Recent Activity on Sefaria פעילות אחרונה בספריא

  • Yishai Glasner edited the text info of Ohr HaMeir. details »
    10 minutes ago
  • Yishai Glasner edited the text info of Ohr HaMeir. details »
    42 minutes ago
  • Yishai Glasner added text info for the text Ohr HaMeir. details »
    an hour ago
  • David Kaplinsky published a new Source Sheet, The Fraught Approaches to Spousal Abuse in Halakhah.
    5 hours ago
  • Scott Sandor published a new Source Sheet, We Are Family – Exploring Family Reunions Between Yosef & the Chanukah Story.
    6 hours ago
  • Tamar Green Eisenstat published a new Source Sheet, Mikez + Chanukah: Exiting Bor-dom.
    7 hours ago
  • Shulamit Jelen published a new Source Sheet, Parshat Va-Yeshev Reuven's Cameos.
    10 hours ago
  • Stephan Claassen edited Pardes Rimmonim 1:3:1 and 2 others »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    Tif’eret further harmonizes between Gedolah[/Chesed] and Hod, and between Gevurah and Netsach, and the reason is that Gedolah and Netsach are the right side [which is] Chesed/Mercy, and Gevurah and Hod they are Din/Judgement, the left, and they need harmonizing. And there is some proof to this in the words of Rashbi of blessed memory in the book of the Faithful Shepherd [Raya Mehemna, Zohar Parasha Pinchas, III.244a], this is what it says: ‘And in the first redaction: “I have gathered my myrrh with my balsam…”[Song of Songs 5:1], right arm with left thigh. “my honeycomb with my honey”[ibidem], Jacob and Rachel. “my wine with my milk” [ibidem], left arm with right thigh. Chesed with Hod, these are the right arm with the left thigh. Jacob and Rachel, the Pillar of the Center with Malkut. Gevurah with Netsach, these are left arm with right thigh. And why are there two of his attributes here? Because it is a secret which he will thus express. David said here: “Your priests will be clothed in righteousness and your devout ones will rejoice [Psalms 132:9]. It is written there, [but] ‘and your Levites will rejoice’ it should have said. The Holy One, blessed be He, said: ‘it is not customary to change my attributes, but after you have invited me, I must do after your wish.’ From this we are taught that the master of the house, when he invites even the king, the king must do after his [= the master of the house’s] wish. And because of this we have been taught: “all what the master of the house will say, do” [Babylonian Talmud, Pesachim 86b]. And this being so, it is a fitting secret, etc.’ End of citation. ...
    19 hours ago
    2 related »
  • Charlie Cytron-Walker published a new Source Sheet, Vayeishev Study 5785.
    20 hours ago
  • noam tal published a new Source Sheet, חנוכה קיצור שולחן ערוך.
    20 hours ago
  • Lisa Grushcow published a new Source Sheet, Vayeshev 5785: Silence, Speech, and Peace.
    21 hours ago
  • Chayva Lehrman published a new Source Sheet, Rachel's Daughter, Joseph.
    1 day, 3 hours ago
  • Charlie Cytron-Walker published a new Source Sheet, Chayei Sarah Study 5785.
    1 day, 7 hours ago
  • Charlie Cytron-Walker published a new Source Sheet, Vayishlach Study 5785.
    1 day, 7 hours ago
  • Joseph Cypess published a new Source Sheet, נר חנוכה: דאורייתא או דרבנן?.
    1 day, 13 hours ago
  • Dianne Cohler-Esses published a new Source Sheet, Joseph Desperately Seeking His Brothers.
    1 day, 13 hours ago
  • xvi Kaizen published a new Source Sheet, Tamar, Yehuda & Gilgul.
    1 day, 15 hours ago
  • Rachel K Finegold published a new Source Sheet, Rashi's Grandson and the Family Business.
    1 day, 15 hours ago
  • Sari Laufer published a new Source Sheet, The Greatest Story Ever Told: A Genesis Siyum of Sorts.
    1 day, 16 hours ago
  • Barry Gelman published a new Source Sheet, Why Do You Look So Sad Today? The Caring Man In The Dungeon*.
    1 day, 16 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Havot Yair 31:11 and Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:3:4
    1 day, 17 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Havot Yair 31:12 and Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:3:4
    1 day, 17 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:3:4 and Teshuvot Maharit, I 97:2
    1 day, 17 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Mishpetei Uziel, Volume IV, Choshen Mishpat 46:35 and Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:3:4
    1 day, 18 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:3:4 and Teshuvot Maharit, I 97:3
    1 day, 18 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 11:5 and Mishpetei Uziel, Volume IV, Choshen Mishpat 46:34
    1 day, 19 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Havot Yair 31:11 and Mishpetei Uziel, Volume IV, Choshen Mishpat 46:32
    1 day, 19 hours ago
  • Aviva Kaufmann published a new Source Sheet, What do we do about Amalek today?.
    1 day, 19 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Even Ha'azel on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 1:9:1 and Mishpetei Uziel, Volume IV, Choshen Mishpat 46:21
    1 day, 19 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 1:9 and Mishpetei Uziel, Volume IV, Choshen Mishpat 46:21
    1 day, 19 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Mishpetei Uziel, Volume IV, Choshen Mishpat 47:21 and Sheilat Yaavetz, Volume I 43:4
    1 day, 20 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Havot Yair 31:11 and Mishpetei Uziel, Volume IV, Choshen Mishpat 47:10
    1 day, 20 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Havot Yair 31:11 and Mishpetei Uziel, Volume IV, Choshen Mishpat 47:9
    1 day, 20 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Mishpetei Uziel, Volume IV, Choshen Mishpat 47:9 and Yevamot 12b:3-5
    1 day, 20 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 1:9 and Mishpetei Uziel, Volume IV, Choshen Mishpat 47:9
    1 day, 20 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Responsa Rav Pealim, Volume I, Even HaEzer 4:4 and Teshuvot Maharit, I 99:1
    1 day, 21 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Responsa Rav Pealim, Volume I, Even HaEzer 4:4 and Teshuvot Maharit, I 97:1
    1 day, 21 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Responsa Rav Pealim, Volume I, Even HaEzer 4:3 and Sheilat Yaavetz, Volume I 43:1
    1 day, 21 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Havot Yair 31:9 and Responsa Rav Pealim, Volume I, Even HaEzer 4:2
    1 day, 21 hours ago
  • Joshua Cahan added a connection (mesorat hashas) between Chullin 115b:6 and Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Kaspa 5:11
    1 day, 21 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Parashat Derakhim 17:12 and Sotah 11b:14
    1 day, 21 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Parashat Derakhim 17:12 and Rashi on Sotah 11b:14:2
    1 day, 21 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Mishneh Torah, Kings and Wars 9:4 and Parashat Derakhim 17:13
    1 day, 21 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Parashat Derakhim 17:13 and Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 1:14:4
    1 day, 21 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Etz Yosef on Shemot Rabbah 1:14:6 and Parashat Derakhim 17:12
    1 day, 21 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Parashat Derakhim 17:12 and Shemot Rabbah 1:14
    1 day, 21 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Parashat Derakhim 17:12 and Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 1:14:4
    1 day, 21 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Parashat Derakhim 17:12 and Shemot Rabbah 1:17
    1 day, 22 hours ago
  • Itai Cooper published a new Source Sheet, מה מברכים על מכירת יוסף?.
    1 day, 23 hours ago
  • Benjamin Bilyak published a new Source Sheet, Chanukah and our fight..
    1 day, 23 hours ago
  • Benjamin Gerut edited Peri HaAretz, Vayeshev 1 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    Our sages stated on the verse "And Joseph came home to do his work" - that is to fulfill his [sexual] needs [with her], but [instead] he saw the image of his father in the window. For at first blush the statement of the Sages of blessed memory is confusing that "Joseph obligates the wicked" {Yoma 35b} inasmuch as he did not sin. [But] did he not prevent himself from sin [only] on account of his seeing the bearded visage of his father - likely any evildoers who were to see such a thing would be prevented from sinning! However the matter is understood in the statement of the Sages of blessed memory: "The clothing which she wore in the morning, [and which] she did not wear in the evening]" in order to beautify herself for Joseph to find favor in his eyes. And this method of superficial adornment(s)/garbing is the way by which the Evil Inclination constantly tempts man while he wrestles him - and when [the Evil Inclination] sees that he is unable [to cause him to stumble] this way, then he garbs himself in a different idea. And if his traps do not entrap him also through that he will garb himself in another manner. Anything he can get his hands on to knock him down - through happiness or sadness, love or fear. And through this is the idea of a man's service of his Creator all the days of his life: For not all times are equal - [there is] "a time to love and a time to hate". Because man is (constantly) changes with every passing moment of life. As is known that he "strips of a form, he dons a form", for he cannot stand long on a single leg which is because "he is angry but a moment, when he wills it there is life" {Psalms 30} and so if he sinned and did not pray then his passed becomes malformed/distorted and he wont be able to contribute to being a man created to honor Him (the blessed one), and to beautify his creator in the name of the honor of His kingship, in a ways, at all times for good, in every aspect, and every place that he is standing. And if he missed a single prayer its impossible to make it up afterward by praying twice, for he will pray in a manner different (than he would have) given how he's changed. If so, it was accidental and "the merciful one exempts the unwitting culprit" for "this is the Lord's doing" these unwitting ones, and (similarly) it is his blessed will that there by a double prayer done in the same manner as now; but this is not the case with intentional culprits. And the idea of a person changing in his service of the blessed one is also called donning garments, for the dress of the morning is not the dress of the evening, but the idea of the garments of holiness or profanity, of spirituality or physicality, are all ideas of beauty/evanescence. For it is known that a permanent thing is not beautiful/evanescent, but for through change. And he "who does this in abundance it is laudable" and all the worlds will be in His blessed honor as it says "every one that is called by my name and whom I have created for My glory". And so from the day the Lord created Adam until the end of all generations, you wont find a single day the same as its fellow, and no moment equal to any other in the manner and state in which the worlds are operating from the highest places to the ends of the lowest worlds the hasnt been and will never be...from the six days of creation to the very end, any two moments that are the same, or two people the same, for if so what would be the point of the second person?! And the concept of change is what is referred to by [the idea of] "garment" as is explained. This is the "God is king, he is robed in grandeur" because the concept of kingship is the [connected to] the concept of the creation, for "there is no king without a nation", and a king robes in grandeur to make his greatness apparent via the garments. But the concept that change is what is referred to by the idea of "donning" [a garment] is because in truth all evanescence/beauty, of the physical world and unholiness, they dont have their own love or awe, only what comes from him, blessed be - "who illuminates from within them" and gives them life from his manner. And this is the idea of "his kingship is in everything" as is known for the "world was created with Lovingkindness", which is the idea of his spreading/projection. But there could not have been the possibility of any creation without the constriction of himself from being infinite and filling all. There had to be a constriction which is Strength. But through strength alone also the world could not upholdremain upheld, but through the sequence of concealment and expansion as it says - in the beginning it arose in his mind to create the world with the attribute of Strict Judgement but saw that the world would not be sustainable, so he paired it with the attribute of Mercy. For in regards to this pairing what is called Mercy, is called Lovingkindess which is the expansion without boundaries which lock the door from filling all the void. For if the void was to be filled then the entire creation would revert back to nullify to the simple and complete oneness. But the Mercy which pairs and arbitrates and blends, is the foundation of creation and its being, and it is called Beauty, per the above that the purpose of beauty is the abundance and change which is the concept of variety for through their abundance they beautify, not through single lone variety. And such is the concept that creation is via a partnership between Judgement and Mercy which is Beauty
    2 days, 6 hours ago
  • Natalie Knazik published a new Source Sheet, Oh brother!.
    2 days, 7 hours ago
  • Benjamin Gerut edited Peri HaAretz, Vayeshev 1 and 2 others »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    Our sages stated on the verse "And Joseph came home to do his work" - that is to fulfill his [sexual] needs [with her], but [instead] he saw the image of his father in the window. For at first blush the statement of the Sages of blessed memory is confusing that "Joseph obligates the wicked" {Yoma 35b} inasmuch as he did not sin. [But] did he not prevent himself from sin [only] on account of his seeing the bearded visage of his father - likely any evildoers who were to see such a thing would be prevented from sinning! However the matter is understood in the statement of the Sages of blessed memory: "The clothing which she wore in the morning, [and which] she did not wear in the evening]" in order to beautify herself for Joseph to find favor in his eyes. And this method of superficial adornment(s)/garbing is the way by which the Evil Inclination constantly tempts man while he wrestles him - and when [the Evil Inclination] sees that he is unable [to cause him to stumble] this way, then he garbs himself in a different idea. And if his traps do not entrap him also through that he will garb himself in another manner. Anything he can get his hands on to knock him down - through happiness or sadness, love or fear. And through this is the idea of a man's service of his Creator all the days of his life: For not all times are equal - [there is] "a time to love and a time to hate". Because man is (constantly) changes with every passing moment of life. As is known that he "strips of a form, he dons a form", for he cannot stand long on a single leg which is because "he is angry but a moment, when he wills it there is life" {Psalms 30} and so if he sinned and did not pray then his passed becomes malformed/distorted and he wont be able to contribute to being a man created to honor Him (the blessed one), and to beautify his creator in the name of the honor of His kingship, in a ways, at all times for good, in every aspect, and every place that he is standing. And if he missed a single prayer its impossible to make it up afterward by praying twice, for he will pray in a manner different (than he would have) given how he's changed. If so, it was accidental and "the merciful one exempts the unwitting culprit" for "this is the Lord's doing" these unwitting ones, and (similarly) it is his blessed will that there by a double prayer done in the same manner as now; but this is not the case with intentional culprits. And the idea of a person changing in his service of the blessed one is also called donning garments, for the dress of the morning is not the dress of the evening, but the idea of the garments of holiness or profanity, of spirituality or physicality, are all ideas of beauty/evanescence. For it is known that a permanent thing is not beautiful/evanescent, but for through change. And he "who does this in abundance it is laudable" and all the worlds will be in His blessed honor as it says "every one that is called by my name and whom I have created for My glory". And so from the day the Lord created Adam until the end of all generations, you wont find a single day the same as its fellow, and no moment equal to any other in the manner and state in which the worlds are operating from the highest places to the ends of the lowest worlds the hasnt been and will never be...from the six days of creation to the very end, any two moments that are the same, or two people the same, for if so what would be the point of the second person?! And the concept of change is what is referred to by [the idea of] "garment" as is explained. This is the "God is king, he is robed in grandeur" because the concept of kingship is the [connected to] the concept of the creation, for "there is no king without a nation". And once a king robes in grandeur., and a king robes in grandeur to make his greatness apparent via the garments. But the concept that change is what is referred to by the idea of "donning" [a garment] is because in truth all evanescence/beauty, of the physical world and unholiness, they dont have their own love or awe, only what comes from him, blessed be - "who illuminates from within them" and gives them life from his manner. And this is the idea of "his kingship is in everything" as is known for the "world was created with Lovingkindness", which is the idea of his spreading/projection. But there could not have been the possibility of any creation without the constriction of himself from being infinite and filling all. There had to be a constriction which is Strength. But through strength alone also the world could not uphold
    2 days, 7 hours ago
    2 related »
  • Jared Gimbel published a new Source Sheet, The World According to Khazal Episode 3: Greece.
    2 days, 7 hours ago
  • Aaron Kerben edited Ecclesiastes 3:11 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    Everything He made beautiful in its time: also, the world He bestowed in their heart—, from without which;  humanity would not find the work that God made, —from beginning and unto end:
    2 days, 8 hours ago
  • Benjamin Gerut edited Peri HaAretz, Vayeshev 1 and 2 others »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    Our sages stated on the verse "And Joseph came home to do his work" - that is to fulfill his [sexual] needs [with her], but [instead] he saw the image of his father in the window. For at first blush the statement of the Sages of blessed memory is confusing that "Joseph obligates the wicked" {Yoma 35b} inasmuch as he did not sin. [But] did he not prevent himself from sin [only] on account of his seeing the bearded visage of his father - likely any evildoers who were to see such a thing would be prevented from sinning! However the matter is understood in the statement of the Sages of blessed memory: "The clothing which she wore in the morning, [and which] she did not wear in the evening]" in order to beautify herself for Joseph to find favor in his eyes. And this method of superficial adornment(s)/garbing is the way by which the Evil Inclination constantly tempts man while he wrestles him - and when [the Evil Inclination] sees that he is unable [to cause him to stumble] this way, then he garbs himself in a different idea. And if his traps do not entrap him also through that he will garb himself in another manner. Anything he can get his hands on to knock him down - through happiness or sadness, love or fear. And through this is the idea of a man's service of his Creator all the days of his life: For not all times are equal - [there is] "a time to love and a time to hate". Because man is (constantly) changes with every passing moment of life. As is known that he "strips of a form, he dons a form", for he cannot stand long on a single leg which is because "he is angry but a moment, when he wills it there is life" {Psalms 30} and so if he sinned and did not pray then his passed becomes malformed/distorted and he wont be able to contribute to being a man created to honor Him (the blessed one), and to beautify his creator in the name of the honor of His kingship, in a ways, at all times for good, in every aspect, and every place that he is standing. And if he missed a single prayer its impossible to make it up afterward by praying twice, for he will pray in a manner different (than he would have) given how he's changed. If so, it was accidental and "the merciful one exempts the unwitting culprit" for "this is the Lord's doing" these unwitting ones, and (similarly) it is his blessed will that there by a double prayer done in the same manner as now; but this is not the case with intentional culprits. And the idea of a person changing in his service of the blessed one is also called donning garments, for the dress of the morning is not the dress of the evening, but the idea of the garments of holiness or profanity, of spirituality or physicality, are all ideas of beauty/evanescence. For it is known that a permanent thing is not beautiful/evanescent, but for through change. And he "who does this in abundance it is laudable" and all the worlds will be in His blessed honor as it says "every one that is called by my name and whom I have created for My glory". And so from the day the Lord created Adam until the end of all generations, you wont find a single day the same as its fellow, and no moment equal to any other in the manner and state in which the worlds are operating from the highest places to the ends of the lowest worlds the hasnt been and will never be...from the six days of creation to the very end, any two moments that are the same, or two people the same, for if so what would be the point of the second person?! And the concept of change is what is referred to by [the idea of] "garment" as is explained. This is the "God is king, he is robed in grandeur" because the concept of kingship is the [connected to] the concept of the creation, for "there is no king without a nation". And once a king robes in grandeur .
    2 days, 8 hours ago
    2 related »
  • Benjamin Gerut added a connection between Peri HaAretz, Vayeshev 1 and Psalms 30
    (automatic citation link)
    2 days, 8 hours ago
  • Benjamin Gerut edited Peri HaAretz, Vayeshev 1 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    Our sages stated on the verse "And Joseph came home to do his work" - that is to fulfill his [sexual] needs [with her], but [instead] he saw the image of his father in the window. For at first blush the statement of the Sages of blessed memory is confusing that "Joseph obligates the wicked" {Yoma 35b} inasmuch as he did not sin. [But] did he not prevent himself from sin [only] on account of his seeing the bearded visage of his father - likely any evildoers who were to see such a thing would be prevented from sinning! However the matter is understood in the statement of the Sages of blessed memory: "The clothing which she wore in the morning, [and which] she did not wear in the evening]" in order to beautify herself for Joseph to find favor in his eyes. And this method of superficial adornment(s)/garbing is the way by which the Evil Inclination constantly tempts man while he wrestles him - and when [the Evil Inclination] sees that he is unable [to cause him to stumble] this way, then he garbs himself in a different idea. And if his traps do not entrap him also through that he will garb himself in another manner. Anything he can get his hands on to knock him down - through happiness or sadness, love or fear. And through this is the idea of a man's service of his Creator all the days of his life: For not all times are equal - [there is] "a time to love and a time to hate". Because man is (constantly) changes with every passing moment of life. As is known that he "strips of a form, he dons a form", for he cannot stand long on a single leg which is because "he is angry but a moment, when he wills it there is life" {Psalms 30} and so if he sinned and did not pray then his passed becomes malformed/distorted and he wont be able to contribute to being a man created to honor Him (the blessed one), and to beautify his creator in the name of the honor of His kingship, in a ways, at all times for good, in every aspect, and every place that he is standing. And if he missed a single prayer its impossible to make it up afterward by praying twice, for he will pray in a manner different (than he would have) given how he's changed. If so, it was accidental and "the merciful one exempts the unwitting culprit" for "this is the Lord's doing" these unwitting ones, and (similarly) it is his blessed will that there by a double prayer done in the same manner as now; but this is not the case with intentional culprits. And the idea of a person changing in his service of the blessed one is also called donning garments, for the dress of the morning is not the dress of the evening, but the idea of the garments of holiness or profanity, of spirituality or physicality, are all ideas of beauty/evanescence. For it is known that a permanent thing is not beautiful/evanescent, but for through change. And he "who does this in abundance it is laudable", and
    2 days, 8 hours ago
  • Rabbi Drew Kaplan published a new Source Sheet, Yoseph Sending Provisions to His Father.
    2 days, 9 hours ago
  • Benjamin Gerut edited Peri HaAretz, Vayeshev 1 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    Our sages stated on the verse "And Joseph came home to do his work" - that is to fulfill his [sexual] needs [with her], but [instead] he saw the image of his father in the window. For at first blush the statement of the Sages of blessed memory is confusing that "Joseph obligates the wicked" {Yoma 35b} inasmuch as he did not sin. [But] he did he not [in fact] prevent himself from the sin, rathersin [only] on account of his seeing the imbearded visage of his father [was he saved from sin] - perhaps if all the wicked- likely any evildoers who were to see such a thing they'dwould be prevented from sin [as well]ning! However the matter is understood in the statement of the Sages of blessed memory: "The clothing which she wore in the morning, [and which] she did not wear in the evening]" in order to beautify herself for Joseph to find favor in his eyes. And this is per the manner of the beauty of physmethod of superficiality: T adornment(s)/garbing is the way by which the Evil Inclinations constantly tempts man while he wrestles him - and when [the Evil Inclination] sees that he is unable [to cause him to stumble] this way, then he garbs himself in a different idea, a. And if his traps tdo not entrap him in this wayalso through that he will garb himself in another manner, [on and on] all ways he can find [in order] to cause him to stumble. Anything he can get his hands on to knock him down - through happiness or sadness, love or fear. And through this is the idea of a man's service of his Creator all the days of his life: For not all times are equal - [there is] "a time to love and a time to hate". For this everBecause man is (constantly) changes with every passing moment of life. As is known that he "strips of a form, he dons a form", for he cannot stand long on a single leg which is because "he is angry but a moment, when he wills it there is life" and so if he sinned and did not pray
    2 days, 9 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Niddah 30b:4-10 and Yalkut Shimoni on Torah 547:18
    2 days, 9 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Contemporary Halakhic Problems, Vol IV, Chapter X Utilization of Scientific Data Obtained Through Immoral Experimentation 26 and Niddah 30b:6-10
    2 days, 9 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Shenei Luchot HaBerit, Torah Shebikhtav, Sefer Vayikra, Torah Ohr, Kedoshim 65 and Yoma 82b:2-83a:1
    2 days, 10 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Midrash Rabbah 45:6 and Rashi on Genesis 16:5:2
    2 days, 10 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Midrash Rabbah 45:6 and Matnot Kehunah on Bereshit Rabbah 45:5:17
    2 days, 10 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Midrash Rabbah 45:6 and Bereshit Rabbah 45:5
    2 days, 10 hours ago
  • Benjamin Gerut edited Peri HaAretz, Vayeshev 1 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    Our sages stated on the verse "And Joseph came home to do his work" - that is to fulfill his [sexual] needs [with her], but [instead] he saw the image of his father in the window. For at first blush the statement of the Sages of blessed memory is confusing that "Joseph obligates the wicked" - inasmuch as he did not sin. [But] he did not [in fact] prevent himself from the sin, rather on account of his seeing the image of his father [was he saved from sin] - perhaps if all the wicked were to see such a thing they'd prevent from sin [as well]! However the matter is understood in the statement of the Sages of blessed memory: "The clothing which she wore in the morning, [and which] she did not wear in the evening]" in order to beautify herself for Joseph to find favor in his eyes. And this is per the manner of the beauty of physicality: The way by which the Evil Inclinations constantly tempts man while he wrestles him - and when [the Evil Inclination] sees that he is unable [to cause him to stumble] this way, then he garbs himself in a different idea, and if his traps to not entrap him in this way he will garb himself in another manner, [on and on] all ways he can find [in order] to cause him to stumble - through happiness or sadness or fear. And through this is the idea of a man's service of his Creator all the days of his life: For not all times are equal - [there is] "a time to love and a time to hate". For this every
    2 days, 10 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Rashi on Genesis 16:5:2 and Tze'enah Ure'enah, Lech Lecha 74
    2 days, 10 hours ago
  • Yaakov Pole added a connection (commentary) between Sanhedrin 97b:11 and Yad Ramah on Sanhedrin 97b:5
    2 days, 10 hours ago
  • Law and Halacha Journal published a new Source Sheet, Uncensored Version.
    2 days, 10 hours ago
  • aliza mandelbaum published a new Source Sheet, 8TH GRD ;).
    2 days, 10 hours ago
  • Asher Altshul published a new Source Sheet, «Бычий Рог» Vayeshev-Chanukah 5785.
    2 days, 11 hours ago
  • Rabbi Daniel Aronson published a new Source Sheet, Parashat Vayishlach / פָּרָשַׁת וַיִּשְׁלַח.
    2 days, 11 hours ago
  • noam tal published a new Source Sheet, ספר בראשית באמת משל היה.
    2 days, 11 hours ago
  • noam tal published a new Source Sheet, חנוכה, לתקן עוול, כדי לחיות למען שבת בעתיד.
    2 days, 12 hours ago
  • Rabbi Daniel Aronson published a new Source Sheet, Parashat Vayeshev 5785 / פָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב.
    2 days, 12 hours ago
  • Yishai Klein published a new Source Sheet, פרשת וישב - האדם מתכנן ואלוקים צוחק.
    2 days, 12 hours ago
  • Emet E published a new Source Sheet, The Psalms of Kabbalat Shabbat.
    2 days, 12 hours ago
  • Benjamin Davidson added a connection between Mishnah Oholot 16:3 and Tosefta Oholot 16:2
    2 days, 12 hours ago
  • Benjamin Davidson added a connection between Mishnah Oholot 16:4 and Tosefta Oholot 16:3
    2 days, 12 hours ago
  • Benjamin Davidson edited Tosefta Bekhorot 6:5 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    A first-born may not take a double portion of an increase to the value of the property [that accrued] after their father's death. Rebbi says, I say that the first-born may take a double portion of an increase to the value of the property after their father's death, for even his<sup>*</sup><i class="footnote"><b>שאף שלא</b> (Mitzpat Shmuel)</i> [portion] increased along with theirs. How so? He had an animal that was leased or rented to others, [or] pasturing in open territory, [and it gave birth,] the first-born takes a double portion. The foreleg, the maw, and the jaw: Rebbi says, [as to] every item [of inheritance] that the orphans did not [have to] search for after their father's death, the first-born takes a double portion. And he only takes a "double portion as to all that which is found with him" (Deut. 21:17), but if they built a building, or planted a planting, everything [is divided] equally. One who takes a double portion, if he said, "I want that which was not taken, and that which was not given," he has the right to do so.
    2 days, 15 hours ago
  • Benjamin Davidson added a connection between Deuteronomy 22:17-19 and Tosefta Bekhorot 6:4
    (automatic citation link)
    2 days, 15 hours ago
  • Benjamin Davidson edited Tosefta Bekhorot 6:5 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    A first-born may not take a double portion of an increase to the value of the property [that accrued] after their father's death. Rebbi says, I say that the first-born may take a double portion of an increase to the value of the property after their father's death, for even his<sup>*</sup><i class="footnote"><b>שאף שלא</b> (Mitzpat Shmuel)</i> [portion] increased along with theirs. How so? He had an animal that was leased or rented to others, [or] pasturing in open territory, [and it gave birth,] the first-born takes a double portion. The foreleg, the maw, and the jaw: Rebbi says, [as to] every item [of inheritance] that the orphans did not [have to] search for after their father's death, the first-born takes a double portion. And he only takes a "double portion as to all that which is found with him" (Deut. 21:17), but if they built a building, or planted a planting, everything [is divided] equally. One who takes a double portion, if he said, "I want that which was not take, and that which was not given," he has the right to do so.
    2 days, 15 hours ago
  • Benjamin Davidson edited Tosefta Bekhorot 5:1 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    These blemishes (i.e., those mentioned above as to animals), whether permanent or transitory, are disqualifying in a person (i.e., a priest serving in the Temple) (Bekh. 7:1). In addition to those, [there are certain defects that are only considered blemishes] in a person: One whose neck is short or narrow, those who have leaky [eyes], those who are bald, and those who have no teeth. Those who are hump-backed are fit [to serve], but they are [nonetheless treated as] disqualified because of their appearance. A eunuch by man and a eunuch by nature; one whose member is wounded, crushed, or severed; the <i>shachniah</i>; and the <i>sagris</i> [are all disqualified]. What is a <i>shachniah</i>? One whose eyebrows lie flat (i.e., thereby covering his eyes). A <i>sagris</i>? One who has one black eyebrow and one white. What is a <i>sakei shemesh</i> (Bekh. 7:3)? One who can see the room and the attic at the same time. He looks once and sees both. How so? He saw his fellow, and [his fellow] said, "I don't see." A sunken, drooping, or retreating nose. Crushed ears or pierced ears, or bleary eyes or overly round eyes or eyes that are too large or too small. "Too large" -- like those of a calf. "Too small" -- like those of a goose. And one who has spotted [hands], or if a melancholy spirit comes over him, or a fallen spirit (i.e., a demon spirit) has come upon him, [or if he is] an epileptic, even if only once in a long while.
    2 days, 15 hours ago
  • Benjamin Davidson added a connection between Bekhorot 44b:11 and Tosefta Bekhorot 5:1
    2 days, 15 hours ago
  • Benjamin Davidson added a connection between Mishnah Bekhorot 7:5 and Tosefta Bekhorot 5:1
    2 days, 15 hours ago
  • Benjamin Davidson added a connection between Megillah 24b:9 and Tosefta Bekhorot 5:1
    2 days, 15 hours ago
  • Benjamin Davidson added a connection between Bekhorot 43b:18 and Tosefta Bekhorot 5:1
    2 days, 15 hours ago
  • Benjamin Davidson edited Tosefta Bekhorot 2:3 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    All consecrated animals whose permanent blemish preceded their consecration, and they were redeemed, are liable in [the law of] the first-born, and in the [priestly] gifts, and their offspring<sup>*</sup><i class="footnote"><b>וולדותיהן</b> (MS Vienna)</i> are mundane, and may be redeemed unblemished, and they may be brought for any sacrifice that one desires before their redemption, and they are subject to the prohibition of benefiting from Temple property after their redemption, and whether before their redemption or after their redemption they may not be exchanged for other sanctified animals. Whether before their redemption or after their redemption, one who shears them and one who performs work with them does not receive forty lashes. The general rule of the matter: Behold, they are like mundane animals in every respect, and they are only [similar to consecrated animals in that they are] subject to commandment of valuation<sup>*</sup><i class="footnote"><b>מצות עלוי בלבד</b> (see Ohr HaGanuz)</i>. But if their consecration preceded their blemish, or a transitory blemish [preceded] their consecration, and afterward they developed a permanent blemish, and they were redeemed, they are exempt from [the law of] the first-born and from the [priestly] gifts, and their offspring are consecrated, and they may not be redeemed in their unblemished state, and they may not be brought [into the Temple] for any sacrifice that [their owner] desires, and before their redemption one can [be held liable for violating of the law against] misuse of consecrated property with them, and after their redemption one cannot [be held liable for violating the law against] misuse of consecrated property with them, and whether before their redemption or after their redemption, they may be substituted for another animal (<i>temurah</i>). And whether before their redemption or after their redemption, one who shears them or performs work with them -- behold, that one is administered forty lashes. The general rule of the matter: Behold, they are like consecrated animals in every respect, and they are only [similar to mundane animals in that they are] subject to the permission to be slaughtered [and eaten as chullin].
    2 days, 15 hours ago
  • Benjamin Davidson added a connection between Bekhorot 15b:12 and Tosefta Bekhorot 2:3
    2 days, 15 hours ago
  • Benjamin Davidson added a connection between Bekhorot 15b:11 and Tosefta Bekhorot 2:3
    2 days, 15 hours ago
  • Benjamin Davidson added a connection between Bekhorot 15b:10 and Tosefta Bekhorot 2:3
    2 days, 15 hours ago
  • Yedida Eisenstat edited the text info of Ma'amar Zohar HaRakia. details »
    2 days, 16 hours ago
  • Shaya Pearl added a connection (quotation) between Bava Kamma 84a:6 and Rashi on Sanhedrin 2a:1:3
    2 days, 17 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Bava Kamma 83a:7 and Mishpetei Uziel, Volume IV, Choshen Mishpat 47:27
    2 days, 17 hours ago
  • Ben Weinstein translated Penei Yehoshua on Shabbat 21b:6 and 8 others »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    What is Chanukah? The Rabbis taught… “the Greeks defiled all the oils in the Sanctuary,” and they found only one jar of pure oil, and a miracle occurred with it. (Author’s second edition note: This implies they could not use oil from outside the Sanctuary or make new oil. This was because all of Israel were ritually impure due to contact with the dead, as explicitly stated by the Beit Yosef.)
    2 days, 17 hours ago
    8 related »
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Mishpetei Uziel, Volume IV, Choshen Mishpat 47:19 and Sheilat Yaavetz, Volume I 43:7
    2 days, 17 hours ago
  • Ben Weinstein translated Chidushei Chatam Sofer on Shabbat 21b:4 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    They found one jar [of oil] sealed with the seal of the High Priest. I have already elaborated on this matter in various writings, and I will record here what appears clear to me: Indeed, the impurity of contact with the dead (טומאת מת) is permitted in communal offerings. However, the Sages decreed that non-Jews are to be treated as having the impurity of a zav (טומאת זב), and the impurity of a zav is not overridden for communal purposes. The sages of the generation were perplexed about what to do—whether to uphold their decree at the expense of cancelling the lighting of the menorah or not. Then the Holy One, Blessed be He, performed a miracle, and the oil burned for eight days without needing to cancel the lighting of the menorah. From this, they saw a sign from Heaven that there was Divine approval for the enactments of the Sages. This strengthened the religion and the Oral Torah. For a more detailed discussion of this, see later.
    2 days, 17 hours ago
  • Lauren Sharp Bernstein published a new Source Sheet, HUC EMA Group Text Study.
    2 days, 17 hours ago
  • Lauren Sharp Bernstein published a new Source Sheet, The Beruria Incident: Pushing Boundaries & Gender Roles.
    2 days, 17 hours ago
  • Ari Vernon translated Alshekh on Torah, Genesis 37:5:1 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    "He dreamed, etc." It is worth paying attention. A) That is says "They hated him even more," because there is no doubt it is because of his dreams. B) Why doesn't it simply say "they hated him." as it does at the end of the story. C) It says "hear this..." The entire verse is unnecessary and the next verse could have begun "He said..." D) "My sheaf stood up and remained upright" appears unnecessarily redundant, so why include the second part. E) "Gathered around" is also redundant when he could have just said "Your sheaves bowed to mine." F) "Reign" and "Rule" are different types of authority. Why mention both? Also, are they questions or objections? G) They hate him for his dreams and his words, but are they not one and the same? H) What sin is because of his dreams - what he see, he should say? I) It should say "for his dream," because there is only one. J) It says "another different dream" when it should say "dreamed again and he told..." or "he dreamed a different dream." Why say both "another" and "different"? Furthermore, when he told them, he said "another" and not "a different." K) Initially it says he told "his brothers" and later it says "his father and his brothers." L)Why does it say "his brothers were jealous" and not "they hated him even more" as it said earlier. And what does "his father kept the matter in mind" mean?
    2 days, 17 hours ago
  • Elliot Kramer published a new Source Sheet, Joseph Washes His Face.
    2 days, 18 hours ago
  • Michelle Katz published a new Source Sheet, Risky Business: Prostitution & Sexual Marginalizations in the Tanakh.
    2 days, 18 hours ago
  • Hadar Institute published a new Source Sheet, Can I Say Birkat Kohanim While Carrying a Gun? - Sources for Episode 113.
    2 days, 18 hours ago
  • Hadar Institute published a new Source Sheet, Can I Say Birkat Kohanim While Carrying a Gun? - Transcript for Episode 113.
    2 days, 18 hours ago
  • Mordy Shotz added a connection between Berakhot 10a:23 and Rambam Introduction to the Mishnah 17:38
    2 days, 18 hours ago
  • Ari Vernon published a new Source Sheet, Dreams and Dreamers - Text Study for Vayeshev.
    2 days, 18 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Gittin 23b:9 and Nishmat Chayyim, Second Treatise 18:13
    2 days, 18 hours ago
  • Yedida Eisenstat edited the text info of Sha'arei Kedusha. details »
    2 days, 18 hours ago
  • Irene MuzasCalpe published a new Source Sheet, Los Macabeos, Judith y el extraño caso del queso y el vino.
    2 days, 18 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Sheilat Yaavetz, Volume I 43:8 and Zohar, Shemot 5:30-32
    2 days, 18 hours ago
  • Francis Nataf edited Pele Yoetz 46:1 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    Might: Might is a large topic in the Torah. "Who is mighty? The one who conquers his [evil] impulse" (Avot 4:1). And happy is the one who overcomes his impulse like a man, to run after every commandment and flee from sin (Avot 4:2) and from all bad traits and to practice every good thing and matters of piety in all of their details, enhancements, and particulars in thought, speech, and action, with all of his heart, all of his soul, and all of his ability [alluding to Deuteronomy 6:5], and to be resilient-spirited, which is better than being a mighty man [alluding to Proverbs 16:32]. AndHe also needs to practice the ways of repentance and to, afflicting his body, and many other things like this. Anyone who is attacked by his impulse and he conquers it is called a mighty man. And even though the evil impulse is fire and it makes war with [its] tricks, and there is no day and no hour that it does not renew itself and overpower a person, any man or woman whose heart dedicates them to fight with it with the assistance of the Omnipotent can certainly [overcome] it. And it is only the beginnings that are difficult, and then it becomes easy for him and pleasant for him, and he will feel enchanted.
    2 days, 19 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Bereshit Rabbah 65:22 and Sheilat Yaavetz, Volume I 43:5
    2 days, 19 hours ago
  • Yedida Eisenstat edited the text info of Ma'arekhet HaElokut. details »
    2 days, 19 hours ago
  • Dova Devora bat Zakiya published a new Source Sheet, Yibum - Vayeshev 5785.
    2 days, 19 hours ago
  • Francis Nataf added a connection between Deuteronomy 6:5 and Pele Yoetz 46:1
    (automatic citation link)
    2 days, 19 hours ago
  • Francis Nataf translated Pele Yoetz 46:1 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    Might: Might is a large topic in the Torah. "Who is mighty? The one who conquers his [evil] impulse (Avot 4:1). And happy is the one who overcomes his impulse like a man, to run after every commandment and flee from sin (Avot 4:2) and from all bad traits and to practice every good thing and matters of piety in all of their details, enhancements, and particulars in thought, speech, and action, with all of his heart, all of his soul, and all of his ability [alluding to Deuteronomy 6:5] and to be resilient-spirited, which is better than being a mighty man [alluding to Proverbs 16:32]. And to practice the ways of repentance and to afflict his body, and many things like this. Anyone who is attacked by his impulse and he conquers it is called a mighty man.
    2 days, 19 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Havot Yair 31:9 and Sheilat Yaavetz, Volume I 43:2
    2 days, 19 hours ago
  • Francis Nataf deleted a connection between Job 37:23 and Yalkut Shimoni on Nach 920:21
    2 days, 20 hours ago
  • Francis Nataf edited Yalkut Shimoni on Nach 920:20 and 2 others »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    <i>See [Hen], God is beyond reach in His power</i>: (Job 36:22): Rav Berakhiah said, "It is in the Greek language [as one is called <i>hen</i> means one]. It is as you say, One is our God: <i>Exalted in His power</i> – He increases the strength of the righteous to perform His will. And <i>who teaches like Him</i> – asto the sinners, He teaches the path of repentance; repent O Israel [alluding to Hosea 14:2]." One Scripture states, <i>See, God is beyond reach in His power</i>; and [another] Scripture states, <i>The Omnipotent — we cannot attain to Him; He is great in power</i> (Job 37:23). How do these two verses both exist? When He gives to them, He gives according to His power: <i> The stream on the banks will grow, etc.</i> (Ezekiel 47:12); <i>A wind from the Lord started up, swept quail, etc., about a day’s journey on this side</i> (Numbers 11:31). But when He requests [things] from them, He only requests according to their power, as it is stated, <i>You shall offer one lamb in the morning</i>(Numbers 28:4); <i>And the tabernacle, make ten curtains</i> (Exodus 26:1).
    2 days, 20 hours ago
    2 related »
  • Stephan Claassen edited Pardes Rimmonim 1:3:2 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    And what there is to arouse in this saying is [first] the lengthiness of its expression, and the repetition of the subject in not [very] different words. In his saying ‘right arm with left thigh, Chesed with Hod’ etc., [even] if we, until now, had not heard that the two arms are: Gedolah the right arm, Gevurah the left arm, and [about] the two thighs that they are: Netsach the right thigh, Hod the left thigh, why is there need for this lengthiness in the explanation of the plain matters? Second [note]: Essentially he could have used a short and clear expression in his saying [, such as]: ’“my myrrh with my balsam”, Chesed with Hod. “my honeycomb with my honey”, the pillar of the center with Malkut. “my wine with my milk”, Gevurah with Netsach. And he could have kept quiet about thighs and arms, so that there would have been no need to explain them afterwards. Third [note]: that essentially this saying [is] in parasha Pinchas (Zohar III.241a/b), as thus he said: ‘and in the first recension’, explanation: in the Zohar, because that is the book that precedes this [book/saying]. And there in parasha Pinchas he does not lengthen, nor in whole nor in part, but [gives] only the first part of the saying. And it says thus: ‘“I have mixed my myrrh with my balsam”, right arm with left thigh. “my honeycomb with my honey”, Jacob with Rachel. “my wine with my milk”, left arm with right thigh’ – until here the citation. And although he adds there [that is: in Raya Mehemna, Zohar III.244a] to the subject of harmonizing [that] the special name “my myrrh” is Chesed, and “my balsam” [is] Netsach as we will explain, nevertheless he does not further add to the subject of clarification of the words. And one needs to find out why he does not use this relation here [Zohar III.241a/b]. Fourth [note] on his saying ‘Jacob with Rachel’. And he does not say ‘body [= Tifer’et = Jacob] with the female [= Malkut = Rachel]’, the limbs in the same way and with the same treatment as the limbs which he assigned to the other Sefirot. Fifth [note]: After he goes down to the explanations of his works in what he says: ‘And they are, etc, it would have been fitting to say: ‘right arm with left thigh, Chesed with Hod’, as this is the normal order, and not to let the explanation precede the [original] text [that needs to be explained] by his saying ‘Chesed with Hod, right arm with left thigh etc.’, and similar for them all. Sixth [note]: And what difficulty does he find in: ‘And why are there two of his attributes here’. And what is difficult [is] that sometimes Netsach is suckling from Gevurah and similarly Hod from Chesed, but most of the time Netsach is suckling from Chesed and Hod from Gevurah. But sometimes it occurs, because of the assimilation and influencing that Netsach is suckling from Gevurah, and Hod from Chesed. And therefore each one is composed of them all, so that they all consent to a single action and a single emanation. And therefore is it possible that the two opposites become equalized, even Gevurah with Chesed.
    2 days, 20 hours ago
  • Lilian Olson published a new Source Sheet, Understanding human intersex anatomy in Tosefta Bikkurim Chapter 2.
    2 days, 20 hours ago
  • Francis Nataf added a connection between Job 37:23 and Yalkut Shimoni on Nach 920:21
    (automatic citation link)
    2 days, 20 hours ago
  • Francis Nataf edited Yalkut Shimoni on Nach 920:20 and 2 others »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    <i>See [Hen], God is beyond reach in His power</i>: Rav Berakhiah said, "It is in the Greek language [as one is called <i>hen</i>]. It is as you say, One is our God: <i>Exalted in His power</i> – He increases the strength of the righteous to perform His will. And <i>who teaches like Him</i> – as He teaches the path of repentance.
    2 days, 20 hours ago
    2 related »
  • David Touboul published a new Source Sheet, Vayéchev 5784.
    2 days, 21 hours ago
  • Francis Nataf edited Abarbanel on I Samuel 8:4:8 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    The second question is understanding their views: And that is that there is no doubt that the elders of Israel and their leaders made this request, and the cause of their request was because the sons of Samuel sought graft, took bribes, and distorted justice. So if they were disgusted with this, how could it be thought that they would seek a king who would act according to his will and not humble himself and submit himself to the laws of the Torah and its commandments? [As they would be choosing something more evil than what they had with the sons of Samuel. Could it be thought that people would choose a king or leader and they would say that he can do whatever he wants and not keep the righteous precepts and laws? Behold, the thinker (Aristotle) mentioned in Politics that there are two [types of] leaders, one who fears sin and one who is a criminal taskmaster. And tThe definition of omne who fears sin is only one who leads by the will of those led and according to the law. And the criminal taskmaster is only one who leads them by force and according to his will. So how could the intellect of people accept that wise and intelligent people would seek a leader, officer, ruler, or king who would lead them in an evil way and flee from the ways of justice? And if it happens that many times criminal kings called tyrants are found, they would surely do[become like] this when they are already entrenched in their monarchy, not that they would be installed for that purpose! And this is part of what indicates that God forbid that the elders of Israel would request a king unless he would lead with righteousness, justice, and correctness and submit himself to the Torah of God, may He be blessed, which has righteous statutes and laws. SoAnd [even] if [the Jews] were installing a king that would not submit to the laws of the Torah, they would have installed him on their own, and they would not have come to the prophet Samuel to remove the yoke of Torah and the commandments from upon their necks, since the prophet would not actively install [such] a man as king in such a conditions. So cAnd would he himself transgress the Torah and install [such] a man in contradiction to what God, may He be blessed, had commanded? The third question is if the installation of a king of the first type was a fine thing and a divine commandment, why did theyJoshua not install Joshua as a kingone in his days andor at the time of his death? And why did the other judges and the Jewish people not install one in their days? And why did they not [even] arouse themselves to it? And even now, the Jewish people only requested it from the combination of two causes, and theyse were the elderliness of Samuel and the evil of his sons. But behold, if it were a commandment, it would have been proper to request a king without [these reasons]. So, without a doubt, this opinion — with all of the elegance found in it — is not true. And we should [also] not say that the Jewish people sinned by that which they said, "Place a king upon us," whereas it would have been fit to say, "Ask the Lord that He should give us a king," as I also have found among the Christian sages. For since they did not install him as a king on their own, and they came before the prophet Samuel to ask him, it is known that they would rest according to the word of the Lord and they would go according to the word of the Lord [alluding to Numbers 9:18], and that they only said[meant for Samuel to] give us a king according to his prophecy from God. Behold, I have hence mentioned six opinions in this teaching. Bu, yet all of them are carried away by the wind from the contradictions against them that I have raised.
    2 days, 21 hours ago
  • Francis Nataf added a connection between Abarbanel on I Samuel 8:4:8 and Numbers 9:18
    (automatic citation link)
    2 days, 21 hours ago
  • Francis Nataf edited Abarbanel on I Samuel 8:4:8 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    The second question is the nature of their opinionunderstanding their views: And that is that there is no doubt that the elders of Israel and their hleaders made this request, and the cause of their request was because the sons of Samuel sought graft, took bribes, and distorted justice. So if they were disgusted with this, how could it be thought that they would seek a king who would act according to his will and not humble himself and submit himself to the laws of the Torah and its commandments? [As they would be choosing something more evil than what they had with the sons of Samuel. Could it be thought that people would choose a king or leader and they would say that he can do whatever he wants and not keep the righteous precepts and laws? Behold, the thinker (Aristotle) mentioned in Politics that there are two [types of] leaders, one who fears sin and one who is a criminal taskmaster. And the definition of ome who fears sin is only one leads by the will of those led and according to the law. And the criminal taskmaster is only one who leads them by force and according to his will. So how could the intellect of people accept that wise and intelligent people would seek a leader, officer, ruler, or king who would lead them in an evil way and flee from the ways of justice? And if it happens that many times criminal kings called tyrants are found, they would surely do this when they are already entrenched in their monarchy, not that they would be installed for that purpose! And this is part of what indicates that God forbid that the elders of Israel would request a king unless he would lead with righteousness, justice, and correctness and submit himself to the Torah of God, may He be blessed, which has righteous statutes and laws. So if [the Jews] were installing a king that would not submit to the laws of the Torah, they would have installed him on their own, and they would not have come to the prophet Samuel to remove the yoke of Torah and the commandments from upon their neck, since the prophet would not actively install [such] a man as king in such a condition. So could he himself transgress the Torah and install [such] a man in contradiction to what God, may He be blessed, had commanded? The third question is if the installation of a king of the first type was a fine thing and a divine commandment, why did they not install Joshua as a king in his days and at the time of his death? And why did the other judges and the Jewish people not install one in their days? And why did they not arouse themselves to it? And even now, the Jewish people only requested it from the combination of two causes, and they were the elderliness of Samuel and the evil of his sons. But behold, if it were a commandment, it would have been proper to request a king without [these reasons]. So, without a doubt, this opinion — with all of the elegance found in it — is not true. And we should [also] not say that the Jewish people sinned by that which they said, "Place a king upon us," whereas it would have been fit to say, "Ask the Lord that He should give us a king," as I also have found among the Christian sages. For since they did not install him as a king on their own, and they came before the prophet Samuel to ask him, it is known that they would rest according to the word of the Lord and they would go according to the word of the Lord [alluding to Numbers 9:18], and that they only said give us a king according to his prophecy from God. Behold, I have hence mentioned six opinions in this teaching. But all of them are carried away by the wind from the contradictions against them that I have raised.
    2 days, 21 hours ago
  • Stephan Claassen edited Pardes Rimmonim 1:3:1 and 2 others »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    Tif’eret further harmonizes between Gedolah[/Chesed] and Hod, and between Gevurah and Netsach, and the reason is that Gedolah and Netsach are the right side [which is] Chesed/Mercy, and Gevurah and Hod they are Din/Judgement, the left, and they need harmonizing. And there is some proof to this in the words of Rashbi of blessed memory in the book of the Faithful Shephaerd [Raya Mehemna, Zohar Parasha Pinchas, III.244a], this is what it says: ‘And in the first redaction: “I have gathered my myrrh with my balsam…”[Song of Songs 5:1], right arm with left thigh. “my honeycomb with my honey”[ibidem], Jacob and Rachel. “my wine with my milk” [ibidem], left arm with right thigh. Chesed with Hod, these are the right arm with the left thigh. Jacob and Rachel, the Pillar of the Center with Malkut. Gevurah with Netsach, these are left arm with right thigh. And why are there two of his attributes here? Because it is a secret which he will thus express. David said here: “Your priests will be clothed in righteousness and your devout ones will rejoice [Psalms 132:9]. It is written there, [but] ‘and your Levites will rejoice’ it should have said. The Holy One, blessed be He, said: ‘it is not customary to change my attributes, but after you have invited me, I must do after your wish.’ From this we are taught that the master of the house, when he invites even the king, the king must do after his [= the master of the house’s] wish. And because of this we have been taught: “all what the master of the house will say, do” [Babylonian Talmud, Pesachim 86b]. And this being so, it is a fitting secret, etc.’ End of citation. ...
    2 days, 21 hours ago
    2 related »
  • t n published a new Source Sheet, Parshas Vayeshev 5785.
    2 days, 22 hours ago
  • Francis Nataf edited Abarbanel on I Samuel 8:4:8 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    The second question is the nature of their opinions: And that is that there is no doubt that the elders of Israel and their heads made this request, and the cause of their request was because the sons of Samuel sought graft, took bribes, and distorted justice. So if they were disgusted with this, how could it be thought that they would seek a king who would act according to his will and not humble himself and submit himself to the laws of the Torah and its commandments? [As they would be choosing something more evil than what they had with the sons of Samuel. Could it be thought that people would choose a king or leader and they would say that he can do whatever he wants and not keep the righteous precepts and laws? Behold, the thinker (Aristotle) mentioned in Politics that there are two [types of] leaders, one who fears sin and one who is a criminal taskmaster. And the definition of ome who fears sin is only one leads by the will of those led and according to the law. And the criminal taskmaster is only one who leads them by force and according to his will. So how could the intellect of people accept that wise and intelligent people would seek a leader., officer, ruler, or king who would lead them in an evil way and flee from the ways of justice? And if it happens that many times criminal kings called tyrants are found, they would surely do this when they are already entrenched in their monarchy, not that they would be installed for that purpose! And this is part of what indicates that God forbid that the elders of Israel would request a king unless he would lead with righteousness, justice, and correctness and submit himself to the Torah of God, may He be blessed, which has righteous statutes and laws. So if [the Jews] were installing a king that would not submit to the laws of the Torah, they would have installed him on their own, and they would not have come to the prophet Samuel to remove the yoke of Torah and the commandments from upon their neck, since the prophet would not actively install [such] a man as king in such a condition. So could he himself transgress the Torah and install [such] a man in contradiction to what God, may He be blessed, had commanded?
    2 days, 22 hours ago
  • Stephan Claassen edited Pardes Rimmonim 1:3:1 and 2 others »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    Tif’eret further harmonizes between Gedolah[/Chesed] and Hod, and between Gevurah and Netsach, and the reason is that Gedolah and Netsach are the right side [which is] Chesed/Mercy, and Gevurah and Hod they are Din/Judgement, the left, and they need harmonizing. And there is some proof to this in the words of Rashbi of blessed memory in the book of the Faithful Shephard [Raya Mehemna, Zohar Parasha Pinchas, III.244a], this is what it says: ‘And in the first redaction: “I have gathered my myrrh with my balsam…”[Song of Songs 5:1], right arm with left thigh. “my honeycomb with my honey”[ibidem], Jacob and Rachel. “my wine with my milk” [ibidem], left arm with right thigh. Chesed with Hod, these are the right arm with the left thigh. Jacob and Rachel, the Pillar of the Center with Malkut. Gevurah with Netsach, these are left arm with right thigh. And why are there two of his attributes here? Because it is a secret which he will thus express. David said here: “Your priests will be clothed in righteousness and your devout ones will rejoice [Psalms 132:9]. It is written there, [but] ‘and your Levites will rejoice’ it should have said. The Holy One, blessed be He, said: ‘it is not customary to change my attributes, but after you have invited me, I must do after your wish.’ From this we are taught that the master of the house, when he invites even the king, the king must do after his [= the master of the house’s] wish. And because of this we have been taught: “all what the master of the house will say, do” [Babylonian Talmud, Pesachim 86b]. And this being so, it is a fitting secret, etc.’ End of citation. ...
    2 days, 22 hours ago
    2 related »
  • Francis Nataf translated Abarbanel on I Samuel 8:4:8 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    The second question is the nature of their opinions: And that is that there is no doubt that the elders of Israel and their heads made this request, and the cause of their request was because the sons of Samuel sought graft, took bribes, and distorted justice. So if they were disgusted with this, how could it be thought that they would seek a king who would act according to his will and not humble himself and submit himself to the laws of the Torah and its commandments? [As they would be choosing something more evil than what they had with the sons of Samuel. Could it be thought that people would choose a king or leader and they would say that he can do whatever he wants and not keep the righteous precepts and laws? Behold, the thinker (Aristotle) mentioned in Politics that there are two [types of] leaders, one who fears sin and one who is a criminal taskmaster. And the definition of ome who fears sin is only one leads by the will of those led and according to the law. And the criminal taskmaster is only one who leads them by force and according to his will. So how could the intellect of people accept that wise and intelligent people would seek a leader. officer, ruler or king who would lead them in an evil way and flee from the ways of justice?
    2 days, 22 hours ago
  • Francis Nataf edited Ben Porat Yosef, Likkutim 72 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    And through this, [we understand] the elegance of Rahab's words that are written in the Prophets, <i>for the Lord your God is God in heaven above and on earth below</i> (Joshua 2:11). And it means to say that which makes God one Unity, meaning a complete name from both sides, as is well known, is as a result that this God is in the heavens which is the middle, and above which is the head, and on earth which is the end. Behold he is the head, the middle, and the end, [and] all of this rises when they concede and bless from the other side [the domain of evil], which is below the earth. So through this, it rises, and the head, the middle, and the end become unified, and it becomes truth [<i>emet</i>, which is composed of the first, middle, and last letters of the alphabet]. And since a unification of truth came about, he who tends a fig tree will enjoy its fruit [alluding to Proverbs 27:18)], so she was given a <i>true sign</i> to preserve their lives.
    2 days, 23 hours ago
  • Francis Nataf edited Zohar, Vayechi 66:671 and 3 others »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    They were sitting and occupying themselves with Torah. In the meantime, the son of the innkeeper arrived and sat in front of them. He said to them, "That which is written, <i>And that you will spare the lives of my father and mother, etc.</i> (Joshua 2:13), and that itwhich is written, <i>so you shall give me a true sign [ot emet]</i> (Joshua 2:12), what did she want from them?" Rabbi Abba said, "You have asked well, but if you have heard something, say it, my son." He said, "There is another question, asince they gave her something she did not ask from them, as it is written, <i>and tie this length of crimson cord to the window, etc.</i> (Joshua 2:18).
    2 days, 23 hours ago
    3 related »
  • Benjamin Hassan published a new Source Sheet, כי בן זקונים לו.
    2 days, 23 hours ago
  • Francis Nataf edited Zohar, Vayechi 66:671 and 2 others »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    They were sitting and occupying themselves with Torah. In the meantime, the son of the innkeeper arrived and sat in front of them. He said to them, "That which is written, <i>And that you will spare the lives of my father and mother, etc.</i> (Joshua 2:13), and that it is written, <i>so you shall give me a true sign [ot emet]</i> (Joshua 2:12), what did she want from them?" Rabbi Abba said, "You have asked well, but if you have heard something, say it, my son." He said, "There is another question, since they gave her something she did not ask from them, as it is written, <i>and tie this length of crimson cord to the window, etc.</i> (Joshua 2:18).
    2 days, 23 hours ago
    2 related »
  • Doron Lazarus published a new Source Sheet, The Inner Dimension of Tanach - Yehoshua 7:1 Achan, Ai and the Battle for Final Redemption.
    3 days ago
  • Francis Nataf added a connection between Joshua 2:18 and Zohar, Vayechi 66:671
    (automatic citation link)
    3 days ago
  • Francis Nataf added a connection between Joshua 2:13 and Zohar, Vayechi 66:671
    (automatic citation link)
    3 days ago
  • Francis Nataf translated Zohar, Vayechi 66:671 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    They were sitting and occupying themselves with Torah. In the meantime, the son of the innkeeper arrived and sat in front of them. He said to them, "That which is written, <i>And that you will spare the lives of my father and mother, etc.</i> (Joshua 2:13), and that it is written, <i>so you shall give me a true sign</i> (Joshua 2:12), what did she want from them?" Rabbi Abba said, "You have asked well, since they gave her something she did not ask from them, as it is written, <i>and tie this length of crimson cord to the window, etc.</i> (Joshua 2:18).
    3 days ago
  • Francis Nataf deleted a connection between Dirshuni I, Prophets and Writing, I 2 and Judges 2:18
    3 days ago
  • Francis Nataf added a connection between Dirshuni I, Prophets and Writing, I 2 and Joshua 2:18
    (automatic citation link)
    3 days ago
  • Francis Nataf edited Dirshuni I, Prophets and Writing, I 2 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    A mother and a woman peered through the window, but a harlot tied a length [of crimson cord from it]. The mother of Sisera peered, as it is stated, <i>Through the window peered Sisera’s mother and wailed</i> (Judges 5:28).<br>Michal, daughter of Saul, peered, as it is stated, <i>and Michal, daughter of Saul, peered through the window. etc. and she despised him in her heart</i> (II Samuel 6:16). Rahab the harlot did not peer, as it is stated, <i>She let them down by a rope through the window</i> (Joshua 2:15); and it is also stated, <i>and tie this length of crimson cord to the window</i> (Judgesoshua 2:18).
    3 days ago
  • Yonatan Yosef - יונתן יוסף דגמי published a new Source Sheet, List of 70 Names of Hashem, Israel, Jerusalem.
    3 days ago
  • מנחם סברינסקי published a new Source Sheet, "יודע צדיק נפש בהמתו".
    3 days ago
  • מנחם סברינסקי published a new Source Sheet, דאגה בלב איש ​​​​​​​.
    3 days ago
  • Mordy Shotz added a connection between Bat Ayin, Vayeshev 28 and Pesikta Rabbati 37:1
    3 days ago
  • Michael Kimmel edited the text info of Song of Songs. details »
    3 days, 1 hour ago
  • Michael Kimmel deleted a connection between Avodah Zarah 6a and Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:2:3
    3 days, 1 hour ago
  • Michael Kimmel deleted a connection between Avodah Zarah 8a and Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:2:3
    3 days, 1 hour ago
  • Michael Kimmel added a connection (mesorat hashas) between Avodah Zarah 8a:7-10 and Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:2:3
    3 days, 1 hour ago
  • Michael Kimmel added a connection (quotation) between Avodah Zarah 8a:8 and Zakhor VeShamor, Gate I, Chapter VI 78-86
    3 days, 1 hour ago
  • Zeev Breiner added a connection (commentary) between Isaiah 6:2 and Radak on Isaiah 6:2:28
    (automatic commentary link)
    3 days, 2 hours ago
  • Zeev Breiner added a connection (commentary) between Isaiah 6:2 and Radak on Isaiah 6:2:27
    (automatic commentary link)
    3 days, 2 hours ago
  • Zeev Breiner added a connection (commentary) between Isaiah 6:2 and Radak on Isaiah 6:2:25
    (automatic commentary link)
    3 days, 2 hours ago
  • Zeev Breiner translated Radak on Isaiah 6:2:25 and 3 others »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    .....
    3 days, 2 hours ago
    3 related »
  • Kevin Bermeister published a new Source Sheet, The Negatively Charged United Kingdom Of Israel.
    3 days, 3 hours ago
  • Rabbi Ruhi Sophia Rubenstein published a new Source Sheet, Vayeshev: the Mistress and the Slave.
    3 days, 5 hours ago
  • Benjamin Givner published a new Source Sheet, Festival of Light.
    3 days, 6 hours ago
  • Rabbi Suzy Stone published a new Source Sheet, Vayeshev.
    3 days, 7 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Contemporary Halakhic Problems, Vol I, Part II, CHAPTER XV Abortion in Halakhic Literature 47 and Mishpetei Uziel, Volume IV, Choshen Mishpat 47:5
    3 days, 13 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Contemporary Halakhic Problems, Vol I, Part II, CHAPTER XV Abortion in Halakhic Literature 45 and Mishpetei Uziel, Volume IV, Choshen Mishpat 46:6
    3 days, 13 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Contemporary Halakhic Problems, Vol I, Part II, CHAPTER XV Abortion in Halakhic Literature 46 and Mishpetei Uziel, Volume IV, Choshen Mishpat 46:29-36
    3 days, 13 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Contemporary Halakhic Problems, Vol I, Part II, CHAPTER XV Abortion in Halakhic Literature 35 and Noda BiYehudah II, Choshen Mishpat 59:7
    3 days, 13 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Contemporary Halakhic Problems, Vol I, Part II, CHAPTER XV Abortion in Halakhic Literature 34 and Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 1:9
    3 days, 13 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Contemporary Halakhic Problems, Vol I, Part II, CHAPTER XV Abortion in Halakhic Literature 29 and Teshuvot Maharit, I 99:1-2
    3 days, 13 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Contemporary Halakhic Problems, Vol I, Part II, CHAPTER XV Abortion in Halakhic Literature 28 and Rashi on Sanhedrin 85b:20:2
    3 days, 14 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Contemporary Halakhic Problems, Vol I, Part II, CHAPTER XV Abortion in Halakhic Literature 28 and Sanhedrin 85b:20
    3 days, 14 hours ago
  • י. אורן קלך published a new Source Sheet, לדמותו של אלהים על פי הרמב"ם- חלק 1 תורת האידאות, הלכות יסוד התורה, חמשת עיקרי האמונה על אלהים.
    3 days, 14 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Havot Yair 31:10 and Mishnah Niddah 5:3
    3 days, 14 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Havot Yair 31:10 and Mishnah Keritot 1:5
    3 days, 14 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Dirshuni II, Righteousness and Justice, IV 3 and Havot Yair 31:9
    3 days, 15 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Contemporary Halakhic Problems, Vol I, Part II, CHAPTER XV Abortion in Halakhic Literature 24 and Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse 2:1:1
    3 days, 15 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Contemporary Halakhic Problems, Vol I, Part II, CHAPTER XV Abortion in Halakhic Literature 24 and Mishnah Niddah 3:7
    3 days, 15 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Contemporary Halakhic Problems, Vol I, Part II, CHAPTER XV Abortion in Halakhic Literature 24 and Niddah 30a:18-19
    3 days, 15 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Contemporary Halakhic Problems, Vol I, Part II, CHAPTER XV Abortion in Halakhic Literature 24 and Yevamot 69b:10
    3 days, 15 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Arakhin 7a:16 and Teshuvot Maharit, I 97:3
    3 days, 15 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Temurah 25a:20 and Teshuvot Maharit, I 97:3
    3 days, 15 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Teshuvot Maharit, I 97:2 and Tosafot on Sanhedrin 59a:15:1
    3 days, 15 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Sanhedrin 59a:15 and Teshuvot Maharit, I 97:2
    3 days, 15 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Sanhedrin 57b:5 and Teshuvot Maharit, I 97:2
    3 days, 15 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Arakhin 7b:2-3 and Teshuvot Maharit, I 97:2
    3 days, 15 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Arakhin 7a:21-7b:1 and Teshuvot Maharit, I 97:2
    3 days, 15 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Arakhin 7a:16 and Teshuvot Maharit, I 97:2
    3 days, 15 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Mishnah Oholot 7:6 and Teshuvot Maharit, I 97:2
    3 days, 15 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Contemporary Halakhic Problems, Vol I, Part II, CHAPTER XV Abortion in Halakhic Literature 19 and Teshuvot Maharit, I 99:1-2
    3 days, 15 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Contemporary Halakhic Problems, Vol I, Part II, CHAPTER XV Abortion in Halakhic Literature 19 and Teshuvot Maharit, I 97:1-5
    3 days, 15 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Mishnah Oholot 7:6 and Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 1:9
    3 days, 16 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Dirshuni I, Marriage and Fertility, VIII 2 and Kohelet Rabbah 3:11:1
    3 days, 18 hours ago
  • Kerith Spencer-Shapiro published a new Source Sheet, Institute for Jewish Spirituality Daily Online Meditation with Cantor Kerith Spencer-Shapiro, Wednesday, December 17, 2024.
    3 days, 18 hours ago
  • Charles Sheer published a new Source Sheet, OK, You Hate Your Brother; But Would You Wish to Kill Him?.
    3 days, 18 hours ago
  • Francis Nataf added a connection between Dirshuni I, Prophets and Writing, I 3 and Joshua 2:18
    (automatic citation link)
    3 days, 19 hours ago
  • Francis Nataf edited Dirshuni I, Prophets and Writing, I 2 and 2 others »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    A mother and a woman peered through the window, but a harlot tied a length [of crimson cord from it]. The mother of Sisera peered, as it is stated, <i>Through the window peered Sisera’s mother and wailed</i> (Judges 5:28).<br>Michal, daughter of Saul, peered, as it is stated, <i>and Michal, daughter of Saul, peered through the window. etc. and she despised him in her heart</i> (II Samuel 6:16). Rahab the harlot did not peer, as it is stated, <i>She let them down by a rope through the window</i> (Joshua 2:15); and it is also stated, <i>and tie this length of crimson cord to the window</i> (Judges 2:18).
    3 days, 19 hours ago
    2 related »
  • Michael Kimmel edited Bava Batra 175b:4 history »
    Version: William Davidson Edition - Vocalized Aramaic (Hebrew)
    אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: הֲרֵי הַחוֹנֵק אֶת אֶחָד בַּשּׁוּק, וּמְצָאוֹ חֲבֵירוֹ וְאָמַר לוֹ ״הַנַּח לוֹ [ וַאֲנִי אֶתֵּן לָךְ]״ – פָּטוּר, שֶׁלֹּא עַל אֱמוּנָתוֹ הִלְוָהוּ. אֶלָּא אֵיזֶה הוּא עָרֵב שֶׁהוּא חַיָּיב? ״הַלְוֵהוּ, וַאֲנִי נוֹתֵן לָךְ״ – חַיָּיב, שֶׁכֵּן עַל אֱמוּנָתוֹ הִלְוָהוּ.
    3 days, 19 hours ago
  • אייל שמאי added a connection (ein mishpat) between Mishneh Torah, Paschal Offering 1:11 and Pesachim 64b:5
    3 days, 20 hours ago
  • Francis Nataf added a connection between Dirshuni I, Prophets and Writing, I 2 and Judges 2:18
    (automatic citation link)
    3 days, 20 hours ago
  • Francis Nataf translated Dirshuni I, Prophets and Writing, I 2 and 2 others »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    A mother and a woman peered through the window, but a harlot tied a length [of crimson cord from it]. The mother of Sisera peered, as it is stated, <i>Through the window peered Sisera’s mother and wailed</i> (Judges 5:28).<br>Michal daughter of Saul, peered, as it is stated, <i>and Michal daughter of Saul peered through the window. etc. and she despised him in her heart</i> (II Samuel 6:16). Rahab the harlot did not peer, as it is stated, <i>She let them down by a rope through the window</i> (Joshua 2:15); and it is also stated, <i>and tie this length of crimson cord to the window</i> (Judges 2:18).
    3 days, 20 hours ago
    2 related »
  • Francis Nataf added a connection between Chomat Anakh on Joshua 2:1:4 and Sotah 35b
    (automatic citation link)
    3 days, 21 hours ago
  • Francis Nataf translated Chomat Anakh on Joshua 2:1:4 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    <b>Rahab:</b> In the Responsa of the Geonim manuscript, Paragraph 23: They asked before the Master, Rabbi Yehudai Gaon, may his memory be blessed, "[Since] Rahab was from the seven [Canaanite] nations, how did Joshua marry her?" And he said, "[The prohibition] is after the Jewish people entered the land of Israel. Rahab converted when Joshua's spies came in, and the Jewish people had not yet entered the land. To here are its [words]. And Tosafot in Sotah 35b wrote similarly. However, Tosafot in the first chapter of Megillah wrote that Rahab was not from the seven nations, see there. But this is a wonder, since [the sages] said in Sifrei, Parashat Behaalotecha, that she was from the seven nations, like the Gaon said, may his memory be blessed.
    3 days, 21 hours ago
  • Dovi Seldowitz published a new Source Sheet, Respite from Distraction: The Baal Shem Tov on Shabbat.
    3 days, 21 hours ago
  • Francis Nataf edited Pesikta DeRav Kahana 13:4 and 7 others »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    Rabbi Yehoshua of Sakhnin opened in the name of Rabbi Levi, "<i>A wise servant will rule over a shameful son and share in the inheritance among the brothers</i> (Proverbs 17:2) — <i>A wise servant</i>, that is Jeremiah; <i>a shameful son</i>, that is the Jewish people, who shamed themselves with idolatry." Rabbi Abba bar Kahana, "It is written, <i>Yet you were not like a prostitute to laud the payment</i> (Ezekiel 16:31), let the son of the corrupted one who has refined his deeds come and rebuke the son of the refined one who has corrupted his deeds! You will find everything that is written about the Jewish people as a disgrace is written about Rahav as praise: About Rahav, it is written, <i>Now, since I have shown kindness to you, swear to me by the Lord</i> (Joshua 2:12), whereas about the Jewish people, it is written, <i>surely, they swear falsely</i> (Jeremiah 5:2). About Rahav, it is written, <i>Now she had taken them up to the roof</i> (Joshua 2:6), whereas about the the Jewish people it is written, <i>And those who bow down on the roofs to the host of heaven</i> (Zephaniah 1:5). About Rahab it is written, <i>and hid them in the stalks [<i>etz</i>etz] of flax</i>, whereas with the Jewish people, it is written, <i>They say to wood [etz], 'You are my fFather'</i> (Jeremiah 2:27). About Rahab, it is written, <i>She said to them, 'Go to the hills'</i> (Joshua 2:16), whereas about the Jewish people, it is written <i>AndJeremiah was going to leave Jerusalem and goThe words of Jeremiah </i>, <i>They sacrifice on the mountaintops</i> (Hosea 4:13). About Rahab, it is written, <i>so give me a true sign</i> (Joshua 2:12), whereas about the Jewish people, it is written, <i>and they will not speak truth</i> (Jeremiah 9:4). That is, everything that is written about the Jewish people as a disgrace is written about Rahav as praise." <i>And share in the inheritance among the brothers</i> — that is Jeremiah: About him is it written, <i>And Jeremiah was going to leave Jerusalem and go, etc.</i> (Jeremiah 37:12). Rav said, "He left to take his portion." Rabbi Binyamin ben Levi, said, "To have many prophecies come down. 'The word of Jeremiah,' is not written here, but rather, <i>The words of Jeremiah</i> (Jeremiah 1:1). That is why there is a need for it to be written, <i>The words of Jeremiah</i>."
    3 days, 21 hours ago
    7 related »
  • Francis Nataf added a connection between Joshua 2:6 and Pesikta DeRav Kahana 13:4
    (automatic citation link)
    3 days, 22 hours ago
  • Francis Nataf edited Pesikta DeRav Kahana 13:4 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    Rabbi Yehoshua of Sakhnin opened in the name of Rabbi Levi, "<i>A wise servant will rule over a shameful son and share in the inheritance among the brothers</i> (Proverbs 17:2) — <i>A wise servant</i>, that is Jeremiah; <i>a shameful son</i>, that is the Jewish people, who shamed themselves with idolatry." Rabbi Abba bar Kahana, "It is written, <i>Yet you were not like a prostitute to laud the payment</i> (Ezekiel 16:31), let the son of the corrupted one who has repairfined his deeds come and rebuke the son of the refined one who has corrupted his deeds! You will find everything that is written about the Jewish people as a disgrace is written about Rahav as praise: About Rahav, it is written, <i>Now, since I have shown kindness to you, swear to me by the Lord</i> (Joshua 2:12), whereas about the Jewish people, it is written, <i>surely, they swear falsely</i> (Jeremiah 5:2). About Rahav, it is written, <i>Now she had taken them up to the roof</i> (Joshua 2:6), whereas about the the Jewish people it is written, <i>And those who bow down on the roofs to the host of heaven</i> (Zephaniah 1:5). About Rahab it is written, <i>and hid them in the stalks [<i>etz</i>] of flax</i>, whereas with the Jewish people, it is written, <i>They say to wood, 'You are my father'</i> (Jeremiah 2:27). About Rahab, it is written, <i>She said to them, 'Go to the hills'</i> (Joshua 2:16), whereas about the Jewish people, it is written <i>AndJeremiah was going to leave Jerusalem and goThe words of Jeremiah </i>
    3 days, 22 hours ago
  • הודיה יפרח published a new Source Sheet, וישב.
    3 days, 22 hours ago
  • יוסף ברוך פרומר published a new Source Sheet, שאלות לפרשת וישב - שליש שני בחלוקה ארצישראלית.
    3 days, 22 hours ago
  • Dianne Cohler-Esses published a new Source Sheet, Flashes of Illumination:Wisdom of Chanukah and the Story of Joseph.
    3 days, 22 hours ago
  • Francis Nataf edited Pesikta DeRav Kahana 13:4 and 8 others »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    Rabbi Yehoshua of Sakhnin opened in the name of Rabbi Levi, "<i>A wise servant will rule over a shameful son and share in the inheritance among the brothers</i> (Proverbs 17:2) — <i>A wise servant</i>, that is Jeremiah; <i>a shameful son</i>, that is the Jewish people, who shamed themselves with idolatry." Rabbi Abba bar Kahana, "It is written, <i>Yet you were not like a prostitute to laud the payment</i> (Ezekiel 16:31), let the son of the corrupted one who has repaired his deeds come and rebuke the son of the refined one who has corrupted his deeds! You will find everything that is written about the Jewish people as a disgrace is written about Rahav as praise: About Rahav, it is written, <i>Now, since I have shown kindness to you, swear to me by the Lord</i> (Joshua 2:12), whereas about the Jewish people, it is written, <i>surely, they swear falsely</i> (Jeremiah 5:2). About Rahav, it is written, <i></i>
    3 days, 22 hours ago
    8 related »
  • Francis Nataf added a connection between Ben Porat Yosef, Likkutim 72 and Proverbs 27:18
    (automatic citation link)
    3 days, 23 hours ago
  • Francis Nataf edited Ben Porat Yosef, Likkutim 72 and 2 others »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    And through this, [we understand] the elegance of Rahab's workds that are written in the Prophets, <i>for the Lord your God is God in heaven above and on earth below</i> (Joshua 2:11). And it means to say that which makes God one Unity, meaning a complete name from both sides, as is well known, is as a result that this God is in the heavens which is the middle, and above which is the head, and on the earth which is the end. Behold he is the head, the middle, and the end, [and] all of this rises when they concede and bless from the other side [the domain of evil], which is below the earth. So through this, it rises... o tends a fig tree will enjoy its fruit, and the head, the middle, and the end become unified, and it becomes truth [<i>emet</i>, which is composed of the first, middle, and last letters of the alphabet]. And since a unification of truth came about, he who tends a fig tree will enjoy its fruit [alluding to Proverbs 27:18), so she was given a <i>true sign</i> to preserve their lives.
    3 days, 23 hours ago
    2 related »
  • Michael Kimmel edited Genesis 37:1 and 37 others »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    VayeshevNow Jacob was settled in the land where his father had sojourned, the land of Canaan.
    4 days, 1 hour ago
    37 related »
  • Mike Edery edited Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Tallit 2 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    For the sake of the unification of the Holy One, Blessed be He, and His Divine Presence, with fear and love and love and fear, to unify the Name of <i>Yud Hei</i> with <i>Vav Hei</i> with a complete unity, in the name of all Israel. Behold, I am wrapping my body with <i>tsitsit</i> (fringes). So too may You wrap my soul – my 248 limbs and my 365 tendons – in the light of the <i>tsitsit</i>, [the letters, strings and knots of] which add up to 613. And in the same way that I cover myself with a prayer shawl in this world, so too may I merit to be in the section of the rabbis and to have a fine prayer shawl in the next world, in the Garden of Eden. And through the commandment of <i>tsitsit</i>, save my essence, my spirit, my soul and my prayer from [negative forces]. And may the prayer shawl spread its wings upon them to save them, ‘like an eagle that rouses his nestlings, hovering over his young.’ And may [this] commandment of <i>tsitsit</i> be considered before the Holy One, blessed be He, as if I fulfilled it in all of its details, all of its minutiae and all of its intentions – [as well as] the 613 commandments that are dependent upon it. Amen, Selah. (The tsitsit is dyed with tekhelet from the chilazon; the sea worm bonellia viridis)
    4 days, 7 hours ago
  • Gila Caine published a new Source Sheet, וישב - Vayeishev: Our light.
    4 days, 7 hours ago
  • Geoffrey Stern published a new Source Sheet, Joseph Slave Trade.
    4 days, 8 hours ago
  • Zoe Lang published a new Source Sheet, Parashat HaShavua 5784: Vayeshev.
    4 days, 8 hours ago
  • Zoe Lang published a new Source Sheet, Parashat HaShavua 5785: Vayeshev.
    4 days, 8 hours ago
  • Tamar Green Eisenstat published a new Source Sheet, Vayeshev & Chanukah: Going through Fire.
    4 days, 10 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Niddah 61b:3 and Sefat Emet, Exodus, For Purim 23:5
    4 days, 10 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Deuteronomy 11:17 and Yalkut Shimoni on Torah 869:4
    4 days, 11 hours ago
  • David Schwartz published a new Source Sheet, A Trilogy of Villains: Mrs. Potiphar, Delilah, and Athaliah.
    4 days, 11 hours ago
  • Dovi Seldowitz edited Toldot Yaakov Yosef, Noach 11 and 5 others »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    And this is what it says: "Noah walked with God"—that at the very least, on Shabbat, which is called "Noah" [a time of rest], one should attach one’s thought to God, whether in thought, or in speech, or in action—at least each person according to their level: for a common person, in action; for a Torah scholar, in speech; and for a righteous and pious person, also in thought. As I have heard [from my master, the Baal Shem Tov], distraction of the mind [from holiness] is forbidden on Shabbat, from an a fortiori argument regarding tefillin, etc., And the words of a wise person's mouth are gracious.
    4 days, 12 hours ago
    5 related »
  • 2353 334 deleted a connection between Arukh HaShulchan, Orach Chaim 677:1 and Mishnah Shabbat 23:1
    4 days, 12 hours ago
  • 2353 334 edited Arukh HaShulchan, Orach Chaim 677:1 and 8 others »
    Version: Wikisource (English)
    The Talmud records (Shabbos, 23.1): "A guest is obligated in the Chanukkah candles, though he is able to 'partner' with the head of the household through a small monetary contribution." This is speaking of one who has no wife or household and lives alone in another location. He has only himself to fulfill the obligation of the Chanukkah candles. If he does not desire to light himself, he may partner with the head of the household. One of them recites the blessings, and the other answers 'Amen'. If, however, he has a wife and home in another location they light on his behalf in his home and he fulfills his obligation through them. Note that some are of the opinion that the blessings of SheAsah Nisim and Shehecheyanu still apply to him should he see a lit Menorah. He would recite these two blessings on the first night and only SheAsah Nisim on every night thereafter. We have already written about this opinion in the previous chapter, in section 7, with our understanding leaning towards this position even in the face of the opposition (see there).a
    4 days, 12 hours ago
    8 related »
  • 2353 334 added a connection between Arukh HaShulchan, Orach Chaim 677:1 and Mishnah Shabbat 23:1
    (automatic citation link)
    4 days, 12 hours ago
  • 2353 334 added Arukh HaShulchan, Orach Chaim 677:1 and 8 others »
    Version: Wikisource (English)
    The Talmud records (Shabbos, 23.1): "A guest is obligated in the Chanukkah candles, though he is able to 'partner' with the head of the household through a small monetary contribution." This is speaking of one who has no wife or household and lives alone in another location. He has only himself to fulfill the obligation of the Chanukkah candles. If he does not desire to light himself, he may partner with the head of the household. One of them recites the blessings, and the other answers 'Amen'. If, however, he has a wife and home in another location they light on his behalf in his home and he fulfills his obligation through them. Note that some are of the opinion that the blessings of SheAsah Nisim and Shehecheyanu still apply to him should he see a lit Menorah. He would recite these two blessings on the first night and only SheAsah Nisim on every night thereafter. We have already written about this opinion in the previous chapter, in section 7, with our understanding leaning towards this position even in the face of the opposition (see there).
    4 days, 12 hours ago
    8 related »
  • Rabbi Oren J. Hayon published a new Source Sheet, "I Am Famished!": Some Post-Thanksgiving Reflections About Appetite and Vulnerability in the Hebrew Bible.
    4 days, 13 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) 2:38:7 and Shenei Luchot HaBerit, Toldot Adam, Beit David 90
    4 days, 13 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) 2:38:6 and Shenei Luchot HaBerit, Toldot Adam, Beit David 90
    4 days, 13 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) 2:38:6 and Shenei Luchot HaBerit, Toldot Adam, Beit David 89
    4 days, 13 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) 2:38:5 and Shenei Luchot HaBerit, Toldot Adam, Beit David 88
    4 days, 13 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) 2:38:5 and Shenei Luchot HaBerit, Toldot Adam, Beit David 87
    4 days, 13 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) 2:38:4 and Shenei Luchot HaBerit, Toldot Adam, Beit David 87
    4 days, 13 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) 2:38:3 and Shenei Luchot HaBerit, Toldot Adam, Beit David 86
    4 days, 13 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) 2:43:28 and Shenei Luchot HaBerit, Toldot Adam, Beit David 95
    4 days, 13 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) 2:43:27 and Shenei Luchot HaBerit, Toldot Adam, Beit David 105
    4 days, 13 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) 2:43:27 and Midrash Tehillim 100:3
    4 days, 13 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Midrash Tehillim 100:3 and Shenei Luchot HaBerit, Toldot Adam, Beit David 94
    4 days, 13 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) 2:43:26 and Shenei Luchot HaBerit, Toldot Adam, Beit David 94
    4 days, 13 hours ago
  • Benjamin Lando published a new Source Sheet, Programing Cars to Kill.
    4 days, 13 hours ago
  • Greg Marcus published a new Source Sheet, Team Chesed Week 4: The Prophets.
    4 days, 14 hours ago
  • Rabbi Oren J. Hayon published a new Source Sheet, On Welcoming Guests.
    4 days, 14 hours ago
  • Rabbi Oren J. Hayon published a new Source Sheet, Noah's Vineyard and the Curse of Drunkenness.
    4 days, 14 hours ago
  • Paul Whalen published a new Source Sheet, There's Only One.
    4 days, 15 hours ago
  • Sue Reinhold published a new Source Sheet, Torah of Recovery: Vayeshev.
    4 days, 15 hours ago
  • גדליה פנסטרהיים published a new Source Sheet, מצוות כיבוד הורים, מי מחויב, והשוואה לכבוד המקום.
    4 days, 16 hours ago
  • Mike Edery edited Siddur Sefard, Upon Arising, Tallit 3 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    For the sake of the unification of the Holy One, Blessed be He, and His Divine Presence, with fear and love and love and fear, to unify the Name of <i>Yud Hei</i> with <i>Vav Hei</i> with a complete unity, in the name of all Israel. Behold, I am wrapping my body with <i>tsitsit</i> (fringes). So too may You wrap my soul – my 248 limbs and my 365 tendons – in the light of the <i>tsitsit</i>, [the letters, strings and knots of] which add up to 613. And in the same way that I cover myself with a prayer shawl in this world, so too may I merit to be in the section of the rabbis and to have a fine prayer shawl in the next world, in the Garden of Eden. And through the commandment of <i>tsitsit</i>, save my essence, my spirit, my soul and my prayer from [negative forces]. And may the prayer shawl spread its wings upon them to save them, ‘like an eagle that rouses his nestlings, hovering over his young.’ And may [this] commandment of <i>tsitsit</i> be considered before the Holy One, blessed be He, as if I fulfilled it in all of its details, all of its minutiae and all of its intentions – [as well as] the 613 commandments that are dependent upon it. Amen, Selah. (The tsitsit is dyed with tekhelet from the chilazon; the sea worm bonellia viridis)
    4 days, 16 hours ago
  • Mike Edery edited Siddur Edot HaMizrach, Weekday Shacharit, The Shema 15 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    And the L·rd spoke unto Moses, saying, speak unto the children of Israel &amp; say to them to make for themselves a fringe on the borders of their garments, throughout their generations. And they shall place upon the fringe of the border, a thread of blue wool.(From the sea worm bonellia viridis) And it shall be to you a fringe that you may look upon, &amp; remember all the commandments of the L·rd &amp; to do them. Then shall you not stray after your heart &amp; your eyes whereafter you are wont to stray. So may you remember &amp; do all My commandments &amp; be holy for your G·d. I am the L·rd your G·d who brought you out of the land of Egypt to be your G·d; I am the L·rd your G·d. (Bamidbar / Numbers 15:37-41) True.
    4 days, 17 hours ago
  • Robert Rhodes published a new Source Sheet, Tarmudai of Yevamot 16b - supplement to Channukah 5785 2024.
    4 days, 17 hours ago
  • Michael Kimmel added a connection between II Samuel 5:4 and Seder Olam Rabbah 13:1
    (automatic citation link)
    4 days, 18 hours ago
  • Michael Kimmel added a connection between II Samuel 5:3 and Seder Olam Rabbah 13:1
    (automatic citation link)
    4 days, 18 hours ago
  • Michael Kimmel added a connection between II Samuel 2:10 and Seder Olam Rabbah 13:1
    (automatic citation link)
    4 days, 18 hours ago
  • Michael Kimmel added a connection between I Samuel 30:8 and Seder Olam Rabbah 13:1
    (automatic citation link)
    4 days, 18 hours ago
  • Michael Kimmel added a connection between I Samuel 27:7 and Seder Olam Rabbah 13:1
    (automatic citation link)
    4 days, 18 hours ago
  • Michael Kimmel added a connection between I Samuel 4:18 and Seder Olam Rabbah 13:1
    (automatic citation link)
    4 days, 18 hours ago
  • Michael Kimmel added a connection between I Samuel 1:10 and Seder Olam Rabbah 13:1
    (automatic citation link)
    4 days, 18 hours ago
  • Michael Kimmel added a connection between I Samuel 1:9 and Seder Olam Rabbah 13:1
    (automatic citation link)
    4 days, 18 hours ago
  • Michael Kimmel added a connection between I Samuel 16:14 and Seder Olam Rabbah 13:1
    (automatic citation link)
    4 days, 18 hours ago
  • Michael Kimmel added a connection between I Samuel 18:9 and Seder Olam Rabbah 13:1
    (automatic citation link)
    4 days, 18 hours ago
  • Michael Kimmel added a connection between I Samuel 16:13 and Seder Olam Rabbah 13:1
    (automatic citation link)
    4 days, 18 hours ago
  • Michael Kimmel added a connection between I Samuel 16:1 and Seder Olam Rabbah 13:1
    (automatic citation link)
    4 days, 18 hours ago
  • Michael Kimmel added a connection between I Samuel 13:13 and Seder Olam Rabbah 13:1
    (automatic citation link)
    4 days, 18 hours ago
  • Michael Kimmel added a connection between I Samuel 10:8 and Seder Olam Rabbah 13:1
    (automatic citation link)
    4 days, 18 hours ago
  • Michael Kimmel added a connection between I Samuel 13:1 and Seder Olam Rabbah 13:1
    (automatic citation link)
    4 days, 18 hours ago
  • Michael Kimmel added a connection between II Samuel 6:11 and Seder Olam Rabbah 13:1
    (automatic citation link)
    4 days, 18 hours ago
  • Michael Kimmel added a connection between I Samuel 7:2 and Seder Olam Rabbah 13:1
    (automatic citation link)
    4 days, 18 hours ago
  • Michael Kimmel added a connection between I Samuel 6:1-2 and Seder Olam Rabbah 13:1
    (automatic citation link)
    4 days, 18 hours ago
  • Michael Kimmel added a connection between Psalms 78:61 and Seder Olam Rabbah 13:1
    (automatic citation link)
    4 days, 18 hours ago
  • Michael Kimmel added a connection between Psalms 78:67 and Seder Olam Rabbah 13:1
    (automatic citation link)
    4 days, 18 hours ago
  • Michael Kimmel edited Seder Olam Rabbah 13:1 and 4 others »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    Eli led Israel for forty years, and the day Eli died, he forsook his tabernacle, as it is said, “He rejected the tent of Joseph” (Psalm 78:67), and “He gave His strength into captivity” (Psalm 78:61). And the Ark of the Lord was in the field of the Philistines for seven months. The Philistines called and said (1 Samuel 6:1-2). The men of Kiriath-Jearim came and took it, and it was from the day the Ark rested (1 Samuel 7:2). Subtract from these seven years the time David reigned in Hebron over Judah, which remained there for thirteen years, and subtract eleven years for Samuel himself and two years for Samuel and Saul. It was from the day the Ark rested (1 Samuel 7:2). At the beginning of these twenty years, the Tabernacle was brought to Nob. Although the Ark of the Lord was in Kiriath-Jearim, in Nob they offered sacrifices for thirteen years and for seven years in Gibeon. At the end of twenty years, David moved the Ark of the Lord from Kiriath-Jearim to the house of Obed-Edom the Gittite, and the Ark of the Lord stayed in the house of Obed-Edom the Gittite for three months (2 Samuel 6:11). From this, we learn that Obed-Edom was blessed only because of the Ark of God. <br>Saul was one year into his reign (1 Samuel 13:1). Samuel said to Saul at the time of his anointing, “You will go down before me to Gilgal” (1 Samuel 10:8). Saul went down in the first year and struck the Ammonite king, and the Israelites anointed him. In the second year, he went down and did not keep his promise. Samuel said to Saul, “You have acted foolishly; you have not kept the commandment of the Lord” (1 Samuel 13:13). In that chapter, David was anointed, as it is said, “And the Lord said to Samuel, ‘How long will you mourn for Saul?’” (1 Samuel 16:1). Then Samuel took the horn of oil (1 Samuel 16:13), and he was twenty-nine years old. And Saul was hostile towards David (1 Samuel 18:9), and it is said, “The Spirit of the Lord departed from Saul” (1 Samuel 16:14). In that chapter, Nob was destroyed, and they came to Gibeon. <br>All the days of Samuel the Seer were only fifty-two years. It is also said, “Eli the priest sat on the seat” (1 Samuel 1:9), and she was bitter in soul (1 Samuel 1:10). In that chapter, he was appointed as a judge, and it is said, “And he judged Israel forty years” (1 Samuel 4:18). Thirteen years remained. Subtract one year for the intercalation, eleven years for Samuel, and one year for Saul. Thus, fifty-two years. Samuel died about four months before Saul's death, as it is said, “And the number of days that David stayed in the field of the Philistines was days and four months” (1 Samuel 27:7). And afterward, David inquired of the Lord, saying (1 Samuel 30:8). Ish-bosheth, the son of Saul, was forty years old when he began to reign (2 Samuel 2:10), and he reigned for two years in Jerusalem. The kingdom of Israel was therefore nullified for five and a half years. All the elders of Israel came to King Hebron (2 Samuel 5:3). In that chapter, David was anointed again, being thirty years old at his anointing (2 Samuel 5:4), and he reigned for forty years.
    4 days, 18 hours ago
    4 related »
  • Michael Kimmel edited Tradition in an Untraditional Age, Introduction 34 history »
    Version: Tradition in an Untraditional Age, Maggid Books, 2023 (English)
    NOTES
    4 days, 20 hours ago
  • Benjamin Davidson edited Pesikta DeRav Kahana 16:2 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    "I spoke with my heart, saying, 'Behold, I became great, and I accumulated wisdom,' etc." (Ecc. 1:16.) From here they said, the heart sees, the heart listens, the heart speaks, the heart knows, the heart stands, the heart falls, the heart goes forth, the heart cries out, the heart rejoices, the heart becomes comforted. The heart sees: "And my heart saw much wisdom and knowledge." (<i>Ibid.</i>) The heart speaks: "And I spoke with my heart." (<i>Ibid.</i>) The heart knows: "The heart knows the bitterness of its soul." (Prov. 14:10.) The heart listens: "Bestow upon Your servant a heart that listens." (1 Kings 3:9.) The heart stands: "Will your heart stand [firm], will your hands remain strong...?" (Ez. 22:14.) The heart falls: "Let no man's heart (courage) fall from within him." (1 Sam. 17:32.) The heart goes forth: "And he said to him, 'Did my heart (spirit) not go forth...?'" (2 Kings 5:26.) The heart cries out: "Their heart cried out to God." (Lam. 2:18.) The heart rejoices: "Therefore my heart rejoices, and my glory exults." (Ps. 16:9.) The heart becomes comforted: "Comfort, O comfort, my people, says your God. Speak unto the heart of Jerusalem." (Is. 40:1-2.)
    4 days, 22 hours ago
  • Wilhelm Jeremie added Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 265:1 and 13 others »
    Version: Dr J.Wilhelm - Milah [fr] (English)
    Ordre des bénédictions de la circoncision et la loi concernant la circoncision lors d'un jour de jeûne. Il comporte 13 paragraphes. Le mohel bénit : "Béni sois-tu, Hachem, notre Dieu, Roi de l'univers, qui nous a sanctifiés par Ses commandements et nous a ordonné la circoncision." Et le père de l'enfant fait la bénédiction entre la coupe de la orla et la périah : "Béni sois-tu, Hachem, notre Dieu, Roi de l'univers, qui nous a sanctifiés par Ses commandements et nous a ordonné d'être introduit dans l'alliance d'Abraham notre patriarche." Glose : Si le père de l'enfant n'est pas présent lors de la circoncision, certains disent qu'une autre personne effectue cette bénédiction, car le tribunal a l'obligation de le circoncire (Rambam). Il est coutume que celui qui tient l'enfant eécite cette bénédiction (Tur et selon le Raavad, et la glose de Me'iri, selon le Semak). De même en est il si le père est présent mais ne sait pas bénir (Rabbénou Yérouham, Netiv Aleph, et le Baïth Yossef selon l'Aboudraham). Le père et le mohel, lorsqu'ils bénissent, doivent être debout (Tur et Baïth Yossef). Cependant, celui qui tient l'enfant, lorsqu'il bénit, il est coutume qu'il soit assis pour bénir. Certains disent que tout le monde présent à la circoncision doit se tenir debout, car il est dit "Le peuple se leva pour l'alliance". (Mordekhai, chapitre 1 de la circoncision, et dans le livre Kol Bo, ainsi que Rabbénou Yérouham, et Aboudraham). Ainsi, il est coutume que, à l'exception de celui qui tient l'enfant, tout le monde se tienne debout. Fin de la glose. Et le monde présent répond : "Tout comme il a été introduit dans l'alliance, qu'il soit aussi introduit dans la Torah, dans le mariage et dans les bonnes actions." Le père de l'enfant, ou le mohel, ou une personne parmi les présents bénit sur le vin : "Béni sois-tu, Hachem, notre Dieu, Roi de l'univers, qui créa le fruit de la vigne." Il est coutume de prendre un myrte dans sa main, de bénir dessus, de le sentir et de dire "Béni sois-tu, Hachem, notre Dieu, Roi de l'univers, qui a sanctifié son bien aimé dès le ventre de sa mère..." Il est aussi habituel que, lorsqu'on arrive à "par le sang il vivra", on donne un peu de vin avec le doigt dans la bouche du bébé. (Et lorsque le mohel récite cette bénédiction, il se lave d'abord les mains et la bouche pour bénir avec pureté.) (Aboudraham).
    4 days, 22 hours ago
    13 related »
  • Wilhelm Jeremie added Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 261:1:1 history »
    Version: Dr Wilhelm - Milah [fr] (English)
    "Et on ne circoncit pas, etc." – Et si on a transgressé et que l’on a circoncis sans son consentement, dans un cas où le père est lui-même mohel, il est tenu de lui donner dix pièces d'or, comme cela a été expliqué dans le Ḥoshen Mishpat, à la fin du chapitre 382.
    5 days ago
  • Wilhelm Jeremie added Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 260:1:1 history »
    Version: Dr Wilhelm - Milah [fr] (English)
    "Parmi les autres mitsvot positives" – Parce qu’il risque d'etre karet si, en grandissant, il ne se circoncit pas, comme cela est mentionné dans le chapitre suivant.
    5 days ago
  • Shmuel Weissman edited Zohar, Lech Lecha 17:155 history »
    Version: Vocalized Zohar, Israel 2013 (Hebrew)
    נֶפֶ"שׁ אִיהוּ אִתְעֲרוּתָא תַּתָּאָה וְדָא סְמִיכָא בְּגוּפָא וְזָנַת לֵיהּ, וְגוּפָא אָחִיד בָּהּ וְהִיא אִתְאַחֲדַת בְּגוּפָא. לְבָתַר אִתְתַּקְנַת וְאִתְעֲבִידַת כֻּרְסְיָיא לְאַשְׁרָאָה עֲלָהּ רוּחַ בְּאִתְעֲרוּתָא דְּהַאי נֶפֶשׁ דְּאִתְאֲחִידַת בְּגוּפָא, כְּמָה דִכְתִיב, (ישעיה לכב) עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם.
    5 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Zohar, Vayakhel 2:22 history »
    Version: Hebrew Translation (Hebrew)
    וְלַקָּדוֹשׁ בָּרוּךָ הוּא אֵין מְנוּחָה עַד שֶׁנִּכְנָס לְגַן עֵדֶן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים. וְהַסִּימָן - כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי וְגוֹ'. (אסתר ז) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מִי הוּא זֶה וְגוֹ', וְהַמֶּלֶךְ קָם בַּחֲמָתוֹ מִמִּשְׁתֵּה הַיַּיִן אֶל גִּנַּת הַבִּיתָן וְגוֹ'.
    5 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Zohar, Idra Rabba 31:240 history »
    Version: Vocalized Zohar, Israel 2013 (Hebrew)
    בְּהַהוּא קָלָא דְּעָיִיל בְּאוּדְנִין, אִתְמַשְּׁכָאן וּמִתְּעָרָן (ס"א מתערבין) כּוּלֵי הַאי, בְּגִין כַּךְ כְּתִיב, וַיִּשְׁמַע יְיָ וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ יְיָ. בְּהַהִיא שְׁמִיעָה דְּהַהוּא קָלָא, אִתְּעַר מוֹחָא. (כלא) תָּנָא, כְּתִיב הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ, כְּלוֹמַר אַרְכִּין (ס"א אודנין). שִׁית מְאָה אֶלֶף רִבּוֹא אִינּוּן מָארֵיהוֹן דְּגַדְפִין, דְּתַּלְיָין בְּאִלֵּין אוּדְנִין. וְכֹלָּא אִתְקְרוּן אָזְנֵי יְיָ. וּמַה דְּאִתְּמַר הַטֵּה יְיָ אָזְנְךָ, אָזְנְךָ בִּזְעֵיר אַפִּין אִתְּמַר.
    5 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yisrael Kedoshim 7:6 and 2 others »
    Version: R' Zadok -- Yisrael Kedoshim (Hebrew)
    <b>ועל כן </b>יוסף הוא שטנו של עשו כי גם הוא משתדל במעשה דוגמת עשו. אבל כל מעשיו לשם שמים דאת האלהים ירא ועל ידי זה מצוותיו שמור, וזה כח המעשה בעולם הזה היפך עשו דכתיב ביה ולא ירא אלוקים שהוא הפסולת דמדת הגבורה להתגבר במעשים לחשוב כחי ועוצם ידי עשה לי וגו' מה שאין כן היר"א שיודע שכל גבורותיו וכח פעולתו מהשם יתברך והוא מתגבר לכבוש יצרו ולהשתדל כרצון השם יתברך ומזה בא הלהב לשרוף הקש דעשו שהם ת' איש שעמו שזהו המספר של כל תוקף כחותיו בהשתדלותו והלהבה תלהט רשעים. וזהו הרוגזא דיוסף שמצד מדת היראה נמשך הכעס על עוברי רצונו. וכל זמן שלא נתבררו זרע יעקב לגמרי הביא גם דבתם רעה לאביהם. כי בזרעא דלאה הוא שורש התורה וכל צורבא מרבנן דמורי ורובן של סנהדרין כי היא העלמא דאתכסיא. ושורש מעשה המצות בזרעא דרחל עלמא דאתגליא. וגם הריקנין שבישראל מלאים מצות כרימון והם העמי הארצות דגדולה שנאה ששונאים לתלמידי חכמים וחושבים את עצמם טובים מהם כמו שאמרו בחגיגה <small>(כ"ב:)</small> דאמר ליה שלי טהור ושלך טמא ולפי שבאמת תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים שלא יהיה קורא ושונה ובועט באביו ורבו ומי שגדול וכו' כמו שאמרו ברכות <small>(י"ז.)</small> היינו שאינו בד"א שקדמה לתורה דיש מקום לדיבה באמת דללומדיהם לא נאמר אלא לעושיהם מזה נמשך הרוגזא של יוסף שלא הניח ליעקב לישב בשלוה להשיג שלימות קדושת יום שכולו שבת שזכה לה על ידי שלעבד נמכר יוסף על ידי זה שהוא ביקש לפסול מדרגת אחיו ומדה כנגד מדה נתעורר קטרוג על מדרגתו גם כן וזכותא דרבים עדיף ונצחו לו לפי שעה ואף דהם חטאו במעשה בזה ונתבררה דיבתו שיש בה ממש מצד המעשה. מכל מקום גם הוא צריך לבירורים ומצד כח השתדלותו במעשה נמכר לעבד שהוא השתעבדות בפעולת ועבדות במעשה. ואחר שנתברר בכבישת היצר זכה למלוכה ושאחיו השתחוו לו והודו למעלתו כי בירורו קדם לבירור שלהם כד"א הקודמת לתורה. וכן יציאת מצרים שהוא היציאה מהעבדות דוגמת יציאת יוסף מבית האסורים למלוך. קדם למ"ת ואז זכה יעקב לאותה ישיבה בשלוה שביקש תחלה באותן י"ז שנים שבמצרים שהיה חיים שלא בצער ושלא ביצר רע כמו שאמרו בתנא דבי אליהו רבא שנתברר תוקף הקדושה שבו גם מצד זרעו בצדקת יוסף הצדיק בכח המעשים בהתגלות שגם בהיותו במקום ערות הארץ לא עממו את הלהבת שבו מבית אביו בית יעקב אש ונתגלה קדושתו בגדר ערוה שהוא הראשון שנתנסה בזה לברר קדושת יעקב וזרעו כי אין קדושה זו אלא בזרעו דיעקב וכל הגוים ערלים. וקדושת זרעא דלאה בפנימיות ואתכסיא נתברר ביהודה אחר הירידה מאחיו שהיה בירידה ושפלות עד שהיה נראה היפך הקדושה להתחבר עם הקדשה בעינים. והקדשה היא המופקרת לתאות רעות היפך הקדושה דעל כן נקראת כן כידוע דכל שרשי לשון הקודש מורים על דרך והפיכו והוא מצד הזה לעומת זה. והנה זהו תכלית הירידה שנדמה לשקוע בחושך הגמור שאפילו אור היום החול נעלם ממנו לא אור קדושת השבת לבד אבל כל זה מצד ההתגלות בעולם הזה שהפנימיות נעלם והנגלה בו הוא עלמא דשקרא (היפך האמת ליעקב) דכולו שקרים והאמת נעלם ומצד האמת לא היתה בזה קדשה וכולו בקדושה דמאתו יתברך יצאו כבושים לברוא אורו של משיח שהוא תכלית ושורש מציאות הקדושה בעולם הזה והוא העתיד לברר דכל מעשיו בעולם הזה היה הכל בקדושה וגם מה שהיה בחושך והעלם ה' אור להם. ואף על פי שזרע יעקב י"ב שבטים בכלל חלוקים לב' יהודה ויוסף שכל ישראל נקראים על שמם ומהם תרין משיחין. משיח בן יוסף הוא הנלחם עם האומות ומוחה זרע עמלק כי כל כחו בהשתדלות המעשים בקדושה נגד כח האומות ומברר הקדושה דעלמא דאתגליא בהתגלות המעשים דבני ישראל.
    5 days, 3 hours ago
    2 related »
  • Shoshana Kahan deleted a connection between Megillah 10a and Yisrael Kedoshim 7:34
    5 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan added a connection between Sanhedrin 59 and Yisrael Kedoshim 7:7
    (automatic citation link)
    5 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan added a connection between Pirkei Avot 2:355 and Yisrael Kedoshim 7:7
    (automatic citation link)
    5 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yisrael Kedoshim 7:4 history »
    Version: R' Zadok -- Yisrael Kedoshim (Hebrew)
    <b>ובכלל </b>אומה ישראלית יש תלמידי חכמיםם ועמי הארצות שהם דוגמת ימי חול ושבת וכל ישראל קדושים. רק דקדושת עם הארץ הוא מצד השבת הראשונה היינו הקדושה שבשרשם מצד השם יתברך. והתלמידי חכמים הם זוכים לקדושת השבת השניה על ידי השתדלותם בתורה. שזהו עיקר קדושת השבת שבבריאת עולם וזכו לה כל ישראל במ"ת שנעשו אז כולם תלמידי חכמים. ויעא"ה כולל האומה כלול משניהם דעל כן, נקרא בב' השמות יעקב וישראל הרומז לעם הארץ ותלמיד חכם ותחלה נקרא יעקב דידו היינו כח המעשה והפעולה אוחזת בעקב עשו דשמו מורה על כחו ועניינו דעיקרו במעשים ופעולות והשתדלות בעולם הזה שהוא עולם ההשתדלות וגם יעקב הלך בעקבו ואחז בסוף המדגירה דידיה. כי הוא נשתקע בכל קומתו בעשיות גופניות דעולם הזה להיות זה כל חיותו ותכלית כוונתו להשתקע בזה בלבד כי אין לו חיות יותר אלא בעולם הזה עולם המעשה ויעקב אחז בעקביים דמדגירה זו. כי כל קומתו יושב אהלים רק מכל מקום לא המדרש עיקר אלא המעשה והיום לעשותם כתיב ואדם לעמל יולד. ואיתא בסנהדרין <small>(צ"ט ריש ע"ב] אי)</small>י יודע אם לעמל פה או לעמל מלאכה וכו'. כי גם עקימת שפתיו הוי מעשה אלא שהוא מדגירה אחרונה במדרגת המעשים וכידוע דמלכות פה שזהו סוף הקומה דאף על פי שצריך להיות מעשיו מרובין מחכמתו וכמו שימי המעשה הם ו' פעמים נגד השבת היינו נגד החכמה שבלב. אבל לימוד התורה בפה הרי הוא בכלל מעשה וגם תלמוד תורה היא אחת ממצותיה של תורה ועדיפא מכולם. ומה שאמרו איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה היינו דתלמידי חכמים כל שיחתן תורה ומצינו יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים וידוע שהעלאת הניצוצות הקדושים מדברים התחתונים שזהו תכלית השתדלות דעולם הזה. הוא על ידי שיחה בענייני עולם הזה בבינה הראויה יותר מעל ידי תורה כנודע בספרן של צדיקים. וזהו הס"ד איני יודע וכו' מעין דוגמת הבראשית רבה הנזכר לעיל איני יודע במי חפץ וכו'. ופשטו דלעמל תורה דמכל מקום עיקר הכל הוא התורה שממנה חיות הכל וכשמגיע לשלימות דברי תורה שהוא תכלית שלימות הקדושה עד רוח הקודש ותח"ה ממילא נאבד כל הרע ומתעלה כל הטוב והניצוצות קדושים שזהו תחית המתים כידוע.
    5 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yisrael Kedoshim 6:17 history »
    Version: R' Zadok -- Yisrael Kedoshim (Hebrew)
    <b>ועל </b> כן נאמר ביעקב ותעבור המנחה על פניו ואמר <small>(בבראשית רבה פרשה ע"ו)</small> אף הוא בעקא שהיה בצער וכעס על זה שהוצרך לתת לו מתנה. וזהו מדת יעקב אבינו ע"ה דאחיד בתרין סטרין כי גוף הרחמנות נמשך מצד מדת אברהם אבינו ע"ה דגמילות חסדים גם כן הוא רחמנות וכן אמרו בביצה <small>(ל"ב:)</small> כל שמרחם על הבריות בידוע שמזרעו של אברהם אבינו ע"ה ותלו באברהם דגוף הרחמנות בצדקה וחסד נמשך ממנו. אלא שהוא הי מרחם על בני-אדם ערלים וגוים שלא היו אחרים בימיו ואף על פי שגיירם הרי אמרו לאחר שאכלו ושתו אמר להם ברכו והרחמנות היה מקודם ועל ידי זה הוא שיכול להמשיכם אחר כך להתגייר ולולא האשל שנטע להמשיך בני אדם אליו על ידי חסדו וצדקתו עמהם לא היה מגיירם אחר ככך. ועל כןכ הרחמנות וגמילות חסדים שלו היה עליהם בעודם גוים (ואף אחר שנתגיירו לא נשארו תחת כנפי השכינה שהרי לא נשאר לחלק ה' אלא זרע ישראל לבד שקרבנו לפני הר סיני ונתן לנו התורה) כי מדתו היה בהתפשטות שלא נתבררה עדיין בצמצומים כפי התורה ועל ידי זה יצא ממנו פסולת בישמעאל שהוא החסד דסטרא אחרא המלא תאות רעות. אבל יעקב הוא שלימות הרחמנות כאשר הוא מצומצמת בכח הגבורה דיצחק להתאכזר על האויבים ועל כן הוא הרחמני שבאבות כנשר יעיר קינו וגו' אמר מוטב שיכנס החץ וכו'. ולפני מתן תורה נאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא וגו' גם כן במדה זו. כי התורה סם חיים לישראל וסם המות לאומות העולם וכמו שאמרו בשבת <small>(פ"ז:)</small> שירד חורבה ושנאה לאומות העולם עליו. וגוף אורייתא מסטרא דגבורה נפקת כמו שאמרו בזוהר כמה פעמים. והיינו גופי משפטיה וצמצום מצותיה ואזהרותיה ועונשיה וזהו מצד מעשה המצות. אבל התורה עצמה דאין אמת אלא תורה כמו שאמרו בברכות <small>(ה':)</small>] מסטרא דאמת ליעקב ונקרא גם כן תורת חסד מסט' דאברהם כי מה שנתנה לישראל הוא מצד מדת החסד ודרצה לזכות את ישראל לפיכך הרבה וכו'. כי היא באה מכח כל ג' אבות שקיימו כל התורה כולה עד שלא ניתנה דהשיגוה מצד עצמם ושרשם. ומכל מקום עיקר עמוד התורה מסטרא דיעקב איש תם יושב אהלים אהלי תורה ונאמר מה טובו אהליך יעקב. וכל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים כמו שאמרו בשבת <small>(קנ"א ב')</small> ועל כן לא נתנה תורה אלא לישראל שכפה עליהם הר כגיגית שהוא דרך כפיה וייסור ומצד הרחמנות כאשר ייסר איש את בנו שהוא מהרחמנות דאב על בנים. ולפי שהם מרחמין על הבריות בחיי שעה בכח הרחמנות שלהם. מדה טובה מרובה לרחם עליהם בחיי עולם כפי מדת הרחמנות שלו יתברך ולא עשה כן לגוים כטענתם <small>(בעבודה זרה ב' סוף ע"ב)</small> כלום כפית וכו' כי אין לרחם עליהם וגם דהתורה מתנה כמו שאמרו ממדבר מתנה וגו' ונאמר לקח טוב נתתי וגו' והיא מתנת חנם דעל כן ניתנה במדבר שהוא הפקר. ונמשלה למים שהם חנם לכל באי עולם ואסור ליתן להם מתנת חנם. ואף על פי שהחזירה על כל אומה ולשון אלו קבלוה ברצון לא היה נחשב כל כך מתנת חנם מאחר שהם משעבדים עצמם תחת עול מלכות שמים. אבל הכפיה שהוא הכנסת החשק בלב זהו חנם גמור.
    5 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yevamot 63a:2 history »
    Version: William Davidson Edition - Aramaic (Hebrew)
    סימן אשה וקרקע עזר זאת שתי הברכות תגרי פחתי: אמר רבי אלעזר כל אדם שאין לו אשה אינו אדם שנאמר זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם ואמר רבי אלעזר כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם שנאמר השמים שמים לה׳ והארץ נתן לבני אדם
    5 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yesod VeShoresh HaAvodah, The Fifth Gate 6:32 history »
    Version: Warsaw, 1875 (Hebrew)
    <b>אחר</b> התפלה בלחש יכוין האדם עצמו לשמוע התפלה בהחזרת הש"ץ ויזהר מאוד לשמור מחשבתו מהרהורים בטלים ר"ל רק לשמוע תיבות הש"ץ ויכוין בהם כוונת התפלה ממש כאלו מתפלל בעצמו ויחשב לו כאלו התפלל עוד שוב שני' ובענית אמן על ברכת הש"ץ יחשב לו ג"כ לתפלה וכ"כ האבו"דרהם שהמתפלל עם הצבור נוטל שכר על שלש תפלות שכר תפלה בלחש ושכר שמיעתן מש"ץ ושכר ענית אמן כי גדול העונה אמן יותר מן המברך עכ"ל. ויזהר האדם מאוד ומאוד בעניית אמן כי לפום גמלא גמילות גודל שכרו על ענייתו אמן כן גודל ענשה ר"ל למי שאינו נזהר בענייתה או שעונה בלא מתכוין כוונה הראוי לה כפי הברכה רק הוציא תיבת אמן כמצות אנשים מלומדה כי לפי שינוי הברכות כך שינוי כוונת אמן כי ארבעה הם חלוקי ברכות ברכות התפלות וברכות המצות. וברכות הנהנין. וברכות השבח וההודאה וכלל זה יהיה בידו של אדם בכוונת עניית אמן שצריך לכוין בה ממש ככונת המברך הברכה באיזה ברכה שיהיה כפי שבארתי בעז"ה כוונות המברך של ברכת השחר וברכות של תפלת י"ח וכפי שיבוא באורו לפנינו בעז"ה כוונת שאר ברכות ויזהר האדם העונה אמן לכוין ממש ככונוות המברך אחיי ורעי אהובי השם ואהובי נפשי תדעו נאמנה כי כמו שמברך איזה ברכה צריך לברך בכונה עצומה מאד כאשר בא זכרונו לטובה לפנינו כמה פעמים בפרקים הקודמים שהכל הולך אחר הנוף המחשבי כי שדי גופו של ברכה אחר הנוף המחשבי והעיקר בברכה הוא המחשבה כמו כן בעניית אמן העיקר הוא המחשבה עם ענייתן וע"כ צריך לכוין בעניית אמן יותר ויותר כי לפי מעלות ושכר העונה אמן יותר מהמברך כן צריך ג"כ כוונתה יותר עצומה מן המברך. וז"ל האבודר"הם כי המברך דומה לשטר שלא נתקיים בב"ד ויכול אדם להכחישו ואחר שהוא מאושר ומקויים עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע כך אמן הוא קיום אותם הברכות עכ"ל. וז"ל הטור סי' קכ"ד אר"זל מ"ד שומר אמונים נוצר ה' אלו שאומרים אמן באמונה אומר ש"ץ מחיה מתים והם עונים אמן ועדיין לא ראו תחיית המתים ומאמינים בהקב"ה שמחיה מתים. אומר ש"ץ ברוך גאל ישראל והם עונים אמן ועדיין לא נגאלו מאמינ' שעתיד הקב"ה לגאלם. אומר ש"ץ בונה ירושלים ועדיין היא בחורבנה ומאמינים בהקב"ה שעתיד לבנותה ועונין אמן הוי אומר נוצר ה'. אר"ש כל העונה אמן בכל כחו פי' בכל כונתו פותחין לו שערי ג"ע שנאמר פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים א"ת אמונים אלא אמנים אלו שאומרים אמן. עכ"ל הטור. הרי מבואר מל' חז"ל שמביא הטור שעיקר עניית אמן היא היא הכוונה שבה שמחשב במחשבתו ולא עניית התיבה בלבד. וכ"כ הטור בסי' הנ"ל וז"ל ויענו אמן אחר כל ברכה וברכה כו' ובכוונה שיכוין בלבו אמת היא הברכה שבירך המברך ואני מאמין בזה כי אמן הוא ל' האמנת דברים עכ"ל. ובזה"ק פ' וילך ד' רפ"ה ע"א ז"ל א"ר יהודה ובוזי יקלו מאן דלא ידע לאוקיר למארי' ולא אתכוין באמן דתנינן גדול העונה אמן יותר מן המברך כו' וכד ישראל לתתא משמרין לאתבא אמן ולכוונא לבייהו כמה דאצטרך כמה פתחין דברכאן רברבין פתיחן ליה לעילא כמה טבאין משתכחין בכלהו עלמין כמה חדו בכלא. מאי אגר להו לישראל דגרמין האי. אגר להו בעלמא דין ובעלמא דאתי בעלמא דין בשעתא דאעקין להו לישראל ומצלין צלותא קמי מאריהון קלא מכרזי בכלהו עלמין פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים א"ת אמונים אלא אמנים. פתחו שערים כמה דישראל פתחין להו תרעין רברבן כך השתא פתחו שערים ותתקבל צלותהון מאנון דאעקן להו. האי בעלמא דין. בעלמא דאתי מאי אגרייהו. דכד יפוק ב"נ מהאי עלמא דהוה שומר לאתבא אמן מאי שומר כלו' נטיר ההוא ברכה דאמר ההוא דמברך ומחכה לאתבא אמן כמה דאצטרך. נשמתי' סלקא ומכרזי קמי' פתחו שערים קמי' כמה דאיהו הוה פתח תרעין כל יומא כד הוה שומר אמונים כו'. תאנא כל מאן דשמע ברכה מההוא דמברך ולא אתכוין באמן עלי' נאמר ובוזי יקלו כד"א לכם הכהנים בוזי שמי. מאי עונשי' כמה דלא פתח ברכאן לעילא כך לא פתחין ליה ולא עוד אלא כד נפיק מהאי עלמא מכרזי קמי' ואמרי טרוקו גלי קמי' דפלני' ולא ליעול ולא תקבלון ליה ווי לנשמתי'. תאנא חייבין דגיהנם כלהו סלקי במדורין ידיען כו' אית מדור' בתראה חתאה דכולהו. וההוא מדורא הוי מדורא על מדורא כו' וההוא אקרי שאול תחתית שאול הוא מדורא חד תחתית הוא מדורא תתאה ובג"כ אקרי ארץ עיפתה תחתית ואקרין אבדון. וע"ד כתיב שאול ואבדון וכלהו מדורין לא אכפלי וכלהו לא עייפין בר מהאי. ותאנא מאן דנחית לאבדון דאקרי' תחתי' לא סליק לעלמין וההוא אקרי גבר דאשתצי ואתאביד מכלהו עלמין. ותאנה לההוא אתר נחתין להנהו גברין דמבזי לאתבא אמן. ועל אמן סגיאין דאתאבידו מניה דלא חשיב להו דיינין ליה בגיהנם ונחתין ליה בההוא מדורא תתאה דלית בה פתחא ואתעביד ולא סליק מינה לעלמין. וע"ד כתיב כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה ולא והא כתיב כו' עכ"ל. אחי ורעי תן דעתך ולבך שם במאמר הנ"ל והאיך ומה יתאונן אדם חי כמה שנים שנגוזו וכן עברו ופלגי מים תרד עיניו על לא שמרו עניית אמן כראוי יומם לא ישכב ולילה לא ינוח מפחד לבבו אשר יפחד וממראה עיניו אשר יראה יירה בשאול תחתית ולנצח לא יראה אור כנ"ל בזה"ק ועיקר כוונת הזה"ק בעניית אמן היא כוונתה ולא אמירת התיבה בלבד כמבואר בלשונו הקדוש ובוזי יקלו מאן דלא ידע לאוקיר למארי' ולא אתכוין באמן גם מלשונו וכד ישראל לתתא משמרין לאתבא אמן ולכוונה לבייהו כמה דאצטריך כו'. ובפרשת תרומה ד' קע"ח ע"א ז"ל מאי ובוזי יקלו דא הוא מאן דלא ידע לאחדא שמא קדישא ולקשרא קשרא דמהימנותא ולאמשכא לאתר דיצטריך ולאוקיר שמא דמארי' טב ליה דלא אתברי וכ"ש מאן דלא אתכוין באמן עכ"ל הרי מבואר שעיקר עניית אמן הוא הכוונה שבה ולא עניית התיבה לבד. ועיקר הכוונה של עניית אמן היא השמחה והחדוה במחשבתו על גודל אלהותו ית"ש ששמע שבח והודאה אמיתית שאינה כוזב' בשום אופן יצא מפי המברך ליוצרנו ובוראנו ית"ש ועונה אמן ומכוין במחשבתו אמת ההודאה שיצא מפי המברך ליוצרו ית"ש גם ממאמר הנ"ל יתלהב לב האדם להשתדל ולהתאמץ לשמוע הברכה מפי המברך כדי לענות אחריה אמן לתת בזה נחת רוח ליוצרו ב"ה וב"ש כמבואר במאמר הנ"ל מאי שומר כלו' נטיר ההיא ברכה דאמר ההיא דמברך ומחכה לי' לאתבא אמן כמה דאצטרך כו' ויזהר מאוד באמן חטופה ובאמן יתומה כנזכר בטור ובש"ע סי' קכ"ד וע"ש ודי בהערה זו. והובא בזה"ק ובתקונים בכמה מקומות שיזהר האדם ליתן בכל יום צדקה לנשמתו היינו נוטריקן של תיבת צדקה וז"ל התיקונים תקונא תשסרי ד' מ"א ע"א אין צדקה אלא תפלה צ' אמנים ד' קדושות ק' ברכות ה' חמשה חומשי תורה וזהו צדקה תרומם גוי ועליו נאמר לאברהם ויחשבה לו צדקה כו' עכ"ל בקיצור. גם יזהר לענות ב"ה וב"ש על הברכות בכוונה עצומה ובשמחת הלב באלהותו ית"ש ויתעלה ומובא בטור סי' קכ"ד ועיי"ש אך יש מקומות הידועים בתפלה שאין לענות בהם ב"ה וב"ש ועיין במ"א. ובהגיע הש"ץ לקדושה יכין ויזמין א"ע לענות קדושה עם הצבור בהתלהבות גדול ובשמחה עצומה מאוד וגודל מעלתה הובא בזה"ק בכמה מקומות ובז"ח ד' ע' ע"ב ז"ל בקצור ותמן אית חד היכלא מרקמה בכמה גוונין כמה ציורן ובי' קיימין כל אנון דמקדשי שמא דמאריהון באמירה בכל יומא לבתר דמברכין ליה ואמרין ברוך ה' המבורך לעולם ועד ומקדשין ליה לבתר בקדושה משולשת וההוא היכלא אקרי משולש כד"א היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה וההוא היכלא איהו משולש. עכ"ל וכתב האריז"ל שיכוין במחשבתו לקדש בקדושה זו להשם יתעלה ויכוין לקיים מ"ע של ונקדשתי בתוך בנ"י ויכוין רגליו כאחד וכשיאמר נקדש את שמך בעולם יקבל עליו מסירת נפש ע"כ וכוונה הפשוטה של קדושה היא כוונה שהובא בשל"ה בקדוש ראשון יכוון אתה קדוש בעולמות העליונים. ובקדוש ב' יכוין אתה קדוש בעולמות התחתונים ובקדוש ג' יכוין אתה קדוש לעולם ולעולמי עולמים וכוונה זו היא פי' התרגום שהתרגום של קדוש ראשון הוא קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכינתי'. ושל קדוש הב' קדיש על ארעה עובד גבורתיה. ושל קדוש הג' קדיש לעלם ולעלמי עלמיה. ובתיבות מלא כל הארץ כבודו ימשיך עליו קדושה מלמעלה ויכוין במחשבתו הריני ממשיך קדושה עלי לעבודת בוראי ית"ש וכוונה זו היא בזה"ק פ' אמור דף צ"ג. ויאמר תיבות של נקדש את שמך בעולם וג' קדוש קדוש קדוש בקול רם האריז"ל. וישא עיניו למעלה למרום בעת אמירת הקדושה וז"ל הטור בסי' קכ"ה בסדר הקדושה ובני אשכנז וצרפת נותנין עיניהם למעלה ונושאין גופם כלפי מעלה וסמך למנהגם מספר היכלות ברוכים אתם לה' שמים ויורדי מרכבה אם תאמרו ותגידו לבני מה שאני עושה בשעה שמקדישין ואומרים ק' ק' ק' ולמדו אותם שיהיו עיניהם נשואין למרום לבית תפלתם ונושאין עצמן למעלה כי אין לי הנאה בעולם כאותה שעה שעיניהם נשואות בעיני ועיני בעיניהם עכ"ל הטור. ובברוך כבוד ה' ממקומו יכוין האדם כוונה פשוטה ממקומו פי' ממקום שהוא שאפי' המלאכים אינם משיגים מקום כבודו ית"ש לכן שואלים זל"ז איה מקום כבודו ובימלוך יכניס האדם שמחה עצומה בלבו עוד יותר ויותר על שיש לו אלוה שאלהותו לדור דורים ולעולמי עולמים ולא יכזב לנצח וביחוד השמחה והחדוה על שאינו מכנה אלהותו ית"ש ויתעלה רק עלינו עם קדוש ונקרא אלהי ישראל אלהיך ציון. ומה מאוד ראוי להתלהב אז לב איש הישראלי מעם קדוש ולהכניס בלבו שמחה עצומה עד מאוד ע"ז ודי בהערה זו. ובהגיע ש"ץ למודים יאמר מודים דרבנן מפורש בגמרא. ברוך אל ההודאות. ובטור מביא בשם אביו הראש ז"ל שהיה נוהג לחתום בשם ברוך אתה ה' אל ההודאות והוא מהירושלמי וכן הביא האבודרה"ם. ברכת כהנים יזהר הש"ץ מאוד מאוד לאומרה בכוונה עצומה וז"ל הז"ח ד' מ' ע"ג ת"ח כיון דש"ץ עביד צלותי' ואתא לברכא ברכתא דכהנא אצטרך ודאי לכונה ברעותא דלבא לברכא ליה לעמא קדישא דבעובדא ובמלולא קשיר קשורא דיחודא וישתכח דעל ידי' מתברכין עלאין ותתאין וכדין בעי ליה ש"ץ למימר יברכך ה' כו' ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא רחיקא ולא בריעותא שלימתא כד"א ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ודא הוא שליחא דצבורא כו' ואתפגים ההוא ב"נ לעילא ותתה ווי לההוא ב"נ דפגים צלותא פולחנא דמארי' עליה כתיב כי תבאו לראות כו' עכ"ל הנה מגודל אזהרת הזה"ק שיאמר הש"ץ פסוקים אלו בכוונה עצומה כמ"ש בלשונו הקדוש כיון דש"ץ עביד צלותיה ואתא לברכא ברכת כהנים אצטרך ודאי לכוונא ברעותא דלבא לברכא ליה לעמא קדישא כו' ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה' בלבא רחיקא כו' בזה ראוי לעורר לבותם של שלוחי דצבורא שיזהרו בזה מאוד ומאוד כשיגעו לברכת כהני' יכינו לבם מתחלה לומר אלו ג' פסוקי' לשם ברכה לברך עם ישראל כמ"ש בזה"ק הנ"ל לברכה לי' לעמא קדישא ולא יקראו פסוקים אלו כקורא בתורה וביחוד בשעת אמירת הפסוקים יכינו לבם לברך עם ישראל בלב שלם מאוד ומאוד כמ"ש בזה"ק הנ"ל לכוונא ברעותא דלבא לברכא לי' לעמא קדישא. גם יזהר מאוד בדקדוק התיבות היטיב כמ"ש לעיל בשער ב'. ואיידי דזוטרן מלייהו הנני שם לפניך כל ג' ברכות של ברכת כהנים ואעשה פסיק בין כל תיבה שצריכה פירוד בין הדבקים בכדי לזכות את הרבים שירגילו לשונם לדבר משרים כאשר תחזינה עיניכם ולמראה עיניך תשפוט כאשר אציגם לפניך בדבר והפוכו כי נעים כי תשמרם פן תכשל ותאשם ח"ו יברכך ה' <b>וְיִשְמְרֶךָ</b> יאר ה' פניו אליך ויחנך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום ואשר לא שם לבו לדבר התיבות בפירוד בין הדבקים מפאת מהירת המבטא יקרא <b>יִבָרֶכְ ךָ אֲדֹנָי</b> ואשמרך <b>יָאֵ רַדֹנָי פָּנָ וְלֶיךְ</b> ויחונך: <b>אִשָׂא אֲדֹנָי פָּנָ וְלֶיךָ</b> וישם לך שלום:
    5 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yesh Seder LaMishnah on Mishnah Kilayim 9:4:1 history »
    Version: Vilna, 1908-1909 (Hebrew)
    הר"ב ד"ה <b>תכריכי המת שהמת נקבר בהם אין בהם משום כלאים דכתיב במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות וכו' </b> ע"ש בנדה ס"א. ת"ר בגד שאבד בו כלאים הרי זה לא ימכרנו לנכרים ולא יעשנו מרדעת לחמור אבל עושין ממנו תכריכין למת. אמר רב יוסף זאת אומרת מצות בטלות לעתיד לבא א"ל אביי ואיתימא רב דימי והא א"ר מני א"ר ינאי לא שנו אלא לספדו אבל לקברו אסור. א"ל לאו אתמר עלה אמר ר' יוחנן אפילו לקברו. ור' יוחנן לטעמיה דאמר ר' יוחנן מאי דכתיב במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות ע"כ [ואגב גררא אודיע מה שכתבתי בתקוני כלי שר"ת. דבשבת קנ"א אי' דא"ר יוחנן במתים חפשי כיון שמת וכו' אבל בשבת למ"ד איתא כמו בנדה ס"א דאמר ר' יוחנן מאי דכתיב במתים חפשי וכו' וז"ל רש"י דא"ר יוחנן קרא קא דריש במתים חפשי ע"כ. והיא פליאה לכאורה הלכך ברור דהי' הגרסא לפני רש"י דאמר ר' יוחנן במתים חפשי כיון שמת וכו' כמו דאי' לקמן קנ"א] והנה הר"ב שכתב שהמת נקבר בהם וכו' פירש אליבא דר' יוחנן דאפילו לקברו וכן פסק בטוש"ע י"ד סי' ש"א סעיף ז' ובריש סי' שנ"א תכריכי המת מותר לעשותן מכלאים אפילו אותן שקברו אותן בהן. וז"ל הב"י סי' ש"א ומ"ש אפילו אותם שקוברין בהם בפ"ט דנדה א"ר יוסף אהא דתניא דעושין מכלאים תכריכין למת. זאת אומרת מצות בטלות לעתיד לבא א"ל אביי והא א"ר אמי א"ר ינאי ל"ש אלא לספדו אבל לקברו אסור א"ל לאו איתמר עלה א"ר יוחנן אפילו לקברו ור' יוחנן לטעמיה וכו' ופסק הרא"ש הלכה כר' יוחנן. וכ"נ מדברי הרמב"ם שכתב מתני' סתם ולא חילק. והקשה הרא"ש דליתסר משום לועג לרש כדאמרינן בענין ציצית בפ' התכלת ותירץ דשאני מצות ציצית ששקולה כנגד כל המצות אי נמי שאני כלאים דבחי דומיא דמת לא אסור דלא מתהני כלל ע"כ. ולקוצר דעתי עמדתי משתאה דהיאך פסקו כר' יוחנן נגד ר' ינאי רבו. ובכל דוכתא פסקינן כר' ינאי נגד ר' יוחנן וכמבואר ג"כ כלל זה בהליכת עולם ומוסכם בכמה מקומות ואין לומר משום דרבי מני כפי הגירסא בגמ' או ר' אמי כפי הגירסא שכתב הב"י אמרה משמיה דר' ינאי ולא אשכחן דפליג ר' ינאי בהדי ר' יוחנן בהא מילתא הלכך פסקו כר' יוחנן. אבל אי אפשר לומר שהרי הרא"ש בעצמו כתב בפ"א דב"ק סי' ח' דלא מסתבר לומר הכי וכי אין כדאי לסמוך על זה שהעיד דהכי אמר רבו ע"ש. ורציתי לומר מדהסכים רב יוסף למלתא דר' יוחנן פסקינן כוותי'. אך גם בזה לא נתקרר דעתי דמצינו כמה פעמים זאת אומרת לא ס"ל. אולם ברור ראיתי הרא"ש בפ"ט דנדה בהלכות כלאים כתב בזה"ל תכריכי המת וכו' אין בהן משום כלאים וכו' בפ' האשה פליגי בה אמר ר' אמי ל"ש אלא לספדו אבל לקברו אסור ור' יוחנן אמר אפילו לקברו מותר דכתיב במתים חפשי וכו' והלכה כר' יוחנן שהי' רבו של רבי אמי ע"כ. הנה נתברר לפי הגרס' שהי' לפני הרא"ש דפליגי ר' אמי ור' יוחנן בנה יסודו דהלכתא כר' יוחנן שהי' רבו של ר' אמי. אכן לפי גרסת הב"י דפליגי ר' ינאי ור' יוחנן ה"ל לפסוק כר' ינאי. והאמת יש לו רגלים כפי שהעתיק הדרישה ס"ס שנ"א לשון הרוקח כתב רבינו יב"ק שהטלית שיש לאדם אם ימות יתנו סביבותיו ולהניח ציצותיו בידו וכו' כדאיתא בפ' התכלת ובנדהשה בגד שאבד בו כלאים עושה ממנו תכריכים למת וא"ר ינאי ל"ש אלא לספדו אבל לקברו אסור דמצות אין בטלות לעתיד לבא ולא קי"ל כר' יוחנן דאמר מצות בטלות ע"כ. מעתה נראה בעליל לאר"ש מזוקק שבעתים דלפי הגירס' שהי' לפני רבינו יב"ק דפליגי ר' ינאי ור' יוחנן פסק כר' ינאי רבו דר' יוחנן. וממילא רווחא שמעתתא דהרא"ש והטור והר"ב שפסקו דאפילו לקברו מותר משום דהי' גרסתם דפליגי ר' אמי ור' יוחנן. ובכן דברי הב"י שהעתיק הגרסא כמו שהיא לפנינו בגמ' דפליגי ר' ינאי ור' יוחנן צריכין ביאור דהיאך פסק כר' יוחנן נגד ר' ינאי. וכן יש לדקדק בתוס' דע"ז ס"ה ד"ה אבל וכו' שהעתיקו פלוגתא דר' ינאי ור' יוחנן בנדה ס"א ופסקו כר' יוחנן וצ"ע. וגם מה שכתבו תו' שם דשמואל לטעמיה דאית ליה מצות אין בטלות לעתיד לבא ע"ש. לא ידעתי היכא אמר שמואל דבר זה. ותו הא דאי' במנחות האי שעתא ודאי רמינן ליה הרואה שם יראה דלאו שמואל קאמר' אלא סתמא דגמרא היא וצ"ע. גם בתוס' בב"ב ע"ד וע"ע תוס' ברכות י"ח ותוס' פסחים מ'. גם מה שנסתייע הב"י מדברי הרמב"ם שכתב מתני' סתם ולא חילק. לא הבנתי כי ז"ל הרמב"ם פ"י מהל' כלאים דין כ"ה מותר לעשות מן הכלאים תכריכין למת שאין על המתים מצוה ע"כ. וכתב הכ"מ מה שכתב מותר לעשות מן הכלאים וכו' משנה בכלאים תכריכי המת אין בהן משום כלאים ע"כ. וז"ל תוס' נדה ס"א ד"ה אמר ר' יוסף זאת אומרת מצות בטלות לעתיד לבא תימה אמאי לא קאמר רב יוסף מילתיה אמתני' דכלאים דתנן בהדי' תכריכין למת אין בהן משום כלאים וי"ל דמהך מתני' לא משמע אלא שכל זמן שמת אין עליו משום איסור כלאים אבל הך דקתני דלכתחילה עושה לו תכריכים מכלאים אפשר שכשיעמוד לעתיד יעמוד במלבושים שנקבר בהן ש"מ שמצות בטלות לעתיד לבא. ע"כ. הרי מפורש דמתני' דכלאים איירי כל זמן שהוא מת וכו' וא"כ הרמב"ם שהעתיק המשנה כצורתה נמי הכי איירי ואדרבה מדלא כתב הרמב"ם להדיא דאפילו לקוברו. משמע קצת דלקוברו ס"ל דאסור וכר' ינאי כפי הגרסא שלפנינו וכמ"ש נמי הרוקח שזכרתי למעלה וזה נמי שדקדק הרמב"ם לסיים שאין על המתים מצוה. אבל כשיחיו לעתיד ויהיו חיים לא כלל בדין זה וא"כ ממילא נשמע דלקוברו אסור. ולכן הטור דכתב כח דהיתר' פרושי מפרש בזה"ל בסי' ש"א תכריכי המת מותר לעשותן כלאים אפילו אותן שקוברין בהן ע"כ שפתיו ברור מללו תכריכי המת וכו' כלומר באותן שסופדין אותן בהם ומפשיטין אותן אחר ההספד. ואח"כ כתב אפי' אותן שקוברין וכו' וכן מצאתי בב"ח שכתב על הטור בזה"ל תכריכי המת וכו' הכי אסיקנ' בפ"ט דנדה כר' יוחנן דלא מיבעיא באותן התכריכים שסופדין אותן בהם ואחר ההספד מפשיטין אותן וקוברין בתכריכי' אחרים אלא אפילו באותן דקוברין אותן בהן שהרי הן חוזרות לעתיד לבא לעמוד בלבושיהן נמי שרי דמצות בטלות לעתיד לבא דכתיב במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות ע"כ. הרי דלולא שפרט הטור להדיא אפילו אותן שקוברין וכו' ה"א דמ"ש ברישא תכריכי המת וכו' כוונתו רק על התכריכים שמפשיטין מהם אחר ההספד קודם הקבורה. וא"כ שפיר נוכל לומר הכי בכוונת הרמב"ם שלא פרש להדיא אפילו אותן שקוברין וכו' דעיקר דשרי היינו באותן שישנו עליו קודם הקבורה וכדאמרן ומתוך שזכרתי דברי הב"ח אמרתי אזכור צדיק לברכה דבר נאה ומתקבל. שכתב עוד שם בזה"ל והתו' האריכו לתרץ היאך לובשים כלאים למת והאיכא משום לועג לרש כדאמר בברכות לגבי ציצית וקצת מדבריהם הביא ב"י. ולפע"ד נראה מלישנא דברייתא דלא התירו במת אלא דומיא דבגד שאבד בו כלאים וכיוצא בזה דאין ניכר הכלאים לכל אדם וליכא משום לועג לרש אלא בדבר הניכר ומפורסם לכל כגון התם דקא"ל דליי' לכנפיך כו' וכגון שמלביש בגד שיש בו ד' כנפות ואין שם ציצית כלל ומש"ה אין אנו חוששין ופוסלין הציצית בטלית של מתים ולית בי' משום לועג לרש כיון שאינו ניכר ואינו מפורסם אלא דממ"ש רבינו וכן מרדעת כו' וכיון דמרדעת מיירי כשהכלאים ניכרים אלמא משמע דבתכריכי מתים נמי מיירי בכלאים ניכרים וכדמשמע מדברי תו' ושאר מפרשים ואני כתבתי הנלע"ד שאין להקל במת כשהכלאים ניכרים ע"כ. ומתוך דבריו של גדול שהעתקתי זכיתי להבין התוספתא דתנן ב' דכלאים בגד שאבד בו כלאים לא ימכרנו לכותי ולא יעשה ממנו מרדעת לחמור ר"ש ב"א אומר לא יעשה הימנו אימרא המפורסמת אבל יעשה הימנו תכריך למתים. הנה ברור דברייתא דמייתי בנדה שזכרתי למעלה היינו התוספתא זו ור"ש בן אלעזר לא פליג את"ק. והת"ק לא פליג אר' שמעון בן אלעזר ולפיכך מייתי הש"ס בקצרה וכן שכיחי פעמים אין מספר כאשר בארתי בס"ד בחבורי על התוספתא. ונקרא תנא תוספאה. ובאין ספק כך פירושא. ר"ש בן אלעזר אומר לא יעשה הימנו אימרא [משום דהוה לועג לרש] אבל יעשה הימנו תכריך [כלומר שאינו מפורסם ואינו נראה לכל ואז לא הוה לועג לרש וכמו שכתב הב"ח] למתים. ומלת למתים מושך עצמו ואחר עמו דקאי נמי אדלעיל אימר' המפורסמת למתים. והא קשיא לי בדברי הב"ח דמדייק מלשון הטור דממ"ש וכן מרדעת כו' וכיון דמרדעת וכו' הלא כזה מוכח ממשנה דכלאים דהכא דתנן תכריכי המת ומרדעת של חמור וכו' וכיון דמרדעת מיירי כשהכלאים ניכרים אלמא משמע דבתכריכי מתים נמי מיירי בכלאים ניכרים ואפ"ה תנן דאין משום כלאים ונשאר קושית תו' בתקפו והרי הוה לועג לרש וצריך אני לומר כתירוצי וכתי' הרא"ש שהעתיק הב"י בזה"ל דשאני מצות ציצית ששקולה כנגד כל המצות אי נמי שאני כלאים דבחי דומיא דמת לא אסיר דלא מתהני כלל [ולכאורה מה שכתב הב"י בשם הרא"ש צ"ל הר"ש כי הר"ש במתני' כתב הכי אבל הרא"ש בהג"ה שם כתב כמ"ש תוס' דהכא שהקשו על הרשב"ם שתירץ דכלאים לא הוי לועג לרש דבחי דומיא דמת לא אסיר. וקשה הא ציצית נמי אין החי חייב בו אם אין בו הנאת לבישה וכו' ומפרש ר"ת דדוקא בציצית שייך לועג לרש משום דשקולה כנגד כל המצות ע"ש] ועכ"פ בין לרשב"ם ובין לר"ת איכא למידק בהא דקאמר ור' יוחנן לטעמיה דאמר במתים חפשי כו' משמע דלמ"ד דלקוברו אסור לית ליה הך דרשא כיון שמת אדם נעשה חפשי וקשה דא"כ לסופדו אמאי שרי. ואם כה יאמר דאע"ג דלית ליה הך דרש' אפילו הכי לספדו שרי מטעם שאין המת נהנה ממנו ואין איסור כלאים שייך אלא כשמתחמם וכמ"ש ולקוברו אסור משום לועג לרש דמצות אינם בטילות יקשה דלמה אמר ור' יוחנן לטעמיה וכו' הרי אף אם ר' יוחנן לא ס"ל הך דמתים חפשי אתי נמי שפיר דר' יוחנן דאזדא כר' יוסף דמצות בטילות לעתיד לבא הלכך בין לספדו בין לקוברו מותר ושאינו מתחמם אפילו בחי שרי ואי משום לע"ל ס"ל לר' יוחנן מצות בטילות ואם רצינו לומר דמהך קראי דבמתים חפשי מפיק לה דמצות בטילות לעתיד לבא קשה ל"ל לר' יוסף להוכיח הכי מברייתא ולא מפיק לה מקרא דר' יוחנן. ותו דמשמעות הש"ס בשבת ל' וקנ"א דמייתי להא דר' יוחנן נראה להדי' דקאי אעודו בקברו ולא לאחר התחי' ע"ש. ותו קשיא ר' יוחנן דהכא אדר' יוחנן בסנהדרין צ' דאמר מנין לתחיית המתים מן התורה שנאמר ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן וכי אהרן לעולם קיים וכו' אלא מלמד שעתיד להחיות וישראל נותנין לו תרומה וכו' הרי מבואר [דלעתיד אפילו מצות עשה לא בטילה וכ"ש הלא תעשה וא"כ ס"ל לר' יוחנן] דמצות אינן בטילות לעתיד לבא: <br><b>שוב </b> מצאתי בספר בית הלל סי' שנ"א כתב קושיא זו ותירץ בזה"ל וי"ל דהא דאמר ר' יוחנן בפ' חלק מנין לתחיית המתים וכו' דמצות אינן בטילות אליבא דרבי' ר' ינאי קאמר. וסובר ר' ינאי דמצות לא בטילות לעתיד לבא אבל לדידיה יש לו למודים אחרים על תחיית המתים כשאר מ"ד דאיתא שם בפ' חלק וק"ל ע"כ. אמנם דבריו של גדול לא נתחוורו דלא מצינו בשום דוכתא דמתרץ הש"ס הא דידי' הא דרבי' אלא היכא דאיתמר אמר ר' פלוני משום ר' פלוני אבל הכא דמתני בלא גברא ואיתמר להדי' א"ר יוחנן מניין לתחיית המתים וכו' אי אפשר לומר הא דרבי' דא"כ היה מהחיוב לומר א"ר יוחנן א"ר ינאי. ותו אף לתירוצו עכ"פ לגר' הרא"ש דפליגי ר' אמי ור' יוחנן. נשאר הסתירה בר' יוחנן. דאין לומר דאליביה דרבו אמר ר' יוחנן בסנהדרין גבי תרומ' כך. שהרי ר' אמי אינו רבו אלא תלמידו דר' יוחנן כמ"ש לעיל בשם הרא"ש. [גם הלום ראיתי בבאר היטב עי"ש סי' שנ"א ס"ק נ"א ד"ה מכלאים אפילו לקוברו בהם וכו' ואפשר דאפילו למ"ד אין מצות בטילות לעתיד לבא נמי מותר לקבור בכלאים דס"ל כרבי דאמר בירושלמי בפ"ט דכלאים לא כמה דבר אינש אזל תמן אתי אלא מי שהביא את הדור הוא מלבישן ובזה יש ליישב מה שהקשה בבית הלל ר' יוחנן אדר' יוחנן ע"כ. במחילה מכבודו לא עיין שפיר בסוגיא דנדרים ס"א שאנו עסוקים בו דקאמר להדיא ור' יוחנן לטעמיה דאמר במתים חפשי וכמ"ש ר' יוסף דזאת אומרת מצות בטילות לעתיד לבא כמבואר למבין מתוך הסוגיא. וא"כ ס"ל לר' יוחנן גופיה דמצות בטילות לעתיד לבא וסותר למאי דא"ר יוחנן בסנהדרין הנזכר דלעתיד לבא יתנו תרומה לאהרן הכהן דנשאר הסתירה אדוכתי' וכמו שהקשה ג"כ הבית הלל]. גם במ"ש אבל לדידיה וכו' כשאר מ"ד וכו' במחילה מכבודו לא דק דעדיפא הו"ל דמצינו להדי' בפ' חלק צ"א אמר ר"ח בר אבא א"ר יוחנן מנין לתחיית המתים מן התורה שנאמר קול צופיך נשאו קול וכו' ודאתינן עלה דע דנהי דלא קשיא מהא דא"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחאי מנין שהקב"ה מחיה מתים וכו' שנאמר הנך שוכב עם אבותיך וקם וכו' ע"ש צ' דבזה שפיר י"ל הא דידיה הא דרבי' דאמר משום רשב"י ולדידי' בעצמו ס"ל מקרא דכתיב קול צופיך [וזה מצינו בכמה מקומות הא דידיה הא דרבי' וכבר כתבתי במקום אחר בס"ד דלשון משום סובל או דלא ראה זא"ז כמ"ש רש"י בחולין קי"ג ד"ה הא דרבי' ע"ש ואם ראו זא"ז נראה דלשון משום מורה דלדידי' לא ס"ל הכי ואין כאן מקום להאריך] מ"מ קשיא ר' יוחנן דאמר צ' ונתתם לאהרן הכהן וכו' אדר' יוחנן דאמר צ"א מדכתיב קול צופיך וכו'. ואשר על כן נראה העיקר כמו שהובא בעין יעקב מנין לתחיית המתים מן התורה שנאמר ונתתם לאהרן הכהן וכו' ונזכר המימרא זו בסתמא דש"ס [ולא נזכר ר' יוחנן כלל] מעתה לק"מ ואדרבה קצת לומר דכל האומרים בחלק ובתוכם גם ר' יוחנן למודי' אחרים ולא אמרו מקרא דכתיב ונתתם לאהרן. היינו משום דלכולהו ס"ל דמצות בטילות לעתיד לבא. וא"כ ע"כ ונתתם לאהרן הכהן מיבעי לי' כדתנא דבי ר' ישמעאל בסוגיא צ' לאהרן כאהרן. מה אהרן חבר וכו' שאין נותנין תרומה לכהן ע"ה. ותוס' בכתובות קי"ב אהא דאתמר עתידים צדיקים שיעמדו במלבושיהן כתבו בזה"ל ד"ה בלבושיהן משמע בלבושיהן שנקברו דהיינו תכריכין. אבל בירושלמי דהנושא אמר רבי לבניו מעטו בתכריכין שעתידין צדיקים שיעמדו בלבושיהן. משמע מיעטו בתכריכין שעתידין צדיקים שלא יעמדו בתכריכים אלא בלבושיהן מחיי' ע"כ. וחידש שלא כתבו תוס' מן המוקדם ולהורות נמי דלהדיא פליגי נמי בירושלמי פ"ט דכלאים הכי איתא תכריכי המת וכו' דכתיב במתים חפשי כיון שאדם וכו' רבי צוה ג' דברים וכו' אל תרבו עלי בתכריכין וכו' בסדין אחד נקבר רבי דרבי אמר לא כך דבר אינש אזיל הוא אתי ורבנן אמרי במה דבר אינש אזיל הוא אתי תני בשם ר' נתן כסות היורדת עם אדם לשאול היא באה עמו וכו' עוד שם רבי אמר מי שהוא מביא את הדור הוא מלבישן והרי דרבנן ור' נתן ס"ל שיעמדו באותן תכריכין שנקברו. והיינו כסוגיא דכתובות. ורבי ס"ל שהקב"ה יעשה להן מלבושים והיינו תתהפך כחומר חותם [לאחר שתתהפך כחומר חותם] ויתיצבו כמו לבוש [הוא עושה להם מלבושים] וע"ש ובכן נמי מה שכתבו התוס' שעתידים צדיקים שלא יעמדו אלא בלבושיהן החיים לא משמע כן מירושלמי פ"ט דכלאים. וקצ"ע. ומעתה נבא אל הראשונות דר' יוסף שהשיב לאו איתמר עלה וכו' הוכרח לאתויי נמי דר' יוחנן לטעמי' וכו' דבלאו הך סיומא מצינו לומר דלעולם מצות אינן בטילות לעתיד לבא. והא דשרי ר' יוחנן אפילו לקברו היינו משום דס"ל כר' בירושלמי דמי שהביא את הדור הוא מלבישו. או כמ"ש תוס' בכתובו' הנ"ל שיעמדו בלבושיהן מחיים. ויש בזה כדי להוסיף נופך ממה שראיתי בעין יעקב פ' שני דנדה אהא דאמר להו ר' ינאי אל תקברוני לא בכלים שחורים שמא לא אזכה וכו' כתב הבונה בזה"ל צוואה זו של ר' ינאי אין אצלי מן הספק שעושה להגיד חוזק האמנתו בתחיית המתים. לפי שאמרו בפי"ג דכתובות עתידים צדיקים שיעמדו בלבושיהן ק"ו מחטה לכן הראו להקפיד על המלבושים במותם וכמ"ש בירושלמי דכלאים. ר' יוחנן מפקד אלבישוני קורדיקא לא חיורין ולא אוכמין אין קמית ביני צדיקייא לא נבהת אין קמית בין רשיעיא לא נבהת וכו'. כל זה להראות בטחונם וכו'. אלא שתמהתי מאד על מה שפירש"י ז"ל שמא אזכה לג"ע והצדיקים מלובשים לבנים שלא מצינו מי שאמר שישבו הצדיקים בנשמותיהן בגן עדן בלבושין שנקבר גופן באדמה. אם לא שרצה לומר שמא אזכה לג"ע ואהי' נמנה עם הצדיקים שלעת התחיה יהיו מלובשים לבנים וכו' ע"כ. היוצא מדברים האלו ר' יוחנן שצוה בירושלמי כמו שצוה ר' ינאי ג"כ וכדעת החלטה של הבונה שלעת התחיה וכו' א"כ מוכח דר' יוחנן ס"ל כרבנן ור' נתן שזכרתי למעלה שיעמדו בלבושין שנקברין בהן. וכדי שלא יהיה קשה לר' יוחנן דמתיר לקבור בכלאים בסוגיא ואמאי הרי יעמדו לעת התחיה באלו הבגדים לזה סיים ר' יוחנן לטעמיה דאמר במתים חפשי. אמנם דע את אשר אודיעך בירושלמי שלפני דפוס אמ"ש ע"ת לפ"ק בפ"ט דכלאים דף כ"ג איתא כזה ור"י מפקד אלבישוני וכו' כתבתי על הגליון בעין יעקב חלק ב' העתיק הירושלמי זו ר' יוחנן מפקד אלבישוני וכו' וכן בפי' שכתב הכותב איתא נמי ר' יוחנן ועל מה דאיתא עוד שם בסמוך דר' יאשיה מפקד אלבישוני חוורין. אמרן ליה מה אתה טב מן רבך וכו' פי' הכותב דר' יאשיה תלמידו של ר' יוחנן צוה וכו' ואמרן לי' וכי אתה טב מר' יוחנן רבך וכו' ע"ש וכתבתי בחדושי לכאורה פירושו קצת דחוק שהרי ודאי דר' יאשיה סתמא שהוא תנא ונזכר פעמים הרבה בברייתא לא הי' תלמידו של ר' יוחנן ולכן טפי מוטב לומר דר"ת של ר"י הם ר' ינאי וכדאית' להדיא בש"ס דילן שבת קי"ד נדה כ'. ומעתה כל מדה נכונה לומר דמה דאיתא בירושלמי בסמוך ר' יאשיה היה כתוב בראשי תיבות ר"י וסבר המדפיס לתקן שהוא ר' יאשיה אבל טוב לומר שהוא ר' יוחנן ונודע דר' יוחנן הי' תלמיד דר' ינאי כדאיתא בב"ב קנ"ד יכפור בר' ינאי רבי' וכו' וכן בשאר מקומות. ובחבורי על התוספתא בנדרים פ"ב דתניא המודר הנאה מחבירו ומת מביא לו ארון ותכריכים חלילין ומקוננות שאין הנאה למתים וכן פסק בטוש"ע י"ד סי' רכ"א. כתבתי דמשמע מן התוספתא כפי' הרשב"ם והארכתי שם. ומפני יראת אריכות אמרתי לקצר. ואת זה אגיד את הרשום אצלי בהפלאה שבערכין והיא קרובה על האמת. בערך גא כתב הערך בזה"ל בסוף לו טריפות ס"ז ר' יוסי בן דורמסקין אומר לויתן דג טהור הוא שנאמר גאוה אפיקי מגינים אלו קשקשים שבו תחתיו חדודי חרש אלה סנפירין שפורח בהן פי' למה הוצרך לומר שהוא טהור מפני שהוקש לנחש. דכתיב ולויתן נחש בריח. סד"א הואיל והוקש לדבר טמא. טמא הוא קמ"ל ע"כ. והנה המהרש"א בחדושי אגדות כתב בזה"ל ואין ספק אם הוא דג טמא היאך יאכלוהו הצדיקים לעתיד לבא אלא הספק אם הוא דג טהור או עוף טהור הגדל במים כמו בר אווזא וקל עכ"ל. ומלבד הדוחק שנכנס בו המהרש"א יש לדקדק דלאיזה צורך תני טהור שהרי כל עיקר בא להודיענו דדג ולא עוף הוא. ויותר קשה מה בא ר' יוסי להודיע זה ומה נפקותא יש אם הוא דג או עוף [ואפילו במה דנ"מ לדינא לעתיד לבא אמרינן ביומא ה' דאין צורך לנו. כשיבא משה ואהרן נדע זה ומכ"ש בדבר לויתן הזוכה בחלקו לעתיד לבא יערב לו מאיזה מין שיהיה ברם לפי מה שכתב רבינו הערוך נפקותא רבא לדינא. לפי הס"ד לויתן הוא דג טמא מדאיתקש לנחש וכפי המבואר בפסוקים שהצדיקים יאכלוהו לעתיד לבא [וכמ"ש המהרש"א] מדכתיב יכרו עליו חבירים כדדרשינן בב"ב ע"ה יהיה מהכרח לומר דמצות בטילות לע"ל ומותר לקברו בכלאים ולהכי השמיע ר' יוסי דדג טהור הוא והלכך יכרו עליו חבירים ואין מצות בטילות לעתיד לבא ואסור לקברו בכלאים וכה"ג וזה הילכתא רבתא לדינא. ועולה הכל נכונה:
    5 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yesh Seder LaMishnah on Mishnah Kilayim 7:5:1 history »
    Version: Vilna, 1908-1909 (Hebrew)
    <b>המסכך גפנו ע"ג תבואתו של חבירו ה"ז קדש וחייב באחריותו. </b> ר' יוסי ור' שמעון אומרי' אין אדם מקדש דבר שאינו שלו. ודע דביבמות פ"ג הובא משנה דהכא המסכך וכו' חייב באחריותו דברי ר' מאיר ר' יוסי ור"ש אומרים אין אדם אוסר דבר שאינו שלו. וכתבתי בתכ"ש דאותן ג' תיבות דברי ר' מאיר שגגות הדפוס היא שהרי במשנה וכן במשנה שבירושלמי וכן בהרא"ש שם סוף ערל סי' ח' לא נזכר דברי ר' מאיר כלל. [אלא סתמא דת"ק היא] ואע"ג דבתוס' שם ביבמות כתבו ד"ה המסכך נקט המסכך משום רבותא דר"מ וכו'. כבר התחכם בזה מוד"ז הגאון התי"ט ד"ה המסכך את גפנו כו' וכתב בזה"ל כתבו תוס' בס"פ הערל וכו' נקט מסכך משום רבותא דת"ק וכו' ומה גם לפי הנדפס לפנינו בתוס' משום רבותא דר"מ וכו' אין ראיה שהיה גרסתם דברי ר"מ דשפיר י"ל משום דכתבו תוס' לעיל בסמוך ד"ה קדוש דתנן כו' אע"ג דפסקינן בהגוזל כהך דר"מ דדאין דינא דגרמי וכו'. והנה בהגוזל דף ק' כתבו תוס' להדיא ד"ה מחיצת הכרם וכו' דת"ק דר' יוסי ור"ש היינו ר"מ דסתם משנה ר' מאיר ע"ש. כ"כ תוס' עוד בב"ב ב' ד"ה כדתני' וכו' מתניתין דכלאים דמייתי התם המסכך גפנו ע"ג תבואתו של חבירו קדש וחייב באחריותו וההיא סתם משנה וכו'. ע"ש מכל אלו מוכח דזה דאי' בסוגיא דב"ק דברי ר' מאיר שגגת תלמיד טועה הוא. ודברי תוס' שהעתקתי לעיל הטעתו. גם בתוספתא לא מצאתיה. והוי יודע דזה שכתב הר"ב ד"ה וחייב באחריות לשלם לו את תבואתו אפי' למאן דלא דאין דינא דגרמי שאני הכא דקעביד מעשה בידים ע"כ. אין הכוונה לאוקמא מתני' הכא בהחלט כמ"ד דלא דאין דינא דגרמי שהרי הר"ב בפי' בריש פ"ג דסנהדרין ס"ל דדאין דינא דגרמי אלא כתב הר"ב הכי עפ"י סוגיא דבב"ק ק'. דאמר שם ר' מאיר הוא דדאין דינא דגרמי וס"ל כוותיה ופריך הי ר' מאיר ורצה הש"ס לומר הא ר' מאיר דתנן המסכך גפנו ע"ג תבואתו של חבירו ה"ז קדש וחייב. ודחה לה התם [טעמא] דקעביד בידים (כלומר לעולם אע"ג דסתם מתני' ר' מאיר אין ראיה דס"ל למתני' דדאין דד"ג אלא הא דחייב באחריות היינו טעמא משום דקעביד בידים] מעתה חזינן דהש"ס מוקי טעמא להך מתני' המסכך וכו' וחייב באחריות משום דקעביד בידים ולהכי פי' הר"ב ואפי' למאן דלא דאין וכו'. שוב ראיתי נמי שלשון הר"ב לקוחים מפירוש הר"ש שכתב בזה"ל וחייב באחריותו לשלם התבואה ואפילו מאן דלא דד"ג דהא עביד בידים כדאמרינן בהגוזל קמא ע"כ. אולם ברור ראיתי לפי דמסיק הש"ס התם בב"ק מיד בסמוך לה אלא הא ר"מ דתני' מחיצת הכרם שנפרצה אומר לו גדור וכו' נתיאש ממנה ולא גדרה ה"ז קדש וחייב באחריותו ע"כ. ודברים אלו אין להם מובן כי אם ע"י הפירוש שכתבו התוס' ד"ה מחיצת הכרם שנפרצה כו' אומר ר"ת שאין משנה בשום מקום אלא ברייתא היא. ומ"מ דייקא דאתי' כר' מאיר מכח המשנה דהמסכך דפליגי התם בסיפא ר' יוסי ור' שמעון ואמרו אין אדם אוסר דבר שאינו שלו וא"כ ברייתא דמחיצת הכרם כר"י ור"ש לא אתיא אלא כת"ק דידהו דהיינו כר' מאיר דסתם מתני' ר"מ היא וכו' ע"כ. ומעתה חזינן אף היכא דלא עביד שום מעשה כמו מחיצת הכרם שנפרצה וכו' מחייב ר' מאיר והנה המשנה דאתמר כר"מ כדמסיק הש"ס דדאין דד"ג אתיא ודאי שפיר אפילו אם הך דמסכך לא מיקרי שום מעשה. ותדע דהא דקאמר הש"ס בתחילה התם נמי דקעביד בידים אינו אלא דרך דחי' אבל לפום קושטא דמלתא ע"כ דאין זה בהחלט אלא כמ"ש תוס' ד"ה שאני התם דמסכך גפנו לא מזיק כ"כ בידים כמו בצמר לצבע וכו' דאי לא תימא הכי קשה למה נקט מסכך כלל הא אפילו בלא מעשה ויש ליישב. אך אי קשיא לי לדינא הא קשיא לי שפסק המחבר ביו"ד סי' רצ"ו סעי' ד' אין מקדש דבר שאינו שלו לפיכך המסכך גפנו ע"ג תבואתו של חבירו קידש גפנו ולא נתקדשה התבואה של חבירו וכו' ע"כ והיינו כמ"ש הרמב"ם בחבורו פ"ה מהל' כלאים דין ח' אין אדם מקדש דבר שאינו שלו וכו' [דלא כרמב"ם בפירושו וכן הר"ב דפסקו כת"ק וכתב התי"ט ריש מ' וי"ו בסמוך דהרמב"ם בחיבורו חזר (ופסק כר' יוסי) וכעובדא דר"ע] אכן ראיתי להרא"ש בפ' הערל סי' ח' פסק בהחלט דאין הלכה כר' יוסי ור"ש והביא ראי' ע"ש ולפי הכללים שכתב הש"ך בי"ד סי' דאזלינן בתר בתראי אף בפוסקים וכפי שכתב נמי טפי במהרי"ק שרש פ"ד דף ב' דיש להלך אחר דעת פוסקים האחרונים שודאי ראו דברי הראשונים ודאי טעמא חזו לחלוק על הראשונים ואין צורך האריכות לענינו שהרא"ש אשר ראה וידע בכל דברי הרמב"ם ואפי' הכי פסק בהחלט כת"ק דאדם מקדש דבר שאינו שלו והמסכך גפנו ע"ג תבואתו של חבירו ה"ז קידש. והאיך פסק המחבר נגד פוסק האחרון. ולא עוד אלא שיצא להקל נגד הרא"ש המחמיר. ואפילו בדרך יש אומרים לא הזכיר דעת הרא"ש בפ' הערל וקצת יש להליץ דהב"י לשיטתי' שכתב בא"ח סי' יו"ד ד' ווילהמרש דארף ד' ח' ע"ג בזה"ל ולענין הלכה נראה דאע"ג דהרא"ש כפירש"י כיון דרש"י מפרש הוא ולא פסקן ה"ל הרמב"ם והרא"ש חד לגבי חד. והלכה כהרמב"ם וכו' אכן כד דייקינן שפיר בב"י שכתב (על בסמוך ממש) דמסתבר טעמי' דבנתכוין לאסופי פסול וכו' ועוד שדברי ר' פפא מפרשי שפיר טפי אליב' ממה דמפרשי אליבא דרש"י ע"כ הרי דמהני טעמי בתראי דוקא בחר הב"י בדעת הרמב"ם ועי' עוד שם בד"מ שמשיג גם עלה דפסק כהרא"ש ואוי לי אם אומר שלא ראה המחבר את מ"ש הרא"ש בזה הדבר. והלכך לדינא קידש תבואתו של חבר. כמו שהרא"ש גמר וסבר:
    5 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yesh Seder LaMishnah on Mishnah Demai 6:1:1 history »
    Version: Vilna, 1908-1909 (Hebrew)
    תי"ט ד"ה <b>מעשר ונותן לו וכו' והר"ב לא כתב אם הלכה כן וכו' </b> ע"ש. נעלם ממני הטעם דנטר התי"ט עד הכא ולא הערה דבריו כאלו לעיל פאה פ"ה מ"ה. וכן בדמאי פ"ה מ"ה שלא כתב הר"ב כלום והרמב"ם כתב בשני המקומות דהלכה כר' יהודה שהוא מבאר ומפרש דברי חכמים ע"ש. אלא בע"כ צריכין לומר דסמך הר"ב על מ"ש כבר מ"ה פ"ג דפאה בזה"ל ור' יהודה לפרושי מילת' דת"ק אתא וכן הלכה. ולפיכך לא הכפיל הדברים בשני מקומות שזכרתי אותם לעיל. אמור מעתה דגם הכא סמך הר"ב על מ"ש פ"ג דפאה וזה יצא ראשונה ולמדין ממנה בכל המקומות שנזכר בדר' יהודה אימתי שבא לפרש וזה ברור: <br><b>ועל </b> הדרך הזה ניח' נמי בחלה מ"ב פ"ב דאמר ר' יהודה אימתי בזמן שהספינה גוששת וכו' שלא כתב הר"ב כלום משום דסמיך עצמו במה שכתב בתחלת סדר זה. אכן בסדר מועד שבת מ"ב פי"ח אמר ר"י אימתי בזמן שהוא נוטל אחת וכו' ביאר הר"ב וכ"מ שאמר ר"י אימתי במשנה לא בא לחלוק אלא לפרש דברי חכמים הלכך הלכת' כוותיה ע"כ. אבל במגילה מ"ג פ"א אר"י אימתי מקום שנכנסין בשני וחמישי וכו' לא הערה הר"ב כלום והיינו מטעמ' כי בסדר אחד סמיך א"ע אמ"ש בתחלת אותו הסדר. והרמב"ם בפירושו במשנה דמגילה סיים ור' יהודה מפרש דברי חכמים שקדם זכרם וכ"כ בחיבורו מהל' מגילה פ"א דין ח' בזמן שאין נכנסין בו בשני וחמישי אין קוראין אותה אלא בי"ד וכו' וכתב הכ"מ דפסק כר"י דידוע כ"מ שאמר ר"י אימתי ובמה אינו אלא לפרש דברי חכמים [ובדין ט' כתב הרמב"ם בד"א שמקדימין וקוראין ביום הכניסה בזמן שהי' להם לישראל מלכות אבל בזמן הזה אין קוראין אותה אלא בזמנה והוא כדברי חכמים כמבואר שם ע"כ. וקצ"ע דהרמב"ם ארכבי' להא מילתא אתרי ריכשי. דהא למסקנת רב אשי במגילה ב' על כרחך ר' יהודה דאמר אימתי מקום שנכנסין בשני וחמישי וכו' ס"ל דגם בזמן הזה קורין בי"א בי"ב בי"ג במקום שנכנסין בב' וה' ולפיכך הך ברייתא דאימתי בזמן שהשנים כתקנן וכו' מיתוקמי כר' יוסי ב"ר יהודה ע"ש וא"כ מנ"ל לומר לשיטת ר' יוסי בר"י דמחלק בין מקום שנכנסין בב' וה' ויש ליישב ואין מקומו כאן להאריך] ודע דזה שדקדק הר"ב בשבת מ"ב פי"ח שזכרתי שכתב וכו' שאר"י אימתי במשנה וכו' נקט במשנה להורו' אבל לא בברייתא כמ"ש תוס' עירובין פא: ד"ה ה"ג אמר ריב"ל כ"מ ששנה ר' יהודה אימתי ובמה במשנתינו אינו אלא לפרש דברי חכמים וכן נראה כספרים דגרס' במשנתינו דבברייתא מצינו דאימתי דר' יהודה לחלוק וכו' וכ"כ תוס' ביצה ט' ד"ה ולא היא דר' יהודה טעמא דת"ק מפרש וא"ת והא כו' דתני במה לחלוק. וי"ל דהיינו במשנה ולא בברייתא [ולכאורה הוי מצי תוס' לתירוצי דסוגיא אזלא אליבא דהלכתא דקי"ל כריב"ל נגד ר' יוחנן [דאמר בסנהדרין כ"ה אימתי לפרש ובמה לחלוק] ואיהו ס"ל דגם במה לפרש כמו אימתי אכן יותר ניחא להו לתו' לומר ע"פ האמת כגרסת הספרים דדוקא במשנתינו ולא בברייתא. ובזה יתיישב ג"כ דעת בני ר' חייא וגם מה דהוכרח הש"ס להוכיח סברת דר' יהודה לפרש בא מדקתני מוליכין את הסולם וכו' משום דכל כללא זו של אימתי ובמה אינו אלא במשנה אבל בברייתא נוכל לומר על אותו הצד הקרוב אל הכוונה או לחלוק או לפרש] הנה הושווה תוס' בתרי דוכתי וגם הר"ב דהך כללא ליתא רק במשנה אבל לא בברייתא ברם לכאורה צ"ע מסוגיא דמגילה שזכרתי קצת למעלה דאית' התם אמר רבב"ח אמר ר' יוחנן זו דברי ר' עקיבא סתימתא' וכו' אבל חכמים אומרים אין קורין אותה אלא בזמנה מיתיבי אמר ר' יהודה אימתי [הקלו חכמים על הכפרים. רש"י] בזמן שהשנים כתקנן וכו' ר' יהודה אליבא דמאן אילימא אליבא דר"ע אפילו בזמן הזה אית' להא תקנתא אלא לאו אליבא דרבנן ובזמן שהשנים כתקנן וכו' מיהא קרינן תיובתא דר' יוחנן תיובתא ע"כ. ולפי סברת תוס' והר"ב קשה טובא מה מקשה מהא דאמר ר' יהודה אימתי בזמן שהשנים וכו' דהיא ברייתא והשתא אפילו לר' יוחנן שהוא מרא דשמעת' דהכא דאמר זו דברי ר' עקיבא וכו' ואיהו ס"ל אימתי לפרש לא אמר הכי אלא על אימתי השנוי במשנה אבל הך אימתי בזמן שהשנים וכו' שנשנית בברייתא שפיר נוכל לומר דפליג על ר"ע דאמר אפילו בזמן הזה הקילו חכמים על הכפרים ור' יהודה פליג עליו ואמר אימתי וכו' דבזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אלא בזמנו [ועל אופן זה נמי מצינו לומר דקאי אליבא דרבנן ופליג עליהן ובחדושי הארכתי בזה עוד ולמקצת דבריי כוון דעת בן דודי הרבני החכם השלם הג' המפורסם מ"ו דוד ווערטהיים נר"ו לדעתי] גם מסוגיא זו דתענית י"ד דמקשה מיתיבי א"ר יהודה אימתי בזמן וכו' ומשני ממתנית' רמית עליה דרבי וכו' ע"ש ולמאי דס"ל לתוס' ולהר"ב לא מקשה הש"ס מידי מהך ברייתא דאימתי דר' יהודה לחלוק ורבי ס"ל כת"ק. בשלמא לספרים דלא גרסי במשנתינו. וכן לפנינו בסנהדרין כ"ה דליתא מלת במשנתינו אתי שפיר. אבל לגרסת תוס' שהחליטו כגרסת הספרים במשנתינו וכן למ"ש הר"ב קשיא כדאמרן. והוי יודע בחולין פ"ח כתבו התוס' ד"ה רבנן סברי וכו' ואע"ג דאמרינן בפ' זה בורר דף כ"ה. דאימתי דר"י לפרש היינו דוקא במשנה אבל בברייתא לא דבכל הספרים גרסי' בסוףלון פ"א כל מקום שאר"י במשנתינו אימתי כו'. ואומר ר"ת דהכא הלכתא כר' יהודה דמתניתין אתיא כוותיה דאע"ג דבברייתא ע"כ בא לחלוק במתני' אתא לפרש. ומיהו לרמי בר חמא ורב חסדא [וכבר כתבתי בתכ"ש דבכל הסוגיא בסנהדרין לא נזכר רב חסדא כלל. הן אמת דבפסחים ק"ב מוכח דרב חסדא ס"ל דמה שאמר ר' יהודה במה הוא לחלוק עיין רשב"ם ד"ה אמר ר"י וכו' כרב חסדא דאמר ר"י כל מקום שאמר ר' יהודה במה לחלוק אימתי לפרש דברי חכמים ע"כ. אבל ענין אימתי שפיר נוכל לומר דרב חסדא בכולהו מילתא כר' יוחנן ס"ל דאימתי לפרש ומסכים לדעת ריב"ל וצ"ע] משמע בזה בורר דף כ"ה דאף במשנה הוי אימתי לחלוק היכי דמוכח והכא מוכח כיון דבברייתא בהדיא פליגי רבנן. ולר' ירמיה בפ"ק דגיטין הוי לחלוק אע"ג דלא מוכח גבי ספינה דמשני הא רבי (ירמי' וצ"ל) יהודה והא רבנן והיא משנה במסכת חלה ויש ספרים וכו' ולפי גירסא זו יכול להיות דברייתא בא לפרש וכו' ע"כ. הנה מסיומא משמע דהלכה זו רופפת בידם ונוכל לומר כגרסא שלפנינו בסנהדרין כ"ה דלא נזכר במשנתינו ובזה יתיישב מ"ש לעיל בחולין פ"ג תוס' ד"ה ומודה ר' יהודה תימה למאן מודה דאימתי דר"י לפרש הוא כדאיתא בסנהדרין בורר ע"כ. ולא כתבו מן המוקדם בעירובין פ"א. וי"ל דלכאורה לק"מ למאן מודה וכו' דאימתי וכו' שהרי הם בעצמם כתבו לקמן פ"ח שהעתקתי דהיכא דאיכא הוכחה אימתי לחלוק. ומכ"ש הכא במשנה ששוברו מתוכו דתני ומודה ר' יהודה דמצידי' תברא ע"כ הוכחה דאימתי דאמר ר' יהודה בא לחלוק ולפיכך השכיל לאתויי ראי' מסוגיא דסנהדרין דמשם ראי' דריב"ל ור' יוחנן דאמרי התם דאימתי לפרש ע"כ דרך חיוב אמרו בלי שום שיור כלומר ואפילו במקום שיש הוכחה נגדו דאל"כ אמאי דחק הש"ס התם לומר גברא אגברא קא רמית והני דרמי בר חמא פליג אריב"ל ור' יוחנן עדיפא הוי לי' להש"ס לתרץ היכא דמוכח שאני שהרי מברייתא דמייתי בין שיש לו אומנות וכו' הרי זה פסול מוכח דאימתי דר"י במשנה הוא לחלוק ומדלא משני הש"ס הכי ע"כ דריב"ל ור"י על הכלל כולו יצא וכל מקום דנמצא הכי בדברי ר' יהודה לכלול דלפרש בא והקשו תוס' שפיר תימה למאן מודה: <br><b>שוב </b> ראיתי שכתב מד"ז התי"ט מ"ג פ"ה דחולין בזה הלשון ומודה ר' יהודה כתבו התוס' תימה למאן מודה דאימתי דר"י לפרש ועיין בתוס'לקמן לרמי בר חמא ורב חסדא משמע בפ' זה בורר דהיכא דמוכח הוי לחלוק א"כ הכי נמי מדתני ומודה מוכח דלחלוק אבל כל הפוסקים פסקו כר"י ע"כ. וזאת נפלאת היא בעיני על שלא הרגיש כלל בהעתקת רב חסדא מה שלא נמצא כלל לפנינו כמ"ש לעיל. גם לפי מ"ש בס"ד אתיא כל הפוסקים דפסקו כר' יהודה לפי דקי"ל כריב"ל ור' יוחנן דבכל מקום וליכא שיורא. איברא לדעת התי"ט דלכ"ע אמרינן היכא דמוכח שאני קשה טובא לאיזה צורך הוכרח הש"ס בסנהדרין בסוגיא כ"ה. לעשות ריוח בין הדבקים לחדש דרמי בר חמא פליג על ריב"ל דהוי קשיש טובא ונזכר בין התנאים [עמ"ש בס"ד בסוף עוקצין] וגם על ר' יוחנן. עדיפא הוי ליה לתרץ היכא דמוכח שאני מכח הברייתא דהתם. ואז ג"כ אין מהצורך לדחוק טובא דהאי ר' יהודה משמיה דר' טרפון ע"ש. נמצא לפי פסקן של דברי תוס' הוי ד' מחלוקות בדבר. דריב"ל סבר כל מקום ששנה אימתי ובמה לפרש. ור' יוחנן סבר אימתי לפרש ובמה לחלוק ורמי בר חמא בסנהדרין סבר היכא דלא מוכח או כריב"ל או כר' יוחנן אבל היכא דמוכח אפילו אימתי וכ"ש במה לחלוק. ור' ירמיה בגיטין סבר אפילו היכא דליכא הוכחה אמרינן אימתי לחלוק והדבר שקול אם יש לחלוק בין אימתי ובמה דקתני במשנה דוקא ולא בברייתא או אמרינן דברייתא ומשנה שוין בזה. [צא ולמד לפי הגרס' במשנתינו כתבו התוס' בהחלט דאתי לאפוקי הברייתא והדבר מבואר דמלת במשנתינו דאיתמר בכל מקום אתי לאפוקי ברייתות כדאיתא ברכות י"ט ובעירובין י"ג ע"ש ובמנחות ל"א. החליט הדבר זו ביתד שלא תמוט. וכבר בענין דאיתמר כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו הארכתי דבמשנה דוקא וכן כתב הרשב"ם בבא בתרא קע"ד. כ"מ ששנה רשב"ג במשנתינו ולא בברייתא ע"כ. וכתבתי השגה גדולה על גאון הש"ך בח"מ סי' קע"א סק"ט כתב דבתו'נשך דף ס"ט ד"ה אלא שיטה איתמר מוכח להדיא דה"ה בברייתא ע"כ. והעלים עיניו כי הך מילתא דרשב"ג דנזכר בברייתא ס"ח נזכר גם במשנה להדי' ס"ט ועל אותה משנה כיוונו תו'. גם החוות יאיר דף צ"ד ע"ב סי' צ"ד בד"ה ומ"ש מחבירו וכו' כל מקום ששנה רשב"ג וכו' לכן צריך לעיין על תוס' דבב"מ ריש דף ס"ט וכו' ע"ש נכשל אחריו ובמחילה מכבודם אגב שיטפם רהטו להו המשנה דמעבר לדף ולא הביטו אלא במה שלפניהם בברייתא ס"ח. והאמת יורה דרכם דר"ת דאמר זו בב"מ ס"ט הנזכר ס"ל דבמשנתינו דוקא במשנה ולא בברייתא לפמ"ש הר"ת בשבת י"ז בד"ה אין נותנין וכו' ומביא ראי' מסוף פ"ק דע"ז דאמר רשב"ג וכו' קי"ל כרשב"ג דסתם וכו' ע"ש. משמע להדיא דס"ל לר"ת דלית הילכתא כרשב"ג בברייתא והארכתי בזה עוד וכאן אין מקום להאריך] ברם לפי דברי תוס' בגיטין ז' אינן אלא שלש מחלוקות כי זה לשונם בד"ה אר"י אימתי משמע דאימתי דר"י בא לחלוק וא"ת בעירובין ובזה בורר אריב"ל כל מקום שאמר ר"י אימתי ובמה אינו אלא לפרש ור' יוחנן אמר אימתי לפרש ובמה לחלוק אלמא לכולי עלמא אימתי לפרש וי"ל דר' ירמיה דהכא סבר כרמי בר חמא דאפילו אימתי לחלוק וכו' ועוד י"ל דנראה כספרים דגרסי בלון דף פ"א כל מקום שאמר ר' יהודה במשנתינו אימתי ובמה כו' ודוקא במשנה וכו' ותרי תנאי אליבא דר' יהודא והכא ברייתא היא וכו' נהי דמתני' דחלה בא לפרש בברייתא בא לחלוק. אבל קשיא דבפ' חלון ובפ' זה בורר פריך מכח ברייתא וכו' וי"ל דהוי מצי לשנויי כו' וכן צ"ל דדוקא במשנה אימתי לפרש דבפ' כיסוי הדם דף פ"ח תניא וכסהו וכו' ע"כ והרי מבואר דרמי בר חמא ור' ירמי' בחדא שיט' קיימא דאפילו במקום דליכא שום הוכחה אמרינן אפילו במשנה דאימתי לחלוק והני לתירוץ הראשון שכתבו התוס' מיהו לתירוץ השני דנראה כגרסת הספרים וכו' איכא למידק דמכל מקום מנ"ל לר' ירמיה דר' יהודה בברייתא לחלוק אתי. נהי דמלת במשנתינו אתי לאפוקי דלא אמרינן בברייתא הך כללא בהחלט אבל מכל מקום אינו מן ההכרח דבברייתא ודאי לחלוק אלא הכל לפי הענין וכמ"ש למעלה. וא"כ הכא דחזינן במשנה דחלה דאמר ר' יהודה והוא לפרש טוב לומר המסתבר' דגם בברייתא לפרש בא ושלא לחלוק השוים במשנה. ומהיכי תיתי ג"כ לומר דברייתא חולק [ודוחק לומר דר' ירמיה הוכיח דברייתא חולק דאל"כ הך דתנא בה המביא גט בספינה כמביא בחו"ל אמאן תרמיי'. אולם משום הך קושיא לא נדונה דעדיפא טפי לומר שלא לחלוק את השוין דאיירי באינה גוששת וכדמוקי לה אביי]. וכן בדברי אביי דאמר הא והא ר' יהודה היא ולא קשיא וכו' איכא למידק קצת לפי מה דאוקי איהו דברייתות לא קשין אהדדי כאן בזמן שהספינה גוששת וכו'. והשתא ברירי מילתא דברייתא דתני עפר חו"ל הבא בספינה וכו' והמשנה דחלה דתנן אר"י אימתי וכו' דר' יהודה לפרש בא וא"כ למה נקט אביי הא והא ר' יהודה וכו' הו"ל ע"פ האמת הא והא ככ"ע [וי"ל דהיא היא דהיינו כר' יהודה דמפרש מילת' דת"ק והוי ככ"ע]. ואם כה נאמר דר' ירמיה הוכיח דבברייתא עפר חו"ל וכו' לחלוק קאתי דקמסיים בה ר' יהודה אבל אין הספינה גוששת פטור ואי לפרושי קאתי לא הי' צריך לכפול הדברים שהרי כבר ביאר אימתי בזמן שהספינה גוששת. וכמו שלא אמר דבר והיפוכו במשנה דחלה משום דלפרש קאתי ומבואר כבר בדברי הת"ק. ברם בכמה דוכתי במשנה דאמר ר"י אימתי וכופל הדברים. כמו במשנה דעסיקנא בה ברפ"ו דדמאי וכן רובם ככולם לומר דבר והיפוכו ע"כ דאין לדקדק בזה. וגם כבר מצינו ע"פ רוב וכל הני חיובי דברייתא אית להו דמוסיף דברים על המשנה וכזה מבואר בתי"ט מ"ז פ"ג דסנהדרין ובשאר רוב מקומות ואפ"ה כוונתו עולה בקנה אחד הברייתא והמשנה. אבל לתירוץ ראשון שכתבו התוס' עולה הכל על נכון. נמצא למדין דר' ירמיה ס"ל דגם במשנה אימתי לחלוק אפילו בלתי הוכחה ומייתי המשנה דחלה עפר ח"ל וכו' ואין לדקדק על הוספה דמסיים אבל אין הספינה גוששת פטור כי ידוע מ"ש תוס' נזיר נ"ה. ד"ה מתיב וכו' אומר ר"י דהיינו משנה אף דהחליף את הלשון וכן כתב בשאר דוכתי [וגם אתי שפיר הא דאיתא דתנן עפר חו"ל וכו' ולפי תירוץ השני הו"ל לומר דתני'] אבל לאביי דס"ל כריב"ל ור' יוחנן דאימתי לפרש ולכך משני כאן בספינה גוששת וכו'. ובזה יתיישב הרמב"ם שפסק בפ"א מהל' תרומה דין כ"ג כר"י דוקא בזמן שהספינה גוששת וע"ש בכ"מ. ודע עוד שכתב הכ"מ בפי"ב מהלכות שחיטה דין ט"ו על מה שפסק הרמב"ם כר' יהודה דביש לו אין צריך להודיע [הוזכר בחולין מ"ג פ"ה] בזה"ל וידוע דכל מקום שאמר ר"י אימתי אינו אלא לפרש ע"כ וכן כתב בטוש"ע י"ד סי' ט"ז כר"י ע"ש וכן בדין שאמר ר"י מ"ו פ"ו דחולין אימתי בזמן שאין שם דם אלא הוא וכו' פסק הרמב"ם"ד מהלכות שחיטה דין ז' כר' יהודה ואף שהראב"ד משיג עליו מהא דחולין פ"ח דקאמר הש"ס דפליגי בקראי מ"מ כתב הכ"מ דקי"ל כ"מ ששנה ר' יהודה אימתי אינו אלא לפרש וכו' ע"ש. וכ"כ הגמי"י שם כ"מ שאר"י אימתי דמשנה בא לפרש כריב"ל ור' יוחנן דאמרו הכי בלון וכן פי' ר"ח וכל רבותינו שוין בדבר. ודלא כרמי בר חמא בבורר ור' ירמיה בפ"ק דגיטין דאמר אימתי לחלוק ע"כ. ומזה הטעם קי"ל בטוש"ע י"ד סי' כ"ח סעי' ט"ו כר' יהודה ע"ש ובאהלות מ"ד פ"ז פסק הרמב"ם והר"ב כר' יהודה דאמר אימתי בזמן שהיא ניטלת בגפיים. ואסברי' התי"ט דכ"מ דאר"י אימתי אינו אלא לפרש וכן מ"א פ"ו דמקואות אר"י אימתי וכתב הרמב"ם והר"ב דברי ר"י אמת ולפרש בא וכן פסק בחיבורו פ"ח מהל' מקואות דין ז' עוד מ"ג פי"ב דטבול יום דאר"י אימתי כתב הרמב"ם וביאר ר' יהודה קיים וכמוהו ראוי לעשות הביאו התי"ט אכן הר"ב לא כתב כלום. וצא"ל דסמיך עצמו על מה שכבר כתב מקודם בסדר זה. כמה שכתבתי בתחילה במשנה דעסקינן בה. הנה בארתי כל חמיר' די חזיתי. בענין אימתי. הצבתי אותו פה. וכאשר אגיע אל מקום כל אחת ואחת שנשנית שם אר"י אימתי. אראה מקומן על מה שכתבתי הכא. ולאותו טעם וסיבה אברר ג"כ אופן במה דברים אמורים. דע דע"פ מ"ש תו' עירובין ס"ב. ד"ה ור' יוחנן וכו' עוד שם ס"ה ד"ה איקלעו וכו' ותוס' גיטין ל"ט ד"ה הלכה וכו' ותוס' בע"ז ל"ה ד"ה חדא קתני עוד שם נ"ז ד"ה לאפוקי. וכן כתבו בשאר דוכתא דהלכה כריב"ל נגד ר' יוחנן והארכתי בענין זה בס"ד בכמה דברים של טעם ולא רציתי להאריך כאן. הנה גם בזה דאריב"ל כ"מ שאמר ר' יהודה אימתי ובמה אינו אלא לפרש. הלכתא כוותיה ומטעם זה שפיר פסקו כל הגדולים בהא דאמר ר' יהודה מי"א פ"ז דעירובין במד"א תחומין וכו' דהלכתא כוותי' וכ"כ הר"ב שם הלכה כר' יהודה ומה"ט פסקו ג"כ נגד רב חסדא בסוגיא דעירובין פ' דאמר דהא דקתני במשנה שם נתוספו עליהן מוסיף ומזכה וצריך להודיע וכו' דחלוקין חכמים על ר' יהודה אפילו בחצר של מבוי אחד ע"ש. ונפסק להלכה ברי"ף וברמב"ם וטוש"ע א"ח סי' שס"ח דהני מילי בבית שפתוח לשתי חצירות דאיכא למימר שמא לא ניחא להו לערב אלו עם אלו אבל אם אינו פתוח אלא לזה החצר אין צריך להודיעם. וכתב הב"י משום דקי"ל כריב"ל דכ"מ שאר"י בד"א אינו אלא לפרש דברי חכמים ע"ש. וכן יש ידים מוכיחות מפי' הר"ב שכתב במ"זנ"ל נתוספו עליהם דיורין מוסיף ומזכה וצריך להודיע ודוקא בזמן שיש לחצר שני פתחים לשני מבואות וכו' אבל אם אין לו אלא פתח למבוי זה שנשתתפו בו תחילה אין צריך להודיע דזכין לאדם שלא בפניו ע"כ והיינו כמסקנא אליבא דריב"ל דבמה ד"א של ר' יהודה הוא לפרש משא"כ לשמואל דאמר בסוגיא פ"א. הלכה כר' יהודה מכלל דפליגי. ורב שיזבי אמר רב חסדא נמי אמר על דרך זה חולקין עליו חביריו על ר' יהודה ברור דאע"ג דע"פ הלכה כר' יהודה הדין כך דהא דצריך דוקא בחצר שבין מבואות. אבל ג"ז ברור דהפי' של התנא דאמר נתוספו עליהם דצריך להודיע [שהוא ת"ק של ר' יהודה] מיירי אפי' בפתוח למבוי אחד. ולכן לא נתחוורו אצלי מ"ש התי"ט שם מי"א ד"ה אבל בעירובי חצירות וכו' ואי נמי פליג וכו' להכי שפיר לעיל דוקא בכה"ג וכו' וצריך ישוב. והוי יודע דזה שכתב הרמב"ם בפירושו במשנה דעירובין הנ"ל נותן אדם וכו' ור' יהודה חולק כאשר תראה והלכה כר' יהודה. דאל"כ קשה חדא מאיזה טעם יאמר נגד הכלל של ריב"ל ותו מאי זו סמיכה דהא אם רבי יהודה אינו חולק פשיטא דהלכה כר' יהודה. ומזה תמה תמה אקרא להודיע לרבים את אשר נעלם ממני בפסק הרמב"ם פכ"ג מהלכות כלים דין ח' תפר המטלית על הבגד כשטלאה מרוח אחת או שתי רוחות כמין גאם אינו חיבור וכו' וכתב הכ"מ דפסק כחכמים ע"כ. והנה במ"ז פכ"ח דכלים אהא דחכמים מטהרין אמר ר' יהודה במה ד"א בטלית אבל בחלוק מלמעלן חיבור ומלמטן אינו חיבור וכתב הרמב"ם שם בפי' המשנה והלכה כחכמים. ואין הלכה כר"י. וכן כתב הר"ב. ולא ראיתי שום מתעורר לא בתי"ט ולא בכל נושאי כליו של הרמב"ם מ"ט אין הלכה כר' יהודה אחרי שלא בא אלא לפרש כדקי"ל כריב"ל נגד ר' יוחנן דבמה דברים אמורים שאמר ר' יהודה דכל מקום אינו אלא לפרש וכמ"ש למעלה. ומכל מה שבררתי עד כה בענין אימתי ובמה לא מצאתי שוב נשנית במשנה דאמר ר' יהודה עוד אימתי או במה. והנה לפי הגרס' שרצו להחליטו דגר' במשנתינו. יצאתי ידי חובתי בס"ד. אמנם לאותן ספרים דלא גרסו במשנתינו וא"כ גם בכל אותן ברייתות שאמר ר' יהודה בהא אימתי או במה. לפי דקי"ל כריב"ל יהיה בכל אותן מקומות הלכתא כר' יהודה ושבא לפרש. וזאת מן הקורא המשכיל עוד אדרוש. אם חפץ לבא על העיקר ושורש. יביט נא במה שכתבתי בפ' בא במיני תרגימא בשום שכל ומפורש. כי לו פורש:
    5 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yesh Seder LaMishnah on Mishnah Berakhot 3:3:1 history »
    Version: Vilna, 1908-1909 (Hebrew)
    הר"ב ד"ה <b>בברכות </b> המזון מבעיא לן אי חייבות נשים בברכות המזון מדאורייתא וכו' או שמא אין חייבות מדאורייתא משום דכתיב על הארץ הטובה והארץ לא ניתנה לנקבות ולא איפשטא וכו' ע"ש. כלשון שכתב הר"ב כך כתב רש"י בסוגיא דאי' אמ' ליה רבינא לרבא נשים בבהמ"ז דאורייתא [דכתיב ואכלת ושבעת וה"ל מצות עשה שאין הזמן גרמא. רש"י] או דרבנן [דכתיב על הארץ הטובה אשר נתן לך והארץ לא ניתנה לנקבות להתחלק ואי משום בנות צלפחד חלק אביהם הן דנטלו שהיו מיוצאי מצרים. רש"י]. למאי נ"מ לאפוקי רבים ידי חובתן אי אמרת (בשלמא טעות בדפוס) דמדאורייתא אתיא דאורייתא ומפיק דאורייתא [אלא אי צ"ל] ואי אמרת דרבנן הוי שאינו מחויב בדבר וכו' ותוס' כתבו על פירש"י ותימ' כהנים ולוים נמי תבעי שהרי לא נטלו חלק בארץ וא"כ לא יוציאו אחרים ידי חובתן בברכות המזון אלא יש לומר דטעמא משום דכתיב על בריתך שחתמת בבשרנו ועל תורתך שלמדתנו וכו' ע"ש. והנה הר"ב שראה וידע תמיהת תוס' על פירושא דרש"י ואפ"ה לא נאד מפי' רש"י נראה לומר לפי מה דפליגי במי"ד פ"ה דמעשר שני דר"מ אומר אף לא כהנים ולוים מתודים שלא נטלו חלק בארץ ואין יכולין לומר ואת האדמה אשר נתת לנו. ור' יוסי אומר דכהנים ולוים מתודים שיש להם ערי מגרש ויכולין להתודות על המעשרות שמביאין ממגרש הערים שלהם. ופסק הר"ב והרמב"ם בפירושם דהלכה כר"י וכ"כ הרמב"ם סוף פי"א מהל' מ"ש כהנים ולוים מתודים שאע"פ שלא נטלו חלק בארץ יש להם ערי מגרש והכ"מ לא העיר בזה אמנם סתמא כפירושו דקיי"ל ר"מ ור"י הלכה כר"י כנודע מעירובין מ"ו. וכ"פ הרמב"ם פ"ד מהל' בכורים דין ג' כהנים ולוים מביאין בכורים וקורין מפני שיש להן ערי מגרש. והשתא ודאי דכהנים ולוים חייבים בבהמ"ז מן התורה שיש להם ערי מגרש ועולה פירש"י והר"ב על נכון וע' מג"א ר"ס קפ"ו. ועל פירושם של תוס' קצת איכא למידק נהי שמפרשים מטעמא אחרינא משום דכתיב על בריתך שחתמת וכו' מ"מ לא ביארו טעמיה דרש"י להיכן אזיל ולמה יוציאו כהנים ולוים את אחרים הלא כתיב על הארץ הטובה אשר נתן. ודרשינן לקמן מ"ח על הארץ זו ברכת המזון. הטובה זו בונה ירושלים ע"ש ועי' מה שהעתקתי מ"ד פ"א דבכורים בשם הרשב"א בסוגיא דב"ב פ"א. וא"כ למסקנת הש"ס דנשאר איבעי' דנשים בבהמ"ז בספק אי הוו דאורייתא או דרבנן וקי"ל הכי בטוש"ע סי' קפ"ו דספק הוא אם הן דאורייתא ע"ש מעתה מנ"ל דכהנים ולוים מוציאין אחרים אבל לפמ"ש מצד דיש להן ערי מגרש אתי שפיר ויש בזה כדי ליתן טעם לשבח הא דמנעו הר"ב ורש"י ושארי מפרשים אשר העתקתי דבריהם הכא ולקמן במ"ד פ"א דבכורים מלפרש כמ"ש תוס' משום ברית ותורה. דשפיר י"ל דס"ל דנשים ועבדים הם בכלל ברית ותורה כנזכר במ"א סי' קפ"ז סק"ג בביאור ע"ש. וידעתי שיש להשיב קצת מרש"י דערכין ג' אבל יש ליישב ודעת לנבון נקל. שוב ראיתי דגם בהרא"ש כתב כטעמיה דרש"י והר"ב דמבעיא בנשים משום שלא נטלו חלק בארץ וכתב המעדני יו"ט שכתבו תוס' ותימ' כהנים ולוים נמי וכו' ולי נראה דמכהנים ולוים לא קשיא שהרי היה להם מ"ח עיירות ע"כ. והנה לכאורה אם בא המעיו"ט בזה שכתב דכהנים ולוים לא קשיא וכו' להציל את הרא"ש מהשגות תו' לא היה מוכרח להכי שהרי לדעת הרא"ש שהאריך בענין זה ומסיק דאפי' מי שאינו חייב אלא מדרבנן מוציא את המחויב מדאוריית' והיינו באנשים דכל ישראל ערבים זה בזה ולפיכך כשאכל כזית אע"פ שאינו נתחייב אלא מדרבנן מוציא את אחרים שאכלו כדי שביעה שערב הוא בעבורם ועליו הוא להצילו מן העון ולפטור אותו מן המצות. וכבר שלחו אלי חברות של בעלי תורה להגיד להם איה מקומו שמורגל בפי העולם בכתבם ובלשונם הותר' הרצועה. והודעתי להם הכי איתא בתוס' סוטה ל"ד ד"ה עודם בירדן וכו' עודם בירדן קבלו עליהם את הנסתרות וכו' א"ר לוז ביבנה הותרה הרצועה יצתה בת קול ואמרה אין לכם עסק בנסתרות. ואגב נתתי ג"כ הודעה דהכי איתא בירושלמי דסוטה' ופי' הגאון בעל קרבן העדה ז"ל ביבנה הותרה הרצועה ששם הלכו הסנהדרין משרבו הרצחנין קודם חורבן הבית ושם התפללו על [הערבות] הנסתרות שלא יענשו ויצתה בת קול ואמרה אין לכם עסק בנסתרות ע"כ. ויתכן להקל מעליהם העונש משרבו עוברי עבירה נמחלו להם הערבות אבל עכ"פ בקיום המצות ומה שיש ביד אחד לזכות את חבירו נשאר הערבות כבתחילה ולפיכך גם אחר שיצתה בת קול עדיין אחד מוציא את חבירו מצד הערבות וכמ"ש הרא"ש והתוס'. אבל אשה אינה בכלל הערבות ע"ש. א"כ בלאו הכי ניחא דכהנים ולוים הרי אין נפקותא אם חייבים מדאורייתא או מדרבנן דעכ"פ מוציאין אחרים מצד ערבות והלכך דווקא בנשים מבעיא ליה לרבינא וכדמסיק עלה למאי נ"מ לאפוקי רבים ידי חובתן. אכן כד דייקינן שפיר הוכרח המעיו"ט לתרץ גם לדעת הרא"ש. ובזה יתוקן נמי דלכאורה קשה על תמיהת תוס' מה החרדה הזה הלא אינהו בעצמם כתבו לקמן בברכות בשילהי דבריהם המתחיל מ"ח עד שיאכל כזית דגן וכו' ופירש"י וכו' וקשה לפירושו וכו' ובעה"ג פי' וכו' ולא היא וכו' אלא נראה לחלק וכו' והיינו טעמא דכל ישראל ערבין זה בזה וכו' ע"ש. הרי מכח קושיא החליטו תוס' דטעמא דמוציא זה את זה מטעמא דערבות וא"כ כהן ולוי שפיר מוציא אחרים משא"כ בנשים. איברא שפיר תמהו תוס' שהרי בלאו הכי איכא נמי נפקותא בספק אם בירך אם לאו דקי"ל בטוש"ע סי' ר"ט בברכת המזון דיחזור ויברך משום דהוי ספק דאורייתא והלכך קשיא להו שפיר כהנים ולוים נמי תיבעי אם הם בבהמ"ז מן התורה או מדרבנן ונ"מ לכהן ולוי שנסתפק אם בירך אם לאו ומצאתי אח"כ שכתב המעיו"ט על הא דאמר לנ"מ לאפוקי אחרים כו' המ"ל דנ"מ אם ספק שבירכו אלא דהא עדיפא שאע"פ שהאיש וכו'. ושמחתי שכוונתי באותו נפקותא לדעת הגדול אמור מעתה בטעמא דערבות שכתבו תו' לקמן מ"ח והרא"ש בענין דהכא. אכתי אינו מסולק התמיה שתמהתי וכהנים ולוים נמי תבעי ונ"מ לענין ספק אם בירך כדאמרן לפיכך כתב המעיו"ט מה שנ"ל לתרץ דמכהנים ולוים לא קשיא כלל שהרי היה להם מ"ח עיירות ומיהו כנראה דתו' ממאנים בזה משום דאותן מ"ח עיירות לא היה לכהנים ולוים לבדם כי נתנו גם כן לכל ישראל לקליטה כדאיתא מכות י"ג והיה לכם הערים למקלט ע"ש גם אינו מוכרח שבשביל הערים שנתנו להם לערי מקלט יחשב לארץ הטובה. ברם מה שכתבתי מהא דקי"ל דכהנים ולוים דמתוודים פרשת הווידוי ואת האדמה אשר נתת לנו דהיינו אלף אמה מגרש שהיו נוטעין וזורעין בהם שפיר מיושב תמיהת התוס' ויתכן פירש"י והר"ם והרא"ש. וראיתי באליהו רבא רס"י קפ"ו כתב בזה"ל לבוש הואיל ולא נטלו כלום וכהנים ולוים שאני דמ"מ נתנו להם מ"ח עיירות ושייך שפיר אשר נתן לך אבל בתוס' ברכות דף כ' מסיק זה לתמיה קיימת ולכן פירשו דהספק הוא משום ברית ותורה גם לפ"ז היה קשה למה כהנים מביאין בכורים ואין קורין ע"כ. ולקוצר דעתי לא מצאתי נשנית דבר זה דכהנים מביאין ואין קורין ואדרבה מהרמב"ם בפ"ד מה' בכורים שהעתקתי לעיל מבואר להדיא דכהנים מביאין בכורים וקורין. ואתן הודאה על חלקי כי מקום הניחו לי. וכוונתי בס"ד אל האמת שמצאתי במרדכי פרק מי שמתו סעיף ס"ב כתב בזה"ל נשים בבהמ"ז דאורייתא או דרבנן נ"מ לאפוקי אחרים ידי חובתן פי' רש"י משום דכתיב על הארץ הטובה אשר נתן ונשים לא נטלו חלק בארץ ולפ"ז כהנים ולוים פטורים ופלוגתא היא בתוספתא אמר ר' יוסי ר' מאיר היה אומר הכהנים היו מביאין ולא קורין לפי שלא נטלו חלק בארץ. ואני אומר מביאין וקורין כשם שנטלו לוים כך נטלו כהנים בשדה מגרש ר' יוסי ור"מ הלכה כר"י וכו' ע"כ ולולי דמסתפינא הייתי אומר אילו ראו תו' תוספתא לא השיגו על רש"י. גם מהכסף משנה נתעלמה תוספתא זו שהעתיק המרדכי שהרי בפ"ד מהלכות בכורים אהא שכתב הרמב"ם דכהנים ולוים מביאין וקורין כתב הכ"מ דלמד הרמב"ם כן מדין ווידוי מעשר בסוף תרא דמעשר שני דס"ל לר' יוסי הכי. והוי לי' לכסף משנה להביא ראיה מדין בכורים עצמו דס"ל לר' יוסי הכי בתוספתא. גם בפירש"י בנמוקי החומש שכתב בפ' תבא כ"ו פסוק י"א אתה והלוי אף הלוי חייב בבכורים אם נטעו בתוך עריהם. והגר אשר בקרבך מביא ואינו קורא שאינו יכול לומר לאבותינו ע"כ וכו'. והנה גבי לוי לא כתב רש"י דאינו קורא אלא דר"ל דהלכתא כר' יוסי דכהנים ולוים מביאין וקורין שיוכלו לומר לאבותינו וגם אשר נתת לי שיש להם ערי מגרש כלומר מה שגדל במגרש הערים. סוף דבר קושי' האליהו רבה. ממני שגבה. היאך החליט דכהנים אין קורין. והוי יודע דאיכא בינייהו לדינא בין הפרושים דלפירש"י והרא"ש והר"ב דקיימ' נשים בתיקו משום דלא נטלו חלק בארץ א"כ בגרים ועבדים משוחררים דקי"ל במשנה י"ד דסוף מעשר שני הנ"ל דלכ"ע דגרים ועבדים אינם מתודין שאין להם חלק בארץ נמי תבעיא אם חייבים בברכת המזון דאורייתא או דרבנן ונ"מ בנסתפק אם בירכו אם לאו. עוד נ"מ אם יכולין גרים ועבדים להוציא אחרים ואם הם דרבנן אינם מוציאים את אחרים דבהו לא שייך ערבות. לפי מ"ש רש"י בנדה י"ג בענין קשי' גרים לישראל והסכימו תוס' על ידו ד"ה קשים גרים וכו' מה שמקשה רש"י וכו' מיהו במכילתין וכו' ע"ש וכ"כ תוס' יבמות מ"ז דבסוטה ל"ז מוכח דגרים אינם בכלל ערבות וכן כתבו התוס' בקדושין ע' ד"ה קשים וכו' וע"ש שכתבו כל זה בשם יש מפרשים וכו' ולאו מילתא וכו' כאילו לא ידעו שכל זה כתובה ברש"י דנדה. ותוספות בעצמן העתיקו ביבמות ובנדה דברים אלו בשם רש"י דנדה. גם לפי' שכתבו תוס' נשאר עבדים בספק אם הוא בברכת המזון דאורייתא או דרבנן אע"פ שהוא בכלל על בריתך שחתמת בבשרינו אינו בכלל על תורתך שלמדתנו ולפי שעה לא מצאתי התעוררות בזה לענין דינא בפוסקים האחרונים וצ"ע אצלי להלכה. ואף בעבדים דלא שכיח עכשיו אין תועלת כל כך אבל וודאי בגרים דשכיח על הרוב לפירש"י והרא"ש מצוה עלינו לבאר דרך הלכה לענין ברכת המזון ועיין מה שכתבתי עוד בס"ד' דבכורים ומשם בארה פלוגתא דר"ת ור"י וטוש"ע א"ח סי' קצ"ט. ובאגב גררא לא אחדול מה שהשבתי לחכם גדול ששאל ממני טעם התחברות להא דאמר רבינא לרבא נשים חייבות בבהמ"ז דאורייתא וכו' דוקא אדסמוך לי' נשים חייבות בקידוש היו' וכו'. אמר אביי מדרבנן אמר לי' רבא וכו' אלא אמר רבא זכור ושמור וכו'. והני נשי וכו'. ולמה לא שאל הדבר הזה על המשנה וכזה"ל ראיתי שכתב הגאון בפני יהושע בזה"ל אמר לי' רבינא לרבא נשים חייבות בבהמ"ז דאורייתא או דרבנן. ולכאורה יש לדקדק דלעיל אפסקא דברכת המזון הוי לי' לאתויי ואמאי הפסיק במימרא דרב אדא ב"א בקידוש היום. ולמאי דפרישית בסמוך יש ליישב משום דבלאו הכי ה"א דאין שום סברא לחייב הנשים מדרבנן משום בל תוסיף משא"כ השתא דאמר אביי מדרבנן ורבא נמי לא מהדר לי' אלא לדבריו דאליבי' פשיטא דליכא בל תוסיף ומ"ה בעיא מיני' רבינא מרבא דנשים בבהמ"ז דאורייתא או דרבנן כיון דמצינן למימר דמדרבנן הוא ואין להקשות וכו' וע"ש. ומלבד שהם קצת על דרך רחוקה גם דבריו של גדול לא הבנתי דעכ"פ לרבא דס"ל להדיא בר"ה כ"ח דשלא בזמנו אינו עובר בבל תוסיף שלא בכוונה א"כ אין שייך בל תוסיף בנשים כמבואר בתוס' עירובין צ"ו ד"ה מיכל וכו' וכ"כ הגאון המחבר לעיל ע"ש. וא"כ רבינא דהוי שאל לרבא בעצמו הוי מצי לשאול דבר זה נשים חייבות בבהמ"ז וכו' לעיל בפסקא דבה"מ והדרי קושי' לדוכתי' ואמאי הפסיק במימרא דרב אדא ב"א וזה תשובתי דבלאו הכי איכא למידק קצת במתניתין דקחשיב דנשים חייבות בתפילה ובמזוזה ובבהמ"ז למה לא קחשיב דמחייבת בקידוש היום ואין לומר דלא קחשיב אלא חיובא דמדרבנן הא לית' דמזוזה וודאי חייבת דאורייתא דמ"ע שלה"ג וצא"ל דמתני' לא קחשיב אלא חיובא דאורייתא ובתפילה נמי דאורייתא היא כמ"ש הרמב"ם דתפילה מן התורה דכתיב ולעבדו בכל לבבכם עבודה שהיא בלב וכבר הארכתי בזה במקום אחר ונדפס קצת משמי בספר זכרון יוסף וס"ל לרבינא כאביי דקידוש היום ליתא אלא מדרבנן והלכך לא קחשיב במתניתין נמצא מוכרח דבהמ"ז דתנן במתנית' היינו מדאורייתא אבל לרבא דעסק עכשיו לומר בהחלט דנשים חייבות בקידוש היום מן התורה וע"כ דלא חש להא משום דפשיטא הא מכח קרא דזכור ושמור הלכך לא צריך למיתני או שיש לו טעם אחר הוא דלא קחשיב במתני' לקידוש היום שפיר אמר לי' רבינא דעכשיו נולד לו הספק נשים בבהמ"ז דאורייתא או דרבנן. ואתה הקורא תן דעתך כדי שתתחונן:
    5 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yein HaTov, Part II, Orach Chayim 2:10 history »
    Version: Jerusalem, 2006 (Hebrew)
    ואסיים במה שסיים בתשובת ירך אברהם הנ"ל וזה לשונו: "על כן אמרתי וגמרתי לחלוץ ולהניחן על הסדר, ומה גם לדברי הרדב"ז חדשות (סי' תקכ"ט) בסיומא דפסקא הכי אמר, כי לפי סודן של דברים אין ראוי לשנות הסדר, כי הוא משנה סדרי בראשית דמעלין בקודש ואין מורידין. וגם כי אין לנו עסק בנסתרות ואין אתנו יודע עד מה, מכל מקום כל כמה דמצינן לתקן עבדינן ולא לקלקל. גם כי מה שכתב הרדב"ז הוי באם פגע ולא בשהניח, מכל מקום מטעם דמעלין בקודש ןולא מורידין, לדעתנו הענייה צריך דוקא לחלוץ ולהניחן כסדרן. והמעיין ישפוט בצדק את הקדוש והקריב אליו, והנראה לענ"ד כתבתי" עכ"ל עיין שם.
    5 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yein HaTov, Part I, Orach Chayim 24:20 history »
    Version: Jerusalem, 2006 (Hebrew)
    הנה הארכתי בהעתקת דברי הפוסקים שראיתי בחפשי בחופזי שדברו בענין זה, למען תעמוד על אמיתות הדברים להוציא מלב החכם המערער. ואף שמצאתי בחדושי הרמב"ן שבת (דף ק"ג) דקפיד מאד בספרים תפילין ומזוזות על שנוי צורת האותיות, ויש להעיר מדבריו על מה שכתב בשמו מהר"י קשטרו בתשובה הנ"ל, מכל מקום כבר כתוב שם בחדושי הרמב"ן עצמו הגהה שדבריו הם חידוש שלא כמשמעות הפוסקים, עיין שם, ועיין עין יצחק (יו"ד סי' כ"ח). ןואוחילה לאל אחלה פניו, ינחני בדרך אמת תמיד כל הימים.
    5 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yein HaTov, Index 2:8 history »
    Version: Jerusalem, 2006 (Hebrew)
    ח בדין חמאה של גוים
    5 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 965:9 and 2 others »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    ויהושע בן נון מלא רוח חכמה מפני מה כי סמך משה את ידיו עליו. וישמעו אליו (כל) בני ישראל אין לך משמע גדול מזה. ויעשו כאשר צוה ה' את משה ועדין לא ניתן מוראו [של יהושע] עליהם שנאמר בעת ההיא גדל ה' את יהושע וגו' באותה שעה ניתן מוראו עליהם (כתוב ברמז תקי"ט):
    5 days, 3 hours ago
    2 related »
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 955:5 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    ברך ה' חילו בנכסים, מכןאן אמרו רוב כהנים עשירים הם, משום אבא הדורש אמרו נער הייתי גם זקנתי וגו' זה זרעו של אהרן, ופעל ידיו תרצה שמרצה את ישראל לאביהם שבשמים. מחץ מתנים קמיו כל מי שמעורר על הכהונה מיד נופל.
    5 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 954:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    ויהי מתיו מספר, גבורים בכח, גבורים בתורה, גבורים בכח שנאמר מתיך בחרב יפולו וגבורתך במלחמה, גבורים בתורה שנאמר גבורי כח עושי דברו, ואומר בארה בנו אשר הגלה תגלת פלאסר מלך אשור הוא נשיא לראובני. מר זוטרא בר טוביה אמר מנין לתחיית המתים מן התורה שנאמר יחי ראובן ואל ימות, יחי ראובן בעולם הזה ואל ימות לעולם הבא. יחי ראובן ואל ימות והיאך ידע משה שמחל לו הקב"ה, י"ב אבנים היו על לבו של אהרן והיו כלן מבהיקות ידע משה שמחל לו ועלה מן המנין שנאמר ויהי מתיו מספר. וזאת ליהודה, וזאת לשמעון וזאת ללוי לא אמר אלא וזאת ליהודה, מכאן אתה למד שבקש על יהודה כדרך שבקש על ראובן, לשמעון אינו מזכיר אלא מן הצד שמע ה' קול יהודה מפני שהיה בגורלו שנאמר ויאמר יהודה לשמעון אחיו עלה אתי בגורלי. יחי ראובן ואל ימות וזאת ליהודה, ראה ראובן את יהודה שעמד והודה אף הוא הודה את מעשיו, הוי יהודה גרם לראובן שהודה במעשיו, עליהם הכתוב אומר אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם להם לבדם נתנה ארץ ולא עבר זר בתוכם. שמע ה' קול יהודה מלמד שנתפלל משה על שבטו של יהודה ואמר לפניו רבש"ע כל זמן ששבטו של יהודה שרוי בצער ומתפלל לפניך אתה מעלה אותו מתוכה. ואל עמו תביאנו שנקבר עם אבות בארץ, ר' יהודה אומר וכי עצמות יוסף בלבד העלו בני ישראל ממצרים והלא כל שבט ושבט העלו עצמות שבטו ממצרים, ומה תלמוד לומר ואל עמו תביאנו, שנקבר עם אבות (בקבורה) [במערה]. ר"מ אומר הרי הוא אומר בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען, אני נקבר בה ןואין אחר נקבר בה, ומה תלמוד לומר ואל עמו תביאנו, שנקבר עם אבות בארץ. ידיו רב לו בשעה שהרג את עשו. ועזר מצריו תהיה בעמדו לפני יוסף.
    5 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan added a connection between Kiddushin 37 and Yalkut Shimoni on Torah 938:36
    (automatic citation link)
    5 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 938:16 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    תניא וקראו לו הן ולא שלוחן. ודברו אליו מלמד שמשיאין לו עצה ההוגנת לו שאם היה הוא ילד והיא זקנה, הוא זקן והיא ילדה, אומרין לו מה לך [אצל ילדה מה לך] אצל זקנה לך אצל כמותך ואל תכניס קטטה לתוך ביתך. מצות חליצה בשלשה דיינין ואפילו שלשתן הדיוטות. תנינא להא דתנו רבנן מצות חליצה בשלשה שיודעין להקרות כעין דיינין, רבי יהודה אומר בחמשה, מ"ט דתנא קמא זקנים שנים ואין ב"ד שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כאן ג'. ור' יהודה זקני שנים זקנים (ארבעה) [שנים] ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד א' הרי כאן חמשה. ותנא קמא האי זקני מאי עביד ליה, מיבעי ליה אפילו שלשתן הדיוטות. ורבי יהודה הדיוטות מנא ליה, נפקא ליה מלעיני דאמר מר לעיני פרט לסומין, מדאיצטריך קרא למעוטי סומין ש"מ דאפילו הדיוטות, דאס"ד סנהדרין בעינן למה לי למעוטי סומין מדתני רב יוסף נפקא [דתני ר"י] כשם שב"ד מנוקין בצדק כך מנוקין מכל מום דכתיב כלך יפה רעיתי וגו', ואידך האי לעיני מאי עביד ליה, א"ל ההוא לכדרבא דאמר צריכי דייני למחזי רוקא כי נפיק מפומא דיבמה דכתיב לעיני הזקנים וירקה. ואידך נמי מיבעי ליה לכדרבא, אלא הדיוטות מנא ליה, נפקא ליה מבישראל ישראל כל דהו. ואידך האי ישראל מאי עביד ליה, מיבעי ליה לכדאמר רב שמואל בר יהודה בית דין של ישראל ולא בית דין של כותים. ואידך בישראל אחרינא כתיב. ואידך מיבעי ליה לכדתניא אמר ר' יהודה פעם אחת היינו יושבין לפני ר' טרפון וכו' (כדלעיל). ואידך מונקרא שמו נפקא, אלא מעתה וקראו שנים ודברו שנים ה"נ לרבי יהודה הרי כאן ט', ההוא מיבעי ליה לכדתניא וקראו לו הן ולא שלוחן וכו' (כדלעיל). והדר בה רבי יהודה דתנן סמיכת זקנים ועריפת עגלה בג' ר' יהודה אומר בה' החליצה והמיאונין בג' ולא פליג ר' יהודה. ש"מ הדר ביה, אמר רבא צריכי דייני למקבע דוכתא דכתיב ועלתה יבמתו השערה. רב פפא ורב הונא בר יהושע עבדי עובדא בחמשה כמאן כרבי יהודה, והא הדר ביה, לפרסומי מילתא בעלמא. היבמה הולכת אחר היבם להתירה, עד כמה, אמר רב אמי אפילו מטבריא לצפורי, מאי קראה וקראו לו זקני עירו ולא זקני עירה. וחלצה נעלו מעל רגלו ולא מעל דמעל. סנדל התפור בפשתן אין חולצין בו שנאמר ואנעלך תחש, ואימא תחש אין מידי אחרינא לא, נעל נעל ריבה. אי הכי אפילו כל מילי נמי, א"כ תחש מאי אהני ליה. תנו רבנן נעלו אין לי אלא נעלו, נעל של כל אדם מנין, תלמוד לומר נעל נעל מכל מקום, אם כן מה תלמוד לומר נעלו, נעלו הראוי לו, פרט לגדול שאינו יכול להלך בו, פרט לקטן שאינו חופה את רוב רגלו, פרט לסנדל המסוליים שאין לו עקב. א"ל רב כהנא לשמואל ממאי דהאי וחלצה נעלו משלף הוא דכתיב וחלצו את האבנים. ואימא זרוזי הוא דכתיב החלצו מאתכם אנשים לצבא, התם ני שלופי (גברי) [מביתא] לקרבא. והכתיב יחלץ עני בעניו, בשכר עניו יחלץ מדינה של גיהנם. והכתיב חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם, בשכר יראיו יחלצם מגיהנם. והכתיב ועצמותיך יחליץ ואמר (רבא) [ר"א] זו מעולה שבברכות ואמר רבא זרוזי גרמי, א"ל אין משמע הכי ומשמע הכי ואס"ד זרוזי הוא ליכתוב רחמנא וחלצה נעלו ברגלו. אי כתב הכי הוה אמינא ברגלו אין בשוקו לא, כתב רחמנא מעל רגלו דאפילו בשוקו, א"כ ליכתוב במעל רגלו מאי מעל רגלו שמע מינה לישנא דמישלף הוא. מן הארכובה ולמטה חליצתה כשרה. ורמינהו רגלים פרט לבעלי קבין, שאני הכא דכתיב מעל רגלו. אי הכי למעלה מן הארכובה נמי מעל ולא מעל דמעל וכו', מן הארכובה ולמעלה חליצתה פסולה, דלא איקרי רגל. והא כתיב ובשליתה היוצת מבין רגליה כו', ולא עשה רגליו, ויבוא שאול להסך את רגליו, בין רגליה כרע נפל לישנא מעליא. חלצה בשמאל חליצתה פסולה, ורבי אלעזר מכשיר. מ"ט דרבנן, ילפינן רגל רגל ממצורע מה להלן בימין אף כאן בימין. ורבי אלעזר לא יליף והתניא רבי אלעזר אומר מנין לרציעה שהיא באזן ימין נאמר כאן אזן ונאמר להלן אזן מה להלן בימין אף כאן בימין, אמר ר' יוחנן מוחלפת השיטה. רבא אמר לעולם לא תיפוך, אזן אזן מופני רגל רגל לא מופני, וכי לא מופני מאי פרכת משום דאיכא למיפרך מה למצורע שכן טעון עץ ארז ואזוב ושני תולעת. לוי נפק לקרייתא בעו מיניה גידמת מהו שתחלוץ יבמה שרקקה דם מהו שתחלוץ אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת מכלל דאיכא כתב דלאו אמת, לא הוה בידיה, אזיל שאל בי מדרשא א"ל מי כתיב וחלצה ביד ומי כתיב ורקקה רוק, אבל אגיד לך הרשום בכתב אמת וכי יש כתב שאינו אמת, ל"ק כאן בגזר דין שיש עמו שבועה כאן בגזר דין שאין עמו שבועה, כדרב שמואל בר אמי אמר רבי יוחנן דאמר מנין לגזר דין שיש עמו שבועה שאינו מתקרע שנאמר לכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי. ל"א רבינו הוה עבר על סימוניא יצאואנשי סימוניא לקראתו, אמרו לו רבינותן לנו אדם אחד שיהא מקרא ואתנו ומשנה אותנו ודן את דינינו, נתן להם ר' לוי בר סיסי, ועשו לו בימה גדולה והושיבו אותו למעלה הימנה ונתעלמו דברים ממנו, שאלו ממנו שלש שאלות גידמת במה היא חולצת ולא השיבן, רקקה דם מהו ולא השיבן, אמרו דילמא לית הוא בר אולפן דילמא בר אגדה הוא, נשאליה קראי א"ל מהו דכתיב הרשום בכתב אמת, אם אמת למה רשום ואם רשום למה אמת ולא השיבן, כיון שראה שצרתו צרה השכים בבקר והלך לו אצל רבינו א"ל מה עשו בך אנשי סימוניא, א"ל אל תזכירני צרתי שלש שאלות שאלוני ולא יכולתי להשיבן, א"ל ומה אינון, א"ל גידמת במה היא חולצת, א"ל ולא היית יודע מה להשיב, א"ל אין אפילו בשיניה אפילו בגופה, רקקה דם מהו א"ל ולא היית יודע מה להשיבן, א"ל אם היה בו צחצוחית של רוק כשר ואם לאו פסול, אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת אם אמת למה רשום ואם רשום למה אמת, א"ל ולא היית יודע מה להשיבן, א"ל רשום עד שלא נגזרה גזרה, אמת משנגזרה גזרה, א"ל ולמה לא השבת אותם כשם שהשבת אותי, א"ל עשו לי בימה גדולה והושיבוני למעלה הימנה (ותפח) [וטפת] רוחי עלי ונתעלמה הלכה ממני, קרא עליו רבי אם נבלת בהתנשא. רבי עקיבא אומר מי גרם לך להתנבל בדברי תורה ע"י שנשאת עצמך בהון, רבי יוחנן אמר כל המנבל עצמו על דברי תורה בה תנשא ואם זמות יד לפה:
    5 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 930:10 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    לא יהיה כלי גבר על אשה, מה תלמוד לומר, אם ללמד שלא ילבש איש שמלת אשה ואשה שמלת איש הרי כבר נאמר תועבה ואין זה תועבה, אלא שלא ילבש איש שמלךת אשה וישב בין הנשים ואשה שמלת איש ותשב בין האנשים. רבי אליעזר בן יעקב אומר מנין שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה, תלמוד לומר לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר וגו' שלא יתקן איש בתקוני אשה. תנו רבנן המעביר בית השחי ובית הערוה הרי זה עובר משום לא יהיה כלי גבר על אשה. הגוזז שתי שערות בשבת חייב וכן לקרחה, רבי אליעזר אומר אחת, ומודים חכמים לרבי אליעזר במלקט לבנות מתוך שחורות שאפילו אחת חייב, ודבר זה אפילו בחול אסור מתוך שחורות שאפילו אחת חייב, ודבר זה אפילו בחול אסור משום שנאמר לא ילבש גבר שמלת אשה. כי תועבת ה' וגו', קרוי חמשה שמות חרם תועבה שנאוי משוקץ ועול. העושה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין לו את ימיו, אמר הקב"ה אם קיימתם מצות שלוח הקן אפילו היית עקר ולא מוליד חייך שאני פוקדך בבנים שנאמר שלח תשלח אם עשית כן ואת הבנים תקח לך. כי יקרא קן צפור לפניך זה שאמר הכתוב אורח חיים פן תפלס (כתוב ברמז רצ"ח):
    5 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 897:5 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    מקצה שלש שנים יכול בחג, תלמוד לומר כי תכלה לעשר. יכול בחנוכה, תלמוד לומר קץ ולהלן נאמר קץ מה קץ האמור להלן רגל אף קץ האמור כאן רגל. אי מה קץ האמור להלן חג הסוכות אף קץ האמור כאן חג הסכות תלמוד לומר כי תכלה לעשר רגל שהמעשרות כלין בו, הוי אומר זה חג הפסח. מכאן אמרו ערב י"ט האחרון של פסח של רביעית ושל שביעית היה ביעור, ברביעית מפני מעשר עני שבשלישית בשביעית מפני מעשר עני שבששית. יכול אף שנה שביעית תהא חייבת במעשר, תלמוד לומר שנת המעשר, שנה שחייבת במעשר, יצאה שביעית שאינה חייבת במעשר. יכול יהו שני מעשרות נוהגין בה, תלמוד לומר שנת המעשר מעשר אחד נוהג בה ואין שני מעשרות נוהגין בה. אין לי אלא מעשר עני שבו דיבר הכתוב, מנין לרבות שאר מעשרות, תלמוד לומר מעשר תבואתך ריבה. תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההיא מלמד שמוציאין אותו ממקום טומאה למקום טהרה. יכול אף של שאר שנים יהו מוציאין אותו ממקום [טומאה למקום] טהרה, תלמוד לומר בשנה ההיא, של שנה ההיא אתה מוציא ואי אתה מוציא של שאר שנים ממקום טומאה למקום טהרה. של שנה ההיא אתה מבער ואי אתה מבער ירק שיצא מראש השנה ועד פסח. והנחתו בשעריך ואם אין שם עני הניחו באוצר, אינו יודע מי נדחה מפני מעשר עני אם מעשר ראשון אם מעשר שני, תלמוד לומר ובא הלוי כי אין לו חלק יבוא הלוי ויטול חלקו מ"מ דברי ר' יהודה. ר' אליעזר אומר א"צ הרי הוא אומר ולבני לו הנה נתתי את כל מעשר בישראל לנחלה, מה נחלה איזה זזה אף מעשר ראשון אינו זז. יכול אף לקט שכחה ופאה יהו חייבין במעשר, תלמוד לומר ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך, דברים שאין במעשר, תלמוד לומר ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך, דברים שאן לו בהן חלק ונחלה עמך אתה נותן לו, יצאו אלו שיש בהם חלק ונחלה עמך. והגר והיתום והאלמנה יכול בין חסרין ובין שאין חסרין ואל תתמה שהרי הוא אומר לא תחבול בגד אלמנה בין עניה בין עשירה, תלמוד לומר לעני, מה עני חסר אף כולם חסרין. יכול בין בן ברית ובין שאינו בן ברית, תלמוד לומר לוי, מה לוי בן ברית אף כולן בני ברית. ואכלו ושבעו תן להם כדי שבען, מכאן אמרו אין פוחתין לעני בגורן מחצי קב חטים או קב שעורין. בשעריך מלמד שאין מוציאין אותן מן הארץ לחוצה לארץ, אמרו משפחת בית נבלטה היתה בירושלים ונתנו להן שש מאות ככרי זהב ולא רצו להוציאן חוץ לירושלים. תנן התם קונם איני נהנה לבריות אינו יכול להפר ויכולה ליהנות בלקט שכחה ופיאה, ולא קתני ובמעשר עני. והתניא בברייתא ובמעשר עני, אמר רבא ל"ק כןאן במעשר עני המתחלק בתוך הבית [דכתיב ביה נתינה ונתת ללוי לגר מש"ה אסור ליה לאיתהנוי, כאן במעשר עני המתחלק בתוך הגרנות כיון] דכתיב והנחת בשעריך שרי ליה לאתהנויי:
    5 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 845:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    לא תנסו את ה' אלהיכם. נוח לקנות שונא וקשה לקנות אוהב נוח לעלות לבימה וקשה לירד. ועינו של אדם קשה לו מכל. משל למה"ד לאשה שעשתה כשפים לעצמה שלא תלד, באו הרופאים לרפאותה אמרה אין אתם יכולין אני עשיתי לעצמי שנאמר עיני עוללה לנפשי, אמר דוד אני עשיתי לעצמי. שאמרתי למקום המות נברא בשביל אשתו של אדם זווגהו לי ואני עוקרו שהוא מפיל בחורים מערבב חתנים מעביר מלכים. אברהם אבינו נמסר בידו וכן האבות והשבטים בחנני ה' ונסני צרפה כליוןתי ולבי (שאני) [שאיני] מן הראשונים, אדם באשתו לא עמד אני עומד. נח נשתכר ואני כוס ישועות אשא. אברהם חנן את המלכים ואני עד הכרית כל זכר באדום. יצחק כהו עיניו ואני עשה סטים שנאתי, יעקב הריב עם המלאך ואני נצחתי אותו דכתיב ויאמר למלאך המשחית בעם הערף ידך. ראובן בכור ואני בכור אתנהו. שמעון ולוי קנאו בשכם ואני בגלית. יהודה גור אריה יהודה ואני כלב האריה. יששכר יודעי בינה ואני בכל דרכיו משכיל. זבולון ביום ואני ושמתי בים ידו. דן נחש ואני נחש, נפתלי אילה שלוחה ואני משוה רגלי כאילות. גד גדוד יגודנו ואני ארדוף אחרי הגדוד הזה. אשר שמנה לחמו ואני אכלתי לחם הפנים. יוסף יפה תואר ואני איש תואר. בנימין בין כתפיו שכן ואני בונה אותו. בחנני ה' ונסני א"ל המקום לא תוכל לעמוד, משל למה"ד למלך ששלח לגיונותיו להחריב עיר, אמר אפוטרופוס אחד אני אחריבנה, משל לגבור שצד אריה בא אחד למשכו, א"ל אני בקושיא תפשתי אותו וזה אומר תן לי למשכו. אמר הקב"ה לדוד ותאחז במשפט ידי ואתה מבקש להשפט שפטני אלהים:
    5 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 842:2 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    רבי יונה משתעי ודברת בם מכלל שיש לך רשות לדבר בם. הקורא את שמע ופגע בו רבו או מי שגדול הימנו, בפרקים שואל מפני הכבוד ואצ"ל שמשיב, באמצע שואל מפני היראה ואצ"ל שמשיב דברי רבי מאיר, רבי יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד, בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם, ב"ש אומרים בערב כל אדם יטה ויקרא ובבקר יעמוד שנאמר ובשכבך ובקומך, וב"ה אומרים כל אדם קורא כדרכו שנאמר ובלכתך בדרך, אם למה נאמר בשכבך ובקומך, בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם עומדים. בשלמא ב"ה קאמרי טעמא דידהו וטעמא דב"ש, אלא ב"ש מ"ט לא אמרי כב"ה, אמרי לך ב"ש אס"ד להכי הוא דאתא ליכתוב רחמנא בבקר ובערב, בשכבך ובקומך ל"ל, ש"מ שכיבה שכיבה ממש קימה קימה ממש, (וב"ה כתב בלכתך בדרך), וב"ש [האי ובלכתך בדרך מאי עביד ליה], מבעי ליה לכדתניא (בשבתך בביתך) [ובלכתך בדרך] פרט לחתן הכונס את הבתולה פטור, (בלכתך) [בשבתך בביתך] פרט לעוסק בדבר מצוה וכו' דליכתוב רחמנא בלכת ובשבת מאי בשבתך ובלכתך, בשבת ובלכת דידך הוא דמחייבת הא בשבת ובלכת דמצוה פטירת. וב"ה הא כתיב בשבתך ובלכתך בדרך למה לי, שמע מינה [דאפילו בדרך נמי קרי]. מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים עד חצות, ר"ג אומר עד שיעלה עמוד השחר. תנא אקרא קאי דכתיב בשכבך ובקומך. בשכבך ובקומך הוי מצות עשה שהזמן גרמא, והיינו דתנן נשים ועבדים וקטנים פטורין מק"ש ומן התפילין. וקשרתם אלו בקשירה ואין ויאמר בקשירה. שהיה בדין אם קדש לי והיה כי יביאך שאינן בשנון הרי הן בקשירה ויאמר שהוא בשנון אינו דין שיהא בקשירה, תלמוד לומר וקשרתם בקשירה ואין ויאמר בקשירה. ועדין אני אומר אם קדש לי והיה כי יביאך שקדמום מצות אחרות הרי הן בקשירה, עשרת הדברות שלא קדמום מצות אחרות אינו דין שיהו בקשירה, אמרת ק"ו אם ויאמר שהוא בשנון אינו בקשירה עשרת הדברות שאינן בשנון אינו דין שלא יהו בקשירה. והרי קדש לי והיה כי יביאך יוכיח שאינן בשנון והרי הן בקשירה והן יוכיחו לעשרת הדברות שאף על פי שאינן בשנון יהו בקשירה, תלמוד לומר וקשרתם אלו בקשירה ואין עשרת הדברות בקשירה. וקשרתם לאות על ידך כרך אחד של ארבע טוטפות. שהיה בדין הואיל ואמרה תורה תן תפילין ביד ותן תפילין בראש מה של ראש ארבע טוטפות אף של יד ארבע טוטפות, תלמוד לומר וקשרתם לאות על ידך וכו' (כדכתוב ברמז דכ"א). אמר רבי יוחנן איזהו בן העולם הבא זה הסמוך גאולה של ערבית לתפלה של ערבית, ורבי יהושע בן לוי אומר תפלות באמצע תקנום, במאי קמיפלגי, איבעית אימא סברא ואיבעית אימא קרא. איבעית אימא סברא דרבי יוחנן סבר גאולה מאורתא נמי הואי, ורבי יהושע בן לוי סבר גאולה מאורתךא לא הואי, ואבעית אימא קרא בשכבך ובקומך רבי יוחנן סבר מקיש שכיבה לקימה מה קימה ק"ש ואמח"כ תפלה אף שכיבה ק"ש ואחר כך תפלה, ורבי יהושע בן לוי סבר מה קימה ק"ש סמוך למטתו אף שכיבה ק"ש סמוך למטתו. והשכיבנו כיון דקבעוה רבנן בגאולה כגאולה אריכתא דמיא, וכן בשחרית בתפלה הוא אומר ה' שפתי תפתח כיון דקבעוה רבנן בתפלה, כתפלה אריכתא דמיא:
    5 days, 3 hours ago
  • Elon Weintraub published a new Source Sheet, Moshe and the Angels.
    5 days, 5 hours ago
  • Rabbi Drew Kaplan published a new Source Sheet, Yosef and His Brothers Drink...and Get Drunk.
    5 days, 9 hours ago
  • George B published a new Source Sheet, Essay: Halachic Basis for Cannabis.
    5 days, 10 hours ago
  • Mike Edery translated Siddur Sefard, Weekday Shacharit, The Shema 25 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    The real chilazon the tekhelet comes from is the sea worm bonellia viridis. See the full article at parshasheets.com and scroll down to identifying chilazon.¶
    5 days, 11 hours ago
  • Rabbi Drew Kaplan published a new Source Sheet, What Did Pharoah’s Drink-Purveyor Do to Land Him in Prison?.
    5 days, 11 hours ago
  • Julie Stern Joseph published a new Source Sheet, Vayeshev: The Consequences of Favoritism.
    5 days, 12 hours ago
  • Yedida Eisenstat edited the text info of Haggahot Ya'avetz on Mishnah Sheviit. details »
    5 days, 13 hours ago
  • Yedida Eisenstat edited the text info of Tomer Devorah. details »
    5 days, 13 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Ba'al Shem Tov, Miketz 1:1 and Bereshit Rabbah 89:1
    5 days, 14 hours ago
  • Jeffrey Hoffman published a new Source Sheet, Al HaNissim for Hanukkah.
    5 days, 14 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Mikdash Melekh on Zohar 1:117a:5 and Rashi on Daniel 8:14:1
    5 days, 14 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Daniel 7:25 and Mikdash Melekh on Zohar 1:117a:5
    5 days, 14 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Mikdash Melekh on Zohar 1:117a:5 and Rashi on Daniel 7:25:4
    5 days, 14 hours ago
  • Benjamin Davidson edited Tosefta Kelim Batra 3:3 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    [A block with a cavity of] one-fourth of a <i>kav</i>, that one filled with pieces of wood and affixed them: Rabban Shimon ben Gamaliel and Rebbi render it impure until it is affixed with a nail. Said Rabbi Akiva, they only mentioned the "gripping place (i.e., the handle)" (Kel. 25:7) in regards to cups, so that one would not drink and defile one after another. Impure liquids that placed on the gripping place of a cup and he touched a pure loaf of bread to them: The loaf is defiled. Pure liquids that were placed on the gripping place of a cup and he touched an impure loaf of bread to them: The liquids are defiled. Impure liquids that were placed on the ground and he touched them [with a cup] whose outer sides were pure, the gripping place defiles the outer sides of the cup. Pure liquids that were placed on the ground and they touched the gripping place of a cup whose outer sides were impure: The liquids are defiled.<br>Rabbi Meir says, [the laws concerning the purity status of various parts of a vessel] apply to impure hands (Kel. 25:7). How so? It is possible to say (alt., "It is <i>im</i>possible to say" (GR"A)), in regards to [a vessel that has been] dried, for hands cannot defile that which is dried. It is impossible to say, in regards to [a vessel] filled with liquids, for unless he touches them, the liquids are not defiled. Conclude from this that his hands were impure and the outsides of the cup were pure, and the liquid dripped onto the outer sides of the cup. He may hold onto it by the gripping place, and he need not be concerned lest the liquids the were on the outer sides of the cup defiled him due to his hands, and that he went back and defiled the cup (Kel. 25:8).
    5 days, 14 hours ago
  • Yavni Bar-Yam added a connection between Rashi on Daniel 7:25:4 and Rashi on Daniel 8:14:1
    5 days, 14 hours ago
  • Mike Edery edited Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Blessings of the Shema, Shema 7 and 2 others »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    And it will be— if you vigilantly obey My commandments which I command you this day, to love Adonoy your God, and serve Him with your entire hearts9 and with your entire souls— that I will give rain for your land in its proper time,10 the early (autumn) rain and the late (spring) rain;11 and you will harvest your grain and your wine and your oil. And I will put grass in your fields for your cattle, and you will eat and be satisfied. Beware lest your hearts be swayed12 and you turn astray, and you worship alien gods and bow to them. And Adonoy’s fury will blaze among you, and He will close off the heavens and there will be no rain and the earth will not yield its produce; and you will perish swiftly13 from the good land which Adonoy gives you. Place these words of Mine14 upon your hearts and upon your souls,— and bind them for a sign upon your hands, and they shall be for totafos between your eyes.15 And you shall teach them to your sons, to speak them16 when you sit in your house, and when you travel on the road, and when you lie down and when you rise. And you shall write them upon the doorposts of your house and upon your gateways. In order that your days be prolonged, and the days of your children, upon the land which Adonoy swore to your fathers to give them [for as long] as the heavens are above the earth.
    5 days, 15 hours ago
    2 related »
  • Richard Friedman translated Rashbam on Genesis 39:9:1 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    HE HAS WITHHELD NOTHING FROM ME from being ruler over everything EXCEPT YOURSELF.
    5 days, 16 hours ago
  • Richard Friedman translated Rashbam on Genesis 39:6:1 and 3 others »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    (1) WITH HIM THERE, HE PAID ATTENTION TO NOTHING in the house --
    5 days, 16 hours ago
    3 related »
  • Rabbi Anita Silvert published a new Source Sheet, Verses:Where Broadway and Torah Meet -  Darkness and Light.
    5 days, 17 hours ago
  • Richard Friedman translated Rashbam on Genesis 39:1:1 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    CAPTAIN OF THE GUARDSMEN; OF THE SLAUGHTERERS [SAR HATABAHIM; JPS: PREFECT]. The one by whom cases of homicides are adjudicated, and prisoners are in his jail.
    5 days, 17 hours ago
  • Rebecca Rosenthal published a new Source Sheet, Does Intention Matter? The Case of Joseph and His Brothers.
    5 days, 18 hours ago
  • Wilhelm Jeremie added Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 262:1 and 7 others »
    Version: Dr J.Wilhelm - Milah [fr] (English)
    On ne circconcit pas avant que le soleil se lève le huitième jour après la naissance (mais juste après l'aube c'est permis). Toute la journée est valable pour la circoncision, mais les personnes zélées s'empressent de remplir la mitsvah et la font dès le matin. Même si la circoncision n'est pas faite au jour exact, elle doit être faite pendant la journée. Glose : Si la circoncision a eu lieu la nuit, il faut refaire le prélèvement du sang de la circoncision (selon le Bartenura dans la Mishna 2, Perek 2 de Méguila). S'il a été circoncis avant le huitième jour et pendant la journée, cela est valide (selon le Rosh dans le chapitre 1 de Mila et selon la réponse du Rashba).
    5 days, 18 hours ago
    7 related »
  • Zalman Denburg added a connection (commentary) between Meiri on Sukkah 4a:3 and Sukkah 4a:6
    5 days, 18 hours ago
  • Yedida Eisenstat edited the text info of Sefer HaKanah. details »
    5 days, 19 hours ago
  • Yedida Eisenstat edited the text info of Reshit Chokhmah. details »
    5 days, 19 hours ago
  • Adir Yolkut published a new Source Sheet, It's Tricky.
    5 days, 19 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 835:4 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    דבר אחר מלך ב"ו אם הוא יושב מדינה הוא ולגיונותיו אינו יכול לעשות המלחמה, אבל הקב"ה אינו כן אלא הוא מלא עולם שנאמר אם יסתר איש במסתרים וגו' הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, ולא הוא אלא לגיונותיו שנאמר התשלח ברקים וילכו. ד"א מלך בשר ודם יוצא מן פלטין אבוקות דולקות לפניו, נכנס לפלטין אבוקות דולקות לפניו, אבל הקב"ה אינו כן אלא נוטל אבוקות ומדליק לפני בניו שנאמר ןוה' הולך לפניהם יומם וגו':
    5 days, 19 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 829:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    אז יבדיל משה שלש ערים. אמר רבי תנחום ברבי חנילאי מפני מה זכה ראובן ויצילהו מידם וגו'. דרש רבי שמלאי מאי דכתיב אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש, א"ל הזרחת שמש לרוצחין. תניא רבי אליעזר בן יעקב אומר מקלט היה כתוב על פרשת דרכים כדי שיכיר הרוצח ויפנה לשם שנאמר תכין לך הדרך עשה הכנה לדרך. רב חמא פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך אם לחטאים יורה ק"ו לצדיקים. דרש רבי סימאי [מאי דכתיב] אוהב כסף לא ישבע כסף זה משה רבינו, אף על פי שידע שלא היו קולטות עד שנבחרו שלש שבארץ כנען אמר מצוה הבאה לידי אקיימנה. כל פרקמטיא שלו באז (כתוב ברמז קע"ד). מה כתיב כאן למען ייטב לך (לבניך אחריך) [והארכת ימים], אמרו ישראל רבש"ע זו היא אריכות ימים אדם הורג נפש בשגגה וגואל הדם רודף אחריו והורגו וכולם מתים של בעונתם, א"ל הקב"ה למשה חייך יפה הם מדברים לך, לך והפרש להם ערי מקלט שנאמר אז יבדיל משה שלש ערים. מזרחה שמש א"ל הקב"ה הזרח שמש לרוצחים, ונתת להם ערי מקלט שיגלו שם, כשם שהשמש הזה מאיר לעולם כך וכו'. לנוס שמה רוצח משל למה הדבר דומה לחרש שהיה עושה איקונין של מלך ונשברה לתוך ידו, אמר המלך אלו לטובתו נשברה היה נהרג, ועכשיו שלא לטובתו יטרד למטלון, כך שופך דם האדם באדם דמו ישפך, אבל מי שהורג נפש שלא בטובתו גולה שנאמר וגם אל אחת הערים האל וחי. יתברך שמו שכן שוקד היאך לזכות את בריותךיו ועל כל העבירות נתן כפרה, על הרע פעמונים שהיה כהן גדול לובש על שולי המעיל, יבוא קול ויכפר על הקול. רוצח נס לערי מקלט, אמר רבי לוי מאן דאכיל קידרא ידע מה טעמא דתבשילא, כיון שא"ל הפרש ערי מקלט, א"ל משה למה, א"ל אם יהא אדם הורג בשגגה יהא בורח לשם, אמר משה שירה חייב אני לומר שאף בי אירע הדבר הזה שהרגתי את המצרי וידל משה אינו אומר אלא אז יבדיל ואין אז אלא שירה שנאמר אז ישיר משה. מזרחה שמש בכל מקום רוח מזרחית קולטת. אדם ויגרש את האדם וישכן מקדם. קין וישב בארץ נד קדמת עדן. רוצח אז יבדיל משה שלש ערים מזרחה שמש. לנוס שמה רוצח (כתוב בסוף אלה מסעי בפסוק וישב בה עד מות הכהן הגדול). שנו רבותינו ערים עללו אין עושין אותם לא (עירין) [טירין] קטנים ולא כרכים גדולים אלא עיירות בינונית ואין מושיבין אותם אלא במקום [מים ואם אין שם מים מביאין להם מים ואין מושיבין אותן אלא במקום שוקים וין מושיבין אותן אלא במקום] אוכלוסין נתעטו אוכלוסיהן מוסיפין עליהן, נתמעטו דיוריהן מביאין להן כהנים לוים וישראלים, ואין מוכרים להם כלי זיין כלי מצודה דברי רבי נחמיה וחכמים מתירין. ושוין שאין פורסין בתוכן מצודות ואין מפשילין בתוכן חבלים כדי שלא יהא רגל של גואל הדם מצויה שם, אמר ר' יצחק מאי קרא וגם אל אחת מן הערים האל וחי עביד ליה מידי דתיהוי ליה חיותא. תנא תלמיד שגלה מגלים רבו עמו שנאמר ונס אל אחת הערים האל וחי עביד ליה מידי דתיהוי ליה חיותא. אמר ר' זירא מכאן שלא ישנה אדם לתלמיד שאינו הגון. אמקר ר' יוחנן הרב שגלה מגלין ישיבתו עמו, אינו והאמר ר' יוחנן מנין לדברי תורה שהן קולטין שנאמר את בצר במדבר וכתיב בתריה וזאת התורה, לא קשיא הא בעידנא דעסיק בהו הא בעידנא דלא עסיק בהו, איבעית אימא מאי קולטין ממלאך המות, כי הא דרב חסדא הוה יתיב וגרים בבי רב ולא הוה קא יכיל שליח [דמה"מ למיקרב לגביה דלא הוה פסיק פומיה מגירסא, סליק ויסיב אארזא דבי רב פקע ארזא ושתיק ויכיל ליה. אמר ר' יוסי ברבי חנינא הארתה לעולמך כשם שהשמש מאיר בשעה שהפרשת ערי מקלט שהיא כפרה לרוצח שנאמר מזרחה שמש לנוס שמה רוצח א"ל ואם יחרבו הערים האלה להיכן בורחין, א"ל יברחו לתורה, מה כתיב בענין הזה וזאת התורה יברח לתורה שכל מי שחושש באחד מאבריו התורה מרפאתו שנאמר רפאות תהא לשריך אלו הצדיקים, אבל רשעים אין להם מנוס שנאמר ועיני רשאים תכלינה ומנוס אבד מנהם, אבל הצדיקים הקב"ה הוא מנוסם שנאמר אלהי צורי אחסה בו וגו', וכן הוא אומר ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה. דאמר ר' יהושע בן לוי מאי דכתיב וזאת התורה אשר שם משה זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו סם המות, היינו דאמר רבא מאן דזכה סמא דחיי ומאן דלא זכה סמא דמותא:
    5 days, 19 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 821:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    דבר ארח רב לך בעל דין שלך הוציא מיתה לכל קטן וגדול שם הוא. אדם הראשון שאכל מן האילן הוא גרם מיתה לכל באי עולם. אמר לפניו רבש"ע לשוא דשו רגלי במרום [ולשוא] רצתי לפני בניך כסוס שיהא סופי רימה ותולעה, משל למה הדבר דומה לאחד מגדולי מלכות שמצא סייף (צוריי) [הנדיי] שאין כמותו בעולם ואמר אין זה ראוי אלא למלך, הביאו דורון למלך אמר המלך חתכ את ראשו, כך אמר משה בדבר שקלסתיך הן לה' אלהיך השמים וגו' בו בלשון אתה גוזר עלי מיתה ואמרת הן קרבו ימיך למות, אמר לו משה (יב) כבר קנסתי מיתה על אדם הראשון, אמר ליה הרי אברהם שקדש שמי בעולם מת, אמר לפניו [רבש"ע אברהם] שיצא ממנו ישמעאל שגזעו מכעיסין לפניך, אמר לו הרי יצחק שפשט צוארו על גבי המזבח מת, אמר (לפי) לפניו [יצחק] שיצא ממנו עשו שהחריב מקדש, אמר לו הרי יעקב שיצאו ממנו י"ב שבטים מת, אמר לפניו יעקב לא עלה לרקיע ולא דשו רגליו ערפל ולא קבל תורה מידך ולא דבר עמך פנים אל פנים, אמר לו הקב"ה רב לך אל תוסף דבר, אמר לו עכשיו יאמרו הדורות אילולי לא מצא במשה מעשים רעים לא היה מסלקו מן העולם, אמר לו כבר כתבתי בתורה ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, אמר לו שמא יאמרו בקטנותו עשה רצונו ובזקנותו לא עשה, אמר לו כבר כתבתי [בתורתי על אשר מעלם בי, אמר לפניו רבש"ע אם רצונך אכנס לארץ ואהיה שם שנים ושלש שנים ואח"כ אמות, א"ל ושמה לא תבוא, אמר לפניו אם לא אכנס בחיי אכנס לאחר מותי, א"ל לא בחייך ולא לאחר מותך, אמר לפניו כל הכעס הזה למה, א"ל כבר כתבתי בתורתי] על אשר לא קדשתם אותי, אמר לו עם כל הבריות תה מתנהג במדת רחמים שנים ושלשה פעמים שנאמר הן כל אלה יפעל אל פעמים ושלש עם גבר ואני עון אחד נמצא בי ואין אתה מוחל לי, אמר לו הרי ששה עונות נמצאו בך, שלח נא ביד תשלח, ומאז באתי אל פרעה, לא ה' שלחני, אם בריאה יברא ה', שמעו נא המורים, והנה קמתם תחת אבותיכם וגו', וכי אברהם יצחק ויעקב חוטאים היו, אמר לפניו ממך למדתי [שאמרת] את מתחות החטאים האלה בנפשותם, אמר לו אי אמרתי בנפשותם ולא כאבותיהם, אמר לו אני יחיד וישראל ששים רבוא הרבה פעמים חטאו לפניך ובקשתי עליהם רחמים ומחלת להם על ששים רבוא השגחת ועלי אין אתה משגיח, אמר לו אינו דומה גזרת צבור לגזרת יחיד, ועוד עד עכשיו היתה השעה מסורה בידך [ומעכשיו אין שעה מסורה בידך] אמר לו רבש"ע עמוד מכסא הדין ושב על כסא רחמים ועונותי יהו נמחלים ביסורין שתביא בגופי ואל תתנני בחבלו של מלאך המות ואם אתה עושה כן אגיד שבחך לכל באי העולם כשם שנאמר לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה, אמר לו זה השער לה' אפילו צדיקים יבואו בו, כשראה שאין משגיחין עליו הלך אצל שמים וארץ אמר להם בקשו עלי רחמים, אמרו לו עד שנבקש רחמים עליך נבקש רחמים על עצמנו שנאמר כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה. הלך אצל חמה ולבנה וכו' עד וחפרה הלבנה ובושה החמה. הלך אצל כוכבים ומזלות וכו' עד ונמקו כל צבא השמים. הלך אצל הרים וגבעות וכו' עד כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה. הלך אצל הים, א"ל בן עמרם מה היום מיומים והלא במטך הכיתני וחלקתני לי"ב שבילין ולא הייתי יכול לעמוד לפניך מפני שהשכינה עומדת לימינך שנאמר מוליך לימין משה ועכשיו מה עלתה לך, כיון שהזכיר הים מה שנעשה בנערותו צווח ואמר מי יתנני כירחי קדם. מיד הלך לו אצל שר הפנים אמר לו בקש עלי רחמים אמר לו כך שמעתי מאחורי הפרגוד שאין תפלתך נשמעת, הניח ידו על ראשו והיה צועק ובוכה ואמר אצל מי אלך [לבקש עלי רחמים]. באותה שעה נתמלא הקב"ה עליו עברה שנאמר ויתעבר ה' על פניו ויקרא, מיד נתקררה דעת של הקב"ה, אמר ליה שתי שבועות נשבעתי אחת שתמות או לאבד את ישראל, לבטל שתיהן אי אפשר ואם תרצה אתה לחיות יאבדו ישראל, אמר לו בעלילה אתה בא עלי יאבד משה ואלף כמותו ואל יאבד אחד מישראל, אמר לו הקב"ה כל צער שאתה מצטער למה, אמר לו מתיירא אני מחבלו של מלאך המות, אמר לו איני מוסרך בידו, אמר לפניו רבש"ע יוכבד אמי (יג) שקהו שיניה בשני בניה יקהו שיניה במיתתי, אמר ליה כך עלתה במחשבה לפני וכך מנהגו של עולם דור ודור ודורשיו עד עכשיו היה חלקך לשרת לפני ועכשיו הגיע חלקו של יהושע תלמידך, אמר לפניו רבש"ע אם מפני יהושע אני מת אלך ואהיה תלמידו, אמר לו אם אתה רוצה לעשות כך עשה, עמד משה והשכים לפתחו של יהושע והיה יהושע יושב ודורש וכפף משה קומתו והניח ידיו על פיו ונתעלמו עיניו של יהושע ולא ראה אותו כדי שיצטער וישלים עצמו למיתה, הלכו כל ישראל לפתחו של משה ומצאוהו בפתחו של יהושע, והיה יהושע יושב ומשה עומד, אמרו לו ליהושע מה עלתה לך שמשה רבינו עומד ואתה יושב, כיון שתלה עיניו וראה מיד קרע את בגדיו וצעק ובכה ואמר רבי רבי אבי אבי ואדוני. אמרו לו ישראל רבינו משה למדנו תורה, אמר להן אין לי רשות, אמרו לו אין אנו מניחין אותך, יצתה בת קול ואמרה להם למדו מיהושע, קבלו עליהם וישב יהושע בראש ומשה רבינו מימינו ואלעזר משמאלו והיה יושב ודורש בפני משה ולא היה יודע מש מה היה יהושע דורש, אחר שעמדו ישראל אמרו לו למשה רבינו סתם לנו את התורה, אמר להם איני יודע מה אשיב לכם, והיה משה רבינו נכשל ונופל, באותה שעה אמר לפניו רבש"ע עד עכשיו בקשתי חיים [ועכשיו] נפשי נתונה לך, וכיון שהשלים נפשו למיתה פתח הקב"ה אמר מי יקום לי עם מרעים מי יעמוד להם בשעת כעסי ומי יבקש עליהם רחמיים בשעה שחוטאין לפני, באותה שעה בא מטטרון ונשתטח לפני הקב"ה ואמר לפניו רבש"ע משה בחייו (שלו) [שלך] במותו שלך, אמר לו הקב"ה אמשול לך מלה"ד למלך שהיה לו בן ובכל יום היה מכעיס את אביו ומבקש אביו להורגו והיתה אמו מצלת אותו מידו, לימים מתה אמו והיה המלך בוכה, אמרו לו עבדיו אדוננו המלך למה תה בוכה, אמר להם לא על אשתי בלבד אני בוכה אלא [עליה] ועל בני שהרבה פעמים כעסתי עליו ובקשתי להורגו והצילה אותו מידי, אף כך אמר הקב"ה למטטרון לא על משה בלבד אני בוכה לא [עליו] ועל ישראל [שהרבה פעמים הכעיסוניוכעסתי עליהם ועמד בפרץ לפני להשיב מהשחיתם], באו ואמרו למשה הגיע שעה שאתה נפטר מן העולם, אמר להם המתינו לי עד שאברך את ישראל שלא מצאו ממני קורת רוח בעולם מפני תוכחות ואזהרות שהייתי מוכיחם, התחל לברך כל שבט ושבט בפני עצמו, כיון שראה שנקצרה השעה עמ וברכן כולן בברכה אחת, באו ואמרו לו הגיע חצי שעה שאתה נפטר מן העולם, אמר להם המתינו לי עד שאברך את ישראל שלא מצאוממני קורת רוח בעולם מפני תוכחות ואזהרות שהייתי מוכיחם, התחיל לברך כל שבט ושבט בפני עצמו, כיון שראה שנקצרה השעה עמד וברכן כולן בברכה אחת, באו ואמרו לו הגיע חצי שעה שאתה נפטר מן העולם, אמר להם לישראל הרבה צערתי אתכם על התורה ועל המצות ועכשיו מחלו לי, אמרו ליה אדונינו רבינו מחול לך, ואף ישראל עמדו לפניו אמרו לו הרבה הכעסנוך והרבינו עליך טורח מחול לנו, אמר להם מחול לכם, באו ואמרו לו הגיע רגע שאתה נפטר מן העולם פתח ןואמר ברוך שמו חי וקים לעולם ועד, אמר להם לישראל בבקשה מכם כשתכנסו לארץ זכרו אותי ואת עצמותי ואמרו חס לו לבן עמרם שרץ לפנינו כסוס ונפלו עצמותיו במדבר, באו ואמרו לו הגיע חצי רגע, נטל שני זרועותיו והניחן על לבו ואמר לישראל ראו אחריתו של בשר ודם, [ענו ואמרו] ידים שקיבלו את התורה מפי הגבורה יפלו בקבר, באותו רגע יצאה נשמתו בנשיקה שנאמר וימת שם משה עבד ה'. ולא נתעסקו בקבורתו לא ישראל ולא המלאכים שנאמר ויקבר אותו בגי, ומפני מה נקבר בחוצה לארץ כדי שיחיו המתים שבחוצה לארץ בזכותו שנאמר וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון ויתא ראשי עם, ואימתי מת שה רבינו בשבעה באדר דכתיב וימת שם משה וגו' ויבכו בני ישראל את משה בערבות מואב שלשים יום וכתיב ויהי אחרי מות משה וכתיב משה עבדי מת וכתיב והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש, צא מהן שלשים וששה למפרע הרי בשבעה באדם מת. ומנין שבשבעה באדר נולד דכתיב בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, מה ת"ל היום, [היום מלאו ימי ושנותי], ללמדך שהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום שנאמר את מספר ימיך אמלא:
    5 days, 19 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 805:4 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    ויאמר ה' אלי לאמר רב לכם סב את ההר הזה וגו' ואת העם צו לאמר. זש"ה למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד בהצותו את ארם נהרים וגו', כשהלך יואב להלחם עם ארם נהרים יצאו לקראתו אמרו לו אתם מבני בניו של יעקב ואנו מבני בניו של לבן והרי התנאי עד הגל הזה, כששמע יואב כך חזר אצל דוד מיד הושיבו סנהדרין ואמרו באמת כך היה התנאי אלא הם עברוהו תחלה, בלעם הרשע לא כך אמר מן הרם ינחני, וכשן רשעתים לא שעבד בנו שאנר ויעבדו בני ישראל את כושן רשעתים, הן הרשיעו עלינו שתי רשעיות, כיון שהורו להן בית דין מיד חזר עליהן והרגן שנאמר בהצותו את ארם, והלא עם ארם עשה מלחמה מהו ויך את אדם, אלא כשבא יואב להלחם עם (אדום) [ארם] עמדו עליו בני אדום ואמרו לו לא כך אר לכם הקב"ה אל תתגרו בם, השיבם יואב לא כן אמר לנו אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו הניחו אותנו לעבור ולא רצו, אמר יואב אם נחריב אדום עכשיו אין אנו מוצאין בחזרתנו לא אכילה ולא שתיה אלא נניח אותם עד שנכה את ארם ונחזור עליהן, לכך נאמר וישב יוא ויך את אדום, אמר הקב"ה שפכו את אדום קימעא קימעא כשיגיע זמן אני אכלה ואחריב אותה שנאמר וירשו הנגב את הר עשו וגו', ואומר וגלות החל הזה, ואומר ועלו מושיעים בהר ציון:
    5 days, 19 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 765:9 and 2 others »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    וירא בלק בן צפור. זה שאמר הכתוב הצור תמים פעלו וגו' לא הניח הקב"ה פתחון פה לאומות העולם לעתיד לומר שאתה רחקתנו ולא נתת לנו כמו שנתת לישראל בעוה"ז, מה עשה הקב"ה כשם שהעמיד מלכים [חכמים] ונביאים לישראל כך העמיד מאומות העולם ובדקו מלכיהם ונביאיהם וחכמיהם של ישראל עם מלכיהם ונביאיהם וחכמיהם של ישראל עם מלכיהם ונביאיהם וחכמיהם של אומות העולם. העמיד שלמה מלך על כל הארץ וכן עשה לנבוכדנצר [שנאמר וגם את חית השדה נתתי לו לעבדו] זה בנה בית המקדש וזה החריבו. נתן לדור עושר קנה הבית לשמו. נתן להמן עושר לקח אומה שלמה לטבחה. וכל גדולה שנטלו ישראל אתה מוצא שנטלו אומות העולם. כיוצא בו העמיד משה לישראל שהיה מדבר עמו בכל זמן כך העמיד לבלעם. ראה מה בין נביאי ישראל לנביאי עובדי אלילים נביאי ישראל מזהירים את האומות על העבירות וכן הוא אומר צופה נתתיך לבית ישראל וגו' ונביא שעמד מן העו"א העמיד פרצה לאבד את הבריות מן העולם [הבא]. ולא עוד אלא כל הנביאים היו במדת רחמים על ישראל ועל אומות העולם שכן אמר ישעיה על כן מעי למואב ככנור יהמו, וכן יחזקאל בן אדם שא על צור קינה וזה אכזרי עמך לעקור אומר שלמה חנם על לא דבר, לכך נכתבה פרשת בלעם להודיע למה סילק הקב"ה רוח הקודש מאומות העולם. כיון שבא נח ובניו לעולם א"ל הקב"ה לשם שם באו עשרה דורות הראשונים והרבתי את עולמי מפניהם מה הועלתי בעולמי עכשיו שא נבואה והתנבא אם יקבלו תורתי עליהם. שם נתנבא ארבע מאות שנה ולא קבלו ממנו, מכאן ואילך אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליהוא בן ברכאל הבוזי ואיוב מארץ עוץ ובלעם בן בעור האחרון שבכולם. מפני מה נתנבה בלעם מפני שעתידין אומות העולם לומר ליום הדין רבש"ע אלו נתן לנו נביא כמשה כבר קבלנו תורתך לפיכך נתן להם בלעם בן בעור שישמעו לו בחכמתו יותר ממשה. במשה יתר אות אחת בבלעם חסר אות אחת. במשה חסר דבר אחד בבלעם יתר דבר אחד. במשה כתיב ויקרא אל משה. בבלעם כתיב ויקר אלקים אל בלעם. במשה כתיב הודיעני נא את דרכך, בבלעם כתיב ויודע דעת עליון. כיון ששלח לו בלק לכה נא ארה לי באותה שעה היה שמח שמחה גדולה ואין שינה באה עליו כל הלילה וכיון שאמר לו הקב"ה קום לך אתם היה לו שיאמר לפניו רבש"ע לא איש אתה שתכזב ולא בן אדם אתה שתנעול מעשה ידך הללו חביביך בני חביביך הם בני אברהם יצחק ויעקב שעשו לך רצונך בתורתך והוא לא עשה כן אלא היה שמח שמחה גדולה. אמר לבלק אביהם של אלו עמד ובנה מזבח והקריב עליו שלש פעמים בשנה כ"א שור כ"א איל אבל אתה בנה לי בזה שבעה מזבחות וגו', באותה שעה היה הקב"ה יושב ושוחק עליו שנאמר האתן בכורי פשעי וגו' דכר נא מה יעץ וגו':
    5 days, 19 hours ago
    2 related »
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 762:2 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    זאת התורה אדם כי ימות באהל. בא הכתוב ולימד על המת טומאה חדשה שיטמא באהל. אין לי אלא באהל חוץ לאהל מנין, תלמוד לומר זאת התורה אדם כי ימות (באהל) דברי איסי בן עקיבא. רבי ישמעאל אומר אינו צריך אם עד שלא נזקק לטומאה הרי הוא מטמא משנזקק לטומאה אינו דין שיטמא, מנין לעשות כל המאהילין כאהל, היה רבי יצחק אומר מה מצורע הקל עשה בו כל המאהילין כאהל, מת החמור דין הוא שנעשה בו כל המאהילין כאהל, כל הבא אל האהל זה שבא מקצתו, וכל אשר באהל זה שבא כולו [הא עד שלא יאמר יש לי בדין אם הבא מקצתו טמא הבא כולו] לא יהא טמא, אלא אם אמרת כן ענשת מן הדין, לכך נאמר כל הבא אל האהל וכל אשר באהל ללמדך שאין עונשין מן הדין. רבי אחא בר יאשיה אומר מה ת"ל כל הבא אל האהל לעשות קרקע של בית עד התהום כמותו. כל הבא אל האהל דרך פתחו הוא מטמא ואינו מטמא מכל צדדין כשהוא פתוח, מכאן אתה דן לקבר מה אהל שהוא מקבל טומאה אינו מטמא מכל צדדין כשהוא פתוח, קבר שאינו מקבל טומאה אינו דין שלא יטמא מכל צדדין כשהוא פתוח. או חלוף מה קבר שאינו מקבל טומאה הרי הוא מטמא מכל צדדיו כשהוא פתוח וכו', ת"ל וכל כלי פתוח וגו' דרך פתחו הוא מטמא ואינו מטמא מכל צדדיו [כשהוא פתוח]. דנתי וחלפתי בטל החלוף זכיתי לדון כבתחלה ומה אהל [שהוא] מקבל טומאה אינו מטמא מכל צדדין כשהוא פתוח, קבר שאינו מקבל טומאה אינו דין שלא יטמא מכל צדדיו כשהוא פתוח. או לא יטמא טומאת ערב, אמרת ק"ו אם שלישי במת טמא השני אינו דין שיהא טמא. וכל אשר באהל שומע אני אף הקף והחריות והעצים והאבנים והאדמה במשמע, תלמוד לומר ולקח אזוב וטבל במים וגו'. ועדין כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה ונפשות בהמהמ במשמע, תלמוד לומר וכל בגד וכל עור וכל מעשה עים וכל כלי עץף הא למדנו לארבעה כלים, לכלי מתכות מנין, ת"ל אך את הזהב ואת הכסף, הא למדנו לארבעה כלים ולכלי מתכות, לכלי חרס מנין, תלמוד לומר וכל כלי פתוח וגו', הא למדנו לארבעה כלים ולכלי מתכות ולכלי חרס, לאדם מנין, תלמוד לומר ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים וגו'. או אלו לכלל חטוי ואלו לכלל טומאה, תלמוד לומר הוא יתחטא בו את שבא לכל חטוי בא לכלל טומאה את שלא בא לכלל חטוי לא בא לכלל טומאה. זאת התורה אםדם כי ימות באהל אם לומר אדם כבר למד ומה אני מקיים מאדם, לרבות
    5 days, 20 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 748:2 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    כתרומת גורן כן תרימו אותה מה תרומת גורן אחת אף תרומת חלה אחת. מה תרומת גורן (מדמעת) עולה באחת ומאה ואם נפלה לתוך מאה מדמעת וחייבת בחומש אף תרומת חלה כיוצא בה דברי רבי יאשיה. נם לו רבי יונתן אתה מקישו לתרומת גורן סתומה אני אקיש בו לתרומת מעשר מפורשת [א"ל] ותנטל אחד מעשרה, אמר ליה תנטל, אמר ליה הרי הוא אומר כתרומת גורן כן תרימו אותה לתרומת גורן הקשיתיה ולא הקשיתיה לתרומת מעשר. מראשית עריסותיכם למה נאמר, לפי שהוא אומר ראשית עריסותיכם שומע אני הראשונה שבעיסות, ת"ל מראשית עריסותיכם מקצתה ולא כולה. עריסותיכם להביא לקט שכחה ופיאה שחייבין בחלה, שהיה בדין ומה שאר פירות שחייבין במעשר פטורין מן החלה, לקט שכחה ופיאה שפטורין מן המעשר אינו דין שיהו פטורין מן החלה, ת"ל ראשית עריסותיכם להביא לקט שכחה ופיאה שחייבין בחלה. ראשית עריסותיכם להוציא שאר הפירות שפטורין מן החלה, שהיה בדין ומה לקט שכחה ופיאה שפטורין מן המעשר חייבין בחלה, שאר פירות שחייבין במעשר אינו דין שיהו חייבין בחלה, ת"ל לחם, נאמר כאן לחם ונאמר להלן לחם מה לחם האמור להלן מחמשת המינין אף לחם האמור כאן מחמשת המינין. מראשית עריסותיכם שומע אני אף עיסת תרומה ועיסת מעשר שני במשמע, ת"ל חלה תרימו תרומה את שמורם קודש והשאר חול ולא שזה וזה קודש אבל אמרו עיסת מעשר שני בירושלים חייבת בחלה. תתנו לה' תרומה למה נאמר, לפי שהוא אומר תרימו תרומה אבל לא שמענו שעור חלה, ת"ל תתנו לה' תרומה עד שיהא בה כדי (תרומה) [מתנה] לכהן, מכאן אמרו שעור חלה של בעל הבית אחד מכ"ד ונחתום אחד ממ"ח. א"ר יהודה מפני מה אמרו חלה של בעל הבית אחד מכ"ד ונחתום אחד ממ"ח מפני שהאיש אינו יפה (ושל אשה) [והאשה] עינה רעה (ובית פחות) [וכשתפחות] לא תפחות ממ"ח, לכך נאמר תתנו לה' תרומה עד שיהו בזה כדי מתנה לכהן ובזה כדי מתנה לכהן, מכאן אמרו בעל הבית שעשה משתה לבנו אחד מארבעה ועשרים, והאשה שעושה ומוכרת בשוק אחד מארבעים ושמונה, נטמאת עיסתה שוגגת או אונסת אחד מארבעים ושמונה, נטמאת מזידה נוטלת אחד מכ "ד כדי שלא יהא חוטא נשכר. רבי שמעון בן יוחאי אומר אפילו לא עלה בידו אלא אחד מששים יצא ובלבד שלא יתכוין. לדורותיכם להביא את (פירות) [עיסת] שביעית שתהא חייבת בחלה. שהיה בדין ומה שאר פירות שחייבין במעשר פטורין מן החלה, עיסת שביעית שפטורה מן המעשר אינו דין שתהא פטורה מן החלה, והרי לקט שכחה ופיאה יוכיחו שפטורין מן המעשר וחייבין בחלה. והן יוכיחו לעיסת שביעית שאע"פ שפטורה מן המעשר תהא חייבת בחלה. לא אם אמרת בלקט שכחה ופיאה (שאינו) [שמינן] חייבין במעשר לפיכך חייבין בחלה, תאמר בעיסת שביעית (שאינה) [שמינה] פטורה מן המעשר לפיכך תהא פטורה מן החלה, ת"ל לדורותיכם להביא את עיסת שביעית שתהא חייבת בחלה, מכאן אמרו האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה חייב מיתה. מראשית עריסותיכם אם ללמד שלכם חייבת ושל נכרים אינה חייבת כבר לימד, הא מה אני מקיים ראשית עריסותיכם שלכם חייבת של חיה אינה חייבת, מכאן אמרו עיסת כלבים שהרועים אוכלין ממנה חייבת בחלה ומערבין בה ומשתתפין בה ומברכין עליה ומזמנין עליה ונאפית ביום טוב ויוצא בה משום מצה וחייב עליה משום חמץ ונקחית בכסף מעשר ומטמא טומאת אוכלין. ואם אין הרועים אוכלין ממנה אינה חייבת בחלה וכו'. תתנו יכול ליוצאי מצרים מנין אף לדורות, אמרת תתנו לה' תרומה לדורותיכם. א"ר יוחנן למה נסמכה פרשת חלה לפרשת עבודת אלילים לומר לך שכל המקיים מצות חלה כאלו בטל ע"א. א"ר אליעזר כי בעד אשה זונה עד ככר לחם, מי גרם שנכשל באשה זונה על ידי שאכל ככר שאינו מעושר. וכי תשגו וגו' (כתוב ברמז קצ"ה). וכי תשגו ע"א היתה בכלל כל המצות שהצבור מביאים עליה פר והרי הכתוב מוציאה מכללה להחמיר עליה ולידון בקבועה שיהא צבור מביאים עליו פר ושעיר פר לעולה ושעיר לחטאת לכך נאמרה פרשה זו. רבי אומר נאמר כאן כל ונאמר להלן כל, מה כל האמור להלן בע"א אף כל האמור כאן בע"א. אשר (צוה ה' אלהיכם) [דבר ה' אל משה] מנין אתה אומר כל המודה באלילים כופר בעשרת הדברות, ת"ל אשר דבר ה' אל משה ולהלן הוא אומר וידבר אלהים את כל הדברים האלה אחת דבר אלהים וגו' הלא כה דברי כאש וגו'. מנין אף במה שנצטוה משה, ת"ל את כל אשר צוה ה' אליכם ביד משה. מנין אף במה שנצטוו נביאים, ת"ל מן היום אשר צוה ה'. ומנין אף במה שנצטוו אבות, ת"ל והלאה לדורותיכם. ומהיכן התחיל הקב"ה לצוות [מאדם] שנאמר ויצו ה' אלהים על האדם, מגיד הכתוב שכל המודה באלילים כופר בעשרת הדברות ובמה שנצטוה משה ובמה שנצטוו נביאים ובמה שנצטוו אבות, וכל הכופר באלילים מודה בכל התורה כולה. תנא דבי ר' ישמעאל כל מקום שנאמר צוואה אינו אלא זירוז מיד ולדורות. זירוז דכתיב וצו את יהושע וחזקהו, מיד ולדורות דכתיב מן היום אשר צוה ה' והלאה לדורותיכם. תשגו (וכי תשגו) [ולא תעשו] לומר אם שגגתם באחת מכל המצות סופכם להזיד בה. אם שגגתם בכל המצות סופכם להזיד בהם, אם הזדתם בכל המצות סופכם לשגות באלילים, ןוכי תשגו באלילים סופכם להזיד בה. תשגו ולא תעשו יכול שהוא מדבר בכל המצות, אמרת אם מעיני העדה נעשתה לשגגה באחת מכל המצות דבר ולא דבר בכל המצות. א"א לומר בכל המצות שכבר נאמר באחת וא"א לומר באחת שכבר נאמר כל המצות, הא מה מצוה שכל המצות תלויין בה זו ע"א שנאמר השמר לך פן תשכח את ברית ה' וגו'. צוה ה' ביד משה איזוהי מצוה שנצטוו עליה אבות הראשונים ובא משה ואמרו זו מילה. אליכם ביד משה סופכם לשלוח יד במשה, מן היום אשר צוה ה' סופכם לשלוח יד בנביאים, והלאה לדורותיכם סופכם לשלוח יד בבית הבחירה:
    5 days, 20 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 743:5 and 2 others »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    דבר אחר מה צבי כשאתה מפשיטו אין עורו מחזיק את בשרו כך ארץ ישראל אינה מחזקת פירותיה בשעה שישראל עושין את התורה. ומה צבי זה קל לאכול מכל בהמה וחיה כך פירות ארץ ישראל קלים לאכול מכל הארצות. אי קלים יכול לא יהו שמנים, ת"ל ארץ זבת חלב ודבש. שמנים כחלב ומתוקים כדבש. וכן הוא אומר אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן, מה שור זה אין בו גבוה מקרניו, כך ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות. אי מה שור זה אין בו פסול אלא מקרניו כך ארץ ישראל פסולה מכל הארצות, ת"ל בקרן בן שמן שמנה היא ארץ ישראל. וללמדך שגבוה מחברו משובח מחברו. ארץ ישראל לפי שגבוהה מכל משובחת מכל שנאמר עלה נעלה וירשנו אותה וגו' ויעלו ויתורו את האץרץ, ויעלו בנגב, ויעלו ממצרים. בית המקדש שגבוה מכל משובח מכל שנאמר וקמת ועלית, והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה', ואומר כי יש יום קראו נוצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון וגו':
    5 days, 20 hours ago
    2 related »
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 726:2 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    חותן משה זו יפה לו יותר מכון שנקרא חותנו של מלך. נוסעים אנחנו מיד לארץ, לא כשם שבראשונה נוסעים וחונים, אלא עכשיו אנו נכנסים לארץ ישראל. (אחרים) [חכמים] אומרים מפני מה שיתף משה עצמו עמהן שנתעלם מעיני משה וסבור שהוא נכנס עמן לארץ ישראל. ר"ש בן יוחאי אומר אינו צריך שהרי כבר נאמר כי אנכי מת בארץ הזאת, שאין ת"ל אינני עובר את הירדן, אלא שאף עצמותי אינן עוברות את הירדן, אלא מפני מה שתף משה עצמו עמהן שלא יהו ישראל אומרים אם מי שהוציאנו ממצרים ועשה לנו נסים וגבורות אינו נכנס אף אנו אין נכנסין. ד"א מפני יתרו שלא יאמר יתרו משה אינו נכנס אף אני איני בא, אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם ויאן לגרים בו חלק ומה אני מקיים והיה בשבט אשר גר הגר אתו שם תתנו נחלתו, אם אינו ענין לירושה תנהו ענין (כו) לכפרה, שאם היה בשבט יהודה מתרפר לו בשבט יהודה, בשבט בנימין מתכפר לו בשבט בנימין.
    5 days, 20 hours ago
  • Richard Friedman added a connection between II Chronicles 26:19 and Rashbam on Genesis 38:30:1
    (automatic citation link)
    5 days, 20 hours ago
  • Richard Friedman translated Rashbam on Genesis 38:30:1 history »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    ZERAH. Because of the [thread of] scarlet [shani], which is red [adom]. Zerah is an expression of redness, as it is written (II Chron. 26:19). "leprosy broke out [zarha] on his forehead." And similarly, every instance of the shining of the sun in the morning or the evening is red, as it is written (II Kings 3:22), and it was "in the morning, the sun was shining over the water, and from the distance the water appeared to the Moabites as red as blood." And similarly in Bava Batra, in [the chapter] HaMocher et HaS'finah [84a; note: quotation is inexact], "The sun is dark-red. The reason why it is not red except at afternoon and evening is because our eyesight is not strong" on account of the strong light of the daytime.
    5 days, 20 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 725:4 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    והיו לכם לחקת עולם למה נאמר. לפי שהוא אומר עשה לך שתי חצוצרות כסף שומע אני הואיל ועשאן יהו ירושה לבניו, תלמוד לומר והיו לכם לחקת עולם חקה נתנו לדורות ולא מתנה לדורות, מכאן אמרו כל הכלים שעשה משה במדבר כשרים היו לדורות חוץ מן החצוצרות:
    5 days, 20 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 719:7 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    דבר אל אהרן לפי שכל מעשה הפרשה באהרן הביא את אהרן לכלל דבור. ואמרת אליו הרי אזהרה לאהרן. בהעלותך את הנרות עשה לה מעלו. אל מול פני המנורה עשה לה מול ופנים. יאירו שבעת הנרות שומע אני שיהו דולקים לעולם, תלמוד לומר מערב עד בקר. אי מערב עד בקר, יכול כולם מערב עד בקר ת"ל להעלות נר תמיד. וזה נר מערבי שיהיה נר מערבי שיהיה נר מערבי דולק תמיד שממנו מדליק בין הערבים. בהעלותך איני יודע אם בהעלותך להעלותם או בהעלותך לסדרם, כשהוא אומר יאירו שבעת הנרות להעלותם אבל לא לסדרם. יכול שהיה מעלה כולם כאחד, אמרת להעלות נר תמיד אחד אחד. יכול אהרן לא היה מעלה כולם כאחד, אבל בניו היו מעלים כולם כאחד, תלמוד לומר יאירו שבעת הנרות יערוך אותו אהרן ובניו אחד אחד, ומנין שיהו חוזרין חלילה כמין עטרה, ת"ל יאירו. ומנין שהיו כל הנרות מסודרין כנגד האמצעי, תלמוד לומר אל מול פני המנורה, וכן הוא אומר והוא יושב ממולי:
    5 days, 20 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 709:5 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    תשי מנין שלא יאמר אוי לי שהרגתי בת ישראל אוי לי שנוולתי את בת ישראל אוי לי שהייתי משמש םעם הטמאה לכך נאמר ונקה. שמעון בן עזאי אומר בטהורה הכתוב מדבר הואיל והביאה את עצמה לידי ברים הללו אף היא לא תצא מידי פורענות, לכך נאמר ונקה האיש מעון והאשה ההיא תשא את עונה. ר"ע אומר בא הכתוב ללמדך (מח) שסוף זו למות [באותה מיתה] וצבתה בטנה ונפלה ירכה. [ד"א] למה נמאר ונקה האיש מעון כשהאיש מנוקה מעון האשה ההיא תשא את עונה ולא כשאין האיש מנוקה מעון, כענין שנאמר לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם וגו', אמר להם הואיל ואתם רודפין אחר הזנות אף המים לא יבדקו את נשיכם, לכך נאמר ונקה האיש מעון והאשה ההיא תשא את עונה. ונקה האיש מעון מגיד שהוא בנשיאת עון עד שלא תשתה האשה. ומנין אף האשה בנשיאת עון, אמרת והאשה ההיא תשא את עונה. ר' חלפתא אומר הרי אשה ששתתה מים והיו בידיה זכוית יתלו לשעה מנין שסופן לבדקן לאחר זמן שנאמר והאשה ההיא תשא וגו'. רבי שמעון אומר חלול השם היה בדבר שאילו לא היו המים בודקין אותה על אתר כיון שהיא יורדת מן המקום היתה אומרת לחברותיה אל תמנעו מלהטוא כבר שתיתי לא פגיעו בי המים דומה שאין בהן צורך, לכך נאמר והאשה ההיא תשא את עונה מיד:
    5 days, 20 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 701:6 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    והשיב את אשמו בראשו. כשהוא בראשו מביא עליו חומש ואשם ואין מביאין על תשלומי ד' וה' חומש ואשם. ממעט אני בנגב שאינו משלם לאחר שבועה (טו) ולא אמעט בגזלן אחר שבועה, תלמוד לומר והשיב את אשמו בראשו כשהוא בראשו מביאין עליו חומש ואשם ואין מביאין על תשלומי כפל ועל תשלומי ד' וה' חומש ואשם, וחמישתו יוסף עליו על החומש לבד ממנו. רבי נתן אומר מנין לנושה בחברו מנה וחברו בחברו מנין שגובין מזה ונותנין לזה, תלמוד לומר ונתן לאשר אשם לו. ואם אין לאיש גואל וגו' וכי יש אדם בישראל שאין לו גואלין, (טז) אלא בגזל הגר הכתוב מדבר, הרי שגזל הגר ונשבע לו ושמע שמת הגר והיה מעלה כספו ואשמו לירושלים ופגע באותו הגר וזקפק עליו במלוה ומת זכה הלה במה שבידו דברי רבי יוסי מגלילי. ר' עקיבא אומר אין לו תקנה עד שיוציא גזלו מתחת ידו. בעי רבינא גזל גיורת מהו, איש אמר רחמנא ולא אשה, או דילמא אורחא דקרא הוא, א"ל רב אהרן לרבינא ת"ש דתניא איש אין לי אלא איש, אשה מנין, כשהוא אומר המושב הרי כאן שנים, אם כן מה תלמוד לומר איש, אתה צריך לחזור עליו אם יש לו גואלים אם לאו, קטן אי אתה צריך לחזור עליו בידוע שאין לו גואלים (כתוב ברמז שכ"ה). תנו רבנן אשם זה קרן, המושב זה חומש. או אינו אלא אשם זה איל ולמאי נפקא מינה לאפוקי מדרבא דאמר רבא בזל הגר שהחזירו בליל לא יצא החזירו חצאין לא יצא. החזירו חצאין לא יצא מאי טעמא אשם קרייה רחמנא, כשהוא אומר מלבד איל הכפורים הוי אומר אשם זה קרן. תניא אידך אשם זה קרן, המושב זה חומש. או אינו אלא אשם זה חומש, ומאי נפקא מינה לאפוקי ממתניתין, דתנן נתן לו את הקרן ולא נתן לו את החומש אין החומש מעכב [אדרבה חומש מעכב], כשהוא אומר והשיב את אשמו בראשו וחמשיתו הוי אומר אשם זה קרן. תניא אידך אשם זה קרן, המושב זה חומש, ובגזל הגר הכתוב מדבר. או אינו אלא המושב זה כפל ובגונב הגר הכתוב מדבר, כשהוא אומר והשיב את אשמו בראשו, הוי בממון המשתלם בראש הכתוב מדבר. אמר רבא גזל הגר שאין בו שרה פרוטה לכל כהן [כהן] לא יצא [מ"ט] נתינה כתיבא ביה. אמר רבא כהנים אין חולקין גזל הגר כנגד גזל הגר. מ"ט אשם קרייה רחמנא ואין חחלקין אשם כנגד אשם דמקבלי מתנות ההו. ואםפ נפלו לו עשר בהמות בגזל הגר פטורין ממעשר בהמה דתנן הלוקח וחנותן במתנה פטור ממעשר בהמה, דאי יורשין הוו הא אמר מר קנו בתפיסת הבית חייבין. ונפקא מינה שגזל חמץ ועבר עליו הפסח, מקבלי מתנה הוו ומתנה קאמר רחמנא דניתיב להו והא לא יהיב להו ולא מידי דעפרא בעלמא הוא, דאי יורשין הוו הא קא מורית להן אבוהון. תנו רבנן לה' לכהן קנאו השם ונתנו לכהנים שבאותו משמר, או אינו אלא לכל כהן שירצה, כשהוא אומר מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו עליו, הוי בכהן שבאותו משמר הכתוב מדבר. תנו רבנן הרי שהיה גוזל כהן מנין שלא יאמר הואיל ויוצא לכהנים והרי הוא תחת ידי תהא שלי. ודין הוא אם בשל אחרים אני זוכה בשל עצמי לא כל שכן. רבי נתן אומר בלשון אחרת ומה דבר שאין לו חלק בו עד שלא נכנם לרשותן משנכנס לרשותן אין אחר יכול להוציאו מידן, דבר שיש לו לוק בו עד שלא נכנס לרשותן משנכנס לרשותן אינו דין שאין אחר יכול להוציאו מידן. לא אם אמרת בדבר שאין לו חלק בו שכשם שאין לו חלק בו כך אין לאחרים חלק בו, תאמר (בדבר) [בגזל שכשם] שיש לו חלק בו כך יש לאחרים חלק בו אלא גזלו יוצא מתחת ידו ומתחלק לכל אחיו הכהנים דאתיא לכהן לכהן משדה אחוזה. דתניא אחוזתו מה ת"ל מנין לשדה היוצאה לכהנים ביובל וגאלה אחד מן הכהנים מנין שלא יאמר הואיל ויוצאה לכהנים ביובל והרי היא תחת ידי תהא שלי ודין הוא בשל אחרים אני זוכה בשל עצמי לא כ"ש, תלמוד לומר כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו, אחוזתו שלו הא כיצד יוצאה מתחת ידו ומתחלקת לכל אחיו הכהנים. המביא גזלו עד שלא הביא אשמו יצא. הביא אשמו עד שלא הביא גזלו לא יצא, דאמר קרא מלבד איל הכפורים אשר יכפר ועדין לא כפר (כתוב ברמז תרע"ח):
    5 days, 20 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 680:3 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    דבר אחר. הדר ביה רבא מההיא. ואיתימא חדא מינייהו רב פפא אמרה. תנו רבנן מנין שאם קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שלשתן מקודשין, תלמוד לומר וכל מעשר בקר וצאן וכו'. יכול שאני מרבה אף שמיני ושנים עשר, אמרת הואיל והוא קדוש וטעותו מתקדשת, מה הוא אינו מקודש אלא בסמוך, אף טעותו אין מתקדשת אלא בסמוך. והתניא מה הוא מיוחד אף טעותו מיוחדת, הא מני רבי אלעזר בר' שמעון היא דאמר לעולם אין אחד [עשר] קדוש עד שישתוק בתשיעי ויקרא לעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי, סבר לה כר' יהודה דאמר טעות מעשר תמורה היא, וסבר לה כאבוה דאמר אין ממיר חוזר וממיר. תניא הבקר לרבות אחד עשר לשלמים, יכול שאני מרבה אף התשיעי, אמרת וכי הקדש לפניו מקדש או לאחריו מקדש, הוי אומר לאחריו מקדש תנו רבנן כיצד מעשרן כונסן לדיר ועושה להן פתח קטן כדי שלא יהו יכולין לצאת שנים כאחד ומעמיד אמותיהן מבחוץ והן מבפנים (וגדיותיו יוצאות) [וגועות ויוצא] לקראת אמם. וליפקינהו אינהו. יעבור כתיב ולא שיעבירוהו. ולישדי להו ירקי וליפקו לותיה, אמר רב הונא גזרה משום יתום ומשום לקוח. כל אשם יעבור פרט לטרפה שאינה עוברת, תחת השבט מצוה למנותם בשבט, לא מנאן בשבט או שמנאן רבוצין או עומד מנין, תלמוד לומר העשירי קדש מכל מקום, [ואין לי אלא שקרא שמו עשירי, לא קרא שמו עשירי מנין, תלמוד לומר יהיה קדש מכל מקום]. יכול היו לו מאה ונטל עשרה, עשרה ונטל אחד יכול יהו מעושרין, תלמוד לומר עשירי ואין זה עשירי. ר' יוסי בר' יהודה אומר מעשר, מאי טעמא דר' יוסי בר' יהודה, סבר לה כאבא אלעזר בן גומל, דתניא אבא אלעזר בן גומל אומר ונחשב לכם תרומתכם בשתי תרומות בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר, כשם שתרומה גדולה נטלת באומד ובמחשבה, אף תרומת מעשר נטלת באומד ובמחשבה, ומעשר קרייה רחמנא תרומה, דכתיב כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו, ואיתקש מעשר בהמה למעשר דגן, מה מעשר דגן ניטל באומד ובמחשבה, אף מעשר בהמה ניטל באומד ובמחשבה. ולד המעושרת לא יניק מן המעושרות ואחרים מתנדבים כך. ולד המוקדשין לא ינוק מן המוקדשין, ואחרים מתנדבין כך. הפועלין לא יאכלו מגרוגרות הקדש, וכן פרה לא תאכל מכרשיני הקדש. מנא הני מילי אמר רב אחדבוי בר אמי אתיא העברה העברה מבכור מה בכור מועלין בו אף חלב המעושרת נמי מועלין בו. חלב המוקדשין נמי אתיא אמו אמו מבכור, הפועלין לא יאכלו וכו' מאי טעמא, א"ק לא תחסום שור בדישו, דישו שלך ולא דישו של הקדש. והרי מעשר דאמר רחמנא לא יגאל, ותנן כל הקדשים יש להן פדיון ולתמורותיהן פדיון חוץ מן הבכור ומן המעשר אלמא לא מהני, אמר לך אביי מעשר נמי איתרבי מהיכא דאיתרבי בכור דיליף העברה העברה מבכור:
    5 days, 20 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 675:10 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    ואף בעונות אבותם אתם ימקו (כתוב ברמז ר"צ):
    5 days, 20 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 669:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    נרצע אינו עובד לא את הבן ולא את (האח) [הבת] דכתיב ורצע אדוניו את אזנו ועבדו לו ולא לבן לו ולא (לאח) [לבת]. נמכר לנכרי אינו עובד את הבן דאמר קרא וחשב עם קונהו ולא עם יורשי קונהו מכלל דאית ליהוכו' גר יורש את הנכרי אינו מדברי תורה אלא מדברי סופרים יורשים וכו', אקילו רבנן גבי גר שמא יחזור לסורו. ורבי חיא בר אבא אמר רבי יוחנן נכרי יורש את אביו דכתיב כי לבני לוט נתתיה ירושה:
    5 days, 20 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 667:4 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו בניהם ובנותיהם, הן עצמן מנין, תלמוד לומר מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם. מנין לאחד מן האומות שבא על הכנענית וילדה הימנו בן שאתה רשאי לקנות בעבד, תלמדוד לומר וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו. יכול אף כנעני שבא על אחת מן האומות והוליד [ממנה] בן שאתה רשאי לקנותו בעבד, תלמוד לומר אשר הולידו בארצכם מן הכולדים בארצכם ולא מן הגרים בארצכם. אמר ר"ל מנין לנכרי שקונה (חברו) [הנכרי] למעשה ידיו, תלמוד לומר וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנ אתם קונים מהן ואל הן קונין מכם ואל הן קינין זה מזה. (האי איצטריך לגופיה) יכול לא יקנו זה את זה למעשה ידיו אמרת קל וחומר נכרי ישראל קונה, נכרי נכרי לא כל שכן. ואימא הני מילי בכספא אבל בחזקה לא, אמר רב פפא עמון ומואב טהרו בסיחון. אשכחן נכרי נכרי, נכרי ישראל מנלן דכתיב וישב ממנו שבי. (וקאמר רחמנא אתם קונין מהם אלמא נכרי גופו קנוי). והיו לכם לאחוזה הרי הוא כאחוזה מה אחוזה נקנית בכסף בשטר ובחזקה אף העבדים וכו'. והתנחלתם אותם אמר רב בת הניזונת מן האחין מעשד ידיה לעצמה דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם אותם לבניכם ולא בנותיכם לבניכם מגיד שאן אדם מוריש זכות בתו לבנו. המפקיד עבדו יצא לחירות וצריך גט שחרור דגמר לה לה מאשה אבל גר שמת ובזבזו ישראל את נכסיו והיו בהן עבדים בין גדולים בין קטנים קנו עצמן בני חורין. עבדיו דגר כי אשתו מה אשתו לאחר מיתתו משתלחת בלא גט אף עבדיו משתלחין בלא גט. אי הכי ישראל נמי, אמר קרא והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה. אי הכי גרים נמי, אתם ולא גרים. אמה העבריה נקנית בשטר מנלן, אמר (רב הונא) [עולא] אמר קרא אם אחרת יקח לו הקישה הכתוב לאחרת מה אחרת נקנית בשטר אף אמה העבריה נקנית בשטרוכו'. ורב חסדא אמר לא תצא כצאת העבדים אבל נקנית כקנין עבדים ומאי ניהו שטר אבל בחזקה לא דאמר קרא והתנחלתם אותם אותם בחזקה ולא אחר בחזקהוכו'. ומה ראית, מסתברא שטר הוה ליה לרבויי שכן מוציא באישות בת ישראל. ורב הואנ, לא תצא כצאת העבדים שאינה יוצאה בראשי אברים כעבד. ורב חסדא, אם כן נכתוב קרא לא תצא כעבדים מאי כצאת שמע מינה תרתי. והתנחלתם אותם וגו' הקישן הכתוב לעבד כנעני ולשדה אחוזה מה שדה אחוזה נקנית בכסף בשטר ובחזקה אף עבד כנעני ולשדה אחוזה מה שדה אחוזה נקנית בכסף בשטר ובחזקה אף עבד כנעני נקנה בכסף בשטר ובחזקה. אי מה שדה אחוזה חוזרת לבעלים ביובל אף עבד כנעני חוזר לבעלים ביובל, תלמוד לומר לעולם בהם תעבודו. תנו רבנן כיצד בחזקה התיר לו מנעלו, הנעיל לו מנעלו, או הוליך כליו אחריו לבית המרחץ הפשיטו הרחיצו סבו גרדו הלבישו הנעילו הגיהו קנהו (לו), אמר ר' שמעון לא תהא חזקה גדולה מהגבהה קונה בכל מקום וכו'. הבנים נוחלין את האב ואל הבנות דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם ולא לבנותיכם. אלא מעתה למען ירבו ימיכם היכ נמי בניכם ולא בנותיכם, ברכה שאני:
    5 days, 20 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 661:5 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    וכי תמכרו אין לי אלא שנתאנה לוקח נתאנה מוכר מנין, תלמוד לומר או קנה אל תונו. ואיצטריך למיכתב לוקח ואיצטריך למיכתב מוכר דאי כתב רחמנא מוכר הוה אמינא משום דקים ליה בזבינתיה אבל לוקח דלא קים ליה בזבינתיה אימא לא אזהריה רחמנא בלא תונו, ואי כתב רחמנא לוקח משום דמיזבן קא זבין דאמרי אינשי זבנית קנית אבל מוכר דאבודי קא מוביד דאמרי אינשי זבין אוביד אימא לא אזהריה רחמנא בלא תונו צריכא. וכי תמכרו ממכר אל תונו רב אמר שתות מקח שנינו ושמואל אמר שתות מעות [נמי] שנינו. שוי שיתא בחמשא שוי שיתא בשבעה דכולי עלמא לא פליגי דבתר מקח אזלינן ואונאה הויא כי פליגי שויא חמשא בשיתא ושוי שבעה בשיתא, לשמואל דאמר בתר מעות אזלינן אידי ואידי אונאה הויא, לרב דאמר בתר מקח אזלינן שוי חמשה בשיתא ביטול מקח הויא, שוי שבעה בשיתא מחילה הויא. ושמואל אמר כי אמרינן מחילה וביטול מקח היכא דליכא שתות משני צדדין אבל היכא דאיכא שתות אפילו מצד אחד הויא אונאה. תניא כוותיה דשמואל מי שהוטל עליו ידו על העליונה כיצד מכר לו שוה חמש בשש מי נתאנה לוקח יד לוקח על העליונה רצה אומר לו תן לי [מעותי או תן לי מה שאוניתני. מכר לו שוה שש בחמש מי נתאנה מוכרוכו' רצה אומר תן לי] מקחי או תן לי מה שאוניתני. אמר רבא הילכתא פחות משתות נקנה מקח יתר על שתות בטל מקח שתות קנה ומחזיר אונאה וזה וזה בכדי שיראה לתגר או לקרובו, ולא שנו אלא לוקח אבל מוכר לעולם חוזר. מנין כשתהא מוכר לא תהא מוכר אלא לעמיתך, תלמוד לומר וכי תמכרו ממכר לעמיתך. מנין כשתהא קונה לא תהא קונה אלא מעמיתך, תלמוד לומר או קנה מיד עמיתך. אין לי אלא קרקעות שבהן דבר הכתוב. מנין לרבות כל דבר, תלמוד לומר ממכר לרבות כל דבר, אל תונו איש את אחיו זו אונאת ממון, יכול זו אונאת דברים, כשהוא אומר ולא תונו איש את עמיתו הרי אונאת דברים אמור, הא מה אני מקיים אל תונו איש את אחיו זו אונאת ממון. בכמה היא אונאה ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע שתות למקח, עד מתי מותר להחזיר עד כדי שיראה לתגר או לקרובו, הורה רבי טרפון בלוד האונאה שמונה כסף לסלע שליש למקח ושמחו תגרי לוד. אמר להם מותר להחזיר כל היום, אמרו יניח לנו רבי טרפון את מקומנו וחזרו לדברי חכמים. כשם שאונאה להדיטו כך אונאה לתגר, ר' יהודה אומר אין לתגר אונאה. כמה תהא סלע חסרה ולא תהא בה אונאה, רבי מאיר אומר ארבע איסרות מאיסר לדינר, רבי יהודה אומר ארבע פונדיונות מפונדיון לדינר, עד מתי מותר להחזיר, בכרכין עד שיראנה לשולחני, בכפרים עד ערבי שבתות, שכן דרך השון להיות עומד בעיירות מערב שבת לערב שבת, אם היה מכירה אפילו לאחר שנים עשר חדש מקבלה הימנו, ואם לאו אין לו עליו אלא תרעומות. ונותנה למעשר שני ואינו חושש שאינו אלא נפש רעה. אל תונו איש את אחיו, אין לי אלא איש את איש איש את אשה, אשה את איש מנין, אין לי אלא תגר לתגר הדיוט להדיוט, תגר להדיוט הדיוט לתגר מנין, תלמוד לומר את אחיו מכל מקום. ר' יהודה אומר תגר להדיוט יש לו אונאה הדיוט לתגר אין לו אונאה. המוכר שדהו בשעת היובל אינו מותר לגאול פחות משתי שנים שנאמר במספר שני תבואות ימכר לך. היתה שנת שדפון וירקון או שביעית אינו עולה לו מן המנין, נרה או הובירה עולה לו מן המנין, רבי אלעיזר אומר מכרה לו לפני ראש השנה והיא מלאה פירות הרי זה אוכל שלש תבואות בשתי שנים. אינו גואל לא קתני אלא אינו מותר לגאול אלמא קסבר איסורא נמי איכא ואפילו קרקושי זוזי נמי אסור. ולא מיבעיא מוכר דודאי בעשה דכתיב במספר שני תבואות ימכר לך אלא אפילו לוקח נמי בעשה דבעינן שנים תקנה וליכא. תניא רבי אליעזר אומר מנין שאם מכרה לו ערב ראש השנה מלאה פירות (יכול) [שלא] יאמר לו הנה לפני כדרך שהנחתי לפניך, תלמוד לומר מספר שני תבואות ימכר לך פעמים שאדם אוכל שלש תבואות בשתי שנים. איתמר המוכר שדהו בשנת היובל עצמה רב אמר מכורה ויוצאה ושמואל אמר אינה מכורה כל עיקר. מיתיבי אחר היובל שנים תקנה מלמד שמוכרה סמוך ליובל, מופלג מן היובל מנין, תלמוד לומר לפי רוב השנים וגו' ובשנת היובל עצמה לו ימכור ואם מכר אינה מכורה. א"ל רב אינה מכורה למספר שני תבואות אבל מכורה היא ויוצאה. שתי שנים שבשדה אחוזה מעת לעת (כתוב למעלה ברמז שי"א). היתה שנת שדפון וירקון או שביעית או שנים כשני אליהו אין עולה לו מן המנין, קתני שנת שדפון דומיא דשנים כשני אליהו דלא היתה תבואה כלל אבל איכא תבואה סלקא ליה ולא אמרינן מכת מדינה היא שאני התם דא"ק מספר שני תבואות ימכר לך שנים שיש תבואה בעולם. אמר ליה רב אשי לרב כהנא אלא מעתה שביעית תעלה לו מן המנין דהא איכא תבואה בחוצה לארץ אמר ליה שביעית אפקעתא דמלכא הוא. אלא מעתה [שביעית] לא תעלה לו מן הגירוע אלמה תנן נותן לו סלע ופונדיון לשנה א"ל שאני התם דחזיא למשטחא בה פירי. אמר רבא קרא ומתניתין מסייע לריש לקיש קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי, קרא דכתיב כי מספר תבואות הוא מוכר לך, מתניתין דתנן בכור נוטל פי שנים בשדה החוזרת לאביו ביובל:
    5 days, 20 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 658:5 and 2 others »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    תנו רבנן איש מה תלמוד לומר איש איש לרבות הנכרים שמוזהרין על עריות כישראל ואין נהרגין אלא בסייף שכל מיתה האמורה לבני נח אינה אלא בסייף. והא מהכא נפקא מהתם נפקא ה' זו ברכת השם. אמר ר' יצחק נפח אלא נצרכה אלא לרבות את הכנויין ואילבוא דר"מ. דתניא איש איש כי יקלל אלהיו מה תלמוד לומר והלא כבר נאמר ונוקב שם ה' מות יומת לפי שנאמר נוקב שם ה' יכול לא יהא חייב אלא על שם המיוחד בלבד מנין לרבות את הכנויין תלמוד לומר איש איש כי יקלל אלהיו מ"ט דברי ר"מ. וחכמים אומרים על שם המיוחד במיתה ועל הכנויין באזהרה. ופליגי דרבי מיישא דאמר בן נח שברך את השם בכנוי פטור. לרבנן חייב מאי טעמא אמר קרא כגר כאזרח גר הוא דבעינן בנקבו שם אבל נכרים אפילו בכנוי. ור' מאיר האי כגר כאזרח מאי עביד ליה. מיבעי ליה כגר כאזרח הוא דבסקילה אבל נרים בסייף סד"א הואיל ואתרבו אתרבו קא משמע לן. ור' יצחק נפחא אליבוא דרבנן האי כגר כאזרח טאי עביד ליה. כגר כאזרח הוא דבעינן שם בשם אבל נכרים לא בעינן שם בשם. איש איש למה לי. דברה תורה כשלון בני אדם. אמר רב אחא בר יעקב אינו חייב עד שיברך שם כן ד' אותיות לאפוקי שם בן שתים דלא. עומדין מנלן דאמר קרא ואהוד בא אליו וגו' ויקם מעל הכסא. והלא דברים קל וחומר ומה עגלון שהוא עו"א ולא ידע אלא בכנוי עמד. ישראל ושם המפורש עאכ"ו. קוריען מנלן דכתיב ויבוא אליקים ושבנא הסופר אל חזקיהו קרועי בגדים. ולא מאחין מנלן. אתיא קריעה מאלישע שנאמר ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים ממשמע שנאמר ויקרעם לשנים איני יודע שהן קרעים מה תלמוד לומר קרעים מלמד שהן קרועים והולכים לעולם. תנו רבנן אחד השומעין ואחד השומע מפי שומע חייב לקרוע והעדים אינם חייבים לקרוע שכבר קרעו בשעה ששמעו דכתיב ויהי כשמוע המלך את דברי רבשקה ויקרע את בגדיו המלך קרע והם לא קרעו. אמר רב יהודה אמר שמואל השומע אזכרה מפי עו"א איני חייב לקרוע. וא"ת רבשקה. ישראל מומר היה. ואמר רב יהודה אמר שמואל אין קורעין אלא על שם המיוחד בלבד לאפוקי כנוי דלא. ופלינא דר' חייא בתרווייהו דאמר ר' חייא השומע אזכרה בזמן הזה אינו חייב לקרוע שםאם [אי] אתה אומר כן נתמלא כל הבגד כולו קרעים. ממאן אילימא מישראל מי פקרי כולי האי. אלא מנוי מי גמירי שם המיוחד אלא בכנוי. וש"מ בזמן הזה הוא דלא חייב. אבל מעיקרא חייב לקרוע. ונשא חטאו ר' יהודה אומר נאמר כאן נשיאת חטא ונאמר להלן נשיאת חטא האמור כאן כרת. ונוקב שם ה' מות יומת רגים ירגמו בו כל העדה בעלי דבבא שלו. גר זה הגר. כגר לרבות את נשי גרים. אזרח זה אזרח כאזרח לרבות את נשי האזרחים. בנקבו שם יומת אמר ר' מנחם בר יוסי להביא את המקלל אביו ואמו שלא יהא חייב עד שיקללם בשם. איש להוציא את הקטן או אשי להוציא את האשה. תלמוד לומר ומכה בין איש בין אשה. אין לי אלא שהכה את האיש הכה את האשה ואת הקטן מנין. תלמוד לומר כי יכה כל נפש בין אשה בין איש ובין קטן. אין לי אלא איש ואשה שהכו את האיש ואיש שהכה את האשה ואת הקטן. אשה שהכתה את האשה ואת הקטן מנין. תלמוד לומר רוצח מות יומת מכל מקום. מה תלמוד לומר איש שיכול אפילו הכה את הנפלים ובני שמונה יהא חייב תלמוד לומר איש מה איש מיוחד שהוא בן קיימא יצאו נפלים ובני ח' שאינן בני קיימא. יכה כל נפש עד שיכה כל נפשו להביא שהכהו ויש בה כדי מיתה ובא אחר והמית האחרון חייב. תנו רבן הכהו י' בני אדם בעשר מקלות ומתבין בבת אחת בין בזה אחר זה פטורין ר' יהודה בן בתירה אומר בזה אחר זה האחרון חייב מפני שקירב את מיתתו. אמר ר' יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת. רבנן סברי כל נפש עד דאיכא כולי נפש. ור' יהודה סבר כל נפש כל דהו נפש. אמר רבא הכל מודים בהורג את הטרפה שהוא פטור. בגוסס בידי שמים שהוא חייב לא נחלקו אלא בגוסס בידי אדם. מר מדמי לטרפה ולא מדמי לגוסס בידי שמים משום דהאי לא עביד ביה מעשה האי עביד ביה מעשה. ומאן דמדמי ליה לגוסס בידי שמים מאי טעמא לא מדמי ליה לטרפה. טרפה מחתכי סימני האי לא מחתכי סימניה. תינוק בן יום אחד ההורגו חייב שנאמר ואיש כי יכה כל נפש אדם (כתוב ברמז שכ"ב וברמז תק"נ). מכה נפש בדמה (כתוב ברמז שמ"א וברמז שכ"ח). אלו נאמרו מכה נפש בהמה ישלם הייתי אומר מכה אדם ישלם בהמה כשהוא אומר ישלמנה בבהמה עסקתי:
    5 days, 21 hours ago
    2 related »
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 657:1 and 2 others »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    מאשי ה' חק עולם. שני סדרין מעכבין זה את זה. כל המנחות באות עשר עשר חוץ מלחם הפנים וחביתי כ"ג שהן באות שתים עשרה דברי רבי יהודה. ר"מ אומר כולן באות י"ב חוץ מחלות תודה והניזירות שהן באות עשר עשר. לחם הפנים בהדיא כתיב ביה, חביתי כהן גדול אתיא חוקה חוקה מלחם הפנים. שאר מנחות דבאות עשר עשר מנלן, גמר מלחמי תודה מה להלן עשר אף כאן עשר. ולילף מלחם הפנים מה להלן י"ב אף כאן י"ב, מסתברא מלחמי תודה הוה ליה למילף שכן יחיד שמתנדב שמן נפסל שלא בשבת ושלא בטומאה, אדרבה מלחם הפנים הוה ליה למילף וכו' שכן עשרון כלי הקדש ולבונה מצה ועצם הגשה ואישים והני נפישן. הדיוט עדיף ליה. רבי מאיר אומר כולן באות י"ב [מאי קסבר] אי סבירא ליה דבר הלמד מבגזרה שוה חוזר ומלמד בבנין אב יליף מחביתי כהן דנפישן. ואי סבירא ליה דדבר הלמד בגזרה שוה אינו חוזר ומלמד בבנין אב יליף מלחם הפנים קודש מקודש עדיף ליה. חוץ מלחמי תודה ונזירות לחמי תודה דבהדיא כתיב בהן, נזירות דאמר מר שלמים לרבות שלמי נזיר:
    5 days, 21 hours ago
    2 related »
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 656:2 and 2 others »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    דבר אחר צו את בני ישראל הדא הוא דכתיב תקרא ואנכי אענך. כמא דאת אימא אז תקרא וה' יענה, למעשה ידך תכסוף תתחמד כמה דאת אמר כי נכסוף נכספתה. אמר איוב לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם העליונים והתחתונים ברשותך למעשה ידך תכסוף תשגיח למעשה ידיך, הוי צו את בני ישראל. בר קפרא פתח כי אתה תאיר נרי, אמר הקדוש ברוך הוא לאדם נרך בידי, ונרי בידך, נרך בידי שנאמר נרה' נשמת אדם, נרי בידך להעלות נר תמיד, אמר הקדוש ברוך הוא אתה הארת נרי ואני מאיר נרך. מזכות יערוך אותו אהרן מערב עד בקר לפני ה' תמיד אנו נצולין (מן מסדרתם) מאותה שכתוב בה כי ערוך מאתול תפתה. בזכות להעלות נר תמיד אנו זוכין להקביל נרו של מלך המשיח מה טעם שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי. סלת ואפית העומר היה מנופה בשלש עשרה נפה, ושתי הלחם בשתים עשרה, עשרה, ולחם הפנים באחת עשרה. ר"ש אומר לא היה לו קצבה אלא סלת מנופה כל צרכה. סולת ואפית מלמד שניקחה סולת, ומנין שאפילו חטין, תלמוד לומר ולקחת. יכול אף שאר מנחות כן, תלמוד לומר אותה מפני החסכון מאי החסכון התורה חסה על ממונן של ישראל. שתי הלחם נלושות אחת אחת ונאפות אחת אחת. לחם הפנים נלושות אחת אחת ונאפות שתים שתים. מנא ה"מ דתנו רבנן יהי ההחלה האחת מלמד שנילושות אחת אחתוכו'. מנין שאפייתן שתים שתים תלמוד לומר ושמת אותם, יכול שאף שתי הלחם כך תלמוד לומר אותם. האי אותם [הא] אפיקתיה, אם כן לימא קרא ושמתם מאי ושמת אותם ש"מ תרתי. תנו רבנן ושמת אותם בדפוס. שלשה דפוסין היו, נותנה בדפוס ועדין הוא בצק. וכמין דפוס היה לה בתנור וכשהוא רודה נותנה לדפוס כדי שלא תתקלקל. ולהדרא לדפוס קמא, כיון דאפי לה נפחה. אלו נאמר שתים עשרה ולא נאמר שש חייתי אומר אחת של ארבע ואחת של שמונה לכך נאמר שש, ואלו נאמר שתים מערכות שש המערכת ולא נאמר שתים עשרה הייתי אומר שלש של שש שש לכך נאמר שתים עשרה. ואלו נאמר שתים עשרה יכול ארבע ארבע, תלמוד לומר שתים מערכות שש המערכת. הא שיאמרו שלש מקראות אלו לא למדנו. הא כיצד נותן שתי מערכות של שש שש ואם נתן אחת של ארבע ואחת של שמונה לא יצא. שתים של שבע. רבי אומר רואין את העליונות כאלו אינם. והא בעינן על. רבי לטעמיה דאמר על בסמוך, דתניא ונתת על המערכת וכו'. על השלחן הטהור תנן התם משעבר הרגל היו מעבירין על טהרת העזרה כיצד מטבילין כל הכלים שהיו במקדש ואומר להם הזהרו שלא תגעו בשלחן. תנא הזהרו שמא תגעו בשלחן ובמנורה. ותנא דידן אמאי לא תני מנורה. בשלחן כתיב ביה תמיד במנורה לא כתיב בה תמיד. ואידך כיון דכתיב ואת המנורה נכח השלחן כמאן דכתיב בה תמיד דמי. ואידך, ההוא מיבעי ליה לקבוע לו מקום, ותיפוק ליה דהוי כלי הנעשה (לטלטל ולצאת)[לנחת] ואין מקבל טומאה דאיתקש לשק מה שק מיטלטל מלא וריקן וכו', האי נמי מיטלטל מלא וריקן דאמר ר"ל מאי דכתיב על השלחן הטהור מכלל שהוא טמא והלא כלי העשוי לנחת הוא אלא מלמד שמגביהין אותו ומראין להם לעולי רגלים ואומר להם ראו חבתכם לפני המקום שסילוקו שוה כסידורו, דאמר ר' יהושע בן לוי נס גדול (היה) [נעשה] בלחם הפנים כסידורו כך סילוקו שנאמר לחם חם ביום הלקחו. ונתתנה על המערכת על בסמוך (כתוב למעלה ברמז תרמ"ד). מאת בני ישראל ברית עולם (כתוב למעלה ברמז תנ"ד). על השלחן הטהור על טהרו של שלחן שלא יהו סניפין מגביהין הלחם מעל גבי השלחן. ארבעה סניפין של זהב היו שם מפוצלין מראשיהן שהיו סומכין בהן שנים לסדר הזה ושנים לסדר כ"ח קנים כחצי קנה חלול י"ד לסדר הזה וי"ד לסדר הזה:
    5 days, 21 hours ago
    2 related »
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 654:3 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    בסוכות תשבו שבעת ימים סוכה שהיא גבוה למערה אמה פסולה. מנא הני מילי אמר רבא דאמר קרא למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בנ ישראל. עד עשרים אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שהוא דר בסוכה משום דלא שלטא ביה עינא. רבי זירא אמר מהכא וסוכה תהיה לצל יומם וגו'. עד עשרים אמה אדם יושב בצל סוכה. למעלה מעשרים אמה אינו ישוב בצל סוכה אלא בצל דפנות. אמר ליה אביי אלא מעתה העושה סוכתו בעשתרות קרנים מקום שאין חמה זורחת הכי נמי דלא הויא סוכה. א"ל התם דל עשתרות קרנים איכא צל סוכה הכא דל דפנות ליכא צל סוכה, ורבא אמר מהכא בסוכות תשבו שבעת ימים תשבו כעין תדורו אמרה תורה צא מדירת קבע ושב בדירת עראי. עד עשרים אמה אדם עושה דירתו דירת עראי. למעלה מעשרים אמה אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא דירת קבע. אמר ליה אביי אלא מעתה עשה מחיצות של ברזל וסיכך על גבן הכי נמי דלא הויא סוכה. א"ל הכי קאמינא לך עד עשרים אמה דאדם עושה דירתו דירת עראי כי עביד לה נמי דירת קבע שפיר דמי. למעלה מעשרים אמה דאין אדם עושה דירתו דירת עראי כי עביד לה נמי דירת עראי לאו כלום הוא. כולהו כרבה לא אמרי ההוא ידיעה לדורות הוא דכתיב. כר' זירא נמי לא אמרי ההוא לימות המשיח הוא דכתיב. כרבא נמי לא אמרי משום קושיא דאביי. תנו רבנן שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח. ר"ש אומר שלש כהלכתן רביעית אפילו טפח. במאי קא מיפלגי רבנן סברי יש אם למסורת כתיב בסכת בסכת בסוכות הרי כאן ארבע דל חד לגופיה פשו להו תלתא [שתים כהלכתן] אתא הילכתא וגרעתה לשלישית ואוקמה אטפה. ר"ש סבר יש אם למקרא בסוכות בסוכות בסוכות הרי כאן שש דל חד קרא לגופיה פשו להו ד' [שלש כהלכתן] אתאי הילכתא וגרעתה ולרביעית ואוקמה אטפה. ואיבעית ימא דכ"ע יש אם למקרא מר סבר סככה בעיא קרא ומר סבר סככה לא בעיא קרא. ואיבעית אימא דכ"ע יש אם למסורת מר סבר הילכתא לגרע ומר סבר הלכתא להוסיף. ואיבעית אימא דכ"ע לגרע ומר סבר דורשין תחלות ומר סבר אין דורשין תחלות. תנו רבנן בסוכות תשבו ולא בסוכה ע"ג סוכה ולא בסוכה שתחת האילן ולא בסוכה שבתוך הבית. אדרבה בסוכות תרתי משמע, אמר רב נחמן בר יצחק בסכת כתיב. תנו רבנן שומרי העיר ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבין בלילה. שומרי העיר בלילה פטורין מן הסוכה בלילה וחייבין ביום וכו'. שומרי גגות ופרדסין פטורין בין ביום בין בלילה. אמאי ליעבדו סוכה וליתבה בה. אביי אמר תשבו כעין תדורו. רבא אמר פירצה קרואה לגנב, מאי בינייהו איכא בינייהו דקא מינטר כריא דפירי. ר' אליעזר אומר ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אחת ביום ואחת בלילה וחכמים אומרים אין לדבר קצבה חוץ מלילי יום טוב הראשון. מ"ט דר' אליעזר דאמר קרא תשבו כעין תדורו מה דירה אחת ביום ואחת בלילה אף סוכה אחת ביום ואחת בלילה. ורבנן כי דירה מה דירה אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל אף סוכה אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל. אי הכי לילי יום טוב הראשון נמי, נאמר כאן חמשה עשר ונאמר חמשה עשר בחג המצות מה להלן לילה הראשון חובה דכתיב בערב תאכלו מצות קבעו הכתוב חובה אף כאן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות וחזר בו ר' אליעזר. תנו רבנן בסוכות תשבו כעין תדורו מכאן אמרו כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי כיצד היו לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה אוכל ושותה בסוכה ומטייל בסוכה ושונה בסוכה. והאמר רבא מקרא ומשנה במטללתא אתנויי בר ממטללתא. לא קשיא הא למיגרס הא לעיוני. מאני משתיא במטללתא מאני מיכלא בר ממטללתא. חצבא ושחיל בר ממטללתא. שרגא אמרי לה במטללתא ואמרי לה בר ממטללתא ולא פליגי הא הסוכה גדולה והא בסוכה קטנה. תניא בסוכות תשבו שבעת ימים סוכה של כל דבר. רבי יהודה אומר אין סוכה נוהגת אלא בארבעת מינים שבלולב והדין נותן ומה לולב שאינו נוהג בלילות כבימים אין נוהג אלא בארבעת מינין, סוכה שנוהגת בלילות כבימים אינו דין שלא תהא נוהגת אלא בארבעת מינין. אמרו כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין אם לא מצא ארבעת מינין יהא יושב ובטל והתורה אמרה בסוכות תשבו [סוכה] של כל דבר. וכן בעזרא הוא אומר צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן וגו' לעשות כזבות ככתוב. ת"ד בסוכות תשבו שבעת ימים ואפילו לילות. או אינו אלא ימים ולא לילות, ודין הוא נאמר כאן ימים ונאמר בלולב ימים מה להלן ימים ולא לילות אף כאן ימים ולא לילות. או כלך לדרך זו נאמר כאן ימים ונאמר במלואים ימים מה להלן ימים ואפילו לילות אף כאן ימים ואפילו לילות. נראה למי דומה דנין דבר שמצותו כל היום מדבר שמצותו כל היום ואל יוכיח לולב שמצותו שעה אחת. או כלך לדרך זו דנין דבר שנוהג לדורות מדבר שמצותו לדורות ואל יוכיח מלואים שאין נוהגים לדורות תלמוד לומר תשבו תשבו לגזרה שוה נאמר כאן תשבו ונאמר במלואים תשבו מה להלן ימים ואפילו לילות אף כאן ימים ואפילו לילות. הכל חייבין בסוכה כהנים לוים וישראלים. פשיטא אי הנילא מיחייבו מאן מיחייבו, כהנים איצטריך ליה סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב בסוכות תשבו ואמר מר תשבו כעין תדורו מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו והני כהנים הואיל ובני עבודה נינהו לא ליחייבו קא משמע לן נהי דפטירי בעידן עבודה דלא בעידן עבודה חיובי מיחייבי מידי דהוה אהולכי דרכים דאמר מר הולכי דרכים ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבין בלילה:
    5 days, 21 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 645:5 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    דבר אחר בחדש השביעי רבי ברכיה הוה קרי ליה ירחא דשבועה שבו נשבע הקדוש ברוך הוא לאברהם ויאמר בי נשבעתי נאם ה' מה צורך היה בשבועה אמר רבי ביבואי רבה בשם רבי יוחנן אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך בשעה שאמרת לי קח נא את בנך שהיה בלבי לומר לך אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע ועכשיו אתה אומר לי קח את בנך אלא כשם שהיה בלבי להשיבך וכבשתי את יצרי ולא השבתיך כך בשעה שיהיו בניו של יצחק באין לידי עבירות ומעשים רעים תהא נזכר להם עקדת יצחק אביהם ותתמלא עליהם רחמים ומרחם עליהם והופך להם מדת הדין למדת רחמים ואימתי בחדש השביעי. וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אמר ר' יודן מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו את האיל נטש מחורש זה ונסבך בחודש זה אמר הקדוש ברוך הוא אברהם כך עתידים בניך נאחזין בעונות ונסככים בצרות וסופן להגאל בקרנו של איל שנאמר וה' עליהם יראה ויצא כברק חצו וה' אלקים בשופר יתקע. אמר ר' חנינא מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא לאברהם את האיל נטש מחורש זה ונסבך בחודש אחר, א"ל הקדוש ברוך הוא אברהם כך עתידין בניך להיות נאחזין באומות העולם ונסבכין במלכים ונמשכין ממלכות למלכות מבבל למדי וממדי ליון ומיון לאדום וסופן להגאל בקרניו של איל שנאמר וה' אלקים בשופר יתקע כל השביעיים חביבים וכו' (כוב ברמז רע"ו). רבי אבא בריה דרב ביבי כל ימות השנה ישראל עוסקין במלכתן ובראש השנה נוטלין שופרות ותקעין והקדוש ברוך הוא עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים. רבי יוחנן וריש לקיש הוון מתקשין תנינן יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה אמרי אי דבר תורה במדינה ידחה ואם אינו דבר תורה אף במקדש לא ידחה עד דאינון יתבין מתקשיין עבד רב כהנא אמרין הא אתא מרא דשמעתא ניקוס ונשאל קמון ושאלון ליה, אמר להון כתוב אחד אומר יום תרועה יהיה לכם וכתוב אחד אומר זכרון תרועה כיצד יתקיימו שני כתובים בזמן שהוא בחול יום תרועה יהיה לכם ובזמן שהוא בא בשבת זכרון תרועה יהיה לכם מזכירין אבל לא תוקעים רבי זעירא הוה מפקר לחבריה עיילון ושמעון קליה דרבי לוי דדריש אמרי לית אפשר דליפוק פרשתא בלא אולפן. עלון ודריש קומיהון כתוב אחד אומר יום תרועה וכו' (כדלעיל). תני רבי שמעון בן יוחאי ידחה במקדש שהם יודעים זמנו של חדש ואל ידחה במדינה שאין יודעין זמנו של חדש דתני ר"ש בן יוחאי יום תרועה יהיה לכם ועשיתם במקום שהקרבנות קרבין אמר רבי תחליפא דמן קיסריייא בכל הקבנות כתוב והקרבתם וכאן כתיב ועשיתם אמר הקדוש ברוך הוא מכיון שנכנסתם לפני בדין ביום הזה ויצאתם ובאין מעלה אני עליכם כאלו היום בראתי אתכם בריה חדשה שנאמר כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו' כן יעמוד זרעכם ושמכם. בני ישראל מקרא קדש ואין הנכרים קדש. בני ישראל אין לי אלא בני ישראל מנין לרבות את הגרים ואת העבדים המשוחררים תלמוד לומר יהיה. תנו רבנן מנין שאומרים אבות שנאמר הבו לה' בני אלים. ומנין שאומרים גבירות שנאמר הבו לה' כבוד ועוז. ומנין שאומרים קדושת השם שנאמר בהדרת קדש. ומנין שאומרים מלכיות זכרונות ושופרות שנאמר שבתון זכרון תרועה מקרא קדש. רבי אליעזר אומר שבתון זה קדושת הום זכרון אלו זכרונות תרועה אלו שופרות מקרא קדש קדשהו בעשית מלאכה. אמר ליה רבי עקיבא מפני מה לא נאמר שבתון תשבות שהרי בו פתח הכתוב תחלה אלא שבתון קדשהו בעשית מלאכה. זכרון אלו זכרונות תרועה אלו שופרות מקרא קדש זה קדושת השם. ומנין שאומרים מלכיות דתניא רבי אומר לעיני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלקיכם וסמיך ליה בחדש השביעי מכאן רמז למלכיות. רבי יוסי בר"י אומר אינו צריך הרי הוא אומר והיה לכם לזכרון לפני אלקיכם [אני ה' אלקיכם] שאין תלמוד לומר אני ה' אלקיכם הרי מלכיות הני עשר מלכיות כנד מי אמרן כנגד עשר מאמרות שבהן נברא העולם. ומאי נינהו אילימא ויאמר ויאמר דבראשית תשעה הוו. בראשית נמי מאמר היא דכתיב בדבר ה' שמים נעשו. כיצד סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכלל עמהם מלכיות ואינו תוקע קדושת היום ותוקע (זכרונות ותוקע) שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים דברי רבי יוחנן בן נורי. אמר ליה ר' עקיבא אם אינו תוקע למלכיות למה אומרן אלא אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים. רבן שמעון בן גמליאל אומר קדושת היום עם הזכרונות. אמר רבן שמעון בן גמליאל מה מצינו בכל מקום שאימרי' אמצעית אץ כאן אמצעית רבי אומר מה מצינו בכל מקו' שאומרה רביעי' אף כאן רביעית, ביום הראשון עבר רבי יוחנן בן בדוקא ואמר כדברי רבי יוחנן בן נורי אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו נוהגין ביבנה כן. ביום השני עבר ר' חנינא בנו של ר' יוסי הגלילי ואמר כדברי ר' עקיבא אמר רבן שמעון בן גמליאל כך היו נוהגין ביבנה:
    5 days, 21 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 643:15 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    והקרבתם אשה לה' שבעת ימים. מנין אין לך פרים הבא אילים, אין לך אילים הבא כבשים. אין לך בטהרה הבא בטומאה, תלמוד לומר והקרבתם אשה לה' הקרב אשים מכל מקום:
    5 days, 21 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 642:6 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    שור או כבש צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה אדם ובהמה תושיע ה'. משפט אדם ומשפט בהמה. משפט אדם וביום השמיני ימול. ומשפט בהמה ומיום השמיני והלאה. מי הקדימני ואשלם רבי תנחום פתר קרא ברווק שהיה שרוי במדינה ונתן שכר סופרים ומשנים אמר הקדוש ברוך הוא עלי לשלם לו גמולו וליתן לו בן זכר. עתיד רוח חקודש להיות מפוצצת בראש ההרים ואומר כל מי שפעל עם אל יבוא ויקח שכרו הדא הוא דכתיב כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל. ורוח הקודש אומרת מי הקדימני ואשלם. מי קילס לפני עד שלא נתתי לו נשמה מי (מלל) [מל בנו] לשמי עד שלא נתתי לו בן. מי עשה לפני מעקה עד שלא נתתי לו גג. מי עשה לי מזוזה עד שלא נתתילו בית. מי עשה לי סוכה עד שלא נתתי לו דמים. מי עשה לי ציצית עד שלא נתתי לו טלית מי הפריש לי תרומה ומעשר עד שלא נתתי לו גורן. מי הפריש לי חלה עד שלא נתתי לו עיסה מי הפריש לי קרבן עד שלא נתתי לו בהמה. הדא הוא דכתיב שור או כשב או עז. רבי עקיבא בר זבדי בשם רבי אבהו פסח ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון כתיב שרפום עומדים ממעל לו וגו' בשתים יעופף לקילוס. בשתים יכסה פניו שלא יביט בשכינה. ובשתים יכסה רגליו שלא יראו פני שכינה דכתיב כף רגליהם ככף רגל עגל. וכתיב עשו להם עגל מסכה על שם כט ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון. תמן תנינן כל השופרות בשרות חוץ משל פרה למה שלא להזכיר עון. תני מפני מה אין סוטה שותה בכוס של חברתה שלא יאמרו בכוס זה שתתה חברתה ומתה על שם ולא יהיה עוד לבית ישראל וגו'. תניא והרגת את האשה ואת הבהמה אם אדם חטא בהמה מה חטאת. אלא לפי שבא לאדם תקלה על ידה אמרה תורה תסקל.
    5 days, 21 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 626:7 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    אמור אל הכהנים. רבי תנחום בר חנילאי פתח אמרות ה' אמרות טהורות וגו', אמרות ה' אמרות אמרות אמרות בשר ודם אינם אמרות בנוהג שבעולם מלך בשר ודם נכנס למדינה ובני המדינה מקלסין אותו וערב לו קלוסן א"ל למחר אני בונה דימום ואות מרחצאותלמחר אני מכניס לכם אמת המים, וישן לו ולא עמר היכן הוא היכן אמרותיו, אבל הקדוש ברוך הוא איני כן אלא וה' אלהים אמת למה שהוא אלהים חיים ומלך עולם. טהורות מצינו שעקם הכתוב שתים ושלש תיבות בתורה שלא להוציא דבר טומאה מפיו הדא הוא דכתיב דמכל הבהמה הטהורה מן הבהמה אשר טמאה אין כתיב כאן אלא וכו' (כדכתוב ברמז נ"ד). כל מה שהקדוש ברוך הוא מזהיר את ישראל בשביל קדושתן וטהרתן [הוו] אמרות ה' אמרות טהורות. אמור אל הכהנים ואמרת הרי שני פעמים. משל למה הדבר דומה לטבח שהיה נכנס ויוצא לפני המלך א"ל המלך גוזרני עליך שלא תראה מת כל ימיך מפני שאתה נכנס ורואה אתפני שלא תטמא פלטין שלי, כך הקדוש ברוך הוא גזר על הכהנים הנכנסין לבית המקדש שלא יטמאו למת לפיכך הוא אומר להם לנפש לא יטמא. רבי ברכיה בשם רבי לוי משל לישראל וכהן שנכפו ומסר להם הרופא קמיע מומחה והיה מצוה את ישראל ומניח את הכהן, אמר ליה איתו כהן, אדונינו רופא לא לשנינו מסרת כאחר ומפני מה אתה מצוה את ישראל ומניח אותי אמר ליה זה ישראל הוא ודרכו להלך בין הקברות אבל אתה כהן ואין דרכך להלך בין הקברות לפיכך אני מצוה את ישראל ומניח אותך. כך לפי שהעליונים אין יצר הרע מצוי בהן אמירה אחת דיה להם שנאמר בגזרת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שאלתא אבל התחתונים שיצר הרע מצוי בהן בשתי אמירות והלואי יעמדו שנאמר ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים ואמרת. יראת ה' טהורה עומדת לעד. אמר רבי לוי מיראה שנתירא אהרן לפני הקדוש ברוך הוא זכה שנתנה לו פרשה זו שאינה זזה ממנו ומבניו ומבני בניו עד סוף כל הדורות ואיזו זו פרשת המת. אמור אל הכנהים אמר ר' תנחום שתי פרשיות הכתיב לנו משה בתורה והן טהורות ועל ידי מי נתנו על ידי שבטו של לוי שכתוב בו כסף צרוף בעליל וגו' וכתיב וטהר את בני לוי וגו' וישב מצרף ומטהר זו פרשת פרה. אמור אל הכהנים בני אהרן מה כתיב למעלה מן הענין ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני מה כתיב אחריו אמור אל הכנים מה ענין זה אצל זה אלא שצפה הקדוש ברוך הוא שעתיד שאול למלוך על ישראל ולהרוג את הכהנים ולדרוש באוב. אמר ר' יהושע סדיכנין בשם רבי לוי מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא למשה דור דור ודורשיו דור דור ושופטיו דור דור ומלכיו והראהו את שאול ואת בניו נופלין בחרב. אמר לפניו רבונו של עולם מלך ראשון שיעמוד על בניך ידקר בחרב, אמר לו (משה) [הקדוש ברוך הוא] ולי אתה אומר אמור אל הכהנים שהרג שמקטריגין אותו. אמר ר' יוחנן כל מקום שהוא אומר אמור ואמרתי צריך להדרש. ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה ויאמר ויאמר למה לי, אמר לה אם זה הוא מוטב ואם לאו אמרי שהוא הוא רבי אבין אמר עד שלא הכיר בה שהיא יהודית היה מספר עמה על ידי מתורגמן משהכיר בה התחיל הוא לספר עמה כיוצא בו ויגש איש האלהים ויאמר אל אחאב מלך ישראל ויאמר כה אמר ה'ויאמר למה לי אמר לו כשיפול בן הדד בידך אל תחמול עליו אמירה שניה א"ל הוי יודע כמה מצודות וחרמים פרשתי לו עד שבא לידך ועכשיו אם יפקד והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו. כיוצא בו ויאמר אל האיש לבוש הבדים ויאמר וגו' הקדוש ברוך הוא אמר למלאך ומלאך אמר לכרוב אמר גזר עלי הקדוש ברוך הוא ואני אין לי רשות להכנס לתוך מחיצתך אלא עשה עמי צדקה ותן לי שני גחלים מיד וישא ויתן אל חפני לבוש הבדים הפשירן ונתנן לו, ר"י דסיכנין בשם רבי לוי אומר [שש שנים] היו עוממות בידו של גבריאל סבור שישראל עושין תשובה כיון שלא עשו תשובה בקש לזרקן ולקעקע ביצתן, אמר לו הקדוש ברוך הוא גבריאל אל תעשה כן יש בהן בני אדם שעושין צדקה אלו עם אלו [שנאמר] וירא לכרובים תבנית יד [אדם] אף כאן אמור אל הכהנים ואמרת אמירה ראשונה למת מצוה יטמא. והשניה לאחרים לא יטמא. אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים. קטן אוכל נבילות אין מצווין וכו' [כתוב ברמז תקפ"ג]:
    5 days, 21 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 624:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    והרגת את האשה ואךת הבהמה אם אדם חטא בהמה מה חטאה אלא מפני שבאה תקלה על ידה לפיכך אמר הכתוב תסקל. והלא דברים קל וחומר ומה אם בהמה שאינה יודעת להבחין בין טוב לרע על שבאה תקלה לאדם על ידה אמר הכתוב תסקל, אדם הגורם לחברו להטעותו ומתעהו מדרך חיים לדרך מות על אחת כמה וכמה כיוצא בדבר אתה אומר יאבד תאבדון את כל המקומות אר עבדו שם הגוים אר אתם יורשים אותם את אלהיהם על ההרים וגו' והלא דברים קל וחומר ומה מקומות ואילנות שאינן לא רואין ולא שומעין ולא מדברים על שבאה תקלה על ידיהם אמר הכתוב השחת שרוף וכלה ובער מן העולם, אדם שגורם לחברו להטעותו ומחעהו מדרך חיים לדרך מות על אחת כמה וכמה. וכי למה אמרה תורה להחריב את כל המקומות ולאבד את כל האילנות מפני שמזכרין גנותו של אדם והלא קל וחומר אם כך חס הקדוש ברוך הוא על כבודן של רשעים קל וחומר על כבודן של צדיקים. לענין צדיקים מה הוא אומר כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדות עליו גרזן כי ממנו תאכיל ואותו לא תכרות והלא דברים קל וחומר ומה אם האילנות שאינם לא רואים ולא שומעים ולא מדברם על שעושין פירות חס עליהם המקום מלבערם מן העולם אדם שעושה את התורה ועושה רצון אביו שבשמים על אחת כמה וכמה שיחוס עליו המקום מלבערו מן העולם לענין הרשעים מה הוא אומר. רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אותו תשחית וכרת, והלא דברים קל וחומר ומה אם האילנות שאינם רואים ולא שומעים ולא מדברים על שאין עושין פירות לא חס עליהם המקום מלבערם מן מעולם אדם שאין עושה את התורה ואין עושה רצון אביו שבשמים על אחת כמה וכמה שלא יחוס המקום מלבערו מן העולם. רבן יוחנן בן זכאי אומר הרי הוא אוסר אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלהיך וגו' אבנים שמטילות שלום בעולם. והלה דברים קל וחומר ומה אם האבנים שאינן לא רואות ולא שומעות ולא מדברות על ידיד שמטילות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים אמר הכתוב לא תניף עליהם ברזל העושה שלום בין איש לאשתו בין איש לאיש בין איש לאשה בין עיר לעיר בין מדינה לחברתה על אחת כמה וכמה שאין בא פורעניות עליו. ר"ש בן אלעזר אומר הברזל נברא לקצר ימיו של אדם והמזבח נברא להאריך ימיו של אדם אין בדין שיניף המקצר על המאריך:
    5 days, 21 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 623:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    מצות הנשרפין היו משקעין אותו בזבל עד ארכוכותיו ונותנין סודר קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו זה מושך אצלו וזהמושך אצלו עד שפותח את פיו ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו ויורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו. רבי יהודה אומר אף הוא אם מת בידם לא היו מקיימין בו מצות שרפה אלא פותח את פיו בצבת שלא בטובתו ומדליק את הפתילה וכו'. מאי פתילה אמר רב מתנה פתילה של אבר, מנ"ל אתיא שרפה שרפה מעדת קרח וכו'. ר"א אומר אתיא שרפה שרפה מבני אהרן מה להלן שרפת נשמה וגוף קיים אף כאן. מאן דיליף מעדת קרח מנא ליה דכתיב את מחתות החטאים האלה בנפשותם שנשמתן נשרפת וגופן קיים. ואידך ההוא שרפה ממש הואי, ומאי בנפשותם שנתחייבו שרפה על עסקי נפשותם. דאמר ריש לקיש מאי דכתיב בחנפי לעגי מעוג חרוק עלי שנימו בשביל חנופה שהחניפו לקרח על עסקי לגימה חרק עליהם שר של נגיהנם שניו. ומאן דיליף מבני אהרן מנא ליה, דכתיב וימותו לפני ה' כעין מיתה. ואידך ההוא שרפה ממש הואי ומאי וימותו דאתחיל בהו מגואי כעין מיתה דתניא אבא יוסי בן דוסתאי אומר ב' חוטין של אש יצאו מבית קדש הקדשים ונחלקו לארבעה, נכנסו שנים בחוטמו של זה ושנים בחוטמו של זה ושרפום. והכתיב ותאכל אותם אותם ולא בגדיהם. ונילף מפריס הנשרפים מה להלן שרפה ממש אף כאן שרפה ממש מסתברא מאדם הוה ליה למילף שכן אדם חוטא נשמה פגול. אדרבא מפרים הנשרפים הוה ליה למילף שכן מכשיר לדורות, הנך נפישן. ומאן דיליף מעדת קרח מאי טעמא לא יליף מבני אהרן ההוא שרפה ממש הואי. (ומאן דיליף מבני אהרן מאי טעמא לא יליף מעדת קרח, ההוא שרפה ממש הואי). ונילף מינה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר קרא ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה. וכי מאחר דאיכא דרב נחמן דרב נחמן גזרה שוה למה לי אי לאו גזרה שוה הוה אמינא שרפת נשמה וגוף קיים לאו שרפה היא כלל. ואי משום ואהבת לרעך כמוך לפיש ליה חבילי זמירותוכו' (כתוב ברמז תר"ל). ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה אותה והרגת את האשה ואת הבהמה מות יומתי, בסקילה אתה אומר בסקילה או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה תלמוד לומר דמיהם בם ולהלן דמיהם בם מה דמיהם בם האמור להלן סקילה אף דמיהם בם האמור כאן סקילה. עונש שמענו אזהרה לא שמענו תלמוד לומר ואשה לא תעמוד לפני בהמה לרבעה תבל הוא דיני נפשות בעשרים ושלשה. הרובע ונרבע בעשרים ושלשה שנאמר והרגת את האשה ואת הבהמה ואומר ואת הבהמה תהרוגו, קא פסיק ותנא לא שנא רובע זכר ולא שנא רובע נקבה. בשלמא רובע נקבה דכתיבוהרגת את האשה ואת הבהמה, אלא רובע זכר מנלן דכתיב כל שוכב עם בהמה מות יומת אם אינו ענין לשוכב תנהו ענין לנשכב ואפקיה רחמנא בלשון שוכב מה שוכב הוא ובהמתו בעשרים ושלשה אף נשכב הוא ובהמתו בעשרים ושלשה:
    5 days, 21 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 622:2 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    איש פרט לקטן. אשר יקח את אשה ואת אמה בכולן הוא אומר שכיבה וכאן הוא אומר לקיחה ללמדך שלעולם אינו חייב אלא על הנשואין, מכאן אמרו נושאין על האנוסה ועל המפותה, והאונס והמפתה על הנשואה חייב, נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו. אשה ואת אמה אין לי אלא אשה ואמה בתה ובת בתה ובת בנה מנין. נאמר כאן זמה ונאמר להלן זמה מה להלן בתה ובת בתה ובת בנה ובת בנה אף כאן בתה ובת בתה ובת בנה. ומנין לעשות זכרים כנקבות, [נאמר כאן זמה ונאמר להלן זמה] מה להלן עשה זכרים כנקבות אף כאן עשה זכרים כנקבות. מנין לעשות למטה כלמעלה, נאמר כאן זמה ונאמר להחן זמה מה לחלן למטה כלמעלה אף כאן למטה כלמעלה, ומה כאן למעלה כלמטה אף להלן למעלה כלמטה, אמר מר מנין לעשות זכרים כנקבות מאי זכרים אילימא בת בנה כבת בתה בהדי הדדי קאתיין, אלא אם חמיו כאם אחותו, השתא אם חמותו לא קמה לן אם חמיו מהדר עלה, אמר אביי הכי קאמר מנין לעשות שאר הכא ממנו כשאר הבא ממנה נאמר כאן זמה ונאמר להלן זמה וכו'. והא בשאר דידה לא כתב זמה. אמר רבא אמר לי רב יצחק בר אבדימי אתיא הנה הנה אתיא זמה זמה. אמר מר מנין לעשות למטה כלמעלה מאי למטה כלמעלה אילימא בת בנה ובת בתה כבתה בהדי הדדי קאתיין, אלא אם חמיו ואם חמותו כחמותו. האי למטה כלמעלה למעלה כלמטה הוא תני למעלה כלמטה. אי הכי נאמר כאן זמה ונאמר להלן זמה, השתא אינהו לא כתיבן, זמה דידהו כתיבן אמר אביי הכיקאמר מנין לעשות שלשה דורות למעלה כשלשה דורות למטה נאמר למטה זמה ונאמר למעלה זמה מה למטה שלשה דורות אף למעלה שלשה דורות ומה בעונש עשה למטה כלמעלה אף באזהרה נמי עשה למטה כלמעלה, רב אשי אמר לעולם כדקתני ומאי למטה באיסור, אי מה היא אם אמה אסורה אף הוא אם אמו אסורה אמר אביי אמר קרא אמך היא משום אמו אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום אם אמו. רבא אמר בין למד דון מינה ומינה בין למאן דאמר דון מינה ואוקי באתרה לא אתיא. למאן דאמר דון מינה ומינה מה היא אם אמה אסורה אף הוא נמי אם אמו אסורה ומינה מה היא בשרפה אף הוא בשרפה. ולמאן דאמר שרפה חמורה איכא למיפרך מה להיא שכן אמה בשרפה תאמר בהוא שאמו בסקילה, ועוד אמו בסקילה אם אמי בשרפה. ועוד מה היא לא חלקת בה בין אמה לאם אמה אף הוא לא תחלוק בו בין אמו לאם אמו. ולמאן דאמר נמי סקילה חמורה מהאי קושיא לא נדונן. ולמאן דאמר דון מינה ואוקי באתרה מה היא אם אמה אסורה אף הוא אם אמו אסורה ואוקי באתרה התם הוא דבשרפה אבל הכא בסקילה כדאשכחן כאמו. ולמאן דאמר שרפה חמורה איכא למיפרך מה להיא שכן אמה בשרפה תאמר בהוא שאמו בסקילה. ועוד הוא כהיא מה היא לא חלקת בה בין אמה לאם אמה אף הוא לא תחלוק בו בין אמו לאם אמו. ולמאן דאמר סקילה חמורה מהאי קושיא לא נדונין. אי מה הוא כלתו אסורה אף הוא נמי כלתה אסורה. אמר אביי אמר קרא אשת בנך היא משום אשת בנו אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום אשת בנה. רבא אמר בין למאן דאמר דון מינה ומינה בין למאן דאמר דון מינה ואוקי באתרה לא אתיא. למאן דאמר דון מינה ומינה מה הוא כלתו אסורה אף היא כלתה אסורה ומינה מה היא בסקילה אף היא בסקילה. ולמאן דאמר סקילה חמורה איכא למיפרך מה להוא שכן אמו בסקילה תאמר בהיא שאמה בשרפה. ועור בתה בשרפה כלתה בסקילה הוא עצמו יוכיח דבתו בשרפה וכלתו בסקילה אלא מה הוא לא חלקת בו בין אמו לכלתו בסקילה אף היא נמי לא תחלוק בה בין אמה לכלתה ולמאן דאמר שרפה חמורה מהאי קושיא לא נדונין. ולמאן דאמר דון מינה ואוקי באתרה מה היא כלתו בסקילה אף היא כלתה בסקילה ואוקי באתרה הכא הוא בסקילה אבל התם בשרפה כדאשכחן באמה, ולמאן דאמר סקילה חמורה איכא למיפרך מה להוא שכן אמו בסקילה תאמר בהיא שאמה בשרפה. ועוד מה הוא (לא) חלקת בו בין בתו לכלתו אף היא נמי (לא) תחלוק בה בין בתה לכלתה ולמאן דאמר שרפה חמורה מהאי קושיא לא נדונן. בתו מאנוסתו (כתוב לעיל). תנו רבנן באש ישרפו אותו ואתהן. אותו ואת אחת מהן שכן בלשון יוני קורין לאחת הן. ואם חמותו מדרשא נפקא. ור' עקיבא סבר אותו ואתהן אותו ואת שתיהן ואם חמותו הכא כתיבוא. רבא אמר חמותו לאחר מיתה איכא ביניינו ר' ישמעאל סבר חמותו לאחר מיתה בשרפה ורבי עקיבא סבר איסורא בעלמא:
    5 days, 21 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 613:6 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    ואתה תבער הדם הנקי. למה לי לכדתניא הוקשו כל שופכי דמים לעגלה ערופה מה להלן מן הצואר אף כאן מן הצואר. אי מה להלן בקופיץ וממול עורף אני כאן בקופיץ וממול עורף אמר קרא ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה. האיש נסקל ערום ואין האשה נסקלת ערומה. למימרא דרבנן חיישי להרהורא, והתנן הכהן אוחז בבגדיה אם נקרעו ואם נפרמו נפרמו עד שמגלה את לבה וסותר את שערה. לא קשיא אמר קרא ונוסדו כל הנשים הכא אין לך יסור גדול מזה. וכי תימא ליעבד בה תרתי, אמר קרא ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה. תנא בית הסקילה היה גבוה שתי קומות וקומה שלו הרי כאן שלש. ומי בעינן כולי האי ורמינהו מה בור שהוא כדי להמית עשרה טפחים אף כל וכו'. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר קרא ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה. אי הכי לגבהיה טפי, משום דמינוול. מצות הנשרפין מדליק את הפתילה של אבר וזורקה לתוך פיו ויורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו, יליף שרפה שרפה מבני אהרן מה להלן שרפת נשמה וגוף קיים אף כאן וכו'. ומאי טעמא לא יליף מעדת קרח, ההוא שרפה ממש הואי. ונילף מינה, אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר קרא ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה. תניא נקם ינקם נקימה זו איני יודע מהו, כשהוא אומר והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם זו סייף. ואימא דבריו ליה מבריז, לפי חרב כתיב. ואימא דעביד ליה גיסטרא. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר קרא ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה. איבעיא להובן מהו שיקיז דם לאביו, רב מתנה אמר ואהבת לרעך כמוך. רב דימי אמר מכה אדם ומכה בהמה מהמכה בהמה לרפואה פטור אף מכה אדם לרפואה פטור. אמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתננה עליו ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך. אמר רב חסדא אסור לאדם שישמש מטתו ביום שנאמר ואהבת לרעך כמוך שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו. אמר ראש השנה ישראל קדושים הם ואין משמשין מטותיהן ביום, אמר רבא אם היה בית אפיל מותר, ותלמיד חכם מאפיל בטליתו:
    5 days, 21 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 611:2 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    דבר אחר בצדק תשפוט עמיתך הוי דן את חברך לכף זכות. אמר ר' יוחנן ששה דברים אדם עושה אותם אוכל מפירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא ואלו הן הכנסת אורחים ובקור חולים והשכמת בית המדרש ועיון תפלה והמגדל בניו לתלמוד תורה והדן את חברו לכף זכות ובהני שייכי נמי כבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום בין אדם לחברו ותלמוד תורה כנגד כולם. תנו רבנן הדן את חברו לכף זכות [דנין אותו לכ"ז]. מעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעל הביתאחד בדרום שלש שנים, בערב הרגל אמר לו תן שכרי ואלך ואפרנס את אשתי ואת בני, אמר ליה אין לי, א"ל תן לי מעות, א"ל אין לי, תן לי בהמה, אין לי תן לי כרמים, אין לי, תן לי קרקע, אין לי, תן לי כרים וכסתות, אין לי, הפשיל כליו לאחוריו והלך לביתו בפחי נפש, אחר הרגל נטל בעל הבית שכרו בידו ועמו משאוי שלשה חמורים אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים והלך לביתו, לאחר שאכלו ושתו נתן לו שכרו ואמר לו בשעה שאמרת לי תן לי מעותי במה חשדתני, א"ל שמא פרקמטיא נזדמן לו ולקח בהן, בשעה שאמרת לי תן לי בהמה ואמרתי אין לי במה חשדתני, א"ל שמא מושכרות הן ביד אחרים, בשעה שאמרת לי תן לי כרים וכסתות וכו' א"ל שמא הקדיש כל נכסיו לשמים. א"ל העבודה כך היה הקדשתי כל נכסי לשמים בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה עד שבאתי אצל חברי שבדרום והתירו לי את נדרי ואתה כשם שדנתני לכף זכות כך ידין אותך המקום לכף זכות. תנו רבנן מעשה בחסד אחד שפדה ריבה אחת מישראל בדרך ולמלון השכיבה תחת מרגלותיו, למחר ירד וטבל ושנה לתלמידיו, אמר להם בשעה שהשכבתיה אצלי במה חשדתוני א"ל שמא יש בנו תלמיד שאינו בדוק לרבי. בשעה שירדתי וטבלתי במה חשדתוני, א"ל שמא מפני טורח הדרך אירע לרבי קרי, א"ל העבודה כך היה ואתם כשם שדנתוני לכף זכות כך ידין המקום אתכם לכף זכות. תנו רבנן פעם אחד הוצרך לתלמידים דבר אצל מטרונא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה, אמרו מי ילך, א"ל רבי יהושע אני אלך, הלך רבי יהושע ותלמידיו כיון שהגיע לפתח ביתה חלץ תפליו ברחוק ארבע אמות (והשליח לתלמידיו) ונכנס ונעל הדלת בפניהם, אחר שיצא ירד וטבל ושנה לתלמידיו, אמר להם בשעה שחלצתי תפילין במה חשדתויי, אמרו כסכור רבי אל יכנסו דברי קדושה במקום טומאה. בשעה שנעלתי דלת בפניכם במה חשדתוני, אמרו שמא דבר מלכות בינו לבינה. בשעה שירדתי וטבלתי במה חשדתוני, אמרו ליה שמא נתזה צינורא על בגדו של רבי, אמר להם העבודה כך היתה ואתם כשם שדנתוני לכף זכות כך ידין המקום אתכם לכף זכות:
    5 days, 21 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 605:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    ארבע מתנות שבכרם הפרט והעוללות השכחה והפאה דכתיב וכרמך לא תעולל מפרט כרמך לא תלקט וכתיב כי תבצור כרמך לא תעולל אחריך. אחריך זה שכחה. ופאה גמר אחריך אחריך מזיתים דכתיב כי תחבוט זיתך לא תפאר אחריך, ותנא דבי רבי ישמעאל שלא תטול תפארתו ממנו. אחריך זו שכחה כולן אין בהן טובת הנאה לבעלים. מאי טעמא עזיבה כתיב בהו, ואפילו עני שבישראל מוציאין אותן מידו מאי טעמא מדלא כתיב תעזוב אותם לעני ולגר. אלא כתיב לא תלקט לעני להזהיר עני על שלו, מעשר עני המתחלק בתוך הבית יש בו טובת הנאה לבעלים מאי טעמא נתינה כתיבוא ביה ואפילו עני שבישראל מוציאין אותו מידו גמר לגר מהתם מה להלן עני מוזהר אף כאן עני מוזהר. לוי זרע בכישאר לא הוו עניים למיתבא להו אתא לקמיה דרב פפא א"ל לעני ולגר תעזוב אותם ולא לעורבים ולא לעטלפים, מיתיבי אין מביאין תרומה לא מגורן לעיר ולא ממדבר לישוב ואם אין שם כהן שוכר פרה ומביאה מפני הפסד, שאני תרומה דטבלא ולא סגי דלא מפריש לה. והרי מתנות דלא טבלי ותנן מקום שנהגו למלוג בעגלים לא (יפשיט) [ימלוג] את הזרוע להפשיט את הראש לא יפשיט את הלחיים ואם אין שם כהן מעלין אותו בדמים ואוכלו מפני הפסד כהן, שאני כהן תנתינה כתיבוא ביה, השתא דאתית להכי תרומה נמי נתינה כתיבוא בה, אלא תעזב יתירא למה לי למפקיר כרמו וכו' כדלעיל. תנן התם מי שלקט את הפאה ואמר הרי זו לפלוני עני ר' אליעזר אומר זכה לו מיגו דאי בעי מפקר ליה לנכסיה והוי עני וזכי ומיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה. וחכמים אומרים יתננה לעני הנמצא ראשון דכתיב לא תלקט לעני לא תלקט לו לעני. ר' אליעזר לא ילקט לעני מאי עביד ליה להזהיר העני על שלו:
    5 days, 21 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 603:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    אמר ר' שמואל בר נחמן משל לכהן שהיה בדרך ונזדמן לו חלוני אחד. אמר אלך עמך. אמר ליה כהן אני וראין דרכי להלוך בין הקברות אם את מהלך עמו מוטב ואם לאו סוף אני מניחך והולך לי. כך אמר לו משה לישראל כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך וגו' והיה מחניך קדוש מהו להצילך תרין אמוראין חד אמר להגן עליך דכתיב להיות צל על ראשו. וחד אמר לרקן הכנענים וליתן לך כמה דאת אמר וינצלו את מצרים ע"מ והיה מחניך קדוש. ולא יראה בך ערות דבר ערות דבור זה נבול פה. ר' אבין אמר בה תרתי. ר' אבין אמר משל למלך שהיה לו מרתף של יין והושיב בו המלך שומרים מהן נזירים ומהן שכורים. לעת ערב בא ליתן להם שכרם נתן לשכורים שני חלקים ולנזירין חלק אחד. א"ל אדונינו המלך לא שמרנו כאחת מפני מה אתה נותן לאלו שני חלקים ולנו חלק אחד. אמר לו אלו שכורין הן ודרכן לשתות יין אבל אתם נזירין ואין דרככם לשתות יין לפיכך אני נותן לאלו שני חלקים ולאלו חלק אחד. כך העליונים שאין יצר הרע מצוי ביניהם קדושה אחת להם שנאמר ובמאמר קדישין שאלתא אבל התחתונים לפי שיצר הרע מצוי בהן הלואי יועל שתי קדושות הדא הוא דכתיב והתקדשתם והייתם קדושים. ר' אבא אמר חורי משל לבני מדינה שעשו שלש עטרות למלך מה עשה המלך הניח בראשו אחת ושתים בראש בניו, כך בכל יום העליונים מכתירים לפני הקדוש ברוך הוא שלש קדושות ואומרים קדוש קדוש קדוש, מה הקדוש ברוך הוא עושה נותן בראשו אחת ושתים בראשן של ישראל הדא הוא דכתיב כי קדוש אני והתקדשתם והייתם קדושים:
    5 days, 21 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 594:2 and 2 others »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    תנו רבנן ואשה אל אחותה לא תקח לצרור לגלות ערותה עליה בחייה, עליה מה תלמוד לומר, לפי שנאמר יבמה יבוא עליה שומע אני אפילו באחת מכל העריות האמורות בתורה הכתוב מדבר, נאמר כאן עליה ונאמר להלן עליה מה להלן מקום מצוה אף כאן מקום מצוה ואמר רחמנא לא תקח. אין לי אלא היא צרתה מנין, תלמוד לומר לצרור. אין לי אלא צרתה צרת צרתה מנין, תלמוד לומר לצרור התורה ריבתה צרות הרבה, רב אשי אמר צרת צרתה לא צריכא קרא סברא היא, צרה מאי טעמא אסירא במקום ערוה קיימא צרת צרתה נמי במקום ערוה קיימא. ואין לי אלא אחות אשה שאר עריות מנין, אמרת מה אחות אשה מיוחדת שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת ואסורה ליבם אף כל שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת ואסורה ליבם. ואין לי אלא הן צרותיהן מנין, אמרת אחות אשה מיוחדת שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת ואסורה ליבם צרותיה אסורות, אף כל שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת ואסורה ליבם צרתה אסורה. מכאן אמרו ט"ו נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם. יכול שאני מרבה שש עריות חמורות מאלו שיהו צרותיהן אסורות. אמרת מה אחות אשה מיוחדת שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת ואפשר לינשא לאחין. ואסורה ליבם צרתה אסורה, אף כל שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת ואפשר לינשא לאחין ואסורה ליבם צרתה אסורה. יצאו שש עריות. חמורות מאלו הואיל ואי אפשר לינשא לאחין צרותיהן מותרות שאין צרה אלא מאח. אזהרה שמענו עונש מנין, אמר קרא כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם. טעמא דכתב רחמנא עליה הא לאו הכי הוה אמינא אחות אשה מייבמת, מאי טעמא, אתי עשה ודמי לא תעשה דכתיב לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך. ואימא הני מילי לא תעשה גרידא, לא תעשה שיש בו כרת מי דחי, אטו עשה דחי את ל'ת לאו ל"ת חמור מיניה מה לי חומרא זוטא מה לי חומרא רבה. רבא אמר ערוה לא צריכא קרא דאין עשה דוחה לא תעשה שיש בה כרת. וכי איצטריך קרא למיסר צרה. ומאי שנא ערוה דאין עשה דוחה לא תעשה שישבו כרת צרה נמי לא תיבעי קרא דאין עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת. אלא צרה נמי לא בעי קרא וכי איצטריך קרא למישרי צרה שלא במקום מצוה. מאי טעמא אמר קרא עליה, במקום עליה האו דאסירא צרה שלטא במקום עליה שריא. ואימא היא גופה שלא במקום מצוה תשתרי. אמר ליה עליך אמר קרא בחייה כל שבחייה, והאי בחייה מיבעי ליה למעוטי לאחר מיתה דאי מאשר אל אחותה הוה אמינא נתגרשה שריא כתב רחמנא בחייה כל שבחייה אף על גב דנתגרשה לא. אלא תרי קראי כתיבי ואשה אל אחותה לא תקח לצרור וכתיב לגלות ערותה עליה בחייה (דחומרא) [דחדא] משמע, הא כיצד במקום מצוה שתיהן אסורות שלא במקום מצוה היא אסורה צרתה מותרת, איפוך וכו'. א"ל רב כהנא לרב אשי ממאי דהאי עליה לאיסורא דילמא להתירא והכי קאמר ואשה אל אחותה לא תקח לגלות ערותה שלא במקום עליה אבל במקום עליה שתיהן מותרות אם כן לגלות ערותה דחדא מי משכחת לה. אי במקום מצוה שתיהן מותרות, אי שלא במקום מצוה שתיהן אסורות, ואיבעית אימא אתיא הקישא דרבי יונה דאמר קרא כי כל אשר יעשה מכל התועבות ונכרתו הוקשו כל העריות כולן לאשת אח מה אשת אח שהיא אף כל העריות כולן שריין, אמר רחמנא עליה:
    5 days, 21 hours ago
    2 related »
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 584:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    ושפך את דמו מי ששפך יכסה מעשה באחד ששפך וקדם חברו וכסה וחייבו רשב"ג ליתן לו עשרה זהובים נוהג בחולין אבל לא במוקדישם דאמר קרא ושפך את דמו וכסהו בעפר מי שאינו מחוסר אלא שפיכה וכסוי יצאו קדשי מזבח שמחוסר שפיכה גרירה וכסוי מר בריה דרב אשי אמר א"ק חיה ועוף מה חיה לא חלקת בה אף עוף לא תחלוק בו (כתוב עוד ברמז תקמ"ב):
    5 days, 21 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 583:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    אמר רבי אבהי אמר ר' אלעזר כל מקום שנאמר לא יאכל לא תאכל לא תאכלו אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבלה לגר בנתינה ולנכרי במכירה. והרי דם דכתיב כל נפש מכם לא תאכל דם ותנן אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון ונמכרין לגננין לזבל. שאני דם דאיתקש למים שנאמר על הארץ תשפכנוכמים כמים הנשפכין לפני ע"ז [מי] איקרי ניסוך שנאמר ישתו יין נסיכם. ולחזקיה איתקש למים דם הנפשך כמים מכשיר לאפוקי דם קדשים. קטן אוכל נבלות אין בית דין מצויין להפרישו. תא שמע לא תאכלום לא תאכילום להזהיר גדולים על הקטנים. מאי לאו דאמרינן להו לא תיכלו, לא דלא ליספו להו בידים. תא שמע כל נפש מכם לא תאכלדם להזהיר גדולים על הקטנים, מאי לאו דאמרינן להו לא תיכלו לא דלא ליספו להו בידים. תא שמע אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים מאי לאו דאמר להו לא תיטמאו, לא דלא ליטמאו בידים. וצריכי דאי אשמעינן שרצים משום דאיסורין במשהו אבל דם דעד דאיכא רביעית אימא לא. ואי אשמעינן דם משום דאיסורו בכרת אבל שרצים דאיסורן איסור לאו אימא לא. ואי אשמעינן הני תרתי משום דאיסירן שוה בכל אבל טומאה אימא לא. ואי אשמעינן טומאה הוה אמינא כהנים שאני משום דריבה בהן הכתוב מצות יתירות אבל הנך אימא לא, צריכא. ישראל אלו ישראל, גר אלו גרים הגר אלו נשי גרים, בתוכם לרבות את הנשים ואת העבדים [המשוחררים], אם כן למה נאמר איש איש לפי שנאמר אשר יצוד אין לי אלא הצד, ירש לקח ונתן לו במתנה מנין. תלמוד לומר איש איש. אשר יצור אין לי אלא הצד את שאינן צודין [ועומדין מאליהן] כגון אווזין ותרנגולין מנין תלמוד לומר ציד מכל מקום. אם כן למה נאמר אשר יצוד [אמר רבי] למדה תורה דרך ארץ שלא יהא אדם אוכל בשר אלא בהזמנה הזאת:
    5 days, 21 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 579:4 and 2 others »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    איש איש מבית ישראל אשר ישחט וגו'. רבי חמא בר פפא בשם ר"י בר' סימון אמר באיסור במה היו ישראל מקריבין במדבר עד שלא הוקם המשכן דתנינן תמן עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות והעבודה [בבכורות משהוקם נאסרו הבמות והעבודה] בכהנים והיו ישראל נוהגין באיסור במה במדבר והיו פורעניות באין עליהן והיו אוה"ע אומרים עובדין לשמו והוא הורגן, לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא למשה לך אמור להן לישראל איש איש מבית ישראל וגו' ואל פתח אהל מועד וכו'. רבי ישמעאל אומר הרי זה היתר מכלל איסור, לפי שהיו ישראל אסורין בבשר תאוה במדבר [לא] בא הכתוב והתירו להן אלא בשחיטה. רבי עקיבא אומר הרי זה איסור מכלל היתר לפי שהו ישראל ניחרין ואוכלין במדבר לאבא הכתוב לאסור להן כן אלא בשחיטה. תני ר' ישמעאל לפי שהיו ישראל אסוריןו בבשר תאוה במדבר לפיכך הזהירן הכתוב שיהו מביאין קרבנותיהן לכהנים והכהן שוחט ומקבל, ואל על פי שהבעלים יושבין כל היום ומהשבין אין הכל הולך אלא אחר השוחט, ומה תלמוד לומר שתי שחיטות אשר ישחט שני פעמים, תני בשם ר' יודן שני דקדוקי שחיטה רוב שנים בבהמה ורוב אחד בעוף. ר' פנחס בשם ר' לוי משל לבן מלך שנס לבו עליו והיה למוד לאכול בשר נבלות וטרפות, אסר המלך זה יהיה תדיר על שלחני ומעצמו הוא גדור. כך לפי שהיו ישראל לחוטין אחרי אלילים והיו מביאן קרבניהן לשעירים [דכתיב ולא יזבחו עוד וגו' לשעירים] ואין שעירים אלא שדים שנאמר יזבחו לשדים ואין שדים אלא שעירים שנאמר שעירם ירקדו שם. והיו ישראל מקריבין קרבנותיהן באיסור במה ופורענות בא עליהן [ואמר הקדוש ברוך הוא יהיו מקריבין לפני וכו']. אמר ר' יוסי בר' חנינא אין הבמה ניתרת אלא על ידי נביא מה טעם שנאמר השמר לך פן תעלה עולותיך וגו' כי אם אל המקום ואליהו היה מקריב באיסור הבמה אמר רבי שמלאי הקדוש ברוך הוא אמר לו שנאמר בדברך עשיתי [בדבירך עשיתי]. ר' יוחנן בר מרי מייתי לה מן הדא אז יבנה מזבח. אין לי אלא יהושע גדעון מנין דכתיב ויאמר לו ה' קח את פר השור, רבי אבא בר כהנא אמר שבע עבירות נעשו בפרו של גדעון, עצי אשרה ואבנים פסולות, מוקצה פר הנעבד זר ליליה ומחוסר זמן אין לי אלא גדעון בשילה מנין שנאמר ויקח שמואל טלה חלב אחד. אמר ר' אבא [בר כהנא] שלש עבירות נעשו בעולה של שמואל מחוסר זמן, היא ועורה ולוי היה אמר ר' יוסי אין מן הדא קריא לית את שמע כלום ואתיא כההיא דאמר ר' שמואל בר נחמני ותשובתו הרמתה כי שם ביתו:
    5 days, 21 hours ago
    2 related »
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 572:3 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    ןולקח את שני השעורים מלמד שמעכבין זה את זה:
    5 days, 21 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 568:30 and 3 others »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    בעא מיניה ר' יונתן בן יוסי בן לקוניא מרבדי שמעון בן יוסי בן לקוניא אזהרה למשמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי דלא יפרוש מיד מנלן. אמר חזקיה דאמר קרא ותהי נדתה עליו אפילו בשעת נדתה תהא עליו. אשכחן עשה לא תעשה מנלן. אמר רב פפא אמר קרא לא תקרב לגלות ערותה לא תקרב נמי לא תפרוש הוא דכתיב האומרים קרב אליך אל תגש בי. נתקו מטומאה חמורה ותלאו לטומאה קלה שלא יטמא אלא אוכלין ומשקין, נמצאת אומר משכבו כמגעו מה מגעו מטמא אחד ופוסל אחד אף משכבו מטמא אחד ופוסל אחד, נמצאת אומר ככר של תרומה שהיא כרוכה במפה ונתונה תחת הכר או בין כר לחברו אם כנגדה נתונה טמאה מפני שמטמא את המנה ומטמא את הככר, שלא כנגדו טהורה שאין מגעו מטמא בגדים. וטמא שבעת ימים שיספור שבעה לביאה האחרונה, והוא דין הוא מטמא במת ומטמא בנדה מהמת אינו סופר שבעה אלא לטומאה אחרונה אף כשהוא מטמא בנדה אינו סופר שבעה אלא לביאה אחרונה. או כלך לדרך זו היא מיטמא ומטמא את בועלה מה היא אינה סופרת שבעה אי אפשר לראיה ראשונה אף הוא לא יספור שבעה אלא לביאה ראשונה, נראה למי דומה דנין טומאה שממקום אחר מטומאה שממקום אחר ואל יוכיהו דמים שהן מנופה. או כלך לדרך זו דנין טומאה שמחמת דמים מטומאה שמחמת דמים ואל תוכיח טומאת המת שאין מחמת דמים, תלמוד לומר וטמאה שבעת ימים שיספור שבעה לביאה אחרונה:
    5 days, 21 hours ago
    3 related »
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 566:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    וצוה הכהן ופנו, הצווי בכהן ופנוי בכל אדם. ופנו את הבית אפילו חבילי עצים ואפילו חבילי קנים דברי ר"י. ר"ש אומר עסק הוא לפנוי. אמר ר' מאיר וכי מי מטמא בנגעים רשעים או צדיקים הוי אומר הרשעים, וכימה מטמא לו אם תאמר כלי עציו ובגדיו ומתכותיו מטבילן והן טהורין, על מה חסה התורה על כלי חרסו על פכו ועל תפיו. אם כך חסה התורה על ממונו הבזוי, קל וחומר על ממונו החביב, אם כך על ממונו קל וחומר על נפש בניו ובנותיו. אם כך על של רשעים קל וחומר על של צדיקים. בטרם יבוא הכהן לראות את הנגע ולא לראות את הפנוי. ולא יטמא כל אשר בבית מה תלמוד לומר לפי שמצינו בנכנס בבית המנוגע שאין מטמא בגדים עד ששהה כדי אכילת פרס, יכול אפילו היו שם כלים מקופלין ומונחין על כתפיו מקופלין ומונחין בתוך הבית יכול לא יהו טמאין עד שישהו כדי אכילת פרס תלמוד לומר ולא יטמא כל אר בבית מיד. ואחר כן אף אחרים כיוצא בהן. רבי אומר אם ממתינין לו לדבר הרשות לא ימתינו לו לדבר מצוה. וכמה הוא מצותו בחתן נותנין לו שבע ימי משתאות לו ולאצטליתו ולכסותו, ברגל נותנין לו כל ימי הרגל. וראה את הנגע יכול בכגריס תלמוד לומר (בקיר). וראה את הנגע והנה הנגע מלמד שאין הית מטמא אלא בשני גריסין, קירות הרי שתים ולמטה הוא אומר קיר קירות הרי ארבע מלמד שאין הבית מטמא אלא בארבע כתלים, מכאן אמרו בית עגול בית טריגון אין מטמא בנגעים. יכול עד שיראה על שני כתלים, תלמוד לומר ומראיהן שפל מן הקיר ואפילו על כותל אחד. יכול אפילו נראה על אבן אחת, תלמוד לומר וחלצו את האבנים אין פחות משתי אבנים דברי ר' עקיבא. ר' ישמעאל אומר וחלצו את האבנים אין פחות משתי אבנים. מנין אפילו נראה על אבן אחת, תלמוד לומר ומראיהן שפל מן הקיר מן הקיר ואפילו מאבן אחת. ר' אלעזר בר"ש אומר עד שיראה כשני גריסין על שתי אבנים בשתי כתלים בזוית ארכו כשני גריסין ורחבו כגריס, שקערורות שוקעות במראיהן. ירקרקות או אדמדמות ירוק שבירוקין אדום שבאדומין. ומראיהן שפל מן הקיר ולא ממשן:
    5 days, 21 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 563:11 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    על הגנבות ועל שבועות שוא נגעים באים שנאמר הוצאתיה נאם ה' צבאות ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע בשמי לשקר ולנח בתוך ביתו וכלתו ואת עציו ואת אבניו. איזהו דבר שמכלה עצים ואבנים הוי אומר זה צרעת דכתיב ונץ את הבית. ועל הדיין המקלקל את הדין, שנאמר לכן כאכול קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת ה' צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו, ואין פרח אלא צרעת שנאמר ואם פרוח תפרח הצרעת. ועל הנכנס בתחום שאינו שלו מעוזיהו שנכנס בתחום הכהונה שנאמר והצרעת זרחה במצחו. ועל החושד בכשרים ממשה שאמר והן לא יאמינו לי וכתיב ויוציאה והנה ידו וגו'. ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם. מה חטאה ארץ כנען שלוקה, אלא בעון בני אדם הארץ לוקה שנאמר ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה. מפני מה היסורין באין לעולם מפני הבריות כדי שיראו ויסתכלו ויאמרו מי שחטא הוא לוקה ומי שלא חטא אינו לוקה. ולמה העצים והאבנים והבתלים לוקין כדי שיראו הבעלים ויעשו תשובה. וכן אתה מוצא שחטאו ישראל ובקש הקדוש ברוך הוא להגלותן אמר הקדוש ברוך הוא אם אני מגלה את ישראל תחלה עכשיו נעשין חרפה וקלון לכל האומות, מה עשה הביא לסנחריב על כל האומות והגלה אותם שנאמר ותמצא כקן ידי ואסיר גבולות עמים. אמר הקדוש ברוך הוא יהיו ישראל רואין שהגליחי אומות העולם ויעשו תשובה ויראו דין שלימה אני עושה באומות העולם וייראו ממשפטי שנאמר הכרתי גוים נשמו פנותם וגו' אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר, כיון שלא עשו תשובה מיד גלו, אמר הקדוש ברוך הוא נכונו ללצים שפטים, אמר הקדוש ברוך הוא עד שלא בראתי את האדם התקנתי לו את כל אלו. משל לעבד רע שהיה נמכר כיון שהלך רבו לקנותו והיה יודע שהוא עבד רע לקח עמו כבלים ומגלבים שאם ברח רודה אותו בהם, כיון שברח הביא אותם כבלים וכבלו הביא את המגלבים והכהו, א"ל העבד לא היית יודע שאני עבד רע למה לקחת אותי, א"ל לפי שהייתי יודע שאתה עבד רע התקנתי לך כבלים ומגלבים שאם תסרח אני ארדה אותך בהם, אף הקדוש ברוך הוא יתברך שמו לעולמים עד שלא ברא את האדם התקין לו את כל היסורין, לפי שהוא יודע שיצר לב האדם רע שנאמר נכונו ללצים שפטים:
    5 days, 21 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 562:2 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    לימא הקפת כל הראש תנאי היא דתנו רבנן ראשו מה תלמוד לומר, לפי שנאמר לא תקיפו יכול אף במצורע כן תלמוד לומר ראשו, ותניא אידך ראשו מה תלמוד לומר לפי שנאמר גבי נזיר תער לא יעבור על ראשו יכול אף נזיר מצורע כן תלמוד לומר ראשו, מאי לאו תנאי היא ומ"ד מנזיר סבר הקפת כל הראש לא שמה הקפה, וכי אתא קרא למידחי לא תעשה ועשה, ואידך סבר שמה הקפה, וכי אתא קרא למידחי לאו גרידא. אמר רבא דכ"ע הקפת כל הראש שמה הקפה ומאן דקא מוקים ליה קרא למידחי לא תעשה ועשה לאו גרידא מנא ליה ילי מגדילים דאמר קרא לא תלבש שעטנז הא גדילים תעשה לך מהם. ומאן דנפקא ליה מראשו מאי טעמא לא נפקא ליה מגדילים, א"ל גדילים לכדרבא דרבא רמי ונתנו על ציצית הכנף [מין כנף] וכתציב צמר ופשתים יחדיו, הא כיצד צמר ופשתים פוטרין בין במינן בין שלא במינן, שאר מינין במינן פוטרין שלא במינן אינן פוטרין. והאי תנא דמפיק ראשו ללאודרידא, דאתי עשה ודחי לא תעשה ועשה מנא ליה, נפקא ליה מזקנו דתניא זקנו מה תלמוד לומר לפי שנאמר ופאת זקנם לא יגלחו יכול אף כהן מצורע כן, תלמוד לומר זקנו. ומאן דמפיק מראשו לעשה ולא תעשה ליליף מזקנו. וליטעמיך דקיימא לן בעלמא לא אתי עשה ודחי את לא תעשה ועשה ליליף מכהן דדחי. אלא מכהן לא ילפינן מה לכהן שכן לאו שאינו שוה בכל. נזיר נמי מכהן לא יליף שכן לאו שאינו שוה בכל. ומאן דמוקים לראשו בנזיר למה לי זקנו, מיבעי ליה לכדתניא ופאת זקנם לא יגלחו יכול גלחו במספרים יהא חייב, תלמוד לומר ולא תשחית, אי לא תשחית יכול לקטו במלקט ורהיטני יהא חייב, תלמוד לומר ופאת זקנם לא יגלחו, הא כיצד איזהו גלוח שיש בו השחתה הוי אומר זה תער. ומאן דמפיק ראשו ללאו גרידא למה לי למיכתב ראשו ולמה לי למכתב זקנו, משמע למדחי לאו גרידא ומשמע למדחי לא תעשה ועשה הילכך שקול הוא ויבואו שניהם, כהן מנזיר לא יליף שכן ישנו בשאלה נזיר מכהן לא יליף שכן לאו שאינו שוה בכל, ובעלמא לא ילפינן מינייהו משום דאיכא למיפרך כדאמרן. מה תלמוד לומר ראשו ומה תלמוד לומר זקנו מפני שיש בכראש מה שאין בזקן ובזקן מה שאין בראש, הראש אסור במספרים כבתער הזקן אין אסור במספרים כבתער. זקן אסור בכל אדם הראש אין אסור בכל אדם הא מפני שיש בראש מה שאין בזקן ובזקן מה שאין בראש צריך לומר ראשו וצריך לומר זקנו. ריה"ג אומר גבות עיניו ולא ריסי עיניו. את כל שערו מה תלמוד לומר יגלח ליתן אחריות לתגלחת שאם לא גלח בשביעי יגלח בשמיני ובתשיעי ובעשירי. שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה. נזיר ומצורע ולוים, וכולן שגלחו בלא תער או ששירו שתי שערות לא עשו כלום. בשביעי יגלח ובשמיני יביא, שאם גלח בשביעי מביא קרבנותיו בשמיני, אם גלח בשמיני מביא קרבנותיו בו ביום דברי ר' עקיבא. א"ל ר' טרפון מה בין זה לנזיר א"ל נזיר טהרתו תלויה [בימים ומצורע טהרתו תלויה] בתגלחתו, ואין מביא קרבנותיו אלא אם כן היה הערב שמש:
    5 days, 21 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 561:4 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו כלל, את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו פרט ואת כל שערו יגלח חזר וכלל, כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש מקום כינוס שער ונראה אף כל מקום כינוס שער ונראה, מאי רבי רבי שער הרגלים. ומאי מיעט מיעט דבית השחי ודכולי גופיה. והלכה מגלח כל גופו. דתניא בא לו לטהר את המצורע מעביר תער על כל בשרו שנאמר וביום השביעי יגלח שתהא תגלחת שניה כתגלחת ראשונה. רב אשי אמר הא מתניתין רבי שמעון היא דדריש כללי ופרטי ומגלח, כדלעיל. מני רבי עקיבא היא דדריש רבויי ומעוטי דתניא את כל שערו רבה, את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו מיעט ואת כל שערו יגלח חזר ורבה מאי רבי רבי כל מילי ומאי מיעט מיעט שבתוך החוטם. בשביעי יכול בין ביום בין בלילה תלמוד לומר ביום ולא בלילה. יגלח את כל שערו יכול אף בית הסתרים תלמוד לומר גבות עיניו מה גבות עיניו בנראה פרט לבית הסתרים אף כל שערו בנראה פרט לבית הסתרים, אי מה גבות עיניו מקום כינוס שער ונרעה אף אין לי אלא מקום כינוס שער ונראה מנין מקום כינוס שער שאין נראה פזור שער ונראה פזור שער שאין נראה, תלמוד לומר ואת כל שערו יגלח, ראשו מה תלמוד לומר לפי שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם שומע אני אף מצורע כן תלמוד לומר ראשו. וקסבר האי תנא הקפת כל הראש שמה הקפה, זקנו מה תלמוד לומר לפי שנאמר ופאת זקנם לא יגלחו שומע אני אף כהן מצורע כן תלמוד לומר זקנו. ראשו מה תלמוד לומר, לפי שנאמר תער לא יעבור על ראשו שומע אני אף נזיר מצורע כן, תלמוד לומר ראשו:
    5 days, 21 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 559:2 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    תורת המצורע לבית עולמים, זאת אינה נוהגת בבמה, תהיה בזמן הזה. תורת המצורע תורה אחת לכל המצורעין שיהו מביאין קרבן זה. וכי מאין יצאו לפי שמצינו שחלק הכתוב בטומאותיהם ובשבועותיהם יכול אף כן נחלוק בקרבנן תלמוד לומר תורת המצורע תורה אחת לכל המצורעים שיהיו מביאין קרבן זה. ביום טהרתו מלמד שטומאתו וטהרתו ביום, אין לי אלא טומאתו וטהרתו ביום מנין הזאתו ותגלחתו ושחיטת צפרין ביום, תלמוד לומר ביום טהרתו. יכול אף לקיחת צפרין ושלוח צפרין וכבוס בגדים ורחיצתו ביום, תלמוד לומר זאת תורת המצורע ביום תורת המצורע בכהן מלמד שטומאתו וטהרתו בכהן. אין לי אלא טומאתו וטהרתו בכהן, מנין שחיטה צפרין והזאת צפור ותגלחתו בכהן תלמוד לומר תורת המצורע (ביום) בכהן. יכול אף לקיחת צפרין ושלוח צפרין וכבוס בגדיו ורחיצתו בכהן תלמוד לומר זאת. ביום טהרתו והובא אלהכהן שלא ישהא. שהיה מונבז דין לפני ר' עקיבא ומה משפטירתיו בעמידתו אחזתיו בהליכתו שבעה, משאחזתיו בעמידתו שבעה אינו דין שאוחזנו בהליכתו שבעה. א"ל ר' עקיבא מוספני על דבריך וכי את מה החמירה תורה את ימי הגמר או את ימי הספר, חמורין הם ימי הגמר מימי הספר, שבימי הגמר מטמא משכב ומושב ומטמא בביאה ובימי ספרו אין מטמאין משכב ומושב ואין מטמאין בביאה, ואם לימי הספר הקלין נתת לו שבעה. לימי גמר החמורין אינו דין שתתן לו שבעה א"ל רבי כל שכן שהוספת. א"ל ר' עקיבא וכשנתת לימי גמר שבעה [נעשו] אף הם ימי ספר ונמצאו אלו ואלו ארבעה עשר, ואם לימי ספר הקלים נתת לו ארבעה עשר לימי גמר החמורים אינו דין שתתן לו ארבעה עשר נמצאת מרבה והולך עד לעולם. הא מפני הדין הזה צריך הכתוב לומר ביום טהרתו והובא אל הכהן שלא ישהא. טהרת מצורע ביום דכתיב זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו. המודר הנאה מחברו דם חטאת ודם אשמו של מצורע דכתיב זאת תורת המצורע בין גדול בין קטן וכו':
    5 days, 21 hours ago
  • Michael Kimmel added a connection (quotation) between Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sanhedrin Makkot 2-6 and Jerusalem Talmud Makkot 1:6:2
    5 days, 22 hours ago
  • Richard Friedman translated Rashbam on Genesis 38:26:1 and 2 others »
    Version: Sefaria Community Translation (English)
    (1) SHE HAS BEEN RIGHTEOUS THAN I. More than I. For I directed her to remain in her father's house until Shelah grew up. She complied with the condition that I establihed for her to fulfill, but I did not comply with the condition that I established for her, as I did not give her to Shelah my son. Similarly (Job 32:2), "because he thought himself right than God" -- more than God, and similarly regarding Sha'ul (I Sam. 24:18), "He said to David, 'You are right than I'" -- more than I.
    6 days ago
    2 related »
  • 6 days, 1 hour ago
  • Rachel Grossman edited the text info of Be'er Sheva on Tamid. details »
    6 days, 1 hour ago
  • Rachel Grossman edited the text info of Be'er Sheva on Sanhedrin. details »
    6 days, 1 hour ago
  • Rachel Grossman edited the text info of Be'er Sheva on Keritot. details »
    6 days, 1 hour ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 559:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    ותניא תניא אמר ר' אלעזר בן פרטא בוא וראה כמה גדול כחו של לשון הרע ממרגלים. ומה מרגלים שהוציאו שם רע על עצים ואבנים כך, מוציא שם רע על חברו עאכ"ו. דכתיב וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה על דבת הארץ שהוציאו, אמר ר' יוחנן משם רבי יוסי בן זמרא מאי דכתיב מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה. אמר הקדוש ברוך הוא ללשון כל אבריו של אדם זקופין ואתה מוטל כל אבריו של אדם מבחוץ ואתה מפנים ולא עוד אלא שהקפתי לך שתי חומות אחד של עצם ואחד של בשר מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה. אמר ר' יוחנן משם רבי יוסי בן זמרא כל המספר לשון הרע נגעים באין עליו שנאמר מלשני בסתר רעהו אותו אצמית וכתיב התם לצמיתות ומתרגמינן לחלוטים ותנן אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה. אמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע ראוי לסקלו באבן כתיב הכא אותו אצמית וכתיב התם צמתו בבור חיי וידו אבן בי. אמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע אמר הקדוש ברוך הוא אין אני והוא יכולין לדור בעולם שנאמר מלשני בסתר וגו' גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל אל תקרי אותו לא אוכל אלא אתו לא אוכל. אמר ריש לקיש מאי דכתיב אם ישוך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון לעתיד לבוא מתקבצות כל החיות ובאות אצל הנחש ואומרות לו ארי דורס ואוכל זאב טורף ואוכל אתה מה הנאה יש לך אמר להן מה יתרון לבעל הלשון. אמר ריש לקיש כל המספר לשון הרע מגדיל עונות עד לשמים שנאמר שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ. רבי אחא בר חנינא אמר ספר לשון הרע אין לו תקנה שכבר כרתו דוד ברוח הקודש שנאמר יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות. אלא מאי תקנתו שלא יבוא לידי לשון הרע אם תלמוד חכם הוא יעסוק בתורה שנאמר מרפא לשון עץ חיים ואין לשון אלא לשון הרע שנאמר חץ שחוט לשונם ואין עץ חיים אלא תורה שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה. ואם עם הארץ הוא ישפיל דעתו שנאמר וסלף בה שבר ברוח. אמר ר' חמא בר חנינא מאי דכתיב מות וחיים ביד לשון וכי יש יד ללשון אלא לומר לך מה יד ממית אף לשון ממית. אי מה יד אין ממית אלא בסמוך לו אף לשון אינו ממית אלא בסמוך לו, תלמוד לומר חץ שחוט לשונם. אימה חץ עד ארבעים וחמשים אמה אף לשון עד ארבעים וחמשים אמה, תלמוד לומר שתו בשמים פיהם. וכי מאחר דכתיב שתו בשמים פיהם חץ שחוט למה לי. הא קא משמע לן דקטיל כחץ. וכי מאחר דכתיב חץ שחוט מות וחיים ביד לשון למה לי, כדרבא דאמר רבא דבעי חיי בלישניה, דבעי מות בלישניה. היכי דמי לישנא בישא, כגון דאמר היכא משתכח נורא אלא בי פלניא דשכיחא בישרא וכוורי וכו' כדתניא התם:
    6 days, 1 hour ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 554:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    לעשות לרוח משקל אמר רבי אחא בנוהג שבעולם הבריות אומרת איש פלוני רוחו יתרה שנתנה בו רוח יתרה, איש פלוני רוחו קצרה שנתנה בו רוח קצרה. ומים תכן במדה האדם הזה משוקל חציו מים וחציו דם בשעה שהוא זוכה לא המים רבין על הדם ולא הדם רבה על המים, וכשאינו זוכה אם המים רבין על הדם נעשה סה אדרופיקום. ואם הדם רבה על המים נעשה מצורע, אדם (אדום) [או דם]. מי פלג לשטף תעלה. אמר רבי ברכיה אית אתרא דצוחין לשערה שיטפא. מעשה בחסיד א' שהיה יושב ודורש אין לך כל נימא ונימא שלא ברא לה הקדוש ברוך הוא גומא בפני עצמה, למחר בקש לצאת לפרנסתו, אמרו לו אתמול היית יושב ודורש אין לך כל נימא ונימא שלא ברא הקדוש ברוך הוא לה גומא בפני עצמה כדי שלא תהא אחת מהן נהנית מחברתה ועכשיו ועכשיו אתה מבקש לצאת לתוך פרנסתך תיב לך וברייך קאים לך, שמע ותיתיב ליה וקם ליה ברייה. ודרך לחזיז קולות, אמר רבי אבין משל לגינת ירק שהמעין לתוכה כל זמן ששופע לתוכה ירקה משחיר פסק המעין הלבין ירקה, כך זכה אדם ושער שחור צמח בו נרפא הנתק טהור הוא, ואם לאו ושער בנוגע הפך לבן אדמדם. נכונו ללצים שפטים מוכנים הן הדינין ללצים ולעוברים עבירות, בנוהג שבעולם אדם רוכב עלחמור פעמים שסורח עליו ומכהו וכו' ברם הכא נכונו ללצים שפטים. אמר ר' אכין מה הוא ומהלומות לגו כסילים משל למטרוניתא שיכנסה לתוך פלטין של מלך כיון דחמת מגביא תליין דחלת, א"ל המלך אל תתיראי, אלו לעבדים ולשפחות אבל את לאכול ולשתות ולשמוח. כך כיון ששמעו ישראל פרשת נגעים נתיראו, אמר להם משה לישראל אל תתיראו, אלו לעובדי אלילים, אבל אתם לאכול ולשתות ולשמוח שנאמר רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו, מה כתיב למעלה מן הענין אשה כי תזריע וילדה זכר, מה כתיב בתריה אדם כי יהיה בעור בשרו וכי מה ענין זה לזה, אמר ר' תנחים משל לחמורה שרעת ונכוית מי גרם לולד שיצא כווי שרעת ונכוית אמו, כך מי גרם לולד שיהא מצורע, אמו שלא שמרה את נדתה. אמר ר' אבין משל לגינת ירק שהמעין לתוכה כל זמן שהמעין לתוכה היא עשויה ביצין, כך כל מי שהולך אצל אשתו נדה עושה בניו מצורעים. רבי אבין קרא עליה אבות יאכלו בוסר ושני בנים תקהינה, והם קוראים על אבותיהם אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עונותיהם סבלנו. רבי אבין בשם רבי יוחנן כתיב ואם לא תמצא ידה די שה ומה כתיב בתריה אדם כי יהיה בעור בשרו, וכי מה ענין זה לזה, אמר הקדוש ברוך הוא אני אמרתי לך הבא קרבן לידה ואתה לא עשית כך, חייך שאני מצריכך לבוא אל הכהן שנאמר והובא אל הכהן. אמר ר' יוחנן למה נסמכה פרשת חלה לפרשת עבודה זרה לומר לך שכל המקיים מצות חלה כאלו בטל עבודה זרה יכל המבטל מצות חלה כאלו קיים עבודה זרה, אמר ר' אלעזר כי בעד אשה זונה עד ככר לחם מי גרם שתכשל בזונה על ידי שאכלת ככר שאינו מעושר. אר"ש בן לקיש ואיש את קדשיו לו יהיו מה כתיב בתריה איש איש כי תשטה אשתו וגו' וכי מה ענין זה לזה, אני אמרתי תן מתנתך לכהן ואתה לא עשית חייך שאני מצריכך שתביא אשתך אל הכהן שנאמר והביא האיש את אשתו אל הכהן:
    6 days, 1 hour ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 537:6 and 3 others »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    תנו רבנן ממשמע שנאמר אכול את שיש לו שומע אני לא תאכל את שאין לו וכו' שומע אני אכול את שיש לו למה שנאן הכתוב לעבור עליו בעשה ולא תעשה. את זה תאכלו מכל אשר במים מה תלמוד לומר שיכול התיר במפורש והתיר בסתום מה כשהתיר במפורש לא התיר אלא בכלים אף כשהתיר בסתום לא התיר אלא בכלים. ומנין לרבות בורות שיחין ומערות ששוחה ושותה מהן ואינו נמנע תלמוד לומר תאכלו מכל אשר במים. היכן התיר בכלים דכתיב את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אותם תאכלו במים בימים ובנחלים הוא דאית ליה אכול דלית ליה לא תאכל הא בכלים אף על גב דלית ליה אכול. ואימא בכלים אף על גב דאית ליה לא תאכל. לא סלקא דעתך דכתיב וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לא יאכל בימים ובנחלים הוא דלית ליה לא תאכל הא בכלים אף על גב דלית ליה אכול. ואימא במים כלל בימים ובנחלים פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט ימים ונחלים אין חריצין ונעיצין לא. במים חזר וכלל. הני תרי כללי דסמיכי להדדי נינהו. אמר רבינא כדאמרי במערבא כל מקום שאתה מוצא שתי כללות סמוכים הטל פרט ביניהם ודונם בכלל ופרט וכלל. במים כלל בימים ובנחלים פרט במים חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט. מה הפרט מפורש מים נובעים אף כל מים נובעים. מאי רבי רבי חריצין ונעיצין לאיסורא. ומאי מיעט מיעט בורות שיחין ומערות להתירא. ואימא מה הפרט מפורש מים גדלים על גבי קרקע אף כל מים גדלים על גבי קרקע. ומאי רבי רבי אפילו בורות שיחין ומערות לאיסורא ומאי מיעט כלים, אם כן תאכלו מאי אהניא ליה. דברי רבי ישמעאל תנא במים במים ב' פעמים אין זה כלל ופרט וכלל אלא ריבה ומיעט וריבה במים ריבה בימים ובנחלים מיעט במים חזר וריבה ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל. מאי רבי רבי חריצין ונעיצין לאיסורא. ומאי מיעט מיעט בורות שיחין ומערות להתירא. ואימא מאי רבי רבי בורות שיחין ומערות ומאי מיעט מיעט כלים. אם כן תאכלו מאי אהני ליה. ואיפוך אנא כדתני מתתיה בר יהודה מה ראית לרבות בורות שיחין ומערות להתירא ולהוציא חריצין ונעיצין לאיסורא. מרבה אני בורות שיחין ומערות שהם עצורים ככלים ומוציא אני חריצין ונעיצין שאין עצורין בכלים. הי סתום והי מפורש פליגי בה רב אחא ורבינא. חד אמר יש לו מפורש אין לו סתום. וחד אמר אין לו מפורש יש לו סתום. מ"ט דמ"ד יש לו מפורש אמר לך מיניה הוא דקא משתרו כלים. מ"ט דמאן דאמר אין לו מפורש דהאי הוא דקא מוכח אהאיך. דאי מהאיך הוה אמינא בכלים אעג דאית ליה נמי לא תאכל תנו רבנן אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן כגון הסולתנית והעפיין הרי זה מותר. יש לו עכשיו ועתיד להשירן בשעה שעולה מן הים כגון אפונם ואטנם כטפסיטים ואכפטיים הרי זה מותר. כל שיש לו קשקשים ושי לו סנפיר דג טהור. יש לו סנפיר ואין לו קשקשת דג טמא. מכדי אקשקשת דמכינן סנפיר דכתב רחמנא למה לי. אי לא כתב רחמנא סנפיר הוה אמינא מאי קשקשת סנפיר ואפילו דג טמא כתב רחמנא סנפיר. והשתא דכתב רחמנא סנפיר וקשקשת מנלן דקשקשת לבושא היא דכתיב ושריון קשקשים הוא לבוש. וליכתוב רחמנא קשקשים ולא בעי סנפיר. אמר ר' אבהו וכן תני דבי ר' ישמעאל יגדיל תורה ויאדיר:
    6 days, 1 hour ago
    3 related »
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 536:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    רבי ברכיה בשם ר' יצחק אריסטן גדול עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לעבדיו לצדיקים לעתיד לבוא וכל מי שאל אכל נבלה וטרפה בעולם הזה זוכה לאכול ממנו. הדא הא דכתיב וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו בשביל שלא תאכלו בעולם הזה תאכלו ממנו לעתיד לבוא לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם זאת החיה. אמר ר' אבהו כמין גולגולת של אש הראה לו הקדוש ברוך הוא למשה מתחת כסא הכבוד שלו ואמר לו אם ניקב קרום של מוח אפילו כל שהוא. ורבנן אמרין זאת החיה החיה מטרפתה תאכלו ושאינה חיה מטרפתה לא תאכלו. אמר רבי שמעון בן לקיש אם זכיתם תאכלו ואם לאו תאוכלו למלכות. אמר ר' אחא צריך יהודאה לחרובא בגין דעביד תתובא. יאי מסכנותא ליהודאי כערקתא סומקתא דעל ליביה דסוסא חיורא. תני ר' חייא מלמד שהיה משה אוחזו בחיה ומראה להן לישראל זאת החיה אשר תאכלו זאת לא תאכלו את זה תאכלו מכל אשר במים זו טמאה וזו אינה טמאה. אמר רשב"נ כל הנביאים רואים את המלכיות בעיסוקו הדא הוא דכתיב ונהר יוצא מעדן וכו'. אברהם ראה את המלכיות בעיסוקן והנה אימה חשכה גדולה וכו' כדכתוב לעיל. דניאל ראה את המלכיות בעיסוקן חזה הוית בחזוי עם לילא ואת ארבשע רוחי שמיא מניחין לימא רבא וארבע חיון רברבן סלקן מן ימא, אם זכיתם מן ימא ואם לאו מן חורשא. (אם זכיתם מן היאור ואם לאו מן היער). הדא חיותא כדסלקא מנהרא לית היא ממכיא. יכרסמנה חזיר מיער אם זכיתם מן היאור ואם לאו מן היער עד סלקא מחודשא הוא ממכיא. שנין דא מן דא שכל אומה ששולטת בעולם הזה שונאה את ישראל ומשתעבדת בהן יותר מן הכל. קדמיתא כאריה זו בבל ירמיה ראה אותו ארי וראה אותו נשר עלה אריה מסבכו הנה בנשר יעלה אמרו לדניאל את מה חמיתא אמר להון אנא חמיתי אפין כאריה וגפין דמשרא דכתוב קדמיתא כאריה וגפין די נשרלה חזה הוית עד די מריטו גפה ונוטלת מן ארעא. רבי אלעזר אומר כלו לקה ולבו לא לקה שנאמר ולבב אנש יהיב לה. רבי שמואל בר נחמני אמר אף לבו לקה דכתיב לבביה מן אנשא ישנון, חזה הוית וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדוב זו פרס. על כן הכם אריה מיער זו בבל. זאב ערבות ישדדם מדי. נמר שוקד על עריהם זו יון. כל היוצא מהנה יטרף זו מלכות רביעית. למה כי רבו פשעיהם עמו משובותיהם. חזה הוית וארו אחרי כנמר זו יון שהטיתה מנומרת בגזרותיה ואומר לישראל כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל. באתר דנה חזה הוית בחזוי ליליא וארו חיוה רביעאה דחילה ואמתני ותקיפא יתירה זו מלכות רביעית. דניאל ראה שלשה בלילה אחד ולזו בלילה אחד. למה רבי יוחנן אמר ששקולה כנגד שלשתן. רבי שמעון בן לקיש אמר יתירא. מתיב ר' יוחנן לרבי שמעון בן לקיש בן אדם הנבא והך כף אל כף (דאמר) [דא מה] עביד ליה רבי שמעון בן לקיש. ותכפל. משה ראה את המלכיות בעיסוקין את הגמל זו בבל שנאמר אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו. ואת השפן זו מדי. רבנן אמרין מה השפן הזה יש בו סימני טומאה וסימני טהרה כך היתה מלכות מדי מעמדת צדיק ורשע. אמר רבי יהודה בר רבי סימון דריוש האחרון בנה של אסתר היה טמא מאביו וטהור מאמו. ואת הארנבת זו יון אמו של תלמי המלך ארנבת שמה. ואת החזיר זו מלכות רביעית. משה נתן שלשתן בפסוק אחד ולזו בפסוק אחד. רבי יוחנן אמר שהוא שקולה כנגד שלשתן וכו'. רבי פנחס ורבי חזקיה בשם רבי סימון כל הנביאים לא פרסמוה אלא שנים, אסף אמר יכרסמנה חזיר מיער מה חזיר וכו'. משה אמר ואת החזיר למה נמשלה כחזיר לומר לך מה חזיר הזה בשעה שהוא רבוץ מוציא טלפיו אמר ראו שאני טהור כך מלכות הרביעית גוזלת וחומסת ונראית כאילו היא מצרעת בימה. מעשה בשלטון אחד בקיסרי שהיה הורג את הגנבים ואת המנאפים ואת המכשפים גחין ואמר לסנקליטין שלו שלשתן ועשיתי בלילה אחד.
    6 days, 1 hour ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 535:3 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    זאת החיה אשר תאכלו. ר' שמעון בן יוחאי פתח עמד וימודד ארץ מדד הקדוש ברוך הוא את כל האומות ולא מצא אומה שהיא ראויה לקבל את התורה אלא ישראל. עולא ביראה בשם רבי שמעון בן יוחאי משל לאחד שיצא לגורן וכלבו וחמודו עמו הטעין לחמורו חמש סאין ולכלבו שתים והיה אותו הכלב מלהית העביר ממנו אחד והיה מלחת שתיהן והיה מלחת כך אפילו שבע מצות שקבלו עליהן בני נח כין שלא יכלו לעמוד עליהן עמדו ופרקום ונתנום על ישראל. אמר רבי תנחום בר חנילאי משל לרופא שנכנס לבקר שני חולים אחד יש בו כדי לחיים ואחד אין בו כדי לחיים זה שיש בו כדי לחיים אמר להם דבר פלוני יאכל דבר פלוני לא יאכל וזה שאין בו כדי לחיים אמר להן כל מה דבעי הבו ליה. כך העובדי אלילים שאינם לחיי העולם הבא כירק עשב נתתי לכם את כל אבל ישראל שהם לחיי העולם הבא זאת הבהמה אשר תאכלו. כל אמרת אלוה צרופה רב אמר לא ניתנו מצות אלא לצרף בהן את הבריות וכל כך למה מגן הוא החוסים בו. בהמות ולויתן הן קניגיון של צדיקים לעתיד לבוא וכל מי שלא ראה קניגיון וכו'. כיצד הן נשחטין בהמה נותץ ללויתן בין קרניו ונוחרו ולויתן נותץ לבהמה בסנפיריו וקורעו והצדיקים אומרים שחיטה זו כשרה היא ולא כן תנינן הכל שוחטין ובכל שוחטין חוץ ממגל קציר והמגרה והשינים והצפורן מפני שהן חונקין אמר הקדוש ברוך הוא תורה חדשה מאתי תצא חיתש תורה מאתי תצא:
    6 days, 1 hour ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 533:2 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה ר' שמעון אומר כל שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף שעירי הרגלים מכפרים אבל לא שעירי ראשי חדשים. ועל מה שעירי ראשי חדשים מכפרין על טהור שאכל את הטמא. מאי טעמא דרבי שמעון דכתיב ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה נאמר כאן עון ונאמר להלן בציץ עון מה להלן טומאת בשר אף כאן טומאת בשר. אי להלן עולין אף כאן עולין. עון העדה כתיב. מכדי מיגמר גמירי מהדדי ניכפר דראש חדש אדירי' ואדציץ נפקא מינה להיכא דנשבר הציץ. אמר קרא עון עון אחד הוא נושא ואינו נושא שתי עונות. וניכפר ציץ אדידיה ואדראש חדש נפקא מינה לטומאה בין זה לזה. אמר קרא ואותה אותה נושא עון ואין אחר נושא עון, רב אשי אמר הכא כתיב עון העדה עדה ולא קדשים התם כתיב עון הקדשים קדשים ולא עדה. אשכחן שעירי ראשי חדשים דמכפרים על טהור שאכל את הטמא שעירי הרגלים שאין מכפרין אלא על שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף מנא לן. כדאמר רבי חמא בר חנינא שעירושעיר הכא נמי שעיר ושעיר. ואיתקש שעירי הרגלים לשעירי ראשי חדשים מה ראש חדש במילתא דקודש מכפר אף שעירי רגלים במילתא דקדש מכפרין. לשון אחר ואמאי מכפרי אי על שיש בה ידיעה בתחלה ובסוף האי בר קרבן הוא. ואי על שאין בה ידיעה בתחלה ויש בה ידיעה בסוף שעיר הנעשה בפנים ויום הכפורים מכפר אלא עד כרחך לא מכפר אלא שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף. רבי שמעון אומר שעירי ראשי חדשים מכפרין על טהור שאכל את הטמא ושל רגלים מכפרין על שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף של יום הכפורים מכפרים על שאין בה ידיעה בתחלה אבל יש בה ידיעה בסוף. אמרו ליה מהו שיקרבו זה בזה אמר להם יקרבו אמרו ליה הואיל ואיל כפרתן שוה היאך קרבין זה בזה אמר להם כולן ביאן לכפר על טומאת מקדש וקשיו. בשלמא דראש חדש לא מכפר אדרגלים דאמר קרא עון עון אחד נושא ואינו נושא שתי עונות אלא דרגלים ניכפרו אדראש חדש אמר קרא ואותה אותה נושא עון ואין אחר נושא עון. בשלמא דרגלים לא מכפרו אדיום הכפורים דאמר קרא אחת בשנה כפרה זו לא תהא אלא אחת בשנה אלא דיום הכפורים ניכפרו אדרגלים. אמר קרא אחת כפרה אחת מכפר ואין מכפר שתי כפרות. והא כי כתיב אחת בשעיר הנעשה בפנים כתיב אמר קרא מלבד חטאת הכפורים איתקש חיצון לפנימי. רבי שמעון בן יהודה ואומר משמו שעירי ראשי חדשים מכפרים על טהור שאכל את הטמא מוסף עליהן של רגלים שהן מכפרין על טהור שאכל את הטמא ועל שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף מוסף עליהן של יום הכפורים שמכפרים על טהור שאכל את הטמא ועל שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בוסף ועל שיאן בה ידיעה בתחלה אבל יש בה ידיעה בסוף. א"ל מהו שיקרב א"ל הן א"ל אם כן יהא של יום הכפורים קרבין בראשי חדשים אבל היאך של ראשי חדשים קרבין ביום הכפורים לכפר כפרה שאינה שלהן, אמר להם כולן באין לכפר על טומאת מקדש וקדשיו. מאי שנא דראשי חדשים דלא מכפרי אדרגלים דאמר קרא עון אחד הוא נושא ואינו נושא שתי עונות דרגלים נמי לא ניכפרו אדראשי חדשים דאותה נושא עון ואין אחד נושא עון. אותה לא משמע ליה. מאי שנא דרגלים דלא מכפרת אדיום הכפורים דאמר קרא אחת בשנה כפרה זו לא תהא אלא אחת בשנה אי הכי דיום הכפורים לא ניכפר אדרגלים דאמר קרא אחת כפרה אחת מכפר ואינו מכפר שתי כפרות אחת לא משמע ליה דכי כתיב אחת בשנה בשעיר הנעשה בפנים כתיב. אי הכי דרגלים נמי ניכפרו אדיום הכפרוים וכי כתיב אחת בשעיר הנעשה בפנים כתיב. לעולם אחת משמע ליה ושאני התם דכתיב וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה קרנותיו דמזבח הפנימי הוא דכפרה אחת מכפר ואינו מכפר שתי כפרות הא דחיצון אפילו שתי כפרות:
    6 days, 1 hour ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 530:3 and 2 others »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    (ויאמר) [וידבר] משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו. בנים שקולין בו בכבוד יכול אף הראשונים ת"ל הנותרים הנותרים שקולים בו בכבוד ואין הראשונים שקולין בו בכבוד. רבן שמעון בן גמליאל משום ר"א בן עזריה אומר הרי הוא אומר וימת נדב ואביהוא לפני ה' בהקריבם אש זרה שאין ת"ל ובנים לא היו להם שאילו היו להם בנים בנים הם קודמין לאלעזר שכל הקודם בנחלה הוא קודם בכבוד. אם כן למה נאמר הנותרים אמר להם לא היה לכם להסתכל כלל כאילו שעשו דבר שלא בעצה ונשטפו ר' אלעזר אומר קרובים היו לישרף אלא שרחם המקום על אהרן. קחו את המנחה זו מנחת נחשון. והנותרת זו מנחת יום השמיני. מאשי ה' אין להם אלא לאחר מתן האשים. ואכלוה מצות מה ת"ל מפני שהיא מנחת צבור והוא מצות (עשה) [שעה] ואין כיוצא בה לדורות לכך נאמר ואכלוה מצות. אצל המזבח ולא בהיכל אלא ע"ג הכבש. אין לי אלא זו בלבד מנין לרבות קדשי קדשים ת"ל קודש קדשים היא אותה והיא הרי אלו ג' מעוטין פרט לתורה וללחמה לאיל נזיר וללחמו לאיל המלואים וללחמו. ואכלתם אותה במקום קדוש מה ת"ל לפי שנאמר אצל המזבח אין לי אלא סמוך למזבח מנין לרבות הלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש ת"ל במקום כי חקך וחק בניך היא אין חק לבנות, מאשי ה' אין להן אלא אחר מתן אשים:
    6 days, 1 hour ago
    2 related »
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 524:8 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    וימותו לפני ה'. רבי אליעזר אומר כעין מיתה שרפת נשמה והגוף קיים. רב מתנה אמר שרפה ממש ומאי וימותו דאתחולי הוה בהו מגואי כעין מיתה דתניא אבא יוסי בן דוסתאי וכו' (כתוב ברמז תשי"ב). זש"ה הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לצדיק זה אהרן דכתיב ביה בשלום ובמישור הלך וגו', ולרשע זה קרח ועדתו דכתיב סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים אלו נכנסו להקריב במחלוקת יצאו שרופים ואלו נכנסו להקריב שלא במחלוקת ויצאו שרופים. לשחוק אמרתי מהולל מהו מעורבב הוא השחוק ששחקה מדת הדין על אלישבע בת עמינדב שראתה ארבע שמחות ביום אחד, ראתה בעלה כהן גדול ויבמה מלך אחיה נשיא ושני בניה סגני כהונה וכיון שנכנסו להקריב יצאו שרופים נהפכה שמחתה לאבל. ר' לוי פתח אמרתי להוללים אל תהולו למערבבים אלו שלבם מלא עליהם חולחליות רעות. רבי קרי להון אללי אלו שמביאין אללי לעולם, ולרשעים אל תרימו קרן אמר הקב"ה לרשעים הצדיקים לא שמחו בעולמי ואתם מבקשים לשמוח בעולמי. רבי חייא בריה דרבי זעירא פתח אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומן מקפץ כד"א לנתר בהן על הארץ, אמר איוב לא היו בניו של אהרן דומין למטהו, מטה אהרן נכנס יבש יצא לח ויצא פרח ויצץ ציץ. טיטום הרשע נכנס לקדש הקדשים וגדר שתי פרוכת ויצא בשלום ובניו של אהרן נכנסו להקריב ויצאו שרופים. בארבעה מקומות הוא מזכיר מיתתן של בני אהרן ומזכיר סרחונן וכל זה למה להודיעך שלא היה בידן אלא אותו העון בלבד, אמר ר' אלעזר המודעי שלא ליתן פתחון פה לבאי עולם שלא יהו הבריות אומרים מעשים מקולקלים היה להם בסתר שעל ידי כן מתו. בר קפרא בשם ר' ירמיה בן אלעזר בשביל ארבעה דברים מתו על הקריבה ועל ההקרבה ועל אש זרה ועל שלא נטלו עצה זה מזה, על הקריבה שנכנסו לפני ולפנים. ועל הקרבה שהקריבו קרבן מה שלא נצטוו. ועל אש זרה מבית (בדים) [כיריים] הכניסו. רבי מני בשם ר' לוי בשביל ארבעה דברים מתו וכולהו כתיב בהו מיתה, על ידי שנכנסו שתויי יין במקדש וכתיב בה מיתה יין ושכר אל תשת וגו'. ועל ידי שנכנסו בלא רחוץ ידים ורגלים וכתיב בה מיתה בבואם אל אהל מועד ירחצו וגו'. שנכנסו מחוסרי בגדים וכי מה היו חסרים א"ר לוי מעיל היו חסרים וכתיב בה מיתה והיה על מצח אהרן לשרת בקדש. ועל ידי שלא היו להם בנים וכתיב בה מיתה וימת נדב ואביהו בהקריבם אש זרה ובנים לא היו להם. אבא חנן אומר על ידי שלא היה להם נשים דתנן תמן וכפר בעדו ובעד ביתו זה אשתו. א"ר לוי הרבה נשים היו יושבות עגונות ממתינות להם ומההיו אומרים אחי אבינו מלך אחי אמנו נשיא אבינו כהן גדול אנו סגני כהונה איזו אשה הגונה לנו. רב נחמן בשם רבי יהושע בר נחמן למה בחוריו אכלה אש בשביל בתולותיו לא הוללו, ועוד מן הדא ואל משה אמר עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא מלמד שהיה משה ואהרן מהלכין תחלה נדב ואביהוא מהלכין אחריהם והיו אומרים מתי שני זקנים הללו מתים ואנו נוהגין שררה על הצבור תחתיהם. רבי יודן בשם ר' אייבו אמר בפניהם אמרו זה לזה. ר' פנחס אמר בלבם הרהרו. א"ר ברכיה אמר להם הקב"ה אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום. סייחים מתו ונעשו עורותיהן שטוחין על גבי אמותיהן. ועוד מן הדא ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו אמר ר' פנחס מכאן שהיו ראויין להשלחת יד, א"ר הושעיא וכי קלרין על תעמהן לסיני דאת אמר ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו אלא מלמד שונו עיניהם כלפי שכינה כאדם שמביט (כח בידו) מתוך מאכל ומשתה. רבי חנן אמר אכילה ודאי דכתיב באור פני מלך חיים. א"ר תנחום מלמד שהגיסו את לבם ועמדו על רגליהם וזנו עיניהם מן השכינה. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי משה לא זן עיניו מן השכינה דכתיב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים ונהנה מן השכינה דכתיב ומשה לא ידע כי קרן עור פניו,
    6 days, 1 hour ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 521:4 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    ויאמר משהזה הדבר אשר צוה ה' תעשו. אמר להן משה לשיראל אותו יצר הרע העבירו מלבבכם ותהיו כלכם ביראה אחת ובעצה אחת לשרת לפני המקום כשם שהוא יחידי בעולם כך תהא עבודתכם מיוחדת לפניו שנאמר ומלתם את ערלת לבבכם וגו' מפני מה כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים וגו' עשיתם כן וירא אליכם כבוד ה'. ויאמר משה אל אהרן זש"ה משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו וגו' מלמד ששלשתן שקולין זה כזה. קרב אל המזבח משלו משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שנשא אשה והיתה מתביישת מלפניו נכנסה אחותה אצלה אמר לה הגיסי דעתיך בואי ושמשי את המלך. כך אמר ליה משה לאהרן אהרן אחי למה נבחרת להיות כהן גדול לא שתשרת לפני המקום הגס דעתך בא ועבוד עבודתך, ויש אומרים שהיה אהרן רואה את המזבח כתבנית שור והיה מתירא ממנו נכנס משה אצלו ואמר לו אהרן אחי ממנו אתה מתירא הנס דעתך בא וקרב אליו לכך נאמר קרב אל המזבח. ויקרב אהרן אל המזבח בזריזות וישחט את עגל החטאת אשר לו בקרבנו התחיל:
    6 days, 1 hour ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 519:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    בזאת יבא אהרן אל הקדש במה שאמור בענין המלואים מה אהרן פירש שבעה ושמש יום אחד ומשה מסור לו כל שבעה כדי לחבבו בעבודה אף לדורות כ"ג פורש שבעה ומשמש יום אחד ושני תלמידי חכמים מתלמידיו של משה לאפוקי צדוקין מוסרין לו כל ז' כדי לחבבו בעבודה, מכאן אמרו שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו כו'. וכשם שמפרישין כהן גודל מביתו כך מפרישים כהן השורף את הפרה ללשכה שעל פניח הבירה צפונה מזרחה ואחד זה ואחד זה מזין עליו כל שבעה מכל חטאות שהו שם [וא"ת במלויאם דם הכא מים] אמרת נכנסו מים תחת דם ואומר כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות וגו' לעשות אלו מעשה פרה לכפר אלו מעשה יום הכפורים. האי בזאת מיבעי ליה לגופיה בפר בן בקר לחטאת, אם כן נכתוב רחמנא בזה כו' מאי בזאת ש"מ תרתי. מאי ואומר וכי תימא יום כפור קמא הוא דבעי פרישה כדאשכחן במלואים וכו' אי נמי כהן גדול קמא הוא דבעי פרישה אבל יום הכפורים דעלמא לא, ת"ש כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם:
    6 days, 1 hour ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 508:2 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    יכול כל הקרבנות כולן יטענו תנופה תלמוד לומר זבח יצאו עופות ומנחות שאינן זבחים. אוציא עופות ומנחות שאינן זבחים ולא אוציא את הבכור ואת המעשר ואת הפסח שהן זבחים. ת"ל מזבח ולא כל זבח. אוציא את הבכור והמעשר והפסח שאינן טעונין תנופה ולא אוציא חטאת ואםשם שטעונין תנופה. תלמוד לומר שלמיו. אוציא חטאת שאין למינה תנופה ולא אוציא אשם שיש למינו תנופה תלמוד לומר שלמיו. אוציא את כל האשמות ולא אוציא את אשם מצורע ודין הוא ומה אם שלמי יחיד שאין טעונין תנופה חיים טעונין תנופה שחוטין אשם מצורע שטעון תנופה חי אינו דין שיטעון תנפה שחוט. ת"ל שלמיו ולא אשם מצורע. או אינו אומר שלמיו אלא לרבות זבחי שלמי צבור, כשהוא אומר מזבחי שלמיכם לרבות זבחי שלמי צבור שיטענו תנופה שחוטין. והלא דין הוא ומה אם שלמי יחיד שאינן טעונין תנופה חיים טעונין תנופה שחוטין. זבחי שלמי צבור שטעונין תנופה חיים אינו דין שיטענו תנופה שחטין. אשם מצורע יוכיח שטעון תנופה חי ואין טעון תנופה שחוט ואף אתה אל תתמה על זבחי שלמי צבור שאף על פי שטעונין תנופה חיים לא יטענו תנופה שחוטין. כשהוא אומר מזבחי שלמיכם לרבות זבחי שלמי צבור שיטענו תנופה שחוטין. יכול כל הזבח יטעון תנופה ת"ל חלב. אין לי אלא החלב מנין לרבות את החזה ת"ל חלב וחזה. כשהוא אומר יביא לרבות האליה. מאי ה' לרבות שתי כליות. יביאנו לרבות יותרת הכבד. למדנו שטעונין תנופה כו' מנין שיטענו הרמה ת"ל שוק התרומה. אין לי אלא שוק מנין לרבות את כולן ת"ל וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה שאין תלמוד לומר אשר הונף ואשר הורם אלא זה בנין אב כל שטעון תנופה טעון הרמה:
    6 days, 1 hour ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 505:1 and 3 others »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    דם שחיטה בבהמה בחיה ובעופות בין טמאים בין טהורים דם הנחירה דם העיקור דם הקזה שהנפש יוצאה בו חייבין עליו. דם הטחול דם הלב דם ביצים דם דגים דם חגבים דם שרצים דם התמצית אין חייבין עליו רבי יהודה מחייב בדם התמצית. תנו רבנן כל דם לא תאכלו שומע אני אף דם מהלכי שתים דם ביצים או דם חגבים דם דגים הכל בכלל ת"ל לעוף ולבהמה מה עוף ובהמה מיוחדים שיש בהן טומאה קלה וטומאה חמורה ויש בהם איסור ויש בהם היתר והם מין בשר [אף כו']. אוציא דם מהלכי שתים שאין בהם טומאה קלה. אוציא דם שרצים שאין בהם טומאה חמורה. אוציא דם ביצים שאין מין בשר, דם דגים דם חגבים שכולם היתר. לעוף אי מה עוף שאין בו כלאים אף בהמה שאין בה כלאים ת"ל ולבהמה. אי מה בהמה שיאנה באם על (הביצים) [הבנים] אף עוף שאינו באם על (הביצים) [הבנים] ת"ל לעוף [ולבהמה]. אימא כל דם כלל עוף ובהמה פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט עוף ובהמה אין מידי אחרינא לא. נפש אשר תאכל כל דם חזר וכלל וופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט. האלא דמי כללא בתרא לכללא קמא כללא קמא לאו כללא בתרא כרת. הא תנא דבי רבי ישמעאל בריבוי ומעוטי וכללי ופרטי דרשינן בהדין גוונא ואף על גב דלא דמי כללא קמא לכללא בתרא. אף כל דקא תני לאתויי מאי אמר רב אדא בר אבין לרובת דמו של כוי וקא סבר כוי בריה בפני עצמה היא. אשכחן דמו חלבו מנין, מכל חלב. נבלתו מנין. מכל נבלה. גיד הנשה דיליה מנין. בכף הירך תליא רחמנא והא אית ליה כף ירך. טומאתו ושחיטתו מנלן. סבירא ליה דלכל מילי רבייה רחמנא כבהמה טומאתו ושחיטתו נמי כבהמה. אמר מר יצאו דם דגים דם חגבים שכולו היתר דלא בעו שחיטה. מה עוף שיאן בו כלאים שצמרן אין חייבין עליו משום כלאים. אמר רב דם דגים שכנסו אסור. מיתיבי דם דגים דם חגבים מותר כי תניא מתניתין דאות ביה קשקשין. כי אמר רב אסור דלית ביה קשקשים. אמר רב ששת דם מהלכי שתים אפילו מצות פרישה אין בו. מיתיבי דם מהלכי שתים אסור ואין חייבים עליו. כי תניא אסור דפירש כי קאמר רב ששת בדלא פירש. כדתניא דם שעל גבי ככר גוררו ואוכלו שבין השנים מוצץ ובולע ואינו חושש. תניא יכול יהא חלב מהלכי שתים האוכלו עובר בלא תעשה ודין הוא ומה בהמה שהקלת במגעה החמרת בחלבה מהלכי שתים שהחמרת במגעו אינו דין שתחמיר בחלבו ת"ל וזה לכם הטמא ואין חלב מהלכי שתים טמא אלא טהור. אוציא את החלב שאין שוה בכל ויא את הדם ששוה בכל ת"ל וזה לכם הטמא זה לכם טמא ואין חלב ודם מהלכי שתים טמא אלא טהור. אמר רב שת אפילו מצות פרישה אין בו. אמר רבא שלש כריתות האמורות בדם למה אחת לדם חולין ואחת לדם קדשים ואחת לדם כסוי:
    6 days, 1 hour ago
    3 related »
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 503:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    יכול לא יהיו חייבין משום טומאה אלא דבר שחייב עליו משום פגול. ודין הו אומה אם פגול שהוא בקבועה ובידיעה אחת ולא הותר מכללו אינו נוהג אלא בדבר שיש לו מתירין. טומאה שהאו בשתי ידיעות בעולה ויורד והתורה מכללה אינו דין שלא תנהוג אלא בדבר שיש לו מתירין. ומנין הקומץ והלבונה והקטורת ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים, ת"ל אל הקדשים אשר יקדישו לרבות אתכולן. יכוליהו חייבין עליו מדי. ת"ל אשר יקריבו. א"ר אלעזר וכי יש נוגע חייב. אם כן למה נאמר אשר יקריב. לומר שיאן חייבין עליו עד שיכשר ליקרב. הא כיצד את שיש לו מתירין משיקרבו מתיריו את שאין לו מתירין משיקדש בכלי. אחר שרבינו דברים שהן כשלמים ודברים שאינן כשלמים למה נאמר שלמים מעתה פרט לדם. ר' שמעון אומר מה שלמים מיוחדים שהן ראוין לאכילה יצאו עצים ולבונה וקטרת שיאן ראוין לאכילה. אתה אומר לכך באה הכתוב לחלק בין טומאות לטומאות או לא בא אלא לחלוק בין קדשים לקדשים לומר על קדשים קלים חייבין עליהן (לפני) [לאחר] זריקת דמים על קדשי קדשים בין לפני זריקת דמים בין לאחר זריקת דמים. ת"ל ואכל בשר ואכל זבח ואכל שלמים. ונכרתה הנפש ולא הצבור. ההיא ולא אנוס ולא מוטעה. מעמיה ועמיה בשלום. בני ישראל מוזהרין על החלב ואין הגוים מוזהרין על החלב. והלאדין הוא ומה אבר מן החי שאין חייבין עליו כרת איסורו נוהג בבני נח כישראל. חלב שחייבין עליו כרת אינו דין שאיסורו נוהג בבני נח כישראל. ת"ל בני ישראל בני ישראל מוזהרין על החלב ואין הגויים מוזהרין על החלב. בני ישראל אין לי אלא בני ישראל מנין לרובת את הגרים והמשוחררים והעבדים ת"ל כי כל אוכל חלב. כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו פרט לבהמה טמאה ולחיה ולעופות. והלא דין הוא ומה אם הדם שיאן חייבין משום פגול נותר וטמא נוהג בבהמה טמאה ובחיה ובעופות. חלב שחייבין עליו משום פגול נותר וטמא אינו דין שינהוג בבהמה טמאה ובחיה ובעופות ת"ל כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו פרט לבהמה טמאה ולחיה ולעופות. אין לי אלא חלב שור וכשב ועז המיוחדין, מנין לרבות את הכלאים ת"ל כשב או עז דברי ר' עקיבא. כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו הרי זו אזהרה וסמיך ליה כי כל אוכל חלב הרי זה עונש. אין לי אלא שהוא מוזהר על השעור שהוא מוזהר עליו כרת דגבי עונש כתיב כי כל אוכל חלב (כזית) [כוי] וחצי שעור שאינו בעונש יכול אינו באזהרה ת"ל כל חלב:
    6 days, 1 hour ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 498:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    אמר ליה רב פפא לרבא לדידך שלישי דפרשת קדושים מאי דרשת ביה מיבעי ליה למקום שיהאמשולש בדם בבשר באימורים. ותיפוק לי' מקרא קמא ואם האכל יאכל מדאפקיא רחמנא בלשון שלישי. אמר (רבא) [רב אשי] אמריתה לשמעתתא קמיה דרב מתנה א"ל אי מהתם הוה אמינא שלישי פרט פגול כלל ונעשה כלל מוסף על הפרט ואיתרבי שאר מקומות קמשמע לן (כתוב ברמז תר"ד). הקומץ את המחנה לאכול דבר שאין דרכו לאכול ולהקטיר דבר שאין דרכו להקטיר כשר ורבי אליעזר פוסל. אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן מאי טעמא דרבי אליעזר דאמר קרא ואם האכל יאכל בשתי אכילות הכתוב מדבר אחד אכילת אדם ואחד אכילת מזבח לומר לך כשם שמחשבין באכילת אדם כך מחשבין באכילת מזבח. וכשם שמחשבין מאכילת אדם לאדם ומאכילת מזבח למזבח כך מחשבין מאכילת אדם למזבח ומאכילת מזבח לאדם, מאי טעמא מדאפקינהו רחמנא בלשון אכילה. ורבנן האי דאפקינהו קרא בלשון אכילה דלא שנא כי מחשב בלשון אכילה למזבח ולא שנא כי מחשב בלשון הקטרה למזבח אי נמי מה אכילה בכזית אף הקטרה בכזית ולעולם אכילה דאורחא קמ"ל. ור' אליעזר אם כן לכתוב רחמנא ואם האכל האכל אי נמי ואם יאכל יאכל [האכל יאכל] למה לי שמע מינה תרתי. אמר רב הונא אומר היה ר' יוסי פיגל בירך של ימין לא נפגלה הירך של שמואל מאיטעמא אי תימא סברא ואי בעית אימא קרא. אי בעית אימא סברא לא עדיפא מחשבה ממעשה טומאה אילו איטמיחד אבר מי איטמי ליה כוליה. ואי תימא קרא והנפש האוכלת ממנו עונה תשא ממנו ולא מחברו. אחרים אומרים לא יחשב במחשבה הוא נפסל ואין נפסל בשלישי יכול אין מחשבה פוסלת אלא בזריקה מנין לרבות שחיטה וקבול הדם ת"ל האכל יאכל לרבות שחיטה וקבול הדם. יכול שאני מרבה שירי הדם והקטר חלבים ואכילת בשר ת"ל המקריב, זריקה בכלל היתה ולמה יצאת להקיש אליה מה זריקה מיחדת שמעכבת כפרה אף אני מרבה זריקה וקבול הדם שמעכבין את הכפרה. רבי מאיר אומר פוסלת בהלוך (שאפשר) [שא"א] לה לעבודה בלא הלוך. ורבי שמעון אומר אין מחשבה בהלוך שאי אפשר לה לעבודה שלא בשחיטה ושלא בקבלה ושלא בזריקה אבל אפשר שלא בהלוך שוחט בצד המזבח וזורק. רבי אלעזר אומר המהלך במקום שצריך להלך מחשבה פוסלת מקום שיאן צריך להלך אין מחשבה פוסלת [שאין מחשבה פוסלת] אלא בדבר הכשר לעבודה ובמי שראוי לעבודה ובמקום שהוא כשר לעבודה. יכול אין מחשבה פוסלת אלא באכילת בשר מנין לרבות זריקה והקטר חלבים. ת"ל ואם האכל יאכל אכילה לאדם ואכילה למזבח. למדנו זבחים הנאכלין לב' ימים שמחשבה פוסלת בהן בשלישי מנין לזבחים הנאכלין ליום אחד ודין הוא זבחים נאכלין לשני ימים וזבחים נאכלין ליום אחד מה זבחים הנאכלין לשני ימים מחשבה פוסלת בהם אף זבחים הנאכלין ליום אחד מחשבה פוסלת בהן (בשלישי) [בשני] דיו (הוא) לבא מן הדין להיות כנדון מה אלו לג' אף אלו לג'. אני אדון דין אחר זבחים נאכלין ליום אחד וזבחים נאכלין לשני ימים מה זבחים הנאכלין לשני ימים מחשבה פוסלת בהם בשלישי אחר זמן אכילתן אף זבחים הנאכלין ליום אחד תהא מחשבה פוסלת בהן בשני אחר זמן אכילתן. הן הא אם פסלה מחשבה בשלישי שאינוכשר לאכילה כל זבח תפסול מחשבה בשני שהוא כשר לאכילת קדשים קלים ת"ל ואם האכל יאכל לרבות זבחים הנאכלים ליום אחד שתהא מחשבה פוסלת בהן שבני, יכול אין מחשבה פוסלת אלא בחוץ לזמנו חוץ למקומו מנין ודין הוא זמן פוסל [מר] ומחיצה פוסלת מה הזמן מחשבה פוסלת בו אף מחיצה תהא מחשבה פוסלת בו. הא אם פסלה מחשבה בזמן, שהזמן נוהג בבמה, תפסל מחשבה במחיצה שאין מחיצה נוהגת בבמה. ת"ל [בפרשת קדושים] ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה. שאין ת"ל אלא אם אינו ענין לחוץ לזמנו תנאו ענין לחוץ לזמנו תנאו ענין לחוץ למקומו. יכול יהו חייבין עליו כרת ת"ל בשלמים עונו ישא חוץ לזמנו בהכרת ואין חוץ למקומו בהכרת. יכול השוטחט לנכרים ולטמאים יהיה בלא ירצה. ת"ל אותו אותו בלא ירצה ואין השוחט לנכרים ולטמאים בלא ירצה. יכול אין לי בלא ירצה אלא שנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו מנין לנשחט בלילה ושנשפך דמה ושיצא דמה חוץ לקלעים הלן והיוצא ושקבלו פסולין וזרקו את דמה והנתנין למטה שנתנן למעל' והנתנין למעלה שנתנן למטה והנתנין בפנים שנתנן בחוץ והנתנין בחוץ שנתנן בפנים והפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן. ת"ל לא ירצה ולא יחשב. יכול יהו חייבין עליו כרת [מה] ת"ל אותו [הוא] ואוכליו אלו בהכרת ואין הללו בהכרת. אתה אומר לכך נאמר מעוטים האלו לא ירצה ולא יחשב לאוכל או לא נאמרו אלא ללמד שאין עליו כרת אלא על שלמים בלבד מנין לרבות כל הקדשים ת"ל וינזרו מקדשי בני ישראל:
    6 days, 1 hour ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 496:4 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    מנין לרבות את הלחם ת"ל קרבנו [ביום קרבנו] יאכל אין לי אלא אכילתן ליום אחד מנין אף תחלת זביחתן לא תהא אלא על מנת לאכול ליום אחד תלמוד לומר וכי תזבחו זבח תודה לה' לרצונכם תזבחו ביום ההוא יאכל. שאין ת"ל אלא אם אינו ענין לאכילה תנהו ענין לזביחה שאף תחלת זביחתו לא תהא אלא על מנת להאכל ליום אחד. אין לי אלא תודה מנין לרבות לכל הנאכלין ליום אחד שלא תהא זביחתן אלא על מנת להאכל ליום אחד ת"ל [וכי תזבחו זבח לרבות כל הנאכלין ליום אחד שלא תהא זביחתן אלא ע"מ להאכל ליום אחד]. לא יניח ממנו עד בקר אבל אוכל הוא כל הלילה. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות להרחיק מן העבירה. אבלאין מחשבה פוסלת בדן ואין חייבין עליה משום נותר עד שיעלה עמוד השחר. ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ה"ז בא ללמד על הנאכלין לשני ימים שנאכלין לשני ימים ולילה. אין לי אלא שלמים מנין לרבות את החגיגה. ארבה את החגיגה הבאה בזמנה מנין לחגיגה הבאה מחמת פסח, חגיגה הבאה תשלומין, שלמים הבאין בתוך המועד, שלמים הבאים לאחר המועד, ת"ל נדר. ואם נדר או נדבה (ואם) מתוך שנאמר ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר בחגיגה הבאה עם הפסח הכתוב מדבר שתאכל לשני ימים יכול ליום אחד ת"ל לבקר לבקרו של שלישי יכול לבקרו של שני ומה אני מקיים חגיגה הנאכלת לשני ימים חוץ מזו ת"ל נדר ואם נדר או נדבה לרבות חגיגה הבאה עם הפסח שתאכל לשני ימים, מנין לרבות את הבכור ואת המעשר ת"ל זבח. ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת אין לי אלא אכילתן לשני ימים מנין שאף תחלת זביחתן לא תהיה אלא ע"מ להאכל לשני ימים ת"ל וכי תזבחו זבח שלמים לה' לרבות כל הנאכלין לב' ימים שלא תהא תחלת זביחתן אלא ע"מ להאכל לשני ימים. ביום הקריבו את זבחו יאכל מצוה לאכול ממנו ביום ראשון. יכול לב' ימים תלמוד וממחרת, אי ממחרת יכול מצוה לאכלו לב' ימים ת"ל והנותר אם הותיר הותיר. אי והנותר יכול אם הותירו כלו יהא פסול ת"ל יאכל ואפילו כלו:
    6 days, 1 hour ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 493:4 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    דבר אחר יכבדנו זה עכן זובח יצרו בתודה הה"ד בני שים נא כבוד לה' אלהי ישראל ותן לו תודה. אמר רבי פנחס משל למלך שבאו אריסין ובני ביתו לכבדו ובא אחד ואמר מי הוא זה אמר לו אריסך הוא בא אחו ואמר מי הוא זה אמר ליה בן ביתך הוא בא אחר ואמר מי הוא זה אמר ליה לא אריסך ולא בן ביתך ולא בא אלא לכבודך אמר יהבו ליה סלריא ויתיב עליה. כן חטאת בא על חטא אשם בא על חטא תודה שאינה באה על חטא אם על תודה יקריבנו. וזאת תורת זבח השלמים אשר הקריב אין כתיב כאן אלא אר יקריב מכאן ולהבא (כתוב ברמז ל"ו). ר' פנחס ור' לוי ור"י בשם ר' מנחם דגליא לע"ל כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל. כל הקרבנות בטלין והודאה אינה בטלה הה"ד קול ששון וקולשמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות כי טוב וגו' מביאים תודה ביתה', קול אומרים הודו זו הודאה, מביאים תודה זה קרבן תודה וכן דוד אמר עלי אלהים נדריך אשלם תודה לך אין כתיב כאן אלא תודות לך הודאה וקרבן תודה. משל לשלטון שנכנס למדינה ועמו כתות כתות של לסטים אמר אחד לחברו מה דחיל הדין שליטא אמר ליה תהא פשטמא דידך טבא ולית את דחל מניה כך כיון ששמעו ישראל פרשת קרבנות נתיראו אמר להם אל תיראו עסקו בתורה ואין אתם יראים מכל אלו הה"ד זאת התורה לעולה למנחה וגו'. למה שלמים באחרונה אמר רבי סימון הדא גרזמיתא אינה באה אלא באחרונה למה שיש בה מינין הרבה [כך למה שלמים באחרונה שיש בה מינים הרבה דם] ואימורין למזבח חזה ושוק לכהנים עור ובשר לבעלים רש"א מי שהוא שלום מביא שלמים [ואין מביא שלמים]. זאת התורה לעולה למנחה שלמים באחרונה. אין לי אלא בכלל בפרט מנין זאת תורת העולה זאת תורת המנחה זאת תורת החטאת זאת תורת האשם זאת תורת זבח השלמים. ואין לי אלא בקרבנות יחיד בקרבנות צבור מני, ת"ל אלה תעשו לה' במועדיכם וגו':
    6 days, 1 hour ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 492:7 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    וכל נעשה במרחשת האומר הרי עלי במחבת לא יביא במרחשת. במרחשת לא יביא במחבת מה בין מחבת למרחשת מרחשת יש לה כסוי מחבת אין לה כסוי דברי ר' יוסי הגלילי. ר' חנינא בן גמליאל אומר מרחשת עמוקה ומעשיה רכין. מחבת צפה ומעשיה קשין. מרחשת עמוקה דכתיב וכל נעשה במרחשת מחבת צפה דכתיב ועל מחבת. ב"ש אומרים האומר הרי עלי מרחשת יהא מונח עד שיבא אליהו מספקא להו אי על שם כליין נקראו או על שם מעשיהן נקראו. ובה"א כלי היה בבית המקדש ומרחשת שמו ועשויה כמין כלבוס וכשבצק מונח בתוכו דומה כמין תפוחי כרתים וכמין בליטי היונים. ואומר וכלנעשה במרחשת ועל מחבת אלמא ע"ש כליין נקראו ולא ע"ש מעשיהם. לכהן המקריב אותה לו תהיה יכול לו לבדו ת"ל לכל בני אהרן תהיה. יכול לכלן ת"ל לכהן המקריב אותה הא כיצד לבית אב המקיבין אותה. ר"ש אומר מנחת חוטא שלכהנים נקמצת וקומץ קרב לעצמו והשירים קרבין לעצמן. מנלן אמר חזקיה א"ק וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה אם אינו ענין לבלולה של חטין תנהו ענין לחרבה של שעורין. והאי להכי הוא דאתא האימיבעי ליה לכדתניא מנין שאין חולקין מנחות כנגד זבחים ת"ל וכל מנחה אשר תאפה בתנור לכל בני אהרן תהיה. יכול לא יחלקו זבחים כנגד מנחות שלא קמו תחתיהן בדלות אבל יחלקו מנחות כנגד עופות שהרי קמו תחתיהן בדלות ת"ל וכל נעשה במרחשת לכל בני אהרן תהיה. יכול יחלקו מנחות כנגד עופות שהללו מיני דמים והללו מיני קמחים אבל יחלקו עופות כנגד זבחים שאלו ואלו מיני דמים הן ת"ל ועל מחבת וכל מנחה בלולה בשמן לכל בני אהרן תהיה. יכול לא יחלקו עופות כנגד זבחים שהללו מעשיהם ביד והללו מעשיהם בכלי אבל יחלקו מנחות כנגד מנחות שאלו ואלו עשייתן ביד ת"ל וכל מנחה בלולה בשמן לכל בני אהרן תהיה. יכול לא יחלקו מחבת כנגד מרחשת [ומרחשת כנגד מחבת] שזו מעששיה קשין וזו מעשיה רכין אבל יחלקו מחבת כנגד מרחשת שזו וזו מעשיה קשין וזו וזו מעשיה רכין ת"ל וחרבה לכל בני אהרן תהיה. יכול לא יחלקו בקדשי קדשים אבל יחלקו בקדשים קלים ת"ל איש כאחיו אם על תודה כשם שאין חולקין בקדשי קדשים כך אין חולקין בקדשים קלים. איש כאחיו איש חולק ואפילו בעל מום ואין קטן חולק ואפילו הוא תם. ההוא מכל נפקא. והא אפיקתיה לכדר' יוסי בר' יהודה אלא ההוא מוכל. רבינא אמר אתיא מדתני לוי דתני לוי כל קרבנם לרבות לוג שמן של מצורע סד"א מן האש אמר רחמנא והאי לאו מותר מן האש קמ"ל. לכל מנחתם לרבות מנחת העומר ומנחת קנאות. סד"א ואכלו אותם אשר כופר בהם ומנחת העומר להתיר קא אתיא ומנחת קנאות לברר עון הוא דקא אתיא קמ"ל. לכל חטאתם לרבות חטאת העוף סד"א נבלה היא קמ"ל. ולכל אשמם לרבות אשם נזיר ואשם מצורע. אשם מצורע בהדיא כתיב ביה אלא לרבות אשם נזיר כאשם מצורע סד"א להכשיר קאתי קמ"ל. אשר ישיבו זה גזל הגר. לך הוא ולבניך שלא ושל בניך יהא ואפילו בניך יהא ואפילו לקדש בו את האשה:
    6 days, 1 hour ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 491:2 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    אל אהל מועד אין לי אלא אהל מועד שילה ובית עולמים מנין ת"ל לכפר בקדש, הנכנס לכפר אף על פי שלא כפר פסול דברי רבי אליעזר. א"ר אליעזר נאמר כןאן לכפר ונאמר להלן לכפר מה לכפר האמור להלן שלא כפר אף לכפר האמור כאן בשלא כפר. רבי שמעון אומר נאמר כאן לכפר בקדש ונאמר להלן לכפר בקדש מה לכפר בקדש האמור להלן שכבר כפר אף לכפר בקדש האמור כאן שכבר כפר. ריא אם הכנים שוגג כפר. בקדש באש ישרף מלמד ששרפתה בקדש. אין לי אלא זו בלבד מנין לרבות פסולי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים ת"ל כל בקדש באש תשרף מכאן אמרו בשר קדשי קדשים שנטמא בין באב הטומאה בין בולד בטומאה בין בפנים בין בחוץ בית שמאי אומרים הכל ישרף בפנים ובית הלל אומרים הכל ישרף בחוץ חוץ משנטמא (באב הטומאה) בולד הטומאה בפנים דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר בית שמאי אומרם הכלישרף בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ וכו'. [נולדה טומאה בפנים] ר' אליעזר אומר את שנטמא באב הטומאה בין בפנים בין בחוץ ישרף בחוץ, את שנטמא בולד הטומאה בין בחוץ בין בפנים ישרף בפנים. [רע"א נטמא בחוץ בין בולד הטומאה בין באב הטומאה ישרף בחוץ נטמא בפנים בין באב הטומאה בין בולד הטומאה ישרף בפנים]. רבי אליעזר אומר לא תאכל באש תשרף כל שטעון שרפה בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו. ר'יוסי הגלילי אומר אין כל הענין הזה מדבר אלא בפרים הנשרפין ליתן לא תעשה על אכילתו ללמד שפסוליהן נשרפין לפני הבירה. א"ל מנין לחטאת שנכנס דמה לפנים שהיא (תהיה) פסולה א"ל הן לא הובא את דמה. תניא הדם והשומן המנחות והנסכים שנטמאו עושה להן מערכה בפני עצמן ושורפן משום שנאמר בקדש באש תשרף. א"ל שמואל לרב חנא בגדתאה פוק אייתי לי בי עשרה ואימא לך באפייהו נסכים שנטמאו עושה להן מערכה בפני עצמן ושורפן:
    6 days, 1 hour ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 490:7 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    קדש קדשים מה ת"ל שיכול אין לי שטעון מריקה ושטיפה אלא חטאת בלבד מנין לרבות כל הקדשים ת"ל קדש קדשים. יכול שאני מרבה את התרומה ת"ל אותה פרט לתרומה דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר קדשי קדשים טעונין מריקה ושטיפה קדשים קלים אין טעונין מריקה ושטיפה קדשים קלים אין טעונין מריקה ושטיפה. מאי טעמא דר' יהודה מדאצטריך אותה למעוטי תורמה מכלל דקדשים קלים טעונין מריקה ושטיפה. ור' שמעון אמר לך אותה כדאמרין. ותרומה לא בעי מריקה ושטיפה והתניא קדרה שבשל בה תרומה לא יבשל בה חולין וםאם בשל בנותן טעם, אמר אביי לאצריכא לדאמר מר במים ולא ביין במים ולא במזוג קאמינא אפילו ביין אפילו במזוג רבא אמר לא צריכא לדאמר מר בשל במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה כל הכלי תרומה הא לא צריך. רבה בר עולא אמר רב לא צריכא לשטיפה יתירתא דלא צריץ. (ר' שמעון אומר אין קדשים קלים טעונין מריקה ושטיפה):
    6 days, 1 hour ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 489:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    אמר רבא דאי דינא מרבי אלעזר בר ר' שמעון גמירנא ליה דאמר בבית הכסא דנתה (בא) בא טבול יום תן לי ממנחת ישראל ואוכל אמר ליה ומה במקום שיפה כחך בחטאתך דחיתיך מחטאתישראל מקום שהורע כחך במנחתך אינו דין שאדיחך ממנחת ישראל. ומה אם דחיתני מחטאת ישראל שכשם שיפה כחי כך יפה כחך תדחני ממנחת ישראל שכםשם שהורע כחי כך הורע כחך היר הוא אומר הכהן מקריב אותה לו תהיה בוא הקרב ואכות. תן לי מחטאת ישראל ואוכל א"ל ומה אם במקום שהורע כחי במנחתי דחיתיך ממנחת ישראל מקום שיפה כחו בחטאתי אינו דין שאדיחך מחטאת ישראל, מה אם דחיתני ממנחת ישראל שכשם שהורע כחך כך הורע כחי, תדחני מחטאת ישראל שכשם יפה כחך כך יפה כחי, הרי הוא אומר הכהן המחטא אותה יאכלנה בוא וחטא ואכול. תן לי מחזה ושוק ואוכל א"ל ומה אם במקום שיפה כחך בחטאתך דחיתיך מחטאת ישראל מקום שהורע חכך בשלמים שאין לך בהן אלא חזר ושוק אינו דין שאדיחך מהן. מה אם דחיתני מחטאת שכן הורע כחי אצל נשי ועבדי תדחני מחזה ושוק שכן יפה כחי אצל נשי ועבדי הרי הוא אומר לכהן הזורק את דם השלמים לו יהיה בוא וזרוק ואכול. יצא טבול יום קוליו וחומריו על ראשו אינן מימינו מחוסר כפורים משמאלו. פריך רב אחאי לימא ליה תן לי מבכור ואוכל, משום דא"ל טהור ומה במקום שהורע כחי וחטאת אצל נשי ועבדי דחיתיך מחטאת ישראל מקום שיפה כחי בבכור דכוליה דיד הוא אינו דין שאדיחך ממנו מה אם דחיתני מחטאת שכםש שהורע כחך כך הורע כחי תדחני מבכור שכשם שיפה כחך כך יפה כחי הרי הוא אומר את דמם תזרוק על המזבח ואת חלבם תקטיר ובשרם יהיה לך בוא וזרוק ואכול. ואידך פריך מי כתיב ובשרם לכהן הזורק ובשרם יהיה לך כתיב אפילו לכהן אחר. והיכי עביד הכי והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן בכל מקום מותר להרהר חוץ מבית המרחץ ובית הכסא לאונסו שאני:
    6 days, 1 hour ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 488:4 and 2 others »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    הכהן המחטא אותה יאכלנה פרט לטבול יום ולמחוסר כפורים ולאונן. אותהכשרה ולא פסולה. אותה שמתן דמה למעלה ולא שמתן דמה למטה. אמרת וכי מאי באתה מכלל שנאמר ודם זבחיך ישפך על מזבח ה' אלהיך והבשר תאכל שומע אני חטאת שנתן דמה למטה כשרה הא מה אני מקיים על קרנות המזבח למצוה. יכול כשם שטעון ד' מתנות ואם נתן מתנה אחת כפר כך תהא טעונה דמה למעלה ואם נתן למטה כשרה. והאל דין הוא דמים שנתנין למטה ודמים נתנין למעלה מה הנתנין למטה אם נתנן למעלה לא הורצו אף הנתנין למעלה אם נתצנן למטה לא הורצו. מה לתחתונים אם נתנן למעלה לא הורצו שאין מהן קרב למעלה תאמר בעליונים שמהן קרב למטה הורצו. הפנימים יוכיחו שאין מהן קרב לחוץ וםאם נתנן בחוץ לא הורצו. מה לפנימים אם נתנן בחוץ לא הורצו שאין מזבח הפנימי ממקרן תאמר בעליונים שהרי (קרבנות) [קרנות] ממרקות אותם והואיל (וקרבנות) [והקרנות] ממרקות אותם אם נתנן למטה כשרה. ת"ל אותה שנתן דמה למעלה ולא שנתן דמה למטה. ל"א מה לנתנין למטה שאין סופן למעלה תאמר בנתנין למעלה שסופן למטה. דמים הפנימיים יוכיחו שסופן בחוץ עשאן בתחלה בחוץ לא כפר מה לדמים הפנימים שאין מזבח הפנימי ממקרן תאמר בחטאות החיצונות שקרנות ממרקן, אמר רבא מאי אין מזבח הפנימי ממרקן אין מזבח הפנימי בלבד ממרקן אלא הפרוכת:
    6 days, 1 hour ago
    2 related »
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 483:5 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    ופשט ולבש שומע אני כדרך שכהן גדול עושה ביום הכפורים שפושט בגדי קודש ולובש בגדי חול ת"ל ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים מקיש בגדים שלובש לבגדים שפושטמה להלן בגדי קודש אף כןאן בגדי קודש. א"כ מה ת"ל אחרים פחותין מהן. ר' אליעזר אומר אחרים והוציא למד על כהנים בעלי מומין שכשרין להוציא הדשן. אמר מר אחרים פחותין מהן כדתני דבי ר' ישמעאל בגדים שבשל בהן קדרה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו. אמר ריש לקיש כמחלוקת בהצואה כך מחלוקת בהרמה. ור' יוחנן אמר מחלוקת בהוצאה אבל הרמה דברי הכל עבודה היא. מ"ט דריש אמר לך אי ס"ד עבודה היא יש לך עבודה שהיא כשרה בשני כלים. ור' יוחנן גלי רחמנא בכתנת ומכנסים והוא הדין למצנפת ואבנט. ומאי שנא הני מדו בד כמדתו מכנסי בד לכדתניא מנין שלא יהא דבר קודם למכנסים ת"ל ומכנסי בד ילבש על בשרו ור"ל מדו כמדתו מדאפקיה רחמנא בלשון מדו שלא יהא דבר קודם למכנסים מעל בשרו נפקא:
    6 days, 1 hour ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 481:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    ומנחתם ונסכיהם אפילו בלילה. (ומנחתם) [וסכים] מי קרבי בלילה והתניא אין לי אלא דברים שדרכו ליקרב בלילה וכו' קתני מיהת מנחת נסכים ביום, אמר רב יוסף סמי מכאן נסכים. כי סליק רב דימי אשכחיה לרבי ירמיה דיתיב ואמר משמיה דרבי יהושע בן לוי מנין לנסכים הבאים עם הזבח שאין קרבין אלא ביום תלמוד לומר לסכיכם ולשלמיכם מקיש נסכים לשלמים מה שלמים ביום אף נסכים ביום. אמר מאן יהיב גברא וכתיב אגרתא. שלח ליה לרב יוסף דלא תסמי מנחת נסכים מהך מתניתין דלא קשיא כאן בנסכים הביאם עם הזבח כאן בנסכים הבאים בפני עצמן. ואי משכח גברא כתב אגרתא והאמר רבי אבא בריה דר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כותבי ספרים כשורפי תורה והלומד מהם אין לו קבול שכר, דדרש ר' יהודה בר נחמן מתורגמניה דר"ש בן לקיש כתוב א' אומר כתב לך את הדברים האלה וכתוב אחד אומר כי על פי הדברים האלה לומר לך דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאמרם בכתב ושבכתב אי אתה רשאי לאמרם על פה. אמרי מילתא חדתא שאני דהא ר' יוחנן וריש לקיש מעייני באגדתא בשבתא ודרשי הכי עת לעשות לה' הפרו תורתך מוטב תעקר אות א' מן התורה ואל תשתכח תורה מישראל. אמר רב פפא השתא דאמרת נסכים הבאים בפני עצמן קרבין אפילו בלילה נזדמנו לו נסכים בלילה מקדשן בלילה ומקיבן בלילה. אמר ליה רב יוסף בריה דרב שמעיה תניא דמסייע לך זה הכלל כל הקרב ביום אינו קדוש אלא ביום והקרב בלילה קדוש בין ביום בין בלילה. אמר רב אדא בר אהבה עמוד השחר פוסלת בהן כאברים:
    6 days, 1 hour ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 479:9 and 5 others »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד אמר רב חסדא כגון שייחד לו כלי להלואתו. עשק אמר רב חסדא כגון שייחד לו כלי לעשקו וכי אהדריה קרא כתיב והיה כי יחטא ואשם וגו' ואלו תשומת יד לא אהדריה. ותניא מנין ליתן את האמור למעלה למטה דכתיב או מכל אשר ישבע עליו לשקר, ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לרבות תשומת יד להשבון. קדשים שחייב באחריותן כגון דאמר הרי עלי והפרישן והפקידן ליד אחר וכפר ונשבע והודה חייב קרבן שבועה (שאני קורא בה) לפי שהוא של עמיתו וםאם באת לפוטרן מפני שהן הקדש להכי אתא בה' וכחש לרבויינהו אע"ג שיש בהן צד גבוה. ושיאן חייב באחריותן פטור מבעמיתו וכחש. ר' עקיבא אומר מה ת"ל ומעלה מעל בה' לפי שהמלוה והלוה והנושא והנותן אינו מלוה ואינו לוה ואינו נושא ואינו נותן אלא בשטר ובעדים לפיכך בזמן שהוא מכחיש מכחיש מכחיש בעדים ובשטר. אבל המפקיד אצל חברו אינו רוצה שתדע בו נשמה אלא שלישי שביניהם, בזמן שמכחיש מכחיש בשלישי שביניהם. וכחש בעמיתו יכול בדברים ת"ל בפקדון שהוא של ממון, יצא דבר שאינו של ממון. אי מה פקדון מיוחד שאין לו רשות להוציאו מלוה שיש לו רשות להציאה מנין ת"ל או בתשומת יד. [אי מה אלו מיוחדים דברים שיש בהם מתנת יד גזל שאין בו מתנת יד מנין. ת"ל או בגזל. [אי מה אלו מיוחדים דברים הניטלים מרשות בעלים, הכובש שכר שכיר שאינו ניטל מרשות בעלים מנין ת"ל או עשק את עמיתו] אי מה אלו ואלו מיוחדין דברים שדעת שנים יודעת אבדה שאין דעת שנים יודעת מנין ת"ל או מצא אבדה וכחש. בה ולא במוצאיה. בן עזאי אומר שלש אבדות הן היודע בה ולא במוצאיה, במוצאיה ולא בה, לא בה ולא במוצאיה. אי מה אלו ואלו מיחדין דברים שאפשר לדעתן. דברים שאי אפשר לדעתן, כגון המערב מים ביין, בלבקי בשמן, מי מעין בדבש, חלב חמור בקטפא, קימוס במור, חול בפול, עלי גפנים בפילון מנין, ת"ל על שקר על כל דבר שיש שקר. אי מה אלו מיוחדין נזקין של ממון. דברים הניזקין כגון חובל אדם באדם קנין בקנין אדם בקנין קנין באדם מנין, ת"ל על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה. אי מה אלו ואלו מיוחדין דבר שמשלמין עליהן את הקרן תשלומי כפל ותשלומי ד' וה'. האונס והמפתה והמוציא שם רע מנין. ת"לומעלה מעל בה' ריבה. אחת בה בהנה הרי אלו מיעוטין פרט לאומר לחברו חבלת בי בשבת והוא אומר לא חבלתי. הדלקת גדישי בשבת והוא אומר לא הדלקתי, אמר לו אביו חבלת בי עשית בי חבורה והוא אומר לא חבלתי בך ולא עשיתי בך חבורה יכול יהא חייב ת"ל אחת בה בהנה או מכל הרי אלו מיעוטין. מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו אחר שריבה הכתוב ומיעט (מרבה) [ממעט] אני את אלו שנידון עליהן בנפשו רבי שמעון אומר יכול אף האומר לחברו אנסת ופתית את בתי והוא אומר לא אנסתי ולא פתיתי המית שורך את עבדי והוא אומר לא המית אמר לו עבדו הפלת את שיני וסמית את עיני והוא אומר לא הפלתי ולא סמיתי יכול יהא חייב תלמוד לומר וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד וגו' מה אלו מיוחדין אלו מיוחדין שאינן קנסות יצאו אלו שה קנסות:
    6 days, 1 hour ago
    5 related »
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 477:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    איל תמים מן הצאן בכסף שקלים. תנו רבנן האומר הרי עלי בסלע למזבח מביא כבש שאין לך דבר שקרב בסלע אלא כבש ממאי מדאמר רחמנא איל אשם בכסף שקלים מכלל דכבש בן שנה בסלע. מדכתיב כבש בן שנתו ותנן ועמדו קינין בו ביום ברבעתים ומדחם רחמנא עליה דדלות למהוי חד משיתסר בעשירות חס נמי רחמנא עליה דדלי דלות למהוי חד משיתסר בדלות, אם כן דלות כמה הוי רבעא. וכמה פריטי ארבעין תמני פריטי חד משיתסר כמה הוי דדלות תלתא פריטי אם כן דקתני מכאן את למד לעשירית האיפה בפרוטה אמאי פרוטה דאמרת עשירית האיפה דלי דלות היא ואמת חד משיתסר דדלות היא וחשבינן דתלתא פריטי הויין. תנא מיולדת יליף דמתיא פרידה אחת תחת כבש דהוי חד מתלתין ותרין דכבש ועד כאן דלי דלות כמה הוי חד משיתסר בדלות דמהיכא יליף מכבש ער כאן פרוטה ופלגא הוי. אמר (רבינא) [רבא] כולא מילתא מיולדת יליף והכי קאמ' מרחם עלה דדלות למהוי חד מתלתין ותרין בעשירות ומאיהיא יודת חס רחמנא עליה נמי דדלי דלות ומאי היא עשירית האיפה למהוי חד מתלתין ותרין בדלות. אי הכי נכי רבעא דפרוטה הוי. הכינמי ולא ואורח ארעא לאתויי פחות מפרוטה למקדש. א"ר אליעזר זה בא על חטא וחטאת באה על חטא מה חטאת אינה באה על הזדון כשגגה אף זה לא יביא על הזדון בשגגה. או כלך לדרך זו זה קרוי אשם ושאראשמות קרויין אשם מה שאר אשמות באין על זדון כשגגה אף זה יביא על זדון כשגגה. נראה למי דומה דנין דבר שהוא עון מיתה מדבר שהוא עון מיתה ואל יוכיחו שאר חטאות שאין בהן עון מיתה. או כלך לדרך זו דנין אשם קשה בן שתי שנים מאשם קשה בן שתי שנים ואל תוכיח נקבה בת שנתה תלמוד לומר בשגגה פרט למזיד. קדש י"י המיוחדים לשם יצאו קרשים קלים שאינן מיוחדים לשם. אין לי אלא פריס הנשרפים ושעירים הנשרפים שכולן מיוחדין לשם מנין לרבות עולה שעורה מתנה לכהן קדשי קדשים בשרם ואימוריהן לפני זריקת דמים ואימורי קדשים קלים לאחר זריקת דמים ת"ל קדשי י"י ריבה. מנין לרבות את החלב למעילה. ת"ל קדשי ה' ריבה. יכול שאני מרבה את את הדם ת"ל מקדשי י"י מיטע. ומה ראית לרבות את החלב ולהוציא את הדם ואר שריבה הכתוב ומיעט מרבה אני את החלב ששוה לבשר בפגול בנותר ובטמא ומוציא אני את הדם שלא שוה לבשר בפגול ונותר וטמא. מנין לרבות קדשי בדק הבית למעילה ת"ל קדשי י"י ריבה. אין לי אלא בזמן שהקדיש למזבח דברים הראוים למזבח לבדק הבית דברים הראויין לבדק הבית, הקדיש לבדק הבית דברים הראוים למזבח או הקדיש למזבח דברים הראוים לבדק הבית הקדיש לזה ולזה דברים שאינן ראויין לזה ולזה כגון ציר וחומץ דגים וחגבים מנין. ת"ל קדשי י"י ריבה. הקדשי תרנגולת למזבח מועלין בה וכו'. תורים לבדק הבית מועלין בהן ובביציהן. בור מלא מים אשפה מלא בזבל שובך מלא יונים אילן מלא יונים אילו מלא פירות שדה מלאה זרעים מנין שמועלין במה שבתוכן ת"ל קדשי י"י ריבה. יכול הקדיש תורים למזבח יהו מועלין בביציהן. הקדיש בור ואחר כך נתמלא מים אשפה ואחר כך נתמלא זבל שובך ונתמלא יונים אילן ואחר כך נשא פירות שדה ואחר כך נתמלא עשבים יכול יהו מועלין במה שבתוכן ת"ל מקדשי י"י מיעט. ר' יוסי אומר המקדיש את השדה ואת האילן מועלין בהן ובגידוליהן מפני שהם גידולי הקדש. והביא אף אחר יום הכפורים. איל קשה בן שתי שנים. צאן לרבות כל במשמע אף חרשת אף שוטה אף הננסת. מן הצאן ולא מן הפלנס. בערכך כסף יכול דינרין ת"ל שקלים. יכול שקלי נחשת ת"ל כסף. יכול בבליות מדיות קפוטקיות ת"ל בשקל הקדש סלעים של קדש סלעים של צורי. לאשם שהוא מפריש מעות לשם אשם. ואשר חטא מן הקדש ישלם לאותו שעל הקדש. מנין לרבות פחות משוה פרוטה שיכול שאין חייבין עליו משום תשלומין ולא יהו חייבין עליו מעילה ת"ל מן הקדש לרבות פחות משוה פרוטה. מנין שמשלם חומש ואשם על התשלומין האלו ת"ל הקדש ישלם. וחמישיתו יוסף עליו שיהא הוא וחומשו חמשה:
    6 days, 1 hour ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 476:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    אכל הים אכל למחר נהנה היום נהנה למחר נהנה היום ואכל למחר אכל היום ונהנה למחר ואפילו מכאן ועד שלש שנים מנין שמצטרפין זה עם זה ת"ל תמעול מעל ריבה. ת"ר קדשי גוים לא נהנין מדרבנן ולא מועלין מדאורייתא, מ"ט כתיב הכא נפש כי תמעול מעל וחטאה וכתיב התם ולא תשאו עליו חטא, בני ישראל מועלין ולא גוים. ואין חייבין עליהן משום פגול נותר וטמא דכתיב דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו. ויליף נותר חלול חלול מטומאה דכתיב גבי נותר ואוכליו עונו ישא וגו'. ויליף פגול עון עון מנותר דכתיב גבי פגול ואם האכל יאכל מבשר זבח וגו' וכולהו בני ישראל ולא גוים. ואין מביא נסכים אבל קרבנו טעון נסכים דברי ר' ישמעאל. מנא הני מילי דת"ר האזרח האזרח מביא נסכים ולא הגוים מביאין נסכים. יכול לא יהא עולתו טעונה נסכים ת"ל ככה. א"ר יוסי רואה אני בכולן להחמיר מ"ט לה' כתיב ביה וחטאה בשננה פרט למזיד. והלא דין הוא ומה שאר מצות שחייב בהן כרת (פרט) [פטר] בהן מזיד מעילה שלא חייב בה כרת אינו דין (שפרט) [שפטרו] בה את המזיד לא אם אמרת בשאר מצות שכן לא חייב בהן מיתה תאמר במעילה שחייב בה מיתה ת"ל בשגג פרט למזיד. האי תנא מעיקרא אלימא ליה כרת ולבסוף אלימא ליה מיתה. ה"ק לא אם אמרת בשאר מצות שכן לא חייב בהן מיתה בפחות מכזית תאמר במעילה שחייב בה מיתה בפחות מכזית. מר בריה דרבינא אמר ה"ק לא אם אמרת בשאר מצות שכן לא חחי' בהן שאין מתכוון כמתכוון שאם נתכוון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר פטור. תאמר במעיל' שםאם נתכוון להתחמ' בגיזי צמר חולין ונתחמם בגיזי צמר עולה שמעל. רב נחמן בר יצחק אמר ה"ק לא [אם אמרת בשאר מצות שכן לא מתחייב בהם שאין מתעסק כמתעסק שאם] נתכוון להגבי' את התלוש וחתך את המחובר פטור. תאמר במעילה שאם נתכוון להושיט ידו ליטול חפץ וסך ידו בשמן של הקדש שמעל:
    6 days, 1 hour ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 474:11 and 2 others »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    דבר אחר. מאי קאמר אמר אביי ה"ק וכל מנחת כהן לא תאכל חובתו כליל תהיה נדבתו. אמר ליה רבא סכינא חריפתא מפסקא קראי. אלא אמר רבא וכל מנחת כהן כליל תהיה נדבתו לא תאכל חובתו. ואיפוך אנא מסתברא נדבתו הו"ל לרבויי שכן תדירה, ולא חטי, ובסיס ריחיה. אדרבה חובתו הו"ל לרבויי שכן עשרון חובה. הנך נפישן. ורבנן האי וכל מנחת כהן מאי עבדי ליה. מיבעי ליה לכדתניא אין לי אלא עליונה בכליל תקטר ותחתונה בלא תאכל מניןו ליתן את האמור שלזה בזה ושל זה בזה. ת"ל כליל כליל לגזרה שוה מה להלן בכליל תקטר אף כאן בכליל תקטר. ומה כאן ליתן לא תעשה על אכילתו אף להלן ליתן לא תעשה על אכילתו. תניא רבי אליעזר אומר כל שהוא בכליל תקטר בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו:
    6 days, 1 hour ago
    2 related »
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 473:2 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת ת"ל לאחת לחייב על כל אחת ואחת. יכול טומאת מקדש וקדשיו שהיא בהכרת יהא חייב עליה בעצמה אבל שמיעת הקול ובטוי שפתים שאינם בכרת לא יהא חייב אלא אחת על שתיהם. ת"ל לאחת לחייב על כל אחת ואחת. יכול על טומאת מקדש וקדשיו לא יהא חייב אלא אחת מנין על טומאת מקדש בפני עצמו ועל טומאת קודש בפני עצמו ואפילו כולה בהעלם אחד מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת. תלמוד לומר לאחת לחייב על כל אחת ואחת. כיצד נטמא וידע ונעלם ממנו טומאה ונכנס למקדש ויצא וידע מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת תלמוד לומר לאחת לחייב על כל אחת ואחת. יכול טומאת מקדש וקדשיו שהם בהכרת שיהא חייב על כל אחת ואחת אבל שמיעת הקול ובטוי שפתים שאינם בהכרת לא יהא חייב אלא אחת ת"ל לאחת לחייב על כל אחת ואחת. כיצד היו חמשה תובעים אותו אמרו לו בוא והעידנו שיש לנו ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה שבועה שאיני יודע לכם עדות שיש לכם ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה לא לך ולא לך מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת ת"ל לאחת לחייב על כל אחת. יכול מפני שהם חמשה מנין אפילו אמר לו אחד בוא והעידני שיש לי ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה וכו' מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת ת"ל לאחת לחייב על כל אחת ואחת. יכול מפני שהם הרבה מיני תביעות מנין אפילו אמר לו בוא והעידני שיש לי ביד פלוני חטים ושעורין וכוסמין וכו' מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת ת"ל לאחת לחייב על כל אחת ואחת, יכול מפני שהן מינין הרבה מנין אפילו אמר לו בוא והעידני שיש לי חטים ביד פלוני שהפקדתי לו אמש ושלפניו שבועה שאיני יודע לך עדות שיש לך בידו חטים שהפקדת לו אמש ושלפניו מנין שהוא חייב על כל אחת ת"ל לאחת לחייב על כל אחת ואחת. יכול שמיעת קול שעשה בה מזיד כשוגג יהא חייב על כל אחת ואחת אבל שבועת בטוי שלא עשה בה מזיד כשוגג לא יהא חייב אלא אחת ת"ל לאחת לחייב על כל אחת ואחת, כיצד שבועה שלא אוכל פת חטים פת שעורים פת כוסמין ואכל מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת, שבועה שלא אשתה יין ושמן ודבש ושתה מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת ת"ל לאחת לחייב על כל אחת ואחת. מנין שמביא אחת על דברים הרבה ת"ל אחת על חטאתו אשר חטא, כיצד אמר שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין הרבה מנין שאינו חיב אלא אחת ת"ל אחת על חטאתו אשר חטא, שבועה שלא אשתה ושתה משקטין הרבה מנין שאינו חייב אלא אחת ת"ל אחתעל חטאתו אשר חטא. יכול שבועת בטוי שלא עשה מזיד כשוגג לא יהא חייב אלא אחת אבל שמיעת הקול שעשה מזיד כשוגג יהא חייב על כל אחת ואחת ת"ל אחת על חטאתו אשר חטא. יכול שבועת בטוי שלא עשה מזיד כשוגג לא יהא חייב אלא אחת אבל שמיעת הקול שעשה מזיד כשוגג יהא חייב על כל אחת ואחת ת"ל אחת על חטאתו אשר חטא. כיצד היה תובעו א"ל בוא והעידני שיש לי ביד פלוני חטים שהפקדתי לו אמש ושלפניו שבועה שאיני יודע לך עדות מנין שאינו חייב אלא אחת ת"ל אחת על חטאתו אשר חטא. יכול מפני שהוא מין אחד מנין אפילו אמר לו בוא והעידני שיש לי ביד פלוני חטים ושעורין וכוסמין שבועה שאיני יודע לך עדות מנין שאינו חייב אלא אחת ת"ל כו'. יכול מפני שאינם הרבה מיני תביעות מנין אפילו וא"ל בוא והעידני שיש לי ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה שבועה שאיני יודע לך עדות מנין שאינו חייב אלא אחת ת"ל אחת על חטאתו אשר חטא וכו'. יכול שמיעת קול ובטוי שפתים שאינן בהכרת לא יהא חייב אלא אחת אבל טומאת מקדש שהיא בהכרת יהא חייב על כל אחת ואחת ת"ל אחת על חטאתו אשר חטא. זה הכלל כלל אינו חייב אלא אחת פרט חייב על כל אחת ואחת דברי ר"מ. רבי יהודה אומר לא לךם ולא לך חייב על כל אחת ואחת. רבי אליעזר אומר לא לך ולא לך שבועה שאומר שבועה באחרונה חייב על כל אחת ואחת. ר' שמעון אומר עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד. ר' עקיבא אומר מאלה יש מאלה חייב ויש מאלה פטור. ר' אליעזר בן יעקב אומר מכלל שנאמר לא אכלתי באוני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא יכול ישראל שאכל את המעשר אונן או בטמא יהא מביא קרבן הזה ת"ל מאלה יש מאלה חייב ויש מאלה פטור, אוציא את המעשר שאינו בעון מיתה ולא אוציא את התרומה שהיא בעון מיתה שנאמר ומתו בו כי יחללוהו, ת"ל מאלה יש מאלה חייב ויש מאלה פטור:
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 471:4 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך. ראובן הוה ידע לשמעון סהדי אמר ליה אתי אסהיד לי הדא סהדותא אמר ליה אין כשנכנו לדין חזר בו ורוח הקודש אומר לו והפתית בשפתיך הכנסת אותו לדין וחזרת בך. למחר אתית סהדי לראובן גבי שמעון מה יעשה כאשר עשה לו אל תאמר כאשר עשה לי אעשה לו אשיב לאיש כפעלו והלא כבר נתנה תורה איפופסין והוא עד או ראה או ידעאם לוא יגיד ונשא עונו. [ושמעה קול אלה הה"ד] וחולק עם גנב שונא נפשו מעשה בשלטון אחד שהיה הורג את הקבלנין (ומגייר) [ומתיר] את הגנבים והיו הכל מליזין עליו לומר שאינו עושה כראוי, מה עשה הוציא כרוז במדינה ואמר כל עמא לקומפון מה עשה הביא חולדות ונתן לפניהם מנות ומוליכות אותם לחורים למחר הוציא כרוז ואמר כל עמא לקומפון מה עשה הביא חולדות ונתן לפניהם מנות וסתם את החורים ומוצאים אותם מסותמות ומחזירות אותם למקומן לומר שאין הכל אלא מן הקבלנים. הרי מן השלטון מן המעשה מנין. גנב ראובן לשמעון ולוי ידע ביה אמר ליה אל תפרסמני ואנא יהיבנא לך פלגא למחר נכנסו לבית הכנסת ושמעו קול החזן מכריז ואומר מאן גנב לשמעון ולוי קאים תמן והלא נתנה תורה איפופסין והוא עד או ראה או ידע אל תהי שבועה קלה בעיניך זכריה חמי לה ואשוב ואשא עיני ואראה והנה מגלה עפה מה הוא עפה שייטה כד"א ויעף אלי אחד מן השרפים וגו' ויאמר אלי מה אתה רואה ואומר אני רואה מגלה עפה. אמר ר' אבהו אפילו עורו של פיל ועורו של גמל אינם כמדה הזה ואת אמרת כן זאת האלה היוצאה על פני כל הארץ. מהיכן יצא מפתחו של היכל דתנן פתחו של היכל ארכו ארבעים אמה ורחבו עשרים אמה. אמר ר' איבו מפני מה משביעין את האדם בספר תורה ומביאין לפניו נודות נפוחין לומר אתמול היה הנוד הזה מלא גידים ועצמות ועכשיו ריק מכלם כך המשביע חברו סוף שיצא ריקם מממונו א"ר אסי על שקר. רבי אבא אומר אפילו על אמת. ר' ינאי הוה יתיב ודריש על הדא דרבי יונה אמר רבי סימון אין מוסרין את השבועה למי שהוא חשוד על השבועה ואין נותנין את השבועה למי שהוא רץ אחר השבועה. הוה עובדא בבר תלמיון וסייעא (לרבנן) [לרב אסי] עובדא בחד גברא דאפקיד גבי בר תלמיון מאה דינרין אזל בעא להון מניה א"ל מה דאפקדת גבי מסרית בידך א"ל אישתבע ליה מה עבד בר תלמיון נטל חד קנה וחקקיה ויהב ביה הלין דינרי ושדי מסתמיך עליה א"ל צור הדא קניא בידך עד דאנא משתבע לך, [כיון דמטא לבי כנישתא] אמר מארי' דהדין [ביתא] מה דמסרת בידי מסרית בידך ההוא מן כובדיה נסתיה ואשקליה לארעא שריין הלין דינרי מתבדרין ושרי ההוא מלקט א"ל לקט לקט דמן דידך אנת מלקט. שבועת י"י תהיה בין שניהם שאינה זזה מבין שניהם (כתוב לעיל). הוצאתיה וגו' ובאה אל בית הגנב א"ר שמואל בר נחמן מלאכי חבלה אין להון קפצין שנאמר משוט בארץ ומתהלך בה וכתיב ולנה בתוך ביתו. א"ר אבא בר כהנא דברים שאין האש שורפתן שבועת שוא מכלה אותן. דרכה של אש לאוכל עצים ברם הכא וכלתו ואתעציו ואת אבניו. רבי יוסי בר חנינא פתר קריא בסוטה. נפש כי תחטא היא שחטאה על בעלה שהוא זנה ומפרנסה והיא הולכת ומקלקלת עם אחר. ושמעה קול אלה והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה. והוא עד ועד אין בה. או ראה ונסתרה והיא נטמאה. או ידע ונעלם מעיני אישה. אם לוא יגיד ונשא עונו אם לא תגיד לכהן וצבתה בטנה ונפלה ירכה. רבי פנחס פתר קריא בישראל נפש כי תחטא וארא והנה חטאתם לי"י אלקיכם ושמעה קול אלה ואת קולו שמענו מתוך האש. א"ר יוחנן קומפרמסאות נתנו ביניהם שאינו כופר בהן והם אינם כופרין בו. א"ר יצחק זה שמשביע את לגיונותיו אינו משביען אלא בסייף לומר כל הועבר על התנאין הללו יהא הסייף הזה עובר על ראשו הוא נשבע להם שנאמר ואשבע לך ואבא בברית אותך והן נשבעין לו שנאמר לעבדך בברית ה' אלקיך ובאלתו אין אלה אלא שבועה שנאמר בשבועת האלה, כיון שעברו ישראל על התנאי אמר להם הקב"ה אף אני אעשה זאת לכם וגו' והבאתי עליכם חרב וגו'. והוא עד [אלו ישראל] אתם עדי נאם ה'. או ראה אתה הראת לדעת. או ידע וידעת וגו' והשבות אל לבבך. אם לוא יגיד ונשא עונו אמר להם הקב"ה אם לא תגידו בגוים אלהותי אני פורע מכם אימתי כשיאמרו דרשו אל האובות וגו' םאם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר. רבי יוחנן וריש לקיש אמר הקב"ה אם לא יאמרו ישראל לעובדי אלילים כדבר הזה אין לו שחר על עצמו אינו מזריח אורה כטיצד מזריח אורה על אחרים. אמר רבי אבא בר כהנא חשך ואפלה שמשו בעולם הזה הדא הוא דכתיב ויהי חשך אפלה אבל תהו ובהו לא שמשו בעולם הזה. והיכן עתידין לשמש בכרך גדול הדא הוא דכתיב ונטה עליה קו תהו ואבני בהו. רבנן אמרין עובדי אלילים שלא קיימו את התורה שנתנה מתוך החשך עליהם הוא אומר כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים אבל ישראל שקיימו את התורה שנתנה מתוך החשך כמא דאת אמר ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך עליהם הוא אומר ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה:
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 469:32 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    ושחטו אותו במקום אשר ישחט את העולה. היכן נשחטו בצפון אף זה בצפון. וכי מכאן אני למד והלא כבר נאמר במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת ולמה יצא מעתה לקבעו שאם לא נשחט בצפון פסול. אתה אומר לכך יצא או לא יצא ללמד שאין טעון צפון ת"ל במקום אשר ישחט. ואין לי אלא זו בלבד מנין לרבות כל חטאות שלא תהא שחיטתה אלא בצפון וכו' או אינו מביא אלא כיוצא בזה מה זה מיוחד חטאת זכר קבוע מכפר ובא מן הצאן ובא על חטא ידוע אף איני מרבה אלא כיוצא בו. את מה אני מרבה את שעירי עבודה זרה שהם חטאת זכר וקבועים ומכפרים ובאים מן הצאן ובאים על חטא ידוע וכו'. כשהוא אומר תשחט לרבות שעירי רגלים שהם חטאות קבועים מכפרים ובאים מן הצאן אבל אינם באים חטאת זכר קבועים ומכפרים ואינן באים מן הצאן ובאים על חטא ידוע אבל אינה באה זכר או שעירי יום הכפורים שהן חטאת זכר קבועה מכפרת ובאה מן הצאן אבל אינו בא על חטא ידוע שקול הוא ויבואו שניחם כשהוא אומר תשחט לרבות חטאת מטמא מקדש שהיא חטאת מכפרת ובאה מן הצאן ובאה על חטא ידוע אבל אינה באה זכר ואינה באה קבועה. או חטאת נזיר שהיא חטאת קבוע ומכפרת ובאה מן הצאן אבל אינה באה זכר ואינה באה על חטא שקול הוא ויבואו שניהם כשהוא אומר תשחט לרבות מצורע שאינה חטאת קבוע מכפרת. אחר שרבינו דברים שהן כיוצא בו ודברים שאינן כיוצא בו למה יצאת מעתה לקבעו שאם לא נשחט בצפון פסול. יכול זה בלבד אם לא נשחט בצפון יהא פסול אבל כל שאר חטאות מצוה לשחטן בצפון ואם לא נשחט בצפון יהו כשרות. ת"ל ושחט את החטאת במקום העולה בנין אב לכל חטאות שאם לא נשחטו בצפון יהו פסולין. חטאת שיהו כל מעשיו לשם חטאת פרט לששחטו שלא לשמו. באצבע ולקח שיקבל בימין באצבעו ונתן שיתן בימין. אר"ל וכי נאמר בו יד הואיל ולא נאמר בו יד קבל כשמאל כשר. ונתן על קרבנות מזבח העולה ולא קרבנות מזבח הפנימי. והלא דין הוא משיח מוצא מכלל יחיד ונשיא מוצא מכלל יחיד מה משיח דם חטאתו נכנס לפנים אף נשיא יהא דם חטאתו נכנס לפנים ת"ל ונתן על קרבנות מזבח העולה ולא על קרנו' מזבח הפנימי:
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 468:2 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    דבר אחר לפי שנאמר ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה יכול תקדים חטאת לעולה בכל מקום תלמוד לומר ופר שני תקח לחטאת. יכול תקדים עולה לחטאת בכל מעשה תלמוד לומר ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה לה'. הא כיצד דם חטאת קודם לדם עולה מפני שמרצה. (אימורי) [אברי] עולה קודמין לאימורי חטאת מפני (שיש) [שהן] כליל לאישים. ר"ש אומר מה תלמוד לומר ופרשני אם ללמד שהן שנים הרי כבר נאמר ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה אם כן למה נאמר ופרשני. שיכול שתהא נאכלת חטאת זו תלמוד לומר ופר שני שני לעולה. מה עולה אינה נאכלת אף חטאת זו אינה נאכלת. כיוצא בו אמר ר' יוסי והבאים מהשבי בני הגולה הקריבו עולות לאלהי ישראל פרים שנים עשר [על כל] ישראל אילים תשעים וששה כבשים שבעים ושבעה (שעירי) [צפירי] חטאת שנים עשר הכל עולה לה', אפשר לומר חטאת עולה. אלא מה עולה לא נאכלת אף חטאת לא נאכלת. וכן היה רבי יהודה אומר על עבודה זרה הביאום. ר' שמעון אומר כל מקום שנאמר עגל בתורה סתם בן שנה שנאמר עגל וכבש בני שנה. בן בקר בן שתי שנים שנאמר עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה. תמימים אף בשנים. פר סתם בן שלש שנים ובני ארבע ובני חמש כשרין אלא שאין מביאין את הזקנים מפני הכבוד:
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 466:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    אם הכהן המשיח הרי משיח כיחיד מה יחיד אינו מביא אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת אף משיח לא יביא אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת. אין חייבין אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת וכן המשיח ולא בעבודה זרה. ותנן נמי כל מצות שבתורה שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת יחיד מביא כשבה או שעירה נשיא מביא שעיר משיח ובית דין מביאין פר. ובעבודה זרה נשיא ומשיח ויחיד מביאין פר ושעיר פר לעולה ושעיר לחטאת. מנהני מילי דתנו רבנן ונודעה החטאת אשר חטאו עליה רבי אומר נאמר כאן עליה ונאמר להלן עליה מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף וכו'. אשכחן צבור משיח מנלן דתניא אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם הרי משיח כצבור. יחיד ונשיא אתיא מצוה מצוה מצבור בעבודה זרה אתיא מעיני מעיני, יחיד נשיא ומשיח מאם נפש וילמד תחתון מעליון. ורבנן דמפקי עליה לגמור מינה צבור האיסברא מנא להו נפקא להו מדמקרי רבי יהושע בן לוי לבניה תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה והנפש אשרתעשה ביד רמה הוקשה כל התורה כולה לעבודה זרה. מה ע"ז דבר שחייבין על זדונה כרת וכו'. אשכחן יחיד נשיא ומשיח בין בעבודה זרה בין בשאר מצות צבור בעבודה זרה מנין. אמר קרא ואם נפש וילמד עליון מתחתון. אלא צבור בשאר מצות מנלן יליף מעיני מעיני. ורבי האי תורה אחת מאי עביד ליה. מיבעי ליה לכדתניא לפי שמצינו חלק הכתוב בין יחידים למרובים יחידים בסקילה וממונן פלט. מרובוין בסייף וממונן אבד. יכול נחלוק בקרבנותיהם תלמוד לומר תורה אחת יהיה לכם. משיח יכול מלך תלמוד לומר הכהן. אי כהן יכול כהן הדיוט תלמוד לומר משיח. אי משיח יכול משוח מלחמה תלמוד לומר הכהן המשיח שאין משיח אחר על גביו, מאי משמע כדאמר רבא הירך המיומנת שבירך ה"נ המשיח מיומן שבמשיחים. אמר מר משיח יכול מלך מלך פרהוא דמייתי שעיר הוא דמייתי. איצטיך סד"א על שגגת מעשה יביא שעיר על העלם דבר יביא פר קמ"ל. אם הכהן המשיח פרט לקודמת. והלא דין הוא ומה נשיא שמביא בשגגת מעשה אינו מביא על הקודמת. משיח שאינו מביא אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה אינו דין שלא יביא על הקודמת. לא אם אמרת בנשיא שכן אין מביא חטאת מעבר תאמר במשיח שמביא חטאתו משעבר תלמוד לומר המשיח יחטא, חטא כשהוא משיח מביא כשהוא הדיוט אינו מביא. רבי שמעון אומר אם נודע לו עד שלא נתמנה ואחר כך נתמנה חייב ואם משנתמנה פטור. משיח יכול גזרה עליו תלמוד לומר אם וכו' יחטא לכשיחטא. הורה כהן משיח לעצמו שוגג ועשה מזיד מזיד ועשה שוגג פטור שהוראת כהן משיח לעצמו כהוראת בית דין לצבור. מנהני מילי דתנו רבנן לאשמת העם הרי משיח כצבור מה צבור אין מביאין אלא על העלם דבר בשגגת מעשה אף משיח אינו מביא אלא על העלם דבר בשגגת מעשה. והלא דין הוא צבור מוציא מכלל יחיד ומשיח מוציא מכלל יחיד מה צבור אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה אף משיח לא יהא חייב אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה. או כלך לדרך זו נשיא מכלל יחיד ומשיח מוציא מכלל יחידמה נשיא מביא בשגגת מעשה אף משיח יביא בשגגת מעשה. נראה למי דומה אם דומה לצבור נלמדנה מן הצבור. ואם דומה לנשיא נלמדנה מן הנשיא. צבור בפר ואין מביאין אשם תלוי ומשיח בפר ואין מביא אשם תלוי מה הצבור אין חייבין אלא על העלם דבר בשגגת מעשה אף משיח לא יהא חייב אלא על העלם דבר בשגגת מעשה. או כלך לדרך זו נשיא מביא שעירה בעבודה זרה ומביא אשם ודאי ומשיח מביא שעירה בעבודה זרה ומביא אשם ודאי. מה נשיא מביא בשגגת מעשהאף משיח מביא בשגגת מעשה תלמוד לומר לאשמת העם הרי משיח כצבור. אי מה צבור הורה ועשו אחרים כהוראתו חייבין אף משיח הורה ועשו אחרים כהוראתו יהא חייב תלמוד לומר והקריבעל חטאתו על מה שחטא הוא מביא ואין מביא על מה שחטאו אחירם. אמר מר משיח בפר ואין מביא אשם תלוי דכתיב וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג מי שחטאו ושגגתו שוה דכתיב לאשמת העם הרי משיח כצבור לאשמת העם עדכאן לא קאמר ליה אלא אשם כדי נסכה. הורה משיח בפני עצמו ועשה בפני עצמו מתכפר לו בפני עצמו. הורה הצבור ועשה עם הצבור מתכפר לו עם הצבור שנאמר על חטאתו אשר חטא. ואין בית דין חייבין עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת וכן המשיח ולא בעבודה זרה. מנלן דכתיב ונעלם דבר ולא כל הגוף. וכן המשיח דכתיב לאשמת העם הרי משיח כצבור ולא בעבודה זרה. דתנו רבנן לפי שיצתה ע"ז לידון בעצמה יכול יהו חייבין על עקירת מצוה כולה נאמר כאן מעיני ונאמר להלן מעיני מה להלן דבר ולא כל הגוף אף כאן דבר ולא כל הגוף:
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 462:4 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    אם כשב הוא מקריב ולד ראשון קרב ולד שני לא קרב, הוא קרב ואין ולד כל הקדשים קרבים, ולד דמאי אי דעולה ואשם זכרים הן ולאו בני אולודי נינהו. אי דחטאת הילכתא גמירי לה דלמיתה אזלה. לאתויי ולד המעושרת למה לי קרא עברה עברה ליליף מעשר מבכור מה בכור לא קריב ליה ולר דלאו בר אולודי הוא אף מעשר כא קריב ולד דיליה. אצטריך סד"א אין דנין אפשר משאי אפשר קא משמע לן. הוא היחיד מביא שלמי נדבה ואין הצבור מביאין שלמי נדבה. וםאם תאמר כבר מעטתים מן הבקר שיכול לא יביא צבור בן הבקר שלמי נדבה שכן אינו מביא שלמים כיוצא בהן חובה אבל יביא צבור מן הצאן שלמי נדבה שכן הוא מביא כיוצא בהן חובה תלמוד לומר הוא, היחיד מביא שלמי נדבה ואין הצבור מביא שלמי נדבה, והקריב מזבח אף על פי ששחטן שלא לשמן אף על פי שלא סמך עליהן. אשה לשם אישים. לה' לשם מי שאמר והיה העולם. חלבו האליה תמימה להביא החלב הסמוך לאליה זה חלב שבין הפקוקלת דברי ר' (יהודה) [עקיבא]. ר' (עקיבא) [יהודה] אומר חלבו האליה מקיש אליה לחלב מה חלב בשני לאוין אף אליה בשני לאוין. אליה יכול יקיים בה מצות אליה תלמוד לומרתמימה, יכול יטלנה מן השדרה תלמוד לומר לעמת העצה. יכול עם העצה תלמוד לומר יסירנה יכנס לפנים מן העצה. את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב מה תלמוד לומר שיכול יתרבה כחלב דפנות. ודין הוא ומה אם בן הבקר שנתרבה בנסכים נתמעט בחלב דפנות בן הצאן שנתמעט בנסכים אינו דין שנתמעט בחלב דפנות. לא אם אמרת בבן הבקר שנתמעט באליה תאמר בבן הצאן שנתרבה באליה הואיל ונתרבה באליה נתרבה בחלב דפנות, תלמוד לומר המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ואת שתי הכליות אין לך אלא מה שאמור בענין. משום ר' ישמעאל אמרו מפני שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש החזירו הכתוב לכללו. והקטירו שלא יערב חלבים בחלבים. לחם אשה לה' לומר לך חלבים שהן קרואים לחם. חלבו האליה (כתוב ברמז תמ"ג):
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 449:7 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    וכי תקריב כשתקריב לעשות, הדבר רשות. אמר ר' יהודה מנין לאומר הרי עלי מנחת מאפה תנור שלא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין תלמוד לומר קרבן מנחה קרבן אחד הוא מביא ואינו מביא חלות ורקיקין. אמר ר' שמעון וכי נאמר קרבן קרבן שני פעמים והלא לא נאמר אלא קרבן אחד ונאמרו בו חלות ורקיקין אמור מעתה רצה להביא חלות יביא רקיקין יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין יביא ובוללן וקומץ משניהם הא אם קמץ ולא עלה בידו אלא אחת משניהם דיו. ר' יוסי בר' יהודה אומר מנין לאומר הרי עלי מנחת מאפה שלא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקים תלמוד לומר כל המנחה אשר תאפה בתנור וגו' מה כל האמור למטה שני מינין אף כל האמרו למעלה שני מינין. ורבי יהודה שפיר קאמר ר' שמעון אמר לך כיון דכתיב בשמן בשמן כמאן דכתיב קרבן קרבן דמי. ורבי שמעון אי לא כתיב בשמן הוה אמינא דוקא מחצה חלות ומחצה רקיקים אבל חלות לחודייהו ורקיקין לחודייהו אימא לא קמ"ל. רבי יוסי בר' יהודה היינו אבוה. איכא בינייהו דיעבד. מאפהתנור ולא מאפה כופח ולא מאפה רעפים ולא מאפה יורות ערביים, רבי יהודה אומר תנור תנור שני פעמים להכשיר מאפה כופח. ר"ש אומר תנור תנור שני פעמים שיהא הקדשו לשם תנור:
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 446:7 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    אמר רב ששת הרישהיתה עינו סמויה וחטטה עבד יוצא בה לחירות מ"ט מחוסר אבר הוא ותנא תונא תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעוף יכול אפילו יבשה גפה וכו'. קרבנו היחיד מביא עוף ואין הצבור מביא עוף. והלא דין הוא עולת בהמה באה בנדר ובנדבה ועולת העוף באה בנדר ובנדבה מה עולת בהמה שבאה בנדר ובנדבה באה נדבת צבור אף עולת העוף שבאה בנדר ובנדבה באה בנדבת צבור. מנחה תוכיח שבאה בנדר ובנדבה ואינה באה בנדבת צבור. לא אם אמרת במנחה שאינה באה בנדבת שנים תאמר בעולת העוף שבאה נדבת שנים. שלמים יוכיחו שהן באין נדבת שנים ואין באין נדבת צבור. מה לשלמים שאין באין נדבת צבור שהרי נתמעטו בתמות וזכרות תאמר בעולת העוף שתבוא נדבת צבור שהרי נתרבה בתמות וזכרות תבוא נדבת צבור, תלמוד לומר קרבנו היחיד מביא עוף ואין הצבור מביא עוף. מדין אחר ומה עולת בהמה שמעט הכתוב הבאתה ואינה באה נקבות מזכרים ובעלי מומין כתמימין הרי היא באה נדבת צבור. עולת העוף שריבה הכתוב הבאתה ובאה נקבות כזכרים ובעלי מומין כתמימין אינו דין שתבוא נדבת צבור תלמוד לומר קרבנו היחיד מביא עוף ואין הצבור מביא עוף. יכול כשם שאינה באה נדבת צבור כך לא תבוא מנחת שנים תלמוד לומר והקריבו מלמד שבאה נדבת שנים. ר' אומר הרי הוא אומר אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אר יקריבו לה' למד על הקדשים שהן באין שותפות אלא שסלק הכתוב את המנחה. יכול כל העוף כולו יהא כשר תלמוד לומר והקריב מן התורים או מן בני היונה את קרבנו, אין לך בעוף אלא תורים ובני יונה, תורים גדולים ולא קטנים, והלא דין הוא ומה בני יונה שלא הוכשרו להביא גדולים הוכשרו להביא קטנים תורים שהוכשרו להביא גדולים אינו דין שהוכשרו להביא קטנים. תלמוד לומר תורים גדולים ולא קטנים, בני יונה קטנים ולא גדולים, והלא דין הוא ומה אם תורים שלא הוכשרו להביא קטנים הוכשרו להביא גדולים בני יונה שהוכשרו להביא קטנים אינו דין שהוכשרו להביא גדולים תלמוד לומר בני יונה קטנים ולא גדולים. יכול כל התורים יהו כשרים וכל בני היונה יהו כשרים תלמוד לומר מן התורים ולא כל התורים. מן בני היונה ולא כל בני יונה פרט לתחלת הצהוב שבזה ושבזה. הא מאימתי התורים כשרין משיזהיבו ומאימתי בני יונה פסולים משיצהיבו. בני יונה קטנים ולא גדולים. מאי תלמודא אמר רבא לא לישתמיט קרא ולכתוב מן בני התורים או מן היונים בני יונה דכתב רחמנא קטנים אין גדולים לא. ואימא תורים אי בעי גדולים לייתי אי בעיקטנים לייתי, דומיא דבני יונה מה בני יונה קטנים אין גדולים לא אף תורים גדולים אין קטנים לא. תני רבי יעקב קרחה מאימתי בני יונה כשרים משיעלעו והוא תני לה והוא אמר לה ואפרוחיו יעלעו דם אמר אביי מכי שמיט גדפא מניה ואתי דמא:
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 443:1 and 2 others »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    מנא הא מילתא דאמור רבנן זיל בתר רובא מנלן דכתיב אחרי רבים להטות רובא דאיתא קמן כגון תשע חניות וכו' וסנהדרי לא קא מיבעיא לן כי קא מבעיא לן רובא דליתא קמן כגון קטן וקטנה מנלן. אמר ר' אלעזר אתיא מראשה של עולה דאמר קרא ונתח אותה לנתחיה ולא נתחיה לנתחים וניחוש שמא ניקב קרום שלמוח אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא. ממאי דילמא מפלי ליה ובדיק ליה ואי משום אותה לנתחיה ולא נתחיה לנתחים, הני מילי היכא דחתיך ליה לגמרי אבל היכא דלא חתיך ליה לגמרי לית לן בה. מר בר רב אשי אמר אתיא משבירת עצם בפסח דאמר רחמנא ועצם לא תשברו בו וליחוש שמא ניקב קרום של מוח אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא, ממאי דילמא דמנח גומרתא עליה וקלי ובדיק ליה דתניא אבל המחתך בגידים והשורף בעצמות אין בו משום שבירת עצם, רב נחמן אמר אתיא מאליה דרחמנא אמר חלבו האליה תמימה וניחוש שמא נפסק חוט השדרה אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא. וכי תימא דתתא פסיק לה לעומת העצה אמר רחמנא מקום שהכליות יועצות. ממאי דילמא דפתח לה ובדיק לה ואי משום אליה תמימה הני מילי היכא דחתכה לגמרי אבל היכא דלייף לית לן בה. רב ששת בריה דרב אירי אמר אתיא מעגלה ערופה דאמר רחמנא ערופה כשהיא שלמה תהוי וליחוש דילמא טרפה היא אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא. וכי תימא מאי נפקא מינה דבי רבי ינאי כפרה כתיבוא בה כקדשים. רבה בר רב שילא אמר אתיא מפרה אדומה דאמר רחמנא ושחט ושרף מה שחיטתה כשהיא שלמה אף שרפתה כשהיא שלמה וליחוש דילמא טרפה היא אלא לאו משום דאמר רחמנא זיל בתר רובא, וכי תימא מאי נפקא מינה חטאת קרייה רחמנא. רב אחא בר יעקב אמר אתיא משעיר המשתלח דאמר רחמנא ולקח את שני השעירים שיהו שניהן שוין וליחוש דילמא חד מנייהו טרפה אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא וכי תימא מאי נפקא מינה הא אין גורל קובע אלא בדבר הראוי לשם. וכי תימא דבדקינן ליה התנן לא היה מגיע לחצי ההר עד שנעשה אברים אברים. רב דימי אמר אתיא ממכה אביו ואמו דאמר רחמנא קטליה וליחוש דילמא לאו אביו הוא אלא משום דאמר רחמנא זיל בתר רובא ורוב בעילות אחר הבעל, ממאי דילמא כגון שהיה אביו ואמו חבושין בבית האסורין, קסבר אין אפוטרופוס לעריות. רב כהנא אמר אתיא מהורג נפש דאמר רחמנא קטליה וליחוש דילמא טרפה הוה אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא, וכי תימא דבדקינן ליה, הא קא מינוול, וכי תימא משום אבוד נשמה דהאי נינוולי' ניחוש דילמא במקום סייף נקב הוה. רבינא אמר אתיא מעדים זוממין דרחמנא אמר ועשיתם לו כאשר זמם ודילמא הם דאסהידו ביה טרפה הואי אלא לאו משום דאמרינןו זיל בתר רובא. וכי תימא בדקינן ליה והא תניא ר' אלעזר הקפר אומר לא הרגו נהרגין הרגו אין נהרגין. רב אשי אמר אתיא משחיטה עצמה דאמר רחמנא שחוט ואכול וניחוש שמא במקום נקב שחט, אלא לאו משום דאמר רחמנא זיל בתר רובא. אמר רב אשי אמריתא לשמעתא קמיה דרב כהנא ודילמא היכא דאפשר אפשר היכא דלא אפשר לא אפשר דאי לא תימא הכי לרבי מאיר דחייש למעוטא הכי נמי דלא אכיל בשרא. וכי תימא הכי נמי, פסח וקדשים מאי איכא למימר, אלא היכא דאפשר אפשר היכא דלא אפשר לא אפשר:
    6 days, 2 hours ago
    2 related »
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 441:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    שתי מתנות שהן ארבע היכי עביד רב ושמואל חד אמר נותן וחוזר ונותן וחד אמר מתנה אחת כמין גאם. כתנאי וזרקו יכול זריקה אחת וכו' עד אף כאן פסוק ארבע מתנות. אי מה להלן ארבע מתנות על ארבע קרנות אף כאן ארבע מתנות על ארבע קרנות. אמרת עולה טעונה יסוד וקרן דרומית מזרחית לא היה לו יסו מ"ט אמר ר' אלעזר שלא היתה בחלקו של טורף. אמר רבי ישמעאל ברבי יצחק מזבח היה אוכל בחלקו של יהודה אמה. אמר ר' לוי בר חמא אמר רבי חמא בר חנינא רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסת בחלקו של בנימין ובה מזבח בנוי והיה בנימין הצדיק מצטער עליה כל היום שנאמר חופף עליו כל היום לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזנן לגבורה שנאמר ובין כתפיו שכן. מיתיבי עולת העוף כיצד היתה נעשית היה עולה בכבש ופנה לסובב בא לו לקרן דרומית מזרחית והיה חולק את ראשה ממול ערפה ומבדיל וממצה את דמה על קיר המזבח ואם עשאה למטה מרגליו אפילו אמה אחת כשרה ואי אמרת לא היה לו יסוד באוירא בעלמא הוא דקא יהיב. אמר רב נחמן בר יצחק כך התקינו קרקע דיהודה ואוירא דבנימין. מאי לא היה יסוד רב אמר בבנין ולוי אמר בדמים רב מתרגם באחסנתיה יתבני מדבחא ולוי מתרגם באחסנתיה יתבני מקדשא מקום מקודש לדמים:
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 16:2 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    זכר ונקבה ברא אותם א"ר יצחק כיון שבא זכר לעולם בא שלום. זכר זה כר דכתיב שלחו כר וגו' כיון שבא זכר בא ככרו עמו זכר זה כר דכתיב ויכרה להם כרה. נקבה אין עמה כלום נקבה נקיה באה עד דאמרה מזוני לא יהבי לה:
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Torah 115:5 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Torah (Hebrew)
    דבר אחר הקול קול יעקב הא קל משתק את העליונים ואת התחתונים כתיב בעמדם תרפינה כנפיהן וכי יש ישיבה למעלה והכתיב ורגליהם רגל ישרה שאין להם קפיצים קרבת על חד מן קאמיא מן קיימיא שרפים עומדים ממעל לו וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו ואת אמרת בעמדם אלא בעם דם בשעה שישראל אומרים שמע ישראל וגו' שותקים ואחר כך תרפינה כנפיהן ומה הן אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. כתיב ברן יחד כוכבי בקר זרעו של יעקב שנמשלו לכוכבים ומצדיקי הרבים ככוכבים ואחר כך ויריעו כל בני אלקים אלו מלאכים. כתיב ותשאני רוח ואשמע אחרי קול משקלסתי אני וחברי ואחר כך רעש גדול ומה הן אומרים ברוך כבוד ה' ממקומו. אמר ר' יהודה ב"ר אלעאי רבי היה דורש הקול קול יעקב קולו של יעקב צוח ממה שהידים ידי עשו עשו לו אמר ר' יוחנן אנדרינוס קיסר הרג בביתר שמונים אלף רבוא בני אדם:
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 992:25 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    דבר אחר אל גנת אגוז אלו ישראל שנתקדשו לפני הר סיני שנמשלו כאגוז מה האגוז הזה אם הקשתו כלו מפעפע, כך ישראל משנתקדשו נעשו נוחים. א"ר יוסי בר יהודה מי שלא ראה אגוז מימיו ואינו יודעו, מה סבור שאין בו כלום אלא עצים, פעפעו הרי הוא מוציא אותו מגורות של אוכלים, כך ישראל האומות שאין מכירים אותם אומרים בעונותיהם הם לוקים, בדקו אותם הם מוציאים אותם מגורות מגורות של מצוה:
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 988:49 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    נרד וכרכום קנה וקנמון. כשהיו חונים במדבר הית הבאר מעלה על גנים מיני בשמים והיו נשי ישראל לוקטות מהם ועושים מהם מיני בשמים, שנאמר נרד וכרכום קנה וקנמון, כל אלו מהיכן מבאר מים חיים, וכה"א על מי מנוחות ינהלני, שהיתה הבאר מתגברת והולכת מאהל לאהל ולא היה אחד מצטער לילך למלאת ממקום אחר:
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 960:24 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    אל יקנא לבך בחטאים. א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה שנאמר עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם, אם לחשך אדם לומר אל תתחר במרעים אל תקנא בעושי עולה, אמור לו מי שלבו נוקפו אומר כן אלא אל תתחר במרעים להיות כמרעים, אל תקנא בעושי עולה להיות כעושי עולה, ואומר אל יקנא לבך בחטאים:
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 935:7 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    אל תקנא באיש חמס ואל תבחר בכל דרכיו. איש חמס זה עשו הרשע. איש כמה דתימא ויהי עשו איש יודע ציד. חמס כמה דתימא מחמס אחיך יעקב, ומה שאמר אל תקנא, לפי שהיה גלוי לפני הקב"ה שעתידין ישראל שיהיו משועבדין תחת ארם ויהיו דחוקים ולחוצים ביניהם ועתידין ישראל להתרעם על זאת כשם שאמר מלאכי אמרתם שוא עבוד אלקים ומה בצע כי שמרנו משמרתו וגו' ועתה אנחנו מאשרים זדים גם נבנו עושי רשעה גם בחנו אלקים וימלטו, לפיכך אמר רוח הקודש על ידי שלמה, אל תקנא באיש חמס אל תקנא בשלום עשו הרשע. ואל תבחר בכל דרכיו שלא תעשו כמעשיו, למה, הביטו לאחרית הדבר שהנה היום בא שיתעב האלקים כל מי שהוא מליז במצות הדא הוא דכתיב כי תועבת ה' נלוז. וכן הוא אומר איש דמים ומרמה יתעב ה', אבל מי שמישר ארחותיו לפניו הוא יהיה מאנשי סודו הה"ד ואת ישרים סודו, וכן הוא אומר כעת יאמר ליעקב וגו' ואומר סוד ה' ליראיו וגו'. ואומר ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלקים לאשר לא עבדו:
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 924:3 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    לאחוז בכנפות הארץ ויגערו רשעים ממנה, וכן עשה לעדת קרח בעוה"ז. ובני קרח לא מתו מקום נתבצר להם. תתהפך כחומר חותם להגיד גדולתו של מלך מלה"מ שאדם טובע מאה מטבעות בחותם אחד וכלם דומין זה לזה והקב"ה טובע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהם דומה לחברו שנאמר תתהפך כחומר חותם, מפני מה אין פרצופיהן דומין זה לזה שלא יראה אדם דירה נאה ואשה נאה לחברו ויאמר שלי הוא שנאמר וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר, היה ר' מאיר אומר בשלשה דברים נשתנה אדם מחברו, בקול, ובמראה, ובדעת, בקול ובמראה משום ערוה, ובדעת מפני הגזלנים והחמסנים (כתוב בשמואל ברמז קל"ט). תנא בש"ר יונתן האדרת היורדת עם האדם לשאול היא באה עמו, מ"ט תתהפך כחומר חותם ויתיצבו כמו לבוש. אנטונינוס שאל לרבי מה דין תתהפך כחומר וגו', א"ל מי שהוא מביא את הדור הוא מלבישו. ר' יוחנן מפקד אלבשוניה בורקיא לא חוורין ולא אוכמין אי קמית ביני צדיקיא לא (כחבית) [בהתית] אי קמי ביני רשיעיא לא (כחבית) [בהתית], ר' יאשיה מפקד אלבשוניה חוורין אפיתין והבו מסאני ברגלי וחוטרא בידי ויהבוני על סטרא אי אתי משיחא ואנא מעתד:
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 921:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    כי בם ידין עמים. השמים הללו בם הוא דן את האומים, תדע לך כשחטאו דור המבול דגם באש שנאמר ימטר על רשעים פחים, אנשי סדום לא דן אותם אלא בהם שנאמר וה' המטיר על סדום. סיסרא וכל המונו דגם בהם שנאמר מן שמים נלחמו הוי כי בם ידין עמים. יתן אוכל למכביר, בהם נתן מזון לישראל, משל למה הדבר דומה לנחתום שהוא עומד לפני הכבשן נכנס שונאו וחתה גחלים ונתן על ראשו, נכנס אוהבו ורדה פת חמה ונתן לו, הגחלים והפת שניהם יצאו מן הכבשן, כך הקב"ה הוריד אש מן השמים על הסדומיים ושרפן ומן השמים הוריד מן לישראל שנאמר הנני ממטיר לכם לחם מן השמים:
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 920:19 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    היערוך שועך לא בצר וכל מאמצי כח. א"ר אלעזר לעולם יקדים אדם תפלה לצרה שאלמלי לא הקדים אברהם תפלה בין בית אל ובין העי לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט, ר' שמעון בן לקיש אמר כל המאמץ עצמו בתפלה מלמטה אין לוצרים מלעלה, ר' יוחנן אמר לעולם יבקש אדם רחמים שיהו הכל מאמצין את כחו ולא יהו לו צרים מלמעלה, וכל מאמצי כח שכך היו עושים מאמצי כח, אוקיר לאסיא עד דלא תצטרך ליה:
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 873:5 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. תנן התם מקום שנהגו לכפול יכפול, לפשוט יפשוט, לברך אחריו יברך אחריו, הכל כמנהג המדינה. תניא רבי כופל בה דברים. ר' אלעזר בן פרטא מוסיף בה דברים, מאי מוסיף אמר אביי מוסיף לכפול מאודך ולמטה. אמר רבא הלכתא גברוותא איכא למשמע מינה דהלילא, הוא אומר הללויה והם אומרים (הללו את ה') [הללויה], הוא אומר הללו (את) [עבדי] ה' והם אומרים (הללו עבדי ה') [הללויה], מכאן שמצוה לענות הללויה, ומצוה לגדול מקרא אותם עונין אחריו הללויה, הוא אומר הודו לה' והםא אומרים הודו לה' מכאן שמצוה לענות ראשי פרקים, הוא אומר אנא ה' הושיעה נא והם אומרים אנא ה' הושיעהנא מכאן שאם היה קטן מקרא אותו עונין אחריו מה שהוא אומר, הוא אומר אנא ה' הצליחה נא והם אומרים אנא ה' הצליחה נא מכאן שאם בא לכפול יכפול, הוא אומר ברוך הבא והם אומרים בשם ה' מכאן ששומע כעונה. שנו רבותינו היכן היו מנענעין בהודו לה' תחלה וסוף ובאנה ה' הושיעה נא דברי בית הלל, ובש"א אף באנא ה' הצליחה נא. אר"ע צופה הייתי ברבן גמליאלל ור' יהושע שכל העם נענעו והם לא נענעו אלא באנא ה' הושיעה נא. תמן תנינן בקריאת שמע בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני היראה. בעא מיניה אחי תנא דבי ר' חייא מר' חייא מהו שיפסיק בהלל ובמגלה מי אמרינן ק"ו השתא ק"ש דאורייתא פוסק הלל דרבנן מיבעיא או דילמא פרסומי ניסא עדיף, א"ל פוסק ואין בכך כלום. אמר רבא הלכתא ימים שיחיד גומר בהם את ההלל בין פרק לפרק פוסק ובאמצע הפרק אינו פוסק, וימים שאין יחיד גומר בהם את ההלל אפילו באמצע הפרק פוסק, איני והא רב בר שבא איקלע לבי רבינא בימים שאין יחיד גומר בהם את ההלל ולא פסק, שאני רבא בר שבא דלא חשיב עליה דרבינא. ממזרח שמש עד מבואו, משעה שהוא זורח עד שהוא שוקע מקלס להקב"ה (כתוב ביהושע ברמז נ"ג):
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 868:5 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    הפקד עליו רשע. רבי יהודה ורבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי לעולם לא תהא מצות עני קלה בעיניך שהפסדה כ"ד קללות ומתן שכרה כ"ד ברכות, כ"ד קללות מנין שנאמר הפקד עליו רשע וכל ענינא, וכל כך למה יעק אשר לא זכר עשות חסד, ומןתן שכרה כ"ד ברכות מנין דכתיב הלוא פרוס לרעב לחמך אז תתענג וגו':
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 841:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    תפלה למשה איש האלקים. זה שאמר הכתוב זבח רשעים תועבת ה' זה בלק ובלעם, בשעה שעמר בלעם לבלק בנה לי בזה שבעה מזבחות, אמר ליה הקב"ה ממך אני מקבל קרבנות טוב מלא כף נחת, קומץ של מסלת שבני מקריבין לפני עם התמיד ערב לפני מכל הקרבנות שאתה מקריב, למה, שהם תועבה כמו שנאמר זבח רשעים תועבה, ובמה אני חפץ בתפלת ישרים שנאמר ותפלת ישראים רצונו אלו ישראל. אחד עשר מזמורים אמר משה כנגד אחד עשר שבטםים שברך, ולמה לא ברך לשבטו של שמעון שהיה בלבו עליו על מה שעשה בשטים.
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 789:2 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    מבטח כל קצוי ארץ. אתה הוא בטחון של בעלי זרועות בשמך הם בטוחים, יוצאי דרכים בשמך הם בטוחים, מפרשי ימים בשמך הם בטוחים, יוצאי בשיירא בשמך הם בטוחים. וים רחוקים, רבי חנינא בר פפפא שאל את רבי שמואל בר נחמני מהו וים רחוקים, אמר ליה נמשלה התשובה לים מה הים הזה לעולם פתוח אף שערי תשובה לעולם פתוחים, ונמשלה התפלה למקוה מה מקוה פעמים פתוחה פעמיים נעולה כך שערי תפלה פעמים פתוחים פעמים נעולים דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון, מה המקוה הזו אדם מבקש לטבול ומצא שם אביו או רבו מתבייש והולך לו אבל הים הז מפליג קימעא ויורד וטובל:
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 77:2 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    בן ירוחם בן אליהו בן תחו. ב"א יוחנן לשון (א) גימטריקון הוא תחו הוא אסף א"ת ח"ס ו"ף. אפרתי ר' יהושע אמר פלטיאני. ר' יהודה בר' פנחס אמר מוכתר בנימוס. ר' פנחס אמר עטרה נתעטר אפרים מאבינו יעקב בשעת פטירתו מן העולם אמר עטרה נתעטר אפרים מאבינו יעקב בשעת פטירתו מן העולם אמר לו בני אפרים ראש ישיבה ראש שבט מעולה ומשובח שבבני יהיו נקראים על שמך. בן תחו בן צוף אפרתי ודוד בן איש אפרתי, ירבעם בן נבט אפרתי, מחלון וכליון אפרתים:
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 766:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    זבחי אלהים רוח נשברה. אמר רבי יהושע בן לוי כמה גדולים נמיכי רוח שבזמן שבית המקדש קיים אדם מביא עולה שכר עולה בידו, מנחה שכר מנחה בידו, אבל מי שדעתו שפלה מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב כל הקרבנו שנאמר זבחי אלהים רוח נשברה, ולא עוד אלא שאין תפלתו נמאסת שנאמר לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה. זבדי בן לוי ור' יוסי בן פטרס ורבנן, ח"א אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע אם תקבלני בתשובה יודע אני ששלמה בני בונה בית המקדש ומקריב כל קרבנות שבתורה מן הדין קריא זבחי אלהים רוח נשברה וגו' היטיבה ברצונך וגו' אז תחפוץ זבחי צדק, וחרינא אמר מנין לעושה תשובה שמעלין עליו כאלו עלה לירושלים ובנה בית המקדש ומזבח והקריב כל קרבנות שבתורה שנאמר זבחי אלהים רוח נשברה:
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 765:3 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    השיבה לי ששון ישעך (ברמז תרע"ה). הצילני מדמיםא אלהים, רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי מדמו של שאול לא בשבילי נהרג, מדמו של נבל לא בשבילי נהרג שנאמר ויהי כעשרת הימים, (מדמן של נוב) מדמו של שאול שהיה רואה מעיל שלו נקצצה ולא היה מצטאער עליה אפילו שעה אחת, מדמו של נתן שהיה דוד משלח אחריו קוסדריות לידע אם מחזיר הוא דבריו אלו היה מחזיר לא היה הורגו, מדמן של ישראל רבי יהודה בשם ר"ש משום רבי לוי בן פרטא אומר מפני מה לא פירשו כתובים כמה נפלו בהר הגלבוע ע"ש אל תגידו בגת, מדמו של אוריה, אריב"ל אוריה החתי כל שלשים ושבעה (קב) זה יואב בן צרויה שהורידוהו מגדולתו שהיה ראוי למנותו אחר שלשים וששה ומנו אותו אחר שלשים ושבעה:
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 750:4 and 2 others »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    בנות מלכים ביקרותיך. אמר ר' שמעון בן יוחאי הגר בתו של פרעה היתה, וכיןון שראה פרעה מעשים שנעשו לה בביתו נטל בתו ונתנה לו אמר מוטב תהא בתי שפחה בבית זה ולא מטרונא בבית אחר. הדא הוא דכתיב בנות מלכים ביקרותיך וגו' בשכר שחביבה תורה לישראל כשגל זו לעובדי אלילים זכו לכתם אופיר. רבא אמטי קרבנא לכר ששך ביום חגו, אמר קים לי ביה דלא פלח לאלילים, אזל אשכחיה דיתיב עד צואריה במיאדוורדא וזונות ערומות קיימות קמיה, אמר ליה אית לכו כהאי גוונא לעלמא דאתי, אמר ליה לרידן אית לן עדיך מהאי, ודעדיף מאי היא אמר ליה דלדידכו אית לכו ביעתותא דמלכותא ולדידן לית לן ביעתותא דמלכותא, אמר ליה ומאי ביעתותא דמלכותא איכא עלי, אדיתבי אתא פריסתקא דמלכא עליה אמר קום דקא בעי לך מלכא, כי קא נפיקו ואזלי אמר ליה כל עינא דקא חזי לכו בבישות תיפקע, אמר רבא אמן, פקע עיניה דבר ששך. אמר רב פפא איבעי ליה למימר מהאי קרא בנות מלכים ביקרותיך וכו'. רב אמר איבעי למימר מהכא עין לא ראתה אלהים זולתך:
    6 days, 2 hours ago
    2 related »
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 720:12 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    טעמו וראו כי טוב ה'. אמר הקב"ה הוי מקיים (פג) כל מצות שנתתי לך בתורה אם אכלת מפירות הארץ או מן האילן הוי מברך עליהם שאם אכלת ולא ברכת אתה גוזל את הפירות ואת האילן ואת הארץ ןולמי שהוא מגדלן ואם אכל אדם וברך הוא ממליך לבוראם הוי טעמוו וראו כי טוב ה':
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 696:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    אמר רב יהודה אמר שמואל כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאלו נהנה מקדשי שמים שנאמר לה' הארץ ומלואה, רבי לוי רמי כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב והארץ נתן לבני אדם, לא קשיא כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה. תניא רבי יהודה אומר משום רבי עקיבא ביום ראשון מהו אומר לה' הארץ ומלואה על שם שקנה והקנה ושליט בעולמו. בשני מה הוא אומר גדול ה' ומהולל מאד על שם שחלק מעשיו ונתעלה וישב במרום ומלך עליהם. בשלישי מהו אומר אלהים נצב בעדת אל על שם שגלה ארץ בחכמה והכין תבל לעדתו. ברביעי מהו אומר אל נקמות ה' על שם שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיהם. בחמישי מהו אומר הרנינו לאלהים עוזנו וגו' על שם שברא עופות ודגים ןולשבחו לשמו. בששי מהו אומר ה' מלך גאות לבש על שם שגמר מעשיו ומלך עליהם. בשביעי מהו אומר מזמור שיר ליום השבת ליום שכלו שבת:
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 691:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    בנאות דשא ירביצני, שאל ר' אלעזר את ר' שמעון ואמר לו כשיצאו ישראל ממצרים כלי קוריים יצאו עמהם א"ל אל, ומהיכן היו לובשין כל ארבעים שנה, א"ל ממה שהלב ישום מלאכי השרת שנאמר ואלבישך רקמה, ומהו רקמה רבי דוסתאי אומר פורפירא, אמר ליה ולא היו בלים, אמר ליה ולא קרית שמלתך לא בלתה מעליך, אמר ליה ולא היו הקטנים גדלים, אמר ליה צא ולמוד מן החלזון שכל זמן שהוא גדל נרתקו גדל עמו, א"ל ולא היו מתלכלכין, א"ל ענני כבוד מגהצין אותן, צא ולמד (מסלמנדרא) אמייטון הזה שאינו מתגהץ אלא באור, אמר ליה ולא היו עושין כנימות, אמר ליה במותן לא היו עושין בחייהן לא כ"ש, א"ל ולא היו מסריחין מריח הזיעה שאינן מחליפפין את לבושיהן, א"ל הבאר היה מעלה להם מינה דשאים ומיני בשמים והיו מנענעין בהן שנאמר בנאות דשא ירביצנ, והיה ריחן נודף מסוף העולם ועד סופו, בא שלמה ופירש וריח שלמותיך כריח לבנון ואומר נרד וכרכום קנה וקנמון כל אלו מהיכן מעין גנים באר מים חיים, כיון שראו ישראל היאך הקב"ה מעדנן במדבר התחילו מקלסין אותו ואומרים את הוא רעיא טבא לא חסרת טובתך לעולם:
    6 days, 2 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 675:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    דבר אחר פקודי ה' ישרים משחמי לב. תני חזקיה הר' חייא דברי תורה עטרה לראש, ענק לצואר, מלוגמא ללב, קילורית לעינים, רטיה למכה, כוס עקרין למעים. עטרה לראש כי לוית חן הם לראשך. ענק לצואר וענקים לגרגרותיך, מלוגמא ללב פקודי ה' ישרים משמחי לב. קילורין לעיניים מצות ה' ברה מאירת עינים, רטיה למכה רפאות תהי לשרך כוס עקרין למעים ושקוי לעצמותיך, ומנין שנבלעת ברמ"ח אברים שנאמר ולכל בשרו מרפא. תורת ה' תמימה, התורה תמיימה וישראל הם תמימים כשקבלו אותה, אתה מוצא כשיצאו ישראל ממצרים היו בהם בעלי מומין אמר הקב"ה התורה שלמה היא ואתן אותה לבעלי מומין אמתין עד שיעמדו בניהם אני מאחר בשמחתהה של תורה, מה עשה להם הקב"ה רפא אותם ונןותן להם את התורה, ומנין מי שהיה סומא שהיא רואה שנאמר וכל העם ארואים, ומי שהיה חרש היה שומע שנאמר נעשה ונשמע, ומי שהיה חגר היה שלם ויתיצבו בתחתית ההר. פקודי ה' ישרים משמחי לב א"ר שמואל בר נחמני רבי יונתן רמי כתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב וכתיב אמרת ה' צרופה, זכה משחמתו לא זכה צורפתו. יראת ה' טהורה עומדת לעד, א"ר יוחנן זה המלמד תורה בטהרה, מאי היא, נושא אשה ואחר כך לומד תורה. עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, א"ר חייא בר אבא נאמנת היא להעיד על לומדיה:
    6 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 643:5 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    גערת גוים אבדת רשע, א"ר לוי גערת גוים זה עמלק דכתיב ראשית גוים עמלק, אבדת רשע זה עשו דכתיב וקראו להם גבול רשעה, ואם יאמר לך אדם (יז) אף יעקב בכלל, אמור לו רשעים אין כתיב כאן אלא רשע, שמם מחית כי מחה אממחה את זכר עמלק. האויב תמו חרבות לנצח, האויבים תמו וחרבותיהן קיימין לנצח, כגון קוסטנטינוס בנה קוסטנטינא פילוס בנה פיליא, אנטיוכוס בנה אנטיוכיא, אלכסנדרוס בנה אלכסנדריא, סיקילוס בנה סיציליא, הן תמו וחרבותיהן קיימות ואתה כביכול ערים נתשת ציון וירושלים וערי יהודה ערי קדשך היו מדבר וגו', וה' לעולם ישב כונן למשפט כסאו, בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה'. ד"א האויב הם תמו וחרבותיהן קיימין כגון קסרי ורומי. וערים נתשת, פילוסופוס אחד שאל כו'. ד"א האויב תמו, תני בש"ר אלעזר שבועה נשבע הקב"ה שלא להשאיר זכר עמלק לא נין ולא נכד שלא יאמר אילן זה של עמלק גמל זה או רחל זה של עמלק שנאמר אבד זכרם המה. ר' ןלוי בשם ר' חמא לא השם שלם ולא הכסא שלם עד שיאבד זרעו של עמלק מן העולם שנאמר כי יד על כס יה היה צריך לומר כסא ה', וכשיאבד זכרו של עמלק השם שלם והכסא שלם, האויב תמו חרבות לנצח מה כתיב אחריו וה' לעולם ישב כונן למשפט כסאו:
    6 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 637:3 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    ועורה אלי משפט צוית. והיכן צוה ובקש ה' מאויבי דוד. (והיכן צוה ואיבתי את אויביך וצרתי את צורריך, והיכן צוית) ריבה ה' את יריבי (יב) [והיכן צוה ואיבתי את אויביך וצרתי את צורריך]. ועדת לאומים תסובבך בשעה שעדת לאומים סובבים אותך אתה משרה שכינתך במרום. רבי עזריה ור' יהודה בשם רבי יהודה בר אלעאי שלשה דברים נצטוו ישראל בכניסתן לארץ ועשו שתים אבל לא בנו את בית ה' למה שהיה להם דילטורין שנאמר נפשי בתוך לבאים אשכבה לוהטים שהיו להוטים אחר לשון הרע, אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע סלק שכינתך מביניהן מה שכינתך עושה בארץ רומה על שמים אלהים על כל הארץ כבודך, ועדת לאומים תסובבך ועליה למרום שובה וגו' שפטני ה' כצדקי ולא כרשעתי, כתומתי ולא כעקמנותי, יגמר נא רע רשעים מן העולם, ותכונן צדיק ותכונן מלכותך צדיק העולם (יג) וממה שאתה בוחן לבות וכליות אנו יודעים שאתה אלהים צדין. א"ר פנחס ממה שאנו חייבים לך ואנו מפקידים אצלך בכל יום ואתה מחזיר לנו אני יודעין שאתה אלהים צדיק ואין אדם נקרא צדיק אלא אם כן הוא טוב, משל למה הדבר דומה לפעמון של זהב ומקישו של מרגלית, רשע והוא חוטא למה הדבר דומה לאשה כעורה וחוטמה מעלה פוליפוס, צדיק ורע רשע וטוב שניהם שקולין זה כזה:
    6 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 606:9 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    אל תבואי ריקם אל חמותך, לא כריקם של מצרים, ולא כריקם של עולי רגלים ולא כריקם של עבד עברי, אלא הדא דתנינן תמן הראיה מעה כסף והחגיגה שתי כסף. ותאמר שבי בתי, רב הונא ור' ירמיה בש"ר שמואל הן של צדיקים הן, ולאו שלהן לאו. ןויבא העיר לא היה צריך קרא למימר אלא ותבא העיר, אלא מלמד שהיה הולך אחריה עד שהגיעה לפתחה של עיר:
    6 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 586:2 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    משא דבר ה' אל ישראל ביד מלאכי. אמר רב מלאכי זה מרדכי ולמה נקרא שמו מלאכי, שהיה משנה למלך, מיתיבי ברוך בן נריה ושריה בן מחסיה ודניאל איש חמודות ומרדכי בשלן וחדגי זכריה ומלאכי כלם נתנבאו בשנת שתךים לדריוש, קא חשיב מרדכי וקא חשיב מלאכי, תיובתא. תניא ר"י בן קרחה אומר מלאכי זה עזרא, וחכ"א מלאכי שמו, אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא כמ"ד מלאכי זה עזרא דכתיב בנבואתיה דמלאכי בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל, ומאן מפריש נשים נכריות מישראל עזרא דכתיב ויען שכניה בן יחיאל וגו' ויאמר לעזרא אנחנו מעלנו באלהינו ונושב נשים נכריות:
    6 days, 3 hours ago
  • ty simon published a new Source Sheet, Game slot online.
    6 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 582:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרוף את הכסף. א"ר כרוספדאי א"ר יוחנן שלשה כפרים נפתחים בראש השנה, אחד של צדיקים גמורים, ואחד של רשעים גמורים, ואחד של בינונים. (של) צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים, (ושל) רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה, (ושל) בינונים תלוים ועומדים מראש השנה עד יום הכפורים, זכו נכתבים לחיים לא זכו נכתבים למיתה. תניא בית שמאי אומרים שלש כתות הם ליום הדין, אחת של צדיקים גמורים, ואחת של רשעים גמורים, ואחת של ביניונים. צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיי העולם הבא, רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לגיהנם שנאמר ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם, בינונים יורדין לגיהנם ומצפצפים ועוליים שנאמר והבאתי את השלישית באש וגו', ועליהם אמרה חנה ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל, א"ר יצחק בר אבין ופניהם דומים לשולי קדרה, אמר רבא ואינהו משפירי שפירי בני מחוזא ומיקרו בני גיהנם. ובית הלל אומרים בינונים ורכב חסד מטה כלפי חסד, ועליהם אמר דוד אהבתי כי ישמע ה', ועליהם אמר דוד כל הפרשה דלותי ולי יהושע, היכי עביד ר"א אומר כובש שנאמר ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאתם, ר' יוסי בר חנינא אומר נושא שנאמר נושא עון ועובר על פשע. תנא דבי ר' ישמעאל מעביר ראשון ראשון וכך היא המדה, ואמר רבא ועון עצמו אינו נמחק דאי איכא רובא עונות מחשב בהדייהו, פושעי ישראל בגופם ופושעי אומות העולם בגופם יורדים לגיהנם ונדונים בה שנים עשר חדש גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מזרתן ונעשין אפר תחת כפות רגלי הצדיקים, שנאמר ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם, אבל המסורות והאפיקורסיים ושכפרו בתחיית המתים ושנתנו חתיהם בארץ החיים ושחטאו ושהחטיאו את הרבים כגון ירבעם וחבריו יורדין לגיהנם ונדונין בה לדורי דורות שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים וגו' גינהנם גלה והםא אינם כלים שנאמר וצורם לבלות שאול, וכל כך למה, לפי שפשטו ידיהם בזבול שנאמר מזבול לו, ואין זבול אלא בית המקדש שנאמר בנה בניתי בית זבול לך. אמר מר ובית הלל אומרים ורב חסד מטה כלפי חסד והא כתיב והבאתי את השלישית באש, התם עון דפושעי ישראל בגופן, והא אמרת לית להו תקנתא, ברוב עונות הכא מחצה עונות ומחצה זכיות, והכי קאמר אי הוה מחצה עונות ומחצה זכיות ואית ליה עון דפושעי ישראל בגופם לא סגי דלאו והבאתי את השלישית באש, ואי לא ורב חסד מטה כלפי חסד, פושעי ישראל בגופן מאן נינהו, אמר רב קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם. פושעי אוה"ע בגופם בעבירה. שנתנו חתיתם בארץ החיים אמר רב זה פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים:
    6 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 573:1 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    שנו רבותינו שבועת הדיינין אם היא בלשונה נאמרה, אומרים לו הוי יודע שכל העולם נזדעזע בשעה שאמר הקב"ה בסיני לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא, וכל העבירות שבתורה נארמ בהם ונקה וכאן לא ינקה, וכל עבירות נפרעין ממנו וכאן ממנו וממשפחתו שנאמר אל תתן את פיך לחטיא את בשרך, ואין בשרו אלא קרובו שנאמר ומבשרך לא תתעלם וכל עבירות שבתורה נפרעין ממנו וכןאן נפרעין ממנו ומכל העולם כולו שנאמר אלה וכחש וגו', וכתיב על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה, וכל עבירות שבתורה אם יש לו זכות תולים לו שנים ושלשה דורות וכאן נפרעים ממנו לאלתר שנאמר הוצאתיה נאם ה' צבאות לאלתר, ובאה אל בית הנגב זה הגונב דעת הבריות שאין לו ממון אצל חברו וטוענו ומשביעו, ואל בית הנשבבע בשמי לשקר כמשמעו, ולנה בתוך ביתו וכלתו ואת עציו ואת אבניו, הא למדת דברים שאין אש ומים מכלין אותם שבועת שקר מכלה אותם, ואם אמר איני נשבע פוטרים אותו, ואם אמר הרי נשבע העומדים שם אומרים סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים וכו' (כתוב ברמז י"ח). א"ר שמואל בר נחמני מלאכי חבלה אין להם קפיצה שנאמר משוט בארץ ומהתהלך בה ברם הכא ולנה בתוך ביתו. ויאמר זאת הרשעה כו' (בכתוב בעזרא ברמז תתרס"ח):
    6 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 561:5 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    נה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום חגי יהודה חגיך. אתה מוצא בכל מקום יהודה תחלה, לחנייה יהודה תחלה והחונים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה, לנסיעה יהודה תחלה ונסע דגל מחנה יהודה, לקרבנות יהודה תחלה שנאמר ויהי המקריב ביום הראשון וגו', למןלחמה יהודה תחלה שנאמר מי יעלה לנו אל הכנעני ויאמר ה' יהודה יעלה, וכשיבא המבשר יהודה יתבשר בתחלה שנאמר חגי יהודה חגיך וגו':
    6 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 559:3 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    מי אל כמוך נושא עון. אמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר נשא עון ועובר על פשע למי הוא נושא עון למי שעובר על פשע. רב הונא בריה דרבי יהושע חלש על רב פפא לשיולי ביה חזא דחלשא ליה עלמא אמר עבידו לי זודתא, לסוף אתפח כו', אמרו ליה מאי חזית, א"ל אין הכי הוה, אמר להו להקב"ה הואיל ולא מוקי במיליה ןולא תוקמון בהדיה שנאמר נושא עון ועובר על פשע כו':
    6 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 552:6 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה. אף על פי שחרב בית המקדש לא זזה השכינה משם ושכנתי כתיב ואין שדה אלא ציון שנאמר ציון שדה תחרש, וכן שנו רבותךינו בית הכנסת שחרבה אין מספידין בתוכה ואין מפשילין לתוכה חבילים. והמה לא ידעו מחשבות ה' ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה. למה כל אלה חברו אל עמק השדים כדי שיבואו ויפלו ביד אברהם:
    6 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 517:10 history »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    והשבתי כל משושה. א"ר יוחנן מפני מה מועדים שבבבל שמחים מפני שלא היו באותה קללה (בפסוק חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי). תני נוהג אבל מראש חדש עד תענית דברי ר"מ, ר' יהודה אומר כל החדש כלו אסור, רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו אסור אלא אותו שבת בלבד, א"ר יוחנן ושלשתם מקרא אחד דרשו והשבתי כל משושה וגו' מ"ד מר"ח ועד תענית מחנה, מ"ד כל החדש כלו אסור מחדשה, מ"ד אין אסור אלא אותךו שבת משבתה, אמר רבא הלכה כר"מ, ואמר רבא הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, ותרויינו לקולא:
    6 days, 3 hours ago
  • Shoshana Kahan edited Yalkut Shimoni on Nach 460:1 and 2 others »
    Version: Yalkut Shimoni on Nach (Hebrew)
    אנכי ה' עושה כל וגו' רקע הארץ מביאתי, אימתי נבראו המלאכים ר' יוחנן אמר בשני נבראו הה"ד המקרה במים עליותיו וכתיב עושה מלאכיו רוחות, ר' חנינא אמר בחמישי נבראו דכתיב ועוף יעופף וכתיב ובשתים יעוףפף, ר' לוליינו בר טברין בשם רבי יצחק בין על דעתיה דר' יוחנן בין על דעתיה דר' חנינא הכל מודים שלא נברא ביום ראשון כלום שלא יאמרו מיכאל היה מותח בדרומו של עולם וגבריאל בצפונו והקב"ה באמצע אלא אנכי ה' עושה כל וגו' רוקע הארץ מיאתי מי אתי מי היה אתי שותף בברייתו של עולם, מלך בשר ודם מתקלס במדינה וגדולי המדינה מתקלסין עמו למה לפי שנושאים אתו במשאוי, אבל הקב"ה אינו כן ברא את עולמו הוא לבדו מתקלס בעולמו הוי כי גדול אתה ועושה נפלאות אתה אלהים לבדך. מפר אותות בדים וקוסמים יהולל וכה"א כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל הרי אתה מחזר מנחש וקוסם באיזה מקום תשלוט בהם, והם אינם כן כשהם צריכים להלחם עומד כהן גדול ולובש אורים ונשאלים בהקב"ה אבל הכותים קוסמים ומנחשים ואלו מבדין אותם בתשובה ומבטלין קסמיהם שנאמר מפר אותות בדים וקוסמים יהולל. ד"א מפר אותות בדים זה סיחון ועוג (טו) שהיו (בריחיהם) [בדיהם] של מלכי כנען, וקוסמים יהולל זה בלעם ובלק שנתערבו בקסמיהם, משיב חכמים אחור זה בלק ובלעם, ודעתם יסכל אלו זקני מדין. אמר ליה אספסינוס לרבן יוחנן בן זכאי חבית של דבש ודרקון כרוך עליה לא שוברים את החבית בשביל הדרקון, אישתיק קרי עליה רב יוסף משיב חכמים אחור איבעי ליה למימר שקלינן צבתא ושקלינן לדרקון וקטלינן ליה וחביתא שבקינן:
    6 days, 3 hours ago
    2 related »
  • Shmuel Weissman edited Berakhot 58b:6 history »
    Version: Talmud Bavli. German trans. by Lazarus Goldschmidt, 1929 [de] (English)
    R. Jehošua͑ b. Levi sagte: Wer seinen Genossen nach dreißig Tagen sieht, spreche: ‘Gepriesen sei er, der uns leben, bestehen und an diese Zeit heranreichen ließ’. Nach zwölf Monaten, spreche er: ‘Gepriesen sei er, der die Toten belebt’. Rabh sagte: Der Tote wird vor zwölf Monaten nicht (aus dem Herzen) vergessen, denn es heißt:<sup class="footnote-marker">214</sup><i class="footnote">Ps. 31,13.</i> <i>ich wurde wie ein Toter aus dem Herzen vergessen, ich bin gleich einem verlorenen Geräte.</i><sup class="footnote-marker">215</sup><i class="footnote">Eine verlorene Sache wird nach 12 Monaten aufgegeben; cf. Bm. 28a.</i> <i>.</i>
    6 days, 3 hours ago
  • Shmuel Weissman edited Berakhot 57a:11 history »
    Version: Talmud Bavli. German trans. by Lazarus Goldschmidt, 1929 [de] (English)
    Wer einen Hahn im Traume sieht, hoffe auf ein männliches Kind; wer Hähne, hoffe auf männliche Kinder; wer eine Henne, hoffe auf einen schönen Garten<sup class="footnote-marker">166</sup><i class="footnote"><span dir="rtl">תרביצא</span> auch bildl. für das Lehrhaus. Das W. <span dir="rtl">תרנגולת</span> wird in <span dir="rtl">גילה ,נאה ,תר][ביצא[]</span> zerlegt.</i> und auf Freude. Wer Eier im Traume sieht, dessen Bitte befindet sich in der Schwebe; werden sie zerschlagen, so ist seine Bitte gewährt<sup class="footnote-marker">167</sup><i class="footnote">Erst nach dem Aufschlagen des Eies zeigt es sich, ob der Inhalt genießbar ist.</i> worden. Dasselbe gilt auch von Nüssen, Gurken, sowie von allen Glasgefäßen und dergleichen Zerbrechlichem.
    6 days, 3 hours ago
  • Shmuel Weissman edited Berakhot 56b:6 history »
    Version: Talmud Bavli. German trans. by Lazarus Goldschmidt, 1929 [de] (English)
    Jener sprach ferner: Ich träumte, man habe mir berichtet: Dein Vater hinterließ dir Güter in Kappadokien. Dieser sprach: Hast du Güter in Kappadokien? Jener erwiderte: Nein. – Ging dein Vater nach Kappadokien? Jener erwiderte: Nein. Da sprach dieser: Wenn dem so ist, [so bedeutet] Kappa einen Balken<sup class="footnote-marker">108</sup><i class="footnote">Nach Rasch!i bedeutet Kappa im Pers. u. Griech. <i>Balken</i>; dies ist aber nicht zutreffend.</i> und deka<sup class="footnote-marker">109</sup><i class="footnote">Gr. <i>δέκα.</i></i> [heißt] zehn; geh und untersuche den ersten der zehn Balken, der voll Geld ist. Hierauf ging er hin und fand, daß er voll Geld war.
    6 days, 3 hours ago
  • Shmuel Weissman edited Berakhot 56a:16 history »
    Version: Talmud Bavli. German trans. by Lazarus Goldschmidt, 1929 [de] (English)
    Schließlich gab ihm Raba eine Belohnung und sprach zu ihm: Ich sah die Wand einstürzen. Dieser erwiderte: Güter ohne Grenzen wirst da erwerben. Jener sprach: Ich sah das Haus Abajjes einfallen und mich mit Staub bedecken. Dieser erwiderte: Abajje wird sterben, und seine Schule wird dir zufallen. Jener sprach: Ich sah mein Haus einfallen und alle Welt kommen und sich einzelne Ziegel holen. Dieser erwiderte: Deine Lehren werden sich in der Welt verbreiten. Jener sprach: Ich sah, daß mein Haupt gespalten war und mein Hirn hervorfloß. Dieser erwiderte: Die Federn fallen aus deinem Kopfkissen heraus. Jener sprach: Man las mir im Traume das Loblied von Miçrajim<sup class="footnote-marker">99</sup><i class="footnote">Das L. vom Auszug aus Miçrajim (Ps. Kapp. 113, 114), das am Festabend des Pesahḥ gelesen wird.</i> vor. Dieser erwiderte: Es werden dir Wunder geschehen.
    6 days, 3 hours ago
  • Shmuel Weissman edited Berakhot 55b:2 history »
    Version: Talmud Bavli. German trans. by Lazarus Goldschmidt, 1929 [de] (English)
    R. Levi sagte: Bis zweiundzwanzig Jahren hoffe der Mensch stets auf die Erfüllung eines guten Traumes. Woher dies? – Von Joseph. Es heißt:<sup class="footnote-marker">57</sup><i class="footnote">Ib. V. 2.</i> <i>das ist die Geschlechtsfolge Ja͑qobs; Joseph war siebzehn Jahre alt &amp;c.;</i> ferner :<sup class="footnote-marker">58</sup><i class="footnote">Ib. 41,46.</i> <i>Joseph war dreißig Jahre alt, als er vor dem Pareo stand &amp;c.</i> Von siebzehn bis dreißig sind dreizehn; dazu die sieben Überflußjahre und zwei der Hungerjahre, das sind zweiundzwanzig.
    6 days, 3 hours ago
  • Shmuel Weissman edited Berakhot 54b:22 and 2 others »
    Version: Talmud Bavli. German trans. by Lazarus Goldschmidt, 1929 [de] (English)
    Ferner sagte R. Jehuda: Drei Dinge verlängern die Tage und die Jahre des Menschen: wenn man sein Gebet in die Länge zieht, wenn man lange bei Tisch yverweilt und wenn man lange im Aborte verweilt. –
    6 days, 3 hours ago
    2 related »
  • Shmuel Weissman edited Berakhot 52b:30 and 2 others »
    Version: Talmud Bavli. German trans. by Lazarus Goldschmidt, 1929 [de] (English)
    M<small>AN SPRECHE DEN</small> S<small>EGEN NICHT &amp;C</small>. Einleuchtend ist dies bezüglich des Lichtes, da es ja nicht gefeiert<sup class="footnote-marker">21</sup><i class="footnote">Es ist vorauszusetzen, daß der Nichtjude es am Šabbath bhat brennen lassen.</i> hat, warum aber nicht über Wohlgerüche!?
    6 days, 3 hours ago
    2 related »
  • Shmuel Weissman edited Berakhot 51a:2 history »
    Version: Talmud Bavli. German trans. by Lazarus Goldschmidt, 1929 [de] (English)
    Man fragte R. Ḥisda: Muß, wer gegessen und vergessentlich den Segen nicht gesprochen hat, ihn nachher sprechen? Dieser erwiderte: Soll, wer Knoblauch gegessen hat und einen Geruch verbreitet, nochmals Knoblauch essen, damit sein Geruch sich noch mehr verbreite<sup class="footnote-marker">121</sup><i class="footnote">Wenn er durch das Essen ohne Segensspruch eine Sünde begangen hat, darf er nicht weiter ohne Segensspruch essen.</i>!?
    6 days, 3 hours ago
  • Shmuel Weissman edited Berakhot 30b:19 history »
    Version: Talmud Bavli. German trans. by Lazarus Goldschmidt, 1929 [de] (English)
    Wieso dies, vielleicht ist wirklich Glanz zu verstehen, denn R. Jehuda pflegte sich vorher zu schmücken und dann das Gebet zu verrichten!? Vielmehr, erwiderte R. Naḥman b. Jiçḥaq, hieraus:<sup class="footnote-marker">5</sup><i class="footnote">Ib. 2,11.</i> <i>dicenet dem Herrn in Furcht und frohlocket mit Beben</i>. —
    6 days, 3 hours ago
  • Shmuel Weissman edited Berakhot 29b:9 history »
    Version: Talmud Bavli. German trans. by Lazarus Goldschmidt, 1929 [de] (English)
    Abajje b. Abin und R. Ḥanina b. Abin erklärten beide: Wenn man das Gebet nicht bei Sonnenröte<sup class="footnote-marker">87</sup><i class="footnote">Wenn die Sonne sich beim Aufgange bzw. Untergange grell rötet.</i> verrichtet. R. Ḥija b. Abba sagte nämlich im Namen R. Joḥanans: Es ist Gebot, das Gebet bei Sonnenröte zu verrichten. R. Zera sagte: Hierauf deutet folgender Schriftvers:<sup class="footnote-marker">88</sup><i class="footnote">Ps. 72,5.</i> <i>sie mögen dich mit der Sonne fürchten, auch vor dem Monde, von Geschlecht zu Geschlecht</i>. Im Westen fluchten sie über den, der das [Vesper]gebet <i>hbei</i> Sonnenröte verrichtet, weil man die Zeit versäumen kann.
    6 days, 3 hours ago
Older Activity »