is kind and deals kindly! — I saw with my eyes that there is not even a mile between Rachel’s grave and Bethlehem. This explanation of Rabbi David Kimchi has thus been refuted, as have the words of Menachem [ben Saruk, who said that there was a great distance between the grave and Bethlehem]. Rather kivrath is a name for a measure of land, as Rashi has said, and there is no adjectival part in the word but only a substantive as in most nouns, with the kaph serving a formative purpose to indicate that it was not an exact measure. And if the word be adjectival, modifying eretz, it is possible that brath is like bath, as in the expression, What ‘brie’ (my son)? and what “bar” (O son) of my womb?214Proverbs 31:2. The word bath is thus the name for a small measure of land by which travellers measure the way, similar to the present day mile. It is called “bath of the land” for this small measure is as “a daughter” to the Persian mile or some other measure known in those days. And I have also seen that Rachel’s grave is not in Ramah nor near it, [as the plain meaning of the verse in Jeremiah, 31:15, would seem to indicate: A voice is heard in Ramah… Rachel weeping for her children]. Instead, Ramah which is in Benjamin is about four Persian miles distant from it, and Ramah of the hill-country of Ephraim215I Samuel 1:1. is more than two days’ travel from it. Therefore, I say that the verse stating, A voice is heard in Ramah,216Jeremiah 31:15. is a metaphor, in the manner of rhetorical expression, meaning to say that Rachel wept so loudly and bitterly that her voice was heard from afar in Ramah, which was on top of the mountain of [the territory of] her son Benjamin. [She cried for her children who went into exile] because they were not216Jeremiah 31:15. there, and she was desolate of them. Thus Scripture does not say, “In Ramah, Rachel weeps for her children.” but it says that the voice was heard there. It appears to me that Jacob buried Rachel on the road and did not bring her into Bethlehem in Judah, which was near there, because he saw by the prophetic spirit that Bethlehem Ephrathah will belong to Judah,217Micah 5:1. and he wished to bury her only within the border of her son Benjamin, and the road on which the monument over Rachel’s grave stands is near to Beth-el in the border of Benjamin. And so the Rabbis have said in the Sifre:218Sifre, Deuteronomy 33:12. “Rachel died in the portion of Benjamin,” as it is found in the Parshath V’zoth Habrachah.218Sifre, Deuteronomy 33:12. Now I have seen in the Targum of Yonathan ben Uziel219The standard Targum on the books of the Prophets. See Tractate Megillah 3a. See also Note 128, Seder Vayeitzei, on the three Targumim of the Pentateuch. that he discerned this, and he translated: “A voice is heard high in the world.” [He thus interpreted Ramah, not as the name of a place, since Rachel was not buried in Ramah, as explained above, but rather on the basis of its root ram (high)], and he thus translated the whole verse216Jeremiah 31:15. as applying to the congregation of Israel rather than Rachel.

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 286:2 history »
Version: Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888 (Hebrew)

רפת בקר. עיין בה"ט וע"י' בספר יד הקטנה פ"ב מהלכות מזוזה אות י"ב שכתב דמה שאין נוהגים עכשיו בשום מקום לעשות מזוזה ברפת צ"ל דדוקא בימיהם דהיתה נקיה קצת ולא נפיש זוהמייהו אבל עכשיו אנו רואים בחוש דנפיש זוהמייהו. ומ"מ בלולין והוא חדר הבנוי העשוי לאווזים ותרנגולין נראה דודאי חייב במזוזה כל שיש בו ד"א ובתקרה ובשאר תנאים דהרי לא נפיש זוהמייהו כמו ברפת ואם אנו רואים דנפיש קצת עכ"פ אם הדלת היא בפנים והמזוזה היא מבחוץ ראוי לעשות בה מזוזה והכל לפי ראות עינים ע"ש:

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Rashi on Exodus 10:22:1 and 2 others »
Version: Rashi Chumash, Metsudah Publications, 2009 (English)

There was total darkness. For three days, etc., [חֹשֶׁךְ אֲפֵילָה means:] darkness of gloom so that one person did not see another during those three days, and for another three days afterwards [there was] a darkness twice as thick where no one was able to rise from his place. If he was sitting he could not stand and if he was standing he could not sit. Why did He bring darkness on them? Because there were among the Israelites of that generation evil people who did not wish to leave, and they died out during the three days of darkness so that the Egyptians not see their demise thereby saying, “They are being struck as we are.” Furthermore, [during the darkness] the Israelites searched and saw their [the Egyptians’ valuable] vessels and when they left [Egypt] and asked them [for the valuable vessels] and they (the Egyptians) responded, “We have nothing [to give you],” he (the Israelite) would say to him, “But I did see it in your house and it is in that particular place.”ree days. [שְׁלֹשֶׁת יָמִים means:] a threesome of days. Terzaine in Old French — a threesome. Similarly, wherever it says: שִׁבְעַת יָמִים, it is septaine [in Old French] — a group of seven days.

3 days, 4 hours ago
2 related »
Dov Stekel published a new Source Sheet, Parshat Hashavua Vayigash 5786: who owns the means of production?.
3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Orot HaKodesh 3:2:6:101 history »
Version: Orot HaKodesh -- Wikitext (Hebrew)

סדר שישי יסוד הכללות קא. היסוד הכללי האדם צרידך להחלץ תמיד ממסגרותיו הפרטיות, הממלאות את כל מהותו, עד שכל רעיונותיו סובבים תמיד רק על דבר גורלו הפרטי, שזהו מוריד את האדם לעומק הקטנות, ואין קץ ליסורים גשמיים ורוחניים, המסובבים מזה. אבל צריך שתהיה מחשבתו ורצונו, ויסוד רעיונותיו נתונים להכללות, לכללות הכל, לכללות העולם, לאדם, לכללות ישראל, לכל היקום. ומזה תתבסס אצלו גם הפרטיות שלו בצורה הראויה. וכל מה שהתפיסה הכללית היא יותר חזקה אצלו ככה תגדל שמחתו, וככה יזכה יותר להארת האור האלהי, כי שם מלא חל על עולם מלא, ולית שכינתא שריא באתר חסיר, וכיון דבאתר חסיר או פגים לא שריא, איך תשרה באתר שהכל נטול וחסר, ואין שם כי אם נקודה דלה מצערה ואפסית, שהיא הפרטיות האנכית לבדה. והתביעה הזאת להיות תמיד נתון ביסוד הכללי, בצרורא דלעילא דביה חיי כולא, הוא יסוד נשמת הצדיקים, המתהלכים לפני האלהים, ומתענגים על ד'. והם צריכים להתחזק לדעת את עצמות רצונם, ושלא לעזבו משום מניעה שבעולם, רק תמיד יגדלוהו יקדשוהו ויפארוהו, ויזכו לברכת ד', מיסוד בכל מכל כל.

3 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Berakhot 58b and Rashi on Leviticus 19:16:1
(automatic citation link)

3 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman edited Rashi on Leviticus 19:16:1 history »
Version: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934 (Hebrew)

לא תלך רכיל. אֲנִי אוֹמֵר עַל שֵׁם שֶׁכָּל מְשַׁלְּחֵי מְדָנִים וּמְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרַע הוֹלְכִים בְּבָתֵּי רֵעֵיהֶם לְרַגֵּל מַה יִּרְאוּ רָע, אוֹ מַה יִּשְׁמְעוּ רָע, לְסַפֵּר בַּשּׁוּק, נִקְרָאִים הוֹלְכֵי רָכִיל — הוֹלְכֵי רְגִילָה, אשפיי"מנט בְּלַעַז. וּרְאָיָה לִדְבָרַי, שֶׁלֹּא מָצִינוּ רְכִילוּת שֶׁאֵין כָּתוּב בִּלְשׁוֹן הֲלִיכָה, לֹא תֵלֵךְ רָכִיל, הֹלְכֵי רָכִיל נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל (ירמיהו ו'), וּשְׁאָר לָשׁוֹן הָרַע אֵין כָּתוּב בּוֹ הֲלִיכָה, מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ (תהילים ק"א), לָשׁוֹן רְמִיָּה (שם ק"כ), לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת (שם י"ב); לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהַלָּשׁוֹן הוֹלֵךְ וּמְרַגֵּל, שֶׁהַכַּ"ף נֶחֱלֶפֶת בְּגִימֶ"ל, שֶׁכָּל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁמּוֹצָאֵיהֶם מִמָּקוֹם אֶחָד מִתְחַלְּפוֹת זוֹ בָזוֹ, בֵּי"ת בְּפֵ"א וְגִימֶ"ל בְּכַ"ף וְקוֹ"ף, וְנוּ"ן בְּלָמֶ"ד, וְזַיִ"ן בְּצָדִ"י, וְכֵן וַיְרַגֵּל בְּעַבְדְּךָ (שמואל ב י"ט) — רִגֵּל בְּמִרְמָה לֵאמֹר עָלַי רָעָה, וְכֵן לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ (תהילים ט"ו), וְכֵן רוֹכֵל — הַסּוֹחֵר וּמְרַגֵּל אַחַר כָּל סְחוֹרָה, וְכֵן הַמּוֹכֵר בְּשָׂמִים לְהִתְקַשֵּׁט בָּהֶם הַנָּשִׁים, עַל שֵׁם שֶׁמְּחַזֵּר תָּמִיד בָּעֲיָרוֹת, נִקְרָא רוֹכֵל לְשׁוֹן רוֹגֵל; לָא תֵיכוּל קוּרְצִין כְּמוֹ וַאֲכַלוּ קַרְצֵיהוֹן דִּי יְהוּדָיֵא (דניאל בג׳:~~כ״ה~~ח׳), אָכַל בֵּיהּ קוּרְצָא בֵּי מַלְכָּא (ברבכות נ"ח:); נִרְאֶה בְעֵינַי שֶׁהָיָה מִשְׁפָּטָם לֶאֱכֹל בְּבֵית הַמְקַבֵּל דִּבְרֵיהֶם שׁוּם הַלְעָטָה, וְהוּא גְמַר חִזּוּק שֶׁדְּבָרָיו מְקֻיָּמִים וְיַעֲמִידֵם עַל הָאֱמֶת, וְאוֹתָהּ הַלְעָטָה נִקְרֵאת אֲכִילַת קוּרְצִין, לְשׁוֹן קוֹרֵץ בְּעֵינָיו (משלי ו'), שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ כָּל הוֹלְכֵי רָכִיל לִקְרֹץ בְּעֵינֵיהֶם וְלִרְמֹז דִּבְרֵי רְכִילוּתָן, שֶׁלֹּא יָבִינוּ שְׁאָר הַשּׁוֹמְעִים:

3 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman edited Pardes Yosef, Genesis 32:4:1 history »
Version: Piotrkow, 1930 (Hebrew)

וישלח רש"י מלאכים ממש. עי' מדרש תלפיות ענף יעקב. איך יכול עשו לדבר עם מלאכים. וי"ל דשלח מלאכים ממש ושדים ורוחות רעות דעשו הי' רגיל עמהם בארץ שעיר, וכה"א שעירים ירקדו שמה, ולכן אמר תחלה וישלח יעקב מלאכים סתם שכולל שדים ור"ר, דמצינו שנקראו רוחות בשם מלאכים שנ' עושה מלאכיו רוחות, ובחזרה אמר וישיבו המלאכים בה"א הידועה כלו' שבו ליעקב אותם המלאכים שהי' מדברים עמו. אבל הר"ר נשארו עם עשו. ע"ש אריכות. וראיתי בשם הגר"ש מאוסטריפאלי ז"ל דאי' בזהר מיכאל מלכיאל שננדיאל הם עזרו ליעקב בעת צרתו מעשו ומספרם עזרת, ואנו צריכים לכוון זאת בתפלת עזרת אבותינו. והנה וישלח יעקב מלאכים בגי' מיכאל מלכיאל שננדיאל וזה שפרש"י מחמ"ש מיכאל מלכיאל שננדיאל, ובס' משנת דר"א הביא בשם הר"ר העשיל ז"ל ע"פ חז"ל דאם נאמר דצדיק עדיף ממלאך מותר לאדם לראות בשכינה, ואם מלאך עדיף אסור. ועי' בלקט שמואל. ואי' במד' ב' טעמים מדוע כהו עיניו של יצחק א' לפי שהציץ בשכינה. ב' כדי שיבא יעקב ויטול הברכות, א"כ לכך שלח יעקב מלאכים ממש להורות בזה דצדיק עדיף ממלאך. דודאי השולח עדיף משליח א"כ מוכח דמותר לצדיק להציץ בשכינה. וא"כ ק' מדוע כהו עיניו של יצחק וע"כ כדי שיטול יעקב הברכות וא"כ אין לך לשנוא אותי דבהשגחת הבורא נעשה זאת. ועי' בס' דברי יוסף דהא שכ' מלאכים לפניו דדוקא לפני' הי' מלאכים שהוא ידע, אבל לעיני עשו הי' נראין כאנשים דאל"כ לא הי' יצא ללחום עמו. או שלא הי' מלאכים מן השמים רק מלאכים הנבראים מלמוד תורתו ומצותיו ולכן אמר לפני' ע"ד וצדק לפניו יהלך, וכ"כ בנח"ק, וזה טעם מ"ש ותרי"ג מצות שמרתי דכל מצוה קנה מלאך א'. וא"כ יש לו מלאכים הרבה לשומרו ע"ש, ועי' בס' מתן שכרן של מצות להפמ"ג בחקירה א': וע' בס' שמע יעקב להגאון ר"י אלגזי בעהמח"ס ארעא דרבנן טעם ששלח מלאכים ולא אנשים, א' שרמז לו על מדות השלום כמ"ש בירושלמי פ"ב דר"ה המלאכים חציין אש וחציין מים הה"ד עושה שלום במרומיו. ב', דעשו הי' מחזיק עצמו לבכור כי יצא ראשונה, אבל יעקב אזל בתר מחשבה דטפה הראשונה שלו היתה, וע"כ לקח הבכורה ממנו, ומלאכים נבראו ביום ב' ואדם ביום ו', ואעפ"כ גדולים צדיקים ממלאכים ומשתמשים בהם, וע"כ משום דנשמותיהן של צדיקים קדמו במחשבה, וכן לענין בכורה אזלינן בתר מחשבה, ג' דדרשו רז"ל ויצא יעקב מב"ש מבארה של ברכות, וסמיך לי' החלום והנה ה' נצב עליו, הכוונה יעקב הי' מסופק אולי חטא בברכות דקיי"ל עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה ממנו נקרא רשע. ועשו הי' מחזר אחרי הברכות, אמנם כ' תוס' קידושין דנ"ט דבמתנה והפקר ליכא משום עני כי'. וז"ש ויצא יעקב מבארה של ברכות כלו' יצא המבוכה שהי' לו על עסקי הברכות, ע"י כי ויפגע והנה סולם כו' ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו, דהם הי' מהפכים עלי' ואפ"ה והנה ה' נצב עלי והניח עליונים למעלה, ובזה נתיישבה דעתו דבכל מידי דהפקר ומחנה ליתא לדין עני המהפך, ולהכי שלח מלאכים ממש לרמז דהמלאכים משועבדים לישראל. ונשמע ג"כ דלא הי' לו עון בענין ברכות של עשו שלקח ממנו דבהפקר ל"ש פני המהפך ע"ש שדבריו מתוקים מדבש. ומהאריכות לא העתקתי:

3 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Deuteronomy 21:10 and Ramban on Genesis 35:8:1
(automatic citation link)

3 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Bereshit Rabbah 82:4 and Ramban on Genesis 35:8:1
(automatic citation link)

3 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Bereshit Rabbah 81:8 and Ramban on Genesis 35:8:1
(automatic citation link)

3 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman edited Ramban on Genesis 35:8:1 history »
Version: Commentary on the Torah by Ramban (Nachmanides). Translated and annotated by Charles B. Chavel. New York, Shilo Pub. House, 1971-1976 (English)

AND DEBORAH REBEKAH’s NURSE DIED. I do not know why this verse has been placed between the verse, And he called the place El-beth-el183Verse 7 here. and the following verse, And G-d appeared to Jacob again.184Verse 9 here. Scripture thus interrupts one subject which occurred at one time and in one place for when Jacob came to Luz, that is Beth-el,185Verse 6 here. he built an altar there and he called the place El-beth-el,183Verse 7 here. and G-d appeared to him there and He blessed him.184Verse 9 here. Why then was this verse concerning Deborah’s death placed in the midst of one subject? A feasible answer is that which our Rabbis have said,186Bereshith Rabbah 81:8. namely that the verse alludes to the death of Rebekah, and therefore Jacob called the name of that place, Alon-bachut (the oak of weeping), for the weeping and anguish could not have been such for the passing of the old nurse that the place would have been named on account of it. Instead, Jacob wept and mourned for his righteous mother who had loved him and sent him to Paddan-aram and who was not privileged to see him when he returned. Therefore G-d appeared to him and blessed him, in order to comfort him, just as He had done to his father Isaac following the death of Abraham.187Above, 25:11. With reference to both of them the Sages have said188Sotah 14 a; Bereshith Rabbah 82:4. that He gave them the blessing of consolation addressed to mourners. Proof for this is that which is said below, And Jacob came unto Isaac his father to Mamre,189Verse 27 here. for had Rebekah been there, Scripture would have mentioned “unto his father and unto his mother” for it was she who sent him. to Paddan-aram and caused him all the good, for Isaac commanded him to go there at her advice. Now Rashi commented: “Because the time of her death was kept secret in order that people might not curse her — the mother who gave birth to Esau — Scripture also does not make mention of her death.” This is a Midrash of the Sages.190Tanchuma Ki Theitzei 4. But neither does Scripture mention the death of Leah! Instead, we must say that the intent of the Sages was to explain why Scripture mentions Rebekah’s death by allusion, connecting the matter with her nurse. Since Scripture did refer to it, they wondered why the matter was hidden and not revealed. And the justification for the curse stated by Rashi is not clear since Scripture mentioned Esau at the death of Isaac, And Esau and Jacob his sons buried him.191Verse 29 here. It is, however, possible to say that Rebekah’s death lacked honor, for Jacob was not there, and Esau hated her and would not attend; Isaac’s eyes were too dim to see,192Above, 27:1. and he did not leave his house. Therefore, Scripture did not want to mention that she was buried by the Hittites. I found a similar explanation in Eileh Hadvarim Rabbah,193I found this not in Midrash Rabbah but in Tanchuma Ki Theitzei, 4. in the section of Ki Theitzei Lamilchamah,194Deuteronomy 21:10. where the Sages say: “You find that when Rebekah died, people said, ‘Who shall go before her? Abraham is dead. Isaac is confined to the house and his eyes are dim. Jacob is gone to Paddan-aram. If wicked Esau shall go before her, people will say, “Cursed be the breast that gave suck to this one.’”’ What did they do? They took out her bier at night. Rabbi Yosei bar Chaninah said, ‘Due to the fact that they took out her bier at night the Scriptures mentioned her death only indirectly. It is this which Scripture says, And he called its name Alon-bachut, two weepings, [one for Deborah and one for Rebekah]. Thus Scripture says, And G-d appeared unto Jacob… and blessed him.184Verse 9 here. What blessing did He give him? He gave him the blessing of consolation addressed to mourners.’” Thus far the Midrash. Now because Esau was the only one present at her burial, they feared the curse, and they did not view the burial as an honor to her, this being the significance of the Scriptural hint. Deborah was in Jacob’s company because after accompanying Rebekah to the land of Canaan, she had returned to her country, and now she was coming with Jacob in order to see her mistress. It may be that she was engaged in raising Jacob’s children out of respect for Rebekah and due to her love for her, and thus she resided with him. Now it is possible that she is not “the nurse” of whom it is said, And they sent away Rebekah their sister, and her nurse,195Above 24: 59. but that she was another nurse who remained in the house of Laban and Bethuel, and now Jacob brought her with him to support her in her old age out of respect to his mother, for it was the custom among the notables to have many nurses. It is improbable that the old woman would be the messenger whom his mother had dispatched to Jacob [to have him return to the Land of Israel], as Rabbi Moshe Hadarshan would have it.196Mentioned by Rashi in this verse. A preacher in the city of Narbonne, Provence, France, who lived in the second half of the eleventh century, Rabbi Moshe Hadarshan, compiled a collection of Agadic material on the book of Genesis. The book itself, which had a great influence upon Rashi and other writers, has been lost except for the quotations made by other scholars.

3 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Numbers 31:49 and Ramban on Genesis 34:13:1
(automatic citation link)

3 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Exodus 15:16 and Ramban on Genesis 34:13:1
(automatic citation link)

3 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between I Samuel 13:5 and Ramban on Genesis 34:13:1
(automatic citation link)

3 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Psalms 44:4 and Ramban on Genesis 34:13:1
(automatic citation link)

3 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Bereshit Rabbah 80:9 and Ramban on Genesis 34:13:1
(automatic citation link)

3 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Deuteronomy 7:1 and Ramban on Genesis 34:13:1
(automatic citation link)

3 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Proverbs 6:7 and Ramban on Genesis 34:13:1
(automatic citation link)

3 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Proverbs 10:5 and Ramban on Genesis 34:13:1
(automatic citation link)

3 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Deuteronomy 16:18 and Ramban on Genesis 34:13:1
(automatic citation link)

3 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Genesis 49:7 and Ramban on Genesis 34:13:1
(automatic citation link)

3 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman edited Ramban on Genesis 34:13:1 history »
Version: Commentary on the Torah by Ramban (Nachmanides). Translated and annotated by Charles B. Chavel. New York, Shilo Pub. House, 1971-1976 (English)

AND THE SONS OF JACOB ANSWERED SHECHEM AND HAMOR HIS FATHER WITH SUBTLETY. Now Hamor and Shechem spoke to her father and her brothers,140Verse 11 here. but the patriarch did not answer them at all as his sons spoke in his place on this matter out of respect for him for since the affair was a source of shame to them, they did not want him to speak about it at all. There is a question which may be raised here. It would appear that they answered with the concurrence of her father and his advice for they were in his presence, and it was he who understood the answer which they spoke with subtlety, and, if so, why was he angry afterwards?141Further, Verse 30. See also Ramban further, 49:5. Moreover, it is inconceivable that Jacob would have consented to give his daughter in marriage to a Canaanite who had defiled her. Now surely all the brothers gave that answer with subtlety, while Simeon and Levi alone executed the deed, and the father cursed only their wrath.142Genesis 49:7. [But if all the brothers shared responsibility for the answer and the plan, why did Jacob single out only Simeon and Levi for chastisement?] The answer is that the craftiness lay in their saying that every male of theirs be circumcised,143Verse 15 here. as they thought that the people of the city will not consent to it. Even if perchance they will listen to their prince and they will all become circumcised, they will come on the third day, when they were in pain,144Verse 25 here. and will take their daughter145“Daughter.” in Tur: “sister.” from the house of Shechem. Now this was the advice of all the brothers and with the permission of their father, but Simeon and Levi wanted to take revenge of them and so they killed all the men of the city. It is possible that Jacob’s anger in cursing their wrath142Genesis 49:7. was because they killed the men of the city who had committed no sin against him; they should have killed Shechem alone. It is this which Scripture says, And the sons of Jacob answered Shechem and Hamor his father with subtlety, and spoke, because he had defiled Dinah their sister, for they all agreed to speak to him craftily because of the base deed which he had done to them. Now many people ask: “But how did the righteous sons of Jacob commit this deed, spilling innocent blood?” The Rabbi (Moshe ben Maimon) answered in his Book of Judges,146Hilchoth Melachim, IX, 14, with slight textual changes. The Book of Judges is the last of the fourteen books which comprise Maimonides’ great life work: The Mishneh Torah, or Yad Hachazakah. saying that “sons of Noah”147Or “a Noachide,” a term denoting the human race. See Seder Bereshith, Note 222. are commanded concerning Laws, and thus they are required to appoint judges in each and every district to give judgment concerning their six commandments148The six commandments prohibit idolatry, blasphemy, bloodshed, incest, robbery, and eating a limb or flesh which was cut from a living creature. The seventh one is the commandment to establish courts to enforce these laws. Together, these laws are generally referred to as “the seven Noachide laws.” Ramban will later set forth his thesis that the seventh commandment also requires that they establish laws regulating all civil matters such as damages, business regulations, labor laws, etc. which are obligatory upon all mankind. “And a Noachide who transgresses one of them is subject to the death-penalty by the sword. If he sees a person transgressing one of these seven148The six commandments prohibit idolatry, blasphemy, bloodshed, incest, robbery, and eating a limb or flesh which was cut from a living creature. The seventh one is the commandment to establish courts to enforce these laws. Together, these laws are generally referred to as “the seven Noachide laws.” Ramban will later set forth his thesis that the seventh commandment also requires that they establish laws regulating all civil matters such as damages, business regulations, labor laws, etc. laws and does not bring him to trial for a capital crime, he who saw him is subject to the same death-penalty. It was on account of this that the people of Shechem had incurred the death-penalty because Shechem committed an act of robbery and they saw and knew of it, but they did not bring him to trial.” But these words do not appear to me to be correct for if so, our father Jacob should have been the first to obtain the merit of causing their death, and if he was afraid of them, why was he angry at his sons and why did he curse their wrath a long time after that and punish them by dividing them and scattering them in Israel?142Genesis 49:7. Were they not meritorious, fulfilling a commandment and trusting in G-d Who saved them? In my opinion, the meaning of “Laws” which the Rabbis have counted among their seven Noachidic commandments148The six commandments prohibit idolatry, blasphemy, bloodshed, incest, robbery, and eating a limb or flesh which was cut from a living creature. The seventh one is the commandment to establish courts to enforce these laws. Together, these laws are generally referred to as “the seven Noachide laws.” Ramban will later set forth his thesis that the seventh commandment also requires that they establish laws regulating all civil matters such as damages, business regulations, labor laws, etc. is not just that they are to appoint judges in each and every district, but He commanded them concerning the laws of theft, overcharge, wronging, and a hired man’s wages; the laws of guardians of property, forceful violation of a woman, seduction, principles of damage and wounding a fellowman; laws of creditors and debtors, and laws of buying and selling, and their like, similar in scope to the laws with which Israel was charged, and involving the death-penalty for stealing, wronging or violating or seducing the daughter of his fellowman, or kindling his stack, or wounding him, and their like. And it is also included in this commandment that they appoint judges for each and every city, just as Israel was commanded to do,149Deuteronomy 16:18. but if they failed to do so they are free of the death-penalty since this is a positive precept of theirs [and failing to fulfill a positive precept does not incur the death-penalty]. The Rabbis have only said:150Sanhedrin 57a. “For violation of their admonishments there is the death-penalty,” and only a prohibition against doing something is called an “admonishment.” And such is the purport of the Gemara in Tractate Sanhedrin.15158b. See my Hebrew commentary, p. 192. And in the Jerusalem Talmud152Not found in our editions. See my Hebrew commentary, ibid. they have said: “With respect to Noachide laws, a judge who perverts justice is to be slain. If he took a bribe he is to be slain. With respect to Jewish laws, [if after having heard both parties] you know perfectly well what the proper legal decision should be, you are not permitted to withdraw from the case without rendering a decision, and if you know that it is not perfectly clear to you, you may withdraw from the case. But with respect to their laws, even though you know the law perfectly well you may withdraw from it.” From this it would appear that a non-Jewish judge may say to the litigants, “I am not beholden to you,” for it is only in Israel that there is an additional admonishment — “‘Lo thaguru’ (ye shall not be afraid) of the face of any man,”153Deuteronomy 1:17. meaning, “You shall not gather in, [i.e., restrain], your words before any man”154Sanhedrin 6b. This explanation is based upon the common root of the words thaguru and ogeir (gathering) as in the expression, gathering in summer, (Proverbs 10:5). — and surely he is not to be slain for failing to make himself chief, overseer, or ruler155Proverbs 6:7. in order to judge superiors. [Ramban thus disagrees with Rambam, who writes that the people of Shechem had incurred the death-penalty by not having brought Shechem to justice.] Moreover, why does the Rabbi [Moshe ben Maimon] have to seek to establish their guilt? Were not the people of Shechem and all seven nations156Deuteronomy 7:1. idol worshippers, perpetrators of unchaste acts, and practitioners of all things that are abominable to G-d? In many places Scripture loudly proclaims concerning them: Upon the high mountains, and upon their hills, and under every leafy tree, etc.;157Ibid., 12:2. Thou shalt not learn to do after the abominations, etc.?158Ibid., 18:9. For all these abominations have the men of the land done, etc.159Leviticus 18:27. However, it was not the responsibility of Jacob and his sons to bring them to justice. But the matter of Shechem was that the people of Shechem were wicked [by virtue of their violation of the seven Noachide laws]148The six commandments prohibit idolatry, blasphemy, bloodshed, incest, robbery, and eating a limb or flesh which was cut from a living creature. The seventh one is the commandment to establish courts to enforce these laws. Together, these laws are generally referred to as “the seven Noachide laws.” Ramban will later set forth his thesis that the seventh commandment also requires that they establish laws regulating all civil matters such as damages, business regulations, labor laws, etc. and had thereby forfeited their lives. Therefore Jacob’s sons wanted to take vengeance of them with a vengeful sword, and so they killed the king and all the men of his city who were his subjects, obeying his commands. The covenant represented by the circumcision of the inhabitants of Shechem had no validity in the eyes of Jacob’s sons for it was done to curry favor with their master [and did not represent a genuine conversion]. But Jacob told them here that they had placed him in danger, as it is said, You have troubled me, to make me odious,160Verse 30 here. and there,142Genesis 49:7. [i.e., at the time he blessed the other children], he cursed the wrath of Simeon and Levi for they had done violence to the men of the city whom they had told in his presence, And we will dwell with you, and we will become one people.161Verse 16 here. They would have chosen to believe in G-d and trust their word, and perhaps they might have indeed returned to G-d and thus Simeon and Levi killed them without cause for the people had done them no evil at all. It is this which Jacob said, Weapons of violence are their kinship.162Genesis, 49:5. And if we are to believe in the book, ‘The Wars of the Sons of Jacob,’163This is the Midrash Vayisu. See Eisenstein, Otzar Midrashim, p. 157, and L. Ginzberg’s, The Legends of the Jews, Vol. I, pp. 404-411. their father’s fear was due to the fact that the neighbors of Shechem gathered together and waged three major wars against them, and were it not for their father who also donned his weapons and warred against them, they would have been in danger, as is related in that book. Our Rabbis have mentioned something of this conflict in their commentary on the verse, Which I took out of the hand of the Amorite with my sword and with my bow.164Further, 48:22. They said,165As quoted here, the comment appears in Rashi, ibid. See also Bereshith Rabbah 80:9. “All the surrounding nations gathered together to join in battle against them, and Jacob donned his weapons to war against them,” just as Rashi writes there.164Further, 48:22. Scripture, however, is brief about this because it was a hidden miracle,166See Ramban above, 17:1. for the sons of Jacob were valiant men, and it appeared as if their own arm saved them.167Psalms 44:4. Scripture is similarly brief about the matter of Abraham in Ur of the Chaldees,168See Ramban above, 11:528. and it did not at all mention Esau’s wars with the Horites. Instead, Scripture mentions here that there was the terror of G-d upon the cities that were round them,169Further, 35:5. and they did not all assemble to pursue after the sons of Jacob169Further, 35:5. for they would have fallen upon them as the sand which is on the sea-shore in multitude.170I Samuel 13:5. And this is the meaning of the terror of G-d,169Further, 35:5. for the terror and dread171See Exodus 15:16. of the military prowess they had seen fell upon them. Therefore Scripture says, And Jacob came to Luz… he and all the people that were with him,172Further, 35:6. in order to inform us that not one man among them or their servants was lost in warfare.173See Numbers 31:49.

3 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman edited Keset HaSofer 18:7 history »
Version: Keset Hasofer, Ungvar 1871 (Hebrew)

גם צריכין ליזהר מאוד לדבק תחלה את המטלית היטב ואהבח"כ לכתוב עליו ולא לכתוב עליו תחלה ואח"כ לדבקו. וכן אם היה כתוב עליו ונפרד לא מהני לדבקו עם הכתוב עליו (וע"ל סי' י"א סעיף י"ג):

3 days, 5 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 120:14 history »
Version: Aruch HaShulchan, Vilna 1923-29 (Hebrew)

ודע דזה שכתבנו דלא בעי כוונה בטבילה זו יש חולקין בזה [ב"ח] וטעמן דבס"ס קצ"ח י"א דנדה בעי כוונה ע"ש וה"נ בכלים ולפ"ז גם ע"י עכו"ם אינו מועיל [שם] וקטן בר כוונה הוא כשמלמדים אותו שיכוין לטהר אבל עכו"ם אדעתא דנפשיה עביד וי"א דאפילו אם נדה בעי כוונה מאן לימא לן דטבילה זו שאינה מטומאה לטהרה ואין בה איסור כשהשתמשו בלא טבילה מאן לימא לן דבעי כוונה [ש"ך סקכ"ח] וסברא זו כתבו הרשב"א והתה"ד שם [עב"י ס"ס זה] ולבד זה נ"ל דהא בנדה קיי"ל בש"ע לקמן ס"ס קצ"ח כהרמב"ם דלא בעי כוונה ורק רבינו הרמ"א חשש שם לדעת המחמירים והוא עצמו כתב שם רק דיש להחמיר לכתחלה ע"ש וכיון דבעיקר הדין קיי"ל כן לכן בכלים גם לכתחלה אין להחמיר ושם החמיר לכתחלה משום דהוי איסור כרת וראיה ברורה לזה שהרי הרשב"א הוא מהחולקים על הרמב"ם בנדה שם ואיהו גופיה מתיר בטבילה ע"י עכו"ם כמ"ש בתשו' סי׳ תקי"א ע"ש [ערש"י יבמות קי"ט ד"ה מה לי ודו"ק]:

3 days, 5 hours ago

Older Activity »