Recent Activity on Sefaria פעילות אחרונה בספריא

Saymon Pires Da Silva added Mishneh Torah, Repentance 10:1 and 7 others »
Version: Publicado em 5784, Saymon Pires da Silva [pt] (English)

Não deve dizer uma pessoa: "Eu faço as mitzvot da Torá e me dedico à sua sabedoria para que eu receba todas as bênçãos que nela estão escritas, ou para que eu mereça a vida no mundo vindouro, e me livre das transgressões que a Torá advertiu contra, para que eu não sofra as maldições escritas na Torá ou para que eu não seja extirpado da vida no mundo vindouro." Não é apropriado servir a HaShem dessa maneira, pois quem serve dessa forma serve por temor, e isso não é o mérito dos profetas nem o mérito dos sábios. E aqueles que servem a HaShem dessa maneira são apenas os amei haaretz (povos da terra), as mulheres e as crianças, que são educados a servir por temor, até que seu entendimento cresça e eles sirvam por amor.

9 minutes ago
7 related »
Saymon Pires Da Silva added Mishneh Torah, Repentance 9:1 and 2 others »
Version: Publicado em 5784, Saymon Pires da Silva [pt] (English)

Após ter sido revelado que a recompensa pelas mitzvot e o bem que nos é concedido quando seguimos o caminho de Hashem, conforme está escrito na Torá, são a vida eterna, como está escrito (Devarim 22:7) "para que te vá bem e prolongues teus dias". E a vingança que executamos sobre os malfeitores que abandonaram os caminhos da justiça, conforme está escrito na Torá, é a extirpação, como está escrito (Bamidbar 15:31) "aquela alma será extirpada, seu pecado está sobre ela". O que está escrito em toda a Torá, se ouvirdes, acontecerá assim para vós (Vayikra 26:14) "se não ouvirdes" acontecerá assim para vós. E todos esses acontecimentos no mundo presente, como fome e saciedade, guerra e paz, realeza e humilhação, habitação na terra e exílio, sucesso e fracasso nas ações, e outros assuntos de nossa aliança. Todos esses acontecimentos foram verdadeiros e serão, e no momento em que cumprirmos todas as mitzvot da Torá, todos os bens deste mundo nos serão concedidos. E no momento em que transgredirmos, virão sobre nós os males escritos. E, no entanto, esses bens não são o fim da recompensa das mitzvot e os males não são o fim da vingança que executamos sobre aqueles que transgridem todas as mitzvot. Pois assim se decreta sobre todas as coisas. O Santo, Bendito Seja, nos deu esta Torá, que é a Árvore da Vida. E quem a cumpre e compreende sua sabedoria, merece a vida eterna. E conforme a grandeza de suas ações e a abundância de sua sabedoria, ele é merecedor. E Ele nos prometeu na Torá que, se a fizermos com alegria e com boa disposição, e refletirmos sempre sobre sua sabedoria, Ele afastará de nós todas as coisas que nos impedem de cumpri-la, como doença, guerra, fome e coisas semelhantes. E Ele nos influenciará com todos os bens que nos ajudam a fazer a Torá, como saciedade, paz, abundância de prata e ouro, para que não gastemos nossos dias em coisas que o corpo necessita, mas para que possamos nos dedicar ao estudo da sabedoria e ao cumprimento da mitzvá, para que mereçamos a vida eterna. E assim também está escrito na Torá, depois de prometer os bens deste mundo (Devarim 6:25) "e a justiça será para nós", e assim por diante. E também nos é informado na Torá que, se abandonarmos a Torá de nosso conhecimento e nos ocupamos com as futilidades do tempo, conforme está escrito (Devarim 32:15) "e Yeshurun engordou e deu um coice", o juízo da verdade afastará de nós todos os bens deste mundo, que foram sustentadores de nossas mãos para nos afastarmos e trará sobre nós todos os males que nos impedem de adquirir a vida eterna, para que percamos, devido à nossa maldade. Isto está escrito na Torá (Devarim 28:47) "porquanto não serviste a Hashem com alegria" e assim por diante, (Devarim 28:48) "e servirás aos teus inimigos, que o Senhor enviará contra ti". Conclui-se que todas as bênçãos e maldições têm o seguinte significado: se servis a Hashem com alegria e seguis Seu caminho, Ele trará sobre vós essas bênçãos e afastará as maldições, até que sejais livres para estudar a Torá e ocupai-vos com ela, para que mereçais a vida eterna e que te vá bem para sempre, uma vida toda boa, e que teus dias se prolonguem, uma vida longa, e assim serás merecedor dos dois mundos, para uma vida boa neste mundo, que leva à vida eterna. Pois se não adquirires sabedoria e boas ações aqui, não haverá nada que possas fazer para merecer, como está escrito (Kohelet 9:10) "não há ação, conta, sabedoria ou conhecimento no Sheol". E se abandonardes a Hashem, e errardes com comida e bebida, e imoralidade e coisas semelhantes, Ele trará sobre vós todas essas maldições e afastará todas as bênçãos, até que vossos dias se consumam com pavor e medo, e não tenhais coração tranquilo nem corpo saudável para cumprir as mitzvot, a fim de que pereçais da vida eterna, e assim vereis que destruístes os dois mundos. Pois no momento em que uma pessoa está ocupada neste mundo com doença, guerra e fome, ela não se ocupa com sabedoria nem com as mitzvot, pelas quais se conquista a vida eterna.

19 minutes ago
2 related »
Benjamin Davidson edited Tosefta Sotah 11:9 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

The students of Rabbi Yosei asked, How could David have married the sister of his wife (i.e., in apparent violation of Torah law, see Lev. 18:18)? He said to them, it was [only] after the death of Merav that he married [Michal]. Rabbi Yehoshua ben Karcha says, [the reason is that] their betrothal was not fully valid, as it is said (2 Sam. 3:14), "[And David sent messengers to Ish-boshet son of Saul, saying,] 'Give me my wife, Michal, for whom I paid the marriage-price [of one hundred Philistine foreskins].'" Just as their betrothal was not fully valid*the implication is that one hundred foreskins are worthless, and thus do not effect a valid kiddushin (see Kidd. 1:1), so too their marriage was not fully valid.~~ ~~ [Relatedly,] on one [place] it says (2 Sam. 21:8), "And the five sons of Michal daughter of Saul that she bore to Adriel [son of Barzilai] the Mecholatite," and [elsewhere] it is written (2 Sam. 6:23), "And Michal daughter of Saul had no offspring until the day of her death." How could these two [apparently contradictory] verses remain standing? It was said, until now, they were [considered] the sons of Merav. Merav bore them, but Michal raised them, and [therefore] they were called by her name. As it says (Ruth 4:17, regarding Ruth's son Oved), "And the neighbors gave him a name, saying, 'A son is born to Naomi,'" and it says (Num. 3:1, prior to listing Aaron's descendants), "And these are the generations of Moses, etc."

28 minutes ago
Benjamin Davidson edited Tosefta Sotah 9:5 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

The Elders say (Deut. 21:7), "Our hands did not spill this blood, and our eyes did not see." The priests say (Deut. 21:8), "Absolve Your people Israel that You redeemed, O God, etc." And the Holy Spirit says, "And they shall be absolved of the blood." Three utterances, [and] whoever said this did not say that.~~ ~~ Similarly, you could say [that in connection with the spies' report] (Num. 13:27-28), "We came to the land where you sent us," said Joshua; Caleb said; "Let us go up and possess it"; the [other] spies said, "However, powerful are the people settled in the land." Three utterances, this next to that, [and] whoever said this did not say that.~~ ~~ Similarly, you could say [regarding the matter of Judah and Tamar] (Gen. 38:25-26), "And she said, 'Pray recognize, to whom does this seal [and these cords and this staff] belong?,'" said Tamar; "She is more righteous than I," said Judah; and the Holy Spirit says, "And he did not know her again." Three [utterances], this next to that, [and] whoever said this did not say that, and whoever said that did not say the other.~~ ~~ Similarly, you could say [regarding the battle of Shiloh] (I Sam. 4:8-9), "Woe to us! Who will save us from the hand of this mighty God?" said the righteous among them; the evil ones among them said, "These are the gods who struck [the Egyptians] with ten plagues, and they paid for His plagues in the desert"*אלה הם האלים המכים עשר מכות, ושלמו מכותיו במדבר (following Lieberman); and the brave ones among them said, "Gird yourselves and be like men, O Philistines!" Three utterances, this next to that, etc.~~ ~~ Similarly, you can say [regarding Sisera's mother awaiting his return] (Judges 5:28-31), "Through the window she gazed, etc.," said the mother of Sisera; "The wisest of her ladies-in-waiting [answered her], etc."; "Can they not be found dividing up the spoils, etc.?", "Thus may all Your enemies perish, O God, etc.," said the Holy Spirit. Three utterances, this next to that, etc.~~ ~~ Similarly, you can say (Jer. 26:18-24): "Micah the Morashite would prophesize in the days of Hezekiah, King of Judah." And what would he prophesize? "And he said to all the people of Judah, saying, 'Thus said the Lord of Hosts: Zion will be a plowed field, and Jerusalem will be a heap of ruins, and the Temple Mount will be like the [idolatrous] high-places in the forest.' And did Hezekiah the King of Judah and all of Judah put him to death? And did he not he fear God, and beseech the face of God, and God repented of the evil that he had spoken about them? And shall we cause such a great evil to be done to our souls?" Thus said the upright people among them. And the evildoers among them said, "And there was also a man prophesying in the name of God, Uriah ben Shemayah from Kiryat HaY'arim, and he prophesied about this land and this city, the same as all the words of Jeremiah. And King Jehoiakim and all his mighty men and all the people heard his words and the King sought to kill him. And Uriah heard and was afraid and fled and came to Egypt, and King Jehoiakim sent men to Egypt; Elnatan ben Achbor and other men with him [went] to Egypt. And they took Uriah from Egypt and brought him to King Jehoiakim, and he had him cut down by the sword, and he threw his carcass into the burial pit of the common people." They said, just like Uriah prophesized and was killed, so too Jeremiah must be killed, as it is said, "But the hand of Achikam ben Shafan was on Jeremiah [protecting him] so that he could not be given into the hands of the people to kill him." This entire section is a mixture of utterances, and the one who said this did not say that.~~ ~~ Similarly, you can say (Nahum 1:1-4), "An oracle against the people of Nineveh, a book of prophecy of Nahum the Elkoshite: The Lord is a jealous and vengeful God, vengeful, etc."; "God is slow to anger, and of great forbearance, etc."; "He rebukes the sea, etc." This entire section is a mixture of utterances, and the one who said this did not say that.~~ ~~ Similarly, you can say (Ps. 58:1-2), "For the conductor, on the tashchet, of David, a michtam: Do you truly speak righteously, etc."; "Even in your heart you plot wickedness, etc."; "The wicked are estranged from the womb, etc." This entire section is a mixture of utterances, and the one who said this did not say that.~~ ~~ Similarly, you can say (Songs 8:5-6), "Under the apple tree I roused you," said the Holy Spirit; "Set me as a a seal upon your heart," said the Congregation of Israel; "For love is as powerful as death," said the idolaters. Three utterances, this next to that, etc.

29 minutes ago
Saymon Pires Da Silva edited Mishneh Torah, Repentance 8:2 and 7 others »
Version: Publicado em 5784, Saymon Pires da Silva [pt] (English)

O Olam Haba (mundo vindouro) não possui corpo nem carne, apenas as almas dos justos, e isso sem corpo, como os anjos ministradores. Visto que não há corpos nele, não há nele comida, nem bebida, nem nada dos itens que os corpos dos filhos de Adão necessitam neste mundo. E não ocorrerá nada nele que envolva as necessidades dos corpos neste mundo, como sentar, ficar em pé, dormir, morrer, tristeza, riso, e coisas semelhantes. Assim disseram os antigos sábios (Talmud Berakhot 17a): "No Olam Haba não há comida nem bebida", e também não há procriação (Talmud Berakhot 17a): "Apenas os justos estão sentados e suas coroas em suas cabeças, e desfrutam da resplandecência da Shekhiná". Portanto, fica claro para você que lá não há corpo, pois lá não há comida nem bebida. E isso que disseram que os justos estão sentados é dito de maneira enigmática. Ou seja, os justos estão lá sem esforço nem trabalho. E também, quando disseram "suas coroas em suas cabeças", querem dizer o conhecimento que adquiriram, e que por meio dele mereceram a vida no Olam Haba, e esse é o seu "reconhecimento", como mencionado por Shlomo (Shir HaShirim 3:11): "Na coroa que sua mãe lhe colocou". E, na verdade, ele diz (Yeshayahu 35:10): "E a alegria eterna estará sobre suas cabeças", e essa alegria não é física, para descansar sobre a cabeça. Assim, a coroa que os sábios mencionaram aqui é o conhecimento. E o que significa que "eles desfrutam da resplandecência da Shekhiná"? Eles sabem e compreendem a verdade do Santo, bendito seja Ele, o que não sabem os outros, pois estes estão no corpo da escuridão, o corpo baixo.

30 minutes ago
7 related »
Benjamin Davidson edited Tosefta Sotah 9:5 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

The Elders say (Deut. 21:7), "Our hands did not spill this blood, and our eyes did not see." The priests say (Deut. 21:8), "Absolve Your people Israel that You redeemed, O God, etc." And the Holy Spirit says, "And they shall be absolved of the blood." Three utterances, [and] whoever said this did not say that. Similarly, you could say [that in connection with the spies' report] (Num. 13:27-28), "We came to the land where you sent us," said Joshua; Caleb said; "Let us go up and possess it"; the [other] spies said, "However, powerful are the people settled in the land." Three utterances, this next to that, [and] whoever said this did not say that. Similarly, you could say [regarding the matter of Judah and Tamar] (Gen. 38:25-26), "And she said, 'Pray recognize, to whom does this seal [and these cords and this staff] belong?,'" said Tamar; "She is more righteous than I," said Judah; and the Holy Spirit says, "And he did not know her again." Three [utterances], this next to that, [and] whoever said this did not say that, and whoever said that did not say the other. Similarly, you could say [regarding the battle of Shiloh] (I Sam. 4:8-9), "Woe to us! Who will save us from the hand of this mighty God?" said the righteous among them; the evil ones among them said, "These are the gods who struck [the Egyptians] with ten plagues, and they paid for His plagues in the desert"*אלה הם האלים המכים עשר מכות, ושלמו מכותיו במדבר (following Lieberman); and the brave ones among them said, "Gird yourselves and be like men, O Philistines!" Three utterances, this next to that, etc. ... Similarly, you could say [that in connection with the spies' report] (Num. 13:27-28), "We came to the land where you sent us," said Joshua; Caleb said; "Let us go up and possess it"; the [other] spies said, "However, powerful are the people settled in the land." Three utterances, this next to that, [and] whoever said this did not say that. Similarly, you could say [regarding the matter of Judah and Tamar] (Gen. 38:25-26), "And she said, 'Pray recognize, to whom does this seal [and these cords and this staff] belong?,'" said Tamar; "She is more righteous than I," said Judah; and the Holy Spirit says, "And he did not know her again." Three [utterances], this next to that, [and] whoever said this did not say that, and whoever said that did not say the other. Similarly, you could say [regarding the battle of Shiloh] (I Sam. 4:8-9), "Woe to us! Who will save us from the hand of this mighty God?" said the righteous among them; the evil ones among them said, "These are the gods who struck [the Egyptians] with ten plagues, and they paid for His plagues in the desert"*אלה הם האלים המכים עשר מכות, ושלמו מכותיו במדבר (following Lieberman); and the brave ones among them said, "Gird yourselves and be like men, O Philistines!" Three utterances, this next to that, etc. Similarly, you can say [regarding Sisera's mother awaiting his return] (Judges 5:28-31), "Through the window she gazed, etc.," said the mother of Sisera; "The wisest of her ladies-in-waiting [answered her], etc."; "Can they not be found dividing up the spoils, etc.?", "Thus may all Your enemies perish, O God, etc.," said the Holy Spirit. Three utterances, this next to that, etc. Similarly, you can say (Jer. 26:18-24): "Micah the Morashite would prophesize in the days of Hezekiah, King of Judah." And what would he prophesize? "And he said to all the people of Judah, saying, 'Thus said the Lord of Hosts: Zion will be a plowed field, and Jerusalem will be a heap of ruins, and the Temple Mount will be like the [idolatrous] high-places in the forest.' And did Hezekiah the King of Judah and all of Judah put him to death? And did he not he fear God, and beseech the face of God, and God repented of the evil that he had spoken about them? And shall we cause such a great evil to be done to our souls?" Thus said the upright people among them. And the evildoers among them said, "And there was also a man prophesying in the name of God, Uriah ben Shemayah from Kiryat HaY'arim, and he prophesied about this land and this city, the same as all the words of Jeremiah. And King Jehoiakim and all his mighty men and all the people heard his words and the King sought to kill him. And Uriah heard and was afraid and fled and came to Egypt, and King Jehoiakim sent men to Egypt; Elnatan ben Achbor and other men with him [went] to Egypt. And they took Uriah from Egypt and brought him to King Jehoiakim, and he had him cut down by the sword, and he threw his carcass into the burial pit of the common people." They said, just like Uriah prophesized and was killed, so too Jeremiah must be killed, as it is said, "But the hand of Achikam ben Shafan was on Jeremiah [protecting him] so that he could not be given into the hands of the people to kill him." This entire section is a mixture of utterances, and the one who said this did not say that. Similarly, you can say (Nahum 1:1-4), "An oracle against the people of Nineveh, a book of prophecy of Nahum the Elkoshite: The Lord is a jealous and vengeful God, vengeful, etc."; "God is slow to anger, and of great forbearance, etc."; "He rebukes the sea, etc." This entire section is a mixture of utterances, and the one who said this did not say that. Similarly, you can say (Ps. 58:1-2), "For the conductor, on the tashchet, of David, a michtam: Do you truly speak righteously, etc."; "Even in your heart you plot wickedness, etc."; "The wicked are estranged from the womb, etc." This entire section is a mixture of utterances, and the one who said this did not say that. Similarly, you can say (Songs 8:5-6), "Under the apple tree I roused you," said the Holy Spirit; "Set me as a a seal upon your heart," said the Congregation of Israel; "For love is as powerful as death," said the idolaters. Three utterances, this next to that, etc.

32 minutes ago
Saymon Pires Da Silva added Mishneh Torah, Repentance 8:1 history »
Version: Publicado em 5784, Saymon Pires da Silva [pt] (English)

O bem que está reservado para os justos é a vida no mundo vindouro, e é a vida em que não há morte com ela, e o bem em que não há mal com ela. Isso está escrito na Torá (Devarim 22:7): "Para que te vá bem e para que prolongues teus dias". Pela tradição, aprenderam que "te vá bem" significa para sempre, que tudo será bom, e "prolongues teus dias" significa para sempre, que tudo será longo. E este é o mundo vindouro. O prêmio dos justos é que eles merecerão esse prazer e viverão nesse bem. E a punição dos ímpios é que não merecerão essa vida, mas serão cortados e morrerão. E todo aquele que não merece essa vida é o morto, que não vive para sempre, mas é cortado em sua maldade e perdido como um animal. E isso é o que significa o corte que está escrito na Torá, como está dito (Bamidbar 15:31): "Será extirpada essa alma". Pela tradição, aprenderam que o corte neste mundo será extirpado no mundo vindouro. Ou seja, essa alma que se separou do corpo neste mundo não merecerá a vida no mundo vindouro, mas também será cortada do mundo vindouro.

53 minutes ago
Saymon Pires Da Silva added Mishneh Torah, Repentance 7:1 and 8 others »
Version: Publicado em 5784, Saymon Pires da Silva [pt] (English)

Uma vez que o livre-arbítrio de cada pessoa foi concedido a ela, como explicamos, a pessoa deve se esforçar para fazer teshuvá (arrependimento), confessar verbalmente seus pecados, e sacudir suas mãos de suas transgressões, para que morra como um ba'al teshuvá (aquele que retorna em arrependimento) e mereça a vida no Olam HaBa (Mundo Vindouro).

57 minutes ago
8 related »
Saymon Pires Da Silva added Mishneh Torah, Repentance 6:1 and 5 others »
Version: Publicado em 5784, Saymon Pires da Silva [pt] (English)

Há muitos pessukim na Torá e nos Divrei Neviim que parecem contradizer este princípio, levando a maioria das pessoas ao erro, e elas chegam a pensar que o HaKadosh Baruch Hu decreta sobre o homem que ele faça o mal ou o bem, e que o coração do homem não está em suas mãos para incliná-lo para onde desejar. Eis que esclarecerei um princípio importante a partir do qual você compreenderá a explicação de todos esses pessukim. Quando uma pessoa ou os habitantes de uma cidade pecam, e o pecador comete o pecado por sua própria escolha e vontade, como já explicamos, é justo que ele seja punido, e HaKadosh Baruch Hu sabe como fazê-lo. Há um pecado pelo qual a justiça determina que a punição venha neste mundo sobre o corpo, a propriedade ou os filhos pequenos da pessoa — seus filhos pequenos que não têm entendimento e ainda não atingiram a idade de cumprir mitzvot — pois eles são como sua posse, conforme está escrito (Devarim 24:16): “Cada homem morrerá por seu próprio pecado”, até que ele se torne um homem. E há um pecado pelo qual a justiça determina que a punição seja reservada para Olam HaBa, e não há nenhum dano ao transgressor neste mundo. E há um pecado pelo qual a punição ocorre tanto neste mundo quanto no Olam HaBa.

an hour ago
5 related »
Israel Friedman published a new Source Sheet, 929/Mishlei 9-13: Solomon on Sin.
an hour ago
Saymon Pires Da Silva added Mishneh Torah, Repentance 5:1 and 5 others »
Version: Publicado em 5784, Saymon Pires da Silva [pt] (English)

Está dado a cada pessoa o livre-arbítrio. Se desejar inclinar-se ao caminho do bem e ser um tzadik, está em suas mãos. E se desejar inclinar-se ao caminho do mal e ser um rasha, está em suas mãos. É isso que está escrito na Torá (Bereshit 3:22): 'Eis que o homem se tornou como um de nós, conhecedor do bem e do mal.' Isto significa que esta espécie de homem é única no mundo, e não há outra espécie semelhante a ele neste aspecto, de que por si mesmo, com sua inteligência e pensamento, sabe distinguir entre o bem e o mal e faz tudo o que deseja, sem que ninguém o impeça de fazer o bem ou o mal. E, sendo assim, para que não estenda sua mão.

an hour ago
5 related »
Isabel Bard added a connection between Bava Metzia 59a and Dirshuni II, Righteousness and Justice, IV 17
(automatic citation link)

an hour ago
Isabel Bard added a connection between Dirshuni II, Righteousness and Justice, IV 17 and Vayikra Rabbah 32:8
(automatic citation link)

an hour ago
Isabel Bard added a connection between Dirshuni II, Righteousness and Justice, IV 17 and Genesis 4:10
(automatic citation link)

an hour ago
Isabel Bard edited Dirshuni II, Righteousness and Justice, IV 11 and 7 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

The ~~expunging~~atonement of a mamzer.

an hour ago
7 related »
Benjamin Davidson edited Tosefta Moed Katan 2:7 and 5 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

They may judge monetary cases and capital cases and cases involving financial penalties, and ~~they~~ burn the [red] heifer, and ~~they~~ behead the calf, and ~~they~~ pierce [the ear of] a Hebrew slave, and ~~they~~ redeem the appraisals, the expropriations, and the consecrated items, and second tithe~~, a~~. And they may remove the shoe from the block --, as long as they don't return it. A press belonging to a professional launderer that they permitted [one to use] before the holiday: they may not return it to him, and needless to say, that they may not take it from him. [A press] belonging to a homeowner: They may take it from him and needless to say, they may return it to him. A shop having an entrance from a colonnade: He opens it and closes it in his normal manner. [If it has an entrance] from a public thoroughfare, he opens one [door] and closes the other.

an hour ago
5 related »
Isabel Bard added a connection between Dirshuni II, Righteousness and Justice, IV 10 and Yevamot 77a
(automatic citation link)

an hour ago
Isabel Bard edited Dirshuni II, Righteousness and Justice, IV 6 and 6 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

The community of God ...

an hour ago
6 related »
Benjamin Davidson edited Tosefta Pesachim 9:3 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

[If an animal designated as a Passover offering] is mixed up with [an animal designated as] a burnt offering, he brings them [both] to pasture until they develop a blemish, and then sells them, and brings the money [he received] for the more desirable one of them [to purchase] a Passover offering, or with the money [he received] for the more desirable one of them a burnt offering. [If he already] sacrificed his Passover offering, he brings with its money another Passover offering. [If he already] sacrificed his burnt offering, he brings with its money another burnt offering. [If] it is mixed up with a thanksgiving offering, he brings them [both] to pasture until they develop a blemish, and then sells them, and brings the money [he received] for the more desirable one of them [to purchase] a Passover offering, or with the money [he received] for the more desirable one of them a thanksgiving offering. [If he already] sacrificed his Passover offering, he brings with its money another Passover offering. [If he already] sacrificed his thanksgiving offering, he brings with its money another thanksgiving offering. [If] it is mixed up with a sin offering, he brings them [both] to pasture until they develop a blemish, and then sells them, and brings the money [he received] for the more desirable one of them [to purchase] a Passover offering, or with the money [he received] for the more desirable one of them a sin offering. [If he already] sacrificed his Passover offering, he brings with its money another Passover offering. [If he already] sacrificed his sin offering, he brings with its money another sin offering. [If] it is mixed up with a guilt offering, he brings them [both] to pasture until they develop a blemish, and then sells them, and brings the money [he received] for the more desirable one of them [to purchase] a Passover offering, or with the money [he received] for the more desirable one of them a guilt offering. [If he already] sacrificed his Passover offering, he brings with its money another Passover offering. [If he already] sacrificed his guilt offering, he brings with its money another guilt offering. [If it is mixed up] with a peace offering, both are brought to pasture until they develop a blemish, and then he sells them, and brings the money [he received] for the more desirable one of them [to purchase] a Passover offering, or with the money [he received] for the more desirable one of them a peace offering. [If he already] sacrificed his Passover offering, he brings with its money another Passover offering. [If he already] sacrificed his peace offering, he brings with its money another peace offering. A peace offering that got mixed up with a peace offering that came due as a Passover offering (see Pes. 97a:5), he brings them to pasture until they develop a blemish, and then sells them, and he brings with the money [he receives] for the more desirable one of them a peace offering, and he eats it during the day and the night until midnight, or with the money [he receives] for the more desirable one of them [he brings] other peace offerings, and he eats them for two days and one night. Ben Azzai says, a peace offering that became due as a Passover offering, behold, it is like a Passover offering in every regard; therefore, rather, they are eaten for one day and one night. [If] it was mixed up with a first-born, both are brought to pasture and allowed to develop a blemish, and they are eaten in the same way as a first-born. Rabbi Shimon says, this one should be slaughtered for one purpose, and that one should be slaughtered for the other purpose, and both of them should be eaten in the same way as a Passover offering, and in the way [of an animal that is] counted as a Passover offering. A first-born and [an animal separated as] tithe that were mixed up with each other, both of them are brought to pasture until they develop a blemish. Rabbi Shimon says, this one is slaughtered for one purposes, and that one is slaughtered for the other purpose, and they are both eaten as one, because the placement of their blood [on the Altar] is the same. And thus would Rabbi Shimon also say regarding a guilt offering and a peace offering that were mixed up with each other, and the Sages did not concede to Rabbi Shimon, [as they held this would be like] one who brings offerings in an unfit location. In what case does this apply? At a time that they were mixed up while they were alive, but at a time that they were mixed up after they had been slaughtered, they are eaten in the manner of the most stringent one of them. [If] disqualified offerings were mixed up with [valid] offerings, or with unconsecrated animals (chullin) that were slaughtered in the Temple Courtyard, their form is allowed to decay, and they are taken out to the place of burning.

an hour ago
Isabel Bard added a connection between Dirshuni II, Righteousness and Justice, IV 5 and Taanit 4a
(automatic citation link)

an hour ago
Isabel Bard translated Dirshuni II, Righteousness and Justice, IV 1 and 6 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

Midrashei mamzeirut - Rivka Leibovitz

an hour ago
6 related »
Benjamin Davidson added a connection between Tosefta Pesachim 2:11 and Tosefta Pesachim 2:13
(automatic citation link)

an hour ago
Benjamin Davidson deleted a connection between Tosefta Pesachim 2:11 and Tosefta Pesachim 2:13

an hour ago
Benjamin Davidson edited Tosefta Pesachim 2:12 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

They fulfill [their obligation of eating unleavened bread] with Syrian cakes (which are thicker loaves), whether shaped into figures or whether not shaped into figures. But they may not make Syrian cakes shaped into figures on Passover [itself]. Said Rabbi Yehuda, Boethus ben Zonin asked the the Sages, "Why is it that mwe can't make Syrian cakes shaped into figures on Passover?" They said to him, "Because it takes a woman significant time making them, and [the dough] becomes leavened [during that time]." He said to them, "In that case, we could form them using a mold [which would take less time]." They said to him, "People would say, all Syrian cakes are forbidden, [but] the Syrian cakes of Boethus are permitted." Rabbi Yosei says, they may make Syrian cakes if they are prepared like thin wafers, but they may not make Syrian cakes prepared like [thick] loaves.

an hour ago
Benjamin Davidson added a connection between Tosefta Pesachim 2:11 and Tosefta Pesachim 2:13
(automatic citation link)

an hour ago
Benjamin Davidson deleted a connection between Tosefta Pesachim 2:11 and Tosefta Pesachim 2:13

an hour ago
Benjamin Davidson edited Tosefta Pesachim 2:12 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

They fulfill [their obligation of eating unleavened bread] with Syrian cakes (which are thicker loaves), whether shaped into figures or whether not shaped into figures. But they may not make Syrian cakes shaped into figures on Passover [itself]. Said Rabbi Yehuda, Boethus ben Zonin asked the the Sages, w"Why is it that ~~they~~me canno't make Syrian cakes shaped into figures on Passover?" They said to him, b"Because it takes a woman significant time making them, and [the dough] becomes leavened [during that time]." He said to them, i"In that case, ~~they can~~we could form them using a mold [which would take less time]." They said to him, ~~they will~~"People would say, all Syrian cakes are forbidden, [but] the Syrian cakes of Boethus are permitted ~~(which would lead to confusion)~~." Rabbi Yosei says, they may make Syrian cakes ~~formed into~~if they are prepared like thin wafers, but they may not make Syrian cakes ~~formed into~~prepared like [thick] loaves.

an hour ago
Benjamin Adler published a new Source Sheet, Judaism's Greatest Ideas: Halakhah.
2 hours ago
Yehudis G added a connection between Deuteronomy 30:4-6 and Siddur Ashkenaz, Shabbat, Shacharit, Communal Prayers, Prayer of the State of Israel 26
(automatic citation link)

2 hours ago
Yehudis G deleted a connection between Deuteronomy 30:4-6 and Siddur Ashkenaz, Shabbat, Shacharit, Communal Prayers, Prayer of the State of Israel 25

2 hours ago
Yehudis G edited Siddur Ashkenaz, Shabbat, Shacharit, Communal Prayers, Prayer of the State of Israel 1 and 36 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

Our Father in Heaven,...

2 hours ago
36 related »
Saymon Pires Da Silva added Mishneh Torah, Repentance 4:1 and 6 others »
Version: Publicado em 5784, Saymon Pires da Silva [pt] (English)

Quatro e vinte coisas que impedem o arrependimento. Quatro delas são um pecado grave, e aquele que comete uma delas, o Sagrado Bendito Seja, não é capaz de aceitar o arrependimento de acordo com a grandeza de seu pecado. E estas são: A) Aquele que faz os muitos pecarem e, inclusive, o pecado que impede os muitos de cumprir um mandamento. B) Aquele que desvia seu amigo do bom caminho para o mau, como um sedutor ou um enganador. C) Aquele que vê seu filho se desviando para um comportamento corrupto e não o impede. Já que, sendo seu filho, se o tivesse impedido, ele teria se afastado e seria considerado o responsável pelo pecado dele. E no caso desse pecado, qualquer um que tenha a capacidade de impedir outro, seja uma pessoa ou um grupo, e não o impede, mas sim o deixa em seu erro. D) Aquele que diz: "Pecarei e depois me arrependo", e nisso está incluído aquele que diz: "Pecarei e o Yom Kipur (Dia da Expiação) expiará meus pecados".

2 hours ago
6 related »
Benjamin Davidson edited Tosefta Ta'anit 3:13 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

The same days [that now are fast days] will in the future be festive days for Israel, as it is said (Zech. 8:19), "Thus said God, the fast of the fourth month, etc., [will be for joy and happiness and cheerful festivals for the House of Judah]," and all who mourn for her (i.e., Jerusalem) in this world will be joyful in the world to come, as it is said (Is. 66:10), "Rejoice with Jerusalem and be gladdened with her, all those who love her, etc."

2 hours ago
Ariel Zohar edited Esh Kodesh, Jewish Year 5700, Chayei Sara 4 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

This explains why the Torah emphasizes "the years of the life of Sarah." It might seem that Sarah failed compared to her previous years by allowing the Akedah to affect her so deeply. However, since she did so for the sake of Israel, the Torah affirms that all her years, including those affected by the Akedah, were equally good. May Hashem have mercy on us, all of Israel, and quickly bring salvation, both spiritually and physically, with revealed kindnesses.

3 hours ago
Benjamin Davidson added a connection between Bava Batra 60b:18 and Tosefta Ta'anit 3:13

3 hours ago
Ariel Zohar edited Esh Kodesh, Jewish Year 5700, Chayei Sara 3 and 3 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

Additionally, it can be said that Sarah herself internalized the Akedah to such a degree that it caused her soul to depart—also for the sake of Israel. She showed Hashem that Israel cannot withstand excessive suffering. Even those who survive severe suffering often have their strength, spirit, and minds diminished. There is little difference between partial death and total death in such cases.

3 hours ago
3 related »
Isabel Bard edited Dirshuni II, Sexuality, Love, and Marriage, XII 11 and 3 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

And blessed God in my heart A euphemism to say "And blasphemed in my heart", see Iyov 1:5 "and perhaps my sons have sinned, and cursed God in their hearts". Two Shabbatot see Shabbat 118b "Rabbi Yochanan said in the name of Rabbi Shimon bar Yochai, if only Yisrael would keep two Shabbatot according to their halacha -- immediately they would be redeemed.". The one who dwells without a wife, dwells without life - Kohelet Rabbah 9:9. Is there no Justice and no Judge?! - Vayikra Rabbah 28. Silence, for thus it arose in thought before Me - Menachot 29b. My son, my son II Samuel, 19:1 - "My son Avshalom, my son my son Avshalom, would that I could die in your place, Avshalom my son my son".

3 hours ago
3 related »
Benjamin Davidson edited Tosefta Kelim Metzia 10:2 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

A cupboard from which they sell oil in a public bath possesses corpse-impurity and midras-impurity. [If] one brought a beam and affixed it from rim to rim in order to be able to sit on it, it is impure, but it only defiles one who uses it for that purpose. Four planks that are [affixed] on four rims: [If] their width was a handbreadth they are impure. The upper board upon which they pile up coins: Even if it has a pure rim, [if] they brought another plank and affixed it to the rim to be able to sit on it, it is impure, but it only defiles one who uses it for that purpose. A tailor's shelf: [If] it has sides, it is impure, [and if] it does not have sides, it is pure. [If] he brought a beam and affixed it from rim to rim to be able to sit on it, it possesses midras-impurity, but it only defiles one who uses it for that purpose. The tables of large cities that are eaten upon, even though they are affixed with a nail, they are impure. [If] he brought a chair and affixed it to [the table] from rim to rim to be able to sit on it, it is impure, but it only defiles one who uses it for that purpose. Chairs that are on a stand, behold, they are pure, for they were only made to be used with (i.e., when attached to) the ground. And the stocks [of prisoners]*בדדין (Jastrow); alt., "the olive-pressers' [seats]" (Zar Zahav) are pure, for they are nothing but seats of ~~discomfort~~suffering.

3 hours ago
Isabel Bard edited Dirshuni II, Sexuality, Love, and Marriage, XII 2 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

An occurrence: one who reached his time and didn't find a wife. And that man was righteous and of good heart, honoured his father and mother, arose early and gave charity and confessed and did repentence, since he said "perhaps I sinned in my heart and cursed God in my heart, heaven forfend". And this he did every day.

3 hours ago
Isabel Bard added a connection between Dirshuni II, Sexuality, Love, and Marriage, XII 11 and Menachot 29b
(automatic citation link)

3 hours ago
Isabel Bard added a connection between Dirshuni II, Sexuality, Love, and Marriage, XII 11 and Kohelet Rabbah 9:9
(automatic citation link)

3 hours ago
Isabel Bard added a connection between Dirshuni II, Sexuality, Love, and Marriage, XII 11 and Shabbat 118b
(automatic citation link)

3 hours ago
Isabel Bard added a connection between Dirshuni II, Sexuality, Love, and Marriage, XII 11 and Job 1:5
(automatic citation link)

3 hours ago
Isabel Bard added a connection between Dirshuni II, Sexuality, Love, and Marriage, XII 6 and Esther 4:1
(automatic citation link)

3 hours ago
Isabel Bard added a connection between Dirshuni II, Sexuality, Love, and Marriage, XII 6 and Genesis 25:22
(automatic citation link)

3 hours ago
Isabel Bard translated Dirshuni II, Sexuality, Love, and Marriage, XII 1 and 11 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

One who did not find a woman Yael Unterman

3 hours ago
11 related »
Benjamin Davidson edited Tosefta Kelim Metzia 8:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

A chest whose compartments are on the inside: They are measured with it [to determine whether it holds forty seahs (Kel. 18:1)]; on the outside, they are not measured with it, but the cavity [of the chest] is measured. And Rabbi Yehuda says, the space inside (i.e., the total space, including the compartments) is measured. Said Rabbi Shimon, Beit Shammai and Beit Hillel did not disagree about the thickness of the legs or about the thickness of the rims, that they are not measured with it. About what did they disagree? About the area between them, for Beit Shammai say, they are not measured, and Beit Hillel say, they are measured. Its carriage is slipped off and measured.*The previous sentence is not contained in MS Vienna. The railing attached to a spice-box and the cupolas thereon: Whenever they are attached, they are measured with it, and when they are unattached, they are not measured with it. The sides of small bed-chambers (kitliskai), behold, they are pure. The bed-frames of small bed-chambers, even though they are [disassembled and then] deposited and left in the four corners of the house, they are impure. The four legs that are on the four bed-frames and its other legs are pure. The bedstead-stand that is under the frame and the long boards that are under the legs are pure. K'futim*כפותים, also קבותים, "pickle pots lined with pitch up to the rim (so that the lid does not touch the body off the vessel itself" (Jastrow)that are under the legs, even though they are hollow and can act of receptacles, they are pure, and they are not [considered impure] on account of having receptacles. The [wooden] frame for a bed and a kneading-trough, a bed pole, and planks for a straw-mattress*סטיכס (MS Vienna), and the legs of a table, and the handle of a knife: Whenever they are attached, they are [considered] joined together for purposes of impurity and sprinkling. [If the wooden attachment] was removed , and placed back again, they are not [any longer] considered joined together, either for impurity or for sprinkling. The frame of a kneading-trough that is capped and has legs is impure. [If] it is tied with cords and has no legs, Rabbi Meir and Rabbi Yehuda render it impure, [and] Rabbi Yosei and Rabbi Shimon render it pure, for no work can be performed with it by itself.~~~~

3 hours ago
Benjamin Davidson edited Tosefta Kelim Metzia 5:9 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

A kneading-trough: From when is it susceptible to impurity? From the time that its manufacture is completed, and if in the future [one plans] to convert it into a wagon, it is pure. A flask-holder and a cup-holder of palm-fronds, once their rims are rounded off and rough ends are smoothed out*שחיסם וקינב (Kel. 16:2, Kulp tr.) from the outside; for even if their rims are not rounded off and their rough ends are not smoothed out from the inside, they are susceptible to impurity because they may remain in that state [and be used]. Small reed baskets and [regular] baskets [are susceptible] once their rims are rounded off and their rough ends smoothed off. Large reed baskets and large partitioned baskets (סּוּגִין) [are susceptible] once two rows have been fashioned around their girth, aside from that which is is on the woven part. The arak*ערק ("a long and flat vessel made of rush") (Jastrow); alt., "a sieve" (Rambam) [is susceptible] once ~~as soon as~~ he has woven one round [rim] around it, apart from the rims on the woven part. A camel's saddle-baskets that were loosened are pure; tied, they are impure, and they may be rendered pure and impure even ten times a day. Wickerwork baskets (Kel. 16:5) that have not been trimmed*i.e., by pinching off the projecting pricks (see Jastrow, קנב), and which he uses temporarily, are impure. [If] he intended to make a rim and trim them, even though he uses them temporarily and discards them [after use], they are pure, as long as he does not employ artifice. And if employed artifice, behold, they are impure.

3 hours ago
Benjamin Davidson added a connection between Mishnah Kelim 16:5 and Tosefta Kelim Metzia 5:9
(automatic citation link)

3 hours ago
Benjamin Davidson edited Tosefta Kelim Metzia 5:9 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

A kneading-trough: From when is it susceptible to impurity? From the time that its manufacture is completed, and if in the future [one plans] to convert it into a wagon, it is pure. A flask-holder and a cup-holder of palm-fronds, once their rims are rounded off and rough ends are smoothed out*שחיסם וקינב (Kel. 16:2, Kulp tr.) from the outside; for even if their rims are not rounded off and their rough ends are not smoothed out from the inside, they are susceptible to impurity because they may remain in that state [and be used]. Small reed baskets and [regular] baskets [are susceptible] once their rims are rounded off and their rough ends smoothed off. Large reed baskets and large partitioned baskets (סּוּגִין) [are susceptible] once two rows have been fashioned around their girth, aside from that which is is on the woven part. The arak*ערק ("a long and flat vessel made of rush") (Jastrow); alt., "a sieve" (Rambam) [is susceptible] once as soon as he has woven one round [rim] around it, apart from the rims on the woven part. A camel's saddle-baskets that were loosened are pure; tied, they are impure, and they may be rendered pure and impure even ten times a day. Wickerwork baskets (Kel. 16:5) that have not been trimmed*i.e., by pinching off the projecting pricks (see Jastrow, קנב), and which he uses temporarily, are impure. [If] he intended to make a rim and trim them, even though he uses them temporarily and discards them [after use], they are pure, as long as he does not employ artifice. And if employed artifice, behold, they are impure.

3 hours ago
Benjamin Davidson added a connection between Beitzah 17b:3 and Tosefta Kelim Metzia 5:9

3 hours ago
Benjamin Davidson added a connection between Mishneh Torah, Vessels 6:14 and Tosefta Kelim Metzia 5:9

3 hours ago
Benjamin Davidson added a connection between Jastrow, צְפִירָה II 1 and Tosefta Kelim Metzia 5:9

3 hours ago
Benjamin Davidson edited Tosefta Kelim Metzia 2:6 and 2 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

A nail that they bent in order to unlock and lock (i.e., to pick a lock) is impure. [If] they modified it to provide protection, it is pure. [If] they modified it to be used in a shoe or a sandal (see GR"A), it is pure. [If] they placed it in a sickle so that the blade does not loosen, it is impure, and Rabban Shimon ben Gamaliel renders it pure. [If] they placed it in a hand-millstone, or in a donkey-millstone, it is impure. Pivots that are added to the upper millstone, behold, they are pure, for they are only made to strengthen it. A workbench and a block of metal are impure. Weights that broke: Even if they bring them back (i.e., after repairing them) and weigh with them, they are pure. If he designated [the broken pieces] as weighing a half-liter, a third-liter, or a quarter-liter, they are susceptible to impurity. And these are the "unfinished wooden vessels that are impure" (see Kel. 12:8): All that one intended to smooth, to to scrape, to hollow out, or to plane *ולהקיש בקורנס (Bartenura to Kel. 11:3). [If] they lack a cup, a rim, an ear, or a hand, they are [nonetheless] impure. [If] they lack being hollowed out, they are pure. A seah-measure that one intends to level off from below is impure; from above, it is pure. Rabban Shimon ben Gamaliel says, wooden vessels are not susceptible to impurity until their manufacture is complete, and a seah-measure, once the ropes are attached to it. All unfinished wooden vessels are impure except those of boxwood, because they do not require boiling [before being used]. Rabbi Yehuda says, one who fashions vessels from olive branches -- they are pure because they do not require boiling, and they cause whatever is in them to become bitter.

3 hours ago
2 related »
Emile Pesso edited Zera Kodesh, On Torah, Chayei Sara 1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

"And the life of Sarah was..." The Zohar Hakadosh states: "He who is big is he who is small and vice versa..." This statement can be explained as: He who is big considers himself small. We find with Moshe Rabbeinu who was extremely great and yet considered himself smaller than everyone being the most humble person to walk the face of the earth. In the opposite vain the person that is small considers himself great precisely because of his lack of significance. This concept is illustrated in the Talmud through the adage of a single coin in an otherwise empty vessel making noise where a vessel filled with coins doesn't.

3 hours ago
Benjamin Davidson edited Tosefta Kelim Metzia 2:6 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

A nail that they bent in order to unlock and lock (i.e., to pick a lock) is impure. [If] they modified it to provide protection, it is pure. [If] they modified it to be used in a shoe or a sandal (see GR"A), it is pure. [If] they placed it in a sickle so that the blade does not loosen, it is impure, and Rabban Shimon ben Gamaliel renders it pure. [If] they placed it in a hand-millstone, or in a donkey-millstone, it is impure. Pivots that are added to the upper millstone, behold, they are pure, for they are only made to strengthen it. A workbench and a block of metal are impure. Weights that broke: Even if they bring them back (i.e., after repairing them) and weigh with them, they are pure. If he designated [the broken pieces] as weighing a half-liter, a third-liter, or a quarter-liter, they are susceptible to impurity. And these are the "unfinished wooden vessels that are impure" (see Kel. 12:8): All that one intended to smooth, to to scrape, to hollow out, or to plane *ולהקיש בקורנס (Bartenura to Kel. 11:3)</~~b><b~~i>. [If] they lack a cup, a rim, an ear, or a hand, they are [nonetheless] impure. [If] they lack being hollowed out, they are pure. A seah-measure that one intends to level off from below is impure; from above, it is pure. Rabban Shimon ben Gamaliel says, wooden vessels are not susceptible to impurity until their manufacture is complete, and a seah-measure, once the ropes are attached to it. All unfinished wooden vessels are impure except those of boxwood, because they do not require boiling [before being used]. Rabbi Yehuda says, one who fashions vessels from olive branches -- they are pure because they do not require boiling, and they cause whatever is in them to become bitter.~~~~

3 hours ago
Benjamin Davidson added a connection between Mishnah Kelim 11:3 and Tosefta Kelim Metzia 2:6
(automatic citation link)

3 hours ago
Benjamin Davidson added a connection between Mishnah Kelim 12:8 and Tosefta Kelim Metzia 2:6
(automatic citation link)

3 hours ago
Benjamin Davidson edited Tosefta Kelim Metzia 2:6 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

A nail that they bent in order to unlock and lock (i.e., to pick a lock) is impure. [If] they modified it to provide protection, it is pure. [If] they modified it to be used in a shoe or a sandal (see GR"A), it is pure. [If] they placed it in a sickle so that the blade does not loosen, it is impure, and Rabban Shimon ben Gamaliel renders it pure. [If] they placed it in a hand-millstone, or in a donkey-millstone, it is impure. Pivots that are added to the upper millstone, behold, they are pure, for they are only made to strengthen it. A workbench and a block of metal are impure. Weights that broke: Even if they bring them back (i.e., after repairing them) and weigh with them, they are pure.. If he designated [the broken pieces] as weighing a half-liter, a third-liter, or a quarter-liter, they are susceptible to impurity. And these are the "unfinished wooden vessels that are impure" (see Kel. 12:8): All that one intended to smooth, to to scrape, to hollow out, or to plane *ולהקיש בקורנס (Bartenura to Kel. 11:3). [If] they lack a cup, a rim, an ear, or a hand, they are [nonetheless] impure. [If] they lack being hollowed out, they are pure. A seah-measure that one intends to level off from below is impure; from above, it is pure. Rabban Shimon ben Gamaliel says, wooden vessels are not susceptible to impurity until their manufacture is complete, and a seah-measure, once the ropes are attached to it. All unfinished wooden vessels are impure except those of boxwood, because they do not require boiling [before being used]. Rabbi Yehuda says, one who fashions vessels from olive branches -- they are pure because they do not require boiling, and they cause whatever is in them to become bitter.

3 hours ago
Emile Pesso translated Zera Kodesh, On Torah, Chayei Sara 1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

"And the life of Sarah was..." The Zohar Hakadosh states: "He who is big is he who is small and vice versa..." This statement can be explained as: He who is big considers himself small. We find with Moshe Rabbeinu who was extremely great and yet considered himself smaller than everyone being the most humble person to walk the face of the earth. In the opposite vain the person that is small considers himself great precisely because of his lack of significance.

3 hours ago
Benjamin Davidson added a connection between Mishneh Torah, Vessels 9:10 and Tosefta Kelim Metzia 2:6

3 hours ago
Asher Altshul published a new Source Sheet, «Консервы» Хаей Сара. 5785.
4 hours ago
Benjamin Davidson edited Tosefta Kelim Metzia 9:1 and 2 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

A tailor's box is impure with corpse-impurity. [If] one piece was separated from it, it is impure, but two pieces, it is pure. A cradle for girls, behold, is impure with corpse-impurity. [If] it was used for sitting, behold, it is impure with midras-impurity. [If] they sell vessels on it, behold, it is impure with corpse-impurity. [If] it was used for sitting or for lying upon, behold, it possesses midras-impurity. A bed whose stuffing came out and had no ropes holding it together, but there [still] remained enough [stuffing] in it for sitting or lying down, behold, it possesses midras-impurity. [If] there were lumps of upholstery coming out of it, behold, they are impure because he puts them back inside. A rope that is hanging out from the bed (Kel. 19:1): Less than five handbreadths, it is pure. From five to ten, it is impure. From ten and above, it is pure. From ten down[ [and five up, it is impure (see GR"A).]. [If] he sprinkled on the rope within ten handbreadths, it is pure, and when he immerses the the bed he needs to immerse ten handbreadths of the rope and it is pure. And when he immerses the bed, he needs to immerse the rope ten handbreadths.*The previous sentence, "And when ... ten handbreadths" is omitted in MS Vienna. The leg [of the bed] that was defiled with midras-impurity, and it was [then] joined to the bed: The leg is pure, and so too with the mizran*מזרן ("a strap of cloth wound over the bed to keep the covering in position") (Jastrow), and so too with the tooth of a mattock.

5 hours ago
2 related »
Benjamin Davidson edited Tosefta Kelim Kamma 2:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

Vessels made of sodium carbonate (soda ash): Beit Shammai say, they impart impurity from their insides and from their cavity (the space inside the vessel), like earthenware vessels, and on their outsides are like a vessel that only requires rinsing [to regain the status of purity]. And Beit Hillel say, soda ash vessels, behold, they are like earthenware vessels in every respect. Rabbi Shimon ben Elazar says a different version: Beit Shammai say, they impart impurity like a half-vessel and [also] impart impurity like a complete vessel, and Beit Hillel say, soda ash vessels, behold, they are like earthenware vessels in every respect. [Vessels*i.e., small intact earthenware vessels, or the bottoms and sides of larger but broken earthenware vessels (Kel. 2:2) that can stand unsupported [are susceptible to impurity if they can hold] enough [liquid] to anoint the little finger of a child, up until a [vessel that originally could hold] a log; a log and anything smaller than that*כלמטה הימנו (GR"A, Zar Zahav); in other words, "up to and including a log". [As to vessels that originally had a capacity of] one seah up until two seahs, [they are susceptible to impurity if they presently can hold] half of a log; two seahs and anything smaller than that. From two seahs up until three and up until five seahs, [if they presently can hold] one log; five [seahs] and anything smaller than that. Rabbi Akiva says, from [broken vessels the size of] Bethlehemite jars up until large stone jars, [if they presently can hold] a log (Kel. 2:2), [and] from that [size] and upwards, a log. [However,] these words were forgotten, and they are no longer spoken. And Rabbi Nehemiah and Rabbi Eliezer ben Yaakov [say], large stone jars, two logs. [Broken] Galilean flasks and small Judean flasks have bottoms but do not have sides. The culverts and roof-tiles in which a receptacle for [~~rain]~~channeling] water or small stones was fashioned are impure. Login (i.e., flasks with the capacity of a log) that burst are pure; those which are sealed, behold, are impure. A chair and a bench and all [vessels otherwise susceptible to] midras-impurity are pure if made from earthenware. Rabbi Yosei says, even a boat and a [clay] bottle-stopper made by potters. Rabbi Nehemiah says, reverse the matters. A metal funnel: Whether it belongs to homeowners or spice-peddlers*רוכלין not דבלין (GR"A), it is impure. And those made of wood or bone or glass: Of homeowners, it is pure, and of spice-peddlers, it is impure, because it is oversized, the words of Rabbi Yehuda ben Beteira. And Rabbi Akiva says, because he leans it on its side and the buyer smells [the spices] with it (Kel. 2:4). The covers of wine jugs or oil jugs, and the covers of papyrus jars (Kel. 2:5) that are used casually and then discarded are pure, and if one modified them to be able to use [on a permanent basis], they are impure. The cover of a stewpot: Whenever it is perforated or has a pointed knob, it is pure; [if] it is not perforated and does not have a pointed knob, it is impure, because she strains vegetables inside of it. Rabbi Elazar b'Rabbi Tzadok says, because she turns the contents of the pot over on it. This is the general rule: Anyone who makes use of a curved earthenware vessel is pure.

5 hours ago
Benjamin Davidson added a connection between Mishnah Kelim 2:4 and Tosefta Kelim Kamma 2:1
(automatic citation link)

5 hours ago
Benjamin Davidson edited Tosefta Kelim Kamma 2:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

Vessels made of sodium carbonate (soda ash): Beit Shammai say, they impart impurity from their insides and from their cavity (the space inside the vessel), like earthenware vessels, and on their outsides are like a vessel that only requires rinsing [to regain the status of purity]. And Beit Hillel say, soda ash vessels, behold, they are like earthenware vessels in every respect. Rabbi Shimon ben Elazar says a different version: Beit Shammai say, they impart impurity like a half-vessel and [also] impart impurity like a complete vessel, and Beit Hillel say, soda ash vessels, behold, they are like earthenware vessels in every respect. [Vessels*i.e., small intact earthenware vessels, or the bottoms and sides of larger but broken earthenware vessels (Kel. 2:2)] that can stand unsupported [are susceptible to impurity if they can hold] enough [liquid] to anoint the little finger of a child, up until a [vessel that originally could hold] a log; a log and anything smaller than that*כלמטה הימנו (GR"A, Zar Zahav); in other words, "up to and including a log". [As to vessels that originally had a capacity of] one seah up until two seahs, [they are susceptible to impurity if they presently can hold] half of a log; two seahs and anything smaller than that. From two seahs up until three and up until five seahs, [if they presently can hold] one log; five [seahs] and anything smaller than that. Rabbi Akiva says, from [broken vessels the size of] Bethlehemite jars up until large stone jars, [if they presently can hold] a log (Kel. 2:2), [and] from that [size] and upwards, a log. [However,] these words were forgotten, and they are no longer spoken. And Rabbi Nehemiah and Rabbi Eliezer ben Yaakov [say], large stone jars, two logs. [Broken] Galilean flasks and small Judean flasks have bottoms but do not have sides. The culverts and roof-tiles in which a receptacle for [rain]water or small stones was fashioned are impure. Login (i.e., flasks with the capacity of a log) that burst are pure; those which are sealed, behold, are impure. A chair and a bench and all [vessels otherwise susceptible to] midras-impurity are pure if made from earthenware. Rabbi Yosei says, even a boat and a [clay] bottle-stopper made by potters. Rabbi Nehemiah says, reverse the matters. A metal funnel: Whether it belongs to homeowners or spice-peddlers*רוכלין not דבלין (GR"A), it is impure. And those made of wood or bone or glass: Of homeowners, it is pure, and of spice-peddlers, it is impure, because it is oversized, the words of Rabbi Yehuda ben Beteira. And Rabbi Akiva says, because he leans it on its side and the buyer smells [the spices] with it (Kel. 2:4). The covers of wine jugs or oil jugs, and the covers of papyrus jars (Kel. 2:5) that are used casually and then discarded are pure, and if one modified them to be able to use [on a permanent basis], they are impure. The cover of a stewpot: Whenever it is perforated or has a pointed knob, it is pure; [if] it is not perforated and does not have a pointed knob, it is impure, because she strains vegetables inside of it. Rabbi Elazar b'Rabbi Tzadok says, because she turns the contents of the pot over on it. This is the general rule: Anyone who makes use of a curved earthenware vessel is pure.

5 hours ago
Benjamin Davidson added a connection between Bartenura on Mishnah Kelim 2:3:9 and Tosefta Kelim Kamma 2:1

5 hours ago
Gadiel Janet translated Ohr Chadash 1:1:19 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

"Seven and twenty and one hundred provinces"—It should have said, "One hundred and twenty-seven provinces," placing the greater number first, just as it does regarding the years of the life of Sarah: "One hundred years, and twenty years, and seven years" (Genesis 23:1). The explanation is that in the case of years, the total number is indivisible; it forms a single complete unit. Therefore, the Torah first attaches what can be added to the greater number, starting with the hundred. However, provinces are inherently divided into separate entities. There is no need to combine them into a single total, so the text begins with the smaller number, "seven." Additionally, even if a king ruled over only seven provinces, he would still be considered a king. Thus, the verse starts with seven, emphasizing that even a small domain qualifies as a kingdom, before mentioning the larger numbers. By contrast, a person’s lifespan cannot be merely "seven years," as the total years of life must include the larger numbers first. Moreover, the mention of the provinces reflects their conquest. When describing conquest, it is appropriate to begin with a small number, as the king’s rule expanded progressively. In the case of Sarah’s life, however, the greater years—the core of her life—are mentioned first, followed by the smaller divisions, as the additional years are secondary in significance compared to the main period of her life.

5 hours ago
Benjamin Davidson edited Tosefta Kelim Kamma 2:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

Vessels made of sodium carbonate (soda ash): Beit Shammai say, they impart impurity from their insides and from their cavity (the space inside the vessel), like earthenware vessels, and on their outsides are like a vessel that only requires rinsing [to regain the status of purity]. And Beit Hillel say, soda ash vessels, behold, they are like earthenware vessels in every respect. Rabbi Shimon ben Elazar says a different version: Beit Shammai say, they impart impurity like a half-vessel and [also] impart impurity like a complete vessel, and Beit Hillel say, soda ash vessels, behold, they are like earthenware vessels in every respect. [~~Per Kelim 2:2, Rabbi Akiva holds that in order for small~~Vessels*i.e., small intact earthenware vessels, or the bottoms and sides of larger but broken earthenware vessels (Kel. 2:2)] that can stand unsupported, [~~to impart impurity~~are susceptible to impurity if they can hold] enough [liquid] to anoint the little finger of a child, up until a [vessel that originally could hold] a log; a log and anything smaller than that*כלמטה הימנו (GR"A, Zar Zahav); in other words, "up to and including a log". [As to vessels that originally had a capacity of] one seah up until two seahs, [the ~~minimum measure] is that it be enough to anoint the little finger of a child, up until a log~~y are susceptible to impurity if they presently can hold] half of a log; two seahs and anything smaller than that. From two seahs up until three and up until five seahs, [if they presently can hold] one log; five [seahs] and anything smaller than that. Rabbi Akiva says, from [broken vessels the size of] Bethlehemite jars up until large stone jars, [if they presently can hold] a log (Kel. 2:2), [and] from that [size] and upwards, a log. [However,] these words were forgotten, and they are no longer spoken. And Rabbi Nehemiah and Rabbi Eliezer ben Yaakov [say], large stone jars, two logs. [Broken] Galilean flasks and small Judean flasks have bottoms but do not have sides. The culverts and roof-tiles in which a receptacle for [rain]water or small stones was fashioned are impure. Login (i.e., flasks with the capacity of a log) that burst are pure; those which are sealed, behold, are impure. A chair and a bench and all [vessels otherwise susceptible to] midras-impurity are pure if made from earthenware. Rabbi Yosei says, even a boat and a [clay] bottle-stopper made by potters.

6 hours ago
Benjamin Davidson added a connection between Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Zavim 3:1:24 and Tosefta Kelim Kamma 2:1

6 hours ago
Benjamin Davidson added a connection between Jastrow, קַרְמִיד 1 and Tosefta Kelim Kamma 2:1

6 hours ago
Shoshana Kahan edited Orot HaKodesh 3:2:7:115 history »
Version: Orot HaKodesh -- Wikitext (Hebrew)

קטו. תענוג הדבקות הדבקות האלהית האמיתית, כשהיא משפעת את שפעה על העובד האמיתי, היא ממלאת אותו זיו תענוג והרחבת הדעת, וכל הכחות וכל החושים שלו מאירים ושמחים, והעולם וכל מלואו שמח עמו. ההשגה המביאה את הדבקות האמיתית, ובאה עמה ביחד, היא ההארה של העושר של הישות האלהית, שהיא משבעת מטובת את כל הקשורים עמה. ניצול הוא בזה מהעוני הגדול של העולמןות הנפרדים, שכולם הם חשכים ודלים, לגבי האור והעושר העליון של מלך הכבוד ב"ה, ד' אלהים אמת, המצוי האמת, אשר אין עוד מלבדו ואפס זולתו. כי אשב בחשך ד' אור לי, אל ד' ויאר לנו, ד' אורי וישעי ממי אירא, ד' מעוז חיי ממי אפחד, ואבואה אל מזבח אלהים, אל אל שמחת גילי.

6 hours ago
Benjamin Davidson added a connection between Jastrow, סִילּוֹן 1 and Tosefta Kelim Kamma 2:1

6 hours ago
Saymon Pires Da Silva added a connection between Ezekiel 9:9 and Mishneh Torah, Repentance 3:2
(automatic citation link)

6 hours ago
Saymon Pires Da Silva added Mishneh Torah, Repentance 3:1 and 14 others »
Version: Publicado em 5784, Saymon Pires da Silva [pt] (English)

Cada indivíduo entre os seres humanos possui méritos e transgressões. Aquele cujos méritos excedem suas transgressões é um tzadik. E aquele cujas transgressões excedem seus méritos é um rasha. Se estão equilibrados, é um beinoni. O mesmo se aplica a uma medina (estado ou comunidade): se os méritos de todos os seus habitantes superam suas transgressões, ela é considerada tzadeket; mas se suas transgressões são mais numerosas, ela é considerada resha'ah. E assim ocorre com todo o olam (mundo) inteiro.

6 hours ago
14 related »
Shoshana Kahan deleted a connection between Orchot Tzadikim 28:37 and Song of Songs 2:2

6 hours ago
Shoshana Kahan edited Orchot Tzadikim 28:21 history »
Version: Torat Emet 357 (Hebrew)

והנה עיניכם רואות גדולת האדם וכבודו, אשר גדלו ונשאו הקדוש ברוך הוא על כל היצורים, והשליטו על כל בריות התחתונים, ואין כוח בפה לספר רוב פעולות אשר יפעל האדם בעולם התחתון. ואף בעולם העליון שולח האדם תאוותו, ויעוף ויטוש על כנפי החכמה. אף על פי שגופו הולך בארץ כמו בהמות ושרצים, נשמתו הולכת בעולם העליון מרוב חכמה, והיא תתבונן ויודעת חכמת מדע שבעליונים, וחכמת מדע שברקיעים, והילוך הכוכבים ושיעור קומתם. אף על פי שגוף אדם קטן מאוד, נשמתו גדולה ורחבה יותר מן השמים והארץ, כי יודעת רומם וגבהם, ודרכי חמה ומזלות וכל חילוקיהם – הכל נכנס בנשמה. וכיון שהכל כלול בה, אם כן היא גדולה מכולם. שאם לא כן לא היתה יכולה להחזיק את הכל, כי אי אפשר להכניס מי הים בנאד קטן.

6 hours ago
Shoshana Kahan edited Or HaChaim on Numbers 22:12:6 history »
Version: Or Hachayim, trans. Eliyahu Munk (English)

There is another way of explaining our verse; based on the fact that after all G'd knew that Bileam wanted to do evil and that eventually he would accompany Balak's emissaries. Inasmuch as G'd does not prevent man from exercising his choice, He eventually agreed for Bileam to go, allowing him to travel. I will explain the reason for this in due course. To this end G'd first told Bileam לא תלך עםמהם, "you must not go with them," i.e. He forbade Bileam to travel. Had G'd only said "you must not go," He would not have left Himself an opportunity to say later on that Bileam could go, albeit subject to certain restrictions.

6 hours ago
Shoshana Kahan edited Or HaChaim on Genesis 20:6:4 history »
Version: On Your Way (Hebrew)

ואומרו על כן וגו' פי' לצד היות הדברים בסדר זה הוא שבאתי להודיעך למנוע עצמך ממנה אבל זולת זה פי' שאם היית יודעה בעולת בעל ולקחת אותה הייתי הורגך שהקדוש ברוך הוא דן על מחשבות גוים הרעה ומצרפה למעשה. ולדבריהם ז"ל (רבה נב) שאמרו מלאך דחפו מעליה ידוייק הכתוב על נכון אומרו לא נתתיך לנגוע אליה:

6 hours ago
Shoshana Kahan edited Or HaChaim on Genesis 20:5:1 history »
Version: On Your Way (Hebrew)

ואומרו בתם לבבי וגו' נתכוון להשיב לחששת שהיא אשת איש ובעלה הוא אדם אחר ומה הרויח באומרו אברהם עליה אחותי היא לזה אמר בתם לבבי וגו' חשבתי שפנויה היא ואין לי משפט מות. ואומרו ובנקיון כפי נתכוון לשלול משפט מות מדין גזל דאמרינן בסנהדרין ופסקה רמב"ם בפ"ט וז"ל בן נח חייב על הגזל וכו' וא' הגוזל וכו' או גונב נפש ע"כ ולאו דווקא גונב והוא הדין גוזל דביפת תואר נאמר דין גונב נפש בברייתא (שם) ויפת תואר גזולה היא לא גנובה ולרבותא כתב רמב"ם גונב, וכן כתב הכסף משנה, ואם כן מעת שלקחה אבימלך נתחייב מיתה, לזה אמר ובנקיון כפי כי ברצונם חשבתי שיהיה הדבר ולמעלה תחשב לאחיה שנשאה מלך:

6 hours ago
Shoshana Kahan edited Or HaChaim on Exodus 10:26:4 history »
Version: Or Hachayim, trans. Eliyahu Munk (English)

Moses added the apparently gratuitous words עד בואנו שםמה, "until we arrive there," because he anticipated Pharaoh challenging his competence as a prophet if he did not even know what kind of service his G'd demanded. Pharaoh might say to him: "if you really do not know, why do you not ask your G'd before setting out on a trek into the desert with all those herds?" Moses may also have reasoned that Pharaoh would not believe him in any event, preferring to believe that Moses was trying to trick him. At any rate, this answer of Moses to Pharaoh was obviously one that Moses invented and is not to be regarded as an instruction given to him by G'd. Pharaoh realised that Moses had acted on his own and that was the reason he was so angry at Moses. As long as Moses delivered messages from G'd, Pharaoh could have been angry at G'd but not at Moses, His messenger. As a result of his anger at what he perceived to be Moses' arrogance, Pharaoh forbade Moses to bother him again.

6 hours ago
Benjamin Davidson added a connection between Rash MiShantz on Mishnah Kelim 2:2:6 and Tosefta Kelim Kamma 2:1

6 hours ago
Shoshana Kahan edited Or HaChaim on Deuteronomy 33:18:1 history »
Version: Or Hachayim, trans. Eliyahu Munk (English)

 שמח זבלון בצאתך, "Rejoice, O Zevulun, on your journeys;" Although as a general rule we are not supposed to rejoice as per Kohelet 2,2 ולשמחה םמה זה עושה, "and of joy, what does it accomplish?" Moses says here that Zevulun goes to sea joyfully even though he leaves the halls of Torah study in order to engage in commerce. The reason he is entitled to do this is that the proceeds of his commerce are intended to enable Issachar to devote himself to uninterrupted Torah study.

6 hours ago
rav zadok published a new Source Sheet, this week parsha.
6 hours ago
Shoshana Kahan edited Or HaChaim on Deuteronomy 12:29:4 history »
Version: Or Hachayim, trans. Eliyahu Munk (English)

Moses continues (verse 31) לא תעשה כן להשםה אלוקיך, "do not do so to the Lord your G'd, etc." concerning the first error we mentioned, i.e. to indulge in the substantive kind of worship the pagans engaged in, but in order to honour our G'd with such practices. The Torah tells us that we are wrong to assume that their form of worship was acceptable but not the address, by writing "for everything these people have done is an abomination which G'd hates." G'd's jealousy was not aroused by the fact that an aesthetically superior form of worship was lavished on idols instead of on Him, but even the form of their worship is an abomination in His eyes. In order to illustrate that these people had no idea of what constitutes an acceptable form of worship in G'd's eyes it suffices to remind the Israelites that they indulged in sacrificing their own children to such so-called gods. Concerning the second erroneous conclusion, that these forms of worship were of no consequence per se, the Torah explains that the form of worship is hateful to G'd, that "G'd hates everything these people did for their deities." G'd does not need to explain to us why a certain kind of activity is considered an abomination in His eyes. G'd did not explain to us why it is forbidden to marry two sisters while both are alive, although the principle of marrying both sisters itself is not taboo. Similarly, G'd does not owe us an accounting why He considers that something which may appear harmless and of no consequence in our eyes is hateful in His eyes.

6 hours ago
Shoshana Kahan edited Olat Reiyah, Tefillin 47 history »
Version: Rav Kook public files (Hebrew)

והיה לאות על ידכה, ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו ד' ממצרים. המלחמה נגד הטבע הגס, ששליטתו היא מתפשטת במלא החמריות וכחותיה היא דורשת את כל האמץ ואת כל המרץ של האדם, כל חישוף כחותיו המעשיים וההרגשיים, וכל איזור כחותיו הרוחניים העליונים. אך אז יתחבר אור הקודש, אשר בפנימיותו של האדם, עם אור העליון האלהי הממלא את כל אפסי תבל, לרומם את כל המעשים, ולתן עז לאור הקודש, לנצח על מלאכת ד', בשמים ממעל ובארץ מתחת, בחיי מלא העולמים, בחיי הזמנים, ובחיי הנשמה והגויה אשר לאדם, עדי יכון כשמש כסא ד', באור אמת ואמונת אומן, שהוא יסוד פארן של ישראל, אות החיל והחוסן של תפלה, של יד, ופאר הדר הקודש, אשר שם ד' נקרא עליו, של תפלה של ראש, הממשיכים רב כח ואמץ ממקור הגבורה העליונה, ימין ד' עשה חיל.

6 hours ago
Shoshana Kahan edited Olat Reiyah, Pesukei dezimra 91 and 2 others »
Version: Rav Kook public files (Hebrew)

ואני בחסדך בטחתי, יגל לבי בישועתך, אשירה לד' כי גמל עלי. יסוד הבטחון, המעלה את האדם לתכונת קדושה עליונה, רוממות נפש וגדולת קדש, הוא לא אותו הציור, שהאדם יצייר בעצמו שהא בטוח, שמה שהוא דורש ומבקש, וחושב שהוא דרוש לו, ימלא ד', כי אפשר שמה שהוא חושב, שהוא הטוב, הוא ההפך מהאמת. אלא שהוא בטוח בחסד עליון, שברא את העולם ובנה אותו, וכוננו, ומשגיח עליו ברב חסד, ועל כן אין מקום לשום דאגה, לשום עצבון רוח, כי הלא יודעים אנו, שחסד אל נטוי על כל יצוריו, והננו נכנסים תהת כנפי חסדו בכל רגע. אבל כאשר מתגלה לנו איזו ישועה המורגשת לנו, אז התכונה הלבית, השקויה מטל הבטחון הכללי, יוצאת אל הפעל, והשמחה בהגלותה, במדרגת גילה, היא תבא אז להופיע את האור הכמוס של הבטחון התדירי. אמנם הבטחון בהיותו כללי, וגילוי הישועה בהיותו כבר מקושר יותר אל הפרט מקבל הישועה, אין בהם עדיין הכח להשרות על הנשמה את רוח השירה הקדושה, מפני כי סוף כל סוף אור התורה בהכרה המוסרית הפנימית אומרת לאדם, כי אשרו האמתי הרי הוא תלוי בבחירתו. ומתוך שאנו יודעים שבקו המשפט מנהג צור עולמים ב"ה את עולמו, על כן הישועה המתגלה, ואור הבטחון הכללי, הבא לידי בטוי בגללה, הם ג"כ מאשרים את הנשמה מצד הידיעה, שסוף כל סוף הכרח הוא לומר, שאיזה כשרון מעשה נמצא במקבל הישועה, כי אחרי מפעל החסד, וכל ארחות צדקת ד' הגדולה לאין חקר, הלא מדת הצדק אי אפשר לה שלגמרי תהיה נלקית. אם כן יש כאן גם כן פיוס להכרה המוסרית שבאדם, התובעת את השלמתה העצמית, והיא לא תנוח ולא תממלא אשר פנימי בכל מושג כ"א כשיצורף לה החשבון, שכבר היא עומדת על איזה בסיס בהשלמתה הפנימית, עד אשר היא רואה מתוך מערכת חסד ד' עליה, ומתוך גילוי הישועה, איזו הארה של תשלום גמול לה, בעד צדקה ותומה. "יגמלני ד' כצדקי וכתומי עלי". זה הרגש כשסומך אותה, הוא ממלא אותה זיו חיים, ורוח הקדש של השירה מתחיל לפעם בקרבה. ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך, אשירה לד' כי גמל עלי.

6 hours ago
2 related »
Shoshana Kahan deleted a connection between Olat Reiyah, Eizehu Mekoman 43 and Shabbat 10a

6 hours ago
Shoshana Kahan deleted a connection between Bava Batra 25a and Olat Reiyah, Eizehu Mekoman 2

6 hours ago
Shoshana Kahan edited Olat Reiyah, Eizehu Mekoman 7 history »
Version: Rav Kook public files (Hebrew)

שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החצון, ואם לא נתן לא עכב. האורות העליונים, מקורות השכל העליון לפי מדרגתם, בשרש גילוי התורה, באורה הבהיר, בין הבדים, ובהתפשטות חכמתה, על הפרכת, ובהופעת רוח הקדש, אור הנשמה, על מזבח הזהב, כשהם מאירים במלואם גוררים אחריהם את תכונות החיים, בתור שיריהם, שיהיו מתעלים לקדושה עליונה לקרבה לפני ד', בתור בסיס החיים כולם, שההכנה המושכלת הקדושה שורה עליהם. המזבח החצון נועד להארת החיים, בתכונתם המזגית הטבעית, אל העדינות הקדושה לרום עליון, ועם טבע החיים המזגיים ברדתם לתכן חמרי הנה ירידה זו עצמה לפני ד', במקום שהשכינה שרויה. אמנם גם אם לא נתגלתה פעולה זו בתור חטיבה בפני עצמה, בצורת החיים הטבעיים שבמזגים, מכל מקום, כיון שהאורה השכלית, הדעות הקבועות וארחות הדעה, הם כבר משוכללים, כפי המדה הדרושה לשלמות הקדש, יתעלו בהכרח עמהם החיים המזגיים, ומתוך כך מתאימים הענינים האמורים למדה זו, ששירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החצון, שהוא לפני ד'יומא מ"ה).ואם לאנתן לאעכב, כי העיקר בתקף קדושתו מעלה הוא את הכח, שהוא בתור שירים, לרום עליתו; ואע"פ שיותר משובח ומעולה הוא, כשהכח המזגי גם הוא מתכון ומתחדש לחידור של החיים המקודשים, ע"פ היסוד העליון של פתיחת הצנורות העליונים, של הופעת שרשה של תורה והתפשטותה, ושפעת הנשמה בהזרחת רוח הקדש, מרז הריח העליון, תכן הקטרת, העלאת המצוי כולו מצד השרש העדין העליון המקודש שלו, המצויר במחשבה השאיפתית האלהית המקודשה, בכ"ז אי אפשר שתעכב הפעולה, שהיא מקושרת אל התכן המזגי, את הענין העקרי, שהוא כולו מושכל, "עצות מרחק אמונה אמן", ואם לא נתן לא עכב.

6 hours ago
Shoshana Kahan edited Ohr Zarua, Volume IV, Piskei Sanhedrin 53:1 history »
Version: Ohr Zarua, Zhytomyr, 1862 (Hebrew)

וכן פי' רבינו שמואל זצ"ל אגב אורחיה. וגם רבינו תם זצ"ל פי' כן דקא איירי במתנה ולא במכר ואע"פ שרבינו תם מפרש הטעם משום דלא ניחא ליה דניפשו עליה שטרי. גבי מכר אע"ג דלא ניחא ליה לא חיישינן דאדעתא דהכי מכר וקיבל הדמים. והא דקאמר רב חייא בר אבין שלש שטרות הן דאם קדם מוכר וכתב שטר ללוקח כיון שהחזיק בקרקע נקנה שטר בכל מקום שהוא. לאו משום דאם לא נכתב לא יכתבו אלא לענין אותו שטר עצמו. נפקא מינה דפעמים שאין סופר ועדים. ואפילו היו מזומ' אין הסופר כותב בחנם אלא בשכר. ואפי' אם תימצא לומר דההיא דחוזר בשטר ואינו חוזר בשדה אף במכר איירי מ"מ לא לענין שיוכל למחות אלא לענין דאעפ"י שקיבל עליו ליתן שכר הסופר כדקאמר וכתבו לו את השטר בזה יוכל לחזור. ואם ירצה הלוקח שיהיה לו שטר יתן שכר כדתנן בגט פשוט והלוקח נותן שכר. את הנראה בעיני כתבתי. וצורינו יאיר עינינו בתורתו ושלום. שמשון בר אברהם זצ"ל. והא דאמ' דהיכא דקנו מידו כותבין לא איתבריר לי שפיר האיך קונין מידו שהרי הוא חייב לו והשתא בא להודות. ואם יאמר כך הילך סידרי הנני מודה לך בקנין בפני עדים שאני חייב לך על מה (יכול) הקנין הואיל שאינו מקנה לו עתה שום דבר ואינו מתחייב לו בזה הקנין כלום. יותר ממה שהיה חייב לו בראשונה דהואיל ואין שום נפקותא לענין חיוב בזה הקנין. אין זה כי אם קנין דברים ולאו כלום הוא. כההיא דריש פ"ק דבבא בתרא כשאין בה דין חלוקה כי רצו מאי הוי ליהדרו בהו. א"ר אסי א"ר יוחנן שקנו מידו. וכי קנו מידו מאי הוי קנין דברים בעלמא הוא ליהדרו בהו. שקנו מידו ברוחות דוקא השתא דאיכא נפקותא לענין רוחות הוי קנין. אבל היכא דליכא נפקותא בהאי קנין לא כלום הוא. שהרי אע"פ שהודה לו בעדים מצי למימר ליה פרעתיך. כההיא דפרק שבועת הדיינין דתנן מנה לי בידך אמר לו הן. למחר אמר תנהו לי נתתיו לך פטור והא הכא כיון דאמר ליה דאותביה בעדים כמה דאוזפיה בעדים דמי וקתני פטור. שאני התם דמעיקרא לאו בעדים אוזפיה. הא למדת אע"ג דהודה בעדים מצי למימר ליה פרעתיך מעתה מאי אהני ליה שהודה בקנין הואיל דאכתי מצי למימר ליה פרעתיך. ואם הייתי אומר דדוקא מודה בעדים שלא בקנין מצי למימר ליה פרעתיך. אז היה נפקותא בהודאה בקנין והיה הקנין והכתיבה של הודאה תועיל אף לענין משעבדי. אבל אין זה נראה בעיני דאמאי לא מצי למימר פרעתיך. דבשלמא מלוה בשטר מצי למימר ליה מלוה ללוה אי איתא דפרעתני אמאי לא אפיקתיה לשטרא מן ידי. אבל הכא מאי מצי למימר ליה. וכי תימא דמצי למימר ליה הוה לך לפורעיני בעדים בלא קנין נמי לימא ליה הכי. והרב ר' יהודה בר נתן זצ"ל פי' שקנו מידו שיתן לו חובו עד זמן פלוני. ואע"ג דקיימא לן ריש פרק קמא דמכות דסתם הלואה שלשים יום לא שנא מלוה בשטר ולא שנא מלוה על פה ה"מ בסתם הלואה אבל היכא שקבעו זמן והתנו ביניהם הכל לפי התנאי. ולא נהירא לפרש שקנו מידו שלא יהא נאמן לומר פרעתיך דהא בלא קנין נמי קיימא לן פ' שבועת הדיינין דאי אמ' ליה אל תפרעיני אלא בעדים דצריך לפורעו בעדים אם לא נאמר דאהני קנין שלא יוכל לומר פרעתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים. דהא בלא קנין בהכי נאמן. ופי' רבינו יהודה בר נתן זצ"ל שאם עדים רוצים לילך למדינת הים הולך בפני ב"ד והן כותבין לו. אבל עדים מיהא אין רשאין לכתוב דכי ב"ד דמי:

6 hours ago
Shoshana Kahan edited Ohr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 270:1 history »
Version: Ohr Zarua, Zhytomyr, 1862 (Hebrew)

ואני המחבר דנתי להתיר לפני מו' רבי' שמחה זצ"ל מההיא דפרק הקומץ רבה גבי פלוגתא דר' יהודה ורבנן. דאמר ר' יוחנן ושניהם מקרא אחד. ולקח מדם הפר ומדם השעיר. רבנן סברי מיכן לעולין שאינן מבטלין זה את זה. ור' יהודה סבר מיכן למין במינו שאינו בטל. ואם איתא שאין שייך ביטול היתר בהיתר כי אם דוקא דאיסור בהיתר. היכי יליף ר' יהודה מיכן למין במינו לאיסור בהיתר שאינו בטל. והא איכא למימר שאני הכא דהיתר בהיתר הוא דם הפר ודם השעיר שניהם היתר למזבח ואין שייך ביטול היתר בהיתר. אבל איסור בהיתר דשייך ביה ביטול הכי נמי דאפילו מין במינו בטל. אלא ש"מ לא שנא איסור בהיתר לא שנא היתר בהיתר בכולהו שייך בהו ביטול ומבטלי אהדדי. וקיבל את דברי והודה לי. ועוד הבאתי לי ראיה מפרק התערובות דאמר רשב"ל הפגול והנותר והטמא שכללן זה בזה ואכלן פטור. אי אפשר שלא ירבה ממין על חבירו ויבטלנו. ואמ' עלה ש"מ איסורין מבטלין זה את זה. והואיל שהאיסור מבטל זה את זה ה"ה היתר את ההיתר דמה לי איסור ואיסור מה לי היתר והיתר. ועור דנתי לפני מו' רבי' שמחה זצ"ל אילו כהן טהור שנתערבה לו תרומה טהורה בחולין ואחר כך נטמא. וכי לא היתה מותרת לו אחרי שהיה בחולין כדי לבטל את התרומה. אע"פ שבשעה שנתערבה היה מותר בשתיהן בחולין ובתרומה ואמר לי הן. ואמרתי לו א"כ זהו ממש דומה לחמץ שנתערב בשאינו חמץ ואחר כך בא הפסח. ועל זה השיב לי שאני הכא דאי אפשר דליכא כהן טמא בעולם בשעה שנתערבה. וכן גבי המפלת שיליא בבית הבית טמא מוכחא כולה שמעתתא שהטומאה מבטלת טומאה. ושאלתי למו' רבי' אבי העזרי זצ"ל והשיבני להיתר. והרב ר' יעקב דקורביל הקדוש זצ"ל כתב שבא מעשה לידו והתיר. הילכך הלכה למעשה להתיר. הילכך היכא שנפל חמץ קודם איסורו לדבר שאינו חמץ ויש בו ששים הרי זה נתבטל ומותר לאוכלו או לשתותו בפסח ואע"ג דבזמנו במשהו הכא כבר נתבטל בששים קודם שבא זמן איסורו. וכן הלכה למעשה:

6 hours ago
Shoshana Kahan edited Ohr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 120:5 history »
Version: Ohr Zarua, Zhytomyr, 1862 (Hebrew)

תנן וכיוצא בו רוצח שגלה לעיר מקלטו ורצו אנשי העיר לכבדו יאמר להן רוצח אני. אמרו לו אעפ"כ יקבל מהן שנאמר וזה דבר הרוצח. הך משנה מיתניא באלו הן הגולין והכא אגב גררא נקט לה. תניא בתוספתא דמכות רוצח שגלה לעיר מקלטו ורצו בני העיר לכבדו יאמר להן רוצח אני לא יאמר הדבר וישנה שנאמר וזה דבר הרוצח אלא דבר ראשון. ומדכתיב וזה דריש דאין צריך אלא דבור אחד. והכי נמי גבי שמיטה אין צריך אלא דבור אחד דכתי' נמי וזה דבר השמיטה. ירושלמי' אמר ר' יוסי הדא אמרה בר נש דתני חדא מיכלא והוא אזיל לאתר דאינון מוקרין ליה בגין תרתי מימר לון חדא מיכלא אנא חכם. כלומר מיכלא כמו מכילתא שבקי במסכתא אחת ורצו לכבדו כסבורין שבקי בשתים יאמר להם בחדא מסכתא אני בקי ולא בשתים:

6 hours ago
Shoshana Kahan edited Ohr Zarua, Volume I 156:1 history »
Version: Ohr Zarua, Zhytomyr, 1862 (Hebrew)

מתני' ברך על היין שלפני המזון פטר את היין שלאחר המזון פירש"י נוהגים היו להביא קודם אכילה כוס יין לשתות כדתניא לקמן כיצד סדר הסיבה כו' ע"כ רש"י. ולקמן גמ' הסיבו אחד מברך לכולם תניא כיצד סדר הסיבה אורחין נכנסין ויושבין ע"ג ספסלין ועל גבי קתדראות עד שיכנסו כולם [הביאו להם מים כל] אחד (ולאחד) [ואחד] נוטל ידו אחת בא להם יין כאו"א מברך לעצמו עלו והסיבו והביאו לפניהם מים אע"פ שכאו"א נטל ידו אחת חוזר ונוטל שתי ידיו הביאו לפניהם יין אע"פ שכאו"א ברך לעצמו אחד מברך לכולם. פרש"י נוטל ידו אחת לקבל בה כוס ששותין לפני המזון. עלו על המטות חוזר ונוטל שתי ידיו שצריך לאכול בשתיהן. אע"פ שכאו"א ברך לעצמו צריכין עוד ברכה שאין ברכה ראשונה פוטרתו שאין הראשון קרוי שלפני המזון שאינו במקום הסעודה והאי [בתרא] הוה יין שלפני המזון. אחד מברך לכולם דכיון דהסיבו הוקבעו ע"כ רש"י. משמע מתוך פרש"י דהיכא שהסיבו ע"ג מטות וקתדראות או לדידן בזמה"ז שאין דרכינו להסב על המטות וקתדראות רק שישבנו על השלחן אדעתא דסעודתא ונטלנו ידינו וברכנו על היין בפ"ה ואח"כ ברכת המוציא שזו הברכה פוטרת יין שלאחר המזון דהיינו לאחר סיום הסעודה וקודם ברכת המזון. וברכת המוציא לא הוי הפסק הואיל שקבע עצמו לשתי' וגמר בדעתו לשתות אחר אכילה או אפי' בסתמא שלא גמר בלבו כדא' בגמרא כגון בשבתות ובימים טובים ובשעה שיוצא מבית המרחץ ברורו' הראשונים דוקא ובשעת הקזת הדם אפי' לדידן כי מסתמא דעתי' דאינש לקבוע עצמו אשתי' וברכת המוציא לא הוי דפסק ואע"ג דאמר פ' כיסוי הדם משתיא וברוכי בהדי הדדי לא אפשר והוי הברכה היסח הדעת ה"מ ברהמ"ז כדא' פ' ע"פ גבי ברהמ"ז עקר דעתי' ממשתיא הלכך הכא נמי הואיל ודעתי' אשתיה לא הוי ברכת המוציא דפסק ופוטר את דיין שלאחר המזון שלפני ברהמ"ז וכש"כ שפוטר את היין שבתוך המזון דע"כ לא קמבעיא ליה (לקמן) אלא ביין שבתוך המזון אי פטר ליין שלאחר המזון משום דיין שבתוך המזון הואיל ולשתות בא חשוב כמו מאכל. ואי לאו דגורם ברכה לעצמו הי' דפת פוטר אותו אבל יין שלפני המזון דין הוא שיפטור יין שבתוך המזון. וכן פי' הרב רבינו יוסף זצ"ל דיין של קידוש ושל הבדלה מסתבר דפטרי יין שבתוך הסעודה שזה לשתות וזה לשרות. ועוד אמר רב ריש ע"פ אותם בני אדם שקדשו בבית הכנסת ידי קידוש יצאו ידי יין לא יצאו כו' עד ר' יוחנן אמר אף ידי יין נמי יצאו ואזדא ר' יוחנן לטעמי' דאמר אחר שינוי יין ואחד שינוי מקום א"צ לברך ואע"ג דר' יוחנן איתותב בשינוי מקום מ"מ במקום סעודה כולי עלמא מודו דידי יין יצאו. והיכא שברך על היין שבתוך המזון איבעי' להו מהו שיפטור את היין שלאחר המזון את"ל ברך על היין שלפני המזון פוטר את היין שלאחר המזון משום דזה לשתות וזה לשתות אבל רבא דזה לשתות וזה לשרות לא א"ד לא שנא רב אמר פוטר רב נחמן אמר פוטר רב הונא ורב יהודה וכל תלמידי דרב אמרי אינו פוטר איתיבי' רבא לרב נחמן בא להם יין בתוך המזון כאו"א מברך לעצמו לאחר המזון אחד מברך לכולם אמר ליה ה"ק אם לא בא להם יין אלא לאחר המזון אחר מברך לכולם. פרש"י בא לחם יין בתוך המזון וקודם המזון לא בא להם. את"ל להביא ראי' ממשנתינו דקתני יין שלפני המזון פוטר את שלאחר המזון אינה ראי' התם זה לשתות וזה לשתות אבל שבתוך המזון לשרות אכילה שבמעיו הוא בא ולא היו רגילים לשתו' בתוך הסעודה אלא מעט לשרות ע"כ רש"י. פי' ר"ח יין שלאחר המזון היינו לאחר שהשלים סעודתו ונטל ידיו לברך ברהמ"ז אם בקש לשתות יין קודם ברהמ"ז א"צ לברך בפה"ג. וה"מ בשבתות וימים טובים ובעת שיוצא מבית המרחץ ובעת הקזת הדם וכיוצא בהם שאדם קובע סעודתו על היין ובדעתו לשתותו אחר הסעודה וכי מברך תחלה דעתו אבל מה שישתה אבל בשאר ימות השנה ברכת היין שלפני המזון אינה פוטרת את היין שלאחר המזון ובין בזה בין בזה צריך לברך דברהמ"ז ודאי מפסקא וכיון דמפסקא איתסר לי' למשתי עד דבריך וכדרבה בר מרי דבריך על היין לפני המזון ואחר ברהמ"ז אמר לי' אביי יישר וכן אמר ר"י ב"ל ורב יצחק בר יוסף דבריך על כל כוס וכוס דנמלך הוא כלו' כיון ששתה כוס אחד הסכים בדעתו שלא לשתות יותר והפצירו בו ונמלך לשתות כוס אחר צריך לברך כיון דעקר דעתי' מלמשתי טפי מהאי כסא בהאי סעודתא צריך לברך. וכבר פי' הדברי' הללו בע"פ ונקיטנא כלל אבל היכי דלא יכיל למשתי כגון בהמ"ז וכש"כ תפלה כדגרסי' בכיסוי הדם הכי השתא התם משתיא וברוכי בהדי הדדי לא אפשר משום דרב' הוי דפסקה אבל הכא בכיסוי הדם אפשר דשחיט בחדא ידא ומכסה בחדא. וכל כי האי גונא הוי הפסקה וצריך לברוכי והתם קמבעיא אם עמד אדם מבית המשתה ונכנס בביהכ"ס כשחוזר לבית המשתה צריך לברך או לא ולא איפשיטא. והא דאיבעי' לן בא להם יין בתוך המזון וברך ושתה דודאי שתי' זו לשרות מזונו במעיו הוא מהו לפטור היין של אחר המזון כו' קיי"ל דאינו פוטר אע"ג דרב אמר פוטר הא רב כהנא פליג עלי' ותו הא רב הונא ורב יהודה וכל תלמידי דרב אמרי אינו פוטר ומקצת תלמידים שאומרים דפוטר לא סמכי' עלייהו ורב נחמן דאמר פוטר הא רב ששת פליג עלי' וקיי"ל הלכתא כרב ששת לגבי רב נחמן באיסורי וברכות לאו ממונא אינון אלא איסורי הן ותו הא רבא מותיב על רב נחמן אע"ג דמשני לי' אשינויי לא סמכינן הלכך יין שבתוך המזון אינו פוטר יין של אחר המזון עד כאן פי' ר"ח. וכן פסק מורי רבינו יהודה בר יצחק דהלכה כרב ששת וכתלמידי דרב דאינו פוטר וכן פסק הרב רבינו יוסף הלכה כתלמידי דרב וכן עיקר. הלכך כשישבו בני חבורה על השלחן ונטלו ידיהם והביאו לפניהם יין אחד מברך לכולם דזהו קביעות שלנו שאין אנו רגילין להיסב על המטו' וקתדראות אלא נט"י וישיבתינו יחד על השלחן הוי קביעות שלנו. ואם ברך על היין לפני המזון דהיינו לפני ברכת המוציא א"צ לברך עליו לא בתוך המזון ולא לאחר המזון לפני ברכת המזון אפי' היכא שבסתם ישבו על השלחן כגון בשבתות וימים טובים ובשעת הקזת הדם דסתמייהו דבני אינשי רגילים לשתות לאחר המזון קודם ברהמ"ז. ובשאר ימות השנה אי גמר בלבו בפירוש לקבוע סעודתו א"צ לחזור ולברך ואי לא צריך לחזור ולברך. ויין שבתוך המזון אינו פוטר יין שלאחר המזון אפילו בשבתות וימים טובים הלכך היכי שגמרו סעודתם אם בא לשתות יין קודם ברהמ"ז צריך לברך בפה"ג אבל אחריו פי' רשב"ם דא"צ לברך דהואיל דחמרא זיין כדא' ר"פ ברהמ"ז פוטרתו וסברא היא מעין שלש פוטרתו שלש עצמן לכש"כ והא דאמ' שלהי פ' דכל שהוא משבעת המינים מברך אחריו מעין שלש ההיא שלא בתוך הסעודה איירי מיהו אותם דברים דלא זייני כגון אבטיחים ענבים רמונים וכל כיוצא בהם צריך לברך אחריהם ואין ברהמ"ז פוטרתן כדפרי' לעיל בפסק דרב פפא:

6 hours ago
Shoshana Kahan edited Ohr Penimi on Talmud Eser HaSefirot 14:95:1 history »
Version: Jerusalem, 1956-1966 (Hebrew)

אחר הראש הג' נסתם עצמום העליון בקרומא דאוירא ויורד האור דרך השערות וכו' וזה לאבא וכו' אבל הז"א ע"י אבא נעשה. ולכאורה תמוה, שהרי לעיל אומר, שמוח החכמה דז"א מקבל משערות רישא דא"א, וכן בכ"מ. אכן יש כאן ענין עמוק, שאנו מחויבים להבין היטב. ומתחילה נבין מהי הסתימא שנעשה אחר הראש הג' בקרומא דאוירא שאומר הרב. וצריכים לזכור כאן היטב כל המתבאר בחלק י"ג, בענין ההפרש של ע"ב דא"א בעת יציאתו בהעליון שלו, שהוא רדל"א. אל בחינת ע"ב דא"א הנשאר בו אחר שנולד ובא למקומו עצמו. כי בעת יציאת המוחין דע"ב דא"א בעת התכללותו ברדל"א, לא היו הג"ר שלו מלובשים בם' דצל"ם, הנקרא עזקא דכיא, אלא היה מגולה כמו ע"ב דא"ק וע"ב דנקודים, שאין שם כלל התלבשות הזו דםמל"צ דצל"ם, אלא אחר שנולדו המוחין האלו ובאו לא"א למקומו עצמו, המה נתכסו בלבושי מל"ץ, בסוד עזקא דכיא, שפירושו שג"ר דע"ב שהם בחינת גלגלתא דא"א, נקבעו להיות בבחינת אוירא, שאין הי' נפיק מאויר שלהם, וכל גילוי חכמה אינה אלא בל' דצל"ם, שבו נפיק י' מאוירא ואשתאר אור, ונמצאים הג"ר שהם בחינת או"א עלאין ועצם חכמה, שהם בבחינת חסדים מכוסים גם עתה כמקודם לכן, אלא הל' דצל"ם שהיא בחינת ישסו"ת ובינה, בהם נפיק הי' מאויר, והארת חכמה מאירה שמה. וכבר ידעת ההפרש מהארת חכמה של ישסו"ת, להארת חכמה דאו"א עלאין, כי בישסו"ת אין הת"ת, שהוא הנושא להארת חכמה, מאיר עם חכמה שלו, אלא בהתלבשות של היסודות דאו"א, שאין זה הארה גמורה של חכמה, אלא בבחינת אורחא למעברא ביה בלבד. אמנם באו"א עלאין עצמם, בשעת עליתם לג"ר דא"א ונכללים בו עם המ"ן של הדיקנא, שאז הת"ת מאיר מבחינת היותו בפני עצמו, בלי שום כסות של היסוד, שזה גורם שיבת הבינה לחכמה ממש, ע"ד שבינה שבה לחכמה, בעת שבינה דאו"י האצילה לז"א דאו"י. שאז החכמה מאירה בפרצוף בכל שלימותה והדרה. ותדע, שזה כל ההפרש מע"ב המגולה בלי התלבשות בעזקא דכיא, שהוא ם' דצל"ם, אל ע"ב המתכסה בעזקא דכיא. כי בע"ב המגולה, נמצא הת"ת שהוא הנושא להארת חכמה, מאיר שם בג"ר דע"ב, מבחי' היותו בפני עצמו בלי הנרתק של היסוד, ונמצאת הבינה דבחינת או"א עלאין, שהם הג"ר דע"ב, ששבה להיות חכמה ממש, כנ"ל. משא"כ בע"ב המלובש בעזקא, שהוא הם', אין הת"ת שהוא הנושא להארת חכמה יכול להתגלות לגמרי, שהעזקא מעכבת עליו ואינה נותנת לו להגלות שם, אלא בהל' דצל"ם, שהיא בחינת ישסו"ת ובחינת ו"ק דמוחין דע"ב, אשר הגם שהי' נפיק שם מאוירא, ואור החכמה מתגלה בת"ת, אכן אין הת"ת ההוא מאיר מבחינת היותו בפני עצמו, אלא מבחינת הלבוש של היסוד, שה"ס חמה בנרתיקה, שאין השמש מאיר לפי כחו עצמו, אלא לפי שיעור של הנרתק, שהוא הלבוש אליו, שהם המסכים דצר וקצר דיסודות דאו"א, הנקראים עיטרא דגבורה, כנ"ל. (דף אלף תקמ"ב ד"ה אמנם ע"ש). ועם זה תבין בבהירות, את הקטנות דאבא והקטנות דאמא, מבחינת קטנות דקומת ע"ב. כי מחמת התיקון של מל"ץ הנ"ל, שנתקנו בו נה"י דעתיק ללבושי מוחין לא"א, כנ"ל, שגרם לכיסוי דג"ר דע"ב בעזקא דכיא, שזה היה מחמת השימוש דרדל"א עם המסך דצמצום ב' לצורך אצילות ולידת א"א, כנודע. הנה נעשה בזה ב' מיעוטים: א' הוא העלם האור דג"ר דע"ב המגולה, מחמת שהג"ר נתקנו בעזקא, שהיא בחינת אחורים דאמא הדוחים חכמה. ובחינת המסכים ששמשו בקומת ע"ב המגולה, יצאו מבחינת ראש דא"א, בבחינת מותרי מוחא, ונעשו לשערות רישא ודיקנא. ומיעוט הזה גרם לאבא דאצילות שישאר בבחי' ו"ק בלי ראש. כי במוחין דא"א עצמו, אין הכיסוי דעזקא דכיא, נחשבת לשום מיעוט, משום שהכיסוי הזה מחבר את הגלגלתא עם הרדל"א שיהיו כמו ראש אחד, מטעם, שהמסך שבפה דרדל"א אינו שולט על בחינת ג"ר דבינה שיוציא אותה מבחינת ראש, וע"כ משיגה הגלגלתא מתוך הלבוש של העזקא מעלה גדולה מאד, כי זה מדביק אותה אל הראש דעתיק, כמבואר. אכן לפרצוף תחתון מא"א, דהיינו אבא עלאה. שהוא מוכרח לקבל מבחינה שכנגדו בראש דא"א, דהיינו מבחינת גלגלתא שלו, שהם בחינת ג"ר דע"ב ואו"א עלאין, ואחר שהגלגלתא נתכסה בעזקא בחסדים מכוסים דג"ר דבינה, אין לאבא ג"כ, אלא בחינת חסדים מכוסים בלי חכמה, שבערך אבא הוא ו"ק בלי ראש. והנך מוצא שזה המיעוט של הגלגלתא שנתכסה בם' דצל"ם, גרם לאבא דאצילות להיות לבחי' ו"ק. ונתבאר מיעוט הא', שה"ס המ"ן דדיקנא. ומיעוט הב' שנעשה בסבת התלבשות המל"צ שנתחדש בא"א, הוא יציאת הבינה לחוץ מראש דא"א לגמרי ונעשית לבחינת גרון, לגוף. כי אחר שנתקן הגלגלתא דא"א בבחינת ם' דצל"ם, נמצא הזווג דאמא עלאה עם החכמה הכלולים בגלגלתא. כי כח העזקא רוכב עליהם שלא יזדווגו לגלות חכמה, כנ"ל, וזה גרם לבינה דא"א עצמו, שתתפרד לגמרי ממו"ס דא"א ולהתלבש ג"כ בבחינת אחורים הדוחים חכמה, שמבחינה זו גם אמא עלאה דאצילות, חסרת ראש, כי אין לה בחינת הזווג עם אבא עלאה, להיותם שניהם כלולים בבחינת ג"ר דע"ב, שהוא הגלגלתא, ומוכרחים לקבל רק משם, ואפילו אמא עלאה אינה יכולה לקבל מן הל' דצל"ם, שהיא בחינת ישסו"ת, ולא אמא עלאה. וזהו שנבחן לבחינת המיעוט של יציאת אמא לחוץ, שהוא מיעוט הב', שהמ"ן שלה הם הבנים, דהיינו הזו"ן. והנה נתבארו היטב ענין הקטנות דאו"א דאצילות, שאע"פ שיש להם קומת ס"ג בקביעות, מ"מ כיון שהם משורשם בחינת ע"ב, הם סובלים את ב' המיעוטים שנעשו ע"י התלבשות הג"ר דא"א במל"ץ דצל"ם, שמיעוט הא' מיוחס לאבא עלאה, שהוא חכמה דע"ב, והמ"ן של החזרת קומתו הם בחינות שערות רישא ודיקנא, כלומר, שבהיות השערות רישא ודיקנא מבחוץ לפרצוף דראש א"א, אין בהם אלא בחינת ו"ק של הע"ב המגולה, כי ע"כ אינם יכולים להכלל בהפרצוף, אחר שהג"ר דע"ב נעלמו בבחי' מקיף חוזר. וע"כ שערות רישא ודיקנא אלו אינם משפיעים לאבא עלאה רק קטנות דע"ב, ומעמידים אותו בבחינת חסר ראש, ואין לו תיקונו רק ע"י עליתו אל הג"ר דא"א בעת שא"א מחובר עם רדל"א, שאז נכנסים שוב השערות רישא ודיקנא לבחינת מסכים ומ"ן אל קומת ע"ב המגולה היוצאת עתה מחמת התכללותם ברדל"א, שאין מל"ץ דצל"ם נוהג שם, והעזקא נפתחת ובינה חזרה להיות חכמה, ות"ת דמוחין שב להיות הנושא להארת חכמה כמו בהע"ס דאו"י, דהיינו בבחינת היותו בפני עצמו, להיותו בבחינת ג"ר דע"ב, דהיינו באו"א עלאין, ששם מקום גילוי הת"ת בבחינת עצמו. כנ"ל ע"ש. ועד"ז מתתקן ג"כ מיעוט הב' דאמא עלאה, שע"י עלית הז"א למ"ן, וע"כ גילוי המוחין דע"ב המגולה, כנ"ל, חוזרת לראש דא"א, ומזדווגת שם עם אבא עלאה. והבן היטב אלו ב' מיעוטים ובחינת תיקונם ע"י המ"ן דשערות. ועם זה תבין היטב ענין ב' המזלות שהם: תיקון ח' שנקרא ונוצר חסד, ותיקון י"ג שנקרא ונקה. שהם בחי' ו"ק דע"ב המגולה, כנ"ל, וע"כ נקראו דעת דאו"א, ומזל ונוצר הוא בחינת עטרא דחסד, דהיינו בחינת ת"ת, והוא בחינת ת"ת מבחינת היותו בפני עצמו מחוץ לנרתק, כמו בע"ס דאו"י, והוא משמש לאבא עלאה. והוא בחינת הט' דאו"י ממעלה למטה. ומזל ונקה הוא עטרא דגבורה דהיינו המסכים שביסוד, המעלים ט' דאו"ח ממטה למעלה, והיא משמשת לאמא עלאה. ונודע, שעיקר הנושא להארת חכמה הוא הת"ת, שהוא מזל ונוצר, ולפיכך הוא מיוחס להט' דאו"י שממעלה למטה, שהוא בחינת יוסף, דהיינו צדיק דעייל בה, כנ"ל. ומזל ונקה הוא הנושא לבחינת המסכים, ולפיכך הוא בחינת הט' דאו"ח שממטה למעלה, והוא בחינת בנימין, דהיינו צדיק דנפיק מינה. ולפיכך מזל ונוצר הוא עטרא דחסד שבאבא. ומזל ונקה הוא עטרא דגבורה שבאמא. והבן היטב. ועם זה תבין בנותר דברי הרב (דף אלף תקכ"א אות נ') שאומר שמזל הח' הוא בחי' הת"ת שבזקן, ומזל הי"ג הוא בחינת יסוד שבזקן הכלול מזכר ונקבה" דהיינו כמבואר, שמזל הח' הוא עטרא דחסד, ומזל הי"ג הוא עטרא דגבורה שהוא בחינת המסכים שביסוד, שהם בחינת זכר ונקבה, דהיינו בחינת צר שהוא התכללות מן יסוד אבא, ובחינת קצר שהוא מסך דיסוד אמא שהיא נקבה. וז"ש, שהוא בחינת יסוד הכלול מזכר ונקבה. וע"כ אומר, שמזל הח' משפיע למזל הי"ג. וזה שמסיים שם "ואז בהיות שם זו"ן בסוד עיבור באו"א מתעורר מזלא דדיקנא בהתלבשותו תוך או"א ואז מורישין מוחין הראוים להוליד ברישיהון דזו"ן" והנך רואה איך הרב מדייק לומר, שמזלא דדיקנא מתעורר בעת התלבשותו באו"א, שרק אז מושפע המוחין דהולדה. ודיוק הזה הוא, כי אין מוחק דהולדה באים אלא מע"ב המגולה, להיותם בו בחי' הת"ת, המאיר בהארת חכמה שלו בהיותו בפני עצמו מחוץ לנרתק דיסוד, שזה נחשב להארת חכמה שלמה. ונתבאר לעיל שאין זה נוהג אלא בעת שאו"א מלבישים לג"ר דא"א שב' המזלין הח' וי"ג משמשים לדעת שלהם, שאז נמצא מזל ונוצר למעלה בפני עצמו. מחוץ למזל ונקה שהוא נרתיקו, כי חיבורם של או"א הם בבחינת היסודות שלהם הכלולים שניהם במזל ונקה, אבל בחינת הת"ת עצמו מגולה לחוץ מנרתיקו, ואז דוקא, דהיינו מבחינת הת"ת המגולה, מושפעים המוחין דהולדה לזו"ן. אמנם הזו"ן עצמם, אינם מקבלים אלו המוחין דע"ב רק ממזל ונקה לבד, כלומר מבחינת ב' היסודות דאו"א שהם כלולים שם, כנ"ל, ולפיכך כבר אין בחינת הת"ת מגולה שם מבחינת עצמו אלא ממדת היסודות מתוך הנרתק שבהם, שע"כ אין בו אלא בחינת הארת חכמה מבחינת אורחא למעברא ביה, כנ"ל. וזה נוהג בכל השתא אלפי שני שאין בחינת הת"ת של המוחין דע"ב מגולה בזו"ן מבחינת היותו בפני עצמו מחוץ לנרתק, אלא מתוך נרתיקו, כמבואר. ובאלף הז'. אחר גמר תיקונם דשתא אלפי שני, אז יתגלה הארת הת"ת בז"א מחוץ לנרתיקו, ואז יתגלה האלף הז', שה"ס וחד חרוב. כי אז יוציא הקב"ה חמה מנרתיקה, כי הת"ת הזה, ה"ס חמה, כנ"ל בדברי הרב, בסוד שמשא וסיהרא הנעלמים, ע"ש. וכשהוא מאיר בבחינת היותו בפני עצמו, כמו במזל הח' דדיקנא, נבחן ליציאת חמה מנרתיקה, שהצדיקים מתרפאים בה וכו'. כמ"ש בדברי רז"ל. ועם זה תבין מ"ש הרב, שאפילו בשבת במנחה שז"א עולה לא"א, אינו עולה למזל ונוצר, אלא לד' תיקוני דיקנא תתאין שלמטה ממזל ונוצר, כנודע. דהיינו כנ"ל, שבמשך שתא אלפי שני, הוא מקבל מוחין דע"ב מבחינת חמה בנרתיקה, דהיינו מהארת הת"ת המלובשת ביסודות דאו"א במקום המזל ונקה. ששם עומדים היסודות דאו"א, ואינו עולה למזל ונוצר, שהוא ת"ת בהיותו מחוץ לנרתיקו, אלא באלף הז' כנ"ל. וזה אמרו "אחר ראש הג' בסתם עצמות העליון בקרומא דאוירא, ויורד האור דרך השערות כאור השמש העובר דרך נקבים קטנים, וזה לאבא, כי באבא לבד מתפשט בו אור העליון מבלי לבוש משום דאתכליל במזלא ונחשב לעתיקא" שלכאורה קשה, למה זה נחשב אבא לעתיקא, ולשם מה הוא משמיענו זה. והענין תבין עם הנ"ל, כי נתבאר, שמוחין דאבא מבחינת ע"ב לא יוכלו להיות מגולים אלא בג"ר דעתיק, משא"כ בג"ר דא"א, כבר ג"ר דע"ב שהם או"א עלאין דמוחין, באים מכוסים בעזקא דכיא, שבחינת ו"ק דמוחין ההם המגולים, באים בתיקוני שערות רישא ודיקנא, שמשום זה גם אבא עלאה דאצילות מכוסה בעזקא דכיא, ואינו מקבל חכמה מראש דא"א, שהם בבחי' ם', אלא מקבל בהכרח מן שערות רישא ודיקנא, שאין לו מהם אלא ו"ק לבד, כנ"ל ע"ש. וז"ש הרב "שנסתם עצמות העליון בקרומא דאוירא ויורד האור דרך השערות כאור השמש העובר דרך נקבין קטנים" כי חכמה דא"א נסתם בקרומא מתחתיו, מחמת תיקון הם' בגלגלתא, ואבא אינו יכול לקבל חכמה ממנו, אלא דרך השערות רישא ודיקנא, שהם שנשארו בראש דא"א בבחינת כלים דו"ק וחיצונים לראש דא"א, שיש עוד בהם הקטנות דע"ב המגולה להשפיע לאבא. שזה מכונה נקבים קטנים, כלומר רק בחינת קטנות ולא גדלות. וע"כ אין לו בחינת ג"ר וראש אל או"א עלאין, שהוא בחינת ע"ב וחכמה, רק בעלית א"א לרדל"א, ואו"א עצמם לא"א, שאז נכנסו שוב השערות לפנימיות הכלים דא"א, כי הם עתה בבחינת רדל"א עצמו מחמת העליה, ושוב משמשת שם בחי' מלכות דצמצום א' בלי שום לבושים של מל"צ, כנ"ל, ונתגלו ג"ר דע"ב, ונעשים לבחינת ראש לאבא ואמא עלאין, הרי שאין אבא מקבל בחינת ראש וג"ר, אלא בעת שנכלל בג"ר דעתיק, ולפיכך אומר הרב, דאבא "נכלל במזלא ונחשב לעתיקא" כי המזלא משמש לדעת דאו"א, רק בהיותם נכללים בעתיק, כנ"ל, וע"כ בעת שהמזלא הוא בקטנות נחשבים ג"כ לבחינת ו"ק דעתיקא, כי מקומת ע"ב המגולה ששמשה במקום ג"ר דעתיק הם באים, וכן הם מוחזרים לג"ר דעתיק בעת יציאת מוחין דהולדה. הרי שבחינת מזלא ועתיקא הם כמעט בחינה אחת, וכן המזלא עם או"א הם בחינת אחת ממש. כמבואר. וזה שמדייק "אבל הז"א ע"י אבא נעשה כי נתפשט העצמות והתלבש בו" כי ע"כ יש בז"א הפרש גדול מאד ממוחין דאו"א עצמם, כי או"א שהם במקום ג"ר דא"א שבמקום עתיקא, והמזלין משמש להם לדעת ממטה למעלה הרי מזל הח' שהוא ת"ת דדיקנא, נמצא שם בבחינת היותו בפני עצמו מגולה ומאיר בתכלית השלימות. כנ"ל. אמנם ז"א שמוכרח לקבל מיסודות דאו"א שהם בחינת מזל ונקה, אין השמש מאיר בצורת עצמו, אלא בצורת הנרתק, דהיינו לפי מדת היסודות. כנ"ל.

6 hours ago
Shoshana Kahan edited Ohr Penimi on Talmud Eser HaSefirot 14:100:1 history »
Version: Jerusalem, 1956-1966 (Hebrew)

אי נמי ביה גופיה מתפשט לל"ב עיבר, דהא חוורא דגלגלתא נמי מתפשט לי"ג עיבר. פי', שמתחילה פירש, שהוא מקבל רק נהירו דחכמתא דל"ב נתיבות דהיינו הארת חכמה, ולא חכמה עצמה, כי ז"א מקבל בעיקר רק מב' עטרין, שנקראים דעת, ולא מחו"ב גופיה, שמהם אינו מקבל רק הארה ולא עצמות. כנודע, ועתה מפרש כונת הזוהר, שאפשר לומר שגם בחינת חו"ב עצמם מתפשטים בו, אלא שבאים בבחי' םמל"צ דצל"ם, שחו"ב שלו מלובשים בם' ודעת עליון בל' ודעת המתפשט בצ'. וע"ז מביא ראיה, מגלגלתא דא"א, שאע"פ שמבחינתה עצמה היא רק ם' דצל"ם בלבד, ומ"מ היא מתפשטת בעצמה לי"ג עיבר, שהם ג' הויות דמל"צ, והוי"ה אחת דכליל לון כנודע, הנה ע"ד זה גם ז"א, אע"פ שבחינתו עצמו היא רק צ' דצל"ם, מ"מ הוא מתפשט בעצמו לכל ג' הבחי' דםל"צ, שבזה נמצאים עצמות חו"ב ג"כ מתפשטים בו, אלא בכיסוי דם' שהיא בחינת חסדים מכוסים, והל' מאיר בו הארת חכמה. והבן היטב.

6 hours ago
Rabbi Jo Beilby published a new Source Sheet, Chayei Sarah: Foundational Identity & Mitzvot.
6 hours ago
Shoshana Kahan edited Ohr Penimi on Talmud Eser HaSefirot 13:209:1 history »
Version: Jerusalem, 1956-1966 (Hebrew)

תיקון ז': הוא ב' תפותין קדישין, הם שני הפנים אשר תחת העינים משני צדדי החוטם, והם פנוים בלי שער כלל וכו', היותם פנוים בלי שער הם הנקרא תקון הז' דדיקנא, כי הפנים בעצמם הם מי"ג דגלגלתא. ודברים אלו מובאים בזוהר נשא (דף קל"ג ע"ב. ובזהר ע"פ הסולם אות קמ"א קמ"ב) וזה לשונו, תיקונא שביעאה: פסיק שערא ואתחזן ב' תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למחזי וכו' ותרין תפוחין אלין דאינון תיקונא ז', אינון כללא דכל שיתא מיקונין דאמינא ובגיניהון אתקיים באור פני מלך חיים עכ"ל. פירוש: כי אחר שנתקנו השערות דיקנא דמרחב הזקן, מבחינת השלימות דחיי דנשמתא, בתיקון הו', כנ"ל שנמשך עליהם בחינת הג"ר דבינה בסוד כי חפץ חסד הוא, הנה אז, פסיק שערא, דהיינו שנפסק לגמרי בחינת התפשטותם על הלחי. כי אור הבינה דוחה כל בחינת הצמצום, להיותם תמיד בסוד כי חפץ חסד הוא, ואינה מקבלת לתוכה הארת חכמה, כנודע, וכיון שאין צמצום נוהג על אור דחסדים, ע"כ אין עוד מקום להתפשטות השערות דיקנא, וז"ש "דפסיק שערא" וזה נמשך מהגמר דתיקון ו' עצמו, כמבואר, ואז "אתחזן ב' תפותין בתקרבותא דבוסמא" דהיינו שנעשה זווג מחדש על בחינת המ"ן דכללות שתא תיקונים הקודמים, הנקרא תקרובתא דבוסמא להיותם עולים דרך החוטם, בסו"ה וירח ה' את ריח הניחוח. שפירושו נייחא דרוחא: רוחא הוא חסדים. ונייחא דרוחא ה"ס הארת חכמה שבחסדים ואז "ובגיניהון אתקיים, באור פני מלך חיים" כי נגלה הארת הג"ר במקומו בפנים, הנקרא חיים. והנך רואה, איך ב' תיקונים אלו הו' והז' דומים למוחין דגדלות דז"א דהויות, שבתיקון הו' נתגלו ו"ק דגדלות, ע"י השערות עצמם, שהוא בחינת הארת הג"ר דבינה, אלא בבחינת הדיקנא, נבחן עוד אור הזה רק לו"ק דגדלות, משום שכל הי"ג תיקוני דיקנא המה בחינת חכמה, להיותם בחינת או"ח וכלים שהיו צריכים להלביש את הע"ב הגלוי שיצא החוץ בסוד מקיף חוזר, כנ"ל ע"ש. וכיון שאורות דג"ר דבינה הם רק בחינת חסדים, אינם נחשבים בהתיקוני דיקנא, רק לבחינת ו"ק דגדלות. אלא אח"כ, שעלו כללות שתא תיקוני דיקנא למ"ן, בסוד תקרובתא דבוסמא, והמשיכו הארת חכמה בחסדים שלהם, אז השיגו הג"ר שלהם, בסוד באור פני מלך חיים, כמבואר. ואע"פ שב' תפוחין קדישין, הם בחינת הפנים דא"א עצמו, השייך לכלים הפנימים שלו, מ"מ הם נחשבים לתיקון של הדיקנא, כי אין המדובר מבחינת עצם הפנים של א"א, אלא מבחינת השערות הסובבים על הפנים ומעלים מ"ן תמיד בסוד תקרובתא דבוסמא, ואלו האורות המגולים בב' תפוחין קדישין, מכח המ"ן האלו, אינם שייכים לכלים הפנימים אלא לשערות דיקנא בלבד, כי הוא נמשך ומתגלה ע"י מ"ן שלהם. וז"ש עוד שם, (באות קמ"ו קמ"ז) תא חזי, פנים דלבר אית זמן דנהבין, ואית זמן דלא נהרין, ובגין כך כתיב, יאר ה' פניו אליך, יאר פניו אתנו סלה. מכלל, דלא הוי תדירא אלא כד אתגלין תפוחין דלעילא. תאנא אלין תפוחין דסתימין נהירין וחיורין תדירא, ומנהון נהירין לש"ע עיבר וכל שיתא תיקונין קדאין דבדיקנא ביה כלילן. הה"ד ישוב ירחמנו. ישוב מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין, הכא הוא ישוב ירחמנו. ובהאי דלתתא הוא ואמת. פירוש: כי כל התיקון הזה הז', הוא רק להאיר למטה לתחתונים, כמ"ש שם "פסיק שערא ןואתחזין ב' תפוחין" שפירושו, שמטרם זה התיקון, לא היה מתגלים הפנים לתחתונים, ועתה ע"י המ"ן דתקרובתא דבוסמא, נתגלה אור הפנים לתחתונים. אבל ענין גילוי הפנים אינו משמש כלום לצורך עצמו, כמובן. וז"ש "אלין תפוחין דסתימין נהירין וחיורין תדירא, ומנהון נהירין לש"ע עיבר" כלומר, כי הפנים הזה דא"א נהירין וחוזרין תדיר, אפילו מטרם העלאת מ"ן הנ"ל, אלא שהם סתומים ואינם מתגלים לתחתונים. וע"כ ע"י התקרובתא דבוסמא הם נהירין לתחתונים בש"ע עיבר, פירוש: ש"ע בעיבר הימין דפנים, וש"ע בעיבר השמאל דפנים, והם שעשע, מב' הצדדים דפנים, שהוא מלשון שעשועים ושמחה "וז"ש ומנהון נהירין לש"ע עיבר" דהיינו ע"י התקרובתא דבוסמא דוקא, מתגלים נהורין דשעשועים לתחתונים, וזה לא תמיד, אלא בעת העלאת המ"ן. וע"כ אומר "ומנהון" כלומר שזה לא תמיד. אלא בעת "דכל שיתא תקונין קדמאין כלילין ביה" דהיינו בעת שעולין למ"ן בבחינת תקרובתא דבוסמא. וזה שממשיך "הה"ד ישוב ירחמנו ישוב, מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין" כלומר כי ע"כ נקרא תיקון הזה בשם ישוב ירחמנו, להורות שאינו נוהג תדיר. כנ"ל. ואומר "ובהאי דלתתא הוא ואמת" פירוש: כמ"ש לעיל, שהשמות דמיכה מתבארים כלפי המשפיע והמתקן, שהוא א"א עצמו, והשמות שבתורה מתבארים כלפי המקבל מא"א שהוא ז"א, דהיינו באתר דדיקנא אשתכח, (כמ"ש שם בזהר דף קל"א ע"ב. ובזהר ע"פ הסולם אות צ"ח) ולפיכך נקרא אצלו זה התיקון בשם "ואמת" כי בהתגלות אלו ב' תפוחין קדישין למטה, הנה אז מתגלה אמיתיות השגחתו יתברך לתחתונים כמ"ש שם (אות קמ"ה) "תניא, כד אתגליין תרין תפוחין אלין, אתחזי ז"א בחדוותא, וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא, וכל אינון דלתתא נהרין, וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא, וכלא חדאן ונהרין, וכל טיבו לא פסיק, כלהו אתמליין בשעתא חדא, כלהו חדאן בשעתא חדא" לכן נקרא גילוי השגחתו בשם ואמת, כי היא אמיתיות הרצון שלו ית', אשר כל מיני הסתרות הנמצאים בהעולמות, באים רק לגלות אמיתיות הזו שבהשגחתו, שהוא להיטיב לנבראיו. כנודע. ולפיכך נקרא תיקון הזה בז"א בשם, ואמת. והבן ההפרש משע"ה עלמין לש"ע עיבר. כי לעיל אמר "אורכא דחוטמא שע"ה עלמין אתמליין מהאי חוטמא" (נשא ק"ל: ובזהר ע"פ הסולם אות ע"א) וכאן אומר ש"ע עיבר. כי זה וזה פירושם אחד שהוא מלשון הכתוב, וישע ה' אל הבל ואל מנחתו, ואל קין ואל מנחתו לא שעה. שהוא מלשון הארת הפנים בסבר פנים יפות. אלא שם מדבר מבחינת עלמין, שפירושו העלם, ע"כ הוא מכנה אותם שע"ה עלמין, כלומר, שאותן העלמין דחסדים בחינת סבר הפנים העליון הם מתמלאים ע"י אורכא דחוטמא דהיינו שמשיגים הארת הפנים, וכיון שמדבר מבחינת אחורים, ע"כ קורא אותם שע"ה, עם ה' באחרונה, המורה על בחינת נוקבא ואחורים, כנודע. אבל כאן כשמדבר בבחינת הגילוי של הארת פנים בעצמו, הוא מכנה אותו בשם ש"ע, בלי ה', וכן תמצא גם בהכתוב הנ"ל, כי בבחינת הגילוי כתיב וישע ה' אל הבל וכו', ולא וישעה. אבל בבחינת ההסתר כתיב, ואל קין ומנחתו לא שעה, דהיינו עם ה' בסוף.

6 hours ago
Shoshana Kahan edited Ohr Penimi on Talmud Eser HaSefirot 13:188:1 history »
Version: Jerusalem, 1956-1966 (Hebrew)

מוחא לחוד דלא אתפליג לג' מוחין, רק חד לחוד והאי מוחא ה"ס חכמה דא"א ונקרא מו"ס: אין מכאן סתירה על מ"ש לעיל שיש ג' מוחין חב"ד במו"ס. כי אלו ג' מוחין דחב"ד שבמו"ס. הוא מבחינת ג' רישין שהם כלולים זה בזה, כמ"ש הרב לעיל (אות מ"ז) כי על כן יש בכל אחד מהם ג' הויות ע"ב ס"ג מ"ה, שהם שורש התיקון של םמל"צ דצל"ם, כנ"ל באורך, אשר ם' דצל"ם נקרא הוי"ה דע"ב וחכמה, ול' דצל"ם נקרא הוי"ה דס"ג ובינה, וצ' דצל"ם נקרא הוי"ה דמ"ה ודעת. ומבחינה זו נבחן המו"ס שהוא כלול מג' מוחין חב"ד. ואלו ג' מוחין חב"ד נבחנים שהם זה למטה מזה, ם' למעלה. ואחריה ל' שהיא בינה, ואחריה צ' שהיא דעת. ע"ד שנתבאר לעיל. אמנם התחלקות המוחין לחב"ד, היא בחינת הזווג דחכמה ובינה, ע"י הדעת המכריע ביניהם, ומוציא הארת חכמה לחוץ, והדעת מקבל הארת חכמה לחסדים שלו, שאז מתפשט ממעלה למטה וממלא לאדרין ואכסדראין דגופא. כנ"ל. ועל בחינה זו דחב"ד אומר הרב, דמוחא דא"א לא אתפליג לג' מוחין. והוא מטעם כי האי קרומא דאתחפיא על מו"ס לא נפסק משם לעלמין, כלומר אפילו בעת הזווג והארת ע"ב ס"ג העליונים, המבטלת ובוקעת לכל הפרסאות אינה מבטלת ואינה בוקעת להאי קרומא דמו"ס, ואין אור החכמה מושפע ממנו לתחתונים, וכל בחינת החכמה שיש באצילות, הוא מבחינת חכמה דאו"א, שבהם מזדווגים חו"ב ע"י הדעת העולה ממטה למעלה, ומוציא הארת חכמה לבינה. שזווג הזה אינו נוהג במו"ס, שהוא אינו מזדווג עם הבינה שלו להאיר בה הארת חכמה, אלא שהוציא אותה לבר מראש. כנודע כי קרומא דיליה אינו נפסק. כמבואר. ובשעת הזווג, שג' רישין דא"א נכללים ברדל"א, ונעשים לדעת דרדל"א כנ"ל, ומתגלה אור החכמה בג' רישין להשפיע לתחתונים, הנה גם אז נתבאר לעיל, שאין הדעת הזה מאיר אלא רק במוחא דאוירא שה"ס ל' דצל"ם ובחינת בינה, כנ"ל. אבל בם' דצל"ם, שהיא גלגלתא ובחינת ם', אין אור החכמה מתגלה שם, להיותה מתוקן בסוד עזקא דכיא. וע"ד זה גם מו"ס עצמו כלול מחב"ד אלו, שהם מכלל ג' הראשים ונמצא גם הוא מקבל בחינת חכמה רק לבחינת בינה שלו, שהיא בחינת ס"ג ומוחא דאוירא הכלול בו, כנ"ל ומבחינת בינה זו הכלולה בו, הוא משפיע הארת חכמה לי"ג תיקוני דיקנא. אבל מבחינת חכמה שבו, שהיא בחינת ם' דצל"ם שבו, אינו משפיע כלום, כי מבחינה זו נקרא גם המו"ס עזקא דכיא, כנ"ל בדברי הרב. הרי שבחינת חכמה דמו"ס אינה נפתחת לעולם, ואפילו בשעת הזווג. וז"ש הרב, דלא אתפליג לג' מוחין, כי חכמה שבו אינה מזדווגת עם בינה ואינה משפיע אליה. כמבואר. וזה אמרו (באות קפ"ט) "אמנם שינוי זה יש בא"א יותר מבשאר פרצופים כי בגלגלתא שלו יש כתר וחכמה, אבל בינה ודעת אין בגלגלתא שלו" דהיינו כמבואר, שחכמה שבמו"ס נתקנה בבחי' עזקא דכיא, ואינו מזדווג עם הבינה, כי הקרומא דיליה לא פסיק כמו באו"א וזו"ן. ולפיכך יצאה בינה לגמרי מראש שהוא חכמה. אמנם חכמה דאו"א, היא מאירה באצילות וקרומא שלה פסיק. והוא, כי חכמה דאו"א, אינה בחינת חכמה ממש כמו ראש דא"א, אלא שהיא חכמה המקובלת ממוחא דאוירא, שהיא בחינת בינה דחכמה ולא חכמה ממש, כי היא בחינת הוי"ה דע"ב. כנ"ל. וזכור זה.

6 hours ago
Shoshana Kahan edited Ohr Penimi on Talmud Eser HaSefirot 13:177:1 history »
Version: Jerusalem, 1956-1966 (Hebrew)

הי"ס דרישא הם כסדרם מכתר עד מלכות ומלכות בסוף כולם, אף בבחינת המקיפין ונמנא וכו' מלכות היא בפאתי הראש: וצריך שתדע היטב, ההפרש בין שערות רישא לשערות דיקנא. כי באמת הם שניהם פרצוף אחד, כלומר בחינת קומה אחת דע"ב מגולה, שלא יכלה להתלבש בכלים הפנימים גלגלתא ומו"ס, מחמת שהמה נתקנו בבחינת עזקא דכיא דם', דצל"ם דב"ש עלאין דנה"י דעתיק שלמעלה מיסוד שלו, שע"כ נגנז בהם או"א הפנימים ששמשו בנקודים, להיותם תמיד בחסדים מכוסים, כנ"ל, שמכחם נאצלו גם או"א האצילות בסוד עזקא דכיא ועזקא רבה כנ"ל בדברי הרב עש"ה. וע"כ חלק הזה של האור הגדול דאו"א הפנימים יצא לחוץ מא"א בסוד שערות רישא ודיקנא, כנ"ל באורך. אמנם נתבאר לעיל בדברי הרב, שבעח שיצאו לחוץ, פגעו בג' רישין דא"א: גלגלתא, אוירא, ומו"ס, ונתערבו עמהם ולפי תערובתם בהני ג' רישין כן אשתני שמייהו. (כנ"ל באות ע"ט) ע"ש. דהיינו שקבלו לתוכם בחינת התיקון דםל"צ דצל"ם, כמו ג' רישין דא"א, וע"כ נשתנה בחינתם ממה שהיו מקודם לכן, כלומר שאינם כ"כ מגולים כמו או"א הפנימים. אלא שנתלבשו ג"כ באיזה שיעור של םמל"צ דג' רישין דא"א. ולפיכך, כמו שעיקר גילוי החכמה בא"א הוא במו"ס, אבל מחמת התיקון דעזקא רבה אינה מגלה החכמה שלו, שז"ס דלא פסיק קרומא במו"ס לעלמין. הנה עד"ז גם בחינת החכמה דשערות רישא, שהיא גבוה הרבה ממו"ס, אינה מתגלה משם לעולם זולת בסוד או"מ דתפילין, כמ"ש במקומו, אבל אינם באים בהתלבשות הכלים הפנימים לעולם. וכל מה שבא בהתלבשות הכלים הפנימים מבחינת או"מ החוזר של השערות, הוא רק מן בחינת השערות דיקנא בלבד. כי ע"י הגילוי שלהם באו"א נפסק הקרום של החכמה דאו"א, ומתפשטת החכמה שלהם בסוד ל"ב נתיבות החכמה ובאים למוחין דז"א, ואז נפסק הקרום גם ממוחין דז"א. ומתגלה החכמה בחסדים מחזה ולמטה דז"א. כמ"ש במקומו. ומטעם זה נבחן, כי אחר הזווג דגדלות דא"א, שיצא קומתו בקומת ע"ב דמ"ה, שאז נתקנו השערות רישא ודיקנא שלו כנ"ל, הנה השערות רישא קבלו כל תיקונם תכף, דהיינו בחי' התיקון רמו"ס, שלא יתלבשו בכלים הפנימים, זולת בדרך פקיפים תמיד בסוד מוחין דתפילין שעל המצח מחוץ, ומבחינה זו באו בכל תיקונם. אבל שערות דיקנא, שדרכם לבא ולהתלבש בבחינת מוחין פנימים לאו"א, כנ"ל, לא נתקנו כן בקביעות, כי אם בעת הזווג בלבד, כלומר, בעת שא"א עולה לעתיק ואו"א עולים לא"א, אז משפיעים השערות דיקנא בחינת חכמה ממקיפים שלהם, ולאחר הזווג תכף מסתלק האור הזה מהם, ושוב נשארים בלי אור אלא בבחינת כלים מקיפים. ולפיכך נבחן עמידת ושערות דיקנא שלא בעת הזווג, דהיינו ביציעה שהם ריקנים מאור, שעומדים בסדר הפוך, מלכות בראשונה וכתר באחרונה, כלומר, כי בעת הזווג נבחן שכל העב ביותר קומתו גבוה יותר, שבחי"ד יש לה קומת כתר, ובחי"ג קומת חכמה, ובחי"ב קומת בינה, ובחי"א קומת ז"א, ובחינת כתר קומת מלכות. הרי שכל העב יותר הוא ראשון בעמידה. אבל שלא בשעת הזווג, בעת שאלו הקומות ריקנות מאורותיהם, הנה אז נבחן העביות שבהם לחסרון ולא למעלה, וע"כ נמצא העביות דכתר שהיא בחי"ד שהוא בשפל המדרגה יותר מכולם, ולמעלה ממנה בחי"ג, שהיא מיוחסת לחכמה, ולמעלה ממנה בחי"ב שהיא מיוחסת לבינה, ולמעלה ממנה בחי"א מיוחסת לז"א, וממעל לכולם עביות דכתר המיוחסת למלכות. וכ"ז הוא רק בשערות דיקנא, שהם נשארו אחר הזווג בהתרוקנות מאורות שלהם ע"כ נהפך בהם הסדר. משא"כ בשערות רישא, שהם לא נתרוקנו מן האורות שלהם לאחר הזווג כנ"ל, כי הם בלאו הכי אינם באים בהתלבשות הפנימיות דמוחין, ע"כ הם עומדים כסדרם תמיד, כתר למעלה ומלכות למטה כדברי הרב, שמלכות דשערות רישא היא בפאתי הראש. ומ"ש שמאותם השערות דפאתי הראש יורד שפע אל השערות דבתיקון קדמאה דדיקנא ומשם לשאר התיקונים דדיקנא, יתבאר להלן.

6 hours ago
Shoshana Kahan edited Ohr Penimi on Talmud Eser HaSefirot 13:170:1 history »
Version: Jerusalem, 1956-1966 (Hebrew)

ולא נגלה תוקף דינו שם במקום גבוה עד שיתגלו בי"ג תיקוני דיקנא שהם השערות: משמיענו בזה, להבין למה אלו אח"פ דכלים שעלו ונתבררו מבי"ע ע"י הזווג שנעשה במו"ס, לא נתחברו אל האבר דמו"ס עצמו בפנימית הכלי דראש, כדרך כל הכלים שעולים ונבררים מבי"ע ומתחברים לבנין אברי הפרצוף עצמו, אלא שנעשו מהם בחינת שערות דיקנא. וז"ש, כי יש באח"פ אלו שעלו מבי"ע, בחי' תוקף הדין, וע"כ אין הם יכולים להתחבר לבנין אברי הפרצוף דראש דא"א. אמנם צריכים להבין תוקף הדין הזה, הנמצא בשערות דיקנא. והנה הרב ביאר, שזה נמשך מגבורה דעתיק הגנוז במו"ס, הנקרא בוצד"ק, שבמו"ס עצמו אין כח הדין שבבוצד"ק מתגלה, אלא שהוא מתגלה בשערות דיקנא, ועדיין הדברים צריכים ביאור, מה גרם לזה שיתגלו תוקף הדין בשערות דיקנא דו"ק, ולא במקום אחר. וכבר נתבאר לעיל ענין הבוצינא דקרדוניתא הזה הגנוז במו"ס, שהוא בחינת המלכות דמדת הדין מצמצום א' המשמשת רק לרדל"א בלבד, ואינה מתגלית יותר בכל האצילות מפני שלצורך אצילות, דא"א משמש רדל"א במלכות הממותקת במדת הרחמים, שהיא המלכות דצמצום ב', שגילויה מתחיל בקרומא דאוירא. עש"ה. אמנם לצורך עצמו משמש במלכות דצמצום א' הבלתי ממותקת, וגילויה מתחיל בבחינת הממעלה למטה שלו הנקרא גוף דעתיק, והיינו תכף בתחלת הקו שמאל דגוף, שנקרא גבורה דעתיק, שמוחא סתימאה מלביש אותה מבחוץ, כנודע. והנך מוצא שב' מלכיות משמשות ברדל"א: אחת ממדת הדין, ואחת ממדת הרחמים. ומלכות דמדת הדין גנוזה במו"ס, ומלכות דמדת הרחמים בקרומא דאוירא. אמנם גם בחסד דגוף דעתיק, ששם מלביש הגלגלתא, יש בה ג"כ כח הגבלה דמלכות דמדת הדין, אלא העביות והדין נקרא קו שמאל שהוא גבורה, וע"כ נבחנת לגנוזה רק במו"ס. גם נתבאר לעיל שעל הגלגלתא אינה שולטת לגמרי המלכות דמדת הדין שברדל"א, כמו שאינה שולטת עליה המלכות דצמצום ב' הממותקת, שהוא מכח התיקון דהגבהת ראשי ירכין דנה"י דעתיק המלובשים במוחין דא"א, שתיקון זה נקרא םמל"צ דצל"ם. אשר בחינת ם' דצל"ם נבחנת לג"ר דבינה, שנתקנה בראשי ירכין, שהם חב"ד דנה"י, המכונים ב' אודנין ומצחא, ובזה נתעלו מיסוד לגמרי, כלומר, מהמסך הנמצא ביסוד, שאינם מתפעלים על ידו לא מקטנות שבו ולא מגדלות שלו, להיותם תמיד בסוד כי חפץ חסד הוא ואינם מקבלים חכמה, כנ"ל, וחג"ת דנה"י נתקנו בל' דצל"ם, כי הם נתקנו בבחינת ז"ת דבינה הצריכים להארת חכמה בשביל ז"א, שהם נה"י דנה"י הללו, הנקראים צ' דצל"ם, וע"כ רק ל' דצל"ם מקבלת הארת הגדלות מיסוד, בסוד י' דנפיק מאוירא וע"כ הם נבחנים לנו"ה הנגלים, ונקראים ב' ירכין שלמטה מיסוד, והם בחינת ב' עיינין וחוטמא. כנ"ל ע"ש. ונתבאר שם שבב' אודנין, גניז בהם כח המלכות דמדת הדין, דע"כ הם נבחנים לב' בעיני דוכרא הטוחנים מ"ן לצדיקים, שמכחם בא בחינת החימום שבזווג. אלא שצריכים להבין גניזו זו למה, אחר שהיא כבר מלובשת תוך מו"ס, למה היא צריכה להיות גנוזה באודנין. אמנם תבין, שגניזו היא תיקון גדול מיוחד, ואינו דומה להתלבשות גבורה דעתיק שבמו"ס. כי הגניזו הזו היא מבחינת נה"י דעתיק עצמם, כי אלו נה"י דעתיק פירושם, ע"ס דאו"ח, שעלו על המ"ן דא"א בהיותם נכללים במסך דעתיק, והנה המסך הזה הוא ממלכות הממותקת במדת הרחמים, כי רק עמה משמש לצורך התחתונים כנ"ל, אמנם מתוך שהזווג יצא בפה דרדל"א גופיה, ששם עומדת המלכות דצמצום א', הנה בהכרח נכלל ממנה ג"כ, והתכללות זו ממלכות דמדת הדין שיש בנה"י דעתיק, נגנזה בב' אודנין, שהם בחי' נו"ה שעמעלה מיסוד, דהיינו בחי' ם' דצל"ם, וע"כ אע"פ שמלכות דמדת הדין נמצאת שם מ"מ אינה ניכרת שמה, להיותם מתוקנים בבחינת ג"ר דבינה, שאין כח צמצום יכול להתגלות בה כנ"ל, וז"ס שטוחנות מ"ן לצדיקים, כי בעת שהבוצד"ק הגנוז במו"ס מתעורר להעלות מ"ן השייך לבחינתו, דהיינו בחינת אח"פ החסרים לצמצום ב', הנה היא מפעיל בזה בחינת ב' אודנין, שהם בחינת ב' ביעי דוכרין כנ"ל, שבחינת העביות דמלכות דצמצום א' גנוזה שם יחד עם המלכות דצמצום ב', ואז נטחנים ומתערבים בחינות המלכיות יחד, ומשתיהן יחד נעשין המ"ן, ומשם יורדים ומתתקנים ביסוד בסוד המסך, ונעשה הזווג על המ"ן הטחונים האלו, ואז מתעלים אח"פ בכח המלכות דצמצום א' המעורבת תוך המ"ן האלו. והבן זה היטב, כי הגם שה"ת יורדת מעינים לפה רק בהארת ע"ב ס"ג העליונים דא"ק, מטעם שהארת ע"ב דא"ק שייכת רק לצמצום א' וע"כ הוא דוחה ה"ת ממקום עינים שנתחדש בצמצום ב', כנ"ל בחלקים הקודמים, אמנם כל זה הוא מבחי' מיין דוכרין. אבל צריכים מקודם למיין נוקבין שגם הם יהיו מצמצום א', וזהו שנעשה ע"י התיקון דב' ביעי דוכרא הנ"ל ששמה גנוזה המלכות דצמצום א', ושם נטחנת יחד עם המלכות דצמצום ב', כנ"ל, ואז הם מוכשרים להעלות כלים דאח"פ מבי"ע לאצילות מצורת המ"ן, ואז יורדת טפת מ"ד ע"י זווג ע"ב ס"ג העליונים. ואז יוצאים ע"ס שלמות, הן מצד האור, והן מצד הכלים. וז"ס אין טפה יורדת מלמעלה אלא א"כ טפיים עולות מלמטה. כי טפת המ"ן צריכה להיות נכללת מב' טפות תמיד: א' ממלכות דמדת הדין, וב' ממלכות דמדת הרחמים. כי מן המלכות דמדת הדין לבדה אי אפשר שיספיק על מ"ן, כי אז היה נתקנים אח"פ במקומם בבי"ע, והיו מטים רגלים דאצילות בשוה עם רגלי א"ק, שזה יהיה לאחר גמד התיקון, אמנם מקודם לכן, נעשה תיקון הפרסא קבוע באצילות, כנ"ל, בחלקים הקודמים, שז"ס שנגנזה המלכות ברדל"א. הרי שמלכות דצמצום א', אינה מוכשרת למ"ן. וכן המלכות דצמצום ב' בלבד, ג"כ אינה מוכשרת למיין נוקבין, כי היא אינה צריכה לאח"פ אלו, כי כן יצאה משורשה בגו"ע בלבד, ע"כ אין לה התעררות להעלות אה"פ. אלא בסור הטחינה דשניהם יחד, מוכשרים להיות מ"ן לצדיקים, דהיינו למסך שביסודות המעלים מ"ן. הרי שהכרח הוא שטפים יעלו מלמטה. כי מתוך התכללותם יחד, ראויים לחימום ולהתעוררות להעלות אח"פ ומכל מקום אין הם מתקנים בי"ע במקומם, כי כח המלכות דצמצום ב' מעכב על התפשטות זו. והנה נתבאר שעיקר כח העלאת אח"פ מבי"ע לאצילות, תלוי בבוצד"ק הגניז במו"ס, דהיינו בסוד טחינת המ"ן בב' ביעי דוכרא. ונמצא שאלו אח"פ דדיקנא שנתעלו בעת הגדלות דא"א, לא נתעלו אלא בכח הבוצד"ק הגניז במו"ס. גם ידעת, שב' קומות על ע"ב יוצאות על הזווג הזה, א' קומת ע"ב המתוקנת בצל"ם, אשר החכמה אינה מגולה בחב"ד שלה שהם הם' אלא בהג"ת שלה שהם הל', כנ"ל, וקומה זו מתלבשת בפנימיות המוחין שהם ג' הראשים: גלגלתא אוירא ומו"ס: הם' בגלגלתא, והל' באוירא, והצ' במו"ס. וקומה שניה של ע"ב, היוצאת על אותו הזווג, הוא קומה שאינה מתחלקת על מל"צ הנ"ל, אלא גם בחב"ד שלה מגולה החכמה, ע"ד שהיה בפרצוף גדלות דנקודים וכמו בפרצופי א"ק, וקומה זו, לא יכלה להשאר תוך הכלים והמוחין, מאחר שהמה מתוקנים בבחינת הצל"ם, וע"כ יצאה לחוץ בסוד שערות רישא כנ"ל. שגו"ע דאותה קומה, נעשו לאו"מ על הגלגלתא מאזנים ולמעלה. ואח"פ של הקומה נעשו למקיף בסוד הדיקנא ממקום אזנים ולמטה. והנה עיקר כחו של הבוצד"ק הגנוז במו"ס, שהוא מבחינת המלכות דמדת הדין, המשותף בהעאלת אח"פ, כנ"ל, אינו מתגלה באותם אח"פ שנתעלו בקומת ע"ב המתוקנת בצל"ם, המתחבר לג' הראשים, שהמו"ס נחשב לבחינת אח"פ של גו"ע. והוא, משום שתיקון הם' דצל"ם, אשר בחב"ד של הקומת ע"ב הזו, ממעט בחינת החכמה בכללות המוחין האלו, כי להיותה עצמה מתוקנת רק בג"ר דבינה, ואע"פ שהוא משפעת אור החכמה לל' דצל"ם שהוא מוחא דאוירא, מ"מ, כיון שאוירא ומו"ס הם ענפים שלה, א"כ המה מוכרחים ליטול לבושים מהגלגלתא, המכסים ומתקנים אור חכמה שבהם, באופן שלא יוכל להתגלות שום דין בהם, כי הלבושים דגלגלתא, שהיא ג"ר דבינה מגנת עליהם. וע"כ אין שום גילוי לכח הדין שבבוצד"ק בבחי' אח"פ המתחברים אל הכלים הפנימים דראש א"א. כמבואר. אמנם קומה הב' של השערות, שבהם אינו נוהג זה התיקון של הצל"ם, ואור החכמה מגולה גם בחב"ד שלהם, ע"ד הסתכלות עיינין דאו"א שבזמן הגדלות דנקודים, שבאופן זה אין להחג"ת נה"י שבקומה הזו שום כיסוי על אור חכמה, ע"כ אלו האח"פ שנתעלו בכה הבוצד"ק, מתגלים בהם הדינים שלו להיותו בלתי ממותק במדת הרחמים. וכבר נתבאר בנקודים שסבת השבירה היתה מטעם שאור החכמה היה בגלוי בלי שום כיסוי מג"ר דבינה הנקרא שם אור האזן. ואין להאריך. וזה אמרו (באות קס"ט) "הגבורה דעתיק מתלבשת במו"ס וכו' כי היא בוצינא דקרדנותא ולא נגלה תוקף דינו שם במקום גבוה, אלא נתגלו בי"ג תיקוני דיקנא שהם השערות, שכולם דינים" כי מתוך התלבשות חסד וגבורה דעתיק בכתרא ומו"ס דא"א, נתקנו שניהם בקומה שוה, זה בסוד עזקא דכיא, וזה בסוד עזקא רבא כנ"ל (דף א' שכ"א אות ס"ב) ועי' באו"פ שם, שפירושו שאו"א הפנימים נגנזו שם משום שהגבורה דעתיק, שה"ס המלכות דצמצום ב', אינה נמשכת לבא בקו האמצעי בסוד הזווג, ולפיכך נעשו השערות דיקנא רק בבחינת כלים מקיפים, כי האו"פ שבהם נסתלק מהם, מחמת תופף הרין שבבוצד"ק שאינו מקבל זווג, וע"כ נשארים השערות דיקנא ריקנים מאורם, אלא שנבחנים לאו"מ, כלומר שבשעת הזווג על ידי הארת ע"ב ס"ג העליונים, שמתבטלים הפרסאות לשעתם אז מקבלים השערות דיקנא את האור הגדול שלהם, ומשפיעים לתחתונים בסוד טפת הזווג, ותיכף לאחר הזווג מתרוקנים מאורותיהם, משום שאין פרצופי אצילות מוכנים לקבל את אורותיהם, להיותם בחינת או"א הפנימים ששמשו בנקודים, דהיינו בלי התיקון של םל"צ דצל"ם, כנ"ל. וז"ש הרב שכח הבוצד"ק שבמו"ס מתגלה בתוקף הדין שבו ומצמצם את השערות דיקנא שלא יוכלו לההזיק את אורותיהם שלא בשעת הזווג. אמנם בעת הזווג שמלכות דצמצום א' נמתקת במלכות דצמצום ב' בסוד טחינת המ"ן לצדיקים, כנ"ל, אז יכול להגלות אור חכמה הגלוי דרך השערוה רישא ודיקנא, כנזכר לעיל, אכן טחינה זו אינה מספקת אלא לשעתה, ותכף אחר הזווג שוב מגלה כח תוקף הדין שבבוצד"ק ואורותיהם מסתלקים בסוד או"מ. וז"ס שהשערות דיקנא פיותיהם קצרות וע"כ אינם משפיעים אלא טפין טפין. כלומר שאינם משפיעים רק בשעת הזווג, בסוד טפת הזווג, ותכף הם מתעלמים, ולכן מכונה השפעה זו בשם טפין טפין. והבן. וזה אמרו באות (קע"א) "שערות רישא שעיעין יתיר והם יותר דינין נכפין וממותר וסיגים שנשאר מבירורם הם דינין קשים, אך ממותר ברורי שערי דדיקנא, נפקי סיגים וקליפות ממש גמורים, ולכן הוו קשישין יתיר" כבר ידעת ההפרש מדינים לקליפות, כי דינים פרושם: שהם פסולת כלפי פרצוף זה שנברר עתה, אמנם כלפי פרצוף שלאחריו, יש עוד בחינת קדושה לברר מהם. וקליפות פירושם: שאין עוד בהם שום קדושה, וע"כ יצאו לגמרי מבחינת בירורים, כי לא יצלחו לכלום. כמ"ש בחלק הקודם. גם ידעת ההפרש משערות רישא לשערות דיקנא, כי שערות רישא הם בחינת הכלים דפנים, שהם גו"ע שלמעלה ממסך, הנבררים בעיבור א'. ושערות דיקנא הם הכלים דאחורים שהם אח"פ שלמטה ממסך שבעינים, שאינם נבררים אלא בעבור ב'. גם ידעת שהם בחינת הכלים דאחוריים ששמשו באבא ואמא הפנימיים בקומה דהסתכלות עיינין, שבחינת הממעלה למטה שלהם, היה מלך הדעת, שהכלים שלו נפלו לתחתית בי"ע, כי כלים דראש, נפלו למלכות דבריאה, ודתוך שלו נפלו למלכות דיצירה, ודסוף שלו נפל למלכות דעשיה. ובזה תבין, כי בחינת גו"ע, שנתבררו בשערות רישא בעת הקטנות, הנה מה שנשאר אחריהם בבחינת פסולת, שהם אח"פ שעוד לא נבררו בקטנות, הם בחינת דינים קשים, להיותם נמצאים בתחתית בי"ע באחרית כל המדרגות השבורות, ועם כל זה אינם קליפות גמורות, כי עדיין יש בהם קדושה, שתתברר לעת גדלות בעיבור ב'. אבל בעיבור ב' אחר שנברר גם אח"פ שהם השערות דיקנא, הנה המותר שנשאר מאח"פ אלו, הם קליפות ממש, כי אין בהם עוד שום ניצוצין שיהיו ראוים להתחבר לקדושה, כמבואר. וזה אמרו (באות קע"ב) "ונמצא כי אלו השערות די"ג תיקוני דיקנא, הם בחינת המ"ן של מו"ס, והם העולים בה בבחי' מ"ן תמיד" כמ"ש לעיל, שהשערות האלו אינם כלים אמיתים להתלבשות האור בתוכם, אלא שמשמשים רק בעת הזווג, שאז נמשכו המקיפים לתוכם, ואחר הזווג תכף מתרוקנים, הרי שכל תיקונם אינם אלא בבחינת מ"ן, כדי להמשיך המ"ד שלהם, שהם האו"מ, וז"ש "והם עולים בה בבחינת מ"ן תמיד" כי כן דרכם בכל זווג וזווג, לעלות ולהתחבר לפנימים בעת הזווג בבחינת מ"ן, כדי להמשיך בחי' המקיף חוזר המיוחס להם, הנבחנים לבחינת מ"ד אליהם, ואחר הזווג חוזרים, למקומם כמקודם לכן. וז"ש (באות קע"ג) "ואלו השערות הם בחינת נהרות המים הנמשכים מן הים הגדול חכמה סתימאה כי הם צנורות מושכים המים ויוצאים דרך פיותיהם" דהיינו כמבואר, שאין בחינת החכמה סתימאה נפתחת, זולת ע"י עליתם שם בבחינת מ"ן, שאז העזקא רבה שבמו"ס נפתחת, ויוכלו האורות דאו"א הפנימים להתגלות בסוד טפת מ"ד, שהם בחינת המקיף חוזר, כמבואר לעיל, ותכף לאחר הזווג חוזר כח הבוצד"ק שבמו"ס למקומו, וחזר ונסתם המו"ס בסוד עזקא רבה, כנ"ל, והשערות מתרוקנים וחוזרים למקומם. וז"ס שפיות של השערות נוזלים טפין טפין בלבד, כי העזקא רבה סותם עליהם ואינה נפתחת רק בסוד טפות טפות של הזווגים. ועל שם זה הם נקראים מזלין, מלשון נוזלים מן לבנון. כמבבואר. וזה אמרו "ונמשכים אח"כ אל הבינה ונותנים בה ג"כ בסוד מ"ן שהם ה"ג של מנצפ"ך שבה כנודע כי או"א במזלא אתכלילו וע"י מזדווגים, כי או"א דאצילות הם בקומת בינה דמ"ה, אמנם מבחינת עצמם, שהם בחינת חו"ב דנקודים, הם רק בחינת ו"ק, וחסרי ג"ר, כי הם מלבישים לא"א מחסד ולמטה, וא"א הוא קומת ע"ב דמ"ה, הרי שחסר להם בחינת ג"ר דא"א. ולכן אינם ראוים לזווג במוחין דהולרה, עד שישיגו בחינת ג"ר דא"א, דהיינו ג"ר דע"ב, אכן ע"י הארת ע"ב ס"ג העליונים באצילות, שאז נפתתו כל הפרסאות כנורע, עולים או"א לג"ר דע"ב, כמ"ש בחלק י', ואז נמשכין המזלין דדיקנא דא"א בבחינת מ"ן גם לאו"א, דהיינו לאמא עלאה שהיא הנקבה המקבלת מ"ן. וז"ש הרב,ונותנים בה ג"כ בסוד מ"ן שהם ה"ג של מנצפ"ך כלומר, שאז משגת אמא בחינת ה"ג דגדלות, שה"ס יין המשמח כמ"ש בחלה י' ע"ש. וז"ש בזוהר דאו"א במזלא אתכלילו. כי מבחינתם עצמם דאו"א שהיא קומת ע"ב, המה חסרי נה"י דכלים וג"ר דאורות כנ"ל, ובחינות אלו החסרות להם כלולות במזלין דדיקנא, כי אינם משיגים אותם אלא ע"י עליתם לג"ר דאו"א ומקבלים המ"ן דדיקנא. כמבואר.

6 hours ago
Shoshana Kahan edited Ohr Penimi on Talmud Eser HaSefirot 13:114:1 history »
Version: Jerusalem, 1956-1966 (Hebrew)

דרך אלו הי"ג אורחין חיורין יוצא האור של גלגלתא וכו' בסוד המעטת האור כדי שיוכל לקבלו: כבר נתבאר לעיל בדברי הרב (דף א' ש"ד אות כ"א) שע"י ב' דברים נעשה התיקון שיוכלו לקבל את האור, שהם התעבות האור והמעטת האור. ע"ש. ושורש תיקון זה נעשה בנה"י דעתיק המתלבשים תוך רישא דא"א, ע"י הגבהת ראשי ירכין דנה"י אלו למעלה מן היסוד, בסוד ם' דצל"ם אשר המסך דיסוד אינו פועל עליהם לא לגרעון ולא לשבח. (כנ"ל דף א' של"ט ד"ה בינה) עש"ה כל ההמשך. ותקון הזה עושה את הפרצוף בסוד י"ג. כי הוא ענין וא"ו שהוא בגי' י"ג כמ"ש הרב להלן. פירוש: כי ב' ווין הן ב"פ ו"ק, ו"ק זכרים וו"ק נקבות, וא' שבאמצע, רומזת על הגבהת ראשי ירכין לעילא, כי המסך דעליון שהוא הקרומא דאוירא, אינו שולט על ראשי ירכין אלו, שהם נתקנו בבחינת ג"ר דבינה בקביעות, בסוד כי חפץ חסד הוא, והם תמיד בחסדים מכוסים בשפע רב, אלא כל שליטת הקרומא דאוירא הוא על הז"ת דנה"י, שהם למטה מן היסוד, להיותם צריכים להארת חכמה, והם שנתמעטו מחמת המסך ויצאו בבחי' מים תחתונים, באופן, כי הקרומא דאוירא נעשה, בבחינת רקיע המבדיל תוך הנה"י דעתיק, וראשי ירכין נעשו בבחינת מים עליונים, וז"ת דירכין נעשו בבחינת מים תחתונים. וע"ז רומזת הא' שבין ב' הווין. והם נבחנים לו"ק, רק בערך הבינה דרדל"א, שהחכמה בה בגלוי, וכיון שגלגלתא דא"א נתקנה בבחינת ג"ר דבינה בחסדים מכוסים כנ"ל, ע"כ נבחנים כל ג' הראשים דא"א בבחינת ו"ק כלפי האי בינה דרדל"א. כי אפילו בעת הגדלות אין הגלגלתא משנה את מדרגתה, כנ"ל, וכיון שהיא ראש הא' דא"א. ע"כ כל קומת א"א נחשבת לו"ק מחמתה בערך הבינה דרדל"א, כנ"ל. כי זה מראה ענין הלבשתו דא"א את ז"ת דעתיק, מחסד ולמטה, שהוא חסר בחינת ג"ר דעליון, כי אינו יכול להלביש אפילו את הבינה דרדל"א. וע"כ הוא מרומז בואו, המורים על ו"ק בימין וו"ק בשמאל וא' באמצע. וכל המיעוט הזה נעשה בסבת הגבהת ראשי ירכין דנה"י דעתיק למעלה מן היסוד, כמבואר, שזה העמיד את הגלגלתא שלא תקבל ההארת חכמה גם בעת גדלות כמו הבינה דרדל"א ונמצא על כן בבחינת ו"ק. והנה נעשה ע"י הא' הנ"ל שבתוך נה"י דעתיק, ג' בחינות: א' הוא ראשי ירכין שלמעלה מן היסוד, שהם בחינת ג"ר דבינה ום' דצל"ם, ב' בחינת ירכין שלמטה מיסוד הבאים מז"ת דבינה, דהיינו השורשים אל זו"ן הצריכים להארת חכמה, שהם בחינת ל' דצל"ם, ג' הוא בחינת זו"ן דראש עצמם, שהם הצריכים להארת חכמה, שהם בחינת צ' דצל"ם. והבן ההפרש בין ל' וצ', כי רב הוא. כי ל' דצלם, שהיא ז"ת דבינה, אינה צריכים להארת חכמה מחמת עצמם, להיותם בחינת בינה כמו ג"ר, אלא כדי להשפיע לזו"ן דראש, וע"כ אינם מתמעטים כל כך מחמת הרקיע שהוא הקרומא דאוירא, ואינם נחשבים למים תחתונים ממש, משא"כ צ' דצלם שהיא זו"ן דראש, המה החשובים למים תחתונים, ונושאים כל הצמצום שנעשה מחמת הרקיע המבדיל. ולפיכך יצא מכאן ג' הויות: ב' הויות בימין ושמאל דגלגלתא, שהם ב' הבחינות דם"ל הנ"ל, שהם ח' אורחין חיורין שמצד הפנים, שהוי"ה מבחי' ם' עומדת לימין הגלגלתא, והוי"ה דבחינת ל' עומדת בשמאל הגלגלתא. כי הם' אין בה שום כח צמצום ממסך דעליון, ע"כ עומדת בימין, משא"כ הל' שהיא בחינת ז"ת דבינה, שכח הצמצום רכיב עליה שלא תוכל להשפיע חכמה לזו"ן דראש, כנ"ל, משום זה נחשבת לשמאל. אמנם שניהם נחשבים לבחינת פנים דא"א, כי גם הוי"ה דל' אינה נחשבת כל כך למצומצמת, משום שלעצמה אינה צריכה חכמה אלא להשפיע לזו"ן, כנ"ל, וע"כ נחשבת לבחינת פנים כמו הוי"ה דם', אלא שהיא נעשה שם לבחינת שמאל. אמנם, הוי"ה הג' הנמשכת מצ' דצלם שהיא זו"ן דראש, שעליה רוכב כל הצמצום דמסך דעליון, כנ"ל, היא כבר אינה יכולה לעמוד בבחינת פנים לא"א, אלא שעומדת באחורי הגלגלתא, והיא ד' אורחין חיורין שמאחורי רישא, והגם נתבאר היטב, איך בחינת הקרומא דאוירא,שנתקנה באמצעית נה"י דעתיק, וחילקה נו"ה שלו לב' בחי': לנו"ה שלמעלה מיסוד הנקראים נו"ה סתימין, ולנו"ה שלמטה מיסוד הנקראים נו"ה נגלין, שהם סוד א' שבתוך וא"ו, זהו שגרם שיצאו ג' הויות דחיורתי על הגלגלתא, ב' הויות הנמשכות מם"ל בימין ושמאל בפנים, והוי"ה הג' הנמשכת מצ' שנמשכה באחורי רישא. שהם י"ג אורחין חיורין וחד דכליל כלהון. וזה אמרו (באות קי"ט) "כיון ששרשם הם ד' בחינות, שהם ב' אזנים וב' עינים לכן נתחלקו לכל סטר ד' תיקונים והבן זה, בין בשערות ובין בחיורתי" דהיינו כמבואר, שבחינת הא' שבתוך ואו, שה"ס התחלקות נו"ה דעתיק לב' בחינות: לנו"ה סתומים שלמעלה מיסוד, שהם ב' אודנין, דהיינו בחינת ם' דצל"ם, ולנו"ה גלוים שלמטה מיסוד, שהם ב' עיינין, שהם בחינת ל' דצלם וצ' דצל"ם כנ"ל, זהו שגרם להוציא ג' הויות בין בחיורתי ובין בשערות, ד' תיקונים לכל סטר, אשר ב' הויית של ם"ל יצאו מב' סטרין דפנים, והוי"ה דצ' יצאה לסטרא דאחור. כנ"ל. ועדיין צריכים להבין ענין החיורתי והשערות עצמם מה הם. והנה מתחלה צריכים לדעת, מה הם נה"י אלו דעתיק המתלבשים בראש דא"א, המתחלקים לנו"ה סתומים ונגלים כנ"ל. וצריך שתזכור מ"ש לעיל (דף תרל"ז ד"ה עתה) שענין התלבשות נה"י דעליון במוחין דתחתון, אין הפירוש נה"י דבנין הפרצוף של העליון, אלא הם בחינת או"ח שיצאו על המ"ן דתחתון בעת התכללותו בזווג דעליון, שהרב מכנה אותו חיצוניות דמלכות דעליון המתלבשת בתחתון (כנ"ל דף תתקי"ג אות פ"ג, ועי' באו"פ שם) כי אפשר לקראו מלכות, ואפשר לקראו נה"י, כי הכונה היא על בחינת המסך המתוקן בעטרת יסוד דעליון, ששם נכללו המ"ן דתחתון בעת הזווג ליציאת המוחין שלו, ומתוך שיסוד כולל נה"י אפשר לקראו נה"י, אמנם באמת הם ע"ס שלמות של או"ח, המלבישים לאו"י היוצאים על המ"ן דתחתון הכלול באטרת יסוד דעליון. וכיון שהם ממסך דעליון, ע"כ נחשבים לבה"י דעליון, וכיון שהם מבחינת המ"ן דתחתון המלבישים על המוחין דאו"י שלו בעת יציאתם בעליון, ע"כ הם יורדים עם המוחין האלו, ומתלבשים בראש התחתון, עש"ה. ובאלו נה"י דעליון המתלבשים עם המוחין בראש התחתון, נבחנים בהם ג' מקומות: א' בהיותם עוד בעליון, כלומר בעת שהתחתון נכלל שם בבחינת מ"ן. כנ"ל. וב' בעת יציאתם משם, שנתקנים בבחינת צל"ם מטרם כניסתם להעשות מוחין פנימים בראש התחתון, כמ"ש הרב לעיל (דף א' קס"ד אות קי"ז) ע"ש. וג' הוא כשהם מתלבשים בפנימיות הראש דתחתון ונעשים בו ללבושי מוחין. ותדע, שבחינת החיורתי והשערות יוצאים באלו הנה"י בכל ג' מקומות הנ"ל, אלא כאן שהוא מקום גבוה מאוד, אין הרב מדבר אלא מבחינת מקום הג', דהיינו אחר כניסתם תוך הראש דא"א ומתלבשים בו בבחינת מוחין פנימים. והנה הרב מפרש כאן באות (פ') שבעלות האו"ח מתתא לעילא ופוגע בקרומא דאוירא, נעשה שם בצורת ווין שהם השערות, והחיורתא נעשה מאו"ח מטרם שהגיע לקרום, והשערות יוצאים מן הקרום, וכיון ששרשם ווין, וואו במילואה בגי' י"ג, ע"כ נעשו בסוד י"ג, בין השערות ובין החיורתי. עש"ה. פירוש: כי המוחין דא"א, המלובשים בנה"י דעתיק הם מבחינת קומת ע"ב, כנודע, וע"כ בכניסת המוחין לראש דא"א ונעשה הזווג בעטרת יסוד דעתיק ומוציא בו קומת ע"ב, הנה לולא תיקון ההוא של קרומא דאוירא, המעמיד לבחינת הגלגלתא בחסדים מכוסים, ע"י הגבהת ראשי ירכין דנו"ה דעתיק למעלה מן היסוד כנ"ל, היה צריך קומה זו היוצאת מן המסך ולמעלה, לגלות אור החכמה גם גגלגלתא דא"א, כדרך כל הזווגים דקומת ע"ב שיצאו בפרצופים הקודמים לאצילות. אלא כיון שכאן נעשה זה התיקון דקרומא דאוירא המעלה ראשי ירכין המלובשים בגלגלת שלא יקבלו חכמה, נמצא בשעה שהאו"ח העולה מהמסך פוגע שם בקרומא דאוירא, נסתלק ממנו בחינת אור החכמה מן הע"ב, שהוא הגלגלתא, כנ"ל. והנה אותו האור שנסתלק ויצא לחוץ מן הגלגלתא, הוא הנעשה בבחינת שערות החופפים על הגלגלתא ממעל עליו, בבחינת אור מקיף חוזר, שפירושו, שכבר היה בכלים וחזר ויצא משם, כי בכל הקומות דע"ב שמלפני אצילות היה אור החכמה מלובש בע"ב בפנימית אלא כאן מחמת התיקון דקרומא דאוירא היה מוכרח להסתלק מגלגלתא ולצאת לחוץ מכלי, ע"כ הוא מכונה בשם מקיף חוזר. וזה אמרו (באות קי"ז) וא"כ נמצא שיש ב' בחינות אל האורות האלו: א' בהיותם למטה יוצאים ממקומם עד הגיעם אל הקרומא ועדיין לא היו בציור ווין שהם השערות, רק אורות לבנים וחיורין והב' הוא אחרי עלותם דרך הקרומא ונעשו ווין שהם השערות. ולכן כנגד ב' בחינות אלו נמשכו אלו הב' בחינות שהם י"ג חיורתי וי"ג נימין דשערי, החיורתי מהמקום החלק והשערות מן הקרום" פירוש: כי נתבאר, שהשערות הם בחינת החכמה שיצאה מן הגלגלתא, ולא יכולה להתלבש בה מחמת תיקון הקרומות דאוירא, אמנם בעת יציאת האו"ח מן המסך, ומטרם שפגע בהקרומא דאוירא, הנה אז היה ראוי להמשיך ולהלביש אור החכמה בתוך הגלגלתא, כמו האו"ח שעלה מהמסך בפרצופי ע"ב הקודמים לפיכך נבחן בחינה זו לעצמה, ונקראת בשם חיורתי, שהיא מגולית מעט בבחי' הכלי דגלגלהא עצמה, דהיינו בהעור של הגלגלתא. אבל מבחינת פגישתה בקרומא דאוירא שהוציאה בזה כל בחי' החכמה מגלגלתא לחוץ, הנה בחינה זו נקראת שערות, והיא בחינת מקיף לגמרי, דהיינו שאין להם שום חיבור עם הכלי דגלגלתא אלא במה שהם תלוים בה. משא"כ החיורתי הוא בהי' העור דגלגלתא, והוא עכ"פ איזה שיעור קטן מן הכלי עצמה, והוא מטעם היותה מבחינת האו"ח מטרם שפגע וקבל את התיקון הקרומא, כנ"ל. אמנם לפי"ז יש לשאול, למה גם הם נתקנו בסוד י"ג. שהוא ואו במילואה כנ"ל, שמורה על בחינת ו"ק כלפי מה שאינה יכולה להלביש את הבינה דעתיק להיות גם הג"ר שלה בהארת חכמה, וע"כ הוא מתחיל מחסד דעתיק ולמטה, שע"כ נבחן לו"ק ימנים וו"ק שמאלים וא' באמצע, המורה על תיקון דהגבהת ראשי ירכין בסוד מים עליונים מיסוד שהוא הרקיע שבתוך הא' כנ"ל, ע"ש, וכיון שהחיורתא היא מבחינת האו"ח העולה מן המסך תכף בתחלת יציאתו, מטרם שנפגש עם תיקון הקרום שה"ס הא', נמצא שהוא אינו בבחינת י"ג, אלא לפי מדתו הוא יכול להלביש גם את בינה דרדל"א, שהרי עוד לא קבל את המעטת האור הבא מן הקרומא, וא"כ למה נתקן גם הוא בבחינת י"ג חיורתא. וע"ז ממשיך הדב ואומר "כיון ששרשם ווין, שכל ואו במילואה בגי' י"ג, לכן בין השערות ובין החיורתא היו י"ג" כלומר, כיון שהכלים הפנימים דכללות הראש דא"א לא קבלו שום שינוי מחמת החיורתי ההיא, כי רק העור דגלגלתא לבדה קבלה הלבנונית הזו, וכל הראש נשאר מוגבל לפי תיקון הקרומא, ע"כ נבחן גם החיורתי עצמה ע"פ השורש הזה וגם הם נעשו בסוד י"ג. וזה אמרו (באות ק"כ) "ומ"ש באדרא ד' מאה אלף עלמין אתפשט חיורא דגלגלתא וכו' לא איירי אלא באותם ד' אורחין בלבד שאית באחורי גלגלתא וכו' " כי נתבאר לעיל, ענין התחלקות של ג' הויות דחיורתא ושערות, שהם ע"פ ההבתנות של מל"צ דצל"ם, שב' הויות דימין ושמאל הם מ"ל דצל"ם, והוי"ה דאחורי רישא הם בחינת צ' דצלם. והוא מטעם, כי המ"ל שהם בחינת ג"ר וז"ת דבינה, אינם צריכים להארת חכמה, כי גם ל' אינה צריכה הארת חכמה לעצמה, אלא להשפיע לצ', וע"כ הם שניהם בחינת פנים. אלא הוי"ה דם' כוליה ימינא, כי היא מתוקנת בבחינת ראשי ירכין שלמעלה מיסוד, שאינה מתמעטת ואינה מתגדלת ע"י היסוד, וע"כ אין למסך דעליון שום שליטה עליה, ולכן היא בימין הפנים, אבל הוי"ה דל' שהיא עכ"פ צריכה להארת חכמה בשביל ליתן לצ' ע"כ נחשבת לשמאל אל הם', אבל היא נמצא ג"כ בפנים בשביל שאינה צריכה בשביל עצמה. ורק הוי"ה דצ' שהיא הצריכה להארת חכמה בשביל עצמה, ע"כ רק היא סובלת מן המסך בעיקר, והיא נמצאת משום זה באחורי רישא. ע"ש. ולפיכך בבחי' החיורתי, שהם בחי' ההארת חכמה דגלגלתא, בסוד העור הלבן שלה, שהיא מבחינת האו"ח מטרם שפגע בקרומא דאוירא, והוא לא קבל ממנה בחינת המעטת האור, כנ"ל, הנה עיקר כחה נבחן, רק בהוי"ה הג' שלה, שהיא הוי"ה דאחורי רישא, כי ב' הויות דפנים המה רק בבחי' משפיעים להוי"ה דאחורי רישא, כנ"ל. וז"ש שד' מאה אלף עלמין דהתפשטות של החיורתי, אינם אלא רק מהוי"ה דאחורי רישא, ומאלו הד' ארחין דלבנונותא נמשכו ד' מאה אלף עלמין. כי הכוונה היא על התפשטות החכמה ממנה, כמ"ש הרב להלן. אשר התפשטות זו נמצאת בעיקר בד' ארחין דאחורי רישא, כמבואר. וזה אמרו באות (קכ"ג) החיורא גופיה הוא ת' אלפין עלמין אך הנהירו דיליה אינו רק ת' עלמין לבד, כי בא"א הם אלפין ובאו"א הם מאות וז"ש בעלמא דאתי, כי שם הם מאות וכו', וכבר ידעת שכל כתר הוא מסטרא דאמא, והאי גלגלתא הוא בחינת בינה המקפת את החכמה וכו' " פירוש: כי אור חכמה, מכונה תמיד בשם אלפים, בסוד ואאלפך חכמה, ולפיכך החיורתא גופה שהיא בחינת ע"ב באור החכמה, כי היא לא קבלה המעטת האור מקרומא באוירא, כנ"ל, וע"כ הוא עצמה בחינת ת' מאה אלף עלמין. אבל צדיקיא נוטלים אותה מבחינת הגלגלתא במה שהיא בחינת בינה המקפת את החכמה, כלומר, ממה שהיא בבחינת תיקון הם', שהוא בחינת התיקון דג"ר דבינה שאינה משנית דרכה, והיא תמיד בחסדים מכוסים, כנ"ל, וכיון שצדיקים אינם יכולים לקבל החיורתי אלא באמצעות ג"ר דבינה, כנ"ל, ע"כ מתמעט האור הזה להם, ואינו נבחן בבחינת אלפים, אלא בבחי' מאות, כי בינה בערך חכמה נבחנת בשם מאות. וזה שמדייק הזוהר, "דירתין לה צדיקיא בעלמא דאתי". שהוא בינה, כלומר באמצעות בינה. אמנם עדיין לא יצאנו ידי חובת הביאור במ"ש הרב שהחיורתא הם שורש להארת חכמה שבשערות, כמ"ש הרב (דף א' שס"ח אות קנ"ו) "ובהיות עת רצון אז מאירים י"ג החיורתי בי"ג הנימין, ואז מסתלקין הנימין מע"ג המצח והפנים וכו' ויאירו אור נפלא בי"ג ' תיקונא דיקנא" עש"ה. הרי, כי החיורתא הם שורש להארת חכמה של שערות רישא ודיקנא, שע"י מתגלה אור הפנים של א"א. וע"כ צריכים להבין ענין החיורתי בעמקות יתירה. ומתחלה צריכים להבין היטב דברי הרב לעיל (דף א' ע"ו אות קל"ט) בסוד חורש מצ"ל. וז"ל. והנה תחלה באה החכמה, ואח"כ הדעת, ואח"כ הבינה, שהם ג' אותיות צל"ם הנזכר, א"כ יהיה הסדר מצ"ל, שהם: חכמה, דעת, בינה. והוא נקרא ביחזקאל, יפה ענף וחורש מצל, שהוא ז"א הנקרא ארז הלבנון" ע"ש. והוא תמוה לכאורה, שז"א שהוא ענף של בינה ישפיע הארת חכמה אל השורש שלו שהוא בינה, ולמה נתהפך כאן הסדר. והענין הוא, כי יש כאן הבחנה רבה וגדולה, הנמשכת מע"ס דאו"י, וצריך שתזכור היטב המתבאר לעיל בביאור ע"ס אלו (בדף ה' ד"ה וטעם) ע"ש כל ההמשך. ונתבאר שם, כי בחינת המשכת החסדים מן המאציל נקרא ספירת בינה דאו"י, ואחר שנאצלה בינה, המשיכה הארת חכמה לאור החסדים, שהמשכה הזאת נקראת ספירת ז"א דאו"י כי השינוי הזה שבאור החסדים, שקבל הארת חכמה, מבדיל את החסדים מן הבינה, והוא נק' ז"א. ע"ש. הרי שספירת בינה בעצם היא אור חסדים בלבד, בלי חכמה, וחסדים עם הארת חכמה, הוא ז"א. אמנם לאחר שנאצל ז"א, הנה הכרח הוא שבינה קבלה לתוכה גם הארת חכמה מספירת ז"א ממטה למעלה, הגם שאין לה ענין בהארת חכמה הזאת, בהיותה בסוד כי חפץ חסד הוא. ונמצא שמבחינה זו דהארת חכמה, נהפך הענף להיות שורש, כי מקום הארת חכמה הוא בז"א דאו"י, וז"א מאיר אל הבינה ממטה למעלה מבחינת הארת חכמה שלו. וזכור זה תמיד, כי זהו מפתח לכל המוחין של אצילות. ועם זה תבין, מה שפעם אומר הרב שאור הבינה הוא רחמים גמורים, ואין שום דינים נוהגים בה, ובכל מקום שאור הבינה מתפשט, בורחים החיצונים משם. ופעם אומר שדינין מתערים מינה, כמ"ש בזוהר. ועם הנ"ל תבין זה היטב, כי מצדה עצמה, שהיא בחי' חסדים בלי חכמה, אין שום דינים מתערים מינה, ואדרבה בכל מקדם שאורה הגדול מתפשט בורחים משם החיצונים. אמנם מבחינת הארת חכמה שקבלה מז"א ממטה למעלה, כנ"ל, הנה מבחינה זו דינים מתערים מינה, והבן זה היטב. גם תבין עם הנ"ל ענין ירידת הנקודות דס"ג למטה מטבור דא"ק, שע"י ירידה זו נתחבר בה בחינת ה"ת דא"ק, שע"כ נעשה צמצום חדש בסוד עלית ה"ת לעינים, שהוציאה את האח"פ דכל המדרגות לחוץ, כנודע. וז"ס ותלכנה שתיהן, כי ב' ההין נתחברו זו בזו, כמ"ש בחלק ז', ע"ש. ובאמת יש להקשות איך אפשר שנקודות דס"ג יתחברו עם ה"ת דא"ק ויתמעטו משום זה, אחר שהם בחינת אור דחסדים, כי הטעמים דס"ג לא ירדו למטה מטבור, משום שיש בהם בחינת ע"ב, אלא הנקודות דס"ג להיותם מבחינת אור חסדים בלבד, ע"כ יכלו לירד למטה מטבור, כמ"ש (בדף ש"צ ד"ה וס"ג) ע"ש. וא"כ למה נתמעטו משום זה, הלא ידוע שאין שום דין ועביות יכולים לשלוט באור חסדים. שהרי עליהם לא היה צמצום כלל. ועם הנ"ל תבין זה היטב. כי בחי' ה"ת שנתחברה בה"ר, דהיינו בנקודות דס"ג, לא היה זה בעצם בחינתה, אלא בבחי' ההארת חכמה שיש שם בהכרח מבחי' ז"א דאו"י, שהארה זו נמצאת בה בהכרח, אלא שאינה עולית בה בשם, מחמת שאינה מבחינתה, ואין לה ענין בה, כנ"ל. אמנם כיון שהיא נמצאת בה, נעשתה הארה זו למקום אחיזה אל ה"ת דנה"י דא"ק שתוכל להתחבר שמה, בסוד ותלכנה שתיהן, ומשם ואילך, דינין מתערין מינה, דהיינו מכח החיבור דה"ת בה. כמבואר. ועם זה תבין ביותר ענין התיקון של ם' דצל"ם מכח הקרומא דאוירא, שנתבאר לעיל, כי המסך שבפה דעתיק הבדיל ג"ר דבינה מז"ת דבינה עם הקרום הזה, כי העמיד המסך שלו תחת הג"ר דבינה בסוד רקיע המבדיל בין מים למים, שג"ר דבינה נתקנו בבחי' מים עליונים מתוך הם' המגבילם שלא יקבלו בתוכם הארת חכמה, אפילו בעת גדלות, שבזה הגביה את הם' הזו למעלה מיסוד, שפירושו שאינה מקבלת כלום מיסוד, לא מקטנותו ולא מבחי' גדלותו כמ"ש (בדף א' של"ט ד"ה בינה ע"ש.) כי כל התיקון הזה הוא להבדיל את ג"ר דבינה שלא יהיה לה שום חיבור עם ז"א דאו"י, ולא תקבל עוד שום הארת חכמה ממנו. והבן היטב. ונודע, שענין תיקון זה דמל"צ דצל"ם אינו נוהג רק בשעת עלית הפרצופים למדרגת העליון, דהיינו בעת שא"א נתחבר עם עתיק לפרצוף א', וכן או"א עולים לג"ר דא"א, וישסו"ת מתחבר עמהם לפרצוף א', וכן ז"א לאו"א. דהיינו בשעת הארת ע"ב ס"ג העליונים, שמתבטלים הפרסאות לשעת הזווג, שאז כל תחתון מתחבר עם העליון שלו כי הצמצום ב' דה"ת בעינים מתבטל אז וכיון שכל תחתון הוא אח"פ דעליון, נמצא אז מתחבר אל העליון, לגו"ע שלו. כנודע. ואז נוהג ענין מל"צ דצל"ם, המורה, ששינוי הזה דביטול הפרסא וירידת ה"ת מעינים אינו פועל כלום בם' דצל"ם דכל פרצוף, אלא בל' שבו, ובה נבחן ירידת ה"ת, בסוד יציאת י' מאויר ואשתאר אור. משא"כ הם' דצל"ם נשארת בבחינת אוירא כמקודם, כלומר, שנשארת בבחינת חסדים מכוסים בלי שום שינוי. אמנם בבחינת מוחין הקבועים דכל פרצוף. דהיינו כמו שהרב מחלק אותם ע"פ הקומות דמ"ה, שעתיק לקח כתר דמ"ה, וא"א חכמה דמ"ה, ואו"א בינה דמ"ה, וז"א בבחי' נפש רוח דמ"ה. הנה מצד המוחין אלו אינם נבחנים בצל"ם, אלא בבחינת ס' ום' סתומה. כי הראש דא"א בערך עתיק, אינו אלא בינה וזו"ן, דהיינו אח"פ שלו, הנקראים מחצית הכתר התחתון, אשר הבינה מהם, נחלקת רק ע"פ ס' ום' סתומה, כי חב"ד חג"ת שלהם הם בחינת ג"ר דבינה, והם נקראים או"א עלאין, ובחינת ז"ת דבינה נקרא ם' סתומה, מטעם שמז"ת דבינה ולמטה כבר שולט המסך דעליון והם בבחינת ו"ק בלי ראש. וז"ש הרב שהאוירא נקרא מוח סתום שבגלגלתא. דהיינו להיותה ם' סתומה כנ"ל. ונמצא שראש דא"א מצד הקביעות, אינו נקרא ג' ראשים, בסוד םמל"צ כנ"ל, אלא רק גלגלתא ומ"ס בלבד כי מוחא דאוירא אינו עולה אז בשם, אלא הגלגלתא היא בחינת ס', והיא בחינת חב"ד חג"ת ואו"א עלאין, דהיינו עד הקרומא דאוירא, ומקרומא דאוירא ולמטה הוא בחינת ם' סתומה, הנקרא מוחא סתימאה, ועד"ז או"א, המלבישין מגרון דא"א, ולמטה, נבחן או"א לבחינת ס' דהיינו חב"ד חג"ת דבינה, כנ"ל. ומחזה ולמטה נבחן לבחינת ם' סתומה. אלא בעת שיש הארת הע"ב ס"ג עלאין שטפת ע"ב מבטלת את הפרסאות וג' ראשים דא"א עולים ומתחברים לגו"ע שלהם שברדל"א, הנה אז מתגלה זה התיקון דמל"צ, המורים שענין ביטול הפרסא אינו מגיע לחב"ד דגלגלתא אלא לז"א שלה שנקרא מוחא דאוירא. כנ"ל. ועד"ז באו"א שעולים לג"ר דא"א, מתחלקים ג"כ למל"צ. ע"ד הנ"ל. והנה אז, אין טפת ע"ב העליונה יכולה לבא לל' דצל"ם, כי היא בחינת בינה כמו הם' דצל"ם, דהיינו ג"כ בחסדים מכוסים כדרך הבינה שמשורשה אינה צריכה לחכמה, כנ"ל. ולפיכך באה תחלה הטפה דע"ב אל צ' דצל"ם שהיא בחינת ז"א והוי"ה דמ"ה, שמצד האו"י הוא נבחן לבחינת או"פ דחכמה כמ"ש לעיל. ואז עולה הארת חכמה מן ז"א אל הבינה, שהיא ל', ואחר שהל' קבלה הארת חכמה, יורדת הי' מן האויר, ואשתאר אור. באופן, כמו שבבחינת ע"ס דאו"י, נמצא שהענף שהוא ז"א משפיע הארת חכמה אל השורש שלו, כן גם עתה, כשהארת הע"ב רוצה להוריד הי' מאויר מן הל' דצלם, הנקרא מוחא דאוירא, הוא משפיע מקודם לצ' שהיא מו"ס, ששם המקום דהארת חכמה וההארה עולה ממו"ס אל הל' שהיא מוחא דאוירא, וי' יוצאת מן האויר, ואשתאר אור. וז"ש הרב בסו"ה יפה ענף וחורש מצ"ל, שמתחילה מקבל הדעת שהוא ז"א וצ' דצל"ם, והוא משפיע הארת החכמה לבינה, שהיא ל' דצל"ם, ונעשה הסדר מצ"ל. כנ"ל כי זה נבחן ליופי הענף, שהוא נעשה משפיע אל השורש שלו, וע"כ קראו הכתוב יפה ענף. וזהו מעלת החיורתי, כי גם בבחי' סדר ביאת החכמה לא"א, נבחן ג"כ שבינה שהיא ל' דצל"ם קבלה חכמה מצ' דצל"ם, שהיא מ"ה, ומו"ס. ונמצא, בעת ביאת החכמה אל מו"ס, עוד לא נעשה באור החכמה בחינת התלבשות של ם' ל', הדוחה ג"ר דחכמה מראש דא"א, כי התלבשות זו, היא באה אחר ביאת החכמה אל הבינה מן הז"א, שאז נעשה יציאת הי' מאויר דל' ואשתאר אור, ולא נעשה יציאת הי' מאויר דם', ונשארת בבחי' אויר כמקודם לכן. אמנם מטרם שהגיע החכמה אל הל' דהיינו בעוד החכמה במו"ס, עדיין החכמה היא בגלוי בלי לבושים דמ"ל, והיא מתלבשת בו בכלים הפנימים, ובחינה זו נקראת חיורתי, דהיינו בעוד אור החכמה במו"ס. ואחר שהחכמה עולה ופוגשת בקרומא דאוירא, ששם בחינת ל' דצל"ם, אז מתחיל ההתלבשות במ"ל והג"ר המגולים דחכמה מוכרחים תכף להסתלק מן הכלים הפנימים לבחי' מקיף חוזר, והלבושים של אותו חלק החכמה נעשו לשערות הבוקעים ויוצאים לחוץ בבחינת מותרי מוחא. הרי אשר בחינת החיורתי, הם שורש אל השערות, כי החיורתי היא מבחינת מו"ס, שה"ס משפיע אל הבינה, שמבחינה זו היא השורש. כנ"ל. ומכ"ש עתה, כי גם נסתלק האור תכף בפגעו בל' דהיינו בקרומא, כנ"ל, הרי ודאי שזה החלק דמו"ס מטרם שהגיע לבינה, הוא השורש של האור שנסתלק דרך השערות. ולפיכך צריכים השערות תמיד לקבל מן החיורתי.

6 hours ago
Saymon Pires Da Silva added Mishneh Torah, Repentance 2:1 and 11 others »
Version: Publicado em 5784, Saymon Pires da Silva [pt] (English)

Qual é a verdadeira teshuvá? É aquele que tem em suas mãos algo que transgrediu e tem a capacidade de agir, mas se afastou e não o fez por causa da teshuvá. Não por medo nem por fraqueza de força. Como é isso? Se alguém transgrediu com uma mulher e, após um tempo, se isolou com ela e permanece em seu amor por ela, com sua força física e com o poder que transgrediu e se afastou, mas não transgrediu, este é o verdadeiro dono de teshuvá. Como Shlomo disse (Kohelet 12:1): "Lembre-se do teu Criador nos dias da tua juventude". E se ele não se arrependeu senão nos dias da velhice, quando não há mais possibilidade de agir como agiria, mesmo que não seja uma teshuvá elevada, é benéfica para ele, e ele é um dono de teshuvá. Mesmo que ele tenha vivido toda sua vida e se arrependido no dia de sua morte, e morra em sua teshuvá, todos seus pecados serão perdoados, como está dito (Kohelet 12:2): "Até que a luz, o sol, a lua e as estrelas se escureçam, e as nuvens voltem após a chuva", que é o dia da morte. A regra é que se ele se lembrou de seu Criador e se arrependeu antes de morrer, será perdoado.

6 hours ago
11 related »
Joseph Yudelson published a new Source Sheet, Like a Flame to a Flame: Death & Continuity in Avot DeRabbi Natan.
6 hours ago
Benjamin Davidson added a connection between Mishnah Kelim 25:7 and Tosefta Kelim Batra 3:4
(automatic citation link)

7 hours ago
Benjamin Davidson added a connection between Mishnah Kelim 25:8 and Tosefta Kelim Batra 3:3
(automatic citation link)

7 hours ago
Benjamin Davidson edited Tosefta Kelim Batra 3:3 and 2 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

[A block with a cavity of] one-fourth of a kav, that one filled with pieces of wood and affixed them: Rabban Shimon ben Gamaliel and Rebbi render it impure until it is affixed with a nail. Said Rabbi Akiva, they only mentioned the "~~place of gripping~~gripping place (i.e., the handle)" (Kel. 25:7) in regards to cups, so that one would not drink and defile one after another. Impure liquids that placed on the ~~place of~~ gripping place of a cup and he touched a pure loaf of bread to them: The loaf is defiled. Pure liquids that were placed on the ~~place of~~ gripping place of a cup and he touched an impure loaf of bread to them: The liquids are defiled. Impure liquids that were placed on the ground and he touched them [with a cup] whose outer sides were pure, the gripping place defiles the outer sides of the cup. Pure liquids that were placed on the ground and they touched the gripping place of a cup whose outer sides were impure: The liquids are defiled. Rabbi Meir says, [the laws concerning the purity status of various parts of a vessel] apply to impure hands (Kel. 25:7). How so? It is possible to say (alt., "It is impossible to say" (GR"A)), in regards to [a vessel that has been] dried, for hands cannot defile that which is dried. It is impossible to say, in regards to [a vessel] filled with liquids, for unless he touches them, the liquids are not defiled. Conclude from this that his hands were impure and the outsides of the cup were pure, and the liquid dripped onto the outer sides of the cup. He may hold onto it by the gripping place, and he need not be concerned lest the liquids the were on the outer sides of the cup defiled him due to his hands, and that he went back and defiled the cup (Kel. 25:8).

7 hours ago
2 related »
Saymon Pires Da Silva added Mishneh Torah, Repentance 1:1 and 4 others »
Version: Publicado em 5784, Saymon Pires da Silva [pt] (English)

Todas as mitzvot que estão na Torá, tanto as de fazer como as de não fazer, se uma pessoa transgredir uma delas, seja intencionalmente ou por erro, quando ela fizer teshuvá e se arrepender de seu pecado, ela deve confessar diante do Eterno, bendito seja, como está escrito (Bamidbar 5:6): "Quando um homem ou uma mulher cometerem..." e (Bamidbar 5:7): "E confessarão o pecado que cometeram". Esta é a confissão verbal. Essa confissão é uma mitzvá a ser cumprida. Como se confessa? Diz-se: "Por favor, o Nome, pequei, fiz mal, transgredi diante de Ti, e fiz isto e aquilo, e eis que me arrependi e estou envergonhado de minhas ações, e nunca mais voltarei a fazer isso". Este é o essencial da confissão. E quem faz uma confissão detalhada e prolongada nesse assunto, certamente ela é louvável. Da mesma forma, os pecadores que trazem seus sacrifícios, seja por erro ou intencionalmente, não têm perdão por seu sacrifício até que façam teshuvá e confessem verbalmente, como está dito (Vayikrá 5:5): "E confessará o pecado que cometeu". E assim, todos aqueles que são passíveis de pena de morte pelo tribunal ou de castigos corporais, não têm perdão por sua morte ou por seus castigos até que façam teshuvá e confessem. E assim, quem prejudica seu companheiro ou danifica seu dinheiro, mesmo que tenha pago tudo o que lhe é devido, não terá perdão até que se confesse e se arrependa de continuar a fazer tal coisa no futuro, como está dito (Bamidbar 5:6): "Por todos os pecados do homem".

7 hours ago
4 related »
Roni Leibovitch published a new Source Sheet, Being Hereandafter Chayei Sara?.
7 hours ago
Saymon Pires Da Silva added Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 12:1 and 16 others »
Version: Publicado em 5784, Saymon Pires da Silva [pt] (English)

Não se deve raspar as extremidades da cabeça como faziam os idólatras, como está escrito (Vayikra 19:27): "Não cortarão as extremidades de sua cabeça." E é obrigatório para cada extremidade. Por isso, quem raspar as duas extremidades, mesmo que seja em um único lado e uma única evidência, recebe duas correções. Uma é quem raspa as extremidades apenas e deixa o cabelo de toda a cabeça, e a outra é quem raspa toda a cabeça de uma vez, sendo que recebe uma correção, pois raspou as extremidades. Em que caso isso se aplica? Ao homem que raspa, mas o homem que se raspa não recebe correção, a menos que tenha ajudado o que está raspando. E quem raspa o menor recebe correção.

7 hours ago
16 related »
Shoshana Kahan edited Ohr HaChamah on Zohar 3:9a:1 history »
Version: Ohr Hachama, Peremyshl, 1896-1898 (Hebrew)

יוסיפון למחטי בראותם שהם בשלוה ועובדי השם מגולגלין ברעב יאמרו ידינו רמה ושוא עבוד אלדים. יהיב להו שלוה לפורעם כל הטובה שעשו כדי שיהיו אבודים מכל וכל. והצדיקים נותן להם רעה בעה"ז לפורעם איזה חטא שעשו בגוף זה או קודם בסוד הגלגול ולהטיב להם לעה"ב:

8 hours ago
Shoshana Kahan edited Ohr HaChamah on Zohar 3:95a:7 history »
Version: Ohr Hachama, Peremyshl, 1896-1898 (Hebrew)

בהאי יומא וגומר קשיא ליה כיון שכל זה נמצא בג' רגלים מאי עדיפנא דשבת ותי' דאתנשי כל צערא וגו' משא"כ בי"ט. יומא דהלולא דמלכא יחוד ממש בחופתם ונשמתין אתוספן למטה בבני אדם כגוונא דעלמא דאתי שהוא עולם שכולו שבת שאז גוברת מדת הבינה שממנה נשמת כל חי אבל בי"ט אעפ"י שיש בו תוספת נשמה כנר' מהתיקונים עכ"ז אינו בעלמא דאתי אלא קצת כנזכר בסבא:

8 hours ago
Shoshana Kahan edited Ohr HaChamah on Zohar 3:45b:2 and 2 others »
Version: Ohr Hachama, Peremyshl, 1896-1898 (Hebrew)

אדם כי יהיה בעור וגומר הענין שהגלות הם הקליפו' לבושי שביה שהמ' מתלבשת בהם: לאו דאיהי פקידת ח"ו שאדרב' ראוי והגון להסתכל ולהשיג האדם בקדושה כל מה שיוכל. אלא בגין דאיהי חמאת וגומר וחוששת שמא יתייאשו או יחשבו שזו דרכה לכך היא אומרת לישראל כשתסתכלו בי לא תוכלו להשיגני עתה בגלותי אמנם בזמן גאולתי הייתם משיגים השגתי השגה שלימה אמנם עתה תשיגו מעט קט ממאורי מפני העדר המאיר בי והנהגת הדברים בגלות הם על סדר אחר ולזה לא תוכלו להשיגני על נכון מפני תגבורת הקליפות וז"ש אל תראוני ודאי יר' שאם הכוונה דפקידת דלא למחמי לה היה לה לו' הסתירו עיניכם ממני אמנם הכוונה אל תראוני אם תסתכלו בי ונתינת טעם שאני שחרחורת מכריח יותר וז"ש מ"ט וגומר ששזפתני לשון זפת ושחרות וז"א שזפתני מבעי ליה ובלי ספק ש' א' לשמוש זפ"ת ליסוד המלה ונתרעמת שהיה לה מהשמש ב' תועליות ונמנעו ממנה הא' האור הנמשך לה ממנו הב' אפי' בהעדר האור היתה השגחתו עליה וזה שאמר לאנהרא לי ולאסתכלא בי ושניהם נמנעו ואפשר כי לאסתכלא הוא מה שהשמש נהנה ומסתכל ביופיה והכל נסתלק וז"ש דאסתלק וגומר בשית נהורין וגומר כי היא בעל ו' קצוות ויאיר מכולם ויחשיך בכולם והיינו שש זפתני בששה השחירני שם לקם כנזכר:

8 hours ago
2 related »
Shoshana Kahan edited Ohr HaChamah on Zohar 3:35b:55 history »
Version: Ohr Hachama, Peremyshl, 1896-1898 (Hebrew)

ר' חייא פליג אדר' יצחק ואמר שקיום האדם בעולם התחתון הוא ע"י ת"ת ומ' וראיה מאומ' נעשה אדם דהיינו מאמר הבינה אל החכמה ואמר שיהיה מעשה האדם וקיומו ע"י הת"ת ומ' וז"ש בצלמנו ת"ת צלם החכמה כדמותינו מ' דמות הבינה או יהי' מאמר הת"ת אל המ' ור' יוסי מוכיח מקרא דקאמר עשוהו פי' עשיית ה' ו' שהם ת"ת ומ': צלם בדכורא יר' עיקר הזכר מצד הת"ת בצלם ועיקר הנקבה בדמות מ' והיינו ביסוד הנשמות זכר ונקבה שהם מקב"ה ושכינתיה ולא היה עיקר ראייתו מפ' בצלמינו כדמותינו משום דמשמע שיהי' בו צלם ודמות ולא משמע שיהי' קיומו ובריאתו בת"ת ובמ' ובצלמנו כדמותינו פי' עם צלמנו ודמותינו שיהיה בו וז"ש ודא הוא ב' ואוקמוה פי' תרתי ת"ת ומ' צלם ודמות יחד אמנם לר' יצחק ב' פי' שתי בחינות שיש בבינה הא' סתימא והב' פתיחא וז"ש ר' יצחק אמר מפני מה ב' פתיחא וסתימא אלא לעקור פירושי ר' חייא ור' יוםסי כנז'. בשעתא דבר נש וכו' היינו תחלת שמושו אמנם שנה ופי' קשה כדמסיק. מהרמ"ק זלה"ה:

8 hours ago
Shoshana Kahan edited Ohr HaChamah on Zohar 3:21b:1 history »
Version: Ohr Hachama, Peremyshl, 1896-1898 (Hebrew)

מאן חפי עיניך פי' וכי יובל העפר לכסות עיניך או יר' מי יערב לבו לגשת אליה בעת פטירתך. אתר די דינא מ' בבחינת הדין השולט בעולם דינא דמלכות' אדנ"י. אתקין ביתא למלכא כנודע שבית יהו"ד וכסאו הוא אדנ"י בסוד שם יאהדונה"י וביתא דמקדשא לתתא שאם דין המ' בו אין הת"ת בו אלא שכינה שוכנת והיא נעשית כסא אל הת"ת. ודא אחידא פי'מדה זו שוכנת בתחתונים כדי שתהיה היא מתייחדת העליונים בתחתונים ומטעם זה נק' שכינה שהיא משכנת המדות למטה: וכד מקדשא וגו' כי מעשה הקרבנות העולות בסוד ההתעוררות ע"י המ' גורם קשר וייחוד ד' אותיות יהו"ד בסוד קרבן ליהו"ד כנז' לעיל. למען אדני שלא אשתכח וגו' וכד אשתכח לבר ג"כ העליונות בלי תיקון אלא שלא רצה לפרש. דהא בגבורן אחידא תדירא פי' מ' שהיא אלי אתה מדת דוד ודאי ואמר אלדי"ם להראות על קשרה עם הגבורה הנק' אלי"ם בלשון רבים. או יר' אחידא תדירא מדת מ' שהיא אחוזה וקשורה בגבורה ובינה שהם אלי"ם גבורה אל"י בינה אתה מ' לא שביק וגו' במזמוריו כאו' בהיותו במדבר יהודה בהיותו במערה תפלה וכיוצא. נפשא תאיבא לידבק נפש בנפש כי הנפש במ' וגופא דילי לאתחזאה וגו' לא להדבק שא"א אלא כענין יראה כל זכורך. אתר דאקרי שחר נצח כי בחסד שם האור אמנם שחר נכון מוצאו הוא תחלת הארת האור בנצח. ומלכות מסטרא דנצח אתקרי אילת השחר. ודוד מלכא וגו' עם היות ששירים ומזמורים הם שממש השכינה משוררת הכא במזמור זה הוא מוכרח שדוד משורר אותו על השכינה.

8 hours ago
Shifra Chelst published a new Source Sheet, Miracles for Rivka.
8 hours ago
Shoshana Kahan edited Ohr HaChamah on Zohar 3:212b:28 history »
Version: Ohr Hachama, Peremyshl, 1896-1898 (Hebrew)

קצח ע"ב ונטל קדרה וגומר אלף וחמש מאה וכו' הטעם להיותה טמונה אחר אלף ות"ק אמין יובן מפ' בראשית דף ל' ריש ע"ב כי אמרו שם בסוד פסוק והארץ היתה שהם סוד הקליפות ואמר שם כי כל עלמא יתיב בין סנפיריו וקילופיו דלויתן ההוא חויא רבא ואינון קולפוי וסנפירוי קבועים וטמונים בקרקע אלף ות"ק אמין ושם נגנזו בנוקבי דעפרא דתמן ולכן טמן בלק קדרה זו שם כדי שיתקיים הכישוף ע"י אותם הכחות אשר שם וזה אמת ויציב גם שם אמרו כי מיא אתקלו בתיקלא אלף ת"ק אמין ע"י ג' אצבעות השי"ת כי זהו סוד וכל בשליש עפר הארץ שהם ג' אצבעותיו ית' ולכן כרה דוד אלף ות"ק אמין והוציא מים:

8 hours ago
Shoshana Kahan edited Ohr HaChamah on Zohar 3:107b:25 history »
Version: Ohr Hachama, Peremyshl, 1896-1898 (Hebrew)

ואי תימא שתין וגומר דהיינו ו' ספירות על המ' עד הבינ'. חד טמירא ועלמא אסתמיך עליה וגומר זה יובן מפ' פקודי שהיכל קדש הקדשים הוא ליוסף והענין שהיסוד היא ספירה תחתונה למטה אם מסתתרת ואינה באה לחשבון וכאשר יעלה אל שער הנ' יתעורר מהמחשבה העליונה למטה לפעול פעולת הייחוד ויתפשט ויתגלה משא"כ בשאר הספי' ולזה הספיר' הזאת היא נקוד' מסתתרת ואינו מתגלה אלא למעל' בסוד צדיק בעולם הבא ושם תלוי עיקר פעולתו ועד עלות יש'שם אינו בא לידי חשבון והבן:

8 hours ago
Shoshana Kahan edited Ohev Ger, Part II, Variants in Targum Onkelos 392:1 history »
Version: Ohev Ger, Philoxenus sive de Onkelosi, Vienna, 1830 (Hebrew)

טהור מקרה לילה, מקרי ליליא, כן הוא בכל הספרים, לשון קרי שבלשון חכמים, וכן בתיב"ע מקריות הרהור ליליא. ובג"ת וח"ג הגיהו מסואבת.

8 hours ago
Shoshana Kahan edited Ohev Ger, Part II, Variants in Targum Onkelos 338:1 history »
Version: Ohev Ger, Philoxenus sive de Onkelosi, Vienna, 1830 (Hebrew)

פוקד עון אבות וגו' בתר חובי אבהתהון, וכן בפרשת יתרו (לסבונא קוסטנטינא ואנוירשא), וברוב הספרים השמיטו מלת חובי.

8 hours ago
Shoshana Kahan edited Ohev Ger, Part II, Variants in Targum Onkelos 299:1 history »
Version: Ohev Ger, Philoxenus sive de Onkelosi, Vienna, 1830 (Hebrew)

אלהי הרוחות אֳלָהּ רוחיא (ש"ח וסביוניטה), כן צריך להיות, להיותו סמוך, וברוב הספרים אלהא רוחיא, והנה הוא נפרד, והוא גדוף וחרוף. וכן להיות לכם לאלהים לֶאֱלָהּ כן הוא בנסחאות המדויקות, וכן צריך להיות בלא אל"ף, בכל מקום שבא השם הזה בלא ה"א הידיעה.

8 hours ago
Shoshana Kahan edited Ohev Ger, Additions, Variants in Aramaic Targum to Psalms 39 history »
Version: Ohev Ger, Philoxenus sive de Onkelosi, Vienna, 1830 (Hebrew)

ישטנוני, וינ' מתנן לי, גענ' סטנןולי.

8 hours ago
Shoshana Kahan edited Ohev Ger, Additions, On Syriac Grammar, Introduction 3 history »
Version: Ohev Ger, Philoxenus sive de Onkelosi, Vienna, 1830 (Hebrew)

ודע כי בשני דפוסים שונים מצאתי אל יהי לשון פרסי, ושבוש גמור הוא, ובמדרש עם יפה תאר כתוב לשון ארמי, והנכון כגרסת הערוך, ובסוף גמרא דמסכת סוטה: אמר רבי, בארץ ישראל לשון סורסי למה? או לשון הקדש, או לשון יונית, ואמר רב יוסף בבבל לשון ארמי למה? או לשון הקדש או לשון פרסי ע"כ, ופירש רש"י לשון סורסי קרוב הוא ללשון ארמי, ואומר אני שזה לשון גמרא ירושלמית, ואומות העולם קורין אותו לינג"א שור"ייא עכ"ל ובמסכת בבא קמא (דף פ"ג) כתבו התוספות נראה דלשון סורסי הוא לשון ארמי וכו', והא דנקט הכא בא"י לשון סורסי ובבבל נקט לשון ארמי [כלומר שנראה כאלו שץתי לשונות הן] אומר ר"ת לפי שמעט משתנה, כעין לשון לע"ז שמדברים אותו בלשון צח במדינה אחת יותר מבאחרת, כי אנקלום הגר תרגם עד הגל הזה סהיד דגורא הדין, ולבן קרא לו יגר שהדותא; ונ"ל לשון שדבר לבן הוא לשון סורסי, ועל שם סוריא נקרא סורסי, דסוריא היא ארם נהרים וארם צובה שכבש דוד, ועל שם שקרובה לארץ ישראל אין לשון ארמי שלה צח כל כך עכ"ל.

8 hours ago
Shoshana Kahan edited Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 8:13 history »
Version: Tiferet Yisrael, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2010 (Hebrew)

לשון הרמב"ם במו"נ ח"ג פמ"ח: "וכן חלב הקרב משביע ומפסיד העכול ומוליד דם קר מדובק, ושרפתו היתה ראויה מאכילתו. וכן הדם והנבילה קשים להתעכל ןומזונם רע".

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 402:13 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 402:11

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 402:13 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתב רבינו הבית יוסף בסעיף י"א ~~(שולחן ערוך יורה דעה תב, יא)~~: מי שהתפלל כבר ערבית ועדיין יום הוא, ושמע שמועה קרובה – מונה מיום מחר, ואותו יום אינו עולה לו. עד כאן לשונו. ודווקא לחומרא אמרינן כן ולא לקולא, כגון שהיום הוא שלושים, ואם ימנה מלמחר תהיה שמועה רחוקה – לא אמרינן כן (ט"ז סעיף קטן ז). ואם הוא לא התפלל עדיין אף שהצבור כבר התפללו – מונה מהיום גם לקולא, וכמו שכתבתי לעיל סימן שע"ה.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 401:6 and Shulchan Arukh, Orach Chayim 696

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 401:6 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 7

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 401:6 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

עוד כתב בסעיף ז ~~(שולחן ערוך יורה דעה , ז)~~: מת לו מת קודם פורים, ופגע בו פורים – אינו מפסיק האבלות. ומכל מקום אין אבלות נוהג בו לא בארבעה עשר ולא בחמישה עשר, אלא דברים שבצנעא נוהג. וחייב לשלוח מנות. ואף על פי שאינו מתאבל בהם – עולים לו ממנין השבעה כמו שבת. עד כאן לשונו. ובאורח חיים סימן תרצ"ו ~~(שולחן ערוך אורח חיים תרצו)~~ לא כתב כן, ושם נתבאר.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 401:5 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 401:6

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 401:5 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתב רבינו הבית יוסף בסעיף ו ~~(שולחן ערוך יורה דעה תא, ו)~~ דבחול המועד אומרים על המת צידוק הדין וקדיש כמו בחול, וכן ביום טוב שני. אבל ביום טוב ראשון, כיון שאין מתעסקין במת – אין אומרים אותו. עד כאן לשונו. ורבינו הרמ"א כתב דיש חולקין שלא לומר צידוק הדין בחול המועד, וכן המנהג פשוט בכל מדינות אלו שלא לומר צידוק הדין בכל הימים שאין אומרים בהם תחנון. ולכן אין אומרים גם כן כשקוברין אחר חצות בערב שבת. ויש אומרים שאם קוברים המת בלילה, שאין אומרים קדיש ולא צידוק הדין. עד כאן לשונו. וכן בערב יום טוב. אבל בערב ראש חודש וערב חנוכה – אפילו אחת חצות אומרים, דאינם כערב שבת (לבוש וש"ך). וכן בתענית אסתר אחר חצות, וערב ל"ג בעומר אחר חצות, שאומרים. ובארבעה עשר באייר, במקומות שאין אומרים מפני פסח שני – אין אומרים.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 399:22 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 399:14

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 399:22 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתב רבינו הבית יוסף בסעיף י"ד ~~(שולחן ערוך יורה דעה שצט, יד)~~: מת לו מת בערב יום טוב, ונתיירא שמא לא יספיק לקוברו מבעוד יום, ומסרו לכותים שיוליכוהו לקוברו, כיון שהוציאוהו מהעיר ונתכסה מעיני הקרובים – חלה עליו אבלות. ואם הוא שעה אחת קודם הרגל, ונהג בו אבלות – בטלה לה גזירת שבעה אף על פי שנקבר ביום טוב. עד כאן לשונו. ואפילו למה שבארנו בסימן שמ"א דנמסר לכתפיים אינו אלא בעיר אחרת, שאני הכא שהרי בכוונה רצונם לסלק את עצמם מזה. ולכן אצלם הוה כלאחר קבורה.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 399:17 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 399:5

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 399:17 and Shulchan Arukh, Orach Chayim 548

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 399:17 and Shulchan Arukh, Orach Chayim 548:31
(automatic citation link)

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 399:17 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתב רבינו הבית יוסף בסעיף ה ~~(שולחן ערוך יורה דעה שצט, ה)~~: אם חל אחד מהאבלות חוץ מהשביעי בערב הרגל – מותר לכבס, ולא ילבשנו עד הלילה. וטוב ליזהר מלכבסם עד אחר חצות, כדי שיהא ניכר שמפני הרגל הוא מכבס. אבל לרחוץ – אסור עד הלילה. ויש מתירין לרחוץ אחר תפילת המנחה סמוך לחשיכה, וכן נוהגים. עד כאן לשונו. ביאור הדברים: דכל שלא כלו שבעת ימי אבלותו קודם הרגל, אלא שהרגל מבטל ממנו גזירת שבעה, אם כן עד שיכנס הרגל הוא עודנו בתוך שבעה, ואסור לו מדינא לכבס בגדיו ולרחוץ גופו. ומכל מקום מפני כבוד הרגל התירו לו לכבס, מפני שהכיבוס לא יכול לכבס למחר ביום טוב. אבל רחיצה לא התירו לו עד הלילה, שהרי גם ביום טוב יכול לרחוץ. ויש מתירין גם ברחיצה אחר המנחה, משום דרחיצה בחמין אי אפשר ביום טוב. ושיטה זו מפרשת מה שאמרו בגמרא (מועד קטן יט א) שאסור ברחיצה עד הערב: היינו עד זמן המנחה ולא כל היום (כמו שכתבו תוספות שם בד"ה שאסור בשם הרי"ט). ואפילו לפי מנהגינו שאוסרים ברחיצה כל שלושים, מכל מקום משום כבוד יום טוב התירו, כיון שמדינא דגמרא מותר. ולאחר הרגל נאסר ברחיצה עד תשלום שלושים, דשלושים לא נתבטלו כיון שהיה באמצע השבעה. (ועיין ש"ך סעיף קטן ט"ז, וט"ז סעיף קטן ה. ואף שבאורח חיים סימן תקמ"ח ~~(שולחן ערוך אורח חיים תקמח)~~ לא כתב הרמ"א כן, עיין שם – סמך על מה שכתב כאן, דבכאן עיקרי דיני אבלות. ויכול לרחוץ סמוך לערב.)

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 393:5 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 382

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 393:5 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 393:2

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 393:5 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

וזהו שכתב רבינו הרמ"א בסעיף ב ~~(שולחן ערוך יורה דעה שצג, ב)~~, וזה לשונו: מיהו המיקל לצאת בלילה מפני הצורך – לא הפסיד. והא דאסור לצאת חוץ לביתו, היינו דווקא לטייל או למשא ומתן וכדומה. אבל אם שלח מושל אחריו, או שצריך לילך בדרך, או לשאר דברים הצריכים לו הרבה, כגון דבר האבד – מותר לו לצאת. וכן נוהגין. ודין נעילת סנדליו, עיין לעיל סימן שפ"ב ~~(שולחן ערוך יורה דעה שפב)~~. עד כאן לשונו. כלומר: דשם נתבאר דבדרך מותר בנעילת הסנדל, עיין שם. וראה כמה דקדק בדבריו: שמקודם כתב "המיקל לצאת בלילה וכו'", ואחר כך כתב: "מותר לו לצאת", ולא הזכיר לילה. והענין כן הוא, דוודאי כשתלוי בו לבחור איזה זמן לצאת – וודאי דיותר טוב לצאת בלילה. אבל בשלח מושל אחריו, או לדרך, או לדבר האבד, שאין תלוי בו באיזה זמן לבחור – יכול לצאת אפילו ביום. ולכן לא הזכיר "לילה". ומכל מקום על המורה להבין ענין המוכרח לצאת, ואולי אין צורך כלל לזה.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 392:11 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 3

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 392:11 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתבו רבותינו בעלי השולחן ערוך סעיף ג ~~(שולחן ערוך יורה דעה ג)~~: מי שלא קיים מצות פריה ורביה ושידך אשה, ואחר שהכין צרכי חופה מת אחי המשודכת – מותר לכנסה ולבוא עליה. וכן אם יש לו בנים קטנים, ונתרצה לאחות אשתו – מותר לכנסה ולבוא עליה. וכן אם יש לו בנים קטנים ונתרצה לאחות אשתו – מותר לכנסה, כי היא מרחמת על בני אחותה יותר מאחרת. עד כאן לשונם. ביאור הדברים: דאף על גב דבגמרא לא מצינו היתר לישא ולבעול תוך שלושים למי שאין לו בנים אלא כשהוא אבל ואין לו ברירה אחרת, אבל אם הוא אינו אבל ושירצה לישא אשה אבלה בתוך שלושים – וודאי לא נתיר לו. דמי מכריחו לישא זו, ישא אחרת? אבל כשהיתה משודכתו מקודם – התיר רבינו תם כמו שהוא אבל, שהרי אי אפשר לו לישא אחרת, כמו שכתב הטור, עיין שם. והרא"ש הסכים לדבריו, אך שיהיה גם לזה הפסד, כגון שמתה קרובתה אחר שהכין צרכי החופה. אבל בלא זה לא התיר. ומשמע שדעת השולחן ערוך נוטה כן. ובטור אבן העזר סימן י"ד (טור אבן העזר יד) מבואר כסברת רבינו תם. ואולי גם בכאן לא כתבו כן בדווקא, אלא משום דבמקור הדין היה המעשה כן. ונראה לעניות דעתי דבשעת הדחק יש לסמוך ולהתיר במשודכתו אף בלא הפסד, כדעת רבינו תם.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 389:11 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 389:3

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 389:11 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתב רבינו הרמ"א בסעיף ג ~~(שולחן ערוך יורה דעה שפט, ג)~~: יש אומרים דאסור ללבוש בגדי שבת תוך ארבעה שבועות הראשונים. אבל אחר כך מותר אפילו על אביו ואמו, וכן לעשות בגדים חדשים. אבל נהגו איסור כל שנים עשר חודש. עד כאן לשונו. וזה כמאה שנה שלא נחה דעת גדולי הדור לילך בבגדי חול בשבת דהוי כפרהסיא, וכן בשבת חזון, והנהיגו לילך בבגדי שבת. ובגד חשוב חדש וודאי אסור, אבל בגדים פשוטים כמכנסים וכיוצא בזה, וגם בגד חול כשיש הכרח לזה – מותר לעשות, דאין זה בגד חשוב. ובכל בו כתב דאם איש אחר ילבוש אותו שנים או שלושה ימים – מותר בגד חדש (באר הגולה). ונראה דהתיר באופן זה גם בגד חשוב, ויש לסמוך על זה אם צריך לכך.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 389:9 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 389:8

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 389:9 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 389:5

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 389:9 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 389:3

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 389:9 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתב רבינו הבית יוסף בסעיף ג ~~(שולחן ערוך יורה דעה שפט, ג)~~: אסור ללבוש תוך שבעה כלים חדשים צבועים, וישנים יוצאים מתחת המכבש. עד כאן לשונו. והדין הזה אין בו רבותא כלל, שהרי אפילו כיבוס במים בלבד אסור. וכן ללבוש המכובסים מקודם במים בלבד אסור כמו שנתבאר, וכל שכן הני. אלא משום דלעניין שלושים כתב בסעיף ה ~~(שולחן ערוך יורה דעה שפט, ה)~~, וזה לשונו: כל שלושים יום אסור ללבוש או להציע תחתיו בגד מגוהץ. והוא שיהא לבן וחדש, ואפילו הוא של פשתן. ועל אביו ועל אמו אסור עד שיגיע הרגל אחר שלושים, ויגערו בו חבריו. עד כאן לשונו. וכדי שלא לטעות לומר דזה שהתירו בשלושים אסרו בשבעה, והיינו מגוהץ ולבן וחדש, אבל צבוע וישן גם בשבעה מותר, לזה קא משמע לן דבשבעה אסור בכל. וזה שכתב "אפילו של פשתן" – להוציא מדעת הרמב"ם שהבאנו בסעיף ב, דכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ. והחולקים עליו סוברים דזהו רק לעניין תשעה באב, עיין בטור. וגיהוץ כתב דיש אומרים צק"ל בלשון ערב, ויש אומרים דהיינו כיבוס במים ואפר, או בנתר ובורית. עד כאן לשונו. וצק"ל נראה דזהו כעין פרע"ס שלנו. וכתב עוד בסעיף ח ~~(שולחן ערוך יורה דעה שפט, ח)~~ שיש מי שאומר דהאידנא ליכא גיהוץ, שהרי אמרו גיהוץ שלנו ככיבוס שלהם. עד כאן לשונו. ולפי זה כל מיני גיהוץ שלנו מותר ללבוש בשלושים. ואין נוהגין כן, דוודאי לבנים וחדשים נוהגים איסור, ואפילו בצבועים נהגו איסור בחדשים, ורק בישנים מקילים.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 380:26 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 380:21

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 380:26 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

ועל פי זה פסקו בטור ושולחן ערוך סעיף כ"א ~~(שולחן ערוך יורה דעה שפ, כא)~~ דשני שותפים חנונים שאירע אבל לאחד מהם – נועלים חנותם שלא יעשה השותף בפרהסיא. אבל יכול לעשות בצינעא בתוך ביתו, אפילו בעסק השותפות. ואם האבל אדם חשוב, והשותפות נקרא על שמו, שאפילו אם יעשוהו בצינעא בתוך ביתו ידוע שיש לאבל חלק – אסור לשני לעשות אפילו בתוך ביתו. עד כאן לשונו. (וזה שאמרו בגמרא "אדם חשוב שאני", כלומר: שנקרא על שמו.)

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 380:21 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 380:15

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 380:21 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

וכתב רבנו הבית יוסף בסעיף ט"ו ~~(שולחן ערוך יורה דעה שפ, טו)~~: אם היה החמור ביד אחרים למחצה לשליש ולרביע – יש מתירים ויש אוסרים. עד כאן לשונו. וטעם המתירין פשוט. וטעם האוסרין דדוקא כשהיו מושכרים דכל זמן השכירות הוא של אחרים – מותר. אבל למחצה לשליש ולרביע נקרא על שם הבעלים. ולא דמי לקרקע דלאריסות קיימא, מה שאין כן הני. וזהו דעת הראב"ד בטור, עיין שם. ונראה לי דאפילו לדעתו אם יש בזה דבר האבד – מותר, שהרי אפילו בשלו לגמרי מותר, כמו שכתבתי בסעיף הקודם. ופשוט הוא.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 380:10 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 380:2

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 380:10 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

דין כתיבה לאבל, כתב רבינו הרמ"א בסעיף ב ~~(שולחן ערוך יורה דעה שפ, ב)~~ דכדרך שמותר לכתוב בחול המועד – כך מותר לכתוב בימי אבלו, אבל לא בענין אחר. עד כאן לשונו, ונתבאר באורח חיים סימן תקמ"ה. ונראה לי דלאו לגמרי מדמה לה לחול המועד, שיש בכמה דברים שאי אפשר להשוותן. שהרי שם נתבאר להקל בכתב שלנו שאינו מעשה אומן, ובאבל כבר נתבאר שאין חילוק בין מעשה אומן לאין מעשה אומן. וגם שם נתבאר דיש מקילין באגרת שאלת שלום, ובאבל פשיטא שאסור בשאלות שלום. אלא כוונת רבינו הרמ"א בעיקר הדבר: דכשם שבשם נתבאר דמי שפרנסתו מכתיבה, כגון הכותב ספר תורה תפילין ומזוזות, שאסור לו לכתוב בחול המועד, ואם אין לו מה יאכל מותר, עיין שם – כמו כן (סופר) אבל (כן), וכן בדבר האבד. אבל ודאי יש פרטים שאינם שוים. ולכתוב אגרות שלום בוודאי אסור לאבל, ולכתוב חשבון ודאי מותר, דהוי כדבר האבד שמא ישכח. וגם בחול המועד מבואר שם דמותר לכתוב חשבונותיו ולחשוב יציאותיו מטעם זה, עיין שם. ושארי כתיבות שאין בהם הכרח – וודאי דאסור בימי אבלו כמו בחול המועד.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 380:7 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 380:4

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 380:7 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתב רבינו הבית יוסף בסעיף ד ~~(שולחן ערוך יורה דעה שפ, ד)~~: אפילו דבר האבד אסור להאבל לעשות, בין הוא בין עבדיו ושפחותיו, ובניו ובנותיו, שמעשה ידיהם שלו. עד כאן לשונו. אבל אם מעשה ידיהם לעצמן, אפילו הם קטנים – מותרים לעשות כדי שירויחו לעצמן. וכל שכן אלו הפועלים אצל הבעלי מלאכות שאינם משכירים עצמן לזמן בין יעשה בין לא יעשה, אלא שנוטלים כך וכך מכל חתיכה מלאכה, ואם יעשו יותר ירויחו יותר, שמותרים לעשות אף על פי שעל ידי זה ירויח הבעל הבית. ואף על פי שאין לו הפסד מכיסו אם לא יעשו, מכל מקום כיון שכונתם להרוחת עצמם – מותר (כן נראה לעניות דעתי).

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 378:13 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 378:13

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 378:13 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתב רבינו הבית יוסף בסעיף י"ג ~~(שולחן ערוך יורה דעה שעח, יג)~~: פריס מנחם גדול דבהון, ובשבת פריס כאורחיה. עד כאן לשונו. והכי פירושו: דבחול בוצע הגדול מן המנחמים, אבל לא האבל. ובשבת בוצע האבל בעצמו. וזהו מירושלמי פרק שלישי דברכות. ומסיים דכתיב: "ברכת ה' היא תעשיר" – זו שבת, "ולא תוסיף עצב עמה", עיין שם. ובאורח חיים סימן קס"ז מבואר דאין נותנין "המוציא" ליד האוכל, אלא מניח על השולחן ונוטל. ורק לאבל נותנין ביד, דכתיב: "פרשה ציון בידיה". ובשבת לא יתן גם לאבל בידו, עיין שם.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 376:7 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 384

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 376:7 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 376:2

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 376:7 and Shulchan Arukh, Orach Chayim 131
(automatic citation link)

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 376:7 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

וכתב על זה רבינו הרמ"א בסעיף ב ~~(שולחן ערוך יורה דעה שעו, ב)~~, וזה לשונו: ולא ראיתי נוהגין כן. וכתב מהרי"ל: נוהגים להתפלל בעשרה כל שבעה במקום שנפטר שם האדם, והיינו על אדם שלא הניח קרובים ידועים להתאבל עליו. אבל אם יש לו בשום מקום שמתאבלים עליו – אין צורך. וכזה ראוי לנהוג. עד כאן לשונו. וצריך לומר דזה דמשמע בגמרא דעיקר נחת רוח של המת הוא כשיושבים במקום שמת, זהו במת שאין לו אבלים בשום מקום. אבל כשיש לו אבלים אפילו הם שלא במקום מיתתו, מכל מקום כיון שמתאבלים עליו – נחה רוחו. דאם לא כן, לא היה לו לרבינו הרמ"א לומר דכן ראוי לנהוג. (ובספרים מבואר דעיקר תיקון המת הוא במקום שמת. והרמ"א עצמו בסימן שפ"ד ~~(שולחן ערוך יורה דעה שפד)~~ כתב דראוי להתפלל במקום שמת, שיש בזה נחת רוח לנשמה, עיין שם. ואולי גם בשם כוונתו כשאין אבלים במקום אחר. ובאורח חיים סימן קל"א נתבאר שאין אומרים תחנון בבית האבל, וכן הלל, עיין שם.)

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 375:18 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 375:8

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 375:18 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

וזה לשון רבינו הבית יוסף בסעיף ח ~~(שולחן ערוך יורה דעה שעה, ח)~~: מי שמת לו קרוב, ולא ידע עד שבא למקום שמת שם המת או למקום קבורה, אם היה במקום קרוב שהוא מהלך עשר פרסאות שאפשר שיבוא ביום אחד, אפילו בא ביום השבעה, אם מצא מנחמים אצל גדול הבית אפילו שננערו לעמוד, הואיל ומצא מנחמים דהיינו שנוהגים עדיין קצת אבלות – עולה לו, ומונה עמהם תשלום שלושים יום. ואם לא מצא מנחמים – מונה לעצמו. וכן אם היה במקום רחוק, אפילו בא ביום שני – מונה לעצמו שבעה ושלושים מיום שבא. במה דברים אמורים? כשלא שמע שמת עד שבא. אבל אם נודע לו ביום השני והתחיל להתאבל – לא יקצר אבלותו בשביל שבא אצלם. עד כאן לשונו. וכתב על זה רבינו הרמ"א: ויש אומרים דאפילו אם בא אחד, ואין הגדול בבית רק שהלך לצורך המת, אם חזר תוך שלושה ימים – הוי כאילו הוא בבית. והבא תוך שלושה – מונה עמהם. ויש להקל כסברא זו. וכל שדינו למנות עמהם, אפילו אם חזר אחר כך לביתו – מונה עמהם. עד כאן לשונו. וכל זה הוא כשהאבלים יושבים במקום שמת המת, או במקום קבורתו. אבל אם יושבים במקום אחר – אין זה הבא מונה עמהם בכל ענין אלא מונה לבדו (ש"ך סעיף קטן י"ג). ויש מי שאומר דגדול שהלך לצורך המת וחזר לכאן אפילו ביום שבעה ומונה עם האבלים שבכאן (כגון שהתחיל עמהם גם כן כשמקום הקבורה לא היה רחוק הרבה, ודייק ותמצא קל) – גם אותו שבא ממקום קרוב ולא ידע מונה עמהם (שם). ופשוט הוא דגדול הבית שבא ממקום קרוב ולא ידע, דמונה לעצמו (שם). וכן במקום שאין כלל גדול הבית, גם כן הבא מונה לעצמו. ומי נקרא "גדול הבית" נתבאר בסעיף ט. (הש"ך האריך מאוד, ועיקרי הדברים בארנו.)

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 375:15 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 375:7

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 375:15 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

וכתב רבינו הרמ"א בסעיף ז ~~(שולחן ערוך יורה דעה שעה, ז)~~: אם שלחו מתיהם לעיר אחרת, שדינם להתחיל האבלות משיחזירו פניהם, והתחילו למנות האבלות ואחר כך נתפס המת ולא ניתן לקבורה זמן ארוך – אינם צריכים להפסיק אבלותן ואינם צריכים לחזור ולהתאבל אחר כך. דמאחר שדינם להתחיל מיד – אינם צריכים להפסיק עד. כאן לשונו. ומזה ראיה ברורה למה שכתבתי בסוף סעיף י"ג, דאין חילוק בין נמצא אחר ימי אבלות ובין תוך ימי אבלות. דהא הכא מיירי בתוך ימי אבלות, מדכתב: "אינם צריכים להפסיק וכו'".

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 374:4 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 374:3

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 374:4 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתב רבינו הבית יוסף בסעיף ג ~~(שולחן ערוך יורה דעה שעד, ג)~~: איזהו "מת מצוה" וכו'? אבל אם היו ישראל קרובים למקום המת וכו', קורא אותם והם עונים לו וכו', אם יש לו כל צרכו מושך את ידיו. עד כאן לשונו. כלומר: כשיש בלעדו עוסקים בו כדי צורך המת – אסור לו לטמאות עצמו. וכמה הוא כדי צורכו? כתב המהרש"ל בשם הרוקח שיהיו כדי נושאי המיטה וקובריה (ט"ז סעיף קטן א).

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 373:7 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 373:5

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 373:7 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

וכתב רבינו הבית יוסף בסעיף ה ~~(שולחן ערוך יורה דעה שעג, ה)~~: כל אלו שמטמא להם אפילו שלא לצורך, ויש אומרים דדווקא לצורך, ואינו מטמא להם אלא עד שיסתום הגולל. ואם דעתו לפנותו – מותר לטמא לו לצורך עד שיסתום גולל שני. עד כאן לשונו. וכתב רבינו הרמ"א דלסברא הראשונה אפילו מת לו מת בשבת שאי אפשר לקוברו בו ביום – שרי לטמאות לו ולשמרו, כדי שלא יהיה מוטל בבזיון. ונכון להחמיר כסברא האחרונה שלא לטמאות רק לצורך קבורה ולהביא לו ארון ותכריכין. עד כאן לשונו.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 371:28 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 371:6

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 371:28 and 2 others »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתב רבינו הבית יוסף בסעיף ו ~~(שולחן ערוך יורה דעה שעא, ו)~~: מת המונח בספינה, אם היא קטנה שמתנדנדת כשדורכין בה – אסור לכהן ליכנס בה. עד כאן לשונו. דשמא יסיט את הטומאה, והוי כמשא (עיין רע"ב זבים פרק רביעי משנה ו (זבים פרק ד משנה ו)). אבל בספינה גדולה – מותר בריחוק ארבע אמות. ויש מתירין גם בקטנה (עיין ט"ז סעיף קטן י"ב). ויש להחמיר.

8 hours ago
2 related »
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 371:21 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 371:4

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 371:21 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

עוד כתבו הטור והשולחן ערוך בסעיף ד ~~(שולחן ערוך יורה דעה שעא, ד)~~: חצר המוקפת זיזין ואכסדראות, וטומאה באחד מהבתים, אם כל פתחי הבתים והחלונות נעולים – טומאה יוצאה לתחת הזיזין והאכסדראות. ואם נפתח חלון או פתח מצד האחר, ואותם של צד החצר כולם נעולים – אין הטומאה יוצאה לתחת הזיזין. ואם נפתח אחד מהם גם כן לצד הטומאה – יוצאה מהבית לתחת הזיזין. וכן אם טומאה תחת הזיזין נכנסת מתחתיהן לבית, וכן גגים הבולטים למעלה לחוץ על פתחי הבתים, וטומאה באחד מהבתים – כל הבתים שפתחיהם פתוחים טמאים. עד כאן לשונם, וזהו עיקר דין "סוף טומאה לצאת". ודבריהם צריכים ביאור, והכי פירושם: דחצר זה מוקף זיזין לצד אחד כמו להרחוב, ובצד השני ליכא זיזין, ויש בכל בית פתח לצד הזיזין ופתח לצד השני; ולכן כשכל הדלתות נעולים, כלומר העיקר הדלתות שלצד השני דהדלתות שלצד הזיזין אין נפקא מינה אם הם נעולים או פתוחים כמובן, ומסתמא יוציאו המת דרך הזיזין, ולכן מעתה יוצאה הטומאה לשם מטעם "סוף טומאה לצאת". וכן אם כולם פתוחים הדין כך. אך אם אותם הדלתות שלצד הזיזין נעולים, ושלצד השני נפתח אחד מהם, וזהו סימן שדרך שם יוציאו המת, ואם כן אין "סוף טומאה לצאת" דרך הזיזין – טהורים. אמנם אם נפתח גם פתח אחד לצד הזיזין – טמא. דכלל הדברים דכשאין הוכחה, אמרינן מסתמא יוציאו המת דרך הפתח שלצד הזיזין, ששם הוא עיקר היציאה. ורק כשיש הוכחה שיוציאוהו מצד השני, אז טהור תחת הזיזין. וזה שכתבו שכשהטומאה תחת הזיזין, נכנסת הטומאה לכל הבתים הפתוחים שם – פשוט הוא דהאוהל של הזיזין מביא את הטומאה. ופשוט הוא דכל פתח או חלון צריך שיהיה בהחלל ארבעה טפחים על ארבעה טפחים, דאם לא כן אין זה פתח כלל.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 371:20 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 371:3

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 371:20 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 371:2

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 371:20 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתבו הטור והשולחן ערוך סעיף ב ~~(שולחן ערוך יורה דעה שעא, ב) וסעיף ג (שולחן ערוך יורה דעה שעא, ג)~~וסעיף ג: ארובה שבין בית לעלייה, ואין בה פותח טפח, וכזית מהמת למטה בבית כנגד הארובה – הבית טהור והעלייה טמאה. שני חדרים פתוחים לבית, ובכל אחת חצי זית מהמת, ודלתותיהם נעולים – הבית טמא והם טהורים. ואם נפתחו – גם הם טמאים. עד כאן לשונם. והנה דיני ארובה מרובים הם במסכת אהלות פרק עשירי. ולמה בחרו בשני דינים אלו? אלא משום שבהם יש רבותא גדולה (בית יוסף). והיינו בדין הראשון שהטומאה בבית, והיא טהורה והעלייה טמאה. והטעם הוא לפי שהטומאה עולה כנגדה כיון שמונחת תחת הארובה. ואין לה כוח לחזור ולהוריד הטומאה לבית, כיון שאין בה פותח טפח. דאילו היה בה פותח טפח – היה חוזר ויורד הטומאה לבית. כן כתב הרא"ש, עיין שם. והדין השני גם כן יש רבותא דהטומאה בהחדרים, והם טהורים והבית טמא. וטעמו של דבר: דכיון דהם נעולים, שאין הטומאה נכנסת מזה לזה, ואין בכל חדר כזית אי אפשר שיטמאו. אך הבית טמא מטעם "סוף טומאה לצאת", והוה כאילו שני החצאי זיתים מונחים במקום אחד.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 371:17 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 371:1

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 371:17 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

וזה לשון רבינו הבית יוסף בסעיף א ~~(שולחן ערוך יורה דעה שעא, א)~~: אסור לכהן ליכנס תחת אוהל שהמת תחתיו, אפילו הוא גדול הרבה, ואפילו לבית אחר או לעליה אחרת הפתוחים לאותו בית בנקב שיש בו טפח על טפח ובית לאותו בית עד עולם. ואם סתם הנקב – מותר לו ליכנס לבית האחר שהסתימה חוצצת, אפילו לא בטלו להיות שם עולמית. והני מילי שסתם כל הנקב. אבל אם לא סתם כל הנקב אלא מיעטו מטפח, אם נתנו להיות שם עולמית – ממעט וחוצץ בפני הטומאה שלא תעבור. ואם לאו – אינו ממעט. וכל דבר המקבל טומאה – אינו חוצץ בפני הטומאה. ולא מקרי "סתימה" אלא אם כן יכול לעמוד בלא סמיכה. עד כאן לשונו. וכבר נתבארו עקרי דברים אלו.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 371:14 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 371:4

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 371:14 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

והנה רבינו הרמ"א כתב בסעיף ד ~~(שולחן ערוך יורה דעה שעא, ד)~~ דמטעם "סוף טומאה לצאת" – לכן יש מחמירין לכהנים לילך דרך שער העיר, שסוף הטומאה לצאת משם. ויש מתירין, והמיקל לא הפסיד במקום שלא נהגו להחמיר. עד כאן לשונו. ולפי מה שנתבאר אין שום מקום לחומרא זו, ותמיה רבתא על המחמירין. ומקור דין זה הוא מפסקים של בעל תרומת הדשן (סימן כ"ד), ומדבריו יש לי ראיה ברורה לשני התירוצים שכתבנו. וגם למדתי מדבריו קולא גדולה בדבר הבליטות מהגגין, שיהיו הכהנים מותרים בה בכל עניין, כמו שנבאר בסייעתא דשמיא.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 364:13 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 364:4

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 364:13 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתבו רבותינו בעלי השולחן ערוך בסעיף ד ~~(שולחן ערוך יורה דעה שסד, ד)~~: אם מצאו ישראל הרוג – יקברוהו כמו שמצאוהו בלא תכריכין, ולא יחלצו בו אפילו מנעליו. וכן עושין ליולדת שמתה, או למי שנפל ומת. ויש אומרים שמלבישין אותם למעלה מבגדיהם תכריכין. ונהגו שאין עושין להם תכריכין כשאר מתים, רק קוברין אותן בבגדיהם, ולמעלה מהם סדין כשאר מתים. עד כאן לשונם. ויש שכתבו הטעם בהרוג, דזהו כדי להעלות חימה על הורגיו (עיין ט"ז וש"ך). ולפי זה לא שייך רק בהרוג בלבד. אך יש שכתבו הטעם מפני שחוששין שמא נשאר בהבגדים דם שהנפש יוצא בו, שזה הדם וודאי דטעון קבורה. ולכן מחפשין אחר כל דם שיצא מההרוג או מהיולדת ,וקוברין הדם בקברו או בקברה מחשש זה, שמא הוא דם הנפש (ב"ח). ולפי זה אם הוא מת מקור, או מסיבה אחרת שלא יצא ממנו דם – מלבישין אותו תכריכין ככל המתים. וכן ביולדת – אין חשש רק בבגדים שהיו עליה בשעת לידתה כמובן. וכן יולדת שמתה כמה ימים אחר לידתה, שכבר נפסק הדם – מטהרין אותה ומלבישין אותה תכריכין ככל המתים. כן כיוצא בזה בנפל מן הגג, ומת אחר כמה ימים – גם כן עושין כן. ולעניין הטהרה, אם עדיין זב דם ממנו או מהיולדות – אין לטהרם כלל. אבל אם נפסק הדם מלזוב – מטהרין אותן, וכך הסכימו הגדולים (שם וש"ך וט"ז). ואם יש איזה מנהג בזה – יעשו כמנהגם, דאין בזה טעמים ברורים.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 363:8 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 363:5

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 363:8 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתב רבינו הבית יוסף בסעיף ה ~~(שולחן ערוך יורה דעה שסג, ה)~~: אסור לפתוח הקבר אחר שנסתם הגולל, אפילו אם עוררים היורשים לפתחו כדי לבדוק אם הביא שתי שערות. עד כאן לשונו. כלומר: כגון שזה המת נתן מנכסיו מתנות, וטוענים היורשים שקטן היה ואין מתנתו כלום, ורוצים לפתוח הקבר ולבודקו – אין מניחין אותם. ויש רבותא בדין זה: דמקודם נתבאר דלהזיזו מקברו למקום אחר אסור, ועתה קא משמע לן דאפילו לבלי להזיזו, רק לפתוח הקבר ולראות בגופו מה שצריך – גם כן אסור. ודין זה הוא בבבא בתרא (בבא בתרא קנה א) באחד שמכר נכסים, וטענו היורשים שקטן היה, עיין שם. והטעם הוא משום ניוול. ולכן מבואר שם דדווקא לטובת היורשים אין פותחין הקבר לראות שהם לא אבדו בזה כלום, שלא הוציאו מכיסן. אבל אם הלקוחות דורשים לפתוח הקבר לטובתם – לא חיישינן בניוולו, ופותחין ורואין. וכן פסקו מהגדולים דלפתוח ולראות סימנים בגופו כדי להתיר עגונה – גם כן מותר. ויש אוסרין. ולעניות דעתי עיקר כדברי המתירין, דזכות הוא לו. וכן אם החסירו דבר הכרחי מתכריכין – פותחין הקבר ומשימין שם. כללו של דבר: כל שהוא לצורך המת, או לצורך מצוה, או הפסד ממון לאחרים – אין חשש בפתיחת הקבר לראות מה שצריך. (עיין פתחי תשובה סעיף קטן ז, שהביא כמה תשובות בזה לאיסור. והביא מכנ"י להתיר. ולעניות דעתי העיקר לדינא כדבריו. ועיין שם שהביא שעשו ארון למת, ושמו בו המת והיה קטן מהכיל, ועשו ארון אחר – שהראשון מותר בהנאה. ופשוט הוא.)

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 363:6 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 363:4

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 363:6 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

וזהו שכתבו בסעיף ד ~~(שולחן ערוך יורה דעה שסג, ד)~~: מקום שנהגו לקבור במהמורות בלא ארון עד שיתעכל הבשר, ואחר כך מלקטין העצמות וקוברין אותו בארון – מותר. עד כאן לשונו. כלומר: שכן היה מנהג אותו המקום, שמקודם קברום בחפירות עמוקות עד עיכול הבשר, ואחר כך לקטו העצמות וקברום בארון – מותר. ומה שנהגו כך: מסתמא היה להם הכרח בזה. אבל גם כשנעשו עצמות – אין לערבב עצמות של שני מתים ביחד. ויתבאר בסימן ת"ג.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 363:5 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 363:3

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 363:5 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

וזה שכתבו הטור ושולחן ערוך סעיף ג ~~(שולחן ערוך יורה דעה שסג, ג)~~: אין מלקטין עצמות, לא מתוך הארון, ולא מתוך הקבר לצד זה, לקבור שם מת אחר, או לצורך המקום. עד כאן לשונם, וזהו ממסכת שמחות. הכי פירושו: דלא תימא דלהזיז המת מקברו אינו אסור רק כשבשרו עליו מטעם שבארנו, אבל כשהוא עצמות – מותר. קא משמע לן דאסור. וכן לא תימא דווקא כשמזיזין אותו מקברו לגמרי אסור, אבל בתוך קבר זה לפנותם לצד זה – מותר. קא משמע לן דאסור, דהמת הזה קנה מקומו במקום ששוכב. ואסור להזיזו משם אם לא על פי אונס, כגון שהממשלה גזרה לפנותם משם, וכיוצא בזה. או שלכתחילה נתנו שם לפי שעה.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 363:2 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 363:2

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 363:2 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתבו רבותינו בעלי השולחן ערוך בסעיף ב ~~(שולחן ערוך יורה דעה שסג, ב)~~: אין מוליכין מת מעיר שיש בה קברות לעיר אחרת, אלא אם כן מחוץ לארץ לארץ, או שמוליכין אותו למקום קברות אבותיו. ואם צוה להוליכו ממקום למקום, או שצוה לקוברו בביתו ולא בבית הקברות – שומעין לו. ומותר ליתן סיד עליו כדי לעכל הבשר מהר, ולהוליכו למקום אשר צוה. עד כאן לשונם. ויש שכתבו הטעם ד"אין מוליכין וכו'" משום כבוד המתים הקבורים כאן (ש"ך סעיף קטן ד). והקשו על זה: דאם כן בצוה למה מותר? אלא הטעם כדי שלא יתקלקל בדרך ויתבזה (הגאון רבי עקיבא איגר בשם ז"י). ואני תמה: דהא בעל כרחך כשצוה לקוברו בביתו לא שייך טעם שיתקלקל, אלא מפני כבוד המתים, ועם כל זה כשצוה – מותר. ואם כן הכא נמי כשצוה לקוברו במקום אחר, דדווקא כשאנו עושין מעצמינו הוה בזיון להמתים שבכאן, מה שאין כן כשעושין על פי צוואה. ומה שצוה כן אין זה בזיון להמתים שבכאן, דמסתמא יש לו איזה טעם בזה, וכל אדם על עצמו יכול לעשות כרצונו. ואדרבא לעניות דעתי אם יש חשש שיתקלקל בדרך – אפילו כשצוה אין שומעין לו. ויותר מזה מצאתי בשם ספר חסידים (סימן תש"כ והובא בבאר היטב) שאחד צוה לבנו להוליכו למקום אבותיו, והיה הזמן חם וחששו לקלקול, ופסקו שאינו צריך לקיים צוואתו, עיין שם. אלא הטעם הוא רק משום בזיון המתים. (ואפשר דלכן כתבו דמותר ליתן עליו סיד וכו', בכדי לקיים צוואתו. ובוודאי כשיש עצה – יש לקיים הצוואה. אבל באין עצה – אין לקיים.)

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 341:26 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 341:5

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 341:26 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתב רבינו הבית יוסף בסעיף ה ~~(שולחן ערוך יורה דעה שמא, ה)~~: כל זמן שלא נקבר המת – אינו חולץ מנעל וסנדל, ואינו חייב בעטיפת הראש וכפיית המיטה. אבל אסור לישב או לישן על מיטה אפילו כפויה. עד כאן לשונו. וכתב על זה רבינו הרמ"א, וזה לשונו: וכל שכן שאסור בתשמיש המיטה. ויש אומרים דאסור ברחיצה וסיכה, ושמחה ושאלת שלום, ותספורת במלאכה. אבל מותר לצאת מפתח ביתו. עד כאן לשונו. ודבריהם צריכים ביאור.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 341:20 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 341:3

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 341:20 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

עוד כתבו בסעיף ג ~~(שולחן ערוך יורה דעה שמא, ג)~~: מקום שנוהגים שכתפים מיוחדים להוציא המת, ולאחר שנתעסקו הקרובים בצרכי הקבורה [ימסרוהו] (ומסרוהו) להם והם יקברוהו – מותרים הקרובים בבשר ויין משמסרוהו להם, אפילו קודם שהוציאוהו מן הבית, ששוב אינו מוטל עליהם. עד כאן לשונו. ולכאורה לפי זה בזמנינו זה, שבכל מקום יש כתפים מיוחדים – הותרו הקרובים בבשר ויין. ומימינו לא שמענו זה. ואין הדעת נותנת כן, דאם כן כל דיני אנינות יתבטלו ברוב המקומות. שאין הקרובים מזדקקים כלל להתכריכין וצרכי הקבורה, ועל הכל יש חברות העוסקים בזה, והקרובים רק נותנין ממון, ואם כן אין עליהם דין אנינות כלל, וחייבים בכל המצות? בתמיה. והרי כבר נתבאר דעל כל האבלים חל אנינות, אף אותם שאין הקבורה מוטלת עליהם, כמו שכתבתי בסעיף י"א. והרי יותר מזה פסקו הטור והשולחן ערוך דאפילו כשהאבל בעיר אחרת חל עליו אנינות, אף שוודאי אינו עוסק ואינו יכול לעסוק בצרכי קבורה. (עיין ש"ך סעיף קטן י"ג, וצריך עיון.)

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 341:18 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 341:4

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 341:18 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתב רבינו הבית יוסף בסעיף ד ~~(שולחן ערוך יורה דעה שמא, ד)~~: מי שמת בתפיסה, ולא ניתן לקבורה – לא חל על הקרובים אנינות. וגם אבלות לא חל עליהם, כיון שלא נתייאשו מלקוברו. עד כאן לשונו. וכוונתו כמו שהיתה בזמן הקדמון, שהאנס או שהיה מבקש ממון שיניח לקוברו, או שלא הניח כלל לקוברו. ולכן אם מבקש ממון – מקרי שלא נתייאשו מלקוברו, דסוף סוף ישתוו ביניהם. ולכן לא חל לא אנינות ולא אבלות. דאנינות לא חל כיון שלעת עתה אי אפשר לקוברו, ומי יודע אם ישתוו עמו? ואבלות לא חל, דשמא ישתוו עמו, ויתחיל האבלות לאחר הקבורה. אבל כשאינו מניח כלל לקוברו – מקרי שנתייאשו מלקוברו, וחל מיד האבלות, ובטלה האנינות (כן משמע מש"ך סעיף קטן ט"ו, ומרמב"ן בספר תורת האדם). ובימינו לא שייך כלל דין זה, דאפילו אם מת בבית האסורים – המלכות מכרחת לקוברו, וחל אנינות ואבלות כבכל אדם. ואי משום שמשהים עד יום השלישי – מכל מקום חל האנינות, דלא דמי לתפיסה שנתבאר, דהתם אין יודעים זמן הקבורה כלל. אבל הכא יודעים, ומתחילים להכין את עצמם בצרכי קבורה. ולכן במקומות שמכריחים להשהות את המת עד יום השלישי, מכל מקום האנינות חל מיד. וכן פסק אחד מהגדולים (נודע ביהודה תנינא סימן רי"א).

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 340:30 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 340:24

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 340:30 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתב רבינו הבית יוסף בסעיף כ"ד ~~(שולחן ערוך יורה דעה שמ, כד)~~: אמרו לו מת אביו וקרע, ואחר כך נמצא שהוא בנו – יצא ידי קריעה. והוא שנודע לו תוך כדי דיבור. ואם לא נודע לו עד אחר כדי דיבור – לא יצא. אבל אם אמרו לו מת לך מת, וכסבור אביו הוא וקרע, ואחר כך נמצא שהוא בנו – יצא אפילו לא נודע לו עד אחר כדי דיבור. עד כאן לשונו. אבל הטור כתב: אמרו לו מת אביו וקרע, או שאמרו לו "מת" סתם וסבור שהיה אביו וקרע, ואחר כך נמצא שהוא בנו, אם נודע לו תוך כדי דיבור של הקריעה – אינו צריך קריעה אחרת. לאחר כדי דיבור – צריך קריעה אחרת. עד כאן לשונו. וכן כתב הרמב"ם פרק שמיני דין ח (רמב"ם הלכות אבל ח), עיין שם. ורבינו הבית יוסף הלך בשיטת הר"ן בנדרים (נדרים פו ב) משום דהרי"ף והרא"ש שלהי מועד קטן קיימי כוותיה, עיין שם. ומחלקותם תלויה בפירש הש"ס שם, עיין שם.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 340:29 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 340:23

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 340:29 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתבו הטור ושולחן ערוך סעיף כ"ג ~~(שולחן ערוך יורה דעה שמ, כג)~~: מת אביו או אמו ואחד משאר קרובין (ביחד) – קורע תחילה על אביו או על אמו עד לבו, ומרחיק שלוש אצבעות וקורע טפח על המת האחר. (כלומר: אפילו להוסיף על אחר בקרע של אביו – אסור.) מת אביו וקרע, ואחר שבעה מת אחד מהקרובים – מוסיף על קרע הראשון. (דאחר שבעה מותר להוסיף בקרע אביו. ונראה לי הטעם מפני שהוא כל שהוא.) ותחתון מתאחה, ועליון אינו מתאחה. מת אחד מהקרובים וקרע, ואחר כך מת אביו או אמו, בין בתוך שבעה בין לאחר שבעה – מרחיק שלוש אצבעות וקורע מן הצד בשפת הבגד, שהרי צריך להבדיל קמי שפה. וקורע עד שמגיע ללבו. מתו אביו ואמו כאחד – קורע קרע אחד על שניהם. עד כאן לשונו. דאביו ואמו שקולים הם, לפיכך יצא בקרע אחד על שניהם. וזה שכתבו "שהרי צריך להבדיל קמי שפה" – אין הכוונה כשקרע הראשון היה לאחר שפה. דאינו כן, דאפילו היתה קמי שפה – צריך קרע אחר על אביו או אמו (ש"ך סעיף קטן ל"ו). ובאביו ואמו אף שיש היכר אחר, שצריך לקרוע כל בגדיו, מכל מקום גם בהבגד שקרע מקודם צריך קרע אחר משום כבודם, כמו שכתבתי. ודע דיום שמועה קרובה הוי כיום מיתה (טור).

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 340:24 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 8

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 340:24 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

וכתב רבינו הרמ"א בסעיף ח ~~(שולחן ערוך יורה דעה ח)~~: תלמידי חכמים שיושבים ביחד, ומקשים ומפרקים זה לזה ולומדים ביחד – יש אומרים שדינם כרב שאינו מובהק, ויש אומרים שדינם כרב מובהק. ויש אומרים שאינו צריך לקרוע אלא על רבו שלימדו רוב חכמתו, אבל חברים הלומדים זה עם זה, או שהאיר עיניו בדבר אחד – אינו אלא חומרא בעלמא. והיכא דנהוג – נהוג, והיכא דלא נהוג – לא נהוג. ואין מורין כן. ולכן נהגו להקל במדינות אלו. עד כאן לשונו. ודעה זו סבירא ליה דמה שאמרו בגמרא בענין זה – אינו אלא לחומרא בעלמא, ולא מעיקר הדין (כן כתב המרדכי ועיין בית יוסף).

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 335:6 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 335:2

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 335:6 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתב רבינו הרמ"א בסעיף ב ~~(שולחן ערוך יורה דעה שלה, ב)~~: יש אומרים דשונא יכול לילך לבקר חולה, ולא נראה לי. אלא לא יבקר חולה, ולא ינחם אבל, מי שהוא שונאו, שלא יחשוב ששמח לאידו, ואינו לו אלא צער. עד כאן לשונו. ומיהו הכל לפי מה שהיא השנאה, ולפי מה שהם השונאים (ש"ך סעיף קטן ב). אבל שונא שמת – יכול ללוותו, דבזה לא שייך שמח לאידו, באשר הוא סוף כל האדם (שם). וכן אם השונא שולח לו מקודם שרוצה לבקרו או לנחמו, והוא נותן לו רשות – מותר. ואדרבא מצד זה נעשה שלום ביניהם. ולכן יש שכתבו שעכשיו נוהגין שהולך השונא, דמביא לידי שלום (באר היטב בשם בה"י וספר החיים, עיין שם).

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 334:30 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 334:36

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 334:30 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתב רבינו הבית יוסף סעיף ל"ו ~~(שולחן ערוך יורה דעה שלד, לו)~~: יש אומרים: מי שנדוהו בחלום, ושלח שליח להתיר שלא בפניו, אם מצא השליח העשרה מכונסין – מתירין לו. ואי לא – לא. עד כאן לשונו. ביאור הדברים: דכיון דחיישינן שמא מן השמים הוא, אם כן לא ליהני על ידי שליח, דהא בחלום נדוהו בפניו, וצריך התרה בפניו דוקא. אך זהו הסימן: אם מצאם השליח כשהן מכונסין – זהו סימן שמן השמים רוצים כן שיתירו לו על ידי שליח, כיון שלא הטריח בזה כלל. אבל אם צריך לכונסן – מוכרח לבוא בעצמו, ושיתירו לו בפניו (תוספות נדרים ח ב). וכיצד מתירים למי שנתנדה בחלום? אומרים המתירים: "מחמת דאישתמית פלוני בחלמיה – מותר יהא לו. לא יסורין לא קללה יבואו עליו". ואומרים: "יחי ראובן ואל ימות וגו'", "תודיעני אורח חיים וגו'", "ה' שמעתי שמעך יראתי", ושלוש פעמים "ויעבור" (בית יוסף וש"ך וט"ז). ודע שיש שמסתפק בנדוהו בחלום אם צריך לנהוג בדיני מנודה. ויש מי שאומר דצריך לנהוג (ש"ך סעיף קטן נ"ד). ולי צריך עיון בזה, דהא מדינא דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, אלא שבנידוי חששו. ואין זה רק להצריך התרה, ולא לחומרות מה שעל פי הדין. ובזה שוה לשארי חלומות.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 334:26 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 228:17

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 334:26 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 334:31

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 334:26 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתב רבינו הבית יוסף בסעיף ל"א ~~(שולחן ערוך יורה דעה שלד, לא)~~: אפילו אם קבע זמן, שאמר יהא בנידוי אם לא אעשה דבר פלוני לזמן פלוני – יכולין להתירו מיד, אף על פי שלא הגיע הזמן. עד כאן לשונו. ואף על גב דבנדר אין מתירין עד שיחול הנדר, כמו שכתבתי בסימן רכ"ח, אבל נידוי קיל טפי שהרי גם לענין פתח וחרטה קיל נידוי מנדר, כמו שכתבתי בסימן רכ"ט. והרבה תימא דלעיל סימן רכ"ח סעיף י"ז ~~(שולחן ערוך יורה דעה רכח, יז)~~ פסק דאין מתירין לו עד שיחול הנידוי, עיין שם (ט"ז וש"ך סעיף קטן מ"ז). ולכן למעשה יש להחמיר (שם). ואפשר שיש לחלק בין כשאחרים מתירין לו דהוה כעין נדר, דאז צריך שיחול הנידוי. אבל במקום שמתיר לעצמו, כמו שיתבאר דתלמיד חכם מתיר לעצמו – יכול להתיר גם קודם חלות הנידוי. דקיל טובא, ולא דמי לנדר.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 334:20 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 334:22

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 334:20 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתבו רבותינו בעלי השולחן ערוך בסעיף כ"ב ~~(שולחן ערוך יורה דעה שלד, כב)~~: נהגו שלא לנהוג נידוי בעובר על גזירת הקהל בחרם ונידוי, עד שיכריזו עליו. ומי שעבר על גזירת רבינו גרשום מאור הגולה, אם עבר בשוגג – אינו צריך התרה. ואם התרו בו ועבר במזיד – כל בי עשרה שלוחי רבינו גרשום מאור הגולה הם להתיר לו כשחוזר מדעתו. דאמרינן: דעת רבינו גרשום מאור הגולה, שכך דעתו מתחילה לנהוג בו נזיפה ונידוי לפי דעתם. אבל בדבר שגזר בפירוש שיהא בנידוי לעולם – אז כן הוא אם עבר במזיד. עד כאן לשונו. וזהו ודאי דכוונתם על שארי תקנותיו של רבינו גרשום מאור הגולה, שלא נודע לנו בבירור. דאילו התקנה על שתי נשים ועל גט בעל כרחה, נתבאר באבן העזר דנהגינן בכל חומר שבעולם.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 330:9 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 330:6

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 330:9 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 330:5

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 330:9 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתבו רבותינו בעלי השולחן ערוך בסעיף ה ~~(שולחן ערוך יורה דעה של, ה) וסעיף ו (שולחן ערוך יורה דעה של, ו)~~וסעיף ו: שני כותים שעשו עיסה כשיעור וחלקוה, ואחר כך נתגיירו, והוסיף כל אחד על חלקו אחר שנתגייר עד שהשלימו לכשיעור – הרי זה חייבת. היתה העיסה בין כותי וישראל בשותפות וחלקו, ואחר כך נתגייר, והוסיף כל אחד על שלו עד שהשלים והוסיף לכשיעור – של ישראל חייבת ושל כותי פטורה. דווקא שעשאוה מתחילה בשותפות על מנת שלא לחלקו, ונמלכו לחלקה אחר כך. אבל אם עשאוה מתחילה על מנת לחלק – אף של כותי חייבת. עד כאן לשונם.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 329:16 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 329:4

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 329:16 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

עוד כתבו בסעיף ד ~~(שולחן ערוך יורה דעה שכט, ד)~~: אפילו כשעושה אותה על דעת לבשלה וכיוצא בו, אם דעתו לאפות ממנה מעט ואפאו, אפילו אין באותו מעט שיעור חלה – כולה מתחייבת על ידו. עד כאן לשונם. דכן משמע בירושלמי שם דחיישינן שמא ימלך על כולה, כן כתבו הר"ש והרא"ש. ויפריש בברכה (ש"ך סעיף קטן ו'). ויש אומרים אפילו לא אפה עדיין אלא נמלך לאפות מקצתו – כולה מתחייבת על ידי זה (ב"ך וש"ך סעיף קטן ה'). ומכל מקום יזהר שיאפה ממנה מעט (שם), ויניח האפוי אצל העיסה, ויפריש חלה. ויש אומרים דוודאי אם מתחילת הלישה היתה כוונתו לאפות ממנה מעט – כולה מתחייבת על ידו. אבל אם בתחילה היתה כוונתו לבשול, ואחר כך נמלך לאפות ממנה מעט – אין החיוב מעיקר הדין רק אם יאפה תחילהץ ולכן מעיקר הדין אין לו ליטול חלה קודם אפייה (ט"ז סעיף קטן ד').

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 329:6 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 329:1

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 329:6 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

אבל הטור והשולחן ערוך בסעיף א ~~(שולחן ערוך יורה דעה שכט, א)~~ כתבוה, וזה לשונם: אין חיוב חלה אלא בלחם, דכתיב: "והיה באכלכם מלחם הארץ". לפיכך הסופגנין העשוין כספוג רקיקין דקין, והדובשנין והסקריטין והם מטוגנים בדבש – פטורין מן החלה. ועיסה שבלילתה רכה וכו' עד כאן לשונם. ומכל זה מבואר דאף שבלילתה עבה כדרך כל העיסות וכמו שכתבתי בסעיף י"ג, כיון שמשימין בהם דברים הניכרים שאינם ללחם, כמו רקיקין הדקין מאוד או דובשנין שקורין לעקא"ך שאינה פת. ואף על גב דפת הנלוש על דבש חייב בחלה, מיהו לעקאך אין על זה שם "פת" ואינה אכילה לשביעה אלא לפרפרת בשתיית יין שרוף וכדומה כידוע. ולא דמי לקיכלא"ך ופוט"ר קוכי"ן ובוימי"ל חלה שבארנו שחייבים בחלה, דהתם הוא כפת ואוכלים אותם לשביעה בדרך אכילה. אבל לעקא"ך ורקיקין דקין שהם רק לפרפרת בעלמא – אינם בגדר לחם כלל. (וראיתי בפתחי תשובה סעיף קטן ב' בשם הפמ"א, דהך דדובשנין מיירי בבלילתה רכה. וכן כתב הבה"י שעל לעקא"ך יפריש בלא ברכה. וזהו מפני שהיה קשה להם: הא דבש משבעה משקין. ולא ראו דברי הרמב"ם בפירושו, ולא ירדו לחלק בזה שבארנו. אך לדינא יתבאר לקמן. ודייק ותמצא קל.)

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 326:12 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 326:4

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 326:12 and Jerusalem Talmud Challah 3
(automatic citation link)

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 326:12 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתבו הטור והשולחן ערוך בסעיף ד ~~(שולחן ערוך יורה דעה שכו, ד)~~: שנים שעשו עיסה כשיעור וחלקוה, ואחר כך הוסיף כל אחד על חלקו עד שהשלימו לכשיעור – הרי זה פטורה. שכבר היתה להם שעת חובה, והם היו פטורים באותה שעה מפני שעשאוה לחלק. והוא הדין באדם אחד העושה שני קבין, ודעתו לחלקם וחלקם, אבל אם לא עשאם על מנת לחלקן – לא מהני החלוקה אחר. כך עד כאן לשונם. וכן כתב הרמב"ם בפרק שביעי דין ט (רמב"ם הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין ז ט), והוא מירושלמי פרק שלישי (ירושלמי חלה ג). והראב"ד צעק על זה ככרוכיא דאין לסמוך על זה הירושלמי, דמה בין זה לעושה עיסתו קבין והשיכן, שחייבת בחלה? ורבינו הבית יוסף כתב שאין זה דמיון, דשם לא היה חיוב מעולם. אבל כאן שהיו שני קבים, והיה עליה חיוב אלא שנפטרה מפני שעשו על דעת לחלקה – יצאה מידי חיוב לגמרי, ואינה חייבת עוד (כסף משנה). ואינו מובן: דסוף סוף לא היה עליה חיוב בשעת עריכה, ומה לי אם הפטור הוא מפני שאין בה כשיעור מצד עצמה או מצד חלוקה, והרי על כל פנים לא היה על עיסה זו שום חיוב? וצריך עיון. ופשיטא שאם הוסיף אחר כך כדי שיעור בפני עצמו שזו הפטורה לא פטרה אותה (ש"ך סעיף קטן ח'). והפני משה במראה הפנים התאמץ בסברא ליישב דברי הירושלמי, ואין בכל דבריו יותר טעם מכפי מה שכתב הכסף משנה, עיין שם. והראב"ד הקשה עוד: הא אין דיחוי אצל מצות? וכתב הכסף משנה שאין זה שייך לדיחוי. והפני משה האריך בזה, עיין שם.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 326:8 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 326:2

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 326:8 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתבו רבותינו בעלי השולחן ערוך בסעיף ב ~~(שולחן ערוך יורה דעה שכו, ב)~~: נחתום שעשה עיסה, לעשותה שאור לכמה בני אדם לחלק – חייבת בחלה, שאם לא תמכר יעשנה פת. אבל שאר אדם העושה עיסה לחלקה בבצק – פטורה. ושנים שנתנו קמח לנחתום לעשות להן שאור, אם אין בשל אחד מהם כשיעור, אף על פי שיש בכללן כשיעור – פטורה. ודווקא שערבן שלא מדעתן; אבל מדעתן – חייבת, שהרי אינן מקפידין. עד כאן לשונו. יש מי שכתב דדעתן לאכול יחד (באר הגולה). ואינו כן, דהגם דהסמ"ג כתב כן – אינו לעיכובא, כמו שכתבתי בסעיף ד, עיין שם. והנה כל הדברים כבר נתבאר. אך זה שכתבו: אבל שאר אדם דעושה עיסה לחלקה בבצק פטורה – ובוודאי אין הכוונה שנתנו להם לעשות, דזה הדין ביארו אחר כך. ועוד: דומיא דנחתום נקטי. ואם כן מאי עדיפותיה מנחתום, הא בוודאי אם לא יקבלו ישאר לעצמו? ואם נאמר דעושה משלו ונותן להם במתנה דוודאי יקבלו, חדא דלא משמע כן, ועוד: דאם כן עד נתינתו להם הוה כולה שלו. ובוודאי שחייבת בחלה.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 324:40 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 324:13

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 324:40 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתבו רבותינו בעלי השולחן ערוך בסעיף י"ג ~~(שולחן ערוך יורה דעה שכד, יג)~~: עיסה שאין בה כשיעור, ובעת אפייתה תפחה וגדלה עד שנראה כאילו יש בה כשיעור – פטורה. והוא הדין אם תפחה קודם אפייה. עד כאן לשונו. כן פסקו הרא"ש והרשב"א, דכיון דלא הוי בה שיעור בשעת חיובא, והיינו משתטיל מים בקמח, אף שתפחה אחר כך – אזלינן בתר מעיקרא (בית יוסף). וצריך לומר דלא דמי להא דתנן בפרק שלישי דטהרות (משנה ד') (משנה טהרות ג ד): כביצה אוכלין שהניחו בהמה ונתמעטו וכו' טהורים וכו' הניחו בגשמים ונתפחו – טמאין. עיין שם, דאזלינן בתר השתא. דהתם כל שעתא שווין לטומאה, מה שאין כן חלה העיקר בשעת חיובה. דאם לא כן נאמר גם כן כשהיה שיעור חלה ונצטמקה תהא פטור? בתמיה. ולכן גם להיפך אזלינן בתר מעיקרא, דהא בעינן בהקמח שיעור חלה. ומה לנו אם נתפחה, סוף סוף אין בה שיעור חלה (וכן כתב המעדני יום טוב בד"ח).

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 324:38 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 324:12

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 324:38 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

וזה לשון רבינו הבית יוסף בסעיף י"ב ~~(שולחן ערוך יורה דעה שכד, יב)~~: מי שנתערב לו פת שהפריש ממנה חלה עם פת שלא הופרש ממנו, אם יש לו קמח – יעשה עיסה מחמש רבעים, ויצרפנה עם הכיכרות בכלי, ויפריש ממנה על אותם כיכרות שנתערבו. ואם רוצה להפריש מיניה וביה – צריך להפריש מעט מכל כיכר וכיכר, או יצרפם כולם בכלי אחד ויפריש מכל אחד על כולם, עד שיפריש בכדי חשבון הכיכרות ומאחד יותר. כגון אם חמש שהופרש עליהן נתערבו בעשר שלא הופרש עליהן – יפריש מששה, שאז וודאי הפריש מאחד שלא הופרש עליו. עד כאן לשונו. וזה שכתב שיעשה עיסה מחמש רבעים – אינו בהכרח, ואורחא דמילתא נקיט. והוא הדין אם עושה עוגה אחת, כיון שמצרפן בסל אחד – הרי נתחייבה בחלה, כמו שכתבתי בסימן שכ"ה. וממילא כשמפריש ממנה הרי מפריש מחיוב על החיוב (וכן כתב הט"ז סעיף קטן י"ד). אלא משום דבכאן לא מיירי עדיין בצירוף סל אלא קירוב בעלמא, ובזה וודאי צריך שיעור חלה וכמו שיתבאר שם, פשוט הוא דבחוץ לארץ יכול לאכול מכל פת שירצה ובלבד שיניח מעט שיהיה בו כדי נטילת חלה ושישאר מעט. ודין זה מצוי במצה שכשהפריש חלה ממקצתו, וממקצתו לא הפריש, ונתערבו יחד, שצריך לעשות כמו שנתבאר. ועוד יתבאר בזה בסימן שכ"ה, עיין שם. (הגאון רבי עקיבא איגר כתב דפת עם עיסה הוי כשני מינים. ולעניות דעתי צריך עיון.)

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 324:18 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 324:4

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 324:18 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתבו הטור והשולחן ערוך סעיף ד ~~(שולחן ערוך יורה דעה שכד, ד)~~: קב חיטים מצד זה, וקב כוסמין באמצע – מחברן. והרי אלו מצטרפין, וצריך להפריש מכל מין ומין חצי קב חיטים מצד זה. וחצי קב שעורים מצד זה, וחצי קב כוסמין באמצע – מצטרפין, ותורם מן הכוסמין על שלושתן. עד כאן לשונו. וזהו תוספתא פרק שני דחלה (תוספתא חלה ב ג). והנה בסיפא הטעם פשוט: דהכוסמין שהוא מצטרף בנשיכה עם החיטין ועם השעורין, ולכן אף על גב דחיטים ושעורים אין מצטרפין בנשיכה זה לזה, מכל מקום הכוסמין שבאמצע מחברן, אף על גב דבין כולם לא הוי אלא שיעור חלה אחת. וממילא דמפריש מן הכוסמין. אבל ברישא טרחו למה צריך להפריש מכל מין ומין: הלא בזה גם כן כשיפריש מהכוסמין יעלה לכולם? וכתבו טעמים דחוקים (עיין ש"ך סעיף קטן י"ב, וט"ז סעיף קטן ה' וב"ח).

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 324:14 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 324:2

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 324:14 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

וכתב רבינו הרמ"א בסעיף ב ~~(שולחן ערוך יורה דעה שכד, ב)~~: עירב קב מעיסה עם קב אחר מעיסה שאינו מינו, וחלקו אחר כך, והוסיף על כל אחד רובע הקב ממינו – חייב בחלה, כיון שלא נצטרפו כשהיו מעורבים. אבל אם עירב קב קמח עם קב קמח ממין אחר על דעת לחלקו, והוסיף על כל אחד רובע הקב ממינו – פטור. עד כאן לשונו. ביאור דבריו: דלקמן בסימן שכ"ו יתבאר דבעל הבית אחד כשֶלָש חמשת רבעים על מנת לחלקו – חייב בחלה, ולא מהני מה שהיה דעתו לחלקה. וכיון שנתבאר מקודם דכשֶלָש כל המינין ביחד כולן מצטרפין זה לזה, ואם לא לש ביחד אלא קירבן על ידי נשיכה – אין מצטרף אלא מין במינו כפי הדינין שנתבארו. ולזה אמר: עירב קב מעיסה עם קב אחר וכו', כלומר: שלָש קב חיטין בפני עצמו וקב שעורין בפני עצמו, שאין בכל אחד שיעור חלה, אפילו אם עירבן על ידי נשיכה וחזר וחלקן אחר כך, והוסיף להחיטים רובע מחיטים, דנעשה חמשת רבעים ורובע שעורים להשעורים – חייבין בחלה, שהרי לא נפטרו מקודם בנשיכתן זה לזה. אבל אם עירב קב קמח עם קב קמח ממין אחר, ולשן ביחד שנתחייבו בחלה, ולכן כשחלקן אחר כך והוסיף לכל אחד רובע – פטור, משום דהקבים כבר נתחייבו. ונשאר עתה רק רובע לכל אחד, ורובע אין בה שיעור חלה. ופשוט הוא דמיירי כשהפריש חלה מקודם, דאם לא כן עדיין חיובן עליהן. אבל ברישא אפילו הפריש – לאו כלום הוא, כיון שאין מצטרפין זה לזה. ומקורו מדברי הרא"ש והטור, עיין שם (וגם ברא"ש וטור צריך לומר כמו שכתבתי).

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 289:12 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 289:2

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 289:12 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

וכן משמע מדברי רבינו הרמ"א בסעיף ב ~~(שולחן ערוך יורה דעה רפט, ב)~~, שרבינו הבית יוסף כתב: איזהו מקום קביעותה? בתוך חלל של פתח בטפח הסמוך לחוץ. עד כאן לשונו. וכתב על זה: ואם שינה – אינו מעכב, ובלבד שיניחנה במזוזה עצמה. עד כאן לשונו. הרי גם על שינוי בחלל הפתח קאי, והיינו שהניחה אחורי הדלת בהמזוזה עצמה. ואין לומר דכוונתו רק על טפח הסמוך לפתח, אבל תוך החלל מעכב, דאם כן הוה ליה לומר: ובלבד שיניחנה בחלל הפתח. ויש מהגדולים דסבירא ליה שאין מי שחולק על אחורי הפתח שיעכב (ט"ז סעיף קטן ג). ויש מי שכתב דהרמב"ם והנימוקי יוסף חולקים על למטה משליש העליון, ועל אחורי הדלת דפסול. (נקןדןץ הכסף לעניין אחורי הדלת, ובש"ך סעיף קטן ד לעניין למטה משליש העליון. וכן משמע בבית יוסף. ולכן כתבנו בסעיף י דלמטה פסול, עיין שם.)

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 288:12 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 288:15

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 288:12 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

וזה לשון השולחן ערוך סעיף ט"ו ~~(שולחן ערוך יורה דעה רפח, טו)~~: אסור להוסיף בה מאומה. אלא שמבחוץ כותבין "שדי" כנגד תיבת "והיה" שבפנים, ויש אומרים נגד הריוח שבין הפרשיות. וכן נוהגין. ומניחין נקב בקנה נגד שם "שדי" שיהא נראה מבחוץ. עוד נוהגין לכתוב מבחוץ כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, נגד "ה' אלקינו ה'". ויהפוך אלה האותיות מכתיבת המזוזה, כדי שיגיע כל אות נגד האות שמתחלף בו באלפא ביתא. אבל בפנים אין להוסיף שום דבר על שתי פרשיות. עד כאן לשונו. וכן הוא בטור (טור יורה דעה רפח), עיין שם.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 288:3 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 288:5

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 288:3 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

וכתב רבינו הבית יוסף בסעיף ה ~~(שולחן ערוך יורה דעה רפח, ה)~~: צריכה עיבוד לשמה לכתחילה. אבל במקום שאם ימתין על עור מעובד לשמה יתבטל מהמצוה – יכתבנה על עור שאינו מעובד הנמצא, ויקיים המצוה מיד, בעוד שמבקש עור מעובד לשמה. עד כאן לשונו. וכוונתו: לסמוך על הרמב"ם, דלא מצריך במזוזה עיבוד לשמה כמו שכתבתי. ופשוט הוא דיקבענה בלא ברכה, ויהדר למצא עור מעובד לשמה. אבל יש אומרים שלא לעשות כן, כיון דרוב הפוסקים פוסלין זה – אין בו תועלת. וגם יסבור שיצא ידי מזוזה. ולכן טוב יותר להניח כך בלא מזוזה, ולמצוא מעובד לשמה (ב"ח וט"ז סעיף קטן ב).

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 286:44 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 286:21

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 286:44 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

והנה רבינו הבית יוסף בסעיף כ"א ~~(שולחן ערוך יורה דעה רפו, כא)~~ כתב: פתח אחד וחלקו בעמוד בנתים, כל שיש היכר ציר בזה ובזה לצד העמוד – הרי הם כשני פתחים, וצריך מזוזה לכל פתח. אבל כל שאין צירים לצד העמוד – אין העמוד מחלקו לשנים, שאינו אלא לנוי בעלמא. עד כאן לשונו. והוא מתשובת הרשב"א, ולכאורה חולק על דין הטור. אבל באמת אינו כן, דגם הטור לא אמר אלא כשאין היכר ציר לשניהם. אבל כשיש היכר ציר – מודה הטור. ולפי זה אתי שפיר מה שלא כתב דין הטור, דכיון דכתב דינו של הרשב"א – ממילא נכלל דינו של הטור (כן נראה לי). ועיין בסעיף הבא.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 286:41 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 286:19

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 286:41 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

כתבו הטור והשולחן ערוך סעיף י"ט ~~(שולחן ערוך יורה דעה רפו, יט)~~: ארובה שבין בית לעלייה, ועולים לה בסולם, ועושים סביב הסולם היקף מחיצות, פעמים למטה ברגלי הסולם ופעמים למעלה בראשו, ויש בו צורת פתח במקום שעושין אותו – חייב במזוזה. ואם עשו למעלה וגם למטה – חייב בשתיהן. עד כאן לשונו. והרמב"ם שם כתבה בלשון קצרה: פתח קטן שבין בית לעלייה – חייב במזוזה. עד כאן לשונו. ואין חילוק בין שעולין לעלייה דרך ארובה שהוא באמצע הגג, כמו שהיה המנהג בזמן הש"ס, או שעולין לעלייה בצד הכותל, כמו שנהגו בזמן הזה: אם רק יש חדר סביב במזוזות ומשקוף ותקרה, והפתח גבוה עשרה טפחים ורחבה עשרה טפחים – חייב במזוזה. אבל בפתח שעולין בסולם על הגג שקורין בוידי"ם, והדלת שוכבת על הארץ – פטור ממזוזה. וכן במרתפים בכהאי גוונא, כמו שיתבאר בסימן רפ"ז דדלת השוכבת וממלא את הפתח – אין זה פתח שחייבת במזוזה.

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 286:19 and Yoma 11b

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 286:19 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 286:10

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 378:8 and Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 378:2

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 378:7 and Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 378:4

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 375:10 and Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 375:6

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 362:12 and Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 362:4

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 346:4 and Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 346:3

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 344:5 and Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 344:3

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 292:7 and Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 292:1

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 291:16 and Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 291:5

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 248:14 and Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 248:9

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 227:21 and Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 227:2

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 222:8 and Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 222:2

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 162:7 and Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 162:6

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 158:5 and Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 158:6

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 154:40 and Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 154:19

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 154:27 and Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 154:21

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 131:13 and Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 131:13

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 114:6 and Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 114:6

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 112:3 and Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 112:2

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 286:19 and Yoma 11b:4
(automatic citation link)

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 104:19 and Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 104:13

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 87:36 and Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 87:39

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 82:13 and Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 82:9

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 73:23 and Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 73:17

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 72:67 and Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 72:41

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 72:47 and Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 72:23

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 30:17 and Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 30:14

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 178:27 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 178:3

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 173:30 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 173:13

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 172:21 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 172:10

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 172:17 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 172:8

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 170:30 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 170:17

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 169:78 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 169:52

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 169:71 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 169:46

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 168:9 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 168:7

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 156:27 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 156:6

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 155:27 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 155:14

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 154:53 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 154:6

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 154:38 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 154:18

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 154:13 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 154:8

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 154:9 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 154:4

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 152:20 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 152:9

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 152:10 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 152:3

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 146:8 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 146:3

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 145:25 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 145:8

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 144:17 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 144:4

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 144:16 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 144:3

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 143:86 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 143:22

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 143:83 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 143:21

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 143:54 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 143:9

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 142:58 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 142:13

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 142:50 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 142:12

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 142:28 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 142:16

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 142:20 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 142:3

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 141:152 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 141:61

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 141:131 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 141:52

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 141:84 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 141:30

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 141:51 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 141:35

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 141:47 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 141:13

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 141:43 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 141:11

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 141:37 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 141:55

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 138:7 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 138:1

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 136:12 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 136:3

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 136:9 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 136:5

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 134:30 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 134:4

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 134:21 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 134:10

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 131:10 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 131:8

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 131:5 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 131:6

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 130:63 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 130:22

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 130:56 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 130:20

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 130:41 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 130:18

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 129:53 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 129:17

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 129:43 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 129:14

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 127:26 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 127:5

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 126:55 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 126:22

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 126:28 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 126:8

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 125:44 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:18

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 125:41 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:19

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 125:29 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:6

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 125:12 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:5

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 124:40 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 124:7

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 120:13 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 120:1

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 62:38 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 62:12

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 62:35 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 62:10

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 62:20 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 62:13

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 61:14 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 61:1

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 53:7 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 53:3

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 50:19 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 50:4

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 39:11 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 39:2

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 38:47 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 38:4

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 37:71 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 37:27

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 36:18 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 36:12

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 30:17 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 30:6

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 28:80 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 28:20

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 28:71 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 28:17

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 17:199 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 17:27

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 17:75 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 17:11

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 17:60 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 17:10

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 17:57 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 17:9

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 13:22 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 13:14

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 11:14 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 11:4

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 11:12 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 11:5

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 4:21 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 4:14

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 3:16 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 3:3

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Even HaEzer 1:32 and Shulchan Arukh, Even HaEzer 1:11

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 401:6 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 401:7

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 392:11 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 392:3

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 371:23 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 371:4

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 340:24 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 340:8

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 316:16 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 316:4

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 316:9 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 316:3

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 313:8 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 313:3

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 313:5 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 313:2

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 305:49 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 305:13

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 300:22 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 300:4

8 hours ago
Shmuel Weissman edited Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 286:19 history »
Version: Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah -- Wikisource (Hebrew)

וכתב רבינו הבית יוסף בסעיף י ~~(שולחן ערוך יורה דעה רפו, י)~~: בית המדרש פטור מהמזוזה. ואם יש בו פתח שרגיל לצאת בו לביתו – חייב במזוזה באותו פתח. ויש אומרים שבית המדרש חייב במזוזה. ונכון לחוש לדבריהם, אבל לא יברך עליה. עד כאן לשונו. ביאור הדברים: דהרמב"ם פוטרו ממזוזה, דמאי נפקא מינה בין בית הכנסת לבית המדרש? רק כשיש לו פתח מיוחדת לביתו הסמוך לו ממש, והוא הדין בבית הכנסת כמו שכתב הרמב"ם, עיין שם. ולא הזכיר רבינו הבית יוסף בית הכנסת מפני ה"יש אומרים" שפסקו על פי הירושלמי דבית המדרש חייב במזוזה, מפני שהתלמידים יושבים שם כל היום והוה ממש כדירתן. אבל בבית הכנסת לא פליגי. וכתבו הגדולים דנכון כשיקבע מזוזה לביתו ויברך – יקבע אז בברכה זו בלא הפסק לפתח בית המדרש, ופשוט הוא (ב"ח וש"ך סעיף קטן ט). וכתב הטור דמהר"ם מרוטנבורג לא עשה מזוזה לבית מדרשו, וכשישן שם ביום היה רוח רעה מבעתו. וכשעשה מזוזה פסק הרוח רעה, עיין שם. (ובתוספות יומא יא ב ד"ה שאין, כתבו לחלק בין של רבים לשל עצמן. עיין שם.)

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 300:13 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 300:5

8 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 286:11 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 286:5

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 295:16 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 295:7

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 294:26 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 294:14

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 294:6 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 294:6

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 292:19 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 292:9

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 292:15 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 292:2

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 283:9 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 283:1

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 281:14 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 281:5

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 281:11 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 281:4

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 280:14 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 280:2

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 279:16 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 279:5

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 279:15 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 279:3

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 279:3 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 279:2

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 278:10 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 278:3

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 276:26 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 276:13

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 276:24 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 276:10

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 276:6 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 276:2

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 275:16 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 275:3

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 274:16 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 274:5

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 274:15 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 274:7

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 274:5 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 274:2

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 273:21 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 273:6

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 273:17 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 273:3

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 273:4 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 273:1

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 271:38 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 271:7

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 271:23 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 271:4

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 271:22 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 271:3

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 271:8 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 271:1

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 268:12 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 268:7

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 268:4 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 268:3

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 267:116 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 267:79

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 267:108 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 267:70

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 267:94 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 267:63

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 267:82 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 267:61

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 267:62 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 267:40

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 267:52 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 267:27

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 267:49 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 267:27

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 267:46 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 267:44

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 267:25 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 267:11

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 267:18 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 267:9

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 266:22 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 266:11

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 266:18 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 266:9

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 266:13 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 266:2

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 265:20 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 265:4

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 264:9 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 264:1

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 262:15 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 262:5

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 259:17 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 259:6

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 259:15 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 259:5

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 259:12 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 259:3

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 259:7 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 259:2

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 258:35 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 258:11

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 258:29 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 258:7

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 258:27 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 258:8

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 258:25 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 258:7

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 258:9 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 258:2

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 258:4 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 258:1

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 257:15 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 257:5

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 257:14 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 257:5

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 257:13 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 257:2

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 257:6 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 257:3

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 257:5 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 257:3

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 256:17 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 256:6

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 256:12 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 256:4

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 253:19 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 253:12

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 253:16 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 253:8

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 253:12 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 253:5

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 251:14 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 251:5

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 251:9 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 251:4

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 251:2 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 251:3

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 250:10 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 250:5

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 250:4 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 250:1

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 249:21 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 249:13

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 248:14 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 248:6

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 248:8 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 248:3

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 248:4 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 248:1

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 246:29 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 246:13

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 246:18 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 246:5

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 246:8 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 246:1

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 245:26 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 245:15

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 245:18 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 245:18

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 245:15 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 245:6

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 243:5 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 243:2

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 242:58 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 242:31

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 242:53 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 242:24

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 242:46 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 242:17

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 242:32 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 242:13

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 242:25 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 242:10

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 242:15 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 242:4

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 242:4 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 242:34

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 240:45 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 240:25

8 hours ago
Shmuel Weissman added a connection (reference) between Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 240:25 and Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 240:7

8 hours ago

Older Activity »