Recent Activity on Sefaria פעילות אחרונה בספריא

Shmuel Weissman edited Berakhot 56b:12 and 2 others »
Version: Tractate Berakot by A. Cohen, Cambridge University Press, 1921 (English)

Who dreams of a dog should on rising say, "But against any of the children of Israel shall not a dog whet his tongue" (Exod. xi. 7), before another verse occurs to him, viz. : "Yea, the dogs are greedy" (Is. Ivi. 11). Who dreams of a lion should on rising say, "The lion hath roared, who will not fear?" (Amos iii. 8), before another verse occurs to him, viz. : "A lion is gone up from his thicket" (Jer. iv. 7). [is gone up] [a lion from his thicket] Who dreams of shaving should on rising say, "And [Joseph] shaved himself and changed his raiment" (Gen. xli. 14), before another verse occurs to him, viz. : "If I be shaven, then my strength will go from me" (Judges xvi. 17). .

now
2 related »
Shmuel Weissman edited Torat HaBayit HaKatzar, The Fourth House, The First Gate 9 history »
Version: Gerlitz edition, published by Oraita (Hebrew)

גיד הנשה שנתבשל עם הגידים בזמן שמכירו זורקו ואוכל השאר לפי שאינו אוסר תערובת בפליטתו שאין בגידין בנותן טעם עץ הוא אלא שהתורה אסרתו במה דברים אמורים בגופו של גיד אבל שומנו וקנוקנות שבו אוסרים תערובתן עד ס' כשאר האיסורים אעפ"י שהוא כעץ התורה אסרתו ולא להקל לבטל את גופו בפחות מס'. במה דברים אמורים ~~בד"א~~ כשנמחה או שנחתך אבל בזמן שהוא שלם בריה הוא ובריה אינה בטילה לעולם כמו שבארנו. חתיכה שיש בה שומנו של גיד שנתבשלו בקדירה עם חתיכות של היתר ויש בהיתר ס' לבטל את האיסור. אם נטל מן ההיתר בעוד שחתיכות האיסור חמה בתוך הקדירה הרי היא חוזרת ואוסרת שהרי אם נפלה לקדירה אחרת אוסרת לפיכך צריך ליזהר שלא ליטול מן הרוטב וחתיכות ההיתר עד שיצטנן הכל וכן לא יטול גם אותה חתיכה לעצמה בעודה חמה לפי שהאיסור שבה חוזר ואוסר אותה. מה תקנתו יניח עד שיצטנן הכל. ביצה של עוף טמא. וכן ביצת הטריפה או של נבלה שנשלק עם התבשיל אינה אוסרת תערובתה כלום בפליטתה דאינה פולטת אלא זיעה בעלמא במה דברים אמורים בזמן שהיא בקליפתה אבל אם היתה קלופה הרי היא כשאר האיסורים וצריכה ס' ואחת אם נתבשלה עם ביצים טהורות. וכמו שבארנו. ויש מרבותי שהורו להתיר אפילו קלופות בקלופות. וראוי להחמיר בדברי הראשונים. דברים אילו שאמרנו בביצת עוף טמא ושל נבילה ושל טריפה. אבל ביצה שנמצא בה אפרוח או שמוצאה עליה קורט דם והיא אסורה אף היא אוסרת את תערובתה כשאר האיסורים בין קלופה בין שאינה קלופה שאין פליטתה של זו מי בצים אלא פליטת בשר.

6 minutes ago
User None added a connection between Avot DeRabbi Natan 33:2 and Genesis 15:7
(automatic citation link)

an hour ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Avot DeRabbi Natan 33:2 and Genesis 15:7

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 34:1 history »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

עשרה נסיונות ניסה הקב״ה את אבותינו ובכולן לא נמצאו שלימים ואלו הן במדבר בערבה מול סוף [בין פארן ובין תפל ולבן וחצירות ודי זהב] (דברים א׳:א׳) במדבר שעשו את העגל שנא׳ (שמות ל״ב:ח׳) עשו להם עגל מסכה בערבה על המים שנא׳ (שם יז) ויצמא שם העם למים. מול סוף על שהמרו על ים סוף (וי״א זה פסלו של מיכה). רבי יהודה אומר המרו על הים המרו בתוך הים שנא׳ (תהילים ק״ו:ז׳) וימרו על ים בים סוף. בין פארן במרגלים (במדבר י״ג:ג׳) וישלח אותם משה ממדבר פארן. בין תופל אלו דברי תיפלות שתפלו על המן. ולבן זה מחלוקתו של קרח. וחצירות על השליו הרי שבעה ובמקום אחר הוא אומר (דברים ט׳:כ״ב) ובתבערה ובמסה ובקברות התאוה. ודי זהב אמר להם (אהרן) דייכם חטא זהב שהבאתם לעגל. ורבי אליעזר בן יעקב אומר די הוא עון זה שלקו ישראל בו מכאן ועד שיחיו המתים :

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 33:2 history »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

עשר נסיונות נתנסה אברהם אבינו לפני הקב״ה ובכולן נמצא שלם אלו הן שנים בלך לך ב׳ בשתי בניו ב׳ בשתי נשיו אחד עם המלכים ואחד בין הבתרים אחד באור כשדים ואחד בברית מילה (בין הבתרים). וכל כך למה כדי שכשיבא אברהם אבינו ליטול שכרו שיהיו המלאכים אומרים יותר מכולנו יותר מכל שוה אברהם אבינו ליטול שכרו שנא׳ (קהלת ט׳:ז׳) לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך. כנגד עשר נסיונות שנתנסה אברהם אבינו ובכולן נמצא שלם וכנגדן עשה הקב״ה י׳ נסים לבניו במצרים כנגדן הביא עשר מכות כנגדן נעשו לישראל עשרה נסים על הים כנגדן הביא עשר מכות על המצריים בים. מצריים הרעימו עליהם בקולם אף הקב״ה הרעים עליהם בקול על הים שנא׳ (איוב ל״ז:ה׳) ירעם אל בקולו נפלאות. מצריים באו על הים בקשת ובחצים והקב״ה נגלה עליהם בקשת ובחצים שנאמר (חבקוק ג׳:ט׳) עריה תעור קשתך ואומר (תהילים י״ח:ט״ו) וישלח חציו ויפיצם. מצריים באו על הים בחרבות אף הקב״ה בא עליהם בחרבות (ורמחים) שנא׳ וישלח חציו ויפיצם ברק ויהם ואין ברק אלא חרב שנא׳ (יחזקאל כ״א:י״ד-ט״ו) חרב חרב הוחדה וגם מרוטה למען טבוח טבח הוחדה למען היה לה ברק מורטה. מצריים נתגאו במגן וצנה והקב״ה עשה כמו כן שנא׳ (תהילים ל״ה:ב׳) החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי. מצריים באו בחנית וכך הקב״ה שנא׳ (חבקוק ג׳:י״א) לנוגה ברק חניתך. מצריים באו באבנים בקלעים והקב״ה נתגאה עליהם באבני אלגביש שנאמר (תהילים י״ח:י״ג) (מנוגה נגדו) עביו עברו ברד וגחלי אש. בשעה שעמדו אבותינו על הים אמר להם משה קומו עברו אמרו לו לא נעבור עד שנראה הים נקבים נקבים נטל משה מטהו והכה על הים ונעשה הים נקבים נקבים שנא׳ (חבקוק ג׳:י״ד) נקבת במטיו ראש פרזיו. אמר להם משה קומו עברו אמרו לו לא נעבור עד שנעשה הים בקעה לפנינו הכה משה על הים ונעשה בקעה לפניהם שנאמר (תהילים ע״ח:י״ג) בקע ים ויעבירם ונאמר (ישעיהו ס״ג:י״ד) כבהמה בבקעה תרד. אמר להם משה קומו עברו אמרו לא נעבור עד שנעשה לפנינו גזרים גזרים שנא׳ (תהלים קל ו) לגוזר ים סוף לגזרים. אמר להם משה קומו עברו אמרו לא נעבור עד שנעשה לפנינו חומר נטל משה המטה והכה הים ונעשה לפניהם טיט שנא׳ (חבקוק ג׳:ט״ו) דרכת בים סוסיך חומר מים רבים. אמר להם משה קומו עברו אמרו לא נעבור עד שיעשה לפנינו מדבר נטל משה את המטה והכה על הים שנא׳ (תהילים ק״ו:ט׳) ויוליכם בתהומות כמדבר. אמר להם משה קומו עברו אמרו לא נעבור עד שיעשה לפנינו פירורים פירורים נטל משה את המטה והכה על הים שנא׳ (שם עד) אתה פוררת בעזך ים. אמר להם משה קומו עברו אמרו לא נעבור עד שיעשה לפנינו סלעים סלעים נטל המטה והכה על הים שנא׳ (שם) שברת ראשי תנינים על המים הוי אומר ראשי תנינים אין משתברין אלא על הסלעים אמר להם משה קומו עברו אמרו לא נעבור עד שיעשה לנו יבשה נטל משה את המטה והכה על הים שנא׳ (שם סו) הפך ים ליבשה ואומר (שמות י״ד:כ״ט) ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים. אמר להם משה קומו עברו אמרו לא נעבור עד שיעשה לפנינו חומות נטל משה את המטה והכה על הים שנאמר (שם יד) והמים להם חומה מימינם ומשמאלם. אמר להם משה קומו עברו אמרו לא נעבור עד שיעשו לפנינו נאדות נטל משה את המטה והכה על הים שנא׳ (שם טו) נצבו כמו נד נוזלים. (ומנין שבין הגזרים ירדה אש וליחכתן שנאמר (ישעיהו ס״ד:א׳) כקדוח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך) והיו הנודות מושכין שמן ודבש לתוך פיהן של תינוקות והן יונקין מהם שנא׳ (דברים ל״ב:י״ג) ויניקהו דבש מסלע. וי״א היה יוצא להם מים חיים מן הים ושותין בתוך הגזרים לפי שמימי הים מלוחים הם שנא׳ נוזלים ואין נוזלים אלא מתוקים שנא׳ (שיר השירים ד׳:ט״ו) באר מים חיים ונוזלים מן לבנון וענני כבוד למעלה מהם שלא ישלוט בהם השמש ועברו ישראל כן כדי שלא יצטערו. רבי אליעזר אומר תהום כפה עליהם מלמעלה ועברו בו ישראל כדי שלא יצטערו. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים מים העליונים והתחתונים היו מנערין את המצריים שנא׳ (שמות י״ד:כ״ז) וינער ה׳ את מצרים בתוך הים :

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 29:4 history »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

ר״א הקפר אומר כל המכבד חבירו לשום ממון סוף שנפטר ממנו בקלון. וכל הבוזה את חבירו לשום מצוה סוף שנפטר ממנו בכבוד. ומנין שכל המכבד חבירו לשום ממון סוף שנפטר ממנו בקלון שכן מצינו בבלעם הרשע שכבד בלק לשם ממון שנא׳ (במדבר כ״ב:י״ח) ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב. ומניין שנפטר ממנו בקלון שנא׳ (שם כד) ועתה ברח לך אל מקומך וגו׳ והנה מנעך ה׳ מכבוד. ומניין שכל הבוזה את חבירו לשם מצוה סוף שנפטר ממנו בכבוד שכן מצינו במשה רבינו שביזה פרעה לשום מצוה שנא׳ (שמות י״א:ח׳) וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר. וכי פרעה עומד על הגג ומשה עומד על הארץ אלא כך אמר משה לפרעה אפי׳ כל עבדיך שעומדין (ומשתחוים) לפניך על במה שלך יעמדו ויבקשו ממני איני שומע להם. ומניין שנפטר ממנו בכבוד שנא׳ (שם יב) ויקרא למשה ולאהרן לילה אמרו לו וכי גנבים אנו שנצא בלילה אלא המתן לנו עד שיביא הקב״ה לנו ז׳ ענני כבוד ונצא בהם בשמחה ובראש גלוי שנא׳ (במדבר ל״ג:ג׳) ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה :

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 22:3 history »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

לא חכמה מביא דברים ולא דברים מביא חכמה אלא מעשה. כל המרבה דברים מביא חטא שנא׳ (משלי י׳:י״ט) ברוב דברים לא יחדל פשע ואומר (שם יז) גם אויל מחריש חכם יחשב :

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 20:1 history »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

רבי חנניה סגן הכהנים אומר כל הנותן ד״ת על לבו מבטלין ממנו הרהורי חרב הרהורי רעב הרהורי שטות הרהורי זנות הרהורי יצר הרע הרהורי אשת איש הרהורי דברים בטלים הרהורי עול בשר ודם שכן כתוב בספר תלים על ידי דוד מלך ישראל שנא׳ (תהילים י״ט:ט׳) פקודי ה׳ ישרים משמחי לב מצות ה׳ ברה מאירת עינים. וכל שאינו נותן דברי תורה על לבו נותנין לו הרהורי חרב הרהורי רעב הרהורי שטות הרהורי זנות הרהורי יצר הרע הרהורי אשת איש הרהורי דברים בטלים הרהורי עול בשר ודם שכך כתוב במשנה תורה על ידי משה רבינו (דברים כ״ח:מ״ו-מ״ז) והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ועבדת את אויביך אשר ישלחנו יי׳ בך ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כל. ברעב כיצד (בזמן שאדם תואב) לאכול פת שעורים ואינו מוצא אויביו מבקשין ממנו פת נקיה ובשר שמן. ובצמא כיצד בזמן שאדם מתאוה לשתות טפה של חומץ טפה של שכר ואינו מוצא אויביו מבקשין ממנו יין משובח שבכל המדינות. ובעירום כיצד בזמן שאדם יבא ללבוש חלוק של צמר או של פשתן ואינו מוצא אויביו מבקשין ממנו השיראין והכלך שבכל המדינות. ובחוסר כל בלא נר ובלא סכין ובלא שלחן. דבר אחר בחוסר כל בלא חומץ ובלא מלח זו היא קללה שמקללין בני אדם אל יהא לך חומץ ומלח בתוך ביתך. הוא היה אומר (שיר השירים א׳:ו׳) אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש אלו כל בנות שביהודה שפרקו עולו של הקדוש ברוך הוא מעליהם והמליכו עליהם מלך בשר ודם. דבר אחר בני אמי נחרו בי זה משה שהרג את המצרי שנא' (שמות ב׳:י״א) ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם [וגו'] ויפן כה וכה וירא כי אין איש מה ת"ל כי אין איש מלמד שהושיב לו משה סנהדראות של מלאכי השרת ואמר להם אהרוג את זה אמרו לו הרוג וכי בחרב הרגו והלא במאמר הרגו שנא' (שם) הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי מלמד שהרגו בשם. (ד"א) בני אמי נחרו בי זה משה שברח למדין שנא' (שם) וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרוג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר ויבאו הרועים ויגרשום ויקם משה ויושיען וישק את צאנם בא משה וישב עליהם בדין אמר להם מנהגו של עולם אנשים ממלאין ונשים משקות כאן נשים דולות ואנשים משקין עוות הדין יש כאן (חייבין בדין חייבין לשעה) ויש אומרים כל זמן שהיה משה עומד על שפת הבאר היו המים צפין ועולין לקראתו וכיון שחזר חזרו המים לאחוריהם באותה שעה אמר אוי לי שהנחתי את עמי ובאתי לדור עם כותים. ד"א בני אמי נחרו בי אלו ישראל שעשו את העגל שבתחילה אמרו (שם כד) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע חזרו ואמרו אלה אלהיך ישראל (שם לב) דבר אחר בני אמי נחרו בי אלו מרגלים שהוציאו דבת הארץ וגרמו להם לישראל שיפלו פגריהם במדבר שנאמר (במדבר י״ד:כ״ט) במדבר הזה יפלו פגריכם. (שיר השירים א׳:ו׳) שמוני נוטרה את הכרמים אמר הקב"ה מי גרם לי להיטיב לכותים אלא ישראל (שכל זמן) שכותים שרויין בטוב הם דחופים ונזופים ומטולטלים. דבר אחר שמוני נוטרה את הכרמים אלו ישראל שגלו לבבל עמדו עליהם נביאים שביניהם ואמרו להם הפרישו תרומות ומעשרות אמרו להם כל עצמינו לא גלינו מארצנו אלא עד שלא הפרשנו תרומות ומעשרות ועכשיו אתם אומרים לנו שנפריש תרומות ומעשרות [לכך נאמר שמוני נוטרה את הכרמים] :

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 14:5 history »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

אמר להם צאו וראו איזוהי דרך טובה שידבק בה האדם כדי שיכנס בה לעוה״ב. נכנס רבי אליעזר ואמר עין טובה. נכנס רבי יהושע ואמר חבר טוב. נכנס רבי יוסי ואמר שכן טוב יצר טוב ואשה טובה. רבי שמעון אומר הרואה את הנולד (נ״א כגון מרדכי יהודי שראה את הנולד). נכנס ר׳ אלעזר ואמר לב טוב לשמים ולב טוב לבריות. אמר להם רואה אני את דברי ר״א בן ערך מדבריכם שבכלל דבריו דבריכם. אמר להם צאו וראו איזה דרך רעה שירחק ממנה האדם כדי שיכנס בה לעוה״ב. נכנס ר׳ אליעזר ואמר עין רעה. נכנס ר׳ יהושע ואמר חבר רע. נכנס ר' יוסי ואמר עין רע ושכן רע ואשה רעה. נכנס ר׳ שמעון ואמר הלוה ואינו משלם שהלוה מן האדם כלוה מן המקום שנא' (תהילים ל״ז:כ״א) לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן. נכנס ר׳ אלעזר ואמר לב רע לשמים ולב רע למצות ולב רע לבריות ואמר להם רואה אני את דברי ר׳ אלעזר מדבריכם שבכלל דבריו דבריכם :

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 13:3 history »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

אמור מעט ועשה הרבה כיצד מלמד שהצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה אבל רשעים אומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים. ומניין שהצדיקים אומרים מעט ועושין הרבה שכן מצינו באברהם אבינו שאמר למלאכים פת אתם סועדים עמי היום שנא׳ (בראשית י״ח:ה׳) ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אבל באחרונה ראה מה עשה אברהם למלאכי השרת שהלך ועשה להם שלשה שוורים ותשע סאין של סולת ומניין שעשה להם תשע סאין של סולת שנאמר (שם) וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת שלש כמשמען קמח הרי שש סלת הרי תשע ומניין שעשה להם שלשה שוורים שנאמר ואל הבקר רץ אברהם הבקר אחד בן בקר שנים רך שלשה. וי״א וטוב ארבעה. ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו נתן ביד ישמעאל בנו כדי לחנכו במצות. אף הקב״ה אמר מעט ועשה הרבה שנאמר (שם) ויאמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא א״ל אלא בדלי״ת ונו״ן אבל באחרונה כשפרע הקב״ה משונאיהם של ישראל לא פרע אלא בשבעים ושתים אותיות שנאמר (דברים ד׳:ל״ד) או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמוראים גדולים הא למדת כשנפרע בשונאיהם של ישראל לא נפרע אלא בשבעים ושתים אותיות ומניין שהרשעים אומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים שכן מצינו בעפרון שאמר לאברהם (בראשית כ״ג:ט״ז) ארץ ארבע מאות שקל כסף אבל באחרונה כששקל לו את הכסף וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון וגו׳ :

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 11:2 history »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

ושנא את הרבנות כיצד מלמד שלא יניח אדם עטרה מעצמו בראשו. אבל אחרים יניחו לו שנאמר (משלי כ״ז:ב׳) יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך. אמר רבי עקיבא כל המגביה עצמו על דברי תורה למה הוא דומה לנבלה מושלכת בדרך כל עובר ושב מניח ידו על חוטמו ומתרחק ממנה והולך שנא (שם ל) אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה [(א״ל בן עזאי דרשהו מעניינו)] אם מנבל אדם עצמו על דברי תורה ואוכל תמרים חרובים ולובש בגדים צואים ויושב ומשמר על פתח של חכמים כל עובר ושב אומר שמא שוטה הוא זה לסוף אתה מוצא כל התורה כולה עמו. (רבי יוסי אומר רד מטה למעלה ומעלה למטה) כל המגביה עצמו על דברי תורה סוף שמשפילין אותו וכל המשפיל עצמו על דברי תורה סוף שמגביהין אותו :

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 4:3 and 2 others »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

שוב מעשה בר׳ יהודה בר׳ אלעאי שהיה יושב ושונה לתלמידיו ועברה כלה לפניו אמר מהו זה אמרו לו כלה שעברה אמר להם בני עמדו והתעסקו בכלה שכן מצינו בהקב״ה שנתעסק בכלה (שנאמר (בראשית ב) ויבן ה׳ אלהים את הצלע) הוא נתעסק בכלה אני עאכ״ו. והיכן מצינו שהקב״ה נתעסק בכלה שנא' ויבן ה׳ אלהים את הצלע שכן קורין בכרכי הים לכלה בנאיתה. מכאן שתקנה הקב״ה לחוה וקשטה ככלה והביאה אצל אדם שנא׳ ויביאה אל האדם. פעם אחת נעשה הקב״ה שושבין לאדם מכאן ואילך אדם קונה שושבין לעצמו (שנאמר עצם מעצמי ובשר מבשרי). פעם אחת נטלה חוה מאדם מכאן ואילך מקדש אדם את בת חבירו :

an hour ago
2 related »
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 3:2 history »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

הוא היה אומר הקורע את בגדיו בחמתו והמשבר כליו בחמתו סוף שיעבוד עבודת כוכבים שכך אומנתו של יצה״ר היום אומר לו קרע את בגדיך ולמחר אומר לו עבוד עבודת כוכבים :

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 2:4 history »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

יחזקיהו מלך יהודה עשה ד׳ דברים והסכימה דעתו לדעת המקום. גנז ספר רפואות והסכימה דעתו לדעת המקום. כתת נחש הנחושת והסכימה דעתו לדעת המקום. והסיר את הבמות והמזבחות ([והסכימה דעתו לדעת המקום]) שנאמר (דה׳׳ב לב) יחזקיהו הסיר את במותיו ואת מזבחותיו ויאמר ליהודה ולירושלים לאמר לפני מזבח אחד תשתחוו ועליו תקטירו. סתם מי גיחון (והסכימה דעתו לדעת המקום) שנאמר (שם) יחזקיהו סתם [את מוצא מימי] גיחון [העליון] ויישרם למטה מערבה לעיר דוד ויצלח יחזקיהו בכל מעשהו :

an hour ago
Shmuel Weissman edited Ramban on Exodus 15:12:1 history »
Version: Commentary on the Torah by Ramban (Nachmanides). Translated and annotated by Charles B. Chavel. New York, Shilo Pub. House, 1971-1976 (English)

THOU STRETCHEDST OUT THY RIGHT HAND — THE EARTH ‘TIVLA’EIMO’ (SWALLOWED THEM). The meaning is that “after you blew with Your wind and the sea covered them, You stretched out Your right hand and Your arm,203Verse 16: By the greatness of Thine arm… and the earth swallowed them.” The purport thereof is that after they drowned, the sea cast them out as is the custom of the seas, and so Scripture says, And Israel saw the Egyptians dead upon the sea-shore.204Above, 14:30. There, [on the sea-shore], their bodies decomposed and they returned to the dust upon the earth as they were,205See Ecclesiastes 12:7. and thus they were swallowed up and destroyed [by the earth]. The usage of the word tivla’eimo is similar to the expressions: Together round about, ‘vativla’eini’ (Thou dost destroy me);206Job 10:8. The Eternal ‘bila’ (hath swallowed up) unsparingly;207Lamentations 2:2. And the way of thy paths ‘bileiu,’208Isaiah 3:12. which means “they destroyed.” Our Rabbis have said209Mechilta on the verse here. that the earth opened her mouth and swallowed them, for they were privileged to be buried by virtue of having said, The Eternal is righteous.210Above, 9:27. [Thus, according to this Midrash of the Rabbis, the bodies of the Egyptians were not totally destroyed, for they even merited a place for burial.] But the expression of G-d’s “outstretched right hand or arm,” [as stated here., Thou stretchedst out Thy right hand], is used in Scripture only as indicating vengeance and destruction! Perhaps the Rabbis [of the above-mentioned interpretation] will explain the verse as follows: “Thou stretchedst out Thy right hand to slay them in the sea, and the earth swallowed them up after that,” this being the burial which they merited.

an hour ago
User None added a connection between Avot DeRabbi Natan 41:9 and I Kings 14:26
(automatic citation link)

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 41:17 and 10 others »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

א״ר חנניא בן עקשיא רצה הקב״ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנא׳ (ישעיהו מ״ב:כ״א) ה׳ חפץ למען צדקו יגדל תורה ויאדיר:

an hour ago
10 related »
User None added a connection between Avot DeRabbi Natan 33:2 and Genesis 15:7
(automatic citation link)

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 40:16 and 7 others »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

הנכנס לבית הכסא לא יחזיר פניו לא למזרח ולא למערב אלא לצדדין לא יפרע עצמו מעומד אלא מיושב. ולא יקנח אדם עצמו בימין אלא בשמאל ומפני מה אמרו לא יקנח אדם עצמו בימין אלא בשמאל רבי אליעזר אומר מפני שמראין בה דברי תורה. ר׳ יהושע אומר מפני שאוכל ושותה בה:

an hour ago
7 related »
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 39:2 and 2 others »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

ששה שמות נקרא האריה. אריה כפיר לביא ליש שחל שחץ:

an hour ago
2 related »
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 38:4 and 3 others »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

גלות בא לעולם על עבודת כוכבים ועל גלוי עריות ועל שפיכות דמים ועל שמיטת הארץ. על עבודת כוכבים שנא' (ויקרא כ״ו:ל׳) והשמדתי את במותיכם . אמר הקב״ה הואיל ואתם רוצין בעבודת כוכבים אף אני מגלה אתכם למקום שיש שם עבודת כוכבים לכך נאמר והשמדתי את במותיכם. על שמיטת הארץ מנין שנא׳ (שם) אז תרצה הארץ את שבתותיה אמר להן הקדוש ברוך הוא הואיל ואין אתם משמיטין אותה היא תשמט אתכם ומספר ירחים שאי אתם משמיטין אותה היא תשמט מאיליה לכך נאמר אז תרצה הארץ כל ימי השמה. (על גילוי עריות כיצד אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי כל זמן שישראל פרוצים בעריות שכינה מסתלקת מביניהם שנאמר (דברים כ״ג:ט״ו) ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך):

an hour ago
3 related »
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 37:13 and 7 others »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

ואינו נבהל להשיב זה אליהו בן ברכאל הבוזי שנא׳ (איוב ל״ב:ז׳) אמרתי ימים ידברו מלמד שהיו יושבין ושותקין לפני איוב עמד היו עומדין ישב היו יושבין אכל היו אוכלין שתה היו שותין עד שנטל מהם רשות שנא׳ (שם ג) אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו ואמר יאבד יום אולד בו והלילה אמר הורה גבר. יאבד יום שבא אבי אצל אמי ואמרה לו אני הרה. ומניין שלא ענו בערבוביא שנאמר ויען איוב ויאמר. ויען אליפז התימני ויאמר. ויען בלדד השוחי ויאמר. ויען צופר הנעמתי ויאמר. ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר סדרן הכתוב אחד אחד (אלא) להודיע לכל באי עולם שאין חכם מדבר לפני מי שגדול הימנו בחכמה. ואינו נכנם לתוך דברי חבירו. ואינו נבהל להשיב. שואל כענין זה יהודה שנא׳ (בראשית מ״ג:ט׳) אנכי אערבנו. שואל שלא כענין זה ראובן שנא׳ (שם מב) ויאמר ראובן אל אביו את שני בני תמית. ואומר על ראשון ראשון זה יעקב וי״א זו שרה ועל אחרון אחרון אלו אנשי חרן . ומודה על האמת זה משה שנא׳ (דברים ה׳:כ״ה) ויאמר ה׳ אלי [וגו׳] הטיבו (את) [כל] אשר דברו. וכן הקב״ה הודה על האמת שנא׳ (במדבר כ״ז:ז׳) כן בנות צלפחד דוברות:

an hour ago
7 related »
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 36:3 and 2 others »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

דור המדבר לא חיין ולא נידונין שנא׳ (שם יד) במדבר הזה יתמו ושם ימותו ואומר (תהילים צ״ה:י״א) אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי דברי ר״א. רבי יהושע אומר באין הן ועליהן הוא אומר (שם נ) אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח. אמר לו קבל דברי מה אתה מקיים אשר נשבעתי באפי אמר לו אלו מרגלים כל רשעי הדור (כולן). אמר לו רבי יהושע ומה אתה מקיים אספו לי חסידי אמר לו זה משה ואהרן וכל חסידי הדור משבט לוי משיבין על דבריו רשעים נאמר בהם שם וצדיקים לא נאמר בהם שם והלא כבר (בראשית מ״ט:ל״א) שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו ואומר נאמר (שם נ) בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ואומר (במדבר כ׳:א׳) ותמת שם מרים ותקבר שם [והלא כבר נאמר (שם לג) ויעל אהרן הכהן וגו׳ וימת שם] ואומר (דברים ל״ד:ה׳) וימת שם משה עבד ה׳ בארץ מואב על פי ה׳ . רבי יוסי הגלילי אומר אינן באין שנא' (במדבר יב) במדבר הזה יתמו ושם ימותו ואומר (דברים כב) וערפו שם את העגלה בנחל. מה שם האמור להלן בעגלה ערופה שתמות ולא תזוז ממקומה אף שם האמור כאן ימותו ולא יזוזו ממקומן. (ואחרים אומרין באים הן ועליהן הוא אומר (ירמיהו ב׳:ב׳) הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר [וגו' זכרתי לך חסד נעוריך] וגו'):

an hour ago
2 related »
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 35:7 and 3 others »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

כלי חרס שנשבר במקומו נבלעין שבריו. לא נצחה הרוח בעמוד עשן (הקטורת). ובזמן שיצא [עמוד עשן] מן המזבח [העולה היה] מתמר ועולה כמקל עד שמגיע לרקיע [ובזמן שעמוד הקטורת יוצא ממזבח הזהב היה נכנס כדרכו לבית קדשי קדשים]:

an hour ago
3 related »
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 34:9 and 4 others »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

עשרה שמות נקרא רוח הקדש. אלו הן משל. מליצה. חידה. דיבור. אמירה. תפארת. ציווי. משא. נבואה. חזיון:

an hour ago
4 related »
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 33:2 history »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

עשר נסיונות נתנסה אברהם אבינו לפני הקב״ה ובכולן נמצא שלם אלו הן שנים בלך לך ב׳ בשתי בניו ב׳ בשתי נשיו אחד עם המלכים ואחד בין הבתרים אחד באור כשדים ואחד בברית מילה (בין הבתרים). וכל כך למה כדי שכשיבא אברהם אבינו ליטול שכרו שיהיו המלאכים אומרים יותר מכולנו יותר מכל שוה אברהם אבינו ליטול שכרו שנא׳ (קהלת ט׳:ז׳) לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך. כנגד עשר נסיונות שנתנסה אברהם אבינו ובכולן נמצא שלם וכנגדן עשה הקב״ה י׳ נסים לבניו במצרים כנגדן הביא עשר מכות כנגדן נעשו לישראל עשרה נסים על הים כנגדן הביא עשר מכות על המצריים בים. מצריים הרעימו עליהם בקולם אף הקב״ה הרעים עליהם בקול על הים שנא׳ (איוב ל״ז:ה׳) ירעם אל בקולו נפלאות. מצריים באו על הים בקשת ובחצים והקב״ה נגלה עליהם בקשת ובחצים שנאמר (חבקוק ג׳:ט׳) עריה תעור קשתך ואומר (תהילים י״ח:ט״ו) וישלח חציו ויפיצם. מצריים באו על הים בחרבות אף הקב״ה בא עליהם בחרבות (ורמחים) שנא׳ וישלח חציו ויפיצם ברק ויהם ואין ברק אלא חרב שנא׳ (יחזקאל כ״א:י״ד-ט״ו) חרב חרב הוחדה וגם מרוטה למען טבוח טבח הוחדה למען היה לה ברק מורטה. מצריים נתגאו במגן וצנה והקב״ה עשה כמו כן שנא׳ (תהילים ל״ה:ב׳) החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי. מצריים באו בחנית וכך הקב״ה שנא׳ (חבקוק ג׳:י״א) לנוגה ברק חניתך. מצריים באו באבנים בקלעים והקב״ה נתגאה עליהם באבני אלגביש שנאמר (תהילים י״ח:י״ג) (מנוגה נגדו) עביו עברו ברד וגחלי אש. בשעה שעמדו אבותינו על הים אמר להם משה קומו עברו אמרו לו לא נעבור עד שנראה הים נקבים נקבים נטל משה מטהו והכה על הים ונעשה הים נקבים נקבים שנא׳ (חבקוק ג׳:י״ד) נקבת במטיו ראש פרזיו. אמר להם משה קומו עברו אמרו לו לא נעבור עד שנעשה הים בקעה לפנינו הכה משה על הים ונעשה בקעה לפניהם שנאמר (תהילים ע״ח:י״ג) בקע ים ויעבירם ונאמר (ישעיהו ס״ג:י״ד) כבהמה בבקעה תרד. אמר להם משה קומו עברו אמרו לא נעבור עד שנעשה לפנינו גזרים גזרים שנא׳ (תהלים קל ו) לגוזר ים סוף לגזרים. אמר להם משה קומו עברו אמרו לא נעבור עד שנעשה לפנינו חומר נטל משה המטה והכה הים ונעשה לפניהם טיט שנא׳ (חבקוק ג׳:ט״ו) דרכת בים סוסיך חומר מים רבים. אמר להם משה קומו עברו אמרו לא נעבור עד שיעשה לפנינו מדבר נטל משה את המטה והכה על הים שנא׳ (תהילים ק״ו:ט׳) ויוליכם בתהומות כמדבר. אמר להם משה קומו עברו אמרו לא נעבור עד שיעשה לפנינו פירורים פירורים נטל משה את המטה והכה על הים שנא׳ (שם עד) אתה פוררת בעזך ים. אמר להם משה קומו עברו אמרו לא נעבור עד שיעשה לפנינו סלעים סלעים נטל המטה והכה על הים שנא׳ (שם) שברת ראשי תנינים על המים הוי אומר ראשי תנינים אין משתברין אלא על הסלעים אמר להם משה קומו עברו אמרו לא נעבור עד שיעשה לנו יבשה נטל משה את המטה והכה על הים שנא׳ (שם סו) הפך ים ליבשה ואומר (שמות י״ד:כ״ט) ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים. אמר להם משה קומו עברו אמרו לא נעבור עד שיעשה לפנינו חומות נטל משה את המטה והכה על הים שנאמר (שם יד) והמים להם חומה מימינם ומשמאלם. אמר להם משה קומו עברו אמרו לא נעבור עד שיעשו לפנינו נאדות נטל משה את המטה והכה על הים שנא׳ (שם טו) נצבו כמו נד נוזלים. (ומנין שבין הגזרים ירדה אש וליחכתן שנאמר (ישעיהו ס״ד:א׳) כקדוח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך) והיו הנודות מושכין שמן ודבש לתוך פיהן של תינוקות והן יונקין מהם שנא׳ (דברים ל״ב:י״ג) ויניקהו דבש מסלע. וי״א היה יוצא להם מים חיים מן הים ושותין בתוך הגזרים לפי שמימי הים מלוחים הם שנא׳ נוזלים ואין נוזלים אלא מתוקים שנא׳ (שיר השירים ד׳:ט״ו) באר מים חיים ונוזלים מן לבנון וענני כבוד למעלה מהם שלא ישלוט בהם השמש ועברו ישראל כן כדי שלא יצטערו. רבי אליעזר אומר תהום כפה עליהם מלמעלה ועברו בו ישראל כדי שלא יצטערו. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים מים העליונים והתחתונים היו מנערין את המצריים שנא׳ (שמות י״ד:כ״ז) וינער ה׳ את מצרים בתוך הים :

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 30:4 and 2 others »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

ר׳ שמעון אומר כך עונש של בדאי שאפי׳ דובר אמת אין שומעין לו שכן מצינו בבניו של יעקב שכיזבו לאביהן בתחלה האמין להם שנאמר (בראשית ל״ז:ל״א) ויקחו את כתונת יוסף וישחטו שעיר עזים וכתיב (שם) ויכירה ויאמר כתונת בני אבל באחרונה אע״פ שדברו אמת לפניו לא האמין להם שנאמר (שם מה) ([ויפג לבו כי לא האמין להם]) ויגידו לו לאמר עוד יוסף חי ולא האמין להם . ויש אומרים רוח הקודש שנסתלקה מיעקב אבינו שרתה עליו באותה שעה שנא׳ (שם) ותחי רוח יעקב אביהם:

an hour ago
2 related »
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 26:6 and 2 others »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

רבי יהודה בן אילעי אומר אדם שמת והניח בן ולא למד תורה מאביו והלך ולמד תורה מאחרים הרי חנופה מבקש. ר״א הקפר אומר אל תהא כמשקוף העליון שאין יד בני אדם יכולה ליגע בה. ולא כאסקופה העליונה שמבלעת פרצופות. ולא כאסקופה האמצעית שמנגפת הרגלים. אלא הוי כאסקופה תחתונה שהכל דשין בה וסוף כל הבנין נסתר והיא במקומה עומדת:

an hour ago
2 related »
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 25:5 and 3 others »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

שלשה חייהם אינן חיים אלו הן המצפה לשלחן חבירו והדר בעלייה וכל שאשתו מושלת עליו וי״א שיסורין מושלין בגופו. הוא היה אומר נוח למלוך על כל העולם כולו מלישב (ולשנות) בפני בני אדם העטופים בסדינין (פי׳ שאינם תוכו כברו עיין בסוטה כב ע״ב פרש״י על דחפו גונדא):

an hour ago
3 related »
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 24:5 and 2 others »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

הוא היה אומר קשין דברי תורה לקנותם ככלי זהבים. ונוחין לאבדם ככלי זכוכית שנא׳ (איוב כ״ח:י״ז) לא יערכנה זהב וזכוכית מקיש זהב לזכוכית מה כלי זהב לאחר שנשבר יש לו תקנה (וכל כלי זכוכית אין להם תקנה כשנשברו אלא א״כ חזרו לברייתן. ומה אני מקיים) ותמורתה כלי פז לומר לך כל העמל בהן ומקיימן פניו מצהיבות כפז. וכל העמל בהם ואין מקיימן פניו משחירות כזכוכית:

an hour ago
2 related »
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 22:2 history »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה . אם לחכמים יפה שתיקה קל וחומר לטיפשים:

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 20:1 history »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

רבי חנניה סגן הכהנים אומר כל הנותן ד״ת על לבו מבטלין ממנו הרהורי חרב הרהורי רעב הרהורי שטות הרהורי זנות הרהורי יצר הרע הרהורי אשת איש הרהורי דברים בטלים הרהורי עול בשר ודם שכן כתוב בספר תלים על ידי דוד מלך ישראל שנא׳ (תהילים י״ט:ט׳) פקודי ה׳ ישרים משמחי לב מצות ה׳ ברה מאירת עינים. וכל שאינו נותן דברי תורה על לבו נותנין לו הרהורי חרב הרהורי רעב הרהורי שטות הרהורי זנות הרהורי יצר הרע הרהורי אשת איש הרהורי דברים בטלים הרהורי עול בשר ודם שכך כתוב במשנה תורה על ידי משה רבינו (דברים כ״ח:מ״ו-מ״ז) והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ועבדת את אויביך אשר ישלחנו יי׳ בך ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כל. ברעב כיצד (בזמן שאדם תואב) לאכול פת שעורים ואינו מוצא אויביו מבקשין ממנו פת נקיה ובשר שמן. ובצמא כיצד בזמן שאדם מתאוה לשתות טפה של חומץ טפה של שכר ואינו מוצא אויביו מבקשין ממנו יין משובח שבכל המדינות. ובעירום כיצד בזמן שאדם יבא ללבוש חלוק של צמר או של פשתן ואינו מוצא אויביו מבקשין ממנו השיראין והכלך שבכל המדינות. ובחוסר כל בלא נר ובלא סכין ובלא שלחן. דבר אחר בחוסר כל בלא חומץ ובלא מלח זו היא קללה שמקללין בני אדם אל יהא לך חומץ ומלח בתוך ביתך. הוא היה אומר (שיר השירים א׳:ו׳) אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש אלו כל בנות שביהודה שפרקו עולו של הקדוש ברוך הוא מעליהם והמליכו עליהם מלך בשר ודם. דבר אחר בני אמי נחרו בי זה משה שהרג את המצרי שנא' (שמות ב׳:י״א) ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם [וגו'] ויפן כה וכה וירא כי אין איש מה ת"ל כי אין איש מלמד שהושיב לו משה סנהדראות של מלאכי השרת ואמר להם אהרוג את זה אמרו לו הרוג וכי בחרב הרגו והלא במאמר הרגו שנא' (שם) הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי מלמד שהרגו בשם. (ד"א) בני אמי נחרו בי זה משה שברח למדין שנא' (שם) וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרוג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר ויבאו הרועים ויגרשום ויקם משה ויושיען וישק את צאנם בא משה וישב עליהם בדין אמר להם מנהגו של עולם אנשים ממלאין ונשים משקות כאן נשים דולות ואנשים משקין עוות הדין יש כאן (חייבין בדין חייבין לשעה) ויש אומרים כל זמן שהיה משה עומד על שפת הבאר היו המים צפין ועולין לקראתו וכיון שחזר חזרו המים לאחוריהם באותה שעה אמר אוי לי שהנחתי את עמי ובאתי לדור עם כותים. ד"א בני אמי נחרו בי אלו ישראל שעשו את העגל שבתחילה אמרו (שם כד) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע חזרו ואמרו אלה אלהיך ישראל (שם לב) דבר אחר בני אמי נחרו בי אלו מרגלים שהוציאו דבת הארץ וגרמו להם לישראל שיפלו פגריהם במדבר שנאמר (במדבר י״ד:כ״ט) במדבר הזה יפלו פגריכם. (שיר השירים א׳:ו׳) שמוני נוטרה את הכרמים אמר הקב"ה מי גרם לי להיטיב לכותים אלא ישראל (שכל זמן) שכותים שרויין בטוב הם דחופים ונזופים ומטולטלים. דבר אחר שמוני נוטרה את הכרמים אלו ישראל שגלו לבבל עמדו עליהם נביאים שביניהם ואמרו להם הפרישו תרומות ומעשרות אמרו להם כל עצמינו לא גלינו מארצנו אלא עד שלא הפרשנו תרומות ומעשרות ועכשיו אתם אומרים לנו שנפריש תרומות ומעשרות [לכך נאמר שמוני נוטרה את הכרמים] :

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 19:4 and 2 others »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

כשחלה ר״א נכנסו תלמידיו לבקרו וישבו לפניו אמרו לו רבינו למדנו דבר אחד ממה שלמדתנו אמר להם (מה אלמד אתכם) צאו והזהרו איש בכבוד חברו ובשעה שאתם מתפללין דעו לפני מי אתם עומדים להתפלל שמתוך דבר זה תזכו לחיי העוה״ב אמר רבי אלעזר בן עזריה חמשה דברים למדנו מרבי אליעזר ושמחנו בהן יותר ממה ששמחנו בהן בחיינו אלו הן [כסת] עגולה והכדור והאימום והקמיע והתפלה שנקרעה שאמרת לנו מה הן אמר להם טמאים הם והזהרו בהן והטבילו אותן כמה שהן שהלכות קבועות שנאמרו לו למשה בסיני:

an hour ago
2 related »
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 18:2 history »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

לעת זקנתו של ר׳ יהושע נכנסו תלמידיו לבקרו אמר להם בני מה חידוש לכם בבית המדרש אמרו לו תלמידיך אנו ומימך אנו שותים אמר להם ח״ו שאין דור יתום [של חכמים] שבת של מי היתה אמרו לו שבת של ר״א בן עזריה היתה. אמר להם ובמה היתה ההגדה היום אמרו בפרשת הקהל את העם האנשים והנשים והטף (דברים ל״א:י״ב) אמר להם ומה דרש בה אמרו לו כך דרש בה אנשים באים ללמוד ונשים לשמוע טף למה הם באים כדי לתת שכר טוב למביאיהם אמר להם מרגלית טובה היתה בידכם ובקשתם לאבדה ממני אלמלא (לא) באתם אלא לשמוע דבר זה די. אמרו לו ועוד דרש בה דברי חכמים כדרבונות וכמסמרות נטועים בעלי אסופות (קהלת י״ב:י״א) מה דרבן זה מכוון את הפרה לתלמיה כך דברי תורה מכוונין את האדם לדרכי חיים אי מה דרבן זה מטלטל אף דברי תורה מטלטלין ת״ל וכמסמרות נטועים מה נטועים אינן מתעקרין אף דברי תורה אינן מתעקרין בעלי אסופות אלו ת״ח שנכנסין ויושבין אסופות אסופות אלו אוסרין ואלו מתירין אלו מטמאין ואלו מטהרין אלו פוסלין ואלו מכשירין [שמא יאמר לך אדם] אשב ולא אשנה ת״ל נתנו מרועה אחד אל אחד בראם ופרנס אחד נתנם רבון כל המעשים אמרם אף אתה עשה אזנך כאפרכסת והכנס בהם דברי אוסרין ודברי מתירין דברי מטמאים ודברי מטהרין דברי פוסלין ודברי מכשירין 

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 17:8 history »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

רבי שמעון אומר הוי זהיר בק״ש ובתפלה וכשאתה מתפלל אל תעשה תפלתך שיחה אלא תחנונים לפני הקב״ה שנאמר (יונה ד) כי אתה אל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד וניחם על הרעה. ר״א אומר הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס ודבר אחד בתורה אל תשתכח ממך דע לפני מי אתה עמל ומי הוא בעל בריתך [ונאמן הוא בעל בריתך שישלם לך שכר פעולתך]:

an hour ago
User None added a connection between Avot DeRabbi Natan 4:5 and Deuteronomy 12:5
(automatic citation link)

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 17:4 history »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

פעם אחת היה רבן יוחנן בן זכאי מהלך בשוק ראה ריבה אחת שמלקטת שעורים מתחת רגלי בהמתן של ערביים אמר לה בתי מי את שתקה שוב אמר לה בתי מי את שתקה אמרה לו המתן לי נתעטפה בשערה וישבה לפניו אמרה לו רבי בתו של נקדימון בן גוריון אני אמר לה בתי וממון של אביך היכן הוא אמרה לו רבי לאו כדין מתלא מתלין בירושלים מלח ממון חסר ואמרי לה חסד אמר לה של בית חמיך היכן הוא אמרה לו רבי בא זה ואבד זה. באותה שעה אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו כל ימי הייתי קורא מקרא הזה אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ולא למדתי מה שכתב בו [שנתחייבו] עד שבאתי היום ואמרתי מה שכתב שנתחייבו ישראל לאומה שפלה [ולא באומה שפלה בלבד אלא לגללי בהמתן] שוב אמרה לו רבי זכור אתה כשחתמת על כתובתי אמר לה הן אמר לתלמידיו העבודה אני חתמתי על כתובתה של ריבה זו והיו קורין בה אלף אלפים דינרי זהב בדינרי צורי . מימיהם של בית אביה של ריבה זו לא היו נכנסים מבתיהם לבית המקדש עד שפורסין לו כלי מילת:

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 12:10 history »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

הוא היה אומר אם תבא לביתי אני אבא לביתך למקום שלבי אוהב לשם רגלי מוליכות אותי. אם תבא לביתי אבא לביתך כיצד אלו בני אדם שמשכימים ומעריבים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות הקב״ה מברכן לעולם הבא כענין שנא׳ (שמות כ׳:כ״א) בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו׳. למקום שלבי אוהב לשם רגלי מוליכות אותי כיצד אלו בני אדם שמניחים כספם וזהבם ועולין לרגל להקביל פני שכינה במקדש הקב״ה משמרם בתוך מחניהם שנאמר (שמות ל״ד:כ״ד) ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות את פני ה׳ אלהיך:

an hour ago
User None added a connection between Avot DeRabbi Natan 1:8 and Psalms 92:1
(automatic citation link)

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 12:7 history »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

אוהב את הבריות כיצד מלמד שיהא אדם אוהב את הבריות ולא יהא שונא את הבריות שכן מצינו באנשי דור הפלגה שמתוך שאוהבין זה את זה לא רצה הקב״ה לאבדן מן העולם אלא פזרן בארבע רוחות העולם אבל אנשי סדום מתוך שהיו שונאים זה את זה אבדן הקב״ה מן העוה״ז ומן העוה״ב שנא' (בראשית יג) ואנשי סדום רעים וחטאים לה׳ מאד וחטאים זה גילוי עריות לה׳ זה חילול ה׳. מאד שמתכוונין וחוטאים. הא למדת מתוך ששונאין זה את זה אבדן הקב״ה מן העולם הזה ומן העולם הבא:

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 11:5 history »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם שמא יורו דבר משמכם שלא כתלמוד תורה ותחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים ואף התלמידים הבאים אחריכם שמא יורו דבר משמכם שלא כתלמוד תורה ותחובו חובת גלות ויגלו למקום מים הרעים. איזהו מים הרעים הוי אומר (תהילים ק״ו:ל״ה) ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם דבר אחר מים הרעים כמשמעו . וי״א שמא יגלו לעבודה קשה:

an hour ago
User None added a connection between Avot DeRabbi Natan 1:8 and Psalms 93:1
(automatic citation link)

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 11:3 history »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

ואל תתוודע לרשות כיצד מלמד שלא יצא לו לאדם שם ברשות כיון שיצא לו שם ברשות סוף נותנין בו עיניהם והורגים אותו ונוטלין הימנו כל ממונו . כיצד היה חבירו בשוק ואומר הקב״ה יברכהו לפלוני היום יצא מתוך . ביתו מאה שוורים מאה רחלים ומאה עזים ושמע הימנו סרדיוט אחד והלך ואמר לשר הלך והקיף את כל ביתו ונטל ממנו כל ממונו עליו הכתוב אומר (משלי כ״ז:י״ד) מברך רעהו בקול גדול קללה תחשב לו. דבר אחר (אל תתוודע לרשות) היה חברו יושב בשוק ואמר הקב״ה יתננו לפלוני אותו היום הכניס לתוך ביתו כמה כורין של חטים כמה כורין של שעורים שמעו ממנו לסטים ובאו והקיפו את כל ביתו נטלו ממנו כל ממונו לשחרית אין לו כלום עליו הכתוב אומר מברך רעהו בקול גדול וגו׳. דבר אחר אל תתוודע לרשות כיצד מלמד שלא יכוין אדם לומר אני הוא שר העיר ואני הוא המשנה מפני שגוזלין לישראל:

an hour ago
User None added a connection between Avot DeRabbi Natan 1:8 and Psalms 81:2
(automatic citation link)

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 10:2 history »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

אל תעש עצמך כעורכי הדיינין כיצד מלמד שאם באת לבית המדרש ושמעת דבר או הלכה אל תבהל ברוחך להשיב אלא הוי יושב ושואל באיזה טעם אמרו [דבר זה ומאיזה ענין היה להם דין זה אומר הלכה שאל להם תחלה עיקר הדין והלכה בזמן] ששאלוני ובזמן ששני בעלי דינין באין לפניך לדין אחד עני וא׳ עשיר אל תאמר היאך אזכה את העני ואחייב את העשיר והיאך (אזכה את העשיר ואחייב את העני ואם אחייב את העני נמצא עני אויבי ואם אזכה את העני נמצא העשיר אויבי ואל תאמר היאך) אטול ממונו של זה ואתן לזה והתורה אמרה (דברים א) לא תכירו פנים במשפט (היה רבי מאיר אומר מה תלמוד לומר) כקטן כגדול תשמעון שלא יהא אדם אחד עומד ואחד יושב אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך. (א״ר יהודה שמעתי שאם רצו להושיב שניהם כאחד מושיבין ואין זה אסור. אי זה אסור שלא יהא אחד יושב ואחד עומד [אלא מה ת״ל כקטן כגדול] יהא עליך דיו קטן כדין גדול [דין] של פרוטה כדין של מאה מנה:

an hour ago
User None added a connection between Avot DeRabbi Natan 1:8 and Psalms 94:1
(automatic citation link)

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 9:3 and 2 others »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

ר״ש בן אלעזר אומר אף על מספרי לה״ר נגעים באין שכן מצינו בגחזי שספר לשון הרע ברבו ודבקה בו צרעת עד יום מותו שנאמר (מלכים ב ה׳:כ״ז) וצרעת נעמן תדבק בך [וגו׳] ויצא מלפניו מצורע כשלג. הוא היה אומר על גס הרוח נגעים באין עליו שכן מצינו בעוזיהו שנאמר (ד״ה ב כו) ובחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל מעל בה' [אלהיו ויבא אל היכל ה׳ להקטיר על מזבח הקטורת ויבוא אחריו] עזריהו הכהן ועמו כהנים לה׳ שמונים בני חיל ויעמדו על עוזיהו המלך ויאמרו לו לא לך עוזיהו להקטיר לה׳ כי לכהנים בני אהרן המקדשים להקטיר צא מן המקדש כי מעלת ולא לך לכבוד מה׳ אלהים ויזעף עוזיהו ובידו מקטרת להקטיר ובזעפו עם הכהנים והצרעת זרחה במצחו. באותה שעה נבקע היכל אילך ואילך שנים עשר מיל על שנים עשר מיל והיו הכהנים מבוהלים לצאת וגם הוא נבהל לצאת כי נגעו ה׳ ויהי מצורע עד יום מותו וישב בית החפשית מצורע כי נגזר מבית ה׳ ויותם בנו על בית המלך שופט את עם הארץ:

an hour ago
2 related »
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 8:2 history »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

היה רבי מאיר אומר הלומד תורה מרב אחד למה הוא דומה לאחד שהיה לו שדה אחת וזרע מקצתה חטים ומקצתה שעורים [ובמקצתה זיתים ובמקצתה אילנות ונמצא האדם ההוא מלא טובה וברכה ובזמן שלומד מב׳ ג׳ דומה למי שיש לו שדות הרבה אחת זרע חטין ואחת זרע שעורים] ונטע אחת זיתים ואחת אילנות ונמצא אדם ההוא מפוזר בין הארצות בלא טוב וברכה:

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 4:6 history »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

בשלשה דברים שינה הקב״ה את בני אדם זה מזה אלו הן בקול בנעימה ובמראה. כיצד מלמד ששינה הקב״ה קולות בני אדם זה מזה שאלמלא (לא) שינה הקב״ה קולות בני אדם זה מזה כבר היתה זנות הרבה בעולם כיון שאדם יוצא מתוך ביתו [יבא אחר] ויכבש את אשתו בתוך ביתו לפיכך שינה הקב״ה קולות בני אדם זה מזה קולו של זה אינו דומה לקולו של זה. בנעימה כיצד [מלמד ששינה הקב״ה נעימות בני אדם זה מזה] שאלמלא שינה הקב״ה נעימות בני אדם זה מזה היו מתקנאין זה בזה לפיכך שינה הקב״ה נעימות בני אדם של זה מזה נעימה של זה אינו דומה לזה ושל זה אינו דומה לזה. במראה כיצד מלמד ששינה הקב״ה מראה בני אדם זה מזה שאלמלא (לא) שינה הקב״ה מראה פנים זה מזה לא היו בנות ישראל מכירות את בעליהן ואין הזכרים מכירין את נשותיהן לפיכך שינה הקב״ה את מראה פנים זה מזה:

an hour ago
User None added a connection between Avot DeRabbi Natan 1:8 and Psalms 82:1
(automatic citation link)

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 4:5 and 2 others »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

על גמ״ח כיצד הרי הוא אומר (הושע ו) כי חסד חפצתי ולא זבח. העולם מתחלה לא נברא אלא בחסד שנאמר (תהלים פט) כי אמרתי עולם חסד יבנה שמים תכין אמונתך בהם. פעם אחת היה רבן יוחנן בן זכאי יוצא מירושלים והיה רבי יהושע הולך אחריו וראה בית המקדש חרב [אר״י אוי לנו על זה שהוא חרב] מקום שמכפרים בו עונותיהם של ישראל. א״ל בני אל ירע לך יש לנו כפרה אחת שהיא כמותה ואיזה זה גמ״ח שנאמר כי חסד חפצתי ולא זבח שכן מצינו בדניאל איש חמודות שהיה מתעסק בגמ״ח ומה הן גמ״ח שהיה דניאל מתעסק בהם אם תאמר עולות וזבחים מקריב בבבל והלא כבר נאמר (דברים יב) השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה כי אם במקום אשר יבחר ה׳ באחד שבטיך שם תעלה עולותיך. אלא מה הן גמ״ח שהיה מתעסק בהן היה מתקן את הכלה ומשמחה ומלווה את המת ונותן פרוטה לעני ומתפלל ג׳ פעמים בכל יום ותפלתו מתקבלת ברצון שנאמר (דניאל ו) ודניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתיה וכוין פתיחן ליה בעיליתה נגד ירושלם וזימנין תלתה ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנה. וכשבא אספסיינוס להחריב את ירושלים אמר להם שוטים מפני מה אתם מבקשים להחריב את העיר הזאת ואתם מבקשים לשרוף את בית המקדש וכי מה אני מבקש מכם אלא שתשגרו לי קשת אחת או חץ אחת ואלך [לי] מכם. אמרו לו כשם שיצאנו על שנים ראשונים שהם לפניך והרגנום כך נצא לפניך ונהרגך. כיון ששמע רבן יוחנן בן זכאי שלח וקרא לאנשי ירושלים ואמר להם בני מפני מה אתם מחריבין את העיר הזאת ואתם מבקשים לשרוף את בהמ״ק וכי מהו מבקש מכם הא אינו מבקש מכם אלא קשת אחת או חץ אחת וילך לו מכם. אמרו לו כשם שיצאנו על שנים שלפניו והרגנום כך נצא עליו ונהרגהו. היו לאספסיינוס אנשים שרויין כנגד חומותיה של ירושלים וכל דבר ודבר שהיו שומעין היו כותבין על החצי וזורקין חוץ לחומה לומר שרבן יוחנן בן זכאי מאוהבי קיסר הוא. [וכך היה מזכיר לאנשי ירושלים] וכיון שאמר [להם] רבי יוחנן בן זכאי יום אחד ושנים ושלשה ולא קבלו ממנו שלח וקרא לתלמידיו לר׳ אליעזר ורבי יהושע אמר להם בני עמדו והוציאוני מכאן עשו לי ארון ואישן בתוכו ר׳ אליעזר אחז בראשו ר׳ יהושע אחז (ברגליו והיו מוליכין אותו עד שקיעת החמה עד שהגיעו אצל שערי ירושלים. אמרו להם השוערים מי הוא זה אמרו להן מת הוא וכי אין אתם יודעין שאין מלינים את המת בירושלים אמרו להן אם מת הוא הוציאוהו) והוציאוהו (והיו מוליכין אותו עד שקיעת החמה) עד שהגיעו אצל אספסיינוס פתחו הארון ועמד לפניו. אמר לו אתה הוא ריב״ז שאל מה אתן לך א״ל איני מבקש ממך אלא יבנה אלך ואשנה בה לתלמידי ואקבע בה תפלה ואעשה בה כל מצות [האמורות בתורה] א״ל לך וכל מה שאתה רוצה לעשות עשה. א״ל רצונך שאומר לפניך דבר אחד א״ל אמור. א״ל הרי את עומד במלכות. מניין אתה יודע. א"ל כך מסור לנו שאין בהמ״ק נמסר ביד הדיוט אלא ביד המלך שנאמר (ישעיה י) ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול. אמרו לא היה (יום אחד שנים) שלשה ימים עד שבא אליו דיופלא מעירו שמת קיסר ונמנו עליו לעמוד במלכות. הביאו לו קשת של זירים ותיפ״א כנגד החומה של ירושלים הביאו לו נסרים של ארז ונתן לתוך קשת של זירים והיה מכה בהן על החומה עד שפורץ בו פירצה הביאו ראש חזיר ונתנו לתוך קשת של זירים והיה משליך אותו כלפי איברים שע״ג המזבח. באותה שעה נלכדה ירושלים והיה רבן יוחנן בן זכאי יושב ומצפה וחרד (כנגד מקום) שהיה עלי יושב ומצפה שנאמר (ש״א ד) והנה עלי יושב על הכסא יד דרך מצפה כי היה לבו חרד על ארון האלהים. כיון ששמע רבן יוחנן בן זכאי שהחריב את ירושלים ושרף את בהמ״ק באש קרע בגדיו וקרעו תלמידיו את בגדיהם והיו בוכין וצועקין וסופדין ואומר (זכריה יא) פתח לבנון דלתיך [זה בהמ״ק] ותאכל אש בארזיך אלו כהנים (גדולים) שהיו במקדש שהיו [נוטלים] מפתחותן בידן וזורקין כלפי מעלה ואומרים לפני הקב״ה רבש״ע הילך מפתחותיך שמסרת לנו הואיל ולא היינו גזברין נאמנין לעשות מלאכת המלך ולאכול משלחן המלך . אברהם יצחק ויעקב וי״ב שבטים היו בוכין וצועקין וסופדין ואומרים (שם) הילל ברוש כי נפל ארז אשר אדירים שודדו [הילל בראש כי נפל ארז זה בית המקדש אשר אדירים שודדו זה אברהם יצחק ויעקב וי״ב שבטים] הילילו אלוני בשן זה משה אהרן ומרים כי ירד יער הבציר זה קודש הקדשים קול יללת הרועים כי [שדדה] אדרתם זה דוד ושלמה בנו קול שאגת כפירים כי שודד גאון הירדן זה אליהו ואלישע:

an hour ago
2 related »
User None added a connection between Avot DeRabbi Natan 1:8 and Psalms 48:2
(automatic citation link)

an hour ago
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 3:10 and 4 others »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

מעשה בבנימין הצדיק שהיה ממונה על קופה של צדקה ובאתה אשה אחת לפניו אמרה לו רבי פרנסני. אמר לה העבודה שאין בקופה של צדקה כלום. אמרה לו רבי אם אין אתה מפרנסני הנני מתה וארבעה בנים. עמד ופרנסה משלו. לימים חלה בנימין הצדיק והיה מצטער על המטה. אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה רבש״ע אתה אמרת כל המקיים נפש אחת מישראל (מעלה עליו הכתוב) כאילו קיים עולם מלא בנימין הצדיק שקיים אלמנה וארבעה בנים עאכ״ו והוא מצטער בצער חולי זה על המטה מיד בקשו עליו רחמים וקרעו לו גזר דינו והוסיפו לו כ״ב שנה על שנותיו:

an hour ago
4 related »
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 2:8 and 5 others »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

איזהו סייג שעשו חכמים לדבריהם שחכמים אומרים קרית שמע של ערבית עד חצות (רבן גמליאל אומר עד קרות הגבר) כיצד אדם בא ממלאכתו אל יאמר אוכל קימעא ואשתה קימעא ואישן קימעא ואח״כ אקרא קריאת שמע נמצא ישן כל הלילה ואינו קורא אלא אדם בא ממלאכתו בערב ילך לבית הכנסת או לבית המדרש אם רגיל לקרות קורא ואם רגיל לשנות שונה ואם לאו קורא ק״ש ומתפלל וכל העובר על דברי [חכמים] חייב מיתה רב״ג אומר פעמים שאדם קורא אותה [שתי פעמים] בלילה אחת עד שלא יעלה עמוד השחר ואחת משיעלה עמוד השחר ונמצא יוצא בה ידי חובתו של יום ושל לילה (עמדו חכמים והרבו ועשו סייג לדבריהם):

an hour ago
5 related »
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 1:8 and 3 others »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

ר' יהודה בן בתירה אומר אדם הראשון היה מיסב בג״ע ומלאכי השרת עומדין בגן עדן לקראתו וצולין לו בשר ומצננין לו יין בא נחש וראה אותו והציץ בכבודו ונתקנא בו. כיצד נברא אדם הראשון. שעה ראשונה הוצבר עפרו. שניה נברא צורתו. שלישית נעשה גולם. רביעית נתקשרו אבריו. חמישית נתפתחו נקביו. ששית נתנה בו נשמה. שביעית עמד על רגליו. שמינית נזדווגה לו חוה. תשיעית הכניסו לגן עדן. עשירית צוהו. אחד עשר סרח. שתים עשר נטרד והלך לו לקיים מה שנאמר (תהילים מ״ט:י״ג) ואדם ביקר בל ילין. יום ראשון מהו אומר (שם כד) לה׳ הארץ ומלואה תבל ויושבי בה כי הוא קנה ויקנה והוא ידין את העולם. ביום שני מהו אומר (שם מח) גדול ה׳ ומהולל מאד בעיר אלהינו חילק את כל מעשיו ונעשה כולו על עולמו בשלישי מהו אומר (שם פב) אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט ברא את הים ואת היבשה ונכפלת ארץ למקומה ונעשה מקום לעדתו. ברביעי מהו אומר (שם צד) אל נקמות ה׳ אל נקמות הופיע ברא את החמה ואת הלבנה והכוכבים והמזלות שהן מאירין בעולם ועתיד ליפרע מעובדיהם. בחמישי מהו אומר (שם פא) הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב ברא עופות ודגים ואת התנינים שהם מרננים בעולם בששי מהו אומר (שם צג) ה׳ מלך גאות לבש לבש ה׳ עוז התאזר אף תכון תבל בל תמוט גמר את כל מעשיו ונתעלה וישב במרומיו של עולם. בשביעי מהו אומר (שם צב) מזמור שיר ליום השבת יום שכולו שבת שאין בו לא אכילה ולא שתיה ולא משא ומתן אלא צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן ונזונין מזיו שכינה שנא' (שמות כ״ד:י״א) ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו כמלאכי השרת (כל כך למה כדי שיכנס לסעודת שבת מיד). רשב״א אומר אמשול [לך משל] למה הדבר דומה (אדם הראשון דומה) לאדם אחד שנשא את הגיורת היה יושב מפקדה אמר לה בתי אל תאכלי פת בשעה שידך טמאות ואל תאכלי פירות שאינן מעושרין אל תחללי שבתות ואל תפרצי בנדרים ואל תלכי עם איש אחר הא אם עברת על אחת מהן הרי את מתה. (מה עשה האיש ההוא עמד) ואכל פת בפניה בשעה שידיו טמאות ואכל פירות שאינן מעושרין וחלל שבתות ופרץ בנדרים [והוציא לה] מה אמרה גיורת ההיא בלבה כל הדברים שפקדני בעלי מתחלה שקר הם מיד עמדה ועברה על כולם. רשב״י אומר אמשול לך משל למה (הדבר דומה) אדם הראשון דומה לאחד שהיה לו אשה בתוך ביתו מה עשה אותו האיש הלך והביא את החבית והניח בו תאנים במנין ואגוזים במנין וצד את העקרב ונתנו על פי החבית והקיפה בצמיד פתיל והניחה בקרן זוית אמר לה בתי כל שיש לי בבית הזה מסור בידך חוץ מחבית זו שלא תגעי בה כל עיקר. מה עשתה האשה ההיא כיון שיצא בעלה לשוק עמדה ופתחה את החבית והושיטה ידה לתוכה ועקצתה עקרב הלכה לה ונפלה על המטה. כיון שבא בעלה מן השוק אמר לה מה זה אמרה לו ידי השטתי על החבית ועקצתני עקרב והריני מתה אמר לה לא כך אמרתי לך מתחלה כל מה שיש לי בבית זה מסור בידך חוץ מחבית זו שלא תגעי בה כל עיקר מיד כעס עליה והוציאה כך אדם הראשון (דומה) בשעה שאמר לו הקב״ה מכל עץ הגן אכול תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות כיון שאכל ממנו נטרד לקיים מה שנאמר ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו. (בו ביום נוצר) בו ביום נברא בו ביום נוצרה צורתו בו ביום נעשה גולם בו ביום נתקשרו אבריו ונתפתחו נקביו בו ביום נתנה נשמה בו. בו ביום עמד על רגליו בו ביום נזדווגה לו חוה בו ביום קרא שמות בו ביום הכניסו לג״ע בו ביום צוהו בו ביום סרח בו ביום נטרד לקיים מה שנאמר ואדם ביקר בל ילין. (בו ביום עלו למטה שנים וירדו [ארבעה ר׳ יהודה בן בתירה אומר בו ביום עלו למטה שנים וירדו] ו׳) בו ביום נגזרו על אדם ג׳ גזרות שנא׳ ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך וגו׳ ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה. כיון ששמע אדה״ר שאמר לו הקב״ה ואכלת את עשב השדה מיד נזדעזעו אבריו אמר לפניו רבונו של עולם אני ובהמתי נאכל באבוס אחד אמר לו הקב״ה הואיל ונזדעזעו אבריך בזיעת אפיך תאכל לחם. וכשם שנגזרו על אדם הראשון ג׳ גזרות כך נגזרו על חוה ג׳ גזרות שנאמר אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך בעצב תלדי בנים בזמן שהאשה רואה דם נדתה בתחלת וסתה קשה לה. (הרבה ארבה) בזמן שהאשה נבעלת בתחלת בעילתה קשה לה. עצבונך בזמן שהאשה מתעברת פני׳ מכוערות ומוריקות כל ג׳ חדשים הראשונים כיון שבא (אדה״ר) לעת ערב ראה אדם הראשון את העולם כלפי מערב שמחשיך ובא אמר אוי לי כי בשביל שסרחתי הקב״ה מחשיך עלי את העולם והוא אינו יודע שכן דרך העולם. לשחרית כיון שראה העולם שמאיר ובא למזרח שמח שמחה גדולה עמד ובנה מזבחות והביא שור שקרניו קודמות לפרסותיו והעלהו עולה שנאמר (תהילים ס״ט:ל״ב) ותיטב לה׳ משור פר מקרן מפריס. שור שהעלה אדם הראשון ופר שהעלה נח ואיל שהעלה אברהם אבינו תחת בנו על גבי המזבח (כולם קרנותיהן קודמות לפרסותיהן) שנאמר (בראשית כ״ב:י״ג) וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז . באותה שעה ירדו שלש כתות של מלאכי השרת ובידיהם כנורות ונבלים וכל כלי שיר היו אומרים שירה עמו שנאמר (תהילים צ״ב:א׳-ב׳) מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה׳ וגו׳ להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות להגיד בבקר חסדך זה העולם הבא שנמשל כבקרים שנאמר (איכה ג׳:כ״ג) חדשים לבקרים רבה אמונתך. ואמונתך בלילות זה העולם הזה שנמשל כלילות שנאמר (ישעיהו כ״א:י״א) משא דומה אלי קורא משעיר שומר מה מלילה שומר מה מליל באותה שעה אמר הקב״ה אם איני דן את הנחש נמצאתי מחריב את כל העולם כולו ואמר זה שהמלכתי ועשיתיו מלך על כל העולם כולו היאך נשתבש ואכל פירות האילן מיד נפנה אליו וקללו שנאמר ויאמר ה׳ אלהים אל הנחש וגו׳. ר׳ יוסי אומר אלמלא (לא) נכתב [קללתו] בסופן כבר החריב את כל העולם: כשבראו הקב״ה לאדם הראשון צר אותו פנים ואחור שנאמר (תהילים קל״ט:ה׳) אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפיך. וירדו מלאכי השרת (לשרתו) ונטלו הקב״ה ונתנו תחת כנפיו שנא' ותשת עלי כפיך. דבר אחר ותשת עלי כפיך (כיון שסרח נטל לו הקב״ה אחד מהן). מכאן לאדם ולמקדש כשנבראו בשתי ידיו נבראו. מניין לאדם שנברא בשתי ידיו שנא׳ (שם קיט) ידיך עשוני ויכוננוני מניין למקדש שנברא בשתי ידיו שנאמר (שמות ט״ו:י״ז) מקדש אדני כוננו ידיך (ואומר (תהילים ע״ח:נ״ד) ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו. ואומר (שמות ט״ו:י״ח) ה׳ ימלוך לעולם ועד):

an hour ago
3 related »
Shmuel Weissman edited Avot DeRabbi Natan 16:4 and 2 others »
Version: Talmud Bavli, Vilna 1883 ed. (Hebrew)

ושנאת הבריות כיצד מלמד שלא יכוין אדם לומר אהוב את החכמים ושנוא את התלמידים אהוב את התלמידים ושנוא את עמי הארץ [אלא אהוב את כולם] ושנוא את האפיקורסין והמסיתים ומדיחין וכן המסורות וכן דוד אמר (תהילים קל״ט:כ״א-כ״ב) משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי הלא הוא אומר (ויקרא י״ט:י״ח) ואהבת לרעך כמוך אני ה׳ [מה טעם כי אני] בראתיו ואם עושה מעשה עמך אתה אוהבו ואם לאו אי אתה אוהבו. ר׳ שמעון בן אלעזר אומר בשעה של גדולה נאמר דבר זה ואהבת לרעך כמוך אני ה' בראתיו אם אתה אוהבו אני נאמן לשלם לך שכר טוב ואם לאו אני דיין לפרוע:

2 hours ago
2 related »
Shmuel Weissman edited Shulchan Arukh, Orach Chayim 219:2 history »
Version: French Community Translation [fr] (English)

Et que récite-t-on ~~en Terre d’Israël ? La bénédiction Emet Hashem (L'Éternel est vrai) — «~~? La bénédiction — «Baruch ata Hashem E-loheinou melech ha'olam, HaGomel lacha~~vér~~yavim tovot » (Celui qui rend grâce aux endettés de bienfaits) : « Celui qui t’a rendu tous les bienfaits te rendra tous les bienfaits, Selah » répondent les auditeurs.

2 hours ago
Shmuel Weissman edited Ben Ish Hai, Halachot 2nd Year, Metzora 22:1 history »
Version: Ben Ish Hai -- Wikisource (Hebrew)

אין מליחה מועלת לבשר לפלוט דמו אלא רק במלח; ומה שכתב ב"הלכות קטנות", סימן רי"ח, בעניין סוכר - היינו לעניין קרבן, אבל אין כוונתו לומר שימלח בו הבשר להפליט דם. ועיין "אמרי-אש", יורה דעה, סימן כ"ח, מה שקרה תיגר על חכם שהורה למלוח ב"האליון" שנקרא בלשון חכמים "צריף", וכתב שאין לבדות דבר מלבנו, ואין לנו אלא מה שאמרה תורה: "במלח תמלח" (ויקרא ב, יג); וכן כתב "שואל ומשיב" קמא, סימן קמ"ב; וכן כתב הגאון "כתב-סופר", יורה דעה, סימן ל"ז, שהמורה - שוטה וגס רוח, עיין שם; וכן כתב "דברי-חיים", יורה"ד, סימן כ"ה. ועיין להגאון "יד-אליעזר", סימן ע"ד, יעויין שם. ואם כתבו כן בזה ה"צריף" שהוא חריף, כל שכן בסוכר; על-כן אין למלוח בשום דבר חוץ מן המלח. ומה שכתב בעקרי-הד"ט, סימן יו"ד, אות ל"ו, למלוח בסוכר - אחר הרוב טעות הוא, ואפילו בסוכר של מקומו. ועיין להרב הגאון רבי חיים פאלאג'י ז"ל ב"רוח-חיים", סימן ט', אות ה', שהתיר בסוכר; ושוב הורה הרב ז"ל ולא בוש, כי טעות הוא זה, והביא דברי הרב "חסד לאברהם" תאומים, סימן ל"ב, שסתם הפתח בשאר מינים חוץ מן המלח, ואפילו בדיעבד אוסר גם את הכלים, יעוין שם.

2 hours ago
Shmuel Weissman edited Ibn Ezra on Daniel 9:26:1 and 3 others »
Version: Ibn Ezra on Daniel - Daat (Hebrew)

ו~~עד קץ מלחמה - שנלחם שנים רבות~~פי' ואחרי השבועים ששים ושנים יכרת משיח - שלא יהיה מישראל מלך עליהם והעיר והקדש ישחית עם נגיד שבא, שהוא אספסינוס שר מלך רומא בבואו על ירושלים, ע~~ד שהיתה נהרסת שוממות.~~ם בנו, גם עליהם כתוב בנבואה הרביעית וזרועים ממנו יעמדו וחללו את מקדש המעוז והסירו התמיד.

2 hours ago
3 related »
Shmuel Weissman edited Ibn Ezra on Daniel 9:25:4 and 2 others »
Version: Ibn Ezra on Daniel - Daat (Hebrew)

ופי' ואחרי השבועים ששים ושנים יכרת משיח - שלא יהיה מישראל מלך עליהם והעיר והקדש ישחית עם נגיד שבא, שהוא אספסינוס שר מלך רומא בבואו על ירושלים עם בנו, גם עליהם כתוב בנבואה הרביעית וזרועים ממנו יעמדו וחללו את מקדש המעוז והסירו התמיד.

2 hours ago
2 related »
Shmuel Weissman edited Bekhorot 18b:11 history »
Version: William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (Hebrew)

לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בַּחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת, וְרוֹעֶה כֹּהֵן. רַבִּי טַרְפוֹן סָבַר: אַקְנוֹיֵי קָא מַקְנֵי לֵיהּ בַּחֲצֵירוֹ, וְנִיחָא לֵיהּ דְּלִיתְעֲבִיד מִצְוָה בְּמָמוֹנֵיהּ, וְהָוֵה לֵיהּ כִּשְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ אֵצֶל רוֹעֶה, שֶׁמַּנִּיחַ רוֹעֶה בֵּינֵיהֶן וּמִסְתַּלֵּק.

2 hours ago
Shmuel Weissman edited Steinsaltz on Berakhot 63b:4 history »
Version: William Davidson Edition - Hebrew (Hebrew)

על פרטי הסיפור תוהים: בשלמא [נניח] שהיה הוא חנינא מטהר, והם, החכמים שבאו מארץ ישראל, מטמאין — אפשר לומר שפסקו לחומרא [להחמיר]. אלא כשהוא מטהר והם מטהרמאין, היכי הוי [איך היה] המקרה? כיצד טיהרו מה שטימא הוא? והא תניא [הרי שנינו בברייתא]: חכם שטמא — אין חברו רשאי לטהר, אסר — אין חברו רשאי להתיר! ומסבירים: קסברי [סבורים היו] שצריכים הם לעשות כן כי היכי [כדי] שלא נגררו בתריה [יגררו אחריו], ולצורך השעה הפכו את פסקי דינו.

3 hours ago
User None added a connection between Menachot 70a:11 and Responsa Rav Pealim, Volume I, Orach Chayim 20:2
(automatic citation link)

3 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Magen Avraham 320:2 and Responsa Rav Pealim, Volume I, Orach Chayim 20:13
(automatic citation link)

3 hours ago
User None added a connection between Responsa Rav Pealim, Volume I, Orach Chayim 20:3 and Shabbat 73b:7
(automatic citation link)

3 hours ago
User None added a connection between Responsa Rav Pealim, Volume I, Orach Chayim 20:1 and Shabbat 73b:7
(automatic citation link)

3 hours ago
User None added a connection between Rashi on Sukkah 37b:5:3 and Responsa Rav Pealim, Volume I, Orach Chayim 20:3
(automatic citation link)

3 hours ago
User None added a connection between Rashi on Sukkah and Responsa Rav Pealim, Volume I, Orach Chayim 20:3
(automatic citation link)

3 hours ago
User None added a connection between Eruvin 100b:7 and Responsa Rav Pealim, Volume I, Orach Chayim 20:6
(automatic citation link)

3 hours ago
Shmuel Weissman edited Responsa Rav Pealim, Volume I, Orach Chayim 20:5 history »
Version: Rav Pealim, Jerusalem 1901-1912 (Hebrew)

ואחר הישוב ראיתי די"ל ולומר לענין שבת שאני, דקי"ל בדיני שבת כל שהוא כלאחר יד פטור עליו, וכיוצא בזה מצאתי למרן ז"ל בב"י א"ח סי' ל"ב שהביא מס"ה וז"ל וצריך שיכתוב בימינו, כ"כ בס"ה סי' ר"ה מדאמרינן בס"פ הקומץ וקשרתם וכתבתם מה כתיבה בימין אף קשירה בימין, ואפילו דיעבד פסול וכו', דאין לומר דוקא בשבת דגמרינן ממשכן אין מועיל כלאחר יד אבל בעלמא כשר, אין סברא לומר כן, שיכתוב ספר תורה תפילין ומזוזות כהלכתן בשבת ולא יהיה חייב, אמנם גבי שחיטה כתיב וזבחת ותנן נפלה סכין ושחטה פסולה, הא הפילה כשרה אפילו כלאחר יד, ואפ"ה פטור בשבת משום דהוי כלאחר יד, עכ"ל. ולפ"ז אין ראיה לדין השבת מדין חליצה, דהתם אע"ג דחליצה בשיניה הוי כלאחר יד, חשיבה חליצה גמורה מן התורה כדין השחיטה דכתיב וזבחת ואפ"ה אם הפיל את הסכין ושחטה דהוי כלאחר יד חשיב שחיטה גמורה מן התורה, משא"כ לענין שבת דכל דהוי כלאחר יד פטור ואינו חייב מן התורה, לכך תלש בפיו דהוי כלאחר יד פטור, והגם דאם תלש בשמאל ודאי דמחייב, נמצא השמאל לא חשיב כלאחר יד בתלישה, וגבי חליצה משוינן דין חליצה בשמאל עם דין חלצה בשיניה, יש לומר דהשינים חשיבי כלאחר יד טפי משמאל. מיהו קשיא לי בזה דהא מצינו גבי כתיבה בשבת אם כתב בשמאל פטור, נמצא דחשבינן לשמאל כלאחר, וא"כ אשם גם גבי תולש אמרינן דמחייב דתלש בשמאל, צריך שיהי' נמי מחייב גם התולש בפיו. ואמר לי בני ידידי כה"ר יעקב הי"ו, דיש לחלק ולומר כתיבה בשמאל גריעה טפי, דודאי אינו יכול לכתוב כתיבה שלימה בשמאל כמו שכותב בימין, אבל תולש בפיו יכול לתלוש תלישה שלימה כמו שתולש בידו, דרק דרך התלישה הוא כלאחר, אבל גוף התלישה אין בו מחסור כלל, עכ"ד נר"ו, ונומיתי לו כן דברת:

3 hours ago
Shmuel Weissman edited Sefer HaHiggayon 4:17 history »
Version: Jerusalem, 1948 (Hebrew)

יז הַפּוֹעֵל לְבַד שֶׁמַּמְצִיא הַמְסֻבָּב לְבַדּוֹ מִבְּלִי שֶׁיִּהְיֶה אַחֵר שָׁוֶה לוֹ בְּהַמְצָאָה זֹאת. פֵּרוּשׁוֹ: כִּי לֹא יַרְחִיק הַפּוֹעֵל לְבַדּוֹ הַסִּבָּה הַכֵּלִיִּית, שֶׁנְּבָאֵר לְקַמָּן בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּוָּה לָהּ בְּהַמְצָאַת הַמְהִסֻבָּב, אֶלָּא תַחְתֶּיהָ הִיא בְּמַדְרֵגָה, אַךְ יִשְׁלֹל שֶׁיִּהְיֶה אַחֵר שָׁוֶה לוֹ בְּהַמְצָאַת הַמְסֻבָּב בְּמַדְרֵגָה אַחַת.

3 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Job 3:26 and Yalkut Shimoni on Torah 140:3
(automatic citation link)

3 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Job 3:25 and Yalkut Shimoni on Torah 140:3

3 hours ago
Shmuel Weissman edited Yalkut Shimoni on Torah 140:3 history »
Version: Torat Emet (Hebrew)

פרשת וישב (בראשית לז א) כְּתִיב (ישעיה נז, יג) "בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ וְאֶת כֻּלָּם יִשָּׂא רוּחַ יִקַּח הָבֶל וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל אֶרֶץ וְיִירַשׁ הַר קָדְשִׁי" תָּנִי, כִּנּוּסוֹ וְכִּנּוּס בָּנָיו הִצִּילוֹ מִיַּד עֵשָׂו" "וְאֶת כֻּלָּם יִשָּׂא רוּחַ יִקַּח הָבֶל" זֶה עֵשָׂו "וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל אֶרֶץ וְיִירַשׁ הַר קָדְשִׁי", זֶה יַעֲקֹב. (משלי כח, א) "נָסוּ וְאֵין רֹדֵף רָשָׁע וְצַדִּיק[ים] כִּכְפִיר יִבְטָח". עֲרַק רְשִׁיעָא וְלֹא רָדְפִין לֵיהּ זֶה עֵשָׂו, "וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו". "וְצַדִּיק[ים] כִּכְפִיר יִבְטָח", וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו. (איוב ט, כג) "אִם שׁוֹט יָמִית פִּתְאֹם לְמַסַּת נְקִיִּים יִלְעָג". אַנְטוֹנִינוֹס שָׁאַל אֶת רַבֵּנוּ, מַהוּ "אִם שׁוֹט יָמִית פִּתְאֹם". אָמַר לוֹ, גְּזוֹר דְּיָסִיב מֵאָה מַגְלְבִין, הָווּ יָהֲבִין גַּבֵּהּ מֵאָה דִּינָרִין, דֵּין סְכוּם לְדֵין וְדֵין סְכוּם לְדֵין, וְלָא מַפְקִין מִנֵּיהּ כְּלוּם כָּעִנְיַן הַזֶּה מַלְעִיג עַל הַמֻּכֶּה "לְמַסַּת נְקִיִּים יִלְעָג". בְּשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיקִים מְבַקְשִׁין לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְכֵן יַעֲקֹב אָבִינוּ עַל יְדֵי שֶׁבִּקֵּשׁ לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה נִזְדַּוֵּג לוֹ שְׂטָנוֹ שֶׁל יוֹסֵף. וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב. (איוב ג, כהו) "לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נַחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז", "לֹא שָׁלַוְתִּי" מֵעֵשָׂו, "וְלֹא שָׁקַטְתִּי" מִלָּבָן, וְלֹא נַחְתִּי" מִדִּינָה, "וַיָּבֹא רֹגֶז" בָּא עָלַי רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף. אָמַר רַב יוֹחָנָן, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיֵּשֶׁב אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן צַעַר, (במדבר כה, א) "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים", מַה כְּתִיב , "וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת". וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, מָה אֵירַע שָׁם, מְכִירַת יוֹסֵף. (בראשית מז, כז) "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם", מַה כְּתִיב , "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת". (שמות לב, ו) "וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק". (מלכים א ה, ה) "וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח", וּכְתִיב "וַיָּקֶם ה' שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה".

3 hours ago
Shmuel Weissman edited Menachot 29a:6 history »
Version: William Davidson Edition - English (English)

The Gemara asks: Is that so that all of Solomon’s gold was exhausted for the fashioning of the Candelabrum and its vessels? But isn’t it written: “And all King Solomon’s drinking vessels were of gold, and all the vessels of the house of the forest of Lebanon were of pure gold; silver was nothing accounted of in the days of Solomon” (II Chronicles 9:20)? The Gemara answers: We are saying that Solomon’s pure gold was exhausted for the fashioning of the Candelabrum, but not all of his gold.

3 hours ago
Shmuel Weissman edited Malbim on Exodus 10:8:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

Who will go. Par'oh and all ancient idol worshippers thought that there was a force of good and a force of evil, and would serve the force of good in order that it would do good for them, and serve the force of evil to appease it so that it would not do evil to them, and their service would be different. For the force of good they wouldn't slaughter animals, for it didn't want blood and the murder of flock and herd. It was only that they came before it with their wives and children and infants, to celebrate with drum and tambourine, as it desired good and joy. And for the force of evil they served it with slaughter and sacrifice, to appease its anger with blood. Infants and children would not come, lest it injure them with its evil or wish that they be slaughtered on its altear, for it desired human sacrifice. And regarding this Par'oh asked, who will go - for if their service was to the good force, infants and women also went, but they wouldn't take herds and flocks, and if they served the evil entity the herds and flocks would go and not the women and infants.

3 hours ago
Isaac Soon edited Tosefta Demai 2:12 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

[With respect to] the daughter of an am ha'aretz who marries a chaver, [or] the [former [?]] wife of an am ha'aretz who marries a chaver, [or] the servant of an am ha'aretz who is sold to a chaver, they [all] need to accept [the yoke of being a chaver] at the beginning (see Avodah Zarah 39a:17). The daughter of a~~n am ha'aretz~~ chaver who marries a ~~chaver~~n am ha'aretz, the wife of a~~n am ha'aretz~~ chaver who marries a ~~chaver~~n am ha'aretz, and the servant of an ~~am ha'aretz~~chaver who is sold to a ~~chaver~~n am ha'aretz, behold, they are presumed [to maintain the strictures of a chaver] until they are suspected [of not doing so] (see ibid.). Rabbi Shimon ben Elazar (אלעזר not אליעזר) says, they need to accept it upon themselves at the beginning, and moreover Rabbi Shimon ben Elazar said in the name of Rabbi Meir (see Bekh. 31b:18), it so happened that there was a woman who married a chaver and who would tie tefillin on his hand, and she married a tax collector, and she would tie tax seals on his hand. The son of a chaver that was learning [presumably, a craft] at the home of an am ha'aretz, a servant of a chaver that was learning at the home of an am ha'aretz, behold, they are [nonetheless] presumed to [maintain the strictures of a chaver] until they are suspected. The son of an am ha'aretz who was learning at the home of a chaver, the worker of an am ha'aretz who was learning at the home of a chaver, whenever they're at his (i.e., the chaver's) house, behold, they are like a chaver. [But once they] leave from his home, behold, they are like an am ha'aretz.

8 hours ago
t n published a new Source Sheet, Parshas Beshalach 5786.
10 hours ago
Ruben Prawer published a new Source Sheet, Rav Baruch Gigi One Fifth Left Egypt.
10 hours ago
Shulamit Jelen published a new Source Sheet, Parshat Beshalah: Thirst for Torah.
11 hours ago
Shaanan Scherer published a new Source Sheet, Yitro: Thou shall not covet.
12 hours ago
Miriam Anzovin published a new Source Sheet, A Tolkien Tu Bishvat Tree Deep Dive!.
15 hours ago
Charlie Cytron-Walker published a new Source Sheet, Beshalach Study 5786.
16 hours ago
Elliott Tepperman published a new Source Sheet, Friendship.
20 hours ago
Elliott Tepperman published a new Source Sheet, Birkat Shalom - Priestly Blessing.
20 hours ago
Rabbi Andrew Paley published a new Source Sheet, Not By Might Alone:.
21 hours ago
Eleanor Steinman published a new Source Sheet, Beshallach 5786.
22 hours ago
Eleanor Steinman published a new Source Sheet, Vaera 5786.
22 hours ago
Stephan Claassen edited Pardes Rimmonim 3:3:7 and 2 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

And [there is] further proof from the Zohar, parashah Bereshit (folio 31), and this is what it says: ‘And on this Bereshit/בראשית: two/ב Reshit/ראשית, this is Chochma, as Jonathan translated: Bereshit [as] “with Chochma/Wisdom”2 actually this translation into Aramaic is in Targum Jerusalem, Genesis 1:1, because it [= Chochma] is the second of the count, and it is called commencement/ראשית, as that hidden upper Keter is [actually] the first. And as it [= Keter] does not come in the count, the second one [is] Reshit/beginning, therefore ב ראשית/two/with Reshit/commencement.’ End of citation. ¶

23 hours ago
2 related »
Nachshon Carmi published a new Source Sheet, Shirat Shyam.
23 hours ago
Rabbi Lisa Grushcow published a new Source Sheet, Beshallach and Tu BiShvat 5786: Planting Faith.
1 day, 11 hours ago
Greg Marcus published a new Source Sheet, Beshelach Torah Tuesday.
1 day, 13 hours ago
Rabbi Meir Goldstein published a new Source Sheet, Hillel the Elder (part 2).
1 day, 13 hours ago
Alyssa Feigelson published a new Source Sheet, Beshalach Torah Study.
1 day, 14 hours ago
Spike Eps published a new Source Sheet, Vayinafash.
1 day, 16 hours ago
xvi Kaizen published a new Source Sheet, Celebrating the Fall of the Evil.
1 day, 16 hours ago
Marcus Rubenstein published a new Source Sheet, B'Shalach 5786.
1 day, 16 hours ago
A S added a connection (quotation) between Mishnah Berurah 307:5 and Shenei Luchot HaBerit, Aseret HaDibrot, Shabbat, Ner Mitzva 133

1 day, 18 hours ago
Rabbi Sarah Brammer-Shlay published a new Source Sheet, Beshalach-Shabbat Shirah 5786.
1 day, 18 hours ago
User None added a connection between Shulchan Arukh, Orach Chayim 307:5 and Shulchan Arukh, Orach Chayim 686:1
(automatic citation link)

1 day, 18 hours ago
A S edited Shulchan Arukh, Orach Chayim 307:1 and 15 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

1. The Laws of Shabbat as it relates to Speech, 22 Seifim: “Ve’daber davar” (teaches us) that one’s manner of speech on Shabbos must not be the same as one’s manner of speech on a weekday. Therefore, it is prohibited to say 'I will do such and such tomorrow' or 'I will purchase this and this merchandise tomorrow'. Even idle talk should be curbed. <~~i>RAMA~~small>Rema: People who enjoy hearing stories or the latest news may speak these things on Shabbos but one who does not enjoy them may not speak them for the sake of giving pleasure to someone else.</ismall>

1 day, 18 hours ago
15 related »
Candice Levy published a new Source Sheet, Rabbinic Truth.
1 day, 19 hours ago
Naj elx12 published a new Source Sheet, Situs Game Slot Online Ratuking4d.
1 day, 19 hours ago
Yaakov Trump published a new Source Sheet, Are the Wicked Redeemed?.
1 day, 19 hours ago
Leah DeYoung published a new Source Sheet, Deuteronomy 14-15 Economics.
1 day, 19 hours ago
Marianne Novak published a new Source Sheet, The Fourth Commandment: Remember the Sabbath: For Us or For the World?.
1 day, 21 hours ago
Rabbi Danielle Upbin published a new Source Sheet, Faith After Miracles.
1 day, 21 hours ago
Ira Kirschner published a new Source Sheet, Burnout, Boundaries, and the Sinai Sound-Check; Lessons from Parashat Yitro.
1 day, 22 hours ago
Evan Krame published a new Source Sheet, Its a spiritual business.
1 day, 23 hours ago
ethan houri published a new Source Sheet, Seder Tu B'Shevat (Copy).
1 day, 23 hours ago
אורן מרגלית added a connection (commentary) between Berakhot 8b:17 and Ritva on Berakhot 8b:1

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Chiddushei Ramban on Shabbat 130a:1 history »
Version: Chiddushei HaRamban, Jerusalem 1928-29 (Hebrew)

מתני': אם לא הביא מע"ש מביאו בשבת. מקשו בתוס' וליתי תינוק לגבי מקום איזמל דהו"ל אסורא דרבנן דק"ל באדם חי נושא את עצמו ואיכא דמפרקא לה בדלא אפשר שיש לו לולד להחזירו אצל אמו וכשנימול הו"ל כפות דחולה הוא והא ודאי לאו מילתא דתינוק קטן כ"כ ככפות דמי אפי' קודם מילה. וי"א שאפי' אפשר להחזיר שלא לחלל את השבת בהבאה זו לא מהדרי' מדאמרי' בגמ' דרך חצרות וגגות וקרפיפות שלא ברצון ר"א אלמא לא מהדרי' כלל שלא לחלל את השבת כיון דאמר רחמנא מכשירי מילה אפי' בשבת ואע"ג דאמרי' בגמ' אי דאיכא אחר ליעבד אחר משום דכ"מ שאתה מוצא עשה ול"ת אם אתה יכול לקיים את שניהם מוטב ה"מ במקום שאפש' שיתקיימו שניהם לגמרי אבל שבת ומילה הואיל וניתנה שבת לדחות אצל מילה גופה ניתנה לדחות אף במכשירי מילה ואין מחזירין עליהן אם א"א בענין אחר כיון שמלאכה זו לצורך מילה או מכשויריה היא נעשית דכולי מעשה במיל' אריכתא הוא. ומסתברא הכי מדלא מצריך ר"א לאתויי איזמל בשעריה כדאמרי' במפנין לגבי חיה אלמא כי אורחא עביד ואפ"י' אפשר לשנויי לא משנינן וליכא דוכת' דלא מצי לאתויי איזמל דרך פטור בשערו בפיו או באחר ידו ובמנענו בחד מהנך גווני דתנן בפ' המצניע פטור א"ו מכשירי מילה כמילה עצמה וניתנה שבת לדחות אצלן ומסקנא נמי בפ' המוצא תפלין הכי משמע דמכשירי מצוה לר"א אע"ג דאפשר לשנויי לא משנינן וכ"ש במכשירי מילה. ומיהו אם אפשר להביא איזמל דרך רה"ר אסור לעשות כלי בשבת מפני שמלאכה זו מעיקרא שלא לצורך הוא ונמצאת עשיי' זו לצורך הכלי לא לצורך המצוה ולמה זה דומה למי שיש לו כלי בביתו והלך והביא אחר דרך רה"ר. ואפשר לומר עוד דשאני דרך גגות דלאו דרך הבאה היא ומצוה מתאחרת בכך א"נ שלא כרצון ר"א דקאמר (להו ע"כ) אלא שאין זו הוראתו של ר"א [אלא כר"ש], אבל הלשון האחר נראה כמו שפירשתי:

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Menachot 12b:4 history »
Version: William Davidson Edition - English (English)

The Gemara asks: If the mishna of Rabbi Ḥiyya is really in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, then this statement: To burn its handful outside the Temple courtyard, should have been phrased: To burn its handful and its frankincense outside the Temple courtyard, as we learned in a mishna (Zevaḥim 110a): With regard to the handful and the frankincense, in a case where one sacrificed only one of them outside the Temple courtyard, he is liable. Rabbi El~~ieze~~azar exempts from liability one who burns only one of them until he sacrifices both of them together.

2 days, 3 hours ago
User None added a connection between Nazir 2b:5 and Tosafot HaRosh on Kiddushin 5b:7
(automatic citation link)

2 days, 3 hours ago
User None added a connection between Kiddushin 44b:1 and Tosafot HaRosh on Kiddushin 5b:1
(automatic citation link)

2 days, 3 hours ago
User None added a connection between Kiddushin 41a:3-58b:11 and Tosafot HaRosh on Kiddushin 5b:1
(automatic citation link)

2 days, 3 hours ago
User None added a connection between Nazir and Tosafot HaRosh on Kiddushin 5b:7
(automatic citation link)

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Tosafot HaRosh on Kiddushin 5b:4 history »
Version: New York, 1952 (Hebrew)

הא נתן הוא ואמרה היא לא הוו קדושין דכי יקח משמע שעל ידי דיבורו ונתינתו לוקחה כאדם הלוקח מקח שקוצץ דמים ונותנם וכשאמרה היא אין זה כי יקח אלא כי תקח את עצמה ולא כמו שפירש"י דאמרה היא דמי לתלקח אשה לאיש דא"כ הוו שפיר קידושין כדמוכח בריש פירקין דהוה מצי למיכתב תילקח אי לאו משום דדרכו של איש לחזר אחר האשה וא"ת נתן הוא ואמרה היא אמאי לא הוו קידושין הא אפי' נתן בשתיקה הוו קידושין כשהיה מדבר עמה על עסקי גיטה וקידושיה וי"ל דאה"נ כשדיבר עמה על עסקי גיסטה וקידושיה שאז בשתיקה ע"פ דיבורו נתן אבל הכא מיירי שלא דיבר עמה קודם נתינה אלא היא אמרה לו תן לי מנה ואקדש אני לך ונתן לה עפ"י דיבורה והא דאמרי' לקמן תן מנה לפלוני ואקדש אני לך מקודשת היינו כשאמר לה אח"כ התקדשי לי באותו מנה. וכן פרש"י לקמן:

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Rashi on Exodus 12:39:1 and 2 others »
Version: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934 (English)

עגת מצות means a cake of (made of) unleavened dough (Mekhilta); dough which has not become leavened is termed ~~וגם צדה לא עשו להם~~מצה.

2 days, 3 hours ago
2 related »
Shmuel Weissman edited Menachot 12b:7 history »
Version: William Davidson Edition - English (English)

Rava then said: That which I said, that the burning of the handful with the intent to consume the remainder the next day is effective in rendering even a remainder that became lacking in measure as piggul and to remove it from being subject to misuse of consecrated property is nothing, as it is taught in a baraita: The verse states with regard to the shewbread: “It is most holy” (Leviticus 24:9). The restrictive term “it” teaches that the shewbread must remain whole, so that if one of the loaves of the shewbread broke and consequently became lacking in measure, then all of its loaves are disqualified, and the burning of the bowls of frankincense does not render them permitted for consumption.

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Menachot 12a:9 history »
Version: William Davidson Edition - English (English)

And similarly, is the burning of the handful effective in removing such a remainder from being subject to misuse of consecrated property, just as a complete remainder is removed from being subject to this prohibition after the burning of the handful, when it becomes permitted to the priests for consumption?

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman edited Bartenura on Mishnah Keritot 1:1:13 history »
Version: Torat-Emet (Hebrew)

וְהַסָּךְ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ כְּהֻנָּה וּמַלְכוּת, חַיָּב.~~~~ שֶׁלֹּא הָיוּ נוֹתְנִים מֵאוֹתוֹ שֶׁמֶן אֶלָּא עַל רֹאשׁ הַכֹּהֵן גָּדוֹל, וַאֲפִלּוּ הָיָה בֶּן כֹּהֵן גָּדוֹל מוֹשְׁחִים אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ שֶׁמֶן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר. וּמִמֶּנּוּ מוֹשְׁחִים מַלְכֵי בֵּית דָּוִד. וְאֵין מוֹשְׁחִין מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ אִם לֹא הָיָה שָׁם מַחֲלֹקֶת, כְּמוֹ שֶׁמָּשְׁחוּ שְׁלֹמֹה מִפְּנֵי מַחְלֻקְתּוֹ שֶׁל אֲדֹנִיָּהוּ, וְיוֹאָשׁ מִפְּנֵי מַחְלֻקְתּוֹ שֶׁל עֲתַלְיָהוּ, וִיהוֹאָחָז מִפְּנֵי יְהוֹיָקִים אָחִיו שֶׁהָיָה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ. וּמְשִׁיחַת הַכֹּהֲנִים הִיא שֶׁיּוֹצְקִים מִן הַשֶּׁמֶן עַל רֹאשׁוֹ וּמוֹשְׁחִין בֵּין גַּבּוֹת עֵינָיו כְּמִין כ"י יְוָנִית. וּמְשִׁיחַת הַמְּלָכִים כְּמִין נֵזֶר:

2 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Mei HaShiloach, Volume II, Talmud, Berakhot 38a:1 and Psalms 31:20
(automatic citation link)

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Mei HaShiloach, Volume II, Talmud, Berakhot 38a:1 and Psalms 38:20

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Mei HaShiloach, Volume II, Talmud, Berakhot 38a:1 history »
Version: Mei HaShiloach, Publication of Sifrei Izhbitza Radzin, Bnei Brak 2005. (Hebrew)

תנו רבנן מה הוא אומר המוציא לחם מן הארץ רבי נחמיה אומר מוציא לחם מן הארץ, אמר רבא במוציא כולי עלמא לא פליגי וכו'. כתיב (תהלים ל"חא,כ') מה רב טובך אשר צפנת ליריאך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם, היינו שהטובה שהשי"ת משפיע אינו ניכר בה שהשי"ת השפיע אותה וזה נקרא רב טובך אשר צפנת, ולכן במוציא כ"ע לא פליגי שכיון שהוא נסתר לעיני אדם וצפון, לכן יכול לומר מוציא לחם, אכן צריך האדם להשתדל היטב שיכיר מפורש שהשי"ת הוא המשפיע, לכן צריך לומר המוציא בה' הידיעה, היינו שיכיר את המוציא מפורש, כמו אדם שיוצא מן האסורים הוא מכיר היטב מי הוציא אותו, אבל מצד השי"ת יכול לומר מוציא לחם, אכן מצד הכרתו צריך לומר המוציא לחם, וזה פעלת לחוסים בך נגד בני אדם, היינו דבר שהוא נגד בני אדם צריך שיהיה לו בטחון והכרה מפורשת שבפעולה הזאת הושיע לו השי"ת ולא באמונה לבד, לכן צריך לומר המוציא לחם מן הארץ.

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Steinsaltz on Psalms 34:3 and 13 others »
Version: The Koren Steinsaltz Tanakh HaMevoar - Hebrew (Hebrew)

דוד מסביר מניין היכולת להלל את ה' בכל עת: ~~בַּ~~בַּה' תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי. אילו הייתי שקוע בבעיותי, אפשר שהיו לי פקפוקים, אך מכיוון שאני חושב על ה' ועוסק בכבודו ובגדולתו, תמיד אוכל להלל אותו, שהרי אין גדולתו נפגמת גם כשאני סובל ומתייסר. על כן יִשְׁמְעוּ גם עֲנָוִים, המרגישים עצמם קטנים ובלתי חשובים, וְיִשְׂמָחוּ, לפי שאין התהילה הזו מתייחסת אל האדם, אלא לגדולת ה' עצמו. ומכאן באה הקריאה לכול:

2 days, 4 hours ago
13 related »
Shmuel Weissman edited Steinsaltz on Ezekiel 14:18 history »
Version: The Koren Steinsaltz Tanakh HaMevoar - Hebrew (Hebrew)

וּשְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ – חַי־אָנִי, נְאֻם ה' אֱלוֹהִים, לֹא יַצִּילוּ בָּנִים וּבָנוֹת, כִּי הֵם לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ. ~~אֱלוֹהִים, לֹא יַצִּילוּ בָּנִים וּבָנוֹת, כִּי הֵם לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ.~~

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Peri Etz Hadar 3:1 history »
Version: Pri Etz Hadar, Venice 1762 (Hebrew)

‏‎‏אָנָּא הָאֵל, הָעוֹשֶׂה וְהַיּוֹצֵר וְהַבּוֹרֵא וְהַמַּאֲצִיל עוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, וּבְצוּרָתָם וּבְצִבְיוֹנָם בָּרָאתָ דוּגְמָתָן עַל הָאָרֶץ מִתַּחַת‏, כּוּלָם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ׃ עֶלְיוֹנִים לְמַעְלָה וְתַחְתּוֹנִים לְמַטָּה לְחַבֵּר אֶת הָאוֹהֶל לִהְיוֹת אֶחָד, וְאִילָנִין וּדְשָׁאִים מִן הָאֲדָמָה הִצְמַחְתָּ, בְּקוֹמָתָם וּבְצִבְיוֹנָם שֶׁל מַעְלָה, לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי אָדָם חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה, לְהַשִּׂיג בַּנֶּעְלָמִים‏. וּפָקַדְתָּ עֲלֵיהֶם בְּמִשְׁמֶרֶת מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִים הַמְּמוּנִּים וְהַמּוּשְׁטָרִים לְהַגְדִּילָם וּלְהַצְמִיחָן וְעָלֵימוֹ תִיטּוֹף שֶׁפַע וְכֹחַ מִדוֹתֶיךָ הָעֶלְיוֹנוֹת.‏

2 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Midrash Tehillim 18:29 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

"Say another thing and give me the shield of your salvation." Speaking of Abraham, who was sitting while the Shechinah (divine presence) was standing. Rabbi Berechiah said in the name of Rabbi Levi, "Abraham wanted to stand up, but the Holy One, blessed be He, told him to remain seated, for it is a good sign for your children that they will sit while I stand, as it is written (Psalms 82:1), 'God stands in the congregation of the mighty.'" Rabbi Samuel bar Chiya and Rabbi Yudan said in the name of Rabbi Chanina that whenever the children of Israel praise the Holy One, blessed be He, He places His Shechinah upon them. Why is this so? As it is said (Psalms 22:4), "Yet You are holy, enthroned upon the praises of Israel." Rabbi Shimon said ~~that~~: At the time when the Holy One, blessed be He, revealed Himself to Abraham, Hhe ~~regretted His words~~was in pain from his circumcision. The Holy One, blessed be He, said to the angels, "Go to him, and the Shechinah will accompany you and delay him until you have gone," as it is said (Genesis 18:22), "And the men turned from there." Rabbi Simon said that this is the correction of the scribes: that the Shechinah stands and waits for him. "Your answer will increase me." Rabbi Chiya said, "When a disciple goes before his teacher at night, who lights his lamp? Not the disciple, but the Holy One, blessed be He, lights the lamp for Israel, as it is said (Exodus 13:21), 'And the Lord went before them by day in a pillar of cloud.'" "Your answer will increase me." Rabbi Lulianus said in the name of Rabbi Yishmael that in the custom of the world, the teacher speaks and the student answers. But the Holy One, blessed be He, is not so, as it is said (Exodus 19:19), "Moses will speak, and God will answer him with a voice." "Your answer will increase me." Ben Azai said, "A mortal king, when he mentions his name, first mentions his titles and only then his name. But the Holy One, blessed be He, first mentions His name and only then His titles, as it says, 'In the beginning God created the heavens and the earth' (Genesis 1:1). Woe to you who does not understand this!" Rabbi Abba said, "Have you seen the difference between the conduct of the teacher and the student in the world? When the teacher is engrossed in Torah study and says to the student, 'You have wearied me with your questions,' the student goes and waits for him. But the Holy One, blessed be He, taught the Torah to Israel for forty days, and at the end said, 'You have wearied Me with your questions,' as it says, 'The Lord our God spoke to us at Horeb, saying...' (Deuteronomy 1:6). Rabbi Shimon said, 'In the practice of the world, the teacher and student stand together, and the teacher says to the student, 'Go and wait for me in such-and-such a place,' and the student goes and waits for him. But the Holy One, blessed be He, says to Ezekiel, 'Arise, go to the valley, and there I will speak with you' (Ezekiel 3:22). And it is written, 'So I arose and went to the valley' (Ezekiel 3:23). Woe to you who does not understand this!" Rabbi Yudan said in the name of Rabbi Hama, "In the future, the Holy One, blessed be He, will seat the Messiah King at His right hand, as it says, 'The Lord said to my Lord: "Sit at My right hand"' (Psalm 110:1). And Abraham will be at His left, and his face will be confused, and he will say, 'The son of my son is sitting at Your right, and I am at Your left?' And the Holy One, blessed be He, will appease him and say, 'The son of your son is at My right, and you are at My right as well,' as it says, 'The Lord is at your right hand' (Psalm 110:5). Woe to you who does not understand this!"

2 days, 4 hours ago
Yael Farber published a new Source Sheet, Joys and Oys of Beshalach.
2 days, 7 hours ago
אביאל דהאן published a new Source Sheet, Pizza Parasha Chayei Sharah 5786.
2 days, 8 hours ago
Yehudah Gutman published a new Source Sheet, פדיון הבן לבן של ר' יצחק הערשקוויץ.
2 days, 8 hours ago
Moshe Drukman published a new Source Sheet, The Torah Secret of Inner Wealth.
2 days, 8 hours ago
Stacy Rosenthal published a new Source Sheet, Community and Tu BiShvat.
2 days, 9 hours ago
Yonatan G translated Rashi on Genesis 30:21:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

דינה DINAH (Judgment) — Our Rabbis explained, that Leah set herself up as judge (דנה) against herself saying: “If this be male, my sister Rachel cannot be even the equal of any of the handmaids”. She, therefore, offered prayer regarding it, and it became a female (Berakhot 60a).¶

2 days, 9 hours ago
Elishá Mizraji translated Sulam on Zohar, Beshalach 19:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

And he placed his mouth upon his mouth, etc.: Ask why he did this. And answer: But Elisha looked and knew that this place, the female, in which he was now bound, was what had caused his death, and upon him he placed his mouth upon his mouth and his eyes upon his eyes to bind him in another superior place, that is, in the place of the male, the place where life is found.

2 days, 9 hours ago
Elishá Mizraji translated Sulam on Zohar, Beshalach 18:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

And he placed his mouth upon his mouth, etc.: Ask why he did this. And answer: But Elisha looked and knew that this place, the female, in which he was now bound, was what had caused his death, and upon him he placed his mouth upon his mouth and his eyes upon his eyes to bind him in another superior place, that is, in the place of the male, the place where life is found.

2 days, 10 hours ago
Elishá Mizraji translated Sulam on Zohar, Beshalach 17:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

And she said to Gehazi, "Gird up your loins, etc." And they explained that the miracle departed from him, since he was not worthy of it. "As surely as the Lord lives and as surely as you live, if I let you go." Question: Why did she insist so much that he go himself, since Gehazi was going? And the answer: Rather, she knew the ways of that wicked Gehazi, that he was not worthy of having a miracle performed by him.

2 days, 10 hours ago
Elishá Mizraji translated Sulam on Zohar, Beshalach 16:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

And HaShem hid it from me, etc.: It is like what is written: "And HaShem made it rain on Sodom, etc.", where "HaShem" means: He and His heavenly court, and this is the lower court, that is, Malchut. "And He did not tell me," asks: What is the reason why Elisha did not know? And it answers: But the Holy One, Blessed be He, said: "And how can I kill him, if I tell him, 'He will not die'? For he is a gift from Him, and he will pray for him, and they will not allow him to die." And he must certainly die, because we learned that it is written: "You embrace a son and he connects with the feminine place," and from the feminine place death is caused. And that is why He did not tell him.

2 days, 10 hours ago
Elishá Mizraji translated Sulam on Zohar, Beshalach 15:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

And the man of God said, etc.: Question: What is the change here that Scripture called him "man of God," and when he was in the city he was called Elisha? And he answers: But here he is certainly the man of God, because this is his place, and not in the city, and not at the time when the sons of the prophets were before him. And that is why he was not called "man of God" but Elisha.

2 days, 10 hours ago
Elishá Mizraji translated Sulam on Zohar, Beshalach 14:1 and 2 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

And he said to her, "Peace be to you, peace to your husband, etc.": Hence, she is the housewife, and her peace preceded her husband's peace. And not only that, but

2 days, 10 hours ago
2 related »
Israel Friedman published a new Source Sheet, 929/Vayikra 16-20: Distinctions & Offsides.
2 days, 10 hours ago
Aaron Baumol published a new Source Sheet, Beshalach- "Now I'm a Believer".
2 days, 10 hours ago
Ben Winter published a new Source Sheet, Berakot 30b:25 - 31a:4.
2 days, 10 hours ago
Diego Edelberg published a new Source Sheet, Capitulo 3: la peligrosa decisión de Mordejai.
2 days, 10 hours ago
Richard Friedman translated Sforno on Exodus 28:3:1 and 3 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

(1) SPEAK TO ALL THE CRAFTSPEOPLE. That they should do all that is mentioned above.

2 days, 11 hours ago
3 related »
Richard Friedman translated Sforno on Exodus 28:2:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

(1) FOR HONOR (JPS: DIGNITY). For the honor of God, may He be blessed, they being sacral garments for His worship. (2) FOR ADORNMENT. So that the kohen would be a teacher, awesome over all about him, they being his students, inscribed on his heart and on his shoulders.

2 days, 13 hours ago
Sarah-Kay Lacks published a new Source Sheet, Torah of Public Space.
2 days, 14 hours ago
Sarah-Kay Lacks published a new Source Sheet, Friendship.
2 days, 14 hours ago
Richard Friedman translated Sforno on Exodus 27:20:1 and 2 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

(1) YOU SHALL INSTRUCT. In what was said up to now, "You shall make," it was to be understood that he would do this through someone else, that is, that he should instruct the craftspeople to make them. Thus, as to these three mitzvot that He commanded here, He said "And you," to inform him that he should do these himself -- that he should instruct Israel regarding the making of the oil, that he should bring Aharon and his sons close to him, and that he should speak to all of the skilled craftspeople.

2 days, 14 hours ago
2 related »
Luis Cattan published a new Source Sheet, שירי תפילה #4.
2 days, 14 hours ago
Asher Altshul published a new Source Sheet, «Чего это?»- Бешалах. 5786..
2 days, 15 hours ago
Sarah Kamenetsky published a new Source Sheet, Shabbat Shavuot: Maftir.
2 days, 15 hours ago
Sarah Kamenetsky published a new Source Sheet, Shabbat Shavuot.
2 days, 15 hours ago
Sarah Kamenetsky published a new Source Sheet, Isaiah 60:1-22.
2 days, 15 hours ago
Sarah Kamenetsky published a new Source Sheet, Parashat Ki Tavo.
2 days, 15 hours ago
Rabbi Philip Weintraub published a new Source Sheet, Tu Bishvat-Past and Present.
2 days, 16 hours ago
Rabbi Ruhi Sophia Rubenstein published a new Source Sheet, Beshallach: The Lessons of the Manna.
2 days, 16 hours ago
Caitlin Brazner published a new Source Sheet, Leviticus 19.
2 days, 17 hours ago
noam tal published a new Source Sheet, פרשת בשלח.
2 days, 17 hours ago
Sarah Kamenetsky published a new Source Sheet, II Kings.
2 days, 18 hours ago
Sarah Kamenetsky published a new Source Sheet, Parashat Vayera.
2 days, 18 hours ago
Sarah Kamenetsky published a new Source Sheet, Parashat Vayera.
2 days, 18 hours ago
noam tal published a new Source Sheet, יש בעיה בלימוד דף יומי בכלל, ובפרט מנחות.
2 days, 18 hours ago
Jacob Weiner translated Rashi on Ketubot 16a:1:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

For the mouth that prohibited - this one does not know that it belonged to his father except through this person’s statement, and that which prohibited also permitted.

2 days, 20 hours ago
Jacob Weiner translated Rashi on Ketubot 15b:13:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

And Rabbi Yehoshua concedes - the Gemara explains to what case this refers and in what respect he concedes.

2 days, 20 hours ago
Jacob Weiner translated Rashi on Ketubot 15b:12:1 and 7 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

Mishnah: A woman who became widowed or divorced - and she is claiming her ketubah.

2 days, 20 hours ago
7 related »
noam tal published a new Source Sheet, ספר דברים לעולם מודרני בהשפעת המסורת היהודית.
2 days, 20 hours ago
Jacob Weiner translated Rashi on Ketubot 16a:3:1 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

With certainty and with doubt — with regard to [the case where she says] ‘After you betrothed me, I was raped,’ she is claiming with certainty, ‘I know that it was while I was betrothed to you,’ whereas he is claiming only with uncertanty, ‘Perhaps it was before I betrothed you,’ since he does not know when she was raped.

2 days, 20 hours ago
Rabbi Anita Josefa Barzman MD Founder, micro-mishkan.net published a new Source Sheet, Beshalach 5786 Let's wake up: rightfully dumbfounded, arousing ourselves from the ethical wilderness that is closing in on us..
2 days, 20 hours ago
Peter Eckstein published a new Source Sheet, Doing Good.
2 days, 20 hours ago
Rebecca Koenigsberg published a new Source Sheet, Wiping Out Amalek.
2 days, 20 hours ago
A S edited Shulchan Arukh, Orach Chayim 687:2 history »
Version: Sefaria Community Translation (English)

We cancel Torah learning to hear the megillah, all the more so for the rest of the mitzvot of the Torah, that all of them are pushed aside because of the reading of the megillah, for there isn't anything that pushes aside megillah reading, except for an unclaimed dead body that does not have anyone to bury it (according to its need), in that the one who happens upon it buries it first and afterwards reads [the megillah]. Rema: And all of this is only dealing with [a situation] in which one is able to do the two of them. But if it is impossible to do the two of them, there is no Torah mitzvah that is pushed aside because of megillah reading (Ran and Beit Yosef in the name of the Tosafot and Mehar''a Mizrachi). And the fact that an unclaimed dead body comes first, this is specifically when it is possible for him to read afterwards (Mehar''a Mizrachi).~~</smalll>~~

2 days, 20 hours ago
Shmuel Weissman edited Malbim on Exodus 10:8:1 history »
Version: Mikraei Kodesh, Vilna, 1891 (Hebrew)

מי ומי ההולכים. פרעה וכל עע"ז הקדמונים היו חושבים שיש פועל טוב ופועל רע, והיו עובדים לפועל הטובות שיעשה עמהם טובות, ולפועל הרעות לכפר פניו שלא יעשה עמהם רעות, והיתה עבודתם משונה, לפועל הטוב לא זבחו זבחים כי הוא אינו חפץ בדמים ובהרג צאן ובקר, רק באו לפניו עם נשיהם ובניהם וטפם לשמוח לפניו בתופים ובמחולות כאשר רוצה בטוב ובשמחה, ולפועל הרע עבדו בזבחים ובקרבנות לרצות כעסו בדמים, ולא באו לפניו הטף והילדים פן יפגע בם ברעתו או ירצה שישחטום על מזבחו, כי רוצה בזבחי אדם, וע"ז שאל פרעה מי ומי ההולכים, כי אם תהיה עבודתם לפועל טוב ילכו גם הפטף והנשים, אבל לא יקחו עמהם המקנה והצאן, ואם יעבדו לפועל רע ילכו המקנה והצאן ולא הנשים והטף:

2 days, 21 hours ago
User None added a connection between Maor VaShemesh, Vayechi 16 and Rosh Hashanah 17b:7
(automatic citation link)

2 days, 21 hours ago
User None added a connection between Maor VaShemesh, Vayechi 17 and Yevamot 62b:8
(automatic citation link)

2 days, 21 hours ago
User None added a connection between Maor VaShemesh, Vayechi 6 and Sanhedrin 98a:17
(automatic citation link)

2 days, 21 hours ago
User None added a connection between Berakhot 32b:1 and Maor VaShemesh, Vayechi 14
(automatic citation link)

2 days, 21 hours ago
User None added a connection between Maor VaShemesh, Vayechi 6 and Sanhedrin
(automatic citation link)

2 days, 21 hours ago
User None added a connection between Maor VaShemesh, Vayechi 17 and Yevamot
(automatic citation link)

2 days, 21 hours ago
Shmuel Weissman edited Maor VaShemesh, Vayechi 17 history »
Version: Maor Vashemesh, Breslau, 1842 (Hebrew)

מה שאומרים בסיום הספר של חמשה חומשי תורה "ח"ז"ק ג' פעמים שהוא גימטריא משה. הכוונה הוא נראה לפי דאיתא בגמרא דברכות פרק אין עומדין (ברכות דף ל"ב) ד' דברים צריכים חיזוק תפילה ומע"ט תורה ודרך ארץ פירש"י ז"ל ד"א כגון סוחר בסחורתו אומן במלאכתו בעל מלחמה במלחמתו עוד יש לפרש ד"א קאי שישא אשה גם בעת זקנתו כמאמר חז"ל ביבמות נשא אשה בנערותו ישא אשה בזקנתו הי' לו בנים בנערותו כו' וזה נקרא דרך ארץ כמו שאמרו בהגדה את ענינו זו פרישות ד"א. והנה השלשה דברים תפילה תורה ומע"ט ישנם בכל אדם שצריכים מחיזוק לאפוקי דרך ארץ דהיינו מו"מ ואומנות כנ"ל שאינם בכל אדם וגם דרך ארץ הנ"ל דהיינו שנשא אשה בנערותו ישא אשה בזקנותו ג"כ אינו בכל אדם והלואי שיזכה כל אדם להאריך ימיו באשתו הראשונה עד מאה שנים ולא יצטרך לישא אשה אחרת נמצא דעיקר התחזקות הוא בג' דברים דהיינו תורה ותפילה ומע"ט שהוא בכל אדם ובכל זמן לאפוקי ד"א כנ"ל והנה במשה רבינו ע"ה לא שייך בו שהי' צריך להתחזק בד"א לפי שפירש מן האשה לגמרי ומכ"ש שלא היה סוחר ואומן כנ"ל רק השלשה דברים הנ"ל דהיינו תורה ותפילה ומעש"ט נוכל לומר בו במשה רבינו ע"ה ובוודאי הי' מתחזק בו משה רבינו ע"ה מה שלא היה יוכל שום ברי' בעולם לעשות כמוהו ע"כ אנו אומרים בסיום ספר מחמשה חומשי תורה 'ח'ז'ק 'ח'ז'ק 'ח'ז'ק ג' פעמים לרמוז על ג' דברים הנ"ל שצריכים חיזוק והוא בגימט' משה לאפוקי הדבר הרביעי שהוא דרך ארץ שאינו בכל אדם ובפרט במשה רבינו ע"ה לא היה כי אם ג' דברים הנ"ל ע"כ צ"ל ג' פעמים חזק שהוא בגימטריא משה כי הוא התחזק את עצמו בשלשה דברים הנ"ל. ונזכה להתחזק כמותו אמן.

2 days, 21 hours ago
Shmuel Weissman edited Darkhei Moshe, Even HaEzer 4:14:1 history »
Version: Tur Even HaEzer, Vilna, 1923 (Hebrew)

ויש לדקדק בענין אלו האנוסים החוזרים לדת ישראל אי מותר להתחתן בהם כי יש לרדמותם לקראים בענין זה או נאמר דעדיפי טפי ומאותה תשובה שכתבתי ריש סימן ג' לענין כהונה נראה דמותרים ועוד דאנוסים אין להם קדושין כל זמן שמתנהגים בחוקי עכ"ם שאינם מקדשים בדת משה וישראל ואין לחוש לנשואין שלהם כמו שהאריך בזה הריב"ש בתשובה סימן ו' וע"כ עדיפי מן הקראים שמקדשים בדרך קדושת ישראל ואע"פ שחוטאים ישראלים הם משא"כ באנוסים ועוד דאמרינן ספ"ק דיבמות (טז:) וס"פ דם נדה (נדה נו:) אין מקבלים גרים מן התרמודים וכו' ופרש"י התם משום דס"ל דעכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר ולשם נתערבו מבני ישראל בחורבן ירושלים א"כ לדידן דקי"ל עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר כמו שנתבאר לעיל סימן זה א"כ אין לחוש שהם ממזרים דמותר להתחתן בהם במו בשאר עכו"ם דממ"נ אם נאמר שהם מתחתנים בעכו"ם הרי הולד כשר ואם נאמר דאינם מתחתנים רק זה בזה א"כ נזהרין ג"כ מלהתחתן בקרובותיהם דהרי אפילו עכו"ם נזהרים בזה א"כ אין לחוש רק שאם בא על אשת הבירו בלא גט אזלינן בתר רובא ורוב בעילותיהן הן אחר הבעל וכשרים הם כנ"ל:

2 days, 21 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Ezekiel 44:12 and Sforno on Genesis 2:16:1

2 days, 21 hours ago
Shmuel Weissman edited Sforno on Genesis 2:16:1 history »
Version: Vocalized Edition (Hebrew)

מִכֹּל עֵץ הַגָּן. כְּפִי חִלּוּף הַזְּמַנִּים בְּמַבָּטֵי הַכּוֹכָבִים, כְּאָמְרוֹ "לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר" (יחזקאל מדז:יב).

2 days, 21 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Ezekiel 47:12 and Sforno on Genesis 2:16:1
(automatic citation link)

2 days, 21 hours ago
Shmuel Weissman edited Sforno on Genesis 2:16:1 history »
Version: Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash (English)

מכל עץ הגן, depending on which tree’s fruit was in season. Each season required nutrients appropriate to the prevailing climate, and the fruit ripening during the various seasons would provide man with these nutrients. The prophet Ezekiel 747,12 expresses this thought in the words לחדשיו יבכר “in its appropriate month it will yield new fruit.”

2 days, 21 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Ezekiel 44:12 and Sforno on Genesis 2:16:1
(automatic citation link)

2 days, 21 hours ago
Shmuel Weissman edited Sforno on Genesis 2:16:1 history »
Version: Vocalized Edition (Hebrew)

מִכֹּל עֵץ הַגָּן. כְּפִי חִלּוּף הַזְּמַנִּים בְּמַבָּטֵי הַכּוֹכָבִים, כְּאָמְרוֹ "לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר" (יחזקאל עמד:יב).

2 days, 21 hours ago
User None added a connection between Avodah Zarah 38a:9 and Chiddushei Ramban on Shabbat 74b:1
(automatic citation link)

2 days, 21 hours ago
User None added a connection between Bekhorot 24b:5 and Chiddushei Ramban on Shabbat 74b:3
(automatic citation link)

2 days, 21 hours ago
User None added a connection between Avodah Zarah and Chiddushei Ramban on Shabbat 74b:1
(automatic citation link)

2 days, 21 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Bekhorot 24b:5 and Chiddushei Ramban on Shabbat 74b:3

2 days, 21 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Avodah Zarah 38a:9 and Chiddushei Ramban on Shabbat 74b:1

2 days, 21 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Avodah Zarah and Chiddushei Ramban on Shabbat 74b:1

2 days, 21 hours ago
Shmuel Weissman edited Chiddushei Ramban on Shabbat 74b:3 history »
Version: Chiddushei HaRamban, Jerusalem 1928-29 (Hebrew)

הא דאמרי' תולש היינו גוזז. שמעי' מינה דאינו מחויב בתולש מחיים יותר מלאחר שחיטה כיון דלאו שחיטה שייך נמי גזיזה דלאו משום עוקר דבר מגידולו הוא דנימא דחייב עלה מחיים ולא אחר שחיטה דא"כ היינו קוצר אלא דוקא משום גוזז חייב ולא משום קוצר דקצירה איננה רק בגידולי קרקע. ובתוספתא נמי תניא הגוזז מן הבהמה ומן החיה ומן העופות אפילו מן השלח מלא הסיט כפול חייב אלמא חיוב משום גוזז ישנו לאחר שחיטה כמו בחיים. ומכאן אני אומר שמותר לתלוש ביום טוב מן הנוצה של עוף קודם שחיטה לצורך שחיטה כיון דלאחר שחיטה ע"כ יתלוש הנוצות לצורך האכילה הרי ניתן מלאכה זו לדחות לצורך אכילה אף קודם שחיטה מותר ועכשיו נמי צורך קצת הוא דבשלמא אי הוה אמרי' דאחר שחיטה איננה מלאכה כלל וקודם שחיטה הוי מלאכה א"כ כיון דלא ניתן מלאכה זו לדחות לצורך אוכל נפש כיון דלצורך היינו לאחר שחיטה איננה מלאכה א"כ לא ניתן לדחות מלאכה זו כלל ממילא קודם שחיטה אסור אבל כיון שבררנו דאף אחר שחיטה חשיב גוזז ומותר משום צורך אוכל נפש ה"ה קודם שחיטה. והא דקאמר הש"ס במסכת בכורות פ"ג (כד:) השוחט את הבכור עושה מקום לקופיץ ובעי בש"ס כנגדו בי"ט מהו ומסיק דתולש לאו היינו גוזז ואקשי' עלה מהא דתניא התולש את הכנף הקוטמו והמורטו חייב ג' חטאות ומשני שאני כנף דהיינו אורחי' לאו למימרא דאסור בי"ט לתלוש מן העוף [במקום שחיטה] אלא גבי צמר מן הכנף שאין סופו לתלוש ואין תלישתו צורך י"ט ושפיר הקשה מ"ש גבי עור (דאמר') [דאמרת] דתולש בשבת חייב אלמא דתולש היינו גוזז. ובירוש' פ' כלל גדול (ה"ב) איתא, וה"ג התם: תמן תנינן השוחט את הבכור עושה מקום לקופיץ מכאן ומכאן ותולש את השיער ובלבד שלא יזיזנו ממקומו וכן תולש את השיער לראות את המום רבי הילא בשם רבי שמעון בן לקיש מזו התולש בקדשים פטור א"ר יעקב בר אחא רשב"ל כדעתי' דאתפלנין התולש בקדשים ר' יוחנן אמר חייב רבי שמעון בן לקיש אמר פטור רבי ירמיה בעי מחלפי שיטתי' התולש כנף מן העוף המורטה הקוטמה חייב ולא דמי' עוף שאין לו גיזה תלישתה גיזתה ברם הכא אינו חייב עד שיגזוז ע"כ. למדנו עכשיו שהתולש מן העוף המתה חייב משום גוזז כדרך שחייב גיזז עצמו בשלחין לאחר מיתה וכיון שכן ממילא למדנו שביום טוב מותר שאין חילוק בין מחיים לאחר מיתה ונתנה יום טוב לדחות אצל מלאכה זו כמו אצל אוכל נפש וליכא למימר דבעוף מחיים אסור משום תולש דבר מגדולו והאי דנקט משום גוזז לחייבו לאחר שחיטה נמי דחדא תולדה לשני אבות ליכא לעולם ועוד אי הכי בבהמה (לתסור) [ליחייב] דהא אורחיה הוא לתלוש ביד דבר מגידולו ולאו אורחי' דגזיזה אלא בכלי אלא אנן הכי קאמרי' כיון דמשום גוזז הוא כי אורחי' חייב כגון בעוף ובבהמה דלאו אורחי' הוי מלאכה כלאחר יד ופטור ומשום תולש ליכא דלא הוי תולש אלא בגידולי קרקע (צז.) הא מבעלי חיים משום גוזז איכא משום תולש ליכא ומעיקרא קס"ד דכל ביד תולדה דתולש הוא וכל בכלי תולדה דגוזז והשתא אמרי' דכולן משום גוזז הלכך ליכא למיסר משום תולש כלל. אבל ראיתי למקצת מחברים האחרונים ובכללם המחבר הגדול רמב"ם ז"ל [שאוסרים], ואני איני כדאי לחלוק, אבל האמת יורה דרכו:

2 days, 21 hours ago
User None added a connection between Bekhorot 24b:5 and Chiddushei Ramban on Shabbat 74b:3
(automatic citation link)

2 days, 21 hours ago
User None added a connection between Avodah Zarah 38a:9 and Chiddushei Ramban on Shabbat 74b:1
(automatic citation link)

2 days, 21 hours ago
User None added a connection between Shabbat 73b:8 and Terumat HaDeshen, Part I 56:2
(automatic citation link)

2 days, 21 hours ago
User None added a connection between Avodah Zarah and Chiddushei Ramban on Shabbat 74b:1
(automatic citation link)

2 days, 21 hours ago
Shmuel Weissman edited Chiddushei Ramban on Shabbat 74b:3 history »
Version: Chiddushei HaRamban, Jerusalem 1928-29 (Hebrew)

הא דאמרי' תולש היינו גוזז. שמעי' מינה דאינו מחויב בתולש מחיים יותר מלאחר שחיטה כיון דלאו שחיטה שייך נמי גזיזה דלאו משום עוקר דבר מגידולו הוא דנימא דחייב עלה מחיים ולא אחר שחיטה דא"כ היינו קוצר אלא דוקא משום גוזז חייב ולא משום קוצר דקצירה איננה רק בגידולי קרקע. ובתוספתא נמי תניא הגוזז מן הבהמה ומן החיה ומן העופות אפילו מן השלח מלא הסיט כפול חייב אלמא חיוב משום גוזז ישנו לאחר שחיטה כמו בחיים. ומכאן אני אומר שמותר לתלוש ביום טוב מן הנוצה של עוף קודם שחיטה לצורך שחיטה כיון דלאחר שחיטה ע"כ יתלוש הנוצות לצורך האכילה הרי ניתן מלאכה זו לדחות לצורך אכילה אף קודם שחיטה מותר ועכשיו נמי צורך קצת הוא דבשלמא אי הוה אמרי' דאחר שחיטה איננה מלאכה כלל וקודם שחיטה הוי מלאכה א"כ כיון דלא ניתן מלאכה זו לדחות לצורך אוכל נפש כיון דלצורך היינו לאחר שחיטה איננה מלאכה א"כ לא ניתן לדחות מלאכה זו כלל ממילא קודם שחיטה אסור אבל כיון שבררנו דאף אחר שחיטה חשיב גוזז ומותר משום צורך אוכל נפש ה"ה קודם שחיטה. והא דקאמר הש"ס במסכת בכורות פ"ג (כד:)השוחט את הבכור עושה מקום לקופיץ ובעי בש"ס כנגדו בי"ט מהו ומסיק דתולש לאו היינו גוזז ואקשי' עלה מהא דתניא התולש את הכנף הקוטמו והמורטו חייב ג' חטאות ומשני שאני כנף דהיינו אורחי' לאו למימרא דאסור בי"ט לתלוש מן העוף [במקום שחיטה] אלא גבי צמר מן הכנף שאין סופו לתלוש ואין תלישתו צורך י"ט ושפיר הקשה מ"ש גבי עור (דאמר') [דאמרת] דתולש בשבת חייב אלמא דתולש היינו גוזז. ובירוש' פ' כלל גדול (ה"ב) איתא, וה"ג התם: תמן תנינן השוחט את הבכור עושה מקום לקופיץ מכאן ומכאן ותולש את השיער ובלבד שלא יזיזנו ממקומו וכן תולש את השיער לראות את המום רבי הילא בשם רבי שמעון בן לקיש מזו התולש בקדשים פטור א"ר יעקב בר אחא רשב"ל כדעתי' דאתפלנין התולש בקדשים ר' יוחנן אמר חייב רבי שמעון בן לקיש אמר פטור רבי ירמיה בעי מחלפי שיטתי' התולש כנף מן העוף המורטה הקוטמה חייב ולא דמי' עוף שאין לו גיזה תלישתה גיזתה ברם הכא אינו חייב עד שיגזוז ע"כ. למדנו עכשיו שהתולש מן העוף המתה חייב משום גוזז כדרך שחייב גיזז עצמו בשלחין לאחר מיתה וכיון שכן ממילא למדנו שביום טוב מותר שאין חילוק בין מחיים לאחר מיתה ונתנה יום טוב לדחות אצל מלאכה זו כמו אצל אוכל נפש וליכא למימר דבעוף מחיים אסור משום תולש דבר מגדולו והאי דנקט משום גוזז לחייבו לאחר שחיטה נמי דחדא תולדה לשני אבות ליכא לעולם ועוד אי הכי בבהמה (לתסור) [ליחייב] דהא אורחיה הוא לתלוש ביד דבר מגידולו ולאו אורחי' דגזיזה אלא בכלי אלא אנן הכי קאמרי' כיון דמשום גוזז הוא כי אורחי' חייב כגון בעוף ובבהמה דלאו אורחי' הוי מלאכה כלאחר יד ופטור ומשום תולש ליכא דלא הוי תולש אלא בגידולי קרקע (צז.) הא מבעלי חיים משום גוזז איכא משום תולש ליכא ומעיקרא קס"ד דכל ביד תולדה דתולש הוא וכל בכלי תולדה דגוזז והשתא אמרי' דכולן משום גוזז הלכך ליכא למיסר משום תולש כלל. אבל ראיתי למקצת מחברים האחרונים ובכללם המחבר הגדול רמב"ם ז"ל [שאוסרים], ואני איני כדאי לחלוק, אבל האמת יורה דרכו:

2 days, 21 hours ago
User None added a connection between Shabbat 74b:2 and Terumat HaDeshen, Part I 56:2
(automatic citation link)

2 days, 21 hours ago
User None added a connection between Shabbat 67b:17-76b:5 and Terumat HaDeshen, Part I 56:2
(automatic citation link)

2 days, 21 hours ago
Tzivia Moreen published a new Source Sheet, B'Shalach chavruta.
2 days, 21 hours ago
Shmuel Weissman edited Terumat HaDeshen, Part I 56:2 history »
Version: Warsaw 1882 (Hebrew)

תשובה יראה דשרי כה"ג ואין לאסור מפני שהוא טוחן כמו מאן דפרים סילקא וסלית סילתא דפ' כלל גדול וגבי האי דמאן דעביד סילתא פרש"י דמחתך עצים דקים חייב משום טוחן די"ל גבי אוכלין לא שייך טחינה אלא מידי דאורחיה לטחון כגון טחינת חיטין או שעורין וכה"ג אבל שאר אוכלין לא וכ"כ התוס' אהא דלעיל האי. מאן דפרים סילקא חייב משום טוחן דוקא בסילקא שייך טחינה אבל בשאר אוכלין שרי ואשירי כתב בשם רבינו חננאל פי' אחר אפרים סילקא ולא מפרש בסילקא שהוא ירק כמו שפירש רש"י והתוספות וכתב אפרש"י דתמיהה היא דדבר שהוא אוכל ומפרר אותו דק דק שיהא שייך בו טחינה. והרמב"ם כתב דאין טחינה בפירות ונוכל לומר כ"ש שאר אוכלין אמנם בהגה"ה שם כתב בשם רא"ם דאסור לפרר פירות לפירורים דקים וכתב עוד שם במרדכי דמותר לפרר לחם משום דנטחן כבר ולא מצינו טוחן אחר טוחן משמע אי לאו האי טעמא הוי שייך טחינה בלחם ואע"ג דאוכל הוא ובא"ז כתב נמי דיש טחינה בפירות ואין לפררם מ"מ נראה ואיכא למימר דבבשר מבושל או צלי דבנ"ד כ"ע מודו דשרי ולא דמי לעצים ופירות ולחם דאינהו כולי גידולן מן הארץ ויש במינן טחינה כגון תבואה וקטנית דעיקר טחינה שייך בהו אבל בשר דאין גידולו מן הארץ י"ל דבאוכל כזה לכ"ע לא שייך בהו טחינה והכי מצינו לענין מלאכה מעמר דקאמר אביי בפ' כלל גדול אין מעמר אלא בגידולי קרקע אע"ג דרבא פליג עליה התם י"ל דלענין טחינת אוכלין דבלא"ה לא שייך בהו טחינה כולי האי מודה דיש לחלק משום גדולי קרקע דכיון דכתבו התוספות בהדיא דבאוכלין לא שייך טחינה וכן כתב אשירי דהוי תמיה איך שייך טחינה באוכלין אין לסתור דבריהם מדברי שאר הגאונים אא"כ מצינו שנחלקו עליהם בהדיא אבל כל כמה שנוכל לחלק לומר דבהך מילתא מודו אלו לאלו אמרינן הכי אמנם אין נראה להתיר מהאי טעמא לחתוך בשר חי דק דק לצורך עופות להאכילן דהואיל ואין הבשר כך ראוי לאכילה אלא לכוס אותו דלאו כאורחיה איכא למימר דהא דהתירו התוס' לטחון אוכלין היינו משום דא"צ טחינה דאי בעי אכול ליה כמו שהוא שלם והיה לועסו בין שיניו אבל אי לא האי טעמא לא וא"ת א"כ מי שאינו יכול ללעוס אפי' בבשר מבושל או צלי יהא אסור הא ליתא דאזלינן בתר רובא דעלמא דחזי להו ללעוס לכך לא שייכי בהו טחינה אפי' למי שאינו יכול ללעוס אבל בשר חי דלא חזי לשום אדם ואע"ג דחזי לכלבים ולשאר חיות לאו להכי קיימי רק לעופות משום חשיבותו ולכך אין להתיר ותו דיש לנו ליגע ביה משום איסור שווייה אוכל לבהמה ומשום מטרח באוכלין לבהמה כההיא דפ' מי שהחשיך וצ"ע:

2 days, 21 hours ago

Shmuel Weissman edited the text info of Beit Elohim. details »

New:

{'authors': ['moshe-ben-yosef-di-trani'],
 'categories': ['Jewish Thought', 'Acharonim'],
 'enDesc': 'Beit Elohim is a 16th-century work by Rabbi Moshe di Trani on '
           'prayer, repentance, and fundamental beliefs. ',
 'enShortDesc': '16th-century work by Rabbi Moshe di Trani on prayer, '
                'repentance, and fundamental beliefs. ',
 'heDesc': '',
 'heShortDesc': '',
 'pubDate': [1576],
 'pubPlace': 'Venice ',
 'schema': {'key': 'Beit Elohim',
            'match_templates': [{'term_slugs': ['beit-elohim']}],
            'nodeType': 'SchemaNode',
            'nodes': [{'key': 'Introduction',
                       'match_templates': [{'term_slugs': ['introduction']}],
                       'nodeType': 'SchemaNode',
                       'nodes': [{'addressTypes': ['Integer'],
                                  'default': True,
                                  'depth': 1,
                                  'key': 'default',
                                  'nodeType': 'JaggedArrayNode',
                                  'sectionNames': ['Paragraph']},
                                 {'addressTypes': ['Integer'],
                                  'depth': 1,
                                  'key': 'Table of Contents',
                                  'match_templates': [{'term_slugs': ['table-of-contents']}],
                                  'nodeType': 'JaggedArrayNode',
                                  'sectionNames': ['Paragraph'],
                                  'titles': [{'lang': 'en',
                                              'primary': True,
                                              'text': 'Table of Contents'},
                                             {'lang': 'he',
                                              'primary': True,
                                              'text': 'מפתחות'}]}],
                       'sharedTitle': 'Introduction'},
                      {'addressTypes': ['Integer', 'Integer'],
                       'depth': 2,
                       'key': 'Shaar HaTefilah',
                       'match_templates': [{'term_slugs': ['shaar-hatefilah']}],
                       'nodeType': 'JaggedArrayNode',
                       'sectionNames': ['Chapter', 'Paragraph'],
                       'titles': [{'lang': 'en',
                                   'primary': True,
                                   'text': 'Shaar HaTefilah'},
                                  {'lang': 'he',
                                   'primary': True,
                                   'text': 'שער התפילה'}]},
                      {'addressTypes': ['Integer', 'Integer'],
                       'depth': 2,
                       'key': 'Shaar HaTeshuvah',
                       'match_templates': [{'term_slugs': ['shaar-hateshuvah']}],
                       'nodeType': 'JaggedArrayNode',
                       'sectionNames': ['Chapter', 'Paragraph'],
                       'titles': [{'lang': 'en',
                                   'primary': True,
                                   'text': 'Shaar HaTeshuvah'},
                                  {'lang': 'he',
                                   'primary': True,
                                   'text': 'שער התשובה'}]},
                      {'addressTypes': ['Integer', 'Integer'],
                       'depth': 2,
                       'key': 'Shaar HaYesodot',
                       'match_templates': [{'term_slugs': ['shaar-hayesodot']}],
                       'nodeType': 'JaggedArrayNode',
                       'sectionNames': ['Chapter', 'Paragraph'],
                       'titles': [{'lang': 'en',
                                   'primary': True,
                                   'text': 'Shaar HaYesodot'},
                                  {'lang': 'he',
                                   'primary': True,
                                   'text': 'שער היסודות'}]}],
            'titles': [{'lang': 'en', 'text': 'Beit Elokim'},
                       {'lang': 'he', 'primary': True, 'text': 'בית אלהים'},
                       {'lang': 'he', 'text': 'בית אלקים'},
                       {'lang': 'en', 'primary': True, 'text': 'Beit Elohim'}]},
 'title': 'Beit Elohim'}

Old:

{'authors': ['moshe-ben-yosef-di-trani'],
 'categories': ['Jewish Thought', 'Acharonim'],
 'enDesc': 'Beit Elohim is a 16th-century work by Rabbi Moshe di Trani on '
           'prayer, repentance, and fundamental beliefs. ',
 'enShortDesc': '16th-century work by Rabbi Moshe di Trani on prayer, '
                'repentance, and fundamental beliefs. ',
 'heDesc': '',
 'heShortDesc': '',
 'pubDate': [1576],
 'pubPlace': 'Venice ',
 'schema': {'key': 'Beit Elohim',
            'match_templates': [{'term_slugs': ['beit-elohim']}],
            'nodeType': 'SchemaNode',
            'nodes': [{'key': 'Introduction',
                       'match_templates': [{'term_slugs': ['introduction']}],
                       'nodeType': 'SchemaNode',
                       'nodes': [{'addressTypes': ['Integer'],
                                  'default': True,
                                  'depth': 1,
                                  'key': 'default',
                                  'nodeType': 'JaggedArrayNode',
                                  'sectionNames': ['Paragraph']},
                                 {'addressTypes': ['Integer'],
                                  'depth': 1,
                                  'key': 'Table of Contents',
                                  'match_templates': [{'term_slugs': ['table-of-contents']}],
                                  'nodeType': 'JaggedArrayNode',
                                  'sectionNames': ['Paragraph'],
                                  'titles': [{'lang': 'en',
                                              'primary': True,
                                              'text': 'Table of Contents'},
                                             {'lang': 'he',
                                              'primary': True,
                                              'text': 'מפתחות'}]}],
                       'sharedTitle': 'Introduction'},
                      {'addressTypes': ['Integer', 'Integer'],
                       'depth': 2,
                       'key': 'Shaar HaTefilah',
                       'match_templates': [{'term_slugs': ['shaar-hatefilah']}],
                       'nodeType': 'JaggedArrayNode',
                       'sectionNames': ['Chapter', 'Paragraph'],
                       'titles': [{'lang': 'en',
                                   'primary': True,
                                   'text': 'Shaar HaTefilah'},
                                  {'lang': 'he',
                                   'primary': True,
                                   'text': 'שער התפילה'}]},
                      {'addressTypes': ['Integer', 'Integer'],
                       'depth': 2,
                       'key': 'Shaar HaTeshuvah',
                       'match_templates': [{'term_slugs': ['shaar-hateshuvah']}],
                       'nodeType': 'JaggedArrayNode',
                       'sectionNames': ['Chapter', 'Paragraph'],
                       'titles': [{'lang': 'en',
                                   'primary': True,
                                   'text': 'Shaar HaTeshuvah'},
                                  {'lang': 'he',
                                   'primary': True,
                                   'text': 'שער התשובה'}]},
                      {'addressTypes': ['Integer', 'Integer'],
                       'depth': 2,
                       'key': 'Shaar HaYesodot',
                       'match_templates': [{'term_slugs': ['shaar-hayesodot']}],
                       'nodeType': 'JaggedArrayNode',
                       'sectionNames': ['Chapter', 'Paragraph'],
                       'titles': [{'lang': 'en',
                                   'primary': True,
                                   'text': 'Shaar HaYesodot'},
                                  {'lang': 'he',
                                   'primary': True,
                                   'text': 'שער היסודות'}]}],
            'titles': [{'lang': 'he', 'primary': True, 'text': 'בית אלהים'},
                       {'lang': 'en', 'primary': True, 'text': 'Beit Elohim'}]},
 'title': 'Beit Elohim'}

2 days, 21 hours ago

Shmuel Weissman added a connection between Proverbs 26:25 and Rabbeinu Bahya, Bereshit 25:28:2
(automatic citation link)

2 days, 21 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Proverbs 24:25 and Rabbeinu Bahya, Bereshit 25:28:2

2 days, 21 hours ago
Shmuel Weissman edited Rabbeinu Bahya, Bereshit 25:28:2 history »
Version: Torah Commentary by Rabbi Bachya ben Asher, trans. Eliyahu Munk, 1998. (English)

Our sages in Tanchuma Toldot 8 have said that Esau used to ask his father such questions as “does salt have to be tithed?” This would impress Yitzchak favourably and he would wonder how careful Esau was with the performance of all the commandments. When he used to ask Esau: “my son where have you been today?” Esau would reply that he had been in the house of study. He would proceed to tell his father what he had learned on that day. The Holy Spirit, when hearing such lies, would proclaim: “When he speaks graciously, do not believe him; for there are seven abominations in his heart.“ (Proverbs 246,25) Furthermore, the sages in the same Midrash derived from this wording that the reason Esau went hunting and was feeding the venison he hunted to his father was only in order to secure the blessing for himself. This is the mystical dimension of the Torah writing in Deut. 16,19 “for the bribe blinds the eyes of the wise.” In connection with Yitzchak, the Torah had written “his eyes had become weak from seeing” (Genesis 27,1). Just as Esau was a man paying bribes, so his descendants were willing to receive bribes. The Torah (25,30) reports Esau as saying to Yaakov הלעיטני נא, “please feed me, etc.” Concerning this David said in Psalms 68,31 מתרפס ברצי כסף , “till they come cringing with pieces of silver.” They (Esau’s descendants) derive their power from their celestial counterpart (the scapegoat mentioned in Leviticus 16 offered to Azzazel) who accepts this offering as a bribe by the Jewish people on the Day of Atonement. (compare commentary on Leviticus 16,7). In a similar manner every single nation derives whatever power sustains it from its celestial representative at the court of the angels. It is the same source from which the original serpent had derived its power and ability to seduce Eve. Once it was able to seduce, it was capable of spilling the blood of its victims. Such seducers became the cause of all those who choose to eat blood. Such forces are diametrically opposed to the Israelites who are circumcised (i.e. had given up their blood for G’d instead of consuming it), and who therefore abstain from eating any kind of blood. When an accuser of the Jewish people wants to seduce us, one of the first laws he wants us to break is that of circumcising our male children. Once this law has been broken the consumption of blood is only a small step. [It appears that the author refers to philosophical attempts at converting Jews to Christianity seeing that the Moslems abide by circumcision. Ed.] Adhering to these two laws (circumcision and the prohibition to eat blood), is therefore cardinal in our effort to stave off conversion and this is why the prophet said of the descendants of Esau (Ezekiel 15,6) אם לא דם שנאת, ודם ירדפך, “surely you have hated blood (the prohibition of it) and blood will pursue you.” The prophet predicted Esau’s (Edom) eventual destruction because as descendants of Avraham they rejected the commandment of circumcision as they hated to lose blood (instead of consuming it) This is also the mystical dimension of Jeremiah 48,10 וארור מונע חרבו מדם,”cursed be he who withholds his sword from blood.” (The prophet speaks of the blood of circumcision).

2 days, 21 hours ago
User None added a connection between Shulchan Arukh, Orach Chayim 319:1 and Tosafot on Shabbat 74a:4:1
(automatic citation link)

2 days, 21 hours ago
Shmuel Weissman edited Shulchan Arukh, Orach Chayim 319:14 history »
Version: Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893 (Hebrew)

מותר לערות בנחת מכלי לחבירו ובלבד שיזהר שכשיפסק הקילוח ומתחילין לירד נצוצות קטנות הנישופות באחרונה מתוך הפסולת יפסיק ויניחם עם השמרים שאם לא יעשה כן ~~~~הניצוצות מוכחי שהוא בורר (מותר להגביה החבית על איזה דבר כדי שיקלח ממנו היין היטב) (רוקח ה' י"ט וב"י):

2 days, 21 hours ago
User None added a connection between Berakhot 6a:22 and Chidushei Agadot on Chagigah 3a:8
(automatic citation link)

2 days, 21 hours ago
User None added a connection between Berakhot 2a:1-13a:15 and Chidushei Agadot on Chagigah 3a:8
(automatic citation link)

2 days, 21 hours ago
Shmuel Weissman edited Chidushei Agadot on Chagigah 3a:1 history »
Version: Vilna Edition (Hebrew)

 מהה יפו פעמיך בנעלים וגו' מה נאין רגליהן כו' דהיינו כל מי שאין רגלו יפה אינו הולך כדלקמן פרט לחיגר כו'. ותלה ניאותן שהולכין בנעלים דכל הולך יחף הולך בצער כמ"ש מנעי רגלך מיחף אבל הולכי רגלים הלכו בשמחה בקרבנותיהם של שמחה ובתרגום מפרש כמה שפירן כו' ג' זימנין בשתא בסנדלין דססגוונא כו':

2 days, 21 hours ago
Roni Tabick published a new Source Sheet, Baba Kamma and Pirkei Avot Siyyum.
2 days, 21 hours ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Steinsaltz on Zevachim 111a:18 and Zevachim 31b:14-36b:15

2 days, 21 hours ago
Shmuel Weissman edited Steinsaltz on Zevachim 111a:6 and 2 others »
Version: William Davidson Edition - Hebrew (Hebrew)

ומעירים: ונחלקו ר' אלעזר בר' שמעון וחכמים בפלוגתא דהני תנאי [במחלוקתם של תנאים אלה], דתניא [ששנויה בריתא]: במת יחיד אינה צריכה נסכים עם הקרבנות, אלו דברי רבי. וחכמים אומרים: טעונה נסכים. ו~~מעירים:~~

2 days, 21 hours ago
2 related »
Shmuel Weissman edited Steinsaltz on Zevachim 110b:4 and 2 others »
Version: William Davidson Edition - Hebrew (Hebrew)

<big>ב</big> שנינו במשנתנו שר' אלעזר אומר: אף המנסך מי החג בחג בחוץ. אמר ר' יוחנן משום (בשם) ר' מנחם יודפאה: ר' אלעזר בשטת ר' עקיבא רבו אמרה, שאומר: ניסוך המים דאורייתא [מן התורה] הוא, ולכן חייב אם עשאו בחוץ. דתניא [ששנויה ברייתא], ר' עקיבא אומר: נאמר בקרבנות חג הסוכות: "מלבד עולת התמיד מנחתה ונסכיה" (במדבר כט, לא), הרי זו לשון רבים, ללמדנו כי בשני ניסוכים הכתוב מדבר: אחד ניסוך המים שהוא מצווה המיוחדת לחג הסוכות, ואחד ניסוך היין הנלווה לקרבן התמיד.

2 days, 21 hours ago
2 related »
יוסף ברוך פרומר published a new Source Sheet, בשלח שליש שלישי.
2 days, 23 hours ago
User None added a connection between Em LaMikra, Exodus 15:17:2 and Psalms 20:3
(automatic citation link)

3 days ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Em LaMikra, Exodus 15:17:2 and Psalms 20:3

3 days ago
Shmuel Weissman edited Em LaMikra, Exodus 15:17:2 history »
Version: Livorno, 1862-1863 (Hebrew)

[השמטה: מקדש ה' כוננו ידיך. עיין מ"ש במקומו, ועתה אני רואה בידידיה הוא פילון שכתב בפשיטות שהמקדש הוא העיר הקדושה, (חיי משה בספר ג' דכ"ך ד' אנקינא. 1861) וכן נשאר הלשון שגור בפי חכמינו כמו שמצאתי בס' הרקמה לר"י אבן ג'נאח ד"ט, וזה שאמרתי שהוא מורכב על דעת המדקדק שהיה בבית המקדש (ירושלים) — עוד כתוב אחר מעיד כי קדש סתם היו אומרים העבריים על ירושלים כמו שהערביים אומרים קודס, והוא מ"ש בתהלים ישלח עזרך מקדש ומציון יסעדך, ושני חלקי הכתוב כפולים הם כדרך כמה מקראות ונמצא שמה שקרא ציון בחלק הב' קרא קדש סתם בחלק ראשון — וכגון זה מצינו בארץ סיריא כאשר יעיד לוקיאנוס עיר שהיו קוראים לה הקדושה או קדש ואלה דבריו "בארץ סיריא לא רחוק מנהר פרת שם עיר נקראת קדש או קדושה כי היא קדושה לאליל יונון האשורית (יונון היא מהאלילים הנקבות המשמשות בטומאה מה שמשמשת בחכמה הקדושה מלכות שמים או ירושלים של מעלה, או כמו שיאמרו המקובלים מלכות דטומאה וגם זה מההסכמות הנוראות בישראל (כפי חכמת הקבלה) ובאדם, כי גם למלכות יקראו ירושלים וציון וירושלים של מטה אליה רומזת כמאמר רבותינו ירושלים של מטה כנגד ירושלים של מעלה) והיא הנקראת ייראפולי שכן הוראת שם זה בלשון יון העיר הקדושה?.]

3 days ago
User None added a connection between Em LaMikra, Exodus 15:17:2 and Psalms 20:3
(automatic citation link)

3 days ago
Shmuel Weissman edited Em LaMikra, Exodus 15:17:2 history »
Version: Livorno, 1862-1863 (Hebrew)

[השמטה: מקדש ה' כוננו ידיך. עיין מ"ש במקומו, ועתה אני רואה בידידיה הוא פילון שכתב בפשיטות שהמקדש הוא העיר הקדושה, (חיי משה בספר ג' דכ"ך ד' אנקינא. 1861) וכן נשאר הלשון שגור בפי חכמינו כמו שמצאתי בס' הרקמה לר"י אבן ג'נאח ד"ט, וזה שאמרתי שהוא מורכב על דעת המדקדק שהיה בבית המקדש (ירושלים) — עוד כתוב אחר מעיד כי קדש סתם היו אומרים העבריים על ירושלים כמו שהערביים אומרים קודס, והוא מ"ש בתהלים ישלח עזרך מקדש ומציון יסעדך, ושני חלקי הכתוב כפולים הם כדרך כמה מקראות ונמצא שמה שקרא ציון בחלק הב' קרא קדש סתם בחלק ראשון — וכגון זה מצינו בארץ סיריא כאשר יעיד לוקיאנוס עיר שהיו קוראים לה הקדושה או קדש ואלה דבריו "בארץ סיריא לא רחוק מנהר פרת שם עיר נקראת קדש או קדושה כי היא קדושה לאליל יונון האשורית (יונון היא מהאלילים הנקבות המשמשות בטומאה מה שמשמשת בחכמה הקדושה מלכות שמים או ירושלים של מעלה, או כמו שיאמרו המקובלים מלכות דטומאה וגם זה מההסכמות הנוראות בישראל (כפי חכמת הקבלה) ובאדם, כי גם למלכות יקראו ירושלים וציון וירושלים של מטה אליה רומזת כמאמר רבותינו ירושלים של מטה כנגד ירושלים של מעלה) והיא הנקראת ייראפולי שכן הוראת שם זה בלשון יון העידר הקדושה?]

3 days ago
Shmuel Weissman edited Ramban on Exodus 12:6:1 history »
Version: Commentary on the Torah by Ramban (Nachmanides). Translated and annotated by Charles B. Chavel. New York, Shilo Pub. House, 1971-1976 (English)

BEIN HA’ARBAYIM’ (AT EVENTIDE). “The period beginning at the sixth hour and onward, [counted from the beginning of the day, which in Torah-law is always divided into twelve hours], is called bein ha’arbayim (at eventide), because the sun inclines in the direction of its setting there to become darkened. It appears to me that the expression bein ha’arbayim denotes those hours which are between the beginning of the darkening of the day and the final darkening at night. The darkening of the day is at the beginning of the seventh hour of the day, from the time the shadows of the evening are stretched out,120Jeremiah 6:4. and the darkening of the night is at the beginning of the night. The word erev (night) is an expression of gloom and darkness, just as in the verse, All joy is ‘arbah’ (darkened).”121Isaiah 24:11. Thus the language of Rashi. Rabbi Abraham ibn Ezra refuted [this explanation of Rashi] by pointing to the verse which says, And when Aaron lighteth the lamps ‘bein ha’arbayim’122Further, 30:8. [‘There is no doubt that he lights the lamps at sundown”], as it is written there, Aaron and his sons shall set it in order from evening to morning.123Ibid., 27:21. [Thus it proves that bein ha’arbayim does not begin with the seventh hour of the day as Rashi would have it, but at sundown near night.] Besides, the verse regarding the paschal offering itself states: There thou shalt sacrifice the Passover-offering at even, at the going down of the sun, at the time thou camest forth out of Egypt,124Deuteronomy 16:6. and “the going down of the sun” occurs at sunset. [How then could Rashi explain bein ha’arbayim mentioned here as commencing at the seventh hour of the day?] But this is no refutation of the Rabbi’s [Rashi’s] explanation. Our Rabbis have already said125Berachoth 9a. that the meaning of the verse is as follows: “At even, you slaughter [the Passover-offering]; at the going down of the sun, you eat it; at the time thou camest forth out of Egypt, [i.e., in the morning of the fifteenth day of Nisan, it becomes nothar]126Literally, “left over.” Portions of sacrifices left over after the prescribed time within which they are to be eaten must be burnt. See “The Commandments,” Vol. I, pp. 103-4. Now since the Passover-offering is to be eaten only on the night of the fifteenth day, whatever is left by the morning of that day is to be burnt. The actual burning, however, takes place on the morning of the sixteenth day, since it is not permissible to burn nothar on a Festival day. and you burn it.” The Rabbi [Rashi] has already so commented [in his commentary to Deuteronomy 16:6]. The correct interpretation on this matter appears to me to be that the night is called erev, as it is said, ‘ba’erev’ ye shall eat unleavened bread.,127Further, Verse 18. and this is at night, as it clearly states, And they shall eat the flesh in that night, roast with fire, and unleavened bread.128Ibid., Verse 8. Similarly, And there was ‘erev’ and there was morning,129Genesis 1:5. means the beginning of night when the stars do come forth. The same applies to the verse, In the twilight, ‘ba’erev’ of the day, in the blackness of night and the darkness,130Proverbs 7:9. [where the word ba’erev, coming after “the twilight,” must signify the night]. Now the end of the day is also called erev, as the verses indicate: And the two angels came to Sodom ‘ba’erev,’ and Lot sat in the gate of Sodom;131Genesis 19:1. In view of the fact that Lot surely did not sit in the gate at night, ba’erev must mean at the end of the day. And it came to pass ‘ba’erev’ that the quails came up,132Further, 16:13. and the quails did not come at night.133Ibid., Verse 12: At eventide ye shall eat flesh. This clearly indicates that the quails came before the night. The word ba’erev in the verse, And it came to pass ‘ba’erev’ that the quails came up, must therefore mean at the end of the day. There are many other such cases. It is further written: ‘Erev,’ and morning, and at noonday, I will sigh and moan.134Psalms 55:18. Now these three periods include the whole day [of twenty-four hours. Therefore, if we interpret erev as meaning actual night, the hours from noonday to night will be missing here. We must] thus conclude that [the period] immediately after noonday is called erev, [which lasts from the latter part of the day till morning. Thus the verse encompasses the whole day of twenty-four hours]. Morning is so called from sunrise and thence onward as long as the sun remains in the east. This period lasts four hours, just as the Rabbis testified135In Tractate Eduyoth 6:1. This testimony is attributed to Rabbi Yehudah ben Baba. that the morning Daily Whole-offering [for the entire congregation of Israel] may be offered in the [first] four hours of the day [but not later]. After morning, the time is called tzohorayim (noonday), just as it is said, from morning until ‘tzohorayim’ (noon).136I Kings 18:26. It consists of two hours: the fifth and the sixth hours of the day. The word tzohorayim is of the root ‘tzohar’ (A light) shalt thou make to the ark,137Genesis 6:16. and implies brightness. It is written in the plural [tzohorayim] because it is the two [brightest parts of the day] which, so to speak, make two tzohorayim. It may be that it is written in the plural because light is then disseminated on all sides. In the morning the light is centered in the east, and towards evening it is in the west, but in the middle of the day when it is high in the sky, it gives light on all sides. When tzohorayim (noonday) passes and the sun departs from shining upon two sides, the time of the day is called arbayim — [from the root erev (darkness)] - because the sun has darkened from [its state of shining on] those two sides. This period [of arbayim] lasts as long as the sun shines in the sky [and is permissible for the slaughtering of the Passover-offering]. But beginning with sundown, which is about an hour and a quarter [before the day terminates with the coming out of the stars], it is no longer the time for the slaughtering thereof according to the opinion of our Rabbis,138Mechilta Pischa, 5: “At eventide. I might understand this to mean at the evening twilight. Scripture therefore says, etc.” for that period of time is no longer arbayim but rather erev yom (the evening of the day).139In the twilight, ‘b’erev yom’ (in the evening of the day) (Proverbs 7:9). The reason it is called bein ha’arbayim [in the Torah, and not just arbayim], is not that the word bein signifies here “between,” [as Rashi above explained that the expression bein ha’arbayim denotes that time-period which is “between” the beginning of those hours, etc.], but it is something like “in their midst,” similar to these verses: Let there now be an oath ‘beinotheinu beineinu ubeinecha';140Genesis 26:28. It is generally translated: between us, even between us and thee. But according to Ramban, the meaning thereof would be: “let there be an oath in our midst, even in us and in thee.” A piece of land worth four hundred shekels of silver, what is that ‘beini ubeincha’?;141Ibid., 23:15. It is generally translated: between me and thee. Ramban understands it: “in the midst of me and you, the value of the land is not worth discussing.” And her stature was exalted ‘al bein’ (among) the thick branches;142Ezekiel 19:11. Ramban would explain it: “her stature was exalted in the midst of the thick foliage.” Take fire ‘mibeinoth’ the wheelwork,143Ibid., 10:6. It is generally translated: “from ‘between’ the wheelwork.” which means from “within their midst”; Take up their fire-pans ‘mibein’ the burning,144Numbers 17:2. which means “from the midst thereof,” similar to the expression, She rises also ‘be’od’ night,145Proverbs 31:15. It is generally translated: “she rises also ‘while it is yet’ night.” which means in the midst of the night. And so is the expression bein ha’arbayim, [which signifies “in the midst of that part of the day called arbayim,” as explained above]. It does not state ba’arbayim, for that might have indicated the erev of many days. Thus Scripture is saying that we should slaughter the Passover-offering in the midst of the arbayim, since the time prescribed by the Torah for the slaughtering of the Passover-offering is from after the sixth hour of the day till the commencement of sunset. And Scripture also says, In the first month, on the fourteenth day of the month ‘bein ha’arbayim’ (at eventide) is the Passover of the Eternal,146Leviticus 23:5. which refers to the time of the slaughtering [of the Passover-offering]. Similarly, the verse, In the fourteenth day of this month ‘bein ha’arbayim’ ye shall observe it,147Numbers 9:3. refers to the beginning of the observance, which is the slaughtering, [while the eating of the Passover-offering takes place on the following night]. The verse stating [in connection with the quails], ‘bein ha’arbayim’ ye shall eat flesh,148Further, 16:12. also refers to the hours mentioned, [i.e., from after the sixth hour of the day till the start of sunset], since they had extensive time for the eating of meat. The following verse there which states, And it came to pass ‘ba’erev’ (at even), that the quails came up,149Ibid., Verse 13. is [so stated] because on the first day, the quails came up for one hour within that period called erev.150In other words, Scripture is stating that during the part of the day called erev which, as explained above, extends from immediately after tzohorayim until the end of the day — making a period of six hours — the quails came up for a time. See my Hebrew commentary, p. 327, for further discussion of this text. [Therefore it does not say, “and it came to pass bein ha’arbayim that the quails came up,” for that would have signified that the quails came up during the whole stretch of time from after the sixth hour of the day till sundown.] It is possible to explain the expression bein ha’arbayim in accordance with the explanation of Rashi,151The plural form of arbayim suggests two kinds of erev, and the word bein signifies “between.” Thus bein ha’arbayim denotes those hours which are between the darkening of the day and the darkening of the night. Thus is the explanation of Rashi. Ramban proceeds to confirm Rashi’s explanation that the word bein means “between,” but adds that the plural form of arbayim denotes two different periods of the day, unlike Rashi who wrote that it is between the darkening of the day and the darkening of the night, as will be explained. i.e., that there are two kinds of erev, an erev of the morning and an erev of the day, for Scripture so calls them: the ‘minchah’ of the morning,152Further, 29:41. Ramban will explain the word minchah. and the ‘minchah’ of the evening,153II Kings 16:15. as it is said, And it came to pass in the morning, about the time of making the ‘minchah’,154Ibid., 3:20. and it further says, And I sat appalled until the ‘minchah’ of the evening. And at the evening ‘minchah’ I arose up from my fasting.155Ezra 9:4-5. Now the word minchah is an expression denoting the resting of the sun and the diminution of its great light, just as the Targum rendered [l’ruach hayom] l’manach yoma (where the day comes to rest).156In Genesis 3:8, we read: And they [Adam and Eve] heard the voice of the Eternal G-d walking in the garden of Eden ‘l’ruach hayom,’ which Rashi interpreted: “in that direction towards which the sun travels, which is the west.” Onkelos rendered it: l’manach yoma, “in the afternoon,” or literally, “when the day comes to rest.” Thus it is seen that the word minchah denotes rest. And the plural form of arbayim connotes the two afternoons: “the greater afternoon,” [i.e., the time from six and a half hours after the beginning of the day], and “the smaller afternoon,” [i.e., from nine and a half hours after the start of the day until sunset], which the Sages have mentioned.157Berachoth 26b. Now during this entire period [of bein ha’arbayim], it is permissible to kindle the lamps of the candelabrum [in the Sanctuary]158Unlike the opinion of Ibn Ezra mentioned above, i.e., that the kindling of the lamps of the candelabrum in the Sanctuary was done at sundown. and to burn the incense, both of which are not permissible to be done at night but only at the time of the Daily Whole-offering of the eventide, and in fact their performance precedes the actual offering of the sacrifice upon the altar. Onkelos’ opinion seems to incline towards this explanation [that the plural form of arbayim denotes two different parts of the day], for he translated bein ha’arbayim as bein shimshaya (between the suns), meaning the times when the sun is in the east and the sun is in the west. The verse stating, Aaron and his sons shall set it in order from evening to morning,159Further, 27:21. From this verse, Ibn Ezra had proven at the beginning of this discussion — see at Note 123 — that the lamps of the candelabrum are kindled at sundown. Ramban proceeds to explain that the purport of the verse is that the priests are to put into the lamps their due measure of oil so that they will burn from evening to morning, but not that it mattered that they were kindled only at sundown. As explained above, that could be done anytime during “the greater afternoon” and “the smaller afternoon.” Thus Ibn Ezra’s strictures on Rashi are removed. means [that it be given its due measure of oil] so that it may burn a whole night [although the actual kindling thereof could be done anytime in the bein ha’arbayim. It does not mean, as Ibn Ezra explained, that this verse teaches that the kindling of the candelabrum took place at sundown]. Thus we can explain the verse, There thou shalt sacrifice the Passover-offering ‘ba’erev’ (at even),160Deuteronomy 16:6. See above at Note 124 how Ibn Ezra brought this verse in proof against Rashi’s explanation. Ramban already refuted it above on the basis of the teaching of the Rabbis. Here he refutes Ibn Ezra on the basis of the plain meaning of what he has shown, i.e., that erev also means the afternoon, etc. Ramban’s own explanation of this verse is yet to follow. to mean at the above-mentioned time, [i.e., the afternoon], for that is called erev [as explained]. The following expression there, at the going down of the sun, is connected with the following verse, And thou shalt roast and eat it.161Ibid., Verse 7. There are many such cases in Scripture [where an expression in one verse is connected with the following verse].162See Vol. I, pp. 437-8. In my opinion however, the verse, There thou shalt sacrifice the Passover-offering, does not at all refer to the time of the slaughtering thereof, [which took place on the afternoon of the fourteenth day of Nisan]. Rather, the purport thereof is to state that at the place which the Eternal thy G-d chose to establish His name in, there thou shalt observe [the commandment concerning] the Passover-offering at night, at the going down of the sun, which is the time thou camest forth out of Egypt. It is concerning this performance that Scripture says [in the following verse], And thou shalt roast and eat it in the place161Ibid., Verse 7. mentioned. The sacrifice itself is called zevach,163Ramban’s intent is to clarify that the word tizbach — There thou shalt ‘tizbach’ the Passover-offering — does not mean “slaughter,” in which case it would necessarily be referring to the afternoon of the fourteenth day of Nisan. Instead, Ramban proceeds to show that the word zevach refers to the sacrifice itself, and the verse therefore refers to the eating thereof which takes place on the following night of the fifteenth day. All this, however, is from the standpoint of the plain meaning of Scripture. Ramban has already noted that the Rabbis in the Talmud (see Note 125), as well as Rashi in his commentary to Deuteronomy 16:6, have explained tizbach as “slaughter.” as Scripture says, Thou shalt not offer the blood of ‘zivchi’ (My sacrifice) upon leaven,164Further, 34:25. which means “My Passover-offering.” This then is the purport of the whole chapter [in Deuteronomy]: Observe the month of Aviv, and observe the Passover unto the Eternal thy G-d; for in the month of Aviv the Eternal thy G-d brought thee forth out of Egypt by night, etc. Thou shalt eat no leavened bread with it.165Deuteronomy 16:1-3. Thus He mentioned the observance of the Passover-offering and the night, [clearly indicating that in those verses, He refers only to the time of the eating of the Passover-offering, which occurs on the night of the fifteenth day, and not to the slaughtering thereof which takes place in the afternoon of the fourteenth day]. Commanding how they are to eat it, He then mentioned that [we must eat no leavened bread] for seven days.166Ibid., Verse 3. But in this entire chapter, there is not a single reference to the fourteenth day of Nisan on which the slaughtering of the Passover-offering takes place. Similarly He said there, Neither shall any of the flesh which thou sacrificest the first day at even, remain all night until the morning,167Ibid., Verse 4. Now the expression, the first day at even, [definitely] means the fifteenth day of Nisan, the first of the seven days mentioned,166Ibid., Verse 3. since the fourteenth day is not mentioned here at all. So also, the verse stating, On the fourteenth day of the month at even, ye shall eat unleavened bread,168Further, Verse 18. means the night of the fifteenth day. Thus the intent of the expression, which thou sacrificest the first day at even,167Ibid., Verse 4. is that neither shall any of the flesh of the offering which you are eating on the night of the first day [of the seven-day festival] remain until the morning.

3 days ago
Shmuel Weissman edited Shulchan Arukh, Orach Chayim 224:10 history »
Version: Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893 (Hebrew)

הרואה בתי ישראל ביישובן כגון בישוב בית שני אומר בא"י אמ"ה מצילב גבול אלמנה. הרואה בחורבנן אומר ברוך דיין האמת:

3 days ago
Shmuel Weissman edited Sha'ar HaHakdamot, Introductions 2:1 history »
Version: Jerusalem, 1909 (Hebrew)

הקדמה ב' והיא זאת דע כי העשר ספירות הכלליות הכוללות כל עולם ועולם הנה הם נכללות יחד כלם בבחינת הוי"ה אחת והנה קוצו של יו"ד שיש בזאת ההוי"ה היא בספירת הכתר והיו"ד עצמה היא בחכמה והי"א ראשונה בבינה והו' בתפארת כלול משש ספירות חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד אשר כללותם יחד נקראים בשם פרצוף אחד הנקרא זעיר אנפין. וה' אחרונה מלכות דזעיר אנפין כנזכר לעיל וכל זה הוא דרך כללות בהוי"ה הכוללת כל החמשה פרצופין יחד כנזכר לעיל אבל אם נחלק כל פרצוף ופרצוף בעשר ספירות פרטיות שבו. אז תהיה בפרצוף ההוא גם כן בחינת הוי"ה אחת פרטיית כוללת עשר ספירות הפרטיות ההם על דרך הכלליות והוא כי קוצו של יו"ד היא הכתר שהוא גלגלתא שבפרצוף ההוא והיו"ד עצמה היא בחכמה שהוא מוח ימין שבפרצוף ההוא והה"א ראשונה בבינה והוא מוח שמאל שבפרצוף ההוא והוא"ו הוא תפארת כולל שית ספירן והוא שש קצוות הגוף שהם תרין דרועין וגופא ותרין שוקין ואמה אשר בפרצוף ההוא והה'א אחרונה היא מלכות והיא עטרת היסוד שבפרצוף ההוא. והנה בכלל הקדמה זו צריכים אנו להודיעך ענפים אחרים המסתעפים ממנה כי כמו שבהיותינו ממשילי' ציור האורות העליוני' בתמונת אדם המתחלק לאיברים וגידים פרטיי' שוני' זה מזה כך בהיותינו ממשילים אותם בציור אותיות יתחלקו גם הם בכמה פרטים אשר זה ענינם: דע כי כל אות ואות משם ההוי"ה בכל מקום שהיא בין בכללות בין בפרטות כנזכר לעיל הנה מכל אות ואות מהם יוצא הוי"ה אחת וההפרש שבהם הוא בבחינת המלויים שבהם וזה ענינם הנה היו"ד שהיא רומזת באבא שהיא הספירה הנקראת חכמה יש בה הוי"ה אחת במלוי יודי"ן כזה יו"ד ה"י וי"ו ה"י והיא בגימטריא ע"ב והה"א ראשונה הנרמזה באימא שהיא הספירה הנקראת בינה יש בה הוי"ה אחת במלוי כזה יו"ד ה"י וא"ו ה"י והיא בגי' ס"ג. והוא"ו הנרמזת בזעיר אנפין שהם שש ספירות חסד גבור' תפארת נצח הוד יסוד יש בה הוי"ה אחת במלוי אלפי"ן כזה יו"ד ה"א וא"ו ה"א והוא בגימטריא מ"ה והה"א אחרונה הנרמזת במלכות שהיא נוקבא דז"א יש בה הוי"ה אחת במלוי ההי"ן כזה יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה והיא בגימטריא ב"ן ועל דרך זה ג"כ בפרטות כל פרצו' ופרצו' שבחמש רצופין הנזכרים אשר בכל פרצו' מהם יש הוי"ה אחת פרטיי' כנזכר יש בה הוי"ה אחת דע"ב במלוי יודי"ן בחכמה שבפרצוף ההוא והוי"ה אחת דס"ג בבינה שבפרצוף ההוא והוי"ה אחת דמ"ה בשש ספירות חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד שבפרצוף ההוא והוי"ה אחת דב"ן במלכות שבפרצוף ההוא וכמו שכל ספירה וספירה נפרטת ומתחלקת לעשר ספירות ועשר לעשר עד אין תכלית כנודע כך הוא התחלקות מלויי ההויו"ת שהם מתרבים ומתחלקים עד אין קץ כפי סדר חלוק פרטות הספירה עד אין קץ. והנה אחרי אשר הקדמנו לך כל ההקדמות האלה צריכים אנו לעורר אל המעיין הבא להתעסק בספר הזהר כי הנה ימצא בו מאמרים רבים שונים וחלוקים וסותרים זה את זה ואם לא יהיו לו ההקדמות האלו, נוחם יסתר מעיניו ואזלת יד שכלו להבינם ויבנה עליהם במות טלואות בלות בעקודים נקודים וטלואי' טלאי על גבי טלאי כאשר הוא מצוי ונמצא דבר זה אצל המתחכמים בספר הזהר בעיון שכלם האנושי וסבת טעותם הוא מפני כי לא ידעו באיזו בחינה מתעסק המאמר ההוא ולא יבחין אם הוא באדם קדמון עצמו או אם הוא באותם האורות היוצאים ממנו אם בבחי' אורות האזן ואם בבחינת אורות החוטם ואם באורות הפה הנקראי' עולם העקודים ואם באורות העין הנקראים עולם הנקודים שהוא בחינת עולם האצילות טרם שנתקן. ואם באורות המצח שהוא עולם (בדפו"י ע"ג) האצילות אחר התיקון ואם בעולם אצילות בריאה יצירה עשיה וכ"ז הוא בדרך כללות ועל דרך זה ג"כ יש להסתכל אם מתעסק המאמר ההוא בפרטות פרצוף עתיק יומין שבכל עולם מהם או אם באריך אנפין או באבא או באימא או בישראל סבא או בתבונה או בזעיר אנפין או ברחל נוקבא דזעיר אנפין או ביעקב או בלאה. עוד צריך להבחין בפרטי פרטים אם מדבר בבחינת העשר ספירות דעגולים או בבחינת עשר ספירות דיושר בצורת אדם ואם באור המקיף או אם באור הפנימי ואם בעצמות אורות העשר ספירות או אם בכלים שלהם גדולה מכולם צריך להבחין כי אופני העשר ספירות ומצבן ומעמדן ומלואם וחסרונם עצמו מספר אם בעת אשר נאצלו ונתקנו ואם קודם תקונם שהם ענין השבעה מלכי' אשר מלכו בארץ אדום הנזכרי' בשתי האדרות ואם בעת קטרוג הלבנה ואם כאשר נברא אדם הראשון ואם אחר שחטא כי אז נשתנו כל העולמות ממציאותם ואם בדור המדבר ואם בבנין בית ראשון ואם בחרבנו ואם בבנין בית שני ואם בחרבנו גדול' מכולם אם בימי החול ואם בשבתות אם בימים טובים ואם ביו' ואם בלילה ולא עוד אלא שבכל עת ובכל שעה משתנים העולמות ואין שעה זו דומה לזו ומי שיסתכל בענין מהלך הכוכבים והמזלות ושינוי מעמדן ומצבן בכל עת ורגע זה אינו דומה לזה כפי פגישת הכוכבים זה בזה בשינוי גמור אשר זהו סבת הנולדים שאין זה דומה לזה כפי הרגע שבו נולד ומזה יוכל להסתכל לעולמות העליונים שאין להם קץ ומספר וגם לשינוייהם כי הלא הם משתנים בכל עת ובכל רגע כי התחתונים הם צל העליונים ואם עיני שכל לך תדע ותשכיל ממוצא דברינו כי אין שכל האנושי יכול לעמוד בדקדוק על כל הפרטים האלה וע"ז אמר דוד המלך ע"ה גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך וכן שלמה המלך ע"ה אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני כמבואר אצלינו בהקדמות הספר הזה ולך נא ראה בספר התיקונין בתיקון כ"ב ד' ס"ג ע"ב במאמר קם ר' שמעון ואמר סבא סבא וכו' ולבושים דאיהו לביש בצפרא לא לביש ברמשא ולבושין דלביש ביומא חדא לא לביש ביומא תניינא וכו' וממנו יתבאר לך איך משתנה מצב ומעמד העולמות אשר הם הלבושים שבהם מתלבש האין סוף לכמה שינויים בכל עת ובכל רגע וכפי השינויי' ההם נשתנו בחינת דברי המאמרים אשר בספר הזוהר וכלם דברי אלהים חיים בלי שום מחלוקת כלל ולא פליגי וכלם נכוחים למבין אין בהם נפתל ועקש חלילה וחס גם תמצא בספר הזוהר ובתיקונין כמה מיני בחינות הויו"ת שונות זו מזו במלוייהם אם במלוי שם ע"ב ואם במלוי שם ס"ג ואם במלוי שם מ"ה ואם במלוי ב"ן וצריך שתחקור שכלך ותדע באיזו בחינה מהבחינות הנזכרים לעיל מדבר המאמר ההוא כדי שתדע באיזו בחינה מהבחינות הנזכרים לעיל רומזת אותה ההוי"ה הנזכרת שם אשר בזה תבין איך עם היות שסדר ההויו"ת הם ע"ב ואח"כ ס"ג ואח"כ מ"ה ואח"כ ב"ן עם כ"ז יש בחינת ב"ן גדולה מבחינ' ע"ב וכן כיוצא בזה ובהיותך מעיין בשכלך ובחקירתך לעמוד על כל הנזכר לעיל אז אפשר שתשיג לדעת כונת המאמר ההוא שאתה עוסק בו אם יהיה אלהים עמך אם תהיה תמים בדרכיו כי לא ימנע טוב להולכים בתמים. עוד ראיתי לעוררך על ענין אחד הלא הוא כי צריך אתה לדעת כי רוב מאמרי הזוהר וכמעט כלם אינם מתעסקי' בענין העשר ספירות דבחינת עיגולים אלא בבחינת העשר ספירות שהם ביושר כמראה אדם וענין זה כולל בכל העולמות בין בהיות דבריו בעשר ספירות דאדם קדמון או באורות היוצאים ממנו או בארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה בכלליהם ובפרטיהם הכל הוא בבחינת עשר ספירות דיושר כמראה אדם והנה אם דברי אלה נוכח פניך ואל יליזו מעיניך בקראך ספר הזוהר אם תרוץ לא תכשל ויכלת עמוד ואז תלך לבטח דרכך ויהי אלהים עמך:

3 days ago
User None added a connection between Halakhot Ketanot, Part II 154:6 and Zevachim 69b:2
(automatic citation link)

3 days ago
User None added a connection between Halakhot Ketanot, Part II 154:6 and Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 1:10:1
(automatic citation link)

3 days ago
User None added a connection between Halakhot Ketanot, Part II 154:6 and Shabbat 62a:11
(automatic citation link)

3 days ago
User None added a connection between Halakhot Ketanot, Part II 154:11 and Sanhedrin 44a:2
(automatic citation link)

3 days ago
User None added a connection between Halakhot Ketanot, Part II 154:7 and Yoma 83a:13
(automatic citation link)

3 days ago
User None added a connection between Eruvin 40b:15 and Halakhot Ketanot, Part II 154:9
(automatic citation link)

3 days ago
User None added a connection between Chullin 4a:13 and Halakhot Ketanot, Part II 154:9
(automatic citation link)

3 days ago
User None added a connection between Halakhot Ketanot, Part II 154:10 and Shabbat 153a:16
(automatic citation link)

3 days ago
Shmuel Weissman edited Halakhot Ketanot, Part II 154:15 history »
Version: Krakow, 1897 (Hebrew)

מנוסח הברייתא שהעתיק הרמב"ם נולד לנו ספק דכיון דאיכא מדרגות במקום חולי שאינו של סכנה שצריך ישראל לחלל כדינו בשבותין אם יתן בהדרגה לאחד מאלו אם אין קטן יתן לעבד כההיא דמי שהחשיך (קנ"ג.) להרמב"ם לא תיבעי לן דטעמא שלא תהא שבת קלה בעיניו דלא שנא (מיהו תיקשי ליה ההיא דהנותן כיסו לנכרי אין שם נכרי יתן לקטן) כי תיבעי לן למ"ד לא ניתן שבת לידחות אצל פיקוח נפש אלא ע"י אלו ונראה דה"ה דלאו כולהו ידעו שאין סכנה ויאמרו אין שבת נדחה אבצל חולה ובכן בכל דבר איסור:

3 days ago
Shmuel Weissman edited Halakhot Ketanot, Part I 53:4 history »
Version: Krakow, 1897 (Hebrew)

ומיהו מההיא דלולב (סי' תרנ"א ס"ה) לא מברכינן אע"ג דאיתא קמן אלא א"כ נטל ליה בידיה וכדמייתי הב"י מתפלין דאין מברכין עליהם אלא משיניחם על הקבורת משמע דמה שהוא לפניו והזמינו לאו משום הכי מיקרי איעטפל במצוה כל שישנה לפניו יש בה משום אין מע"ה אבל מההיא (סי' תמ"ד ס"ז) דהרי שהיה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו וכו' אין ראיה דההליכה הוי צורך המצוה ונתעסק במצוה קרינן ביה משא"כ כשהיו מזומנים לפניו. אבל כפי מ"ש הב"י בהא דמברך משעה שמתחיל להניחם וכו' ולפי זה אם רצה לברך קודם הנחתם מעת שהמצוה מזומנת לפניו לעשותה הרשות בידו וכו' ע"כ משמע דמשעה שהוא מזומנת לפניו אטפל במצוה מיקרי. והנה כעת לע"ד לא מכרעת כ"כ דאיכא למימר דלפיכך קאי אקודם קשירה ואחר הנחה הוא משום קודם דקודם והדבר צריך ישוב:

3 days ago
Shmuel Weissman edited Halakhot Ketanot, Part I 9:2 history »
Version: Krakow, 1897 (Hebrew)

תשובה הקאוי אינו נאכל כשהוא חי אלא קולין אותו והוא ראוי לאכילה וכשדכין אותו מבשלו במים וראוי היה לברך עליו בפה"א אלא דעמא דבר לברך שהכל (עי' באה"ט ושע"ת סי' ע"ב ס"ק י"ט ובמור וקציעה סי' ר"ד) ומה שנשאל אם מקדשין עליו לא מחכמה דאין לקדש אלא על חמר מדינה דמרוי ומשכר דומיא דיין. ומה ששאלו אם יש בה משום בישולי גוים. אני מחמיר על עצמי ומ"ש חמי הרב נר"ו דאסור לשתות אותה בקאבאניס משום חתנות במחי' מכבודו דלאו מידי דמשכר הוא אבל משום מושב ליצים איכא [אמר המני"ח עיין בבאר עשק שבעה טעמים להתירה משום ב"ג] (עי' בשבו"י ח"א סי"ב יעב"ץ ח"ב סי' קמ"ג וקמ"ד. ופמ"א ח"ב סי' ס"ב) ומה שנסתפקו על ברכה אחרונה י"א וי"א והיה נראה להביא סעד למברכים דיש או' דשיעור שתיה כשיעור אכילה (ראב"ד מובא בטא"ח סי' תרי"ב) ועוד דלתלמידי ה"ר יונה מברכי' לבסוף אף שאין שם שיעור. ומה שטענו מפני שדרך שתייתו בכך אין בכך כלום:

3 days ago
User None added a connection between Halakhot Ketanot, Part I 4:4 and Rosh Hashanah 15b:6
(automatic citation link)

3 days ago
User None added a connection between Halakhot Ketanot, Part I 4:4 and Menachot 32a:5
(automatic citation link)

3 days ago
User None added a connection between Halakhot Ketanot, Part I 4:6 and Rosh on Yevamot 1:9:1
(automatic citation link)

3 days ago
User None added a connection between Halakhot Ketanot, Part I 4:6 and Megillah 2a:1
(automatic citation link)

3 days ago
User None added a connection between Beitzah 4b:12 and Halakhot Ketanot, Part I 4:4
(automatic citation link)

3 days ago
User None added a connection between Halakhot Ketanot, Part I 4:3 and Pesachim 51b:6
(automatic citation link)

3 days ago
User None added a connection between Beitzah 4b and Halakhot Ketanot, Part I 4:4
(automatic citation link)

3 days ago
User None added a connection between Halakhot Ketanot, Part I 4:6 and Pesachim 50b:1
(automatic citation link)

3 days ago
Shmuel Weissman edited Halakhot Ketanot, Part I 4:2 and 4 others »
Version: Krakow, 1897 (Hebrew)

תשובה אפשר דעליו נאמר אין בית אלא אשה דהול"ל בית זו אשה וכל מקום שהולך שם ביתו עמו ועיין מוהרדב"ז ז"ל במודפסות סי' ע"ג:

3 days ago
4 related »
Shmuel Weissman edited Halakhot Ketanot, Part I 1:4 history »
Version: Krakow, 1897 (Hebrew)

אמר המני"ח: ראיתי למוהריק"ש ז"ל שכתב ז"ל הקשט"ה שנקראת בלעז קיימאק של גוים אסורה ובפרט כשהיא לחה שהחלב נראה לעין בתוכה ומרבותי ז"ל קבלתי לאיסור לפי שאי אפשר ליזהר שתהיה יבשה עכ"ל. והנראה שיש לצדרד להקל כי גם בחמאה יש צחצוחי חלב וכ"ע אכלי לה בלא בישול והנה הטעם מבואר דכיון שהעכו"ם רוצה להקפיא החלב למה יערב חלב טמא בכדי כיון שאינו עומד ונקפא.

3 days ago
Shmuel Weissman deleted a connection between Maharam on Bava Batra 43a:4 and Tosafot on Bava Batra 43a:4:1

3 days, 1 hour ago
Shmuel Weissman edited Radak on Psalms 144:7:1 history »
Version: Derekh Mesilah, Furth 1843 (Hebrew)

ממים רבים. הם האויבים החזקים ואחר כך פירוש מיד בני נכר כי מעתה שמלך אין לו אויבים אלא בני נכר ופירוש פצחני כמו הצילני והוא קרוב לענין פציתי פי שהוא ענין פתיחה כי המציל אדם מיד אדם הרי פותחו ממאסרו:

3 days, 1 hour ago
User None added a connection between Noda BiYehudah II, Choshen Mishpat 27:3 and Shevuot 40a:10
(automatic citation link)

3 days, 1 hour ago
User None added a connection between Mishnah Shevuot 7:4 and Noda BiYehudah II, Choshen Mishpat 27:3
(automatic citation link)

3 days, 1 hour ago
User None added a connection between Noda BiYehudah II, Choshen Mishpat 27:3 and Shevuot 32b:3
(automatic citation link)

3 days, 1 hour ago
User None added a connection between Noda BiYehudah II, Choshen Mishpat 27:6 and Shevuot 32b:3
(automatic citation link)

3 days, 1 hour ago
Shmuel Weissman edited Noda BiYehudah II, Choshen Mishpat 27:1 and 7 others »
Version: Noda Bi-Yehudah Part II; Warsaw, 1880 (Hebrew)

תשובה ¶


3 days, 1 hour ago
7 related »
User None added a connection between Ketubot 88a:1 and Teshuvot Rabbi Akiva Eiger 178:11
(automatic citation link)

3 days, 1 hour ago
User None added a connection between Shevuot 41a:9 and Teshuvot Rabbi Akiva Eiger 178:10
(automatic citation link)

3 days, 1 hour ago
User None added a connection between Ketubot 83a:1-90a:7 and Teshuvot Rabbi Akiva Eiger 178:11
(automatic citation link)

3 days, 1 hour ago
User None added a connection between Shevuot and Teshuvot Rabbi Akiva Eiger 178:10
(automatic citation link)

3 days, 1 hour ago
User None added a connection between Shevuot 32a:21 and Teshuvot Rabbi Akiva Eiger 178:2
(automatic citation link)

3 days, 1 hour ago
Shmuel Weissman edited Teshuvot Rabbi Akiva Eiger 178:9 history »
Version: Warsaw, 1901 (Hebrew)

ומ"ש חתני ביסוד דברי הש"ך דמש"ה לא מקרי עד מסייע דהעד א"י לעשות שתי פעולות. ליישב בזה דברי רש"י (כתובות דף פ"ז) בסוגיא דפוגמת דבתחילת הסוגיא סבר רמב"ח למימר שבועה דאורייתא פירש"י דנ"מ לענין היפוך. ואח"כ בפסקא דע"א מעיד שהיא פרועה דאמרינן ג"כ סבר רמב"ח למימר שבועה דאורייתא. ולא פירש"י כלום. והיינו דהנ"מ ג"כ כמו מעיקרא. לענין היפוך שבועה ואח"כ בהא דאר"פ אי פיקח הוא מייתי לה לידי שבועה דאורייתא פירש"י דנ"מ לענין נק"ח. ורבים תמהו. דאמאי הוצרך רש"י לנ"מ חדש ולא לענין היפוך:

3 days, 1 hour ago
User None added a connection between Ketubot 88a:1 and Ran on Shevuot 20a:2
(automatic citation link)

3 days, 1 hour ago
User None added a connection between Mishnah Ketubot 9:7 and Ran on Shevuot 20a:2
(automatic citation link)

3 days, 1 hour ago
User None added a connection between Nedarim 25a:4 and Ran on Shevuot 20a:1
(automatic citation link)

3 days, 1 hour ago
Shmuel Weissman edited Ran on Shevuot 20a:2 history »
Version: Vilna Edition (Hebrew)

דבדאורייתא לא מפכינן ובדרבנן מפכינן. כתב הרי"ף ז"ל בפרק הכותב דכי מפכינן דוקא מנתבע לתובע אבל בשבועת הנשבעין ונוטלין השנויות שם ובפרקא דלקמן שהם מוטלות על התובע אע"פ שהם מדבריהם לא מפכינן שבועה מתובע לנתבע וכתב הרב ז"ל שם דטעמא דמלתא משום דמנתבע לתובע מפכינן שבועה דאמר ליה אנת לית לך נגבאי ולא מידי אנת אי ניחא לך אשתבע ושקול אבל מתובע עליה דנתבע יכול למימר ליה אי ניחא לך אשתבע ושקול ואי לא ניחא לך ובעית להפוכי עלי שבועה אע"ג דטבא לי לדידי לאשתבועי ומפטר אנא לא ניחא לי בהך תקנתא דומיא דמאי דאמרינן (כתובות דף פג.) האומר אי איפשי בתקנת חכמים כגון זו שומעין לו ובודאי דכי אמרינן הכא מאי איכא בין שבועה דאורייתא לשבועה דרבנן בשבועת היסת דרב נחמן קא בעינן וכך פירש רש"י ז"ל דאילו לשבועת המשנה לא בעינן מאי בינייהו דהא כל הנשבעין שבתורה נשבעין ואין משלמין ואלו השנוין במשנה נשבעין ונוטלין ומעתה לא למדנו משמועה זו לשבועת המשנה היפוך כלל ובודאי שלאותן השנוין שם שהיה מן הדין שלא יטלו אפי' בשבועה כגון השכיר והנגזל והנחבל אין ללמוד משבועת היסת דמהפכינן אדרבה יש ללמוד אותה משבועת התורה שאין מהפכין דטעמא דבדאורייתא לא מהפכינן ודרבנן מהפכינן היינו משום דבדאורייתא חיוב הנתבע מרובה דמכיון שהוטל עליו שבועה הוו מחויב גמור או לשלם או לישבע ומעתה לאו כל הימנו שיהפך אותה על התובע מה שאין כן בשבועה דרבנן שאין החיוב עליו כל כך דהא לא נחתינן לנכסי כדלקמן ואותן נשבעין ונוטלין שאין נוטלים אפילו בשבועה אלא מן התקנה ולא מן הדין לשבועה דאורייתא דמו שהרי כשם שבמודה מקצת הדין ברור שישלם אם לא רצה לישבע ומ"ה לא מפכינן כך באלו הדין ברור מן התורה שאין להן ליטול ואפילו בשבועה ומעתה היאך נפרש כאן שיוכלו להפך שבועת תקנה זו על הנתבע אבל באותן השנוין שם שהיה מן הדין שיטלו אף בלא שבועה כגון עד אחד מעידו שהוא פרוע ופוגם שטרו והבא ליפרע מנכסים משועבדים ומנכסי יתומים באלו הוא שאפשר לדון ולומר דכיון דמדאורייתא שקלי בלא שבועה נמצאת שבועה זו שהוטלה עליהן חומרא בעלמא כשבועת הנתבע הכופר בכל וכשם שהכופר בכל יכול להפך שבועתו מפני שאינה אלא חומרא יתירא כך היה אפשר לדון באלו וזה נראה שהוא דעת רש"י שכתב שם בפרק הכותב (דף פח. עי' רש"י שם) גבי הא דאמרינן התם ואי פקח הוא מייתי לה לידי שבועה דאורייתא דנפקא מינה לענין מיפך שבועה דההיא דהתם כי האי גוונא היה שמן הדין נוטלת בלא שבועה ואעפ"כ דעתו של הרי"ף ז"ל שאף באלו לא מפכינן והכי ודאי מסתברא משום דשניא אוקמי ממונא מאפוקי ממונא ועוד דכיון דאפוכי שבועה משום קולא דשבועה היא אי אמרו בשבועת היסת דקילא טפי דמפכינן אין לנו בשבועת המשנה דחמירא טפי מינה. ולמר בר רב אשי דאמר בדאורייתא נמי מפכינן. כתב הרי"ף ז"ל בפרק זה בורר [בסי' אלף ח] דכל היכא דלא איתמר בהדיא לית הלכתא כמר בר רב אשי הלכתא כוותיה בר מהני תרי מיפך שבועה וחיורי וסימניך הפך לבן ע"כ. ודבר זה קבלה הוא ביד הגאונים ז"ל ופירוש חיורי דאמרינן בפרק בהמה המקשה (דף עו:) בענין צומת הגידין כיון דזיגי אף על גב דלא חיורי הלכך קיימא לן דבאורייתא לא מפכינן אבל בשם מקצת רבותינו הצרפתים ז"ל כתב [ולית] הלכתא כמר בר רב אשי בר ממיפך שבועה וחיורי ודברי הגאונים ז"ל עיקר מדאמרינן בפ' יש נוחלין [דף קכח.] מר בר רב אשי אכשר באבא דאבא ולית הלכתא כמר בר רב אשי ובפרק נערה שנתפתתה (דף נד.) תני רב יוסף בביתי ולא בבי אקתי מר בר רב אשי אמר אפילו מזוני לית לה ולית הלכתא כמר בר רב אשי ובשלמא אי אמרת דבכולי תלמודא הלכתא כוותיה אצטריך בהני תרתי למפסק דלא כמר בר רב אשי אלא אי אמרת דבכוליה תלמודא לא קי"ל כוותיה בר מהני תרי למה הוצרכו שם לדחותה לדמר בר רב אשי ואע"פ שאפשר לי לדחות משום דס"ד [אמינא] מר בר רב אשי בהנהו פירושי קא מפרש ולאו מפלג פליג דברי הגאונים ז"ל עיקר:

3 days, 1 hour ago
User None added a connection between Bava Batra 43b:2 and Sirilio on Jerusalem Talmud Kilayim 7:4:4:2
(automatic citation link)

3 days, 1 hour ago
User None added a connection between Sirilio on Jerusalem Talmud Kilayim 7:4:4:2 and Sukkah 30a:8
(automatic citation link)

3 days, 1 hour ago
User None added a connection between Bava Batra 28a:1-60b:22 and Sirilio on Jerusalem Talmud Kilayim 7:4:4:2
(automatic citation link)

3 days, 1 hour ago
User None added a connection between Kiddushin 64a:11 and Ritva on Ketubot 22a:3
(automatic citation link)

3 days, 1 hour ago
User None added a connection between Sirilio on Jerusalem Talmud Kilayim 7:4:4:2 and Sukkah 29b:4-42b:4
(automatic citation link)

3 days, 1 hour ago
User None added a connection between Kiddushin and Ritva on Ketubot 22a:3
(automatic citation link)

3 days, 1 hour ago
Shmuel Weissman edited Sirilio on Jerusalem Talmud Kilayim 7:4:4:2 history »
Version: Jerusalem, 1934-1967 (Hebrew)

ופריך ויש קרקע נגזלת ומשני אע"פ שאין קרקע נגזלת יש יאוש לקרקע. קהי בה רבנו שמשון ז"ל משמע לכאורה דמועיל ייאוש לקרקע ואי אפשר לומר כן כדמוכח בריש לולב הגזול דאמר להו רב נחמן להנהו אוונכרי כי זבינתו אסא מן הגוים לגזזו וליתבו לכו מ"ט סתם גוים גזלני ארעא נינהו וקרקע אינה נגזלת כי היכי דלהוי יאוש בידא דידהו ושינוי רשות בידא דידן ואי יאוש מועיל לקרקע מאי נפקא לן מינה במאי דאינה נגזלת אי קודם יאוש אפילו היתה נגזלת לא קני ואי לאחר יאוש הרי קונה ביאוש. ועוד אמרינן בההיא שמעתא גבי פלוגתא דר' אליעזר דפליגי בסוכה גזולה דמכשרי רבנן משום דקרקע אינה נגזלת והויא לה סוכה שאולה ואדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חברו והשתא היכי דמי אי לפני יאוש הא אפילו מטלטלין אינן נגזלין אלא ודאי לאחר יאוש ומשם אין ראיה דאם היתה סוכה מטלטלין כגון שהוציאו מסוכתו שבראש העגלה ובראש הספינה לא היה יוצא בה בין קודם יאוש בין לאחר יאוש משום דממעטינן בפ"ק דסוכה מדכתיב לך להוציא את הגזולה ולפני יאוש לא חשיבא כשאולה דמטלטלין הנגזלין לאו משום בעלים קיימי אבל קרקע הנגזלת ברשות בעליה קיימא ויש לדקדק מהא דתניא בפ' חזקת הבתים מכר לו בית מכר לו שדה אין מעיד לו עליה מכר לו פרה מכר לו טלית מעיד לו עליה ומוקי לה בראובן שגזל שדה משמעון ומכרה ללוי ואתא יהודה וקא מערער דינא הוא דלא ליזיל שמעון לאסהודי ללוי דניחא ליה דהדרא אבל פרה וטלית דלא הדרי דהוה ליה יאוש ושינוי רשות מש"ה מעיד משמע בהדיא דבקרקע לא מהני יאוש וכ"ת משום דקסבר יאוש כדי לא קני ושינוי רשות לא שייך בקרקע הא טעמא דיאוש לא קני הוי משום דבאיסורא אתא לידיה כדמפ' במרובה והכא גבי קרקע נתיאש קודם שהחזיק בה הלוקח כמו גבי פרה וטלית לפיכך צריך לפרש הך דהכא דקאמר ר' אילא אעפ"כ יש יאוש לקרקע היינו דוקא לענין כלאים לאסור מדרבנן וה"ק נשתקעו הבעלים ולא נתיאשו איסורו דבר תורה דאם נשקע שם בעלים מן השדה ונקרא על שם האנס אע"פ שלא נתייאשו הבעלים ולא אמרו ויי ליה לחסרון כיס אנן סהדי דמייאש ואפילו עומד וצווח נעשה כצווח על ספינתו שטבעה בים ומיתסרא מדאורייתא בזריעת האנס אבל נתייאשו ולא נשתקעו לא מיתסרא מדאורייתא דקרקע אינה נגזלת אבל מדרבנן אוסר ופריך ויש קרקע נגזלת ואפילו מדרבנן ומשני דאע"פ כן יש לאסור מדרבנן משום כלאים אבל מדאורייתא אין יאוש מדלא אסיר מדאורייתא ומיהו היכא דנשקע שם בעלים אפילו מדאורייתא יש יאוש מדהוי איסורו דבר תורה ע"כ דבריו. והרא"ש ז"ל פי' דלאו דוקא יאוש דאי יש יאוש לקרקע אמאי קאמר נתיאשו ולא נשתקעו אסור מדבריהם כיון שיש יאוש לקרקע יאסר מן התורה אלא ארישא קאי דאמרינן דנשתקע שם בעלים דאיסורו מדאורייתא. והכי פריך וכי נגזלת היא משום שיקוע שם ואמאי תאסר מן התורה ומשני אע"פ שאינה נגזלת כשחוזרת אליו מ"מ יש יאוש וכו'. וה"ק יש יאוש מחמת שקוע לקרקע ואפילו לא נתיאשו שלא אמרו ויי ליה לחסרון כיס הוה ליה כמו צווח על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה בים ה"נ כיון שנשתקעו שם הבעלים ממנה ונקראת על שם האנס בודאי לא תחזור עוד ואפילו מצפה הוא שתחזור לו אוסרה אנס דבר תורה אבל יאוש בלא שיקוע לא תני ובהכי רווחן כמה שמועות בתלמוד דמוכחן דיאוש לא קני בקרקע בפ' לולב ה?גזול ובפ' חזקת הבתים ע"כ וזה נכון:

3 days, 1 hour ago
User None added a connection between Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 388:61:1 and Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 72:50:1
(automatic citation link)

3 days, 1 hour ago
User None added a connection between Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 72:50:1 and Tosefta Shevuot 5:6
(automatic citation link)

3 days, 1 hour ago
User None added a connection between Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Borrowing and Deposit 5:6:1 and Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 72:50:1
(automatic citation link)

3 days, 1 hour ago
Shmuel Weissman edited Ritva on Ketubot 22a:1 history »
Version: Chiddushei haRitva, Munkatch, 1908. (Hebrew)

אלא גילוי מלתא בעלמא ואפילו משחתמו וכו' מקשים מנ"ל שיהא עניניו מתברר מאליו למחר להתכשר דלמא יתברר לפסול וי"ל דלענין פסול יוחסין כל המשפחות בחזקת כשרות הן עומדות ומהדרינן דלמא ידעינן בזה דעבד תשובה בהא ליכא הכחשה דסהדי קדמאי ולית לן למיחש אלא לנגיעת עדותו וכן פירש הרי"ף ז"ל וזה לפי שיטת' שהם פוסקים דכל תרי ותרי ספיקא דאורייתא אבל לדעת ר' חננאל ז"ל שוהוא פוסק דכל תרי ותרי אוקי גברא אחזקתיה פי' רש"י ז"ל עד שלא חתמו מעידים עליו חביריו או אחרים וחותם משחתמו אין מעידין עליו לא הם ולא אחרים כדי שיחתום עמהם דנהי דאתכשרו מכאן ואילך כשחתמו בכאן דהא במותב תלתא כחדא שפסולו של זה הפסק בנתיים ופרכינן והיכי דמי אלימא ערעור דגזלנותא תרי ותרי ננהו וכאלו אין כאן עדים ואוקי גברא אחזקתיה וכאלו היה כשר מעולם ולא נתבטל הצירוף וכ"ש כי ערער דפגם משפחה היה דגלוי מלתא בעלמא הוא ואוקי בידיה אחזקתיה ופרקי' לעולם ערעור דגזלנות' וכגון דאמר ידעי' ביה דעבד תשובה דאפילו לפי עדותן של אלו גזלן היה וליכא למימר אוקי גברא אחזקתיה והרי נתבטל הצירוף ביניהם וא"ת כיון שהעידו אלו שעשה תשובה קודם ערעור של אלו הרי לא נתבטל הצירוף וכשר היה כשחתמו וי"ל דהא ליתא כי אין זה נכשר עד שיעידו בב"ד ועוד דאפי' הוא נכשר למפרע ומשום דעבד תשובה כיון דלא נתברר הכשירו עד עכשיו דין הוא שיתבטל הצירוף צריכא למכתב במותב תלתא כחדא הוינא וחד ליתוהי פי' אין הקפידא אלא דלכתב במותב תלתא כחדא הווינא. ואע"ג דלא כתבינן וחד ליתוהי דכיון דכתב דהוי במותב תלתא למה לי למכתב וחד ליתוהי אמאי צריך טפי עדיף כי כתב בי דינא מכי כתבי במותב תלתא כחדא הוינא. וא"ת דמיירי כי כתבי וחד ליתוהי האיך חשו לב"ד חציף אלא ודאי כדאמרן וכן משמע לעיל וכן פירשו התוספות. ודלמא כרבנן דבי רב כשמואל סבירא ליה ושמעינן מהכא דלית הלכתא כדשמואל ובדיעבד הוא הרי דיניהן דין ואע"ג דרב נחמן סובר התם כשמואל הוא סוגיא דהכא דנהירא כרבי אבהו דאמר אין ראיה דין ובתוספתא דחו דהכא ה"ק דלמא כדשמואל סבירא ר"ל בקיום שטרות דרבנן ואנן קי"ל דאדרבה אף שמואל מודה בקיום שטרות כדאיתא בפרק חזקת הבתים דההיא דברי הכל היא וכיון דסוגיון דהכא איכא לפרושי הכי לית לן למדחי דשמואל ור"נ דהלכתא כוותייהו בדינא משום דהכא כר' אבוהו וכן פסק ר"ת ז"ל ופסקו הלכה כר' אבהו וכן דעת רבותי והא כתיבנא לה בדוכתיה בס"ד:

3 days, 1 hour ago
Shmuel Weissman edited Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 72:50:1 history »
Version: Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898 (Hebrew)

 ה"ל מחוייב שבוע' ואיל"מ כן הוא בטור ורמב"ם ושאר פוסקים וכ' ה' המגיד פי"ג מה' מלו' שזו סברת הרב ן' מגש פרק שבועת הדיינים וכן כתב עוד הרמב"ם פרק ה' מה' שאלה גבי הפקיד אצלו פירות שאינם מדודים כו' ושכך הורו רבותיו הר"ב ר"י הלוי מגש ורבו ז"ל וכן כ' הטור והמחבר לקמן סי' רצ"ב סעיף י"ד וכן כתב עוד הט"ו לקמן סי' רצ"ח ס"א ולקמן סי' שפ"ח סוף סעיף א' ושאר דוכתי ובס"ק שאח"ז כתבתי מה שהשיג הראב"ד דלא ה"ל משאויל"מ מטעם דלא ה"ל לידע ושיש פוסקים מסכימים עמו ושהעיקר כהרמב"ם וסייעתו: ועוד השיג הראב"ד פ"ה מה' שאלה דהא בעינן שיודה לו בדבר שבמנין (וכדלקמן סי' פ"ח סעיף כ"ג כ"ד) . וגם בסמ"ג עשין פ"ח דף קע"א ע"א אחר שכ' כדברי הרמב"ם דפ"ה מה' שאלה שהעתיק המחבר לקמן סי' רצ"ח ס"א כ' וז"ל אמנם בדין זה אני אומר שאין כאן אלא שבועה דרבנן מאחר שאינו מודה בדבר שבמנין כך וכך דינרים היו בו והשאר איני יודע ובשבוע' דרבנן לא אמרינן משואיל"מ עכ"ל והיינו כהשגת הראב"ד פ"ה מה' שאל' וכן כ' בשלטי גבורים סוף פ' הכונס ופ' חזקת הבתים דף קע"ז שהיא טענ' גדולה על הרמב"ם ושאינו יודע לתרצה (ונראה דאישתמיטתי' דברי הרא"ש והר"ן פרק שבועת הדיינים וכמו שכתבתי לקמן שהרי לא זכרם שם כלל) גם בספר גי' תרומה שער ל"ח חלק ג' דף קס"ט הקשה קושיא זו על הרמב"ם וכתב נתקשיתי והאריך בה הרבה והניח' בקושי' ותמהני עליו איך לא שם אל לבו שכבר התעוררו הראב"ד והסמ"ג והרב המגיד והרא"ש בזה וכמו שכתבתי לקמן: ולפי שענין זה נוגע בכמה מקומות צריך לירד לעומקו ולברר דל"ק מידי לפע"ד על הרמב"ם ז"ל והנה ראיתי בהרא"ש פ' שבועת הדיינים שכתב וז"ל המלוה את חבירו על המשכון כו' עד שמא ישבע זה ויוציא הלה את הפקדון כתב ה"ר יוסף הלוי ז"ל והיכא דאמר מלוה אנא לא ידענא כמה הי' שוה אבל ידענא שהי' שוה יותר ממה שהי' לי עליו ואיני יודע כמה ה"ל מחויב שבוע' ואי' ל משלם ויש מקשין על דבריו דכיון דלא ידע כמה הי' שוה לא מיחייב שבועה דהא לא מוד' בדבר שבמדה ומשקל ומנין והוה כההיא דתנן אלא מה שהנחת אתה נוטל ועוד שהרי אינו כופר בשתי כסף שהוא אומר שאינו יודע כמה הי' שוה ומיהו כל הגדולי' הסכימו לדברי הר"ר יוסף ז"ל שהרמב"ם כתב בה' שאלה פ"ה המפקיד פירות אצל חבירו שאינן מדודין וערבן עם פירותיו ולא מדדן ה"ז פושע בעל הפקדון אומר כך וכך היו והשומר אומר איני יודע ישלם בלא שבוע' שהרי חייב עצמו בתשלומין ואינו יודע כמה הוא חייב ונמצא מחויב שבוע' שאין יכול לישבע וכזה הורו רבותי ה"ר יוסף ז"ל ורבו והרמב"ן תירץ ודבריו אין מובנים ונראה דלא ק' דכיון שאומר יודע אני שהי' שוה יותר ממה שיש לי עליו הודה ששוה פרוטה יותר שפחות משוה פרוט' אינו נחשב שויו בחפץ אחד ואם לא יגיע שוה פרוט' אינו מונה אותם הלכך זה שאומר שהי' שוה יותר מסלע ע"כ בפרוט' הודה הרי יש כאן הודאת ממון וכיון שהוד' בסתם אין בכלל הודאה זו אלא פחות שבממון ואין יכולין להוציא ממנו אלא בפרוט' והוה כאלו הזכיר בפירוש שוה פרוט' יותר הלכך על כל השאר אמר איני יודע ואלו כפר על השאר יש כאן כפירות שתי כסף וכיון שאמר איני יודע הוי מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע משלם ולא דמי לבית מלא מסרתי לך והלה אומר איני יודע אלא מה שהנחת אתה נוטל דהתם אין הנתבע משיב שמא אלא כך הוא אומר מה שאמרת שבית מלא הפקדת אצלי מזה לא נתתי לבי לידע אם הי' ממש מלא וגם הטענ' אינה כל כך בריאה שכן מורגל בלשון מלא שבית שהוא קרוב להיות מלא קורין אותו בית מלא פירות אבל זה אני יודע בודאי שכמו שהנחתו אתה נוטלו הלכך אין כאן הודא' כלום כיון שלא טען ולא השיב דבר שבמד' ומשקל ומנין שהרי לא טען עליו אלא חסרון פירותיו והלה אומר שלא חסרו אבל האומר כך וכך פירות הפקדתי אצלך והלה אומר פירות הפקדת אצלי ואיני יודע כמה היו אם לפי טענת המפקיד היו שוין שתי כסף והנפקד אומר יודע אני שהיו שוין פרוט' ואיני יודע כמה היו שוין יותר יש כאן חיוב שבועה אבל אם אמר פירות סתם ולא הודה בשוה פרוט' אין בהודאתו משמעות של שוה פרוט' שאף בפחות משוה פרוט' קרוין פירות עכ"ל: ואני אומר במחיל' מכבוד הרא"ש אדרב' דבריו אינם מובנים ודברי הרמב"ן מובנים היטב שנראה מדברי הרא"ש שמתרץ על מה שהקשה מהא דתנן מה שהנחת אתה נוטל דדוקא במלוה על המשכון ודאי הודה בפרוט' אבל בהך דתנן מה שהנחת אתה נוטל אינו מודה אף בפרוט' לפי שאף בפחות מש"פ קרוין פירות ועל שהקשו דהא אינו כופר בשתי כסף מתרץ כיון דעל השאר יש כאן כפירות שתי כסף ולא דמי לבית מלא כו' דהתם אין הנתבע משיב שמא כו' ודברים אלו לא אוכל להולמן. מהו זה שאמר אין הנתבע משיב שמא כו' וגם מהו זה שאמר וגם אין הטענ' בריא' כו' הא קי"ל כרבא דאפי' אמר ברי בית זה מלא מסרתי לך או עד הזיז מסרתי לך והוא אומר מה שהנחת אתה נוטל פטור כיון שאינו מורה לו בדבר שבמדה ומנין וגם פשטא דמתני' מי לא עסקינן נמי בפירות חשובים אתרוגים וכיוצא בהן שאפי' פירא אחת שוה פרוטה דכשמשיבו היו בו פירות ואיני יודע כמה הם ודאי הוד' בשוה פרוטה ועוד דהא קתני' במתני' נמי כיס מלא מעות מסרתי לך והלה אומר איני יודע אלא מה שהנחת אתה נוטל פטור ואפשר דמפרש איני יודע אם היה שם מעות או סיגים אבל פשטא דמתני' לא משמע הכי והכי משמע נמי להדיא בהרמב"ם ריש פ"ד מה' טוען והסמ"ג והט"ו לקמן סי' פ"ח סעיף כ"ג דאה שמודה לו שהי' בו בודאי מעות כגון דינרים או פרוטות פטור כיון שלא הודה לו בדבר שבמנין. והכי מוכח נמי בתוספתא סוף פ"ה דשבועות דקתני התם עשר מנורות של ק' ליטרין בידך איני יודע הרי הן לפניך עשר כסות לי בידך איני יודע הרי הן לפניך עשר כורין של חטין לי בידך איני יודע הרי הן לפניך פטור מפני שלא הודה במדה בית מלא פירות לי בידך וכיס מלא מעות לי בידך אין לך בידי אלא חציין ושלישן חייב מפני שבית מדה וחציו ושלישו מדה כיס מדה וחציו ושלישו מדה ע"כ והא מנורות וכסות אפי' אחד מהן ודאי שוה פרוטה ואפ"ה משמע דאע"פ שמודה לו עכ"פ במנורה או כסות אחד פטור כיון שאינו מודה במדה והכי משמע נמי פשטא דסוגיא דשמעתא בפ' הדיינים. ועוד קשה לי לדעת הרא"ש דמחלק דבאומר פירות סתם אין בהודאתו משמעות של שוה פרוטה שאף בפחות מש"פ קרויין פירות והרי הרמב"ם פ"ה מה' שאלה שהביא כתב המפקיד פירות כו' והשומר אומר איני יודע כו' ובאמת משמע מדברי הרא"ש דמתרץ דהרמב"ם איירי שאומר בהדא יודע אני שהיו שוין פרוטה ואיני יודע כמה היו שוין יותר אבל לא נהירא כלל לפרש כן דבריו שהרי כתב והשומר אומר איני יודע משמע שאינו אומר רק איני יודע כמה היו ותו לא מידי ועוד אם היה חילוק בזה בין כשאומר סתם איני יודע ובין כשאומר יודע אני שהי' שוה פרוטה כו' ה"ל להרמב"ם לכתוב והשומר אומר יודע אני שה 'ן שוין פרוטה ואיני יודע אם היו שוין יותר: ומה שכתב הרא"ש והרמב"ן תירץ ודבריו אינם מובנים. לפי עניות דעתי דברי הרמב"ן מובנים היטב והם ברורים ועיקר וכמו שאבאר. וז"ל הר"ן פרק הדיינין ומ"מ יש לדקדק בדינו של ה"ר יוסף הלוי שורר שאבד מה שהופקד בידו ואמר איני יודע כמה היה שוה למה אנו דנין אותו כמחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם הרי אינו מודה בדבר שבמדה ומשקל והוי ליה כאומר איני יודע אלא כל מה שהנחת אתה נוטל פטור ועוד שאינו כופר בשתי כסף שהרי הוא אומר שאינו יודע כמה היה שוה ותירץ הרמב"ן וז"ל דלא דמי דכי אמר איני יודע כמה היה שוה אלא מה שהנחת אתה נוטל כיון שהודה לו בכל מה שבבית והוא דבר שאפשר לעמוד בו לא דבר שבמנין הוא (ואינו מין הטענה כן הגיה מהר"ם מטיקטין ולא כיוון יפה וכמ"ש לקמן) ופטור אבל שומר שאמר איני יודע כמה היה שוה אין בהודאתו אלא פחות שבממון דהיינו שוה פרוטה ועל השאר הרי הוא כופר גמור (והוי ממין הטענה כן הגיה מהר"ם מטיקטין וכתב בגליון הר"ן כך הגהתי לפי ישוב הדברים והאשר"י כתב ז"ל והרמב"ן תירץ ודבריו אינם מובנים ע"כ ותירץ הוא ז"ל שם בענין אחר עכ"ל. ואין הגהתו נכונה דמה ענין מין הטענה לכאן ונראה שגם הוא לא ירד לסוף דעת הרמב"ן והדבר ברור דדעת הרמב"ן כמ"ש לקמן) כיון שא"א לחייבו מתוך טענתו שהרי הוא דבר שאי אפשר לעמוד עליו וה"ל כאומר חמשין ידענא וחמשים לא ידענא דדיינין לי' כמחויב שבועה ואיל"מ ה"נ הרי הוא כאומר פרוטה ידענא שהוא שוה ואידך לא ידענא ומ"מ דוקח באומר יודע אני שהיה שוה ממון אבל איני יודע כמה חבל באומר איני יודע אם היה שוה כלום פטור דאין כאן הודאה כלל ע"ש: וגם בספר גידולי תרומה שער ל"ח ח"ג דף קס"ט נראה דאישתמיטתיה דברי הרא"ש הנ"ל ודברי הראב"ד וסמ"ג שהבאתי לעיל וכתב נתקשיתי בדין שכ' הרמב"ם פ"ב מה' שאלה כו' והאריך הרבה בקושיא זו והניח' בקושיא וכתב בסוף דבריו אחרי כתבי כל זה מצאתי להר"ן ז"ל בהדיינים כתב וז"ל ומ"מ יש לדקדק בדינו של ה"ר יוסף הלוי כו' ותירץ הרמב"ן ז"ל כו' עד הכא נמי הרי הוא כאומר פרוטה ידענא שהוא שוה ואידך לא ידענא ע"כ ובעניותי לא זכיתי לירד לעומקן של דברי הרמב"ן ז"ל דבאומר מה שהנחת אתה נוטל מי לא עסקינן כשהלוה אומר בית זה מלא מסרתי לך והרי כמשיב איני יודע אלא מה שהנחת אתה נוטל הוא מודה בפירוש בכל מה שנמצא שם בבית דודאי הוא חייב בו שבפחות ממה שיש שם אינו יכול להפטר ועל השאר משם עד כדי מילואו שתובע לו המפקיד הוא טוען שאינו יודע אם היה שם יותר או לא והרי זה ממש כאינו יודע כמה הי' שוה דכשהמפקיד אומר מנה היה שוה והלה משיב איני יודע אמרי' שאין בהודאתו אלא פחות שבממון דהיינו פרוטה אע"פ שהוא אינו מפרשו הכי נמי מה שהנחת אתה נוטל אין בהודאתו אלא הפחות שאפשר דהיינו מה שנמצא בבית אע"פ שהוא אינו מפרש ועל השאר הרי הוא כופר גמור כי היכי דבאומר איני יודע כמה שוה נמי אמרי' דמפרוטה עד מנה שתובע המפקיד הרי הוא ככופר גמור כיון שא"א לחייבו מתוך טענתו ומה שאנו רוחים ויודעים כמה יש בבית מה יתן ומה יוסיף והילך ליכא הכא עכ"ל ומה אעשה שגם הוא לא זכה להבין דברי הרמב"ן ולפע"ד דברי הרמב"ן מובנים היטב והם ברורים דכי אמר איני יודע אלא מה שהנחת אתה נוטל נהי דבכלל הודאתו הוא עכ"פ שוה פרוטה מ"מ כאן שהודה בכל מה שמונח שם בבית לאו דבר שבמנין הוא דהא יכול להיות שיש בבית יותר מ"ה וא"כ אינו מודה שוה פרוטה דוקא שהרי הוא אומר כל מה שהנחת אתה נוטל וא"כ אם והיה שם יותר מש"פ או כמה פרוטות יטול גם כן ואם כן אין קצבה להודאתו והרי כאומר איני יודע אם יש שם ש"פ או כמה פרוטות ואפי' לא נמצא שם בבית רק שוה פרוטה ולא יותר מ"מ כיון שהוא תלה הודאתו במה שיש בעין לפנינו בבית לא נתן קצבה להודאתו שהרי בשעת הודאתו אין קצבה לבית דין כמה יחייבו וכשאנו רואים אח"כ דבר קצוב ממילא היא קצוב שהוא בעין אבל הודאתו לא הי' בדבר שבמנין אבל שומר שאמר איני יודע כמה היה שוה הרי כאלו הודה מיד בש"פ דוקא ולא יותר שאין לך בהודאתו אלא פחות שבממון דהיינו ש"פ ולא יותר כלל ועל השאר הרי הוא כופר גמור שהרי כיון שאבד אותו דבר ואינו בעין ואי אפשר לומר אם יהיה שם יותר יטול ג"כ שהרי נאבד אותו דבר א"כ הרי כאלו הודה רק בש"פ דוקא ולא יותר שהרי אינו מתחייב אלא מתוך הודאתו כיון שנאבד ואי אפשר לחייבו מתוך טענתו אלא בפרוטה דוקא ולא יותר ואם כן בשעת הודאתו יודעים הב"ד דבר קצוב לחייבו פרוטה שהרי הב"ד יאמרו לו פרוטה תשלם ואם כן יש קצבה בהודאתו והוי דבר שבמנין משא"כ במתני' שאין הב"ד יכולים לקצוב חיובו רק אומרים לו צא וטול את שלך מה שמונח שם. כך הם ביאור דברי הרמב"ן ולא הוצרכתי להאריך רק מפני שהרא"ש כ' שאין דבריו מובנים וגם שאר אחרונים לא הבינו דבריו וכמו שהבאתי דבריהם לעיל ולפע"ד דבריו מובנים היטב ודבריו מוכרחים וברורים דוק ותשכח שכן הוא: ונראה שלזה כוון הרב המגיד פ"ה מה' שאלה שכתב וז"ל אלא שהראב"ד ז"ל נשען על טענה האחרת שאינו כופר לו בדבר שבמנין וכבר דחה הרמב"ן ז"ל טענה זו בטעם נכון בחדושיו שם בשבועות עכ"ל ובשלטי גבורים ס"פ הכונס ופ' חזקת הבתים דף קע"ז כתב על השגה זו כתב הרב המגיד שהרמב"ן תירצה בחדושיו שם בשבועות היטב ואני לא ידעתי עכ"ל ונראה דאישתמיטתיה דברי הרמב"ן שהביא הר"ן פ' שבועות הדיינים שהבאתי לעיל: וכן ראיתי בריב"ש סי' שפ"א שהביא דברי הר"י הלוי בשומר שאמר איני יודע כמה הי' שוה הו"ל משואיל"מ וכתב שה וז"ל ועוד שאף אם באנו לומר כן שכיון שלא נודע שנאבד המשכון על גוף המשכון הם דנין ולא יתחייב סך ההלואה אם כן מטעם אחר אין כאן חיוב שבועה שהרי כשהמלוה אומר איני יודע ה"ל כאומר מה שהנחת אתה נוטל ולא חשבי' ליה מודה בדבר שבמדה ומשקל ומנין דבשלמא כשטענתם על הדמים אנו חושבים כשאומר א"י כמה הי' שוה כאלו הודה בפחות שבממון שהרי א"א לעמוד עליו יותר מכן אבל באומר איני יודע אלא מה הנחת אתה נוטל שבמשנה פ' שבועת הדיינים גבי בית מלא מסרתי לך הרי הודה בכל מה שבבית והוא דבר שאפשר לעמוד עליו ואם כן הרי הודה בדבר שאינו קצוב ונודע לבית דין ולאו דבר שבמנין הוא ופטור ע"כ ונראה שדבריו לקוטים מדברי הרמב"ן שהרי כתב שם ואפי' בדין שומר הוסיף הרמב"ן ז"ל דדוקא כשיאמר שוה ממון הי' וא"י כמה אבל אם אמר סתס איני יודע דלמא אפי' פרוטה אינו מודה כו' והם ממש דברי הרמב"ן שבר"ן דלעיל. וא"כ עמדו דברי הר"י הלוי והרמב"ם וסייעתו ונתבטלו השגת הראב"ד והסמ"ג ושאר אחרונים הנ"ל עליו. ונראה שגם הסמ"ג עצמו חזר בו שהרי הוא עצמו כתב בעשין ע' דף קמ"ח ריש ע"ב כדברי הרמב"ם שהעתיק המחבר לקמן סי' שפ"ח סס"א וכן בעשין צ"ד דף קע"ו ע"ד כ' בדברי הרמב"ם והטור והמחבר כאן וא"כ בע"כ דברי הסמ"ג דף קע"א סותרים למ"ש הוא עצמו בשני מקומות כדברי הרמב"ם וכן הסכמת הפוסקים בהרבה מקומות והכי נקטינן (עיין בתשובת מהרשד"ם סימן ס"ט):

3 days, 1 hour ago
User None added a connection between Shevuot 45b:11 and Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 87:21:1
(automatic citation link)

3 days, 1 hour ago
User None added a connection between Shevuot 44b:8-49a:3 and Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 87:21:1
(automatic citation link)

3 days, 1 hour ago
Shmuel Weissman edited Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 87:21:1 history »
Version: Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898 (Hebrew)

 היינו דוק' שטוען הנתבע טענה כו'. צ"ע בדין זה שמדברי הרא"ש רפ"ק דמציע' משמע להדי' דגם בזה עד מסייעו פוטרו שכתב שם וז"ל והר"ר יונה ז"ל הקשה (אהא דעד מסייע פוטר) מהא דאמרינן בפרק כל הנשבעין מכלל דתרוייהו סברי המפקיד אצל חברו בעדים אין צריך להחזיר לו בעדים בשטר צריך להחזיר לו בעדים פירוש כדי ליפטר משבועה דאף בלא עדים נאמן הנפקד בשבוע' לומר החזרתיו לא מצי א"ל שטרך בידי מאי בעי במגו דאי בעי אמר נאנסו כדאית' בפרק המוכר את הבית ואמאי אמר בעדים הא אם יחזיר לו בעד אחד יפטרנו מן השבועה ונראה לי דלא קשה דאגב דאמרינן התם ובכל דוכת' המלוה את חברו בעדים אין צריך להחזיר לו בעדים נקט נמי התם בעדים ופירושו בעדות המועיל לו דהיינו אף עד אחד עכ"ל הרי להדי' דאפי' היכ' דאינו נאמן ע"י מגו עד מסייע פוטרו ולכך כתב דאם הפקיד אצלו בשטר אע"ג דאינו נאמן לומר החזרתי אלא במגו דנאנסו אם יש לו עד אחד שהחזיר פטור משבועה. ושוב ראיתי במרדכי רפ"ק דמציע' כ' אבל אם יש ביד שמעון משל ראובן נוטל בלא שבועה שהרי העד מסייעו לפטור משבוע' כך פסק רבי מאיר בתשובתו והוא בתשו' מהר"מ ד"פ סי' תפ"ז וע"כ שמעון אינו נאמן אלא ע"י מגו כגון דליכא עדים וראה דאל"כ לא היה נשבע ונוטל בלא העד והשתא נמי שכנגדו נשבע להכחיש העד הרי שס"ל למהר"מ גופי' דאפי' היכ' דאינו נאמן אלא ע"י מגו עד מסייע פוטרו. וא"כ לפי דברי הר"ב סותרין דברי מהר"מ שבמרדכי גופי' אהדדי ויש לי ליישב בדוחק דברי מהר"מ שבמרדכי בפ"ק דמציע' לדעת הר"ב אבל יותר נראה שמהר"מ שבמרדכי בפ' ח"ה לא קאמר אלא גבי קרקע דהמגו הוא להוצי' קרקע מחזקת' וע"ש שכן מדוקדק בלשונו ואם כן אדרבה דעת מהר"מ כהרא"ש ומכל מקום דברי הר"ב צ"ע שוב אירע כך מעשה פה ק"ק ווילנא באחד שתפס כלי מחבירו וטען שחייב לו כך וכך והי' לו עד מסייעו ופסקנו שיטול בלא שבועה וגם מן הסברא נראה כן דכיון דאמרי' דעד אחד לענין שבועה חשיב כב' עדים לענין ממון א"כ כי היכי דב' עדים היו מחייבים בכל ענין ה"ה ע"א המסייע פוטר בכל ענין ודוק:

3 days, 1 hour ago
Shmuel Weissman edited Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 22:18:1 history »
Version: Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898 (Hebrew)

 ויצא חוץ לב"ד כו' ויש חולקין כו' כתב בסמ"ע ויש לדקדק על הר"ב דלא הוה ליה למימר האי דינא דיציאה מב"ד אמי שאומר איני רוצה לישבע אלא אשלם ויצא אלא ה"ל לכתוב כן אכלל הדברים דמי שקבל עליו שום ענין בפני בית דין ויצא נקרא גמר דין ושיש חולקין ע"ז כו' וצ"ע עכ"ל ולפע"ד לק"מ דמסתבר ליה להר"ב בכל הדינים כהמחבר ורמב"ם (דגרסי ונשבע בוי"ו) כיון דמחוסר מעשה דשבועה אבל באמר אשלם מספק' ליה די"ל דכיון דקבל כן ולא מחוסר מעשה חייב לשלם וכ"כ הר"מ בר נחמן פ' י"נ בחדושיו חילוק זה להדיא וז"ל ואין דבריו של ר"ת ז"ל נוחין בזה דכיון שאמר הריני משלם הרי הוא כגמר דין ומאי שנא מנאמן עלי אבא וגמרו דינו וא"ל שלם ואפי' למי שגורס כאן ונשבע א"י לחזור בו י"ל מפני שעדיין מחוסר שבועה ושמא לא ישבע עכ"ל רמב"ן וע"ש וגם מדברי ראב"ן משמע דמחלק בכך דבפ' יש נוחלין דף ק"ז ע"א גורס ונשבע וכתב דעד שלא נשבע יכול לחזור בו ובפרק זה בורר דף קי"ב ע"א כתב וז"ל וגמר דין דחיוב ממון משאמרו לו ב"ד צא תן לו וגמר דין דשבועה משנשבע וכו' וכ"כ עוד בביאור יותר בפ' שבועת הדיינים דף קט"ו ע"ג ע"ש וכן משמע להדיא בפסקי מהר"מ רקנטי סי' רס"ד בשם ר"י אור זרוע שמחלק בכך ע"ש. ולענין דינא כבר העליתי לעיל סקט"ז דבכל גווני א"י לחזור בו ע"ש:

3 days, 1 hour ago
Shmuel Weissman edited Chiddushei Ramban on Bava Batra 33a:1 and 6 others »
Version: Chiddushei HaRamban, Jerusalem 1928-29 (Hebrew)

אמינא אי מהדרנ'א לה לארעא. כלומר שאחזירנ' להם לגמרי ואחר כך אתבעם בדין מחמת שטרי שיש לי על אביהם. אמור רבנן הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה. ובדין דהוה ליה למימר אמור רבנן אין נזקקין לנכסי יתומים קטנים אלא שהוא רוצה היה להמתין פד שיגדילו ובלבד שלא ישביעוהו ואיכ' דקשיא ליה כי אמר לקוחה היא בידי הא מחויב לישבע היסת דשבועה דרבנן נשבעין ואפי' על הקרקעו' כדאמרי' גבי הפוגמת כתובתה וכדכתבו הגאונים ולאו קושיא היא דהא אין היתומים טוענין אותו בברי' ואין נשבעין על השמא היסת הא בברי' נשבע אף על פי שהחזיק וכן כתב הרב רבי יוסף הלוי ז"ל בפרק לא יחפור והרב רבי משה הספרדי תלמידו זכרונו לברכה הסכים על ידו. ואיכא מאן דאמר אפילו טענו נמי ברי פטור דכיון דאכלה שני חזקה כמאן דנקיט שפ,ר דמי ובתשוב' לגאון שדרו ממתיבתא לכך נקרא חזקה שהיא בשמא ולא נוחייב שבועה וכן דעת ה"ר שמואל ז"ל ותמהני למה ליה לרב' בר שרשום למיעבד הכי בששלמו ימי משכנתי' ליחי לבי דינא ולימא ליה למילת' בצירת' ויתבע את היתומים בחובו קודם שיחזירנה לידם ונאמן עד כדי דמי הקרקע מנו דאי בע, אמר זבינת' כדינ' דעיזי דלקמן ודההו' גברא דחבל סבינ' דאשכבת' ולא בעי' אשתבועי כיון דאיכא מגו ונראה משום דיתמי קטנים נינהו וכי אמר משכנתא האי גבאי ושלימו ימי משכנתא מפקינא מיניה ולא מזדקי' לפרוע חובו עד שיגדלו ולכשיגדלו ליבא מיגו ולא מהימן ההיא שעת' במגו דמצי אמר כשהם קטנים לקוחה היא בידי דהאידנא לא מצי למימר בהכי ואינו נאמן במה שהוא אומר עכשיו זוזי יתירי אית לי גבי אבוהון וא"ת הרי בשבא לבית דין כשהם קטנים אמר דזוזי יתירי אית ליה גבי' וההיא שעת' איכ' מגו נהי דאיכא מגו כיון שהן קטנים אין נזקקין לטענותיו לא יהא אלא שיביא עדים כלום מקבלין אותן שלא בפני בעל דין אבל לדעת מקצת הגאונים ז"ל שאומרים שהמלוה על המשכון א'ן לו אלא בשבועה חמורה אע"פ שהוא נאמן במגו אין אתה צריך לטעם שאמרו וא"ת לדבריהם מאי אהני לי' לרב' בר שרשו כי אכל דהא אע"ג דאיכא מגו שבועה בעי לא תקשי לך שלא אמרו בן אלא במוציא מיד חברו כגון המוציא משכון מתחת ידו ואומר כך ובך יש לי עליו שביון שאין טענתו על גופו של משכון והוא גועל מחברו נשבע נוטל כדין המכיר כליו וספריו ביד אחר שאף צול פי שיש לומר בה מנו נשבע ונוטל אבל הכא אם קדם ואכל מה שאכל אכל שכל דיני מגו כך הן שאם יתבעוהו היתומים יאמר להם אין לכם בידי כלום אבל אין אותו הדין ברור אצלנו ויש לנו עליו תשובות 'במסכת שבועות נשא ונתן בו וצורנו יצילנו מכל חטא ושגיאה ונראה מדברי הר"ר יהוסף הלוי ז"נ שמפ' לה בדרך אחרת ואו' שרב' בר שרשו מודה היה ליתומים שהקרקנג שלה' וכבר שלמו ימי המשכונה אלא כך אמר אם אחזור להם הקרקע ואתבע אותם לגבות בין מזו בין משאר נכסים כדין בעל חוב בעינן אשתעבועי לפיכך לא אתבע אותם אלא אחזיק בקרקע והם אינן יכולין להוציא מידי שאני נאמן בדין מגו ואף על פי שהם קטנים כיון שאין אנו נזקקין למכור כלום מנכסיהם ולא מוציאין מידם אלא מה שהוא ברשותי ואני נאמן עליו לומד שהוא של, אינן יכולין להוציא ממני ואמר ליה אביי לקוחה היא בידי לא מצית אמרת ה,לכך על כרחך תחזיר הקרקע שבחזקת היתומים הוא ומחמת ראי' שטרך יש לך לתבעם ואין נזקקין לעמוד עמך בדין עד שיגדילו דחיישינן לצדרי אי נמי לשובר כיוו דליכא מנו דתפיסה אלא ראיה דשטרא. שם אמר ליה לקוחה היא בידי לא מצית אמרת. פירש רבינו חננאל זכרונו לברכה דכיון דאיכא עליה קלא דארעא דנאו דיליה קא אכל הוה ליה לאזדהורי בשטריה דמחאה גופ' משום קלא הוא והכ' כיון דאיכא קלא כמחאה דמי' כך פירשה הרב רבי שמואל זכרונו לברכה ויש אומרים דהוו אתו סהרי ומסהדי דארעא במשכנתא אתא לידיה ומשום הנהו סהדי הוא דנפק קלא שלא חזר ולקחה וכל כי האי גונ' ביון שיש עדים שירד ברשות שוב אין לו חזקה כדמוכח בפירקין ואחרים אמרו דלאו לדינא אתא קמיה דאביי ולאו דינא היא קאמר ליה אלא עצה טובה דגבר' רבה הוא ולא מיבעי ליה למעבד הכי ולדברי רבינו חננאל זכרונו לברכה צריך שיה' קלא דלא פסיק והוחזק בבית דין שכל קול שלא הוחזק בבית דין אינו קול כדמפורש בדוכתיה. ולי נראה הכי קאמר לי' לקוחה היא בידי לא מצית אמרת דבעית לאיתויי סהדי שהחזקת בה בחיי אבוהון ואין מקבלין עדים שלא בפני בעל דין כיון דאיכל קלא דיתמי הוה כדאמרינן בפרק הגוזל גבי בר חמוה דר' דרבי ירמיה דטרק גלי באפיה דרבי ירמיה כלומר שהיה רבי ירמיה דר בבית והתינוק נכנס שם ונעל בפניו ואמרינן שלו הוא תובע כיון דקיימ' בחזק' דאבו' כלומר שהיו הבתים ידועין ומוחזקין לאב'ו וזה צריך לעדי חזקה וכאן נמי, כיון דאיכא עלה קלא דארעא דיתמי הוא כלו' שהכל יודע,ן שהי' של אביהם או אפטרו' שלהן תובעין ורב' בר שרשו צריך עדי ואין מקבלין עדים שלא בפני בעל דין ואי ליכא קלא בהכי אפילו באין יתומים לתבוע בעדים דשל אבות' או במקח אין כח ביד היתומים להול,א מידו כדאתמר התס בתינוק שתקף בעבדיו וכו'. הילכך מיחייב לאהדור' ניהלייהו וכי נדלי יתמי אי אית ליה עידי חזק' מהימן בדין מגו , שס ובי גדלי יתמי זיל אשתעי דינא בהדייהו. ששטר היה לו. ומה שאמר הרב רבי שמואל ז"ל דאפילו מלוה על פה גובה לא אמר כלום הואיל וליכא מנו שאין חזקתו מועלת לו לפי שאין לו מלוה על פה נגבית מן היורשין אלא בשחייב מודה או שמתו ומית בשמתיה או בתוך זמן כדריש לקיש ואלו הוה הכי לא הוה אמור רבנן הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה. שס קריביה דרב אידי בר אבין שכיב ושבק דיקל' ואמר הח, דיקל' לקריביה. כלומר שהוא יורש שלי אבל אם כנותן מתנה היה לא נתברר לי דינו לפי שיש לומר בשני טוביה תלמיד תכם וקרוב תלמיד חכם קודם וכאן נמי אע"פ שהוכיר קרוב כיון דהאי תלמיד חכם וקרוב יש לומר שהוא קודם בשוד' דדיני אע"פ שהאחר קרוב ממנו.ה להם לגמרי ואחר כך אתבעם בדין מחמת שטרי שיש לי על אביהם:

3 days, 1 hour ago
6 related »
Shmuel Weissman edited Chiddushei Ramban on Bava Batra 32a:1 and 2 others »
Version: Chiddushei HaRamban, Jerusalem 1928-29 (Hebrew)

הכא במאי עסקינן כגון דמוחזק לן באבוה דהאי דכהן הוא וכו'. ואי קשיא אמאי אוקמא בהכי לוקה, כגון דאתו בי תרי ואמרי בן גרושה ובן חלוצה הוא ואחתינ' ואתא חד סהד' בחד בניסן ואמר דכהן הוא ואתא נמי אחרינא בשני ואמר דכהן מעליא הוא ובמיחש לזילות' דבי דינא קא מפלגי ואיכא למימר בעי לאוקמ' בדאיכא הפסק בנתים משום דתנן במתניתין על פי עד אחד והיינו עד אחר דהא אחתיג"נא מאחר שבא הראשון ונועלין אותו עכשיו על פי זה השני ובלאו הכי לא מתני ליה עד אחד ולפי דעת רש"י ז"ל והרב רבי שמואל ז"ל תלמידו נמי הזכיר כאן בדבריו צריך הוא להעמידה כך שאם לא העלוהו על פי עד אחד מתחלק היה פסול מן הדין אף על פי שבאו שנים והעידו שהוא כשר דאמרי תרי ותרי נינהו ופסול ולא מוקמינן נברא בחזקת אבהתי' וכבר כתבתי בענין זה יותר מזה במסכת קדושין ובמסבת כתובות בכר'ד, שם אמאי קא סמכ' אהאי שטר' האי שטר' חספ' בעלמא הוא. פירש הרב רבי שמואל ז"ל בפירושיו ואיני מבין דבריו ולענין הדין בגמר' עצמ' תמה הוא למ' לא יהא אדם נאמן לטעון על פה במגו דיכול לתבוע בשטר והא אפילו במגו דתלו, במעשה ומחוסר מעשה נמי אמרינן כדאמרינן בעלמא שהרי בידו לגרשה ושמעתי פירושה משום דלא אמרי' מגו לאפוקי ממונא וכן פירש' רבי יהוסף הלוי ז"ל והאי נמי כיון דאית ליה חזקה דאבהת" לא מפקינן מיניה ורבא סבר אמרינן מגו אפילו לאפוקי ממונא ואפסיקא הילכתא כרבא בארעא משום דברשות מחזיק קיימא הוה ליה מוציא מחברו ומגו לאוקמי ממונא הוא ואע"ג דקיימא לן קרקע בחזקת בעליה עומד,ח כיון דאיכא מגו ותפיס לה איהו מהימן ואף על גב דבחזקת אבהתי' דהאיך קיימא אי נמי אפשר לפרש' בשהחזיק בה שני חזקה וקמ' ליה בתזקתי' ומיהו א, איפסילה ליה שטר' דידיה איבטילה לה חזקתי' כדתני' בתוספתא האוכל שדה נוחמת אונו ונמצאת אונו פסולה הרי זו אינה חזקה הילכך אי איפסיל' שטרוז דלאו מפומי' דהאי איבטיל' חזקתי' אבל השתא דאיכא מגו והחזיק בה קמה לה ארעא בחזקתי' בלא שטר' הילכך הוה ליה מערער מיציא מחברו נפליו הראיה ורב יוסף סבר אוקי ארעא בחזקת אבהת' הואיל ומודה דפסול' היא הך שנור' ואבטיל' חזקתי' והילכתא כרב' בהא ולשון זה ודאי אינו דכל דאחזיק אע"ג דנ'יבטל' טענת חזקת,' מגופה מגו דידה לאו לאפוקי ה,א אלא בדלא אחזיק וארעא בחזקת אבכתי' קיימ' כיון שיש לו עדים דשל אבותיו ולזה א,ן לו חזקה הילכך לא אמרינן ביה מגו ונמרי' לה דלא אמרי' מגו לאפוקי ממונא משנים אוחזין בטלית זה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי זה ישבע שאין לו בה פתות מרביע ואמאי לא משתבע אחצי' ולישקול תצי' מגו דאי בעי אמר כולה שלי אלא שמע מינה דלא אמרינן מגו לאפוקי ממונא והרי אנו צריכין לפרש מה יעשה רבה במשנתנו ולפי דעתי שזו אינה ראיה דכי אמר כול' שלי אינו נאמן אלא ליב,ול מחצית מה שטען כי אמר נמי תל,ה שלי אינו נאמן אלא ל'טול חצי טענתו וכבר פירשתי זה במקומו. ואי קשיא לך הא דאמרינן במסכת שבועות מגו דיכיל למימר לא היו דברים מעולם יכול למימר סיטראי נינהו ולא אחרט שטרא וגבי ליה אלמא אמרינן מגו לאפוקי ממונא. לאו קושי' הוא דאיהו נאמן לומר על מה שהוא תפים ספיראי נינהו ואין נאמנותו על מנה שבשטר אלא על מה שפרע לו שהוא או' סטראי נינהו ואף על גב דממילא מהני ליה מגו לגבות בו מנה שבשטר. ומיהו קשיא לי ההיא סוגי' דבריש פרק האשה שנתאלמנה דקאמרינן נאמנת אשה לומר מוכת עץ אני וגובה מאתים משום מגו ואע"ג דרבי יהושע בהאי מגו פליגי הא בעינן בגמרא מאי טעמא ומפרש,נן משום טעמ' אחרינא כדמפרש התם אלמא לכולי עלמא שמי'.מגו ומפקינן ביה ממונ' ועוד מצאתי מגו להוציא בפרק המקבל מלוה אומר חמש ולוה אומר שלש ואמר רב יהודה מלוה נאמן דאי בעי אמר לקוחה היא בידי. פירוש בסוף שלש באו לדין שאלו אכלן חמש מלוה ודאי נאמן רליכא למימר עליה מה דאיתמר עליה רב זביד ורב עוירי גא סבירא להו הא דרב יהודה מאי טעמא שטרא כיון דלנוביינא קאי מזהר זהיר ביה והאי מכבש הוא דכבשי' חדא דמחמש ואילך לאו לגוביינא קאי דמשכנת' דסור' היא ועוד דמשום תשד' דדילמ' כבשי' לא מפקינן מיניה דמלוה מאי דאכל אלא בסוף שלש באו וכך פרש"י זכרונו לברכה. וארעא אף על גב דמעיקרא ודאי הות ממשכנת' בחזקת בעליה עומדת לכולהו ספיקא כדאיתמר התם (התם) בסמוך ואפילו הכי מהני מגו לאוקומה ברשות' דמלו' מספיק' ולאפוקי פרי מרשות' דלו' דהוה מאר' ודאי ואין מגו להוציא ממון יותר מזה ועיינ' טוב' בהך שמעתא ומשמע לי דהכי פירוש' דהך שטר' לא מקימ' בבי דינ' באשרת' וכי אח' לבי דינ' א"ל האי שטרא זייפ' ממש הוא אי נמי שטר אמנ' גחין ואמר לי' לרבא אין זיפ' הוא כלומר שטר אמנה הוה ומיהו שטר מעלי' הוה לי ואמר רבה מה לי לשקר אי בעי אמר שטרא מעלי' הוא ומקיים לה בסהדי כלומר אם יכול לקיימו נאמן במגו ואם אין עדים מצויין לקיימו ודאי אינו נאמן דהא ליכא מגו ואמר לי' רב יוסף אמאי קא סמכת אהאי שטר' האי שטר' חספ' בעלמא הוא דהא אינו מקוים וכל זמן שלא נתקיים הרי הוא כחרס ואפילו אמר לויתי ופרעתי דמאן משוי ליה שטרא לוה הא אמר פרעתי וא"ת הרי היה יבול לקיימו כל זמן שלא נתקיים כחרס הוא ועכשיו אין בית דין נזקקין לו שייימנו ויה' אתר כן נאמן במגו שהרי הוד' שהיה כחרס הנשבר והיאך בית דין נזקקין החרס כדי להאמינו לזה בדין מגו הרי זה שהקדים טענותיו טפש והפסיד ונסתפק לבעלי הגמ' דין זה ואמרו שלא לעשות בו מעשה אלא היכא דקיימ' תיקום ובהלכות נמי בדלא מקוים העמידוה ומשום דאי בעי מצי לקיומיה בבי דינ' והאי דאמרי' בפרק הכותב גבי פוחתת כתובת' אמאי קא סמכת אהאי שטר' חספ' בעלמא הוא הכי נמי בבי האי גונ' הוא ואליבא דהילכתא מקשינן אי נמי אליבא דכולי עלמא קושיא דקא סלקא דעתך דאמר' כתובתי מזויפת היא ואין עדים מצויין לקיימ' דליכא מגו ואוקימנא באמנ' בינו לבינ' ולא בענין לאוקומ' במקויימת ופוחתת ממש דעבדו סהדי שקראי. וזה הפירוש בדין הזה נכון בעיני ועולה כהונן.גברא בחזקת אבהתי' וכבר כתבתי בענין זה יותר מזה במסכת קדושין ובמסכת כתובות בס"ד:

3 days, 1 hour ago
2 related »
Saadya Schoor published a new Source Sheet, הצבא הראשון של עם ישראל.
3 days, 3 hours ago
Doron Lazarus published a new Source Sheet, The Song of Miriam and the Collapse of Cosmic Gender.
3 days, 3 hours ago
Shmuel Weissman added a connection between Ketzot HaChoshen on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 87:8:1 and Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 71
(automatic citation link)

3 days, 4 hours ago
Shmuel Weissman edited Ketzot HaChoshen on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 87:8:1 history »
Version: Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898 (Hebrew)

והעיקר כסברא הראשונה. כתב בתרומת הדשן סי' של"ד דע"א מסייע פוטר משבועה אפי' במקצת ושבועת שומרין וע"א מכחישו והובא בש"ך והשיגו וז"ל וכל דבריו לא נתחוורו אצלי אלא נראה דאוקי חד להדי חד וסלק עדותן כמאן דליתי' וחייב ש"ש או מודה במקצת ועוד נראה דגם בשתי כתי עדים המכחישים זא"ז אמרי' סלק עדותן דתרווייהו כמאן דליתי' ואי הוי חייב ש"ד בלא עדותן כגון שבועת שומרין או מבמ"ק או היסת השתא נמי משתבע הך שבועה והיכא דנתחייב תחלה ש"ד משום ע"א לחוד אפי' בא עד המסייע אחר שפסקו הב"ד ש"ד נראה דמ"מ עד המסייע פוטרו וכן לדידן דקיי"ל דעד המסייע פוטר משום ק"ו א"כ עד המסייע נמי נאמן מדאורייתא וה"ל כתרי לגבי תרי אלא בכל ענין אוקי סהדי להדי סהדי וסלק עדותן דתרווייהו כמאן דליתי' ונראה דה"ה איפכא וע"ש. והנה מ"ש הש"ך דהיכא דאתי ע"א לחייב ש"ד ואח"כ בא עד השני לסייעו אע"ג דכבר נעשה מעשה ופסקו הב"ד שבועה לא אמרינן בזה כל מקום שהאמינה תורה כיון דגם השני הוא כתרי אבל בסברא זו כבר נפל מחלוקת בראשונים והוא בחתיכה ספק חלב ספק שומן דע"א נאמן בי' לומר ודאי חלב או ודאי שומן היכא דבא ע"א מתחלה ואומר שהוא חלב ואח"כ בא עד שני ואומר שומן או איפכא אי אמרי' ביה כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים ותו אין השני נאמן ועיין בנימוקי יוסף פ' האשה רבה ובש"ך בי"ד סי' קכ"ז שם הכריע דגם בזה כל מקום שהאמינה התורה ע"א הרי הוא כשנים ואע"ג דגם השני נאמן מה"ת בחתיכה ס' חלב ס' שומן ע"ש והוא סותר משנתו כאן למה ששנה לנו בי"ד ע"ש. וכ"נ מדברי מוהר"מ רוטנברג שהבי' האשר"י פ"ק דמציעא בראיה דע"א מסייע פוטר משבועה מהא דילפינן העדאת עדים לחייב שבועה מק"ו מפיו וע"א ואי אית' דאינו פוטר הוי מצי למיפרך מה לפיו וע"א שאין כיוצא בהן פוטרין משבועה משא"כ בהעדאת עדים דכיוצא נמי פוטר ע"ש וא"נ דהפירכא יהי' מה לפיו וע"א שאין כיוצא בהן פוטרין משבועה כי אתי בבת אחת א"כ אפי' עד המסייע אינו פוטר הכחשה מיהא איכא וע"א בהכחשה לאו כלום הוא אפי' היכא דע"א נאמן כגון גבי סוטה ובע"א במיתה ע"כ צ"ל דהפירכא הוא שאין כיוצא פוטר כי אתי בזה אחר זה א"כ מוכח דכי אמרינן עד המסייע פוטר אפי' בזה אחר זה פוטר וע"כ צ"ל דהיכא דעד השני נמי נאמן מן התורה לא אמרי' כל מקום שהאמינה תורה כו' ודוקא גבי טומא' וסוטה דאינו נאמן רק הראשון אבל לא השני וכמ"ש הש"ך כאן ודלא כמ"ש בי"ד סי' קכ"ז ואחי הסחכם השלם מוהר"ר יהודה כהן כ' בזה דאפי' נימא בחתיכה ס' חלב ס' שומן כל מקום שהאמינה תורה כו' ואין השני נאמן היינו משום דהתורה לא האמינה אלא בחתיכה ס' חלב ס' שומן אבל כי אתא ע"א תחלה ואמר חלב ונעשה ודאי חלב ולוקין האוכלה וכמ"ש הרמב"ם בפ"ו משגגו' תו אין השני נאמן לומר על חזקת ודאי חלב שהוא שומן אבל כאן גבי ע"א כי אתי לשבועה אתי ולא לממון וא"כ סוף סוף אינו אלא חיוב שבועה וכל שאינו אלא שבועה עד המסייע פוטרו דעד המסייע הוי כנשבע ואי משכחת פטרו בשנים שלא יחייבו אותו כי אם שבועה נמי ע"א פוטרו ודבריו ברורים ועמ"ש בש"ש ש"ז פי"ב בזה באורך והיכא דאי' תרי ותרי והוה חייב ש"ד שדעת הש"ך דאמרינן סלק הוא תמוה לכאורה דודאי בתרי ותרי לא אמרינן סלק והש"ך כתב בסימן ע"א דהיכא דתרי מעידים על השטר שפרוע ושנים אומרים לא פרע דהשטר פרוע מספק וע"ש ואי אמרינן סלק והוי כמאן דליתנהו א"כ היה חייב לשלם את השטר ע"כ צ"ל דבתרי ותרי כמאן דאיתנהו דמי וא"כ המוחזק פטור משבועה דהא בתרי ותרי מהני אפי' תפיסה בממון ומכ"ש לענין שבועה שוב ראיתי בתומים שתמה ג"כ על הש"ך בזה במ"ש דבתרי ותרי סלק עדותן ומשתבע הך שבועה דהוי משתבע בלא העדאת עדים הללו ואחי החכם השלם מוהר"ר יהודה כהן האריך בענין זה והעלה כדברי הש"ך דהיכא דהי' חייב ש"ד מש"ש או מודה במקצת דגם בשתי כתי עדים המכחישין זה את זה חייב לישבע ש"ד ואע"ג דלענין ממון ודאי לא מפקינן מן התופס בספיק' דתרי ותרי אבל משבועה לא פטרי וטעמא משום דגבי ממון היכא דתרי אומרים שלוה ותרי אומרים לא לוה דספיקא הוי בעיקר הממון ודאי לא מפקינן מספיקא דמאי חזית דסמכת אהאי סמוך אהאי אבל היכא דהיה חייב ש"ד משום ש"ש או מודה במקצת ותרי אומרים שהוא ודאי חייב בממון ותרי אומרים שהוא ודאי פטור בממון א"כ כיון דלא נפיק מספיקא הרי הוא נשאר בחיובו שהוטל עליו והוא השבועה דהספק הוא בממון ונשאר בחיובו על השבועה דאע"ג דספק שבועה נמי לקולא היינו אם הספק הוא בשבועה לחוד אם חייב שבועה א"כ מספיקא לא בעי שבועה אבל הכא גבי תרי ותרי הספק הוא בממון ולא בשבועה ומש"ה אע"ג דתרי אומרים שהוא ודאי פטור מממון תרי נמי אומרים שהוא ודאי חייב בממון ונשאר בספיקא לענין שבועה ודקאי קאי וחייב ש"ד דמקודם ביאת העדים וראיה גדולה לזה מהא דתנן בהמחליף פרה בחמור זה אומר גדול וזה אומר קטן ישבע ע"ש פ' השואל דף ק' והתם הוי דררא דממונא וכמ"ש תוס' שם בהא דפריך וליחזי ברשותא דמאן קיימא ע"ש דמש"ה מהני תפיסה דהוי ספק דררא דממונא ואפ"ה בעי אשתבע היכא דהוא מודה במקצת כדתנן ישבע ולא אמרינן כיון דמהני ספיקא של דררא דממונא שלא להוציא מיד המוחזק והתופס כן נמי לא ישבע מספק ע"כ כיון דאין הספק לענין השבועה אלא לענין הממון א"כ לשבועה בחיוב קאי וא"כ ה"ה בספיקא דתרי ותרי דלא עדיף מס' דררא דממונא ומהני תפיסה לענין הממון אפ"ה במודה במקצת או ש"ש שבועה בעי כמו בספק דררא דממונא דמהני תפיסה לספיקו ושבועה בעי אבל בע"א נגד ע"א בנידון דהת"ה שפיר קאמר הת"ה דראוי שיפטור ולא אמרינן סלק עד נגד עד וישאר עליו השבועה שהי' נשבע בלתי עדותן כיון דהתם אינו נופל הספק על ממון שהרי אפי' עד המחייב אינו מחייבו אלא שבועה וכיון דשני מכחישו והוי ספק דינו כספק בשבועה דקי"ל קולא לנתבע אלא שיש לשדות נרגא על הת"ה ז"ל מצד אחר והוא שהרי קי"ל דעד אחד בהכחשה לאו כלום וא"כ אין עד המסייע פוטרו כל שיש אחד המכחישו דנהי דיהבה תורה נאמנות לע"א לפוטרו משבועה היינו דוקא היכא דאין אחד מכחישו כמו בכל מקום שע"א מהימן דאם אחד מכחישו אין בסהדותי' כלום ודבריו כראי מוצקי':

3 days, 4 hours ago
Debbie Zimmerman published a new Source Sheet, Miriam: Speaking Truth to Power.
3 days, 5 hours ago
Rabbi Yael Ridberg published a new Source Sheet, The Long and Winding Road.
3 days, 6 hours ago
יהודה טאוב published a new Source Sheet, נשירת נוער: מבחנים מול חיבור רגשי.
3 days, 7 hours ago
Joe Brophy published a new Source Sheet, 8th grade Chumash resources.
3 days, 7 hours ago
Rabbi Lenette Goldman published a new Source Sheet, Tu B'shvat: Trees in Torah & rabbinic imagination.
3 days, 13 hours ago
Rabbi Lenette Goldman published a new Source Sheet, Beshallach - Rabbinic Stories.
3 days, 13 hours ago
Moshe Drukman published a new Source Sheet, From Poetry to Prohibition: Prayer to Angels.
3 days, 13 hours ago
Adrian Marcos published a new Source Sheet, Shabbat Shira - The Sounds of Worship (and Creation).
3 days, 14 hours ago
Rabbi Elana Zelony published a new Source Sheet, Roots and Shoots for Little Ones.
3 days, 14 hours ago
Rachel Beck published a new Source Sheet, RAC-PA 1:1 Training.
3 days, 15 hours ago
Tamar Scheinfeld published a new Source Sheet, Holding Up the Hands.
3 days, 15 hours ago
Moshe Simon edited Kesher Gudal 2:4 and 3 others »
Version: Sefaria Community Translation (English)

When blessing "Lehit'atef B'sisit" with a Sheva under the Bet (B'sisit not Basisit) (Birke Yosef Siman Het).

3 days, 15 hours ago
3 related »
David N. Gottlieb published a new Source Sheet, IJS Meditation 1/30/26.
3 days, 16 hours ago
Todd Herzog published a new Source Sheet, Exile, Home, and Belonging.
3 days, 17 hours ago
Rabbi Jared H. Saks published a new Source Sheet, Documentary Hypothesis and Korach's Rebellion.
3 days, 17 hours ago
Rabbi Mendy Hecht published a new Source Sheet, Beshalach 86.
3 days, 18 hours ago
Moshe Goldman published a new Source Sheet, JBE 4 - Marketing.
3 days, 19 hours ago
Peter Eckstein published a new Source Sheet, Genders in Judaism.
3 days, 19 hours ago
Jake Ehrlich published a new Source Sheet, Beshalach 5786.
3 days, 19 hours ago
Shaanan Scherer published a new Source Sheet, Beshalach: Are we still fighting Amalek today?.
3 days, 21 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 92:14 and 14 others »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 כתב הרמב"ם היה החשוד מן הנשבעים בטענת ספק אינו נשבע לפי שהוא חשוד ואין שכנגדו נשבע ונוטל שאין טוען טענת ודאי שישבע על טענתו:

3 days, 23 hours ago
14 related »
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 91:12 and 12 others »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 לקח הבע"ה הדינר ונתנו לפני החנוני ושואל הפירות וטען החנוני כבר נתתיו לך נשבע החנוני בנקיטת חפץ ונוטל הדינר אבל אם הדינר עדיין ברשות בע"ה וחחנוני שואל ממנו נשבע בע"ה היסת ונפטר ואם הכניס החנוני כבר הדינר לרשותו ותובע בע"ה הפירות נשבע החנוני היסת ונפטר:

3 days, 23 hours ago
12 related »
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 90:24 and 24 others »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 כתב הרמב"ם הודה החובל שהוא חבל משלם כל ה' דברים שהרי עדים ראו שנכנס לביתו שלם בשעת המריבה ויצא חבול אבל אם לא היו שם עדים שראו וזה אומר חבלת בי וזה הודה מעצמו פטור מן הנזק והצער וחייב בשבת ובבושת וריפוי על פי עצמו לפיכך אם כפר ואמר לא חבלתי נשבע היסת:

3 days, 23 hours ago
24 related »
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 89:12 and 12 others »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 ואפילו היה שכרו פרוטה אחת ובע"ה אומר נתתיה לך לא יטול אלא בשבועה:

3 days, 23 hours ago
12 related »
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 88:41 and 36 others »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 שלא אמרו בשטר שחשוב כשיעבוד קרקעות אלא בשטר שיפה כחו לגבות מן המשועבדין אבל זה שאין טורפין בו מן המשועבדין אין בו שיעבוד קרקעות דהוי כשאר תביעות שבעל פה ונשבעין עליו לפיכך אם מסר לוה למלוה כתב ידו בעדים אין נשבעין עליו אלא היסת כיון שטורף בו מן המשועבדין:

3 days, 23 hours ago
36 related »
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 697:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 יום י"ד וט"ו שבאדר הראשון מותרים בהספד ובתענית והא דיום י"ד וט"ו דאדר הראשון והשני שוין בהספד ותענית היינו דוקא כשקראו המגילה ובו ביום נראה להם לעבר השנה אבל אם לא קראו המגילה מותרין בהספד ותענית ובספר המצות כתב שאסורין בהספד ותענית בכל השנים אע"פ שלא קראו המגילה וכן יראה מדברי הרמב"ם ז"ל וכן כתב הרי"ף ז"ל שצריך להרבות בו בסעודה בי"ד אבל בט"ו כתב שאין צריך להרבות בו בסעודה וא"א ז"ל כתב כסברא ראשונה: נשלם הטור הראשון והוא האורח חיים ת"ל

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 696:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 פורים מותר בעשיית מלאכה ובמקום שנהגו שלא לעשות אין עושין והעושה אינו רואה סימן ברכה לעולם ואסור בהספד ותענית בי"ד ובט"ו לבני כרכים ועיירות שתיהן אסורות בשניהן והנשים מענות בהם שכולן עונות כאחת ומטפחות ושמכות כף אל כף אבל לא מקוננות שתהא אחת מדברת וכולן עונות אחריהן נקבר המת לא מענות ולא מטפחות ובהלכות ר"ח כתבתי אם י"ל בו צידוק הדין וקדיש: כתוב בשאלתות שאם מת לו מת בפורים אסור להספידו ולא לנהוג אבילות ואם מת קודם פורים ופגע בו פורים בתוך ז' בטל ממנו גזירת ז' ודוקא פורים אבל חנוכה ור"ח אין מבטלין האבלות אלא שאין מספידין בהן והר"ם מרוטנבורק כתב שאין מבטלין האבילות ומ"מ אין אבילות נוהג בהם לא בי"ד ולא בט"ו אלא דברים שבצנעה ולאחר שיתפלל בבית האבל בליל פורים ילך לב"ה לשמוע מקרא מגילה וחייב לשלוח מנות ואע"פ שאינו מתאבל בהן עולין לו ומשלים אבילות אח"כ וי"א שלא ילך האבל לב"ה אלא יקרא המגילה בביתו וכן חתן לא ילך לב"ה אלא יקרא המגילה בביתו וא"א ז"ל כתב כדברי הר"ם מרוטנבורק

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 88:5 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 תבעו כלי ודבר אחר וכפר בכלי והודה לו בדבר אחר חייב אפילו אינו שוה שני מעין ובלבד שיהא שוה פרוטה לדעת א"א הרא"ש ז"ל כפר בדבר אחר והודה לו בכלי אונו חייב עד שיהא הדבר שכפר בו שוה ב' מעין:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 695:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 מצוה להרבות בסעודת פורים וצריך שישתכר עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי ואם אכל בלילה לא יצא ואומר על הניסים בבה"מ בהודאה ואם התחיל בסעודתו ביום ומשכה עד הלילה כתב א"א הרא"ש ז"ל שא"א על הניסים צריך לשלוח מנות איש לרעהו לפחות ב' מנות לאדם אחד ואם החליף סעודתו בשל חבירו יצא:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 88:4 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 בד"א כשתבעו פירות או מיני סחורות אבל תבעו שני כלים והודה לו באחד מהם לא בעי שיהא באחד מהן שיעור כפירה והודאה וכתב רבינו האי אפי' אין בשניהם שוה פרוטה חייב וכ"כ הרמב"ם אפי' היו י' מחטים בפרוטה תבעו שנים והודה לו באחד מהם חייב וא"א הרא"ש ז"ל כתב דאף כלים צריך שלא תהא ההודאה פחות משוה פרוטה ולא תהא הכפירה פחות משוה פרוטה:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 694:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 חייב כל אדם ליתן מתנות לעניים ולפחות שתי מתנות לב' עניים מעות שגבן לחלק' לעניים בפורים אין רשאין לשנותן לצדקה אחרת ואין העני רשאי להוציאן לד"א אלא בסעודת פורים ואין מדקדקין בהן אלא כל מי שפושט ידו ליטול נותנין לו אחד ישראל ואחד עו"ג:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 88:3 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 ושיעור שני מעין משקל ל"ב שעורות של כסף נקי וכן אם לא תבעו כסף אלא מיני סחורות והודה לו מקצת שמין הכפירה וההודאה אם יש בכפירה שוה שני מעין ובהודאה שוה פרוטה חייב:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 693:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 כתב ר"ע ז"ל בליל פורים אחר קריאת מגילה אומר ובא לציון וי"א שא"א אותה לפי שאין עיקר הגאולה בלילה אלא מתחילין ואתה קדוש ואם חל במ"ש אומרים ויהי נועם אחר קריאת המגילה ובבוקר מתפללין כבשאר ימים אלא שמוסיפין על הניסים בהודאה וכן בלילה ואם לא אמרו אין מחזירין אותו ולעיל בהלכות חנוכה כתבתי אם מסיימין בו כשם שעשית וכו' ואין קורין ההלל כ' ר"ע ז"ל מנהג בשתי ישיבות ליפול על פניהם כיון שהוא יום נס ונגאלו בו צריכין אנו לבקש רחמים שיגאלנו באחרונה כבראשונה ובתשובה מצאתי שאין נופלים על פניהם וכן המנהג ומוציאין ס"ת וקורין שלשה בפרשת בשלח מויבא עמלק עד סוף סדרא וקורין המגילה ואח"כ סדר קדושה:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 692:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 הקורא מגילה מברך לפניה ג' ברכות על מקרא מגילה ושהחיינו ושעשה נסים וכתב ר"ת ז"ל שאף ביום צריך לברך שהחיינו שעיקר מצות קריאתה ביום והרמב"ם ז"ל כתב שאין מברכין שהחיינו ביום וא"א ז"ל הסכים לדעת ר"ת ואין נוהגין כן ולאחריה במקום שנוהגים לברך יברך והאידנא נוהגין לברך מאי מברך בא"י אמ"ה האל הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתינו והנפרע לנו מצרינו והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו בא"י הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע כתב ר"ע ז"ל לא אמרינן האל הרב דהא אמרינן אלהינו וב"ה ז"ל כתב מסתברא כיון שברכה אחרונה במנהגא תליא מילתא אין לגעור במי ששח בקריאתה דלאו הפסקה היא אלא בקריאה תליא מילתא ואינו נראה דכיון שהוא מברך צריך שלא להפסיק דמאי נפקא מינה דתלי במנהגא סוף סוף הוא מברך: מי שקורא לחולה אע"פ שהוא יצא כבר יברך להוציא מי שקורא לו דקי"ל כל הברכות אע"פ שיצא מוציא. תוספתא קרא בין עומד בין יושב בין שבירך לפניה ולא לאחריה בין לאחריה ולא לפניה או שלא בירך כלל לא לפניה ולא לאחריה יצא:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 88:2 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 ושיעור הפרוטה כתב ר"ח ורב אלפס הוא משקל חצי שעורה של כסף נקי:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 691:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 היתה כתובה בסם בסיקרא בקומוס ובקנקנתום על הדיפתרא ועל הנייר פסולה עד שתהא כתובה על הספר ובדיו וקלפין שלנו כשרין אע"פ שאינן מעופצין וצריכה שירטוט ור"ת ז"ל כתב כיון דנקראת ספר נותנים לה כל דין ס"ת חוץ ממה שמפרש בהדיא דהיינו שאם הטיל בה ג' חוטי גידין כשרה אבל לכל שאר הדברים היא כספר תורה לענין עיבוד לשמה והיקף גויל וחטוטרת חתי"ן ותליית ההי"ן וקופי"ן וכל גופות האותיות כצורתן וזיונן של שעטנז ג"ץ ובחסירות ויתרות וצריכה עמוד בראשה וחלק בסופה כדי להקיפה בו הכל כס"ת והרמב"ם ז"ל כתב שאין צריכה עיבוד לשמה ואם כתבה מין או עו"ג פסולה ובעל ה"ג כתב שאין צריכה תגין: עשרת בני המן צריך לכתבם כשירה ולא כשאר שירות שחלק ע"ג כתב אלא מניח חלק בין כתב לכתב כזה את פרשנדתא ואת דלפון וקאמר בירושלמי שהיא פסולה אם לא עשה כן וצריך להאריך וי"ו דויזתא ירושלמי א"ר יוסי בר בון צריך שיהא איש בריש דפא ואת בסופה שניץ ונחיץ כהדין קנטירא נקראת ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה ונקראת איגרת שאם הטיל בה ג' חוטי גידים כשרה ובלבד שיהו משולשין משום שיש בו פירושים שונין צריך לצאת ידי כולם לעשות א' בראש היריעה וא' באמצעיתו וא' בסופו וא' בחלק רביעי מכאן וא' בחלק רביעי מכאן וצריך להיות שיור בראש היריעה ובסופה כשתופרה ביחד שלא יתפור הכל ובמשהו סגי וצריך שיהא כתובה לבדה שלא תהא מחוברת עם הספרים ואם היא מחוברת עמהם וקרא בה ביחיד יצא בלבד שתהא נגללת כס"ת אבל בצבור לא יצא ואם יריעותיה עודפות מעט על שאר היריעות שבספר או חסירות מעט אפילו בצבור יצא בה כתב ב"ה ז"ל הא דאמרי' בצבור לא יצא פי' בב"ה שהוא מקום צבור ובעי פרסומי ניסא אבל שלא בב"ה אפילו בי' יצא ולי נראה דכל י' מקרי צבור לכל דבר ואין חילוק אם הם בב"ה או לא ואם אין מגילה כשירה יש מתירין לקרותה בחומש כדאמר לענין לולב שיוצא ביבש בשעת הדחק כתב ב"ה ז"ל שאם קרא במגילה גזולה יצא:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 690:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 הקורא המגילה עומד או יושב יצא משמע בדיעבד אבל לכתחלה לא יקרא יושב ובירושלמי קאמר דאפילו לכתחלה והרמב"ם ז"ל כתב אבל לא יקרא לכתחלה יושב בצבור מפני כבוד הצבור ואפי' שנים ואפי' עשרה יכולין לקרותה ביחד וצריך לקרותה כולה ומתוך הכתב ואם קראה ע"פ לא יצא הלכך צריך שתהא כתובה כולה לפניו ודוקא לכתחלה אבל דיעבד אם השמיט בה הסופר תיבות אפי' עד חציה וקראה הקורא על פה יצא אבל ביותר מחציה אפילו הן כתובות אלא שהם מטושטשות ואין רישומן ניכר פסולה: קראה סירוגין פי' שפסק ושהה בה ואח"כ חזר למקום שפסק אפילו שהה כדי לגמור את כולה יצא : קראה סירוסין פירוש שקרא פסוק הראשון ודילג השני וקרא שלישי ואח"כ חזר וקרא הב' לא יצא דהוה ליה למפרע והקורא למפרע לא יצא הלכך אם דילג הקורא פסוק לא יקרא לפניו ויחזור ויקרא הפסוק שדילג אלא יתחיל מהפסוק שדילג ויקרא משם ואילך מגילה נקראת בכל לשון ובלבד שיבין אותו הלשון ושתהא כתובה באותו לשון אבל אם אינו מבין בלשון שקורא בו או שאינה כתובה באותו הלשון לא יצא ובלשון הקודש הכל יוצאים בו אע"פ שאין מבינים בו ור"ע ז"ל כתב שלשון יוני ג"כ כשר לכל וכ"כ הרמב"ם ז"ל וב"ה ואין דעת רי"ף ז"ל כן ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל. קראה מתנמנם פירוש נים ולא נים תיר ולא תיר יצא: היה כותב שקורא פסוק וכותבו יצא ובלבד שתהא כתובה כולה לפניו וכן אם היה מגיהה ודורשה שקורא פסוק ודורשו יצא והוא שיכוין לקרותה כראוי ולא כמי שקורא להגיה ולא יפסיק בה בענינים אחרים כשדורשה וצריך שיכוין הקורא לצאת בקריאתו וגם להוציא לכל השומעים וגם צריך שיכוין השומע לצאת והא דבעינן שיכוין הקורא על השומע בפרט להוציאו היינו דוקא יחיד הקורא אבל ש"צ מסתמא דעתו על הכל דתנן היה עובר אחורי בה"כ ושמע קול מגילה אם כיון לבו יצא: ירושלמי אין מדקדקין בטעיותיה ר' יצחק בר אבא ור"ח הוו יתבו קמיה דרב חד קרי יהודים וחד קרי יהודיים ולא הדר חד מנהון וי"מ דוקא בטעות כי האי שהלשון והענין אחד אבל טעות אחר לא שא"כ לא קראה כולה וצ"ל עשרת בני המן בנשימה אחת ירושלמי צריך לאומרם בנפיחה אחת ועשרת עמהם: לרבי נתן ז"ל הקורא מגילת אסתר בקהל צריך לסדרה כאחד מפני שהיא איגרת אבל בנשימה אחת א"צ אלא עשרת בני המן ועשרת בלבד הלכך אם מפסיק בין פסוק לפסוק הרשות בידו ושיעורו בין פסוק לפסוק ובין באמצע הפסוק כדי נשימה לבד: ירושלמי צריך שיאמר ארור המן ברוך מרדכי ארורה זרש ברוכה אסתר ארורים כל הרשעים ברוכים כל הצדיקים א"ר פנחס וצריך שיאמר וגם חרבונה זכור לטוב כתב רב האיי ז"ל מנהג דחזי לן מאן דקרי לה למגילה פושט וקורא כאיגרת אבל כס"ת לא חזי לן ורב נטרונאי ז"ל כתב הוו יודעין שבב' ישיבות שבבית רבינו שבבבל ובכ"מ ישראל קורין וכורכין כס"ת ונוהגים בספרד ובאשכנז וצרפת כרב האיי: מגילה בזמנה שהוא בי"ד שהוא עיקר זמנה קורין אותה אפי' ביחיד לרי"ף ור"ת כתב אפי' לחזר אחר י' א"צ אלא לכתחלה קורין אותה ביחיד ובה"ג פסק ודוקא בעשרה ור"ע ז"ל כתב צריך לחזר אחר עשרה ואם אי אפשר בעשרה אז קורין אותה ביחיד ולזה הסכים א"א ז"ל :

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 689:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 הכל חייבין בקריאת מגילה כהנים לוים וישראלים עבדים חלל ממזר נתין טומטום ואנדרוגינוס ומחנכין נמי הקטן בה ונשים נמי חייבות בקריאתה ופירש"י שמוציאות לאנשים ידי חובתן ובה"ג כ' אע"ג שחייבות במקרא מגילה אינן מוציאות לאנשים וב"ה ז"ל כ' מסתברא כי היכי דנשים מזמנות לעצמן ואינן מצטרפות לברכת הזימון ה"נ אינן מצטרפות לי' לכתחלה ואנדרוגינוס מוציא מינו ולא שאינו מינו וטומטום ומי שחציו עבד וחציו בן חורין אפי' מינו אינו מוציא: חש"ו אפי' הגיע לחינוך אינן מוציאין אחרים ידי חובתם ור"י מכשיר בקטן כיון שהגיע לחינוך וב"ה ז"ל פסק כוותיה וא"א ז"ל הביא המשנה כצורתה וא"כ דעתו לפסוק כת"ק וכ"כ בה"ג ירוש' ריב"ל הוה מכניש בני ביתיה וקרי קמיהון מכאן נוהגין במקצת מקומות להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 88:1 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 אין מודה מקצת הטענה חייב לישבע עד שיודה לפחות בפרוטה ותהיה הכפירה לפחות שני מעין כסף לפיכך אינו חייב עד שיתבענו שני מעין ופרוטה והוא מודה בפרוטה וכופר בשני מעין אבל תבעו שני מעין ופרוטה והודה לו בשני פרוטות כיון דאין בכפירה שני מעין או אם הודה בחצי פרוטה פטור כיון שאין בהודאה פרוטה:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 688:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו והאידנא אינה נקראת אלא בי"ד אלא שהכרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בט"ו אפילו אם הם בח"ל וכן הכפרים הסמוכים להן אפילו אינם נראים עמהם כגון שהם בעמק או שנראין עמהם אפי' אינם סמוכין כגון שהם בהר ובלבד שלא יהו רחוקים יותר ממיל ואפילו הכרך אינה מוקפת חומה עתה אם היתה מוקפת בימי יהושע קורין בט"ו וכיון שהיתה מוקף אפי' אין בו י' בטלנין שמשכימין תמיד לב"ה קורין בט"ו ואין קרוי מוקף חומ' אא"כ הוקף חומה תחלה ואח"כ נתיישב אבל נתיישב ואח"כ הוקף אין קורין אלא בי"ד ופי' הר"ם מרוטנבורק דלא מקרי ישב ואח"כ הוקף אלא כשישב תחילה אדעתא שלא להקיפו אבל אם ישב תחלה על דעת להקיפו מקרי שפיר הוקף ולבסוף ישב. כרך שהוא ספק אם הוקף בימי יהושע אם לאו קורין בי"ד ובט"ו ולענין ברכה כתב אחי הר"י ז"ל מסתברא שיקראו בלא ברכה בשני הימים ביום ט"ו לא יברכו דשמא אינה מוקפת חומה וביום י"ד לא יברכו דשמא היא מוקפת ועדיין לא הגיע זמנה והויא ברכה לבטלה וכיון דברכה לא מעכבה למה יכניס עצמו בספק ברכה לבטלה והרמב"ם כתב שמברכין בי"ד כיון שהוא זמן קריאה לרוב העולם ובשושן קורין בט"ו אע"פ שאינה מוקפת חומה מימות יהושע הואיל ונעשה בו הנס. בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר אם כשהלך היה דעתו לשוב לביתו בליל י"ד קודם שיאור היום קורא כבני מקומו אף אם נתעכב שם ואם אין דעתו לשוב עד שיאור יום י"ד קורא כבני המקום שהלך שם כיצד בן כרך שהלך לעיר אם היה דעתו לשוב למקומו בליל י"ד קורא כבני מקומו אפילו אם נתעכב אח"כ בעיר אבל אם דעתו לעמוד שם מקצ' י"ד כיון שדעתו לעמוד שם מקצת היום של זמן קריאתו חל עליו זמן חובת קריאתן וקורא עמהן וכן בן עיר שהלך לכרך אם דעתו לשוב לביתו בליל י"ד קודם שיאור היום קורא כאנשי מקומו אבל אם היה דעתו לעמוד שם מקצת י"ד כיון שלא היה דעתו לשוב למקומו בזמן חוב' אנשי מקומו נסתלק מעליו חובת קריאת אנשי מקומו ונחשב כבני המקום שעמד שם להתחייב בזמן קריאתם: פורים שחל להיות בשבת כגון ט"ו לבני כרכים דאילו י"ד לא יבא לעולם בשבת אין קורין את המגילה בשבת אלא מקדימין לקרותה בע"ש וכדי שיזכרו ענין היום דורשין בעניינו: שדרו ממתיבתא היכא דנפיק בשייר' או נפיק בספינתא קורא בי"ד וכל תקנה שיכול לעשות כדי שיקרא בי"ד יעשה ואם אין יכול לעשות קורא אותה בי"א בי"ב בי"ג אבל בעשירי ומי' ולמטה אינו יכול לקרותה וכ"כ רע"ם ז"ל וכתב שמברך לפניה ולאחריה כשקורא אותה מי"א ולמעלה וב"ה ז"ל כתב שהאידנא אין קורין אותה כלל אלא בי"ד אפילו מי שיוצא בשיירא וטוב לקרותה בלא ברכה וקורין אותה בלילה וחוזרים וקורין ביום ושל לילה זמנה כל הלילה ושל היום זמנה כל היום מהנץ החמה עד סוף היום ואם קראה משעלה עמוד השחר יצא קראוה באדר ראשון ואח"כ ראו לעבר השנה קורין אותה באדר שני אבל הפרשיות שעשו באדר ראשון א"צ לחזור לעשותן בשני:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 687:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 אמר ריב"ל חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום והיא מצות עשה מדברי סופרים ומברכים עליה כמו שמברכין על מצוה דרבנן וצריך אדם ליזהר שלא לבטל קריאתה שהרי אפי' כהנים צריכין לבטל מעבודתן כדי לשמוע מקרא מגילה ואפילו ת"ת ששקולה כנגד כל המצות מבטלין אותה לשמוע מקרא מגילה כ"ש שאר המצות ואין לך דבר שאין נדחה מפני מקרא מגילה אלא קבורת מת מצוה בלבד שהמוצא מת מצוה קוברו ואח"כ קורא אבל שאר כל המצות נדחין מפניה הלכך צריך אדם ליזהר בה והנני מסדר הלכותיה זמן קריאתה ומי הם שחייבים לקרותה והכשר קריאתו והכשר תיקונה וברכותיה וסדר היום ומצות סעודתו ומתנות עניים ושלוח מנות ואיסורו בהספד ותענית ובעשיית מלאכה:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 686:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

הלכות מגילה גרסינן במגילת תענית את יום י"ד ויום ט"ו באדר יומי פוריא אינון דלא למיספד בהון ודלא למגזר בהון תעניתא ואע"ג דקי"ל בטלה מגילת תענית בחנוכה ופורים לא בטלה וא"כ לפניהם ולאחריהם נמי אסור כדאיתא במסכת תענית דבכ"מ שנאמר דלא למספד בהון לפניהם ולאחריהם נמי אסור אפ"ה נוהגין להתענות בי"ג דלא עדיף לפניהם ולאחריהם דחנוכה ופורים משאר יומי דמגילת תענית וכיון ששאר הימים בטלו עיקרן ומותר להתענות בהן אע"ג דחנוכה ופורים לא בטלו עיקרן לפניהם ולאחריהם מיהא מותר ועוד יש סמך מיהא דאיתא בגמרא י"ג זמן קהילה לכל היא פי' שהכל מתקבצין לתענית אסתר ובאין בני הכפרים לעיירות לומר סליחות ותחנונים לפי שבו נקהלו לעמוד על נפשם והיו צריכין רחמים ואנו עושין כמו שהם היו עושין בימי מרדכי ואסתר וכשחל פורים ביום א' מקדימין התענית ביום ה' שלפניו לפי שרגילין להרבות בו בסליחות ותחנונים ולא יתכן לעשות כן בע"ש שלא יוכלו להכין צרכי שבת ויש מתענין ג' ימים באדר והכי איתא במסכת סופרים רבותינו שבמערב מתענין באדר ג' תעניות של אסתר אע"פ שאותן היו בניסן לא היו רוצין להתענות בניסן לפי שבו נגאלו אבותינו ממצרים והוקם בו המשכן:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 685:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 סדר הפרשיות ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין פרשת שקלים שהיא כי תשא שהוא מענין השקלים עד ועשית כיור נחושת ומפטיר ביהוידע בן שבע שנים ומוציאין ג' ספרים בא' קורין ו' בעניינו של יום בשני קורא אחד בשל ר"ח ובשלישי קורא מפטיר בפרשת שקלים ובשבת שנייה מוציאין ב' ספרים וקורא באחד מעניינו של יום והמפטיר קורא בשני זכור את אשר עשה לך עמלק עד סוף סדרא ומפטיר כה אמר ה' פקדתי ובשבת שלישית שהוא ט"ו באדר מפסיקין ובשבת רביעית שהוא כ"ב בחדש פרשת פרה אדומה באחד קורא הסדר ובשניה קורא המפטיר פרשת פרה ומפטיר ביחזקאל וזרקתי עליכם מים טהורים ובשבת חמישית שהוא כ"ט בחודש פרשת החדש הזה לכם ומפטירין בראשון באחד לחדש. חל ר"ח אדר הסמוך לניסן בתוך ימי השבוע ואפילו בע"ש מקדימין לקרות פרשת שקלים בשבת שלפניו ומפסיקין בשנייה כדי שתהא פרשת זכור בשבת הסמוכה לפורים מלפניה ואם חל פורים בע"ש מקדימין לקרות פרשת זכור בשבת שלפניו ואז משתנה הסדר והנני מפרש הסדר לפי הימים שראוי לקבוע בהם אדר והם ד' ימים שבת ויום שני ויום רביעי ויום ששי וסימן זבד"ו ואם חל ר"ח אדר בשבת אז הסדר כמו שכתבתי לעיל ואם חל ר"ח אדר ביום השני מקדימין וקורין פרשת שקלים בשבת שעברה שהוא כ"ט בשבט ובשבת שנייה שהיא ששה באדר מפסיקין ובשבת שלישית שהיא י"ג בו פרשת זכור ובשבת הרביעית שהיא כ' בו פרשת פרה ובשבת חמישית שהיא כ"ז בו פרשת החדש ואם חל ר"ח אדר ברביעי מקדימין וקורין פרשת שקלים בשבת שעברה שהיא כ"ז בשבט ובשבת שנייה שהיא ד' באדר מפסיקין ובשבת שלישית שהוא י"א בו פרשת זכור ובשבת רביעי שהוא י"ח בו פרשת פרה ובשבת חמישי' שהיא כ"ה בו פרשת החודש ואם חל ר"ח אדר ביום ו' מקדימין וקורין פרש' שקלים בשבת שעברה שהיא כ"ה בשבט בשבת שנייה שהיא ב' באדר מפסיקין ובשלישית שהיא ט' בו פ' זכור וברביעית שהיא י"ו בו מפסיקין ובה' שהוא כ"ג בו פרשת פרה ובוי"ו שהיא ר"ח ניסן פ' החדש סי' זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו פירוש כשחל ר"ח אדר בשבת אז מפסיקין ט"ו בו וסי' זט"ו וכשחל ביום ב' אז מפסיקין ו' בו וסימן ב"ו וכשחל ביום ד' אז מפסיקין בד' בו וסימן ד"ד וכשחל ביום ו' אז מפסיקין ב' בו וי"ו בו וסימן ובי"ו פרשת שקלים כשחל להיות בשבת שבואתה תצוה במקום שהמפטיר עולה למנין שבעה מוציאין ספר אחד וקורין מואתה תצוה עד ועשית כיור נחושת ובמקום שאין המפטיר עולה למנין שבעה קורא מואתה תצוה עד סוף סדרא והשביעי שהוא מפטיר חוזר וקורא מכי תשא ואם חל בשבת שבכי תשא עצמה במקום שהמפטיר עולה למנין ז' קורין ו' מכי תשא עד סוף סדרא והשביעי שהוא המפטיר חוזר וקורא כי תשא עד ועשית כיור ובמקום שאין המפטיר עולה למנין ז' קורין ז' מכי תשא עד סוף הסדרא והמפטיר חוזר וקורא מכי תשא עד ועשית כיור ולפי חילוק סדרים שלנו לא יבא כך לעולם:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:47 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 כתב הרמב"ם טען שיש לו אצלו חוב בקנין או בשטר ואבד והוא אומר פרעתי או איני חייב לך כלום ונשבע ואח"כ באו עדי הקנין או שהוציא השטר ונתקיים הרי זה משלם אחר השבועה שישבע המלוה ואינו חשוד שהרי לא העידו שלא פרע ולא טען הנתבע להד"ם ע"כ ונראה שאם יש נאמנות בשטר או בקנין נוטל בלא שבועה:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 684:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 וקורין בפרשת נשא בנשיאים ג' בכל יום ומפרש בפסיקתא משום שנשלם מלאכת המשכן בכ"ה כסליו ומתחילין בויהי ביום כלות משה ויש מקומות שמתחילין בברכת כהנים ומנהג יפה הוא לפי שנעשה הנס על ידי כהנים וכן הסדר ביום הראשון מתחיל ביום כלות משה וקורא אותו עם כהן לוי ישראל קורא ביום הראשון ביום השני קורא כהן וביום השני עד פר אחד בן בקר ולוי עד וביום השלישי וישראל חוזר וקורא וביום השני וכן בכל יום ביום השמיני מתחילין ביום השמיני וגומרין כל הסדר ויש מקומות שקורין עד פרשה ראשונה של בהעלותך כדי להשלים של חנוכה בסדר הנרות ומנהג יפה הוא ושבת שבחנוכה מוציאין ב' ספרים באחד קורא עניינו של יום ובשני של חנוכה ומפטיר בנרות דזכריה רני ושמחי ואם חל בו ב' שבתות מפטירין בשנייה במלכים בנרות של שלמה ואם חל ר"ח טבת בשבת מוציאין שלשה ספרים וקורין ששה בעניינו של יום ובשנייה קורא אחד של ר"ח ומתחיל וביום השבת ובשלישית קורא ומפטיר בשל חנוכה ומפטיר בנרות דזכריה ואם חל ר"ח בחול מוציאין ב' ספרים וקורין באחד ג' בענין ר"ח ובשנייה קורא אחד בענין חנוכה:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:46 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 ואצ"ל שאם הביא התובע עדים אחר שנשבע שמוציאין מידו ונותנין לזה בין נשבע שבועה דאורייתא בין נשבע היסת ונפטר ונעשה חשוד על השבועה ע"פ העדים:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 683:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 כל ח' ימי חנוכה גומרין הלל ודין קריאתו כתבתי מקצתן בהלכות ר"ח ומקצתו בהלכות סוכה:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 682:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 כל ח' ימי חנוכה מזכיר של חנוכה פירוש על הניסים בתפלה ובברכת המזון ואומרו בתפלה בברכת מודים ובבה"מ בברכת הארץ ואם לא אמרו אין מחזירין אותו ור"ת היה חוזר אם נזכר שלא אמרו קודם שעקר רגליו ואינו נראה לר"י וכן דעת א"א הרא"ש ז"ל ומ"מ אם נזכר באותה ברכה כל זמן שלא הזכיר השם אפי' בין אתה לשם חוזר ובמוסף של שבת ור"ח שבחנוכה צריך להזכיר נס של חנוכה אע"פ שאין מוסף בחנוכה. יש שא"א כשם שעשית וכו' לפי שא"א תפלה בהודאה וי"א כיון שצורך רבים הוא יכולין לאומרו כמו יעלה ויבא שאומר בעבודה אע"ג דלא ישאל אדם צרכיו בג' ראשונות וג' אחרונות אלא כיון שצורך רבים הוא שפיר דמי ובסדר רב עמרם ישנו וא"א הרא"ש ז"ל לא היה אומר אותו אלא היה מסיים ועשית להם ניסים וגבורות בימים ההם בעת הזאת:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 681:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 ירושלמי במ"ש אין מבדילין בנר של חנוכה שאין נהנין לאורו ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:45 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 אף על פי שנשבע הנתבע ונפטר ע"פ בית דין אם תפש התובע אח"כ משלו בלא עדים וטוען שתופס אותו על אותה תביעה שנשבע לו עליה שלא נשבע לו באמת וזה אומר כבר נשבעתי ויצאתי מב"ד זכאי הדין עם התופש ונאמן במגו שלא תפשתי משלך כלום ונשבע היסת ונפטר:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 680:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 בליל שבת צריך ליתן שום דבר לחוץ בין הנרות לפתח בשביל הרוח שלא יכבה הנרות כשפותח הדלת דנר שאחורי הדלת אסור לפתוח ולנעול כנגדו כתב הר"ם מרוטנבורק כשהייתי בצרפת ראיתי את מורי ה"ר שמואל שלא היה לו מקום אחורי הדלת להדליק נרות של חנוכה והיה קובע אותם בדלת עצמה אחורי הדלת ונתן הוא טעם לדבר דכיון שהדלת בטלה לגבי בית חשיבא כמחובר לקרקע ולא חשיב כמטלטל הנר כשפותח ונועל הדלת ואין לומר כשפותח או נועל מטה השמן או השעוה אל הפתילה או מרחיקה ממנו ונמצא מכבה או מבעיר דהא נר שעל הטבלא מנער את הטבלא והוא נופל ולא חיישינן להא שמטה השמן לפניו או לאחריו דלא שייך כי האי גוונא מכבה או מבעיר ואפילו אי שייך דבר שאין מתכוין מותר ולאו פסיק רישיה הוא ע"כ ולפי מה שפי' ר"י בההוא דנר שאחורי הדלת אסור לנעול ולפתוח הוא אסור שפירש שהנר תקוע באחורי הדלת ובפתיחתו ובנעילתו מרחיק השמן מן הפתילה או מקרבה אליה וההיא דנר שעל הטבלא מעמיד כשאין בו שמן דחשיב ליה פסיק רישיה אם יש בו שמן:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:44 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 מי שכפר בכל ועד אחד מכחישו ונשבע להכחיש העד ואחר כך הביא התובע עד אחר מצטרף עם הראשון ומשלם לו זה הממון אע"פ שנשבע הנתבע עליו ונעשה עוד חשוד על פי ב' עדים:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 679:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 כתב בה"ג נר של שבת ושל חנוכה ידליק של חנוכה ברישא דאי מדליק של שבת ברישא איתסר ליה לאדלוקי של חנוכה דהא קבליה לשבת והתוספות כתבו שאין הקבלה תלויה בהדלקה ויכול להדליק של שבת תחלה ואח"כ של חנוכה כל זמן שלא קבלו לשבת:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 678:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 מי שאין ידו משגת לקנות נר חנוכה ונר של שבת יקנה של שבת ולא של חנוכה יש לו של שבת ואין לו לקנות של חנוכה ויין לקידוש היום יקנה נרות ולא יין :

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:43 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 כתב רב אלפס בתשובה נשבע היסת ואח"כ הודה מעצמו במקצת הו"ל חשוד ופרע מאי דאודי ושכנגדו הוא נשבע על השאר ונוטל ותמהו על דבריו איך יחשד ע"פ עצמו ורב שרירא גאון כתב כי אודי מדעתיה אם דרך תשובה הודה שמתחרט על מה שנשבע לשקר נפטר מהשאר ואם הודה שלא על דרך תשובה נשבע על השאר שאינו נפסל לשבועה ע"פ עצמו:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 677:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 אכסנאי חייב להדליק בפ"ע ואינו יוצא בשל בעל הבית ומיהו בפרוטה שיתן לו וישתתף עמו סגי ואם מדליקין עליו בביתו א"צ יותר ואם יש לו פתח פתוח לעצמו אינו יוצא במה שמדליקין בביתו ולא במה שישתתף עם בע"ה אלא צריך להדליק בפתחו כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל בתשובות בן האוכל אצל אביו או האוכל אצל חבירו ויש לו בית מיוחד לשינה צריך להדליק שכיון שיש לו בית מיוחד לשינה והעולם רואין אותו נכנס ויוצא בו איכא חשדא אם אינו מדליק שאין העולם יודעין שאוכל במקום אחר ואפילו לדידן שאנו מדליקין בפנים ומסתמא בני חצר יודעין שאוכל במקום אחר אפ"ה שייך חשד כי השכנים עוברים ושבים לפני פתח הבית ורואים שאינו מדליק ע"כ. כתב רב שר שלום אנשים הרבה הדרים בחצר אחד שורת הדין שמשתתפין כולן בשמן ויוצאין כולן בנר אחד אבל להידור מצוה כל א' וא' מדליק לעצמו על פתח ביתו ואי פתח חד בבא לנפשיה חייב לאדלוקי משום חשדא. הנותר מן השמן והפתילות בליל ראשון מוסיף עליו ומדליק בליל ב' נותר בליל ב' מוסיף עליו ומדליק בג' וכן בכל הלילות נותר ממנו בליל ח' עושה לו מדורה ושורפו בפ"ע שהרי הוקצה למצותו ואם נתערב ממנו בשמן אחר ואין ששים לבטלו כתב ה"ר מאיר מרוטנבורק שאין להוסיף עליו כדי לבטלו ולא דמי לעצים שנשרו מן הדקל לתוך התנור בי"ט שמרבה עליהם עצים מוכנין ומבטלן דשאני התם שאין נהנה מהן עד אחר ביעורן אבל הכא נהנה ממנו בשעה שהנר דולק ואסור ג"כ לשהותו לשנה הבאה לנר של חנוכה דחיישינן שמא יבא ליהנות ממנו כיון ששוהה אותו לזמן מרובה ואפילו אם נותנו בכלי מאוס חיישינן הלכך אין לו תקנה:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 676:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 המדליק בליל ראשון מברך להדליק נר של חנוכה ושעשה ניסים ושהחיינו ואם לא בירך זמן בליל ראשון כ' א"א הרא"ש ז"ל בתשובה דמברך בליל ב' או אימתי שיזכור מליל ראשון ואילך מברך שנים להדליק ושעשה נסים והרואה הנרות מברך בליל ראשון שתים שעשה נסים ושהחיינו מכאן ואילך אינו מברך אלא שעשה נסים לבד ודוקא שאינו עתיד להדליק ואין מדליקין עליו כגון שהולך בדרך ורואה הנרות בעיר אבל בענין אחר א"צ לברך גרסינן במסכת סופרים המדליק אחר שהדליק אומר הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות שעשית לאבותינו ע"י כהניך הקדושים וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קודש הן ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד כדי להודות לשמך על נפלאותיך ועל ניסיך ועל ישועתך וכן היה נוהג ה"ר מאיר מרוטנבורק וא"א הרא"ש ז"ל:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:42 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 מי שנתחייב שבועת ב"ד ובא ואמר נשבעתי נאמן אא"כ התרו בו לא תשבע אלא בפני עדים ואם העדים מעידים שלא נשבע בו ביום שאומר שנשבע הוחזק כפרן לאותה שבועה ואינו נאמן לומר נשבעתי אח"כ עד שיודה לו בעל דינו או עד שישבע בפנינו ורבינו האי חילק דוקא מי שנתחייב שבועה דרבנן וטוען שנשבע לא ישבע דתקנתא לתקנתא לא עבדינן אבל חייב שבועה דאורייתא וטוען שנשבע ישבע היסת:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 675:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 הלכתא הדלקה עושה מצוה ולא הנחה שאם היתה מונחת במקומה שלא לשם מצות חנוכה מדליקה שם וא"צ להסירה ולהניחה לשם מצות חנוכה הילכך עששית שהיתה דולקת כל היום לערב מכבה ומדליקה לשם מצוה ומכל מקום צריך שידליקנה במקום הנחתה שאם הדליקה בפנים והוציאה לחוץ לא יצא שהרואה אומר לצרכו הוא מדליקה וכן אם מדליקה ואוחזה בידו במקומה לא יצא שהרואה אומר לצורכו הוא אוחזה וכיון שעיקר המצוה בשעת ההדלקה צריך שיהא בנר שיעור שמן קודם שידליק אבל לא ידליק ויתן שמן אח"כ ולא ידליקנה חרש שוטה וקטן אבל אשה מדלקת שאף היא היתה בנס וחייבת בה:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 674:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 מדליקין מנר לנר ודוקא בנר עצמו שיכול להדליק אחד מחבירו אבל אסור להדליק בה נר אחר של חול אפילו להדליק נר אחר של חנוכה כ"ש שאין להדליק בה נר אחר של חול לצרכו ובספר התרומה התיר להדליק מנר לנר ע"י של חול והשיב נר של שבת ושל ב"ה כולם של מצוה שיכול להדליק מזה לזה וא"א ז"ל כתב כסברא ראשונה:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 673:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 כל השמנים והפתילות כשרים לה בין בחול בין בשבת אף הפסולים לנר של שבת מפני שאין אורן יפה ושאין השמן נמשך אחר הפתילה כשרים לה דלא חיישינן שמא תכבה ויחזור וידליקנה שאף בחול (עסי' תרע"ב) אם כבתה קודם שעבר זמנה א"צ לחזור ולהדליקה ולא חיישינן נמי שמא יטה מפני שאין אורן יפה שהרי אסור להשתמש לאורה ל"ש תשמיש של קדושה כגון ללמוד ול"ש שאר תשמיש ואפילו תשמיש עראי בעלמא כגון לעיין מעות לאורה אסור ובעל העיטור כתב דוקא תשמיש של חול אבל תשמיש של קדושה שרי ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל ומפני שאסור להשתמש לאורה מוסיפין נר אחד שאם ישתמש לאורה שיהא השימוש לאור אותו הנר שאלו לאחי ה"ר יחיאל נרות חנוכה שמדליקין אחד יותר בסתם לשמש ולא פירש איזה מהם יכול אח"כ לברור איזה שירצה להיות שמש אפילו הראשון או האמצעיות או דווקא האחרון והכי מסתברא תשובה נרות חנוכה אין להפסיק בהן הלכך האחרון יהיה שלא לשם נר חנוכה שאם ישתמש לאורן ישתמש לאור אותו הנר ואין שם שמש עליו כי השמש הוא המדליק בו הנרות ע"כ: וה"ר מאיר מרוטנבורק לא היה מדליק בנר של חרס אלא בשל מתכת וכשלא היה לו אלא של חרס היה לוקח חדשים בכל לילה וכשלא היה לו חדשים היה מסיקן באור דהוו כמו חדשים דהכי איתא במסכת סופרים אין מדליקין בנר ישן אין לו רק ישן מלבנו באור יפה וסתם נר שהוא של חרס הלכך בשל מתכת א"צ חדש ושל זכוכית או חרס מצופה דינו כמתכת:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:41 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 לפיכך אם טענו בדין חייבוך לשלם ק' דינרים על שחבלת בי והוא אומר לא היו דברים מעולם הרי זה נשבע היסת ונפטר:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 672:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 מצותה מסוף שקיעת החמה עד חצי שעה מן הלילה שאז העם עוברין ושבין ורואין בביתם ואיכא פירסומי ניסא הילכך צריך ליתן בה שמן כזה השיעור ואם נתן בה יותר יכול לכבות לאחר שיעבור זה הזמן וכן יכול להשתמש לאורה לאחר זה הזמן שעבר עיקר מצותה ומ"מ עדיין זמנה כל הלילה ודלא כהרמב"ם ז"ל שכתב שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק עד שתכלה רגל מן השוק עבר זה הזמן אינו מדליק אבל אם עבר כל הלילה ולא הדליק לא ידליק ביום המחרת דשרגא בטיהרא מאי אהני וכן לא ישלים בלילה של אחריו שכבר עבר זמנו וכ"כ ה"ר יצחק ב"ר יהודה והתוספות כתבו דלדידן א"צ לדקדק בזמן שנתנו חז"ל שיעור שלא נתנוהו אלא להם שהיו מדליקין בחוץ ולאחר זה הזמן אין עוברין ושבין אבל אנו שמדליקין בבית ואין היכירא אלא לבני הבית אין להקפיד על הזמן וכתב בס"ה ומ"מ נכון להדליק בעוד בני הבית נעורין ונראה שאף לדידן צריך לדקדק בשיעור שאע"פ שמדליקין בפנים כיון שמדליקין בפתח הבית והוא פתוח יש היכירא לעוברים ושבים :

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 671:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 ויען כי אירע הנס בנרות תקנוה להדליק נרות בכל לילה כדי להזכיר הנס וצריך כל אדם ליזהר בהן מאד ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק והזהיר בהן יהיו לו בנים ת"ח וכמה נרות הם בליל א' מדליק א' מכאן ואילך מוסיף והולך א' בכל לילה עד שבאחרונה יהיו שמנה ואפילו אם רבים בני הבית לא יעשה יותר. נר שיש לו ב' פיות עולה בשביל שנים כגון מליל א' ואילך ואם מילא קערה שמן והקיפה פתילות אם כפה עליה כלי כל פתילה עולה בשביל נר אחד לא כפה עליה כלי אפילו לנר אחד אינו עולה לפי שהיא כמדורה וכתב א"א הרא"ש ז"ל מסתברא שלא הרחיקם זה מזה עד כאצבע אבל אם הרחיקם זה מזה עד כאצבע שאינו נעשה כמדורה יצא ונראה לי דאפילו הרחיקם אין להתיר בלא כפיית כלי דמה גבול יש בהרחקה אם הפתילות גסות והלהב גדול אפילו יותר מכאצבע מתחברות ואם הם דקות אפילו פחות מכאצבע סגי להכי קאמרינן כפיית כלי דהוא מלתא דפסיקא ומניחה על פתח הסמוך לר"ה מבחוץ אם הבית פתוח לרה"ר מניחה על פתחו ואם החצר פתוח לר"ה מניחה על פתחו ואם הוא דר בעלייה שאין לו פתח פתוח לר"ה מניחה בחלון הסמוך לר"ה ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצוה מניחה על שולחנו ודיו וצריך נר אחר להשתמש לאורו ואם יש מדורה א"צ נר אחר שיוכל להשתמש לאור המדורה ואם הוא אדם חשוב שאין דרכו להשתמש לאור המדורה צריך נר אחר אפי' אם יש מדורה מצוה להניחה למטה מי"ט ואם הניחה למעלה מי' יצא אבל אם הניחה למעלה מכ' אמה אפי' בדיעבד לא יצא דלא שלטא ביה עינא וליכא פירסומי ניסא וכתב ה"ר יואל הלוי דוקא כשמניחה בחוץ אבל כשמניחה בבית אפי' למעלה מעשרים אמה כשירה כדאמרינן גבי סוכה אם דפנות מגיעות לסכך אפי' למעלה מכ' אמה כשירה דשלטא ביה עינא ונ"ל שאין הנידון דומה לראייה דהתם בעינן שתשלוט עינו בגג וכיון שמחיצות מגיעות לגג על ידם ישלוט עינו בגג אבל הכא שצריך שישלוט עינו בנרות כיון שהוא למעלה מכ' דלא שלטא ביה עינא מאי נפקא מינה בגג שהוא עדיין למעלה ממנו בשבילו לא שלטא ביה עינא טפי וה"ר מאיר מרוטנבורק ז"ל היה מדקדק להניחה למעלה מג"ט ולמטה מי': ומצוה להניחה בטפח הסמוך לפתח משמאל כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל וכתב אבי העזרי שאם אין מזוזה בפתח מניחה מימין ובס"ה הקטן כתב שאם מניחה בדלת עצמה יניחנה מחציו של כניסה לצד שמאל ובב"ה מניחה לדרום זכר למנורה שהיתה בדרום ע"כ: חצר שיש לה ב' פתחים מב' רוחות צריך להדליק בב' פתחים שלא יחשדוהו העוברים לומר כשם שלא הדליק בזה הפתח כך לא הדליק באחרת הילכך אם ב' הפתחים מרוח אחת שיכולין לראות כאחד די לו באחד מהן וכתב בעל התרומה לדידן שמדליקין בפנים אפי' בב' רוחות די לו באחד מהן שאין היכירא אלא לבני הבית והם יודעים ששני הפתחים של איש אחד ונראה שאין להקל ואף לדידן איכא חשש כיון שמדליקין בפתח הבית העוברין רואין שלא הדליק ואיכא חשד:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:40 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 אתה קללת אותי אתה הוצאת עלי שם רע וזה כופר אין מחרימים על כיוצא בזה ע"כ ומסתברא שמחרימים על זה שהרי אם יתברר שהוא אמת קונסין אותו אתה חבלת בי לא היו דברים מעולם נשבע היסת שאע"פ שאינו משלם קנס על פי עצמו משלם שבת וריפוי אתה ביישתני וזה אומר לא היו דברים מעולם אם הוא במקום שגובין קנס נשבע היסת שהרי אילו הודה היה חייב לו הבושת במה דברים אמורים שפטור במודה בקנס כגון חבלתי בפלוני אבל אם הוא מודה שחבל בו והעמידו בדין ונתחייב ע"פ ב' עדים באותו ב"ד כך וכך חייב לשלם:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 670:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

הלכות חנוכה מאי חנוכה דתניא בכ"ה בכסליו יומי חנוכה תמניא אינון דלא למספד בהון ודלא למגזר בהון תענית שכשנכנסו עו"ג בהיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה יד מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך א' של שמן שהיה חתום בחותמו של כ"ג ולא היה בו אלא כדי להדליק יום א' ונעשה בו נס והדליקו בו ח' ימים לשנה אחרת קבעום ח' י"ט בהלל ובהודאה פי' לומר בהן הלל ולהודות לומר בו על הנסים בהודאה אבל מותרין הן בעשיית המלאכה ונוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות ואין להקל להן: וגם אם יש מקומות שנוהגין איסור בכל היום אין להקל להן משום דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי להתירם בפניהם וקראום חנוכה חנו בכ"ה והיה אומר הר"מ מרוטנבורק ז"ל שרבוי הסעודה שמרבים בהם הן סעודת הרשות שלא קבעו אלא להלל ולהודות ולא משתה ושמחה אין מספידין בהם אלא לחכם בפניו ולעיל בהלכות ר"ח כתבתי אם יש לומר בהן צידוק הדין:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 669:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 ליל תשיעי מתפללין כמו בליל שלפניו ומקדשין ואומרים זמן ולמחר מתפללין כמו ביום שלפניו ומוציאין ג' ספרים וקורין בא' וזאת הברכה והמפטיר קורא בשני כמו אתמול ומפטיר במלכים ויעמוד שלמה לפני ה' ובירושלים יש שמפטירין ויהי אחרי מות משה והכי מנהגינו ובשלישי מתחיל בראשית וקורין אותו ש"ת לפי שמסיימין בו התורה וראוי לשמוח בסיומה ורגילין להתחיל מיד בראשית כדי שלא יהא פתחון פה לשטן לקטרג לומר כבר סיימו אותה ואינם רוצים לקרותה עוד ומרבין בפיוטים כמו אשר בגלל אבות ויש מקומות שמוציאין כל הספרים ואומרים על כל אחד ואחד פיוט כל מקום לפי מנהגו ונוהגין באשכנז שהמסיים והמתחיל נודרין נדבות וקוראין לכל מרעיהן ועושין משתה ושמחה וי"ט לסיומה של תורה ולהתחלתה ולמוצאי י"ט מבדילין בתפלה וכן על הכוס כדרך שמבדילין במוצאי שבת אלא שאין מברכין על הנר ולא על הבשמי':

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:39 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 כל הטוען לחבירו טענה שאפילו אם הודה לו לא יתחייב לו ממון אע"פ שכפר אין מחייבים אותו היסת כיצד אתה אמרת ליתן לי מנה ואמר להד"ם אין משביעים אותו לא היסת ולא חרם שאף אם הודה לו אינו חייב לו כלום:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 668:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 ליל ח' ערבית מתפללין ג' ראשונות וג' אחרונות וקדושת היום באמצע ואומר ותתן לנו את יום שמיני חג עצרת הזה ומקדש בב"ה ונפטרין לבתיהם לשלום ואוכלין בסוכה מפני שהוא ספק שביעי ואין מברכין על ישיבתה שא"כ היינו עושין אותו חול אלא שאנו יושבין בה מספק ולא שייך בישיבתו בה לומר היאך נעשנו חול שכך דרך בני אדם לפעמים לישב בצל סוכה אפילו שלא לשם מצות סוכה ומקדשים ואומרים זמן וכן למחר יושבין בה עד לאחר הסעודה ויש נוהגין שלא לישב בה בליל שמיני וביום השמיני יושבין בה ואינו מנהג בבקר משכימין לב"ה ומתפללים יוצר כמו בערבית וגומרין ההלל ומוציאין שני ספרים וקורין באחד ה' בראה כל הבכור ואם הוא שבת קורין שבעה ומתחילין עשר תעשר ויש שמתחילין לעולם עשר תעשר לפי שהוא זמן אסיפה ומתנות עניים והמפטיר קורא בשני ביום השמיני עצרת עד סוף הסדר ומפטיר במלכים ויהי ככלות שלמה ומחזיר הספרים ואומר קדיש ומכריז משיב הרוח ומוריד הגשם ואין פוסקין כדלעיל בתפלת החול:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 667:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 סוכה ונויה אסורין גם בח' ולדידן גם בט' שהוא ספק ח' כתב א"א הרא"ש ז"ל וכדמקלע שבת במוצאי י"ט האחרון של חג נוהגין שלא להסתפק מנויי סוכה עד מוצאי שבת ונראה דשרי:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:38 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 נתחייב ב' שבועות על ב' טענות קלה וחמורה משביעין אותו בחמורה ומגלגלין בה שאר הדברים:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 666:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 אע"פ שגמר סעודתו ביום ז' לא יסתור סוכתו שמא יזדמן לו סעודה אחר כך ויצטרך לאכול בה ומוציא הכלים ממנה מן המנחה ולמעלה ומתקן הבית לכבוד י"ט האחרון ואם רוצה לאכול בה בשמיני צריך לפחות בה מקום ד' על ד' לעשות היכר שאנו יושבין בה שלא לשם מצות סוכה שלא יהא נראה כמוסיף וזהו דוקא לבני א"י שאין צריכין לישב בה בח' ויום ז' הוא להם חול הלכך יכולין לסותרה ולפחות בה אבל אנו שצריכין לישב בה בח' אין לעשות בה שום הכירא של פסול שהרי משום ספק ז' אנו יושבין בה ואם רוצה לישב בה בט' א"א לפחות בה בח' מפני שהוא י"ט ומה יעשה להכירא אם היא קטנה שאסור להניח בה הנר יניחנו בה ובזה יש הכירא ואם גדולה היא שמותר להניח בה הנר יניח בתוכה כלי המאכל שאין אסורין להניחם בתוכה:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 665:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 אתרוג בשביעי אסור שהרי הוקצה לכל הז' ואפי' נפסל אסור כל ז' הימים ובשמיני עצרת מותר ולדידן דאית לן תרי יומי בשמיני ספק ז' אסור אבל בט' ספק שמיני מותר וכתב ה"ר פרץ שאם חל י"ט האחרון של חג באחד בשבת שאסור אף בט' אע"ג דקי"ל שמותר בט' היינו בשאר ימים אבל הכא אסור משום הכנה דכיון דשבת לפניו אין שבת מכינה לי"ט ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל דלא שייך ביה הכנה וכן נוהגין בה היתר: הפריש ז' אתרוגים לז' ימים כל אחד יוצא בו ואוכלו למחר אבל ביומו אסור שהוקצה לכל אותו היום:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:37 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 הטוען את חבירו טענות הרבה אין משביעין אותו על כל טענה וטענה אלא שבועה אחת על הכל:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 664:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 ביום חמישי של חול המועד שהוא הושענא רבה נוהגין שמרבין מזמורים כמו בי"ט ואומר קדושה רבה במוסף ומרבים קצת בנרות כמו בי"ה לפי שבחג נדונין על המים והכל הולך אחר החתום וכל חיי אדם תלויין במים ויש נוהגין להתיר בו אגדו של לולבו סמך לדבר דכתיב כפת חסר ו' פי' ו' ימים יהיה כפות ולא יותר ומקיפין ז"פ ומרבים תחנונים על המים ונוטלין ערבה זכר למקדש שהיו מקיפין בו ביום בערבה ופליגי בה רבי יוחנן אמר יסוד נביאים הוא פי' נביאים אחרונים חגי זכריה ומלאכי יסדום ולכך מברכין עליה ור' יהושע אומר מנהג נביאים היא פירוש מנהג בעלמא שנהגו כך ואין מברכין עליה ופסק רי"ף שאין לברך עליה דאסיקנא איבו הוה קאי קמיה דר"א בר צדוק ואייתי ההוא גברא ערבה קמיה חביט חביט ולא בריך קסבר מנהג נביאים הוא ואמנהג לא מברכינן ובעל העיטור כתב הא דלא בריך ר"א משום דיחיד הוא ויחיד אינו קובע ברכה לעצמו אבל צבור ודאי מברכין ורב שמואל בן חפני פסק כר' יוחנן שמברכין וא"א הרא"ש ז"ל כתב ונהגו כרי"ף כתב גאון שיעור החבוט ב"פ בתפלת מוסף של יום ז' לפי שבתפלת התמיד אנו נוטלין הלולב ובתפלת המוסף של יום ההוא אנו נוטלין הערבה בפני עצמה ורש"י פי' חבוט (ונוהגים לכבות הנרות עם ההושענות לשמחה) לשון ניענוע והרמב"ם ז"ל כתב חובט בה על הקרקע או על הכלי ב"פ או ג' וכ"כ הרי"ץ גיאת וערבה זו צריכה שיעור וכמה שיעורה רב נחמן אמר ג' בדי עלין לחין ורב ששת אומר אפי' עלה אחת בבד אחד והלכתא כרב ששת אלא שכתב רב האי שמכוער הדבר עלה אחת בבד אחד ואינה ניטלת אלא בפני עצמו פי' שלא יאגד ד"א עמה אבל יש לו בידו ד"א אין לחוש ואין אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב אפי' אם הגביה אותה ב"פ אחת לשם לולב ואחת לשם ערבה ורב נחמן אומר אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב אם הגביה אותה ב"פ ופסק הרמב"ם ז"ל דאין אדם יוצא בה ואבי העזרי פסק שיוצא בה ולזה הסכים א"א ז"ל:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:36 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 כתב הרמב"ם הורו רבותינו כל מי שנתחייב שבועה בין של תורה בין של דבריהם אפילו היסת יש לו להחרים חרם סתם קודם שישבע על מי שיטעון עליו דבר שאינו חייב בו כדי להשביע אותו בחנם יענה המשביעו אמן:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 663:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 בחול המועד מתפללין ערבית שחרית ומנחה כדרכן ואומר יעלה ויבא בעבודה ולמעלה בהל' פסח כתבתי אם יש להזכיר בו יום מקרא קודש הזה ונוטלין הלולב ומברכין עליו וגומרין ההלל ומקיפין התיבה בכל יום חוץ מבשבת ומוציאין ס"ת וקורין בו ד' בקרבנות החג שבפנחס ורבו הדיעות בסדר קריאתן והעיקר כך הוא שביום הא' של ח"ה קורא כהן וביום הב' ולוי וביום הג' וישראל חוזר וקורא וביום הג' והד' קורא ספיקא דיומא שהוא וביום הב' וביום הג' ובשני קורא כהן וביום הג' ולוי וביום הד' וישראל חוזר וקורא וביום הרביעי והרביעי חוזר וקורא וביום הג' וביום הד' וכן כל הימים עד יום שביעי והוא בכלל ומחזיר ס"ת למקומו ומתפללין תפלת מוסף ג' ראשונות וג' אחרונות וקדושת היום באמצע אתה בחרתנו ומפני חטאינו ואומר קדיש ואומרים בכל יום בקרבנות המוספין ספיקא דיומא ביום הא' אומר כאמור וביום הב' פרים בני בקר שנים עשר ואילים שנים כבשים בני שנה ארבע עשר תמימים וביום הג' פרים עשתי עשר וגו' ובשני אומר וביום הג' וביום הד' וכן בכל יום וסימן שלא תטעה לעולם הפרים והימים ביחד הם י"ד ושבת שבח"ה ערבית שחרית ומנחה מתפללין כדרכן ואומר יעלה ויבא בעבודה ובמוסף ג' ראשונות וג' אחרונות אתה בחרתנו וקדושת היום באמצע וכולל עמו השבת לומר את יום המנוחה הזה ואת יום חג הסוכות הזה וחותם מקדש השבת ישראל והזמנים ומוציאין שני ספרים וקורין בא' ז' בפרשת כי תשא ראה אתה אומר אלי ומפטיר קורא קרבנות של ספיקא דיומא לפי מה שהוא היום ומפטיר ביחזקאל ביום בא גוג ולמעלה בהלכות פסח כתבתי למה מפטירין כך:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:35 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 וכתב רש"י בדורותינו בטלו שבועה לפי שענשה גדול ותקנו לגזור עליו ארור בעשרה דארור בו שבועה וכן כתב הרמ"ה מכי אתו רבנן בתראי דבתר תלמודא נהוג לאישתבועי בגזירה כדאמרינן ארור בו שבועה משום דחזו דשבועה בשם אלהים טפי ענשה מיהו אידי ואידי צריך ליה לאנקוטי ס"ת בידיה:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 662:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 וביום ב' מתפללין כמו בראשון ונוטלין לולב ומברכין על נטילת לולב וכן כל שבעה אבל לענין זמן בי"ט ב' נחלקו בו ה"ר שלמה בר שמשון כתב שאין לאומרו דממ"נ יצא בזמן שאמר בראשון אף אם הוא חול דלא גרע מאילו אמרו בשעת עשייה שיצא ולא דמי לזמן דקידוש שאומר בליל ב' שאותו הוא בשביל היום ולא בשביל הסוכה וכ"כ רש"י ור"י וי"א שצריך לאומרו משום שלא תקנו זמן אלא או בשעת עשייה או בשעת נטילה ואם היה אתמול חול א"כ לא היה לא שעת עשייה ולא שעת נטילה הלכך לא יצא בזמן של אתמול וא"א הרא"ש ז"ל הסכים לסברא הראשונה וכן נוהגין באשכנז ומיהו נראה שאם חל יום ראשון בשבת שצריך לאומרו בשני כיון שלא אמרו בראשון: ומוציאין ב' ספרים וקורין בא' כמו אתמול ומפטיר קורא ג"כ כמו אתמול ומפטיר במלכים ויקהלו עד בהוציאו אותם מארץ מצרים ומחזירין הספרים למקומן ואומר קדיש ומתפללין מוסף כמו אתמול ואומר קרבנות המוספין ובחמשה עשר כמו אתמול ומכאן קשה למנהג טוליטולה שאומרים ביום הב' הושיענו בחגיגת יום ב' דכיון שעשינו אותו קודש היאך נעשנו חול לומר יום שני:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 661:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 למנחה מתפללין כמו ביוצר וכן בערבית כמו בליל ראשון ובקידוש של ליל ב' אומר קידוש וזמן אחריו מיד ואח"כ סוכה דזמן לא קאי אלא אקידוש ולא אסוכה דאף אם יום ראשון חול יצא בזמן דסוכה הלכך צריך שלא להפסיק בסוכה בין קידוש לזמן. ואבי העזרי כתב שאף בליל ב' יש לומר זמן באחרונה כמו יקנה"ז אע"פ שהזמן אינו חוזר על ההבדלה וא"א ז"ל הסכים לסברא ראשונה :

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:34 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 ואע"פ שאין מאיימין בשבועת טענת ספק ולא בשבועת היסת צריכין הדיינין לפצור בבעלי הדינין אולי יחזרו בהם כדי שלא ישבעו כלל ע"כ:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 660:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 ואחר כך אומר הושענות ויש שאין אומרין קדיש קודם הושענא ונוהגין להקיף התיבה פעם א' בכל יום ומעלין ס"ת על התיבה כשמקיפין אותה וביום השביעי מקיפין אותה ז' פעמים זכר למקדש דתנן בכל יום מקיפין המזבח פעם אחד וביום השביעי ז"פ ואומר אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא ר' יהודה אומר אני והו הושיעה נא: אני והו שני שמות של ע"ב ומה שמזכירין אלו השנים על שם עמו אנכי בצרה וכתיב ואני בתוך הגולה והוא אסור בזיקים כביכול. וגם אני והו בגי' אנא ה' ובירוש' איתא זכר ליריחו ורב סעדיה כתב שמקיפין מיד אחר קריאת ההפטרה בעוד הספר על התיבה ומנהג טוב הוא כדי שלא להוציא הספר שלא לצורך כיון שאין קורין בו אלא שאין נוהגין כן וסדר ההקפה כ' רב האי בכל יום ב"פ א' לימינו וא' לשמאלו וביום הז' ג"פ לימינו וג"פ לשמאלו ואחד לימינו ואין נוהגין כן עתה אלא בכל יום אחד לימינו ובשבת אין מקיפין כ' רש"י דאף בחול מי שאין לו לולב לא יקיף כמו בשבת שאין מקיפין כיון שאין לו לולב וכ' רב שרירא גאון שאין לומר הושענא בשבת מפני התינוקות שישמעו שאומרים בשבת כמו בחול וילכו גם ליטול הלולב אבל כשאין אומרים הושענא מתברר להם. ונראה דכיון שאין מקיפין בשבת מתברר להם במה שאין מקיפין וא"צ למנוע מלומר הושענא וכ"כ ב"ה ואומר קדיש ונפטרין לבתיהם:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 659:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 ואחר שגמרו ההלל אומר קדיש שלם ומוציאין שני ספרים בא' קורין שור או כשב בפ' אמור ובב' קורא המפטיר קרבנות המוספין ובחמשה עשר יום לחודש הזה ומפטיר בזכריה הנה יום בא ומחזיר הספרים ואומר קדיש ומתפללין הצבור מוסף ג' ראשונות וג' אחרונות וקדושת היום באמצע אתה בחרתנו ומפני חטאינו את מוסף יום חג הסוכות הזה וכו' כאמור ובחמשה עשר יום לחדש הזה וכו' ומחזיר ש"צ התפלה ואומר קדיש:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:33 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 וכל מי שיתחייב שבועת הדיינין שהיא על ידי טענת ודאי וכפירה בין שהוא מן התורה בין שהוא מדבריהם מאיימין עליו ומי שנתחייב בטענת ספק בין מן התורה בין מדבריהם אין צריך איום:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 658:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 מן התורה לולב ניטל במקדש כל ז' וחוץ למקדש רק יום ראשון וחכמים תקנו שיהא ניטל בכל מקום כל ז' ימים אבל בשבת אינו ניטל בכל מקום לא שנא אם חל יום ראשון בשבת או אחד משאר הימים הלכך ביום ראשון שהוא מן התורה אין אדם יוצא בלולב של חבירו אא"כ יתננו לו במתנה גמורה דדרשי' ולקחתם לכם ביום הראשון משלכם אבל אם נתנו לו במתנה ע"מ להחזירו לו אחר כך הוא מתנה ובלבד שיתננו לו במתנה גמורה ע"מ להחזיר לו במתנה אבל אם אמר לו יהא שלך עד שתצא בו ואח"כ תחזירהו לי לא יצא וצריך שיחזירנו לו אח"כ לקיים תנאו אבל אם לא החזירהו אח"כ הרי לא קיים תנאו ונמצאת המתנה בטילה למפרע ולא יצא ואפי' נאנס מידו בענין שאינו יכול להחזירו ורוצה להחזיר לו דמיו לא יצא ואפי' נתנו לו סתם ולא פירש ע"מ שתחזירהו לי מסתמא דעתו שיחזירנו לו כיון שצריך לצאת בו ואם לא החזירהו לו לא יצא ומיהו אפי' לא החזירו לידו אלא לאחר ואחר לאחר והאחרון מחזירו לבעליו יצא וי"א שא"צ להחזירו לו אא"כ כפל תנאו שאומר לו הרי הוא לך במתנה ע"מ שתחזירהו לי ואם לא תחזירהו לי לא ליהוי מתנה שאם לא כפל תנאו הוי תנאה דהיינו החזרה בטל ומעשה דהיינו המתנה קיים ויצא בו אפי' לא החזיר לו אבל לפי מה שכתב דאפי' בסתמא צריך להחזירו לו כ"ש אם התנה ולא כפל ומטעם זה דבעינן משלכם לא ליקני איניש לולבא לקטן ביומא קמא דקטן מקני קני אקנויי לא מקני ונמצא שאין א' יכול לצאת בו אחר שהגיע לידו: אחין או שותפין שיש להן אתרוג בשותפות אם יכול אחד מהן לאכלו ואין חבירו מקפיד עליו יוצא בו דחשיב כשלו ואם לאו לא יצא שאין השותפין יכולין לצאת באתרוג המשותף עד שיתן לו חבירו חלקו במתנה ומה שנוהגין במקום שאין אתרוג מצוי שכל הקהל קונין אתרוג בשותפות ויוצאין בו פירשב"ם שכיון שקנאוהו כדי לצאת בו מסתמא הוי כאילו פירשו שכל הקהל נותנין חלקם לכל מי שנוטל לצאת בו ע"מ שיחזירהו להם כיון דבענין אחר אין יכולין לצאת בו: תשובה לרב שרירא מקום שאין אתרוג ולולב מצויין וגובים מהקהל מכל א' וא' וקונין ונוטלו חזן הכנסת בידו בשעת ההלל ומברך עליו ונותנו לזקנים ומברכין עליו ושוב נוטלו כל אחד מחבירו עד שמברכין עליו כל הקהל יצאו ידי חובתן או לא והשיב ודאי בשאר ימות החג מיום ב' והלאה יצאו ידי חובתן באותו לולב אבל ביום הראשון צריך כל א' לולב שלו וכן ראוי שתעשו להיות קונין הלולב לא' מן הצבור או שיקחנו מממונו או שיתנו הדמים לחזן במתנה והוא יקנהו לעצמו ובי"ט הראשון יתנו במתנה לא' מן הזקנים וכל אחד יתנהו לחבירו במתנה עד שיבא ליד כולם ובאשכנז ובצרפת נוהגים כרשב"ם:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:32 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 וכבר נהגו הכל להיות ס"ת ביד חזן בה"כ או שאר העם גם בשבועת היסת כדי לאיים עליו:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 657:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 קטן היודע לנענע הלולב אביו צריך לקנות לו לולב כדי לחנכו במצות:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 656:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 קנה אתרוג שראוי לצאת בו ומצא אחר נאה ממנו מצוה להוסיף עד שליש בדמי הראשון כדי להחליפו ביותר נאה:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:31 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 מדברי הרמב"ם שבועת הדיינים בין שהיא של תורה בין שהיא של דבריהם בין על טענת ודאי בין על טענת ספק כך הוא הנשבע אוחז ס"ת בזרועו ועומד ונשבע בשם או בכינוי בשבועה או באלה מפיו או מפי הדיינים כיצד מפיו אומר הריני נשבע בשם יי' אלהי ישראל או הריני נשבע במי ששמו רחום וחנון שאיני חייב לזה כלום וכן אם אמר הרי הוא ארור ליי' אלהי ישראל או הוא ארור למי ששמו חנון אם יש לזה אצלי כלום כיצד מפי הדיינין שיאמרו אנו משביעין אותך ביי' אלהי ישראל או במי ששמו חנון שאין לו לזה בידך כלום והוא עונה אמן או שיאמרו לו הרי פלוני בן פלוני ארור לה' אלהי ישראל או למי ששמו חנון אם יש לפלוני אצלו ממון ולא יודה והוא עונה אמן אין בין שבועת היסת לשבועת הדיינין אלא נקיטת חפץ שאין הנשבעין שבועת היסת אוחזין ס"ת בידן אלא משביעין אותן בשם או בכינוי בשבועה או באלה מפיו או מפי ב"ד:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 655:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 עו"ג שהביא לולב לישראל בי"ט מחוץ לתחום כתב הרשב"א שמותר ליטלו שלא אסרו חכמים דבר שהובא מחוץ לתחום אלא לאותו שהובא בשבילו ואפילו הוא מותר לטלטלו ולא אסרוהו לו אלא באכילה ובהנאה ומצות לאו ליהנות ניתנו:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 654:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 מקבלת אשה מיד בנה או מיד בעלה הלולב ומחזירתו למים ביום טוב ותוסיף עליו אם צריך ובלבד שלא תחליף המים ובחול המועד מצוה להחליפם כדי שישאר לח והדור:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:30 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 ואם אמר הריני נשבע העומדים שם אומרים זה לזה סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואומרים לו לא על דעתך אנו משביעין אותך אלא על דעתנו ועל דעת ב"ד:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 653:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 אתרוג של מצוה מותר להריח בו שעיקרו לאכילה ומזה לבד הוקצה ולא מלהריח והמריח בו כתב רבי' שמחה שאין לו לברך ברוך שנתן ריח טוב בפירות דעיקרו לאו לריח עבידי ואבי"ה כתב שיש לו לברך הדס של מצוה אסור להריח בו שעיקרו אינו אלא להריח ומזה הוקצה:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:29 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 ואם אומר איני נשבע פוטרים אותו ונותן מה שטוענו חבירו ומיהו כל זמן שלא יצא מב"ד יכול לחזור בו אבל משיצא מב"ד אינו יכול לחזור בו:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 652:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 מצות לולב ביום ולא בלילה וכל היום כשר לנטילת לולב שאם לא נטלו שחרית יטלנו ערבית ומ"מ זריזין מקדימין למצות ונוטלין אותו בבוקר שמצותו מעלות השחר ועיקר מצותו בשעת ההלל ואם צריך לילך בדרך ואינו יכול להמתין נוטלו מיד קודם שילך ובלבד שיעלה עמוד השחר וקורא ההלל בלא לולב והמדקדק במעשיו יעשה כאנשי ירושלים שהיה אדם יוצא מביתו ולולבו בידו היה קורא ק"ש ומתפלל לולבו בידו אע"פ שאסור לאחוז בידו ספר תורה ותפילין בשעת תפלה שמא יתבטל מכוונתו שאני הכא כיון שדבר מצוה הוא לא חיישינן שמא יתבטל מכוונתו קורא בתורה ונושא כפיו מניחו על גבי קרקע לנחם אבלים ולבקר חולים לולבו בידו נכנס לבית המדרש משגרו ביד בנו או ביד עבדו ואסור לאכול קודם שיטלנו שכח ואכל קודם שנטלו והוא על שולחנו ביום הראשון שהוא מן התורה יפסיק אפילו אם יש שעות ביום ליטלו אחר שיאכל ומיום ראשון ואילך אם יש שהות ביום לא יפסיק ואם לאו יפסיק:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 651:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 מצות ד' מינין שיטול כל אחד וא' מישראל לולב אחד וב' ערבות שלימות וג' הדסין אפי' שלשתן קטומים בראשיהן והרמב"ם ז"ל הכשיר גם בערבה קטומה ולא נהירא ויעשה מהדס והערבה והלולב אגודה אחת אע"ג דקי"ל לולב א"צ אגד מצוה לאגדו משום נוי וכיון שאין חובה לאגדו אפילו אגדו במין אחר שפיר דמי ומשום חציצה נמי ליכא אע"ג שהקשר מפסיק בין ידו ללולב דכיון שהוא לנאותו אינו חוצץ וכן מין במינו אינו חוצץ הלכך אם נשרו מעלי הלולב או מעלי ההדס ונשארו בתוך האגודה בענין שמפסיק אין לחוש ורש"י פי' אע"ג דא"צ אגד מ"מ לכתחילה חובה לאגדו משום זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות ואם לא אגדו מאתמול או שהותר אגודו בי"ט א"א לאגדו בקשר גמור אלא אוגדו באגודה של ירק שכורך האגודה סביב ותוחב ראש האגודה לתוכה בלא קשירה ויטול האגודה בידו הימנית ויהיו ראשיהם למעלה ועיקריהם למטה והאתרוג בידו השמאלית ואף אם הוא איטר יד ימינו יטול האתרוג בשמאל כל אדם שהוא ימינו וכשיטול הלולב בידו קודם שיטול האתרוג יברך על נטילת לולב ושהחיינו כדי שיברך קודם לעשייתו שאילו יטול ארבעתן קודם שיברך נמצא שכבר יצא קודם לעשייתו ושכיון שהגביה יצא או יהפוך הלולב או האתרוג עד שיברך ונמצא שלא יצא כיון שלא נטלו דרך גדילתו אי נמי יכוין שלא לצאת עד שיברך והרמב"ם ז"ל כתב שיברך קודם שיטלנו בידו ול"נ לר"י וי"א כיון שלא נענעו ועדיין יש לו לתפסו בידו אע"פ שאינו מעכב קרינן ביה שפיר קודם לעשייתו וטוב לעשות באחד מן הדרכים שכתבתי ולא יברך שהחיינו בשעת עשייתו ולקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה הלכך אפילו עשה בית יד ונתן בו הלולב ונטלו שפיר דמי אפילו כל הלולב חוץ מידו ובלבד שיהא דרך כבוד אבל אם אינו דרך כבוד כגון שנתנו בכלי ונטלו לא יצא וינענע בשעה שמברך וכן ינענע בשעת קריאת ההלל בהודו בכל פעם שמחזירין אותו הקהל וכן באנא ה' הושיעה נא אבל לא באנא ה' הצליחה נא וכן ינענע בהודו שבסוף המזמור והניענוע הוא שמוליך ידו מכנגדו להלאה וינענע שם ג"פ בהולכה וג"פ בהובאה ואח"כ מטה ידו לצד צפון ועושה כן ג"פ וכן לצד דרום וכן לצד מערב ומעלה ידו למעלה ועושה כן ג"פ ומורידה לצד מטה ועושה כך ג"פ סך הכל ל"ו פעמים וב"ה כ' וניענוע דרבנן ואזלינן ביה לקולא וא"צ לכל רוח ג"פ הולכה וג"פ הובאה אלא בין הולכה והובאה ג"פ לכל רוח וכ' עוד מנהג אבותינו מוליך ומביא מעלה ומוריד בלבד מוליך ומביא למי שד' רוחות שלו והמושל בב' מושל בד' והמוליך לצפון ולדרום דעת חיצוני הוא וא"א ז"ל כתב והעולם לא נהגו כן אלא מוליכין לד' רוחות ומנהג כשר הוא הקצרה יד ימיננו להודות למי שד' רוחות שלו ומנהג אחר הוא חיצוני והראשון שהנהיג כן היה נראה לו שהמוליך ומביא לד' הרוחות נראה כמו שהעו"ג עושין והבל הוא דאדרבא כשמוליך ומביא לשתי רוחות ואחר כך מעלה ומוריד נראה כו' שיש לו ארבע קצוות אבל כשמוליך ומביא לד' רוחות ואח"כ מעלה ומוריד יש לו שש קצוות ע"כ כתב ב"ה הולכה והובאה הוא הנענוע וא"צ נענוע שדרה ועלין וכ"כ גאון ז"ל שא"צ נענוע שדרה ועלין שלא אמרו אלא כדרך שאמרו בתנופה מוליך ומביא מעלה ומוריד ואלו הד' מינין מעכבין זה את זה שאם חסר לו אחד מהן לא יברך על הנמצאים בידו אבל אם יש לו כולם אפילו לא נטלן ביחד אלא נטלן זה אחר זה יצא ובלבד שיהו כולם לפניו ויטול הלולב תחלה חסר לו אחד מן המינין לא יקח מין אחר במקומו ולא יפחות מהן ולא יוסיף עליהן מין אחר אפי' אם לא יאגדנו עמהם אם יאחזנו בידו עמהם לשם מצות לולב איכא בל תוסיף אבל מאותם ד' המינין יכול להוסיף עליהם ובהדס שוטה שאינו עבות נחלקו בו הגאונים אם הוא מין הדס ויכול להוסיף אותו אם לאו בהלכות גדולות כתב הדס שוטה אפי' בהדי אסא אחריני פסול ורב נטרונאי כתב אם יכול לעשותו כולו עבות מצוה מן המובחר ואם אינו מוצא אלא ג' הדס עבות ממלא אותו הדס שוטה ושפיר דמי וכ"כ א"א הרא"ש ז"ל כתב רב עמרם נהגו במקומינו במתיבתא מכמה דורות שלא לפחות מששים ושמונה ערבות כמנין לולב ויש מוסיפים עד שבעים כמנין הפרים:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:28 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 ויאיימו עליו קודם שישביעוהו ואומרים לו הוי יודע שכל העולם כולו נזדעזע בשעה שאמר הקב"ה לא תשא את שם יי' אלהיך לשוא ובכל עבירות שבתורה נאמר בהם ונקה וכאן נאמר לא ינקה וכל עבירות שבתורה נפרעין ממנו וכאן ממנו וממשפחתו שמחפין עליו ולא עוד אלא שגורם ליפרע משונאיהם של ישראל שכל ישראל ערבים זה בזה וכל עבירות שבתורה אם יש לו זכות תולין לו עד ב' או ג' דורות וכאן נפרעים ממנו מיד ודברים שאין אש ומים מכלים אותן שבועת שקר מכלה אותם:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 650:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 שיעור הדס וערבה שני טפחים וחצי שהן י' גודלים ושדרה של לולב לבד מעלין העולין למעלה מהשדרה צריך שיהא יוצא למעלה מההדס טפח חסר שתות ואם ירצה יוסיף עליהם כל מה שירצה שאין להם שיעור למעלה:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:27 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 ומשביעין אותו בלשון שהוא מבין בו כתב הרמב"ם הורו רבותינו שאין משביעין אלא בלשון הקדש ואין ראוי לסמוך על הוראה זו אע"פ שנהגו בכל בתי דיני ישראל להשביע בלשון הקדש ואפילו שבועת היסת נהגו להשביע בלשון הקדש ומ"מ צריך להודיע את הנשבע שיכיר לשון השבועה:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 649:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 כל הד' מינין פסולין בגזול בין לפני יאוש בין לאחר יאוש ובשאול ובשל עיר הנדחת ואשירה של ישראל פסול אבל של עו"ג לכתחלה לא יטול ואם נטל יצא מיום ראשון ואילך דלא בעינן לכם וכל הפסולין כמו שפסולין בראשון כך פסולין כל שבעת הימים חוץ משאול שמותר מיום ראשון ואילך וכן חסר מותר מיום ראשון ואילך הלכך ניקב או שנקבוהו עכברים מותר מיום ראשון ואילך אם נשאר בו כשיעור ובהלכות גדולות פסל אם נקבוהו עכברים כל ז' ימים משום דמאיס אע"ג דניקב כשר וכ"כ רב נטרונאי גאון ואדוני אבי הרא"ש ז"ל לא חילק ואפילו לכתחלה מותר לאכול ממנו רק שישאיר ממנו שיעור כדי לצאת בו ולדידן חשוב יום שני כמו יום ראשון אבל כל שאר הפסולין פסולין כל ז' הימים והרי"ץ גיאת כתב כל הפסולים אינן פסולין אלא בראשון אבל משם ואילך לא שנא גזול ול"ש שאר פסולין כולם כשרים וכ"כ בעל העיטור וה"ר יונה וא"א הרא"ש כתב כסברא ראשונה וכל הפסולים מחמת מום אם הוא שעת הדחק שאין נמצא כשר כשרים ויכול לברך עליהם והראב"ד כ' שלא יברך עליהם אלא יאחזם בידו שלא תשתכח תורת לולב ול"נ לא"א הרא"ש ז"ל והרמב"ם ז"ל הכשיר לולב יבש בשעת הדחק ולא שאר מינין ולא נראה דמ"ש זה מזה :

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:26 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 ומעומד ותלמיד חכם אפילו לכתחלה מיושב ובשאר כל אדם נמי אם נשבע מיושב אינו חוזר ונשבע:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 648:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 פרי עץ הדר דרשו חכמים הדר באילן משנה לשנה והיינו אתרוג: ואם הוא יבש פסול שיעור היבשות פירש הראב"ד הוא כשתכלה הליחה ואינו מוציא שום ליחה כי הליחה לפרי כמו הדם לבשר החי שכל זמן שהוא לח יוציא ליחה או מדוחק הסכין או מסחיטתו אבל לאחר שיבש לא יוציא ליחה אלא שהבדיקה שלו קשה לפי שאי אפשר לסוחטו או לחותכו אבל כיון שנקב שאין בו חסרון כשר יכול להעביר בו מחט או חוט ואם יש בו ליחה יראה בחוט: ניקב וחסר כל שהוא פסול אפי' אין הנקב מפולש אבל אם אינו חסר כלום כל זמן שאין הנקב כאיסר כשר ומשכחת נקב רחב בלא חסרון כגון שתחב יתד עב ונקב בענין שלא חסר כלום וה"מ שאין הנקב מפולש אבל אם הנקב מפולש או כאיסר פסול אע"פ שאינו חסר ואם ניקב עד הזרע שגרעיניו בתוכו חשוב כמפולש לפסול אפי' בפחות מכאיסר ור"ח פי' דאפי' נקב שיש בו חסרון אינו פוסל אלא בכאיסר או מפולש וכן כתב ה"ר ישעיה ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב כסברא הראשונה: אתרוג שנימוק כל בשרו בפנים וקליפתו החיצונה קיימת וחדרי הזרע קיימין בפנים מבעיא ולא איפשיטא ודעת רי"ף להקל ויש מחמירין והכי מסתבר כיון דספיקא דאורייתא הוא: ואם נסדק כולו מראשו לסופו ואפי' אינו חסר כלום פסול אבל אם נשאר בו שיור למעלה ולמטה אפי' כל שהוא כשר: נקלף ממנו קליפה דקה בענין שלא חסר מבשרו כלום מחלק תלמודא בין כולו למקצתו ופירש"י בכולו כשר במקצתו פסול ולפי זה הוא פסול החוזר להכשירו שאם נקלף מקצתו וקלף השאר כשר ור"ח פי' איפכא כולו פסול אפילו לא נשתנה מראיו מקצתו כשר ואפי' אם לא נשתייר בו אלא כסלע ומיהו פי' הראב"ד שמקום הקלף הוא ממראה גוון האתרוג אבל אם הוא משונה ממראה האתרוג אם הוא במקום א' נפסל ברובו ואם הוא בב' או בג' מקומות פסול אפי' במיעוטו ואם הוא בחוטמו אפילו כל שהוא פסול כדין חזזית: ניטלה פיטמתו והוא הפרח שבראשו לפי' ה"ר יעקב בר יקר פסול אבל ניטל עוקצו כשר בכל ענין. ולפי' הר"י הלוי ניטלה פיטמתו כשר בכל ענין וניטלה עוקצו אם ניטל מה שחוץ לגומא לבד כשר ואם ניטל מעיקרו וניכר מקומו שהוא חסר פסול: ור"ח פוסל בשניהם וכ"כ רי"ף והרמב"ם ז"ל וכ' אדוני אבי הרא"ש ז"ל וכן נהיגינן לפסול בשניהם ודוקא כשהיתה לו פיטמה ונטלה אבל יש אתרוגים שלא היה להם פיטמות מעולם ואין נפסלים בכך וכן דוקא כשניטל העוקץ ולא נשאר ממנו כלל באתרוג אבל נשאר ממנו כל שהוא כשר: עלתה בו חזזית והוא כמו אבעבועות ויש בו ממש שמקומו ניכר במישוש שהוא גבוה מן האתרוג אם הוא במקום אחד אינו פוסל אלא ברובו ואם הוא בב' או בג' מקומות אפי' במיעוטו פסול: וכתב הרי"ץ גיאות אפי' אם הב' או הג' מקומות במיעוטו של צד א' פסול אבל הראב"ד כתב דוקא שנתפזר הנימור ברובו אע"פ שבשטח החברבורות הוא מיעוט אבל במיעוטו כגון שכולם מצד אחד של אתרוג כשר ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל ואם הוא מחצה על מחצה במקום א' כתב אחי ה"ר יחיאל ז"ל כיון שהוא בידי אדם אפשר לצמצם וכשר כמו פרוץ כעומד אבל הראב"ד כ' כל הפסולים שפוסלין ברובן מחצה על מחצה נמי פסול שאי אפשר לצמצם דבעינן רוב הנראה לעינים ומחוטמו ואילך היינו ממקום שמתחיל לשפע עד הפיטמא פוסל חזזית וכל שינוי מראות בכל שהוא וכ' הראב"ד ה"ה נמי יבש פסול שם בכל שהוא ואם עלתה בו חזזית בענין שפסול או שהוא מנומר אם כשקולפו חוזר למראה האתרוג כשר וזה פסול החוזר להכשירו: נפל עליו מים בתלוש ותפח או סרח והוא יותר מתפוח שיש בו קצת ריח רע או שהוא כבוש בחומץ או מבושל או מנומר פסול ואם הוא שחור או לבן במקום א' פסול ברובו בב' או בג' מקומות דינו כחזזית ליפסל אפי' במיעוטו והא דשחור פסול דוקא בארצות הרחוקים מארץ כוש שהוא שינוי להם אבל הסמוכים לכוש ורגילים באתרוגים שחורים אתרוג שחור שהובא לשם מכוש כשר אבל הגדל שם פסול כיון שאין דרכו לגדל שם: העגול ככדור פסול גדלו בדפוס ועשאו כצורה אחרת שאינו מצורת האתרוג פסול אבל אם עשאו כצורת אתרוג אפילו עשאו דפי דפי חשיב שפיר צורתו וכשר: התיום שגדלו שנים דבוקים זה בזה כשר ובספר המצות פסל תיום: הירוק שדומה לעשבי השדה פסול אבל אם הוא ירוק וכשמשהים אותו חוזר למראה אתרוג כשר: שיעור אתרוג קטן פחות מכביצה פסול אבל אם הוא כביצה אפילו אם הוא בוסר שעדיין לא נגמר פריו כשר ובגדול אפילו הוא גדול הרבה שצריך לאוחזו בשתי ידיו כשר:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:25 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 וצריך לישבע בשם או באחד מן הכנויין:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 647:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 וערבי נחל דרשו חכמים שעלה שלה משוך כנחל וזה סימנה קנה שלה אדום ועלה שלה משוך ופיה חלק לגמרי וצפצפה פסולה וזה סימנה קנה שלה לבן ועלה שלה עגול ופיה אינה חלק ודוקא שפגימותיה הולכות נכחן ויש להם ב' עוקצין כמסמר אבל יש מין ערבה שקנה שלה אדום ועלה שלה משוך ופיה אינה חלק לגמרי אלא שדומה למגל שפגימותיה עקומות ונוטות לצד אחד והיא כשירה ואם יבשו או נשרו רוב עליה או שנקטם ראש' פסולה אבל כמושה או נשרו מיעוט עליה כשירה וכ' בעל העיטור מסתברא אפי' לא נשתייר אלא עלה אחד בבד א' כשירה ולחומרא בעינן כהדס ומלשון א"א הרא"ש ז"ל יראה דבעינן שישאר רוב והגדילה על ההרים פי' שלא על המים כשירה ורוב המפרשים פירשו שלכתחלה צריך לחזור אחר הגדילה על המים אלא שבדיעבד יצא אף בגדילה על ההרים וא"א הרא"ש ז"ל כ' דלכתחלה יוצא בשל הרים וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב ערבי נחל האמורין בתורה אין כל דבר הגדל על הנחל כשר אלא מין ידוע הנקרא ערבי נחל ורוב מין זה גדל בנחל אפילו גדל במדבר או בהרים כשר:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:24 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 והאי חפץ צריך שיהיה ס"ת ומיהו אם לא נתן בידו אלא תפילין והשביעו בהם א"צ יותר להשביעו ות"ח אפילו לכתחלה א"צ ס"ת אלא שישביעוהו בתפילין ופירש הרמ"ה דוקא בפעם הראשונה אבל מכאן ואילך הרי הוא כשאר כל אדם בס"ת:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 646:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 וענף עץ עבות דרשו חכמים שענפיו מכסין את עציו והיינו הדס והיכי דמי עבות דקיימא תלתא בחד קינא פירוש שיוצאין ג' עלין סמוכין זה לזה בעיגול אחד שאין א' נמוך מחבירו ואם יצאו הרבה בקן א' ונשרו מהם עד שלא נשארו אלא ג' בקן אחד כשר אפילו נשרו רובם כגון שהיו ז' ונשרו מהם ד' ונשארו ג' ואם נשרו רוב העלין של שיעור העבות פסול כתבו הגאונים שצריך שיהא בכל שיעור אורך ההדס עבות ואם לאו פסול ובעל העיטור כ' אפי' אין בו רק פ"א ג' בחד קינא כשר וכ"כ הרמב"ם ז"ל וא"א הרא"ש ז"ל הכריע כדברי הראב"ד דלמצוה בעינן כל השיעור עבות ולעיכובא ברובו ואפי' אין העבות בראשו: יבשו עליו פסול אבל אם כמשו כשר ושיעור היבשות לר"י עד שיהא נפרך בצפורן והראב"ד פירש אפי' אם נפרך בצפורן אם עדיין ירוקין הם כשר שאם ישרו אותם במים יום או יומים יחזרו לכמו שהיו כמישושן וכמראיתן ואינן נקראין יבשין אלא כשילבינו פניהן שאז אפילו אם ישרו אותם במים לא יחזרו לכמו שהיו ואם יבשו רוב עליו ונשארו בו ג' בדי עלי לחין כשר והוא שישארו הלחין בראשו י"מ שבג' בדין של העבות ישאר בכל אחד בראשו ג' עלין בחד קינא וא"א ז"ל פירש אפי' אם מהג' שבחד קינא יבשו שנים ולא נשאר בהם רק אחד לח כשר והוא שישאר בראש הבד פירוש כי ג' עלין של הקן האחד יוצא מכאן ואחד יוצא מכאן והשלישי מורכב על שניהם והוא הנקרא ראשו ובו תלוי ההדור ולכן צריך שישאר אותו לח והראב"ד כתב אם יבשו כולם ונשארו שלשה בדין כמושין פסול שאין מציל מידי יבש אלא הלח ההדור ולא נהירא לאדוני אבי הרא"ש זכרונו לברכה דכיון דכמוש כשר הוא הדין נמי אפילו יבש כולו ונשארו ג' בדים כמושין כשר נקטם ראשו כשר אפילו אם לא עלתה בו תמרים הלכך אם יבש בראשו כשר דלא גרע מנקטם: היו ענביו מרובים מעליו ירוקות כשר שהם ממראיו ואם הם אדומות או שחורות פסול ואין ממעטין אותם בי"ט ואם מיעטן כשר:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:23 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 כתב רב אלפס כפר בכל ונשבע היסת בלא נקיטת חפץ ואח"כ הביא עד אחד חוזר ונשבע דאורייתא בנקיטת חפץ:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 645:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

הלכות לולב ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ודרשו חכמים פרי עץ הדר זה אתרוג כפות תמרים זה לולב וענף עץ עבות זה הדס וערבי נחל זה ערבה והנני מפרש אותה על סדר המשנה דרך הלולב כשיוצא מן הדקל יוצא כולו עץ אחד כחץ ולאחר שגדל מעט נפתח מעט וכל מה שמוסיף ליגדל נפתחין עליו יותר ואם שהה באילן עד שנפתח ונתפרדו עליו כשר אפי' לא אגדו אבל אם שהה באילן עד שנפתח הרבה ונתקשה ונעשה כעץ פסול ואם נפרצו עליו פסול פירש"י שנתלשו בעיקרן מן השדרה והתוספות מפרשים אותו על כפלות העלין שכל אחד כפול וגבו אחד ופניו שנים ואם נפרץ שנחלק בגבו רוב אורך כל עלה ועלה ברוב עלין שבלולב פסול דרך הלולב לאחר שיוצא עלה אחד מיד כשיעור ב' אצבעות יוצא אחר וכן הרבה זה על זה עד שמתכסה כולו בהרבה עלין זה על זה וכל אחד כפול ואם אינן כפולין או שכל עליו כפולין מצדו הא' וצד הב' ערום בלא עלין או שאין לו הרבה עלין זה על זה אלא מכל צד יוצא עלה אחד למטה סמוך לעיקרו ועולה עד ראשו או אפי' היה לו עלין הרבה אלא שאין מכוסין זע"ז כגון שלא יצא עלה השני עד שכלה כל אורך העלה שלמטה ממנו פסול: לולב שיבש שדרתו או רוב עליו פסול והראב"ד הכשיר ביבשו רוב עליו ובלבד שתהא התיומת העליונה לחה ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל: ושיעור היבשות פירשו התוספות שיהא נפרך בציפורן והראב"ד פירש משיכלה מראה ירקות שבו וילבינו פניו וכן עיקר נקטם ראשו פסול פי' הראב"ד שנקטמו מהעלין שבראשו עד שחסר מעט מן השדרה ובה"ע כתב לא שנקטמו קצת מהעלין העליונים אלא שנקטמו ג' עלין העליונים פי' עד השדרה ולא נגע בשדרו וא"א הרא"ש ז"ל פי' דברוב קטימת העלין העליונים מיפסיל נסדק ראשו כשר ואי עביד כהימנק פי' כמו שיש בו ב' ראשים כזה פסול ופירש"י שתחלת ברייתו היתה כך שיש לו ב' שדראות מחצית עליו לכאן ומחציתם לכאן ולשון נסדק אינו משמע כך דא"כ היה לו לומר לולב שגדל סדוק כי היכי דאמר לולב דסליק בחד הוצא אלא מיירי שנסדק באמצעיתו עד שנפתח: נחלקה התיומת פסול ופירש"י ב' עלים העליונים ששם השדרה כלה נחלק זה מזה ונסדק' השדרה עד העלין שלמטה מהם והגאונים מפרשים עליו העליונים שדרכן להיות מחוברין נפרדו זה מזה ברובן עד שנראית כשנים ורי"ף פירש על כל עלי לולב שהם כפולים וגבן אחד ואם נפרדו פניהם זה מזה ועדיין מחוברים בגבן כשר אבל אם נחלקו בגבן רוב כל עלה ועלה ברוב כל עלין שבלולב פסול וכ"כ הרמב"ם וראב"ד ז"ל: יש לו כמין קוצין בשדרתו או שנצמת ונכווץ או שעקום אמצעיתו לפניו או לצדדים פסול אבל עקום לאחוריו כשר ואם כפוף בראשו פסול ודוקא כששדרתו כפופ' אבל עליו כפופין בראשו כמו שדרך להיות הרבה לולבין כשר:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Orach Chayim 644:1 history »
Version: Orach Chaim, Vilna, 1923 (Hebrew)

 שחרית משכימין לבית הכנסת ומסדרין הברכות וקורין הזמירות כמו בשבת ומתפללין כמו בערבית ומחזיר ש"צ התפלה ואחר חזרת התפלה נוטלין הלולב ומברכין עליו על נטילת לולב ושהחיינו וגומרין ההלל וכן בכל ח' ימי החג דכל יום חשוב כי"ט בפני עצמו כיון שחלוק בקרבנותיו מיום שלפניו ומברכין לגמור ההלל בין צבור בין יחיד והר"מ מרוטנבורק לא היה מברך אלא לקרות אף כשגומרין אותו לפי שאם יברך לגמור ויחסר אפי' אות אחת הוי ברכה לבטלה וא"א הרא"ש ז"ל היה אומר שאין לחוש כי לגמור הוא כמו לקרות כדאמרינן גבי ק"ש ותיקין היו גומרין ופירושו קורין וכיון שגומרין אותו אין מפסיקין בו אלא כדרך שאמרו בק"ש באמצע הפרק שואל בשלום אביו או רבו ומשיב שלום לכל אדם נכבד שיתן לו שלום ובין הפרקים שואל בשלום אדם נכבד ומשיב שלום לכל אדם ואם פסק באמצע ושהה אפילו כדי לגמור את כולו א"צ לחזור לראש אלא למקום שפסק ותניא בהלל ומגילה אפי' יו"ד קורין ומתרגמין וסדר קריאתו כתבתיו למעלה בהל' ראש החודש:

3 days, 23 hours ago
Shmuel Weissman edited Tur, Choshen Mishpat 87:22 history »
Version: Choshen Mishpat, Vilna, 1923 (Hebrew)

 ועוד יש ביניהם דבשל תורה צריך נקיטת חפץ ובשל דבריהם א"צ נקיטת חפץ וכתבו הגאונים דכל הנשבעין ונוטלין החמירו עליהן לישבע בנקיטת חפץ כעין של תורה:

3 days, 23 hours ago

Older Activity »