הודיה והכרת הטוב החלוץ - קריית ים

רציונל למה זה חשוב להגיד תודה איך להכניס הודיה לחיים שלנו. "טוב להודות"

הכרת תודה - הדרך לאושר?

מודֶה [מודָה] אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ

רבה אמונתך שלך בי? שלי בך?

למה הסידור בוחר לפתוח את היום היהודי בזה?

מה זה מבקש לעשות?

מהי התנועה הנפשית של הודיה?

מה זה עושה לנו?

מודה אני / אבי אוחיון

לחן - אסף צרויה

שירה -עומר אדם



מודה אני כל בוקר
שהחזרת את נשמתי
מודה אני על בגד
שהנחת על גופי
שלא יהיה לי קר אתה שומר עליי

מודה אני כל בוקר
על האור על עצם היותי
מודה אני על לחם
שהנחת לשולחני
שלא אהיה רעב שלא אדע כאב

על אין ספור חיוכיי מודה אני
על כל כישרונותיי ועל כל שיריי
את כולם אקדיש לך
דע לך דע לך שמודה אני לך

אצעק לך אדיר שמך אלייך אקרא יה
לך חיי לך ליבי ותודתי
אליך אקרא יה אליך אקרא יה

מודה אני כל בוקר
על כוחי על אבי ועל אמי
מודה אני על גשם שנתת בשדותיי
לדאוג לאוהביי נתת לי חיי

על יום המנוחה מודה אני
על שפע וברכה על המשפחה
כל כולי רק בזכותך
דע לך דע לך שמודה אני לך

אצעק לך אדיר שמך אלייך אקרא יה
לך חיי לך ליבי ותודתי
אליך אקרא יה אליך אקרא יה

על כל כישלונותיי מודה אני
על אכזבותיי פחדיי ומכשוליי
הם כולם לטובתי
אין אחר בליבי רק לך מודה אני

”טוב להודות“ הכרת תודה - הדרך לאושר?

”במשך מאות שנים נתפסה הכרת תודה כהתגלמות טוהר המידות וכהצטיינות מוסרית. אולם עד לאחרונה, לא טרח איש לחקור את ”רגש התודה“ בכלים מדעיים. המחקר המודרני העלה כי מדובר בתופעה עמוקה ומורכבת; רכיב מכריע באושר האנושי. למעשה, רגש התודה הוא אחד הדברים הבודדים המוכחים מדעית כיכולים לשנות חייו של אדם.

רגש הכרת התודה נבדק מדעית במסגרת זרם ”הפסיכולוגיה החיובית“ העוסקת בחקר החלק הבריא בנפשנו, בניגוד להתמקדות הקלאסית במחלות ובעיות נפשיות.

המחקרים המודרניים מראים כי אנשים המטפחים בקביעות ובשיטתיות את יכולת הכרת תודה, חווים קשת רחבה של יתרונות מדידים במישור הנפשי, הגופני והבין-אישי. אנשים אלה מרגישים בריאים ומאושרים יותר, ונעים יותר לשהות במחיצתם.

אז מהי הכרת תודה?

ההגדרה המילונית לרגש תודה היא: ”התכונה או המצב של הודיה, הוקרה, הערכה של הנטייה לגמול טובה.“

בעיקרה, הכרת תודה היא הודאה בטוב בחיינו. כשאנו מכירים תודה אנו מאשרים כי החיים טובים וכי יש בהם אלמנטים שעושים אותם ראויים. אנו אומרים ’כן‘ לחיים. הכרת תודה היא הכרה בכך שמקור הטוב נמצא, ולפחות באופן חלקי, מחוץ לנו, היות

והכרת תודה מופנית כלפי חוץ. היכולת להכיר תודה דורשת נכונות לראות:

א. את טוב ליבו ונדיבותו של אדם או גורם אחר.

ב. שהמיטיב מעניק לי דבר-מה בכוונה תחילה.

ג. שלמתנה יש ערך בעיני המיטיב.

כמו-כן, ההכרה כי הייתי עשוי להיות שונה או חיי היו עשויים להיות שונים, ללא תרומתם של אנשים אחרים, מוסיפה לאדם מימד של ענווה אמיתית. התברר כי אנשים שחווים הכרת תודה מסוגלים להתמודד בצורה יעילה יותר עם לחצי היום-יום או עם מצבים טראומתיים. אנשים אלה נהנים ממצב בריאותי משופר וכנראה גם מתאוששים מהר יותר ממחלות. כמו-כן, נמצא כי הכרת תודה גורמת לחיזוק הקשר עם אנשים אחרים, תורמת ליחסים בינאישיים טובים יותר, ואף מובילה לאלטרואיזם.

כאשר אנשים חווים הכרת תודה הם מרגישים אוהבים יותר וסלחניים יותר.“

"כשמסתכלים בכנות על הצד הטוב שבכל אחד ואחד, האדם נעשה אהוב באופן טבעי, ואינו זקוק לשום ניסיון של התחנפות." על פי אורות הקודש של ג עמוד שכ"ד הרב קוק.

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 - ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה[1]) היה הרב הראשי האשכנזיהראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית.

מהי תודה?

מתי אמירת תודה היא מעשה טבעי?

מתי אמירת תודה איננה מעשה טבעי?

האם יש קשר בין הודאה לבין הודיה?

האם ההודאה היא הדבר הקשה?

תרגיל:

מסתובבים בחדר וכל אחד אומר תודה לשלושה אנשים שונים בקבוצה

אָסוּר לוֹ לָאָדָם שֶׁיֵּהָנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה, וְכָל הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה - מָעַל (...) כָּל הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה כְּאִלּוּ גּוֹזֵל להקב"ה וכנסת ישראל תלמוד בבלי סדר נזיקין מסכת ברכות דף ל"ה עמוד א

לחברותות שירו את השיר

שיר העבודה והמלאכה

מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: נחום נרדי
קיימים 7 ביצועים לשיר



מִי יַצִּילֵנוּ מֵרָעָב?
מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רַב?
וּמִי יַשְׁקֵנוּ כּוֹס חָלָב?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?

לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!

מִי יִתֵּן לָנוּ כְּסוּת בַּקֹּר?
וּמִי בַּחֹשֶׁךְ יִתֵּן אוֹר?
מִי יַעַל מַיִם מִן הַבּוֹר?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?

לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!

וּמִי נָטַע עֵצִים בַּגַּן,
לִפְרִי וּלְצֵל, כָּל מִין וָזַן,
וּבַשָּׂדוֹת זָרַע דָּגָן?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?

לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!

מִי הֵכִין לָנוּ פִּנַּת גַּג,
גָּדֵר לַגַּן, לַכֶּרֶם סְיָג,
וּמִי טָרַח וּמִי דָּאַג
לִכְבוֹד שַׁבָּת, לִכְבוֹד הֶחָג?

לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!

עַל כֵּן נַעֲבֹד, עַל כֵּן נַעֲמֹל
תָּמִיד, בְּכָל יְמֵי הַחֹל.
כָּבֵד הָעֹל, נָעִים הָעֹל!
וּבְעֵת הַפְּנַאי נָשִׁיר בְּקוֹל

שִׁירֵי תּוֹדָה, שִׁירֵי בְּרָכָה
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!

שאלות: מהו פשט השיר למי מודים כאן?

האם לדעתכם יש קשר בין התפילות אותן נהג ביאליק ורוב החלוצים לשיר כילד לבין חיבור השיר הזה? האם החלוצים ניסו לתת לעבודה מובן דתי? או אולי הוא רק שיר מחאה על ההודיה לאלוהים?

עדיין בחברותות

(א) ברכות הריח:

(ג) בָּרוּךְ אַתָּה יְ‑יָ אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשֹמִים:

(ה) ברכות *הראיה*:

(ז) בָּרוּךְ אַתָּה יְ‑יָ אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹשֹה מַעֲשֹה בְּרֵאשִׁית:

(ט) בָּרוּךְ אַתָּה יְ‑יָ אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשֹה אֶת הָיַּם הַגָּדוֹל:

(יא) בָּרוּךְ אַתָּה יְ‑יָ אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹכֵר הַבְּרִית וְנֶאֱמָן בְּרִיתוֹ וְקַיָּם בַּמַאֲמָרוֹ:

(יג) ברכות השמיעה:

(טו) בָּרוּךְ אַתָּה יְ‑יָ אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם:

(יז) בָּרוּךְ אַתָּה יְ‑יָ אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב:

(יט) בָּרוּךְ אַתָּה יְ‑יָ אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, דַּיַּן הָאֱמֶת:

(כא) ברכת הקשת: הרואה קשת צריך לברך ברכה זו, ואסור להסתכל בו:

(כג) בָּרוּךְ אַתָּה יְ‑יָ אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹכֵר הַבְּרִית נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ:

(כה) על הברקים ועל הרעמים:

(כז) על הברקים מברך:

(כט) בָּרוּךְ עוֹשֹה מַעֲשֹה בְרֵאשִׁית:

(לא) על הרעמים מברך:

(לג) בָּרוּךְ שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם:

כל אחד לבד בחברותא טבלה : מתי מודים? על מה מודים?

מלאו את הטבלה וחישבו על מה יש להודות בחיי הקומונה? האם אתם מרגישים שלפעמים חסרה לכם איזה ברכה על איזה התרגשות קטנה שקוראת לכם? את מי נברך (אם אנחנו בוחרים לא לברך את אלוהים בתודה הזאת)? חברו ברכה קצרה לסיטואציה הזאת בקומונה. סיום החברותות.

ברכה לסיום לימוד/ תמר דובדבני (הרבה תמר דבדבני, נולדה בקיבוץ ראש הנקרה, חיה בירושלים.)
אֱלהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינו ואמותינוּ
תן בנו הכח להוציא אל הפועל
את הטוב והנכון מכל מה שלמדנו היום.
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה'' אֱלהֵינוּ,
שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם
וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, ותשלח ברכה במעשה ידינו.
יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילנו, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתינו.

למדני אלוהי / לאה גולדברג

למדני אלוהי
ברך והתפלל
על סוד עלה קמל
על נוגה פרי בשל
על החירות הזאת
לנשום לחוש לראות
לדעת לייחל להיכשל

למד את שפתותי
ברכה ושיר הלל
בהתחדש זמנך
עם בוקר ועם ליל
בהתחדש זמנך
עם בוקר ועם ליל

לבל יהי יומי
עליי כתמול שלשום
לבל יהי עליי
יומי הרגל
יומי הרגל

נספח לפעם בחיים כאשר תשרה עליכם הרוח וזה יהיה הזמן המתאים לכך.

נספח.

ש א ל ו ן ת ו ד ה

ההודיה רושמת את חסדו של אדם בתודעה, מוציאה אותו מן העיסוק באין ומחברת אותו ליש בעולמו, לאהבה שאוהבים אותו. הודיה מרובה מלמדת לקבל ולשמוח במגוון רחב של מתנות גדולות וקטנות.

השאלון שלפניך מנחה אותנו לגלות את החסד בכל אחד מן העולמות שבהם אנו חיים. נסו למצוא בכל פעם חסד או שניים עיקריים בכל תחום.

אלוהים נמצא בפרטי החסדים. ציינו בכל תחום מה בדיוק קיבלתם בו לעולמכם.

מובאות כאן מבחר דוגמאות להודיות. אך יש לזכור שהחסד הוא לגמרי אישי ומה שנחווה כמתנה אצל אחד אינו מתנה אצל שני.

כדי להכיר את החסד כדאי להתרכז תחילה רק במה שנחווה כמתנה ולא להתעסק במה שיש ספק לגביו. את החסד צריך להכיר לבדו. לכן אין לציין לצידו את מה שלא היה, או היה קשה.

יש אנשים שקשה להם מאד להודות: מי שקיבלו מעט. מי שקיבלו ולקחו להם. מי שחוששים מן החובה הבאה עם ידיעת היכולת. מי שרוצים לשלוט בעולם ומעדיפים לראות אותו כמפעלם. מי שתרבות הצריכה לימדה אותם לא להיות שמחים בחלקם אלא לרדוף תמיד אחר מה שעוד לא קיבלו. אלו שקשה להם להודות, זקוקים במיוחד למסלול הזה ...

זהו שאלון לעבודה יומית בת מספר דקות. לאחר מספר שבועות של הודיות תתחיל להתגלות רשימה קבועה של חסדי יסוד שעליה ניתן לחזור ולהוסיף את חסדיו המיוחדים של אותו היום.

לאחר שנתנו פעם תשובה לכל השאלות כדאי לנסות לענות בפעם אחרת תשובות שונות. תהליך לימוד החסד הוא חקירה של אהבה הסמויה מן העין, הזמנה לגלות יש לא מודע. לאחר שבנינו את רשימת החסדים הבסיסית אפשר יהיה לחזור אליה ומדי פעם לעדכן ולהוסיף מתנה שהייתה סמויה.

נסו בכל תחום לגלות מי היה שליחה של אותה מתנה. אין אנו מודים ל"אבא שתמיד היה שם בשבילי", אלא תודה לך אלוהי, על ששלחת לי אב מסור שלימד אותי את נאמנותך. ההודיה מרוממת את החסד ומגלה את מקורו העליון.

  • זמנים של חסד
  1. חסדי היום: מנו שבעה – עשרה רגעים של חסד. דייקו בפרטים: מי נתן, איפה נתן, מה קיבלתי. הודו לאלוהים: תודה ששלחת אלי את האיש שהיה לו זמן בשבילי. תודה שיצרת את הפרי שהגיע לשולחני. הימנעו מאמירות מופשטות: "השעה שהייתי עם הבן שלי". אלא רשמו: "החיבוק שנתן לי הבן כשחזר מבית הספר, ושמחת החיים שלו שהדביקה אותי והוציאה אותי מהעיסוק בדאגות שלי".
  2. חסדי התקופה האחרונה: העיסוק בחסדי היום מחמיץ לעיתים חסדים קבועים הנמצאים עמי לאחרונה. פעם או פעמיים בשבוע חפשו את החסד בכל אחד מן העולמות שבהם אנו חיים. נסו למצוא בכל פעם חסד או שניים עיקריים בכל תחום. ציינו בכל תחום מה בדיוק קיבלתם בו לעולמכם.
  3. חסדים קבועים: רשימה של חסדים גדולים או קטנים הניתנים במשך תקופה ממושכת בחיי.

ב. תחומי החסד

  1. כבני אדם: תודה שבראת עולם. תודה על חכמת הגוף, היודע לבדו לעשות הרבה מפעולותיו. תודה על היכולת לחשוב, לדבר, לעמוד לפניך. תודה על השפה. תודה על כושר היצירה. תודה שעשיתני אישה. תודה על אפשרות ההולדה. תודה שהזמנת אותי להיות שותפך להשלמת עולמך.
  2. כיהודי/ה: תודה שנתת לנו תורת חיים. שבחרת בנו לתפקידים מיוחדים. תודה על המהפכה שעשו לנו חכמי המשנה. תודה על התנ"ך. תודה על שירת ימי הביניים, תודה על אפשרות התשובה. תודה על ערבות הדדית, משפחה וקהילה, תודה על שייכות, משמעות ורב גוניות. תודה על יכולת הישרדות ארוכה. תודה על גנים טובים. תודה על השבת. תודה שנתת לי תורה שבה אני מצליח לפעמים לגלות את כוונתך.
  3. כישראלי/ת: תודה שהשבת אותנו מגלותנו. תודה שנתת לנו בית משלנו. תודה על הישירות, החברות, אומץ הלב, כושר האלתור והחוצפה. תודה על השפה העברית המתחדשת ורבת הרבדים. תודה על קיבוץ הגלויות. תודה על הארץ היפה ומזג האוויר הנפלא. תודה על צבא הגנה לישראל. תודה על הקיבוץ, תודה על הילדות בבית שאן. תודה על הספרות והשירה העברית. תודה על ריקודי העם. מכבי תל אביב. ירקות ופירות טובים. זיתים שחורים, פלאפל, שקדי מרק, במבה וקוטג' תנובה. תודה שאפשרת לי לחזור למולדתי ולכונן בה קשר ישיר עמך.
  4. כבן/ בת הזמן הזה: תודה על החופש, הדמוקרטיה, החוק, אפשרויות ההשכלה. תודה על זכויות האישה. תודה על מים זורמים, חימום, מיזוג, מחשב, מיקרו גל ומכונת כביסה. תודה על מכוניות ואווירונים. תודה על תוחלת החיים והרפואה. תודה על האינטרנט וזמינות המידע. תודה על היכולת לטייל בעולם. תודה על חיתולים חד פעמיים. תודה על הפנאי.
  5. תכונות ויכולות: תודה על תבונה, חשיבה עצמאית, מזג נוח, חברתיות, אופטימיות, כושר גופני, יופי חיצוני, יכולות גופניות שונות, מיניות. תודה על הכישרון למוסיקה, משחק, מחשבים. תודה על יכולת כלכלית, תודה על היכולת להודות. תודה על היכולת שנתת בי לדעת אותך.
  6. לימודים מקצוע ועבודה: תודה על אפשרות לעסוק בדבר שאני אוהב. להתפרס בכבוד. להיות משמעותי ולהביא תועלת בעולמך. תודה על רגע שבו נתת לי אפשרות ללמד את דעתך.
  7. משפחת המוצא: תודה על הנאמנות, האופטימיות, שמחת החיים, האהבה הרבה, האחריות, הרפתקנות של אבי או אמי. תודה על ההשכלה שהעניקו לי. תודה על אבי שגילה לי את נאמנותך. תודה על אבי שלימדני דיוק ועבודה קשה. תודה על סבא שתמיד היה לו זמן בשבילי. תודה על דודה שאפתה לי את העוגה הכי טובה.
  8. אחים וחברים: תודה על הגנתה של אחות גדולה. תודה על חבר שתמיד נמצא בשבילי. תודה על נפש תאומה. תודה על חבר אחד שיש לו מקום בשבילי גם כשאני מאבד אותך. תודה על חברה שלימדה אותי נאמנות לעצמה.
  9. בני זוג: תודה על איש ישר, בעל סבלנות גדולה. תודה על אישה עם שמחת חיים ואמונה. תודה על חכמתו, חכמתה. תודה על אישה שיודעת לקבל את הקשיים הגדולים שאתה שם בעולמי.
  10. ילדים ונכדים: תודה על ילד שמח, בעל חוש הומור מפותח. תודה על ילדה שלימדה אותי תמימות ואמונה. תודה על יופייה של בתי. תודה על בתי שאישרה לי את אפשרות התשובה שנתת בעולמך. תודה על בני שגילה לי את אהבתך. תודה על בתי שגילתה לי את סליחתך.
  11. מתנות מיוחדות: אנשים שפגשנו, מורים משמעותיים, תחביבים, חופשות, טיולים, ספרים, מוסיקה, תרבות ואמנות, בעלי חיים, ועוד ...
  12. חסדים הבאים בניסיון: מתנות שנתקבלו בדיעבד בעקבות עמידה בקשיים ומשברים. המחלה שגילתה כוחות, הפיטורים שאפשרו למצוא מסלול מקצועי משמעותי. המוות ששינה את היחס לחיים. הנכות שבנתה כוחות מיוחדים. תודה על בגידה אנושית שהכריחה אותי למצוא אותך.
  13. חסדי האנשים שאנו רגילים לראות בעיקר את מה שאין להם: תודה על איש שממשיך לנסות. תודה על אישה שנותנת את המיטב שלה, גם אם אינו מספיק. תודה על ילד שמוכן לקבל אותנו כשאנו מנסים שוב.

המלצות: בכל יום, הודיה על שבעה מחסדי אותו היום ושלושה מחסדי השנה והעשור.

לפני כל חג, ובימים קשים במיוחד: הודיה מפורטת על כל אחד מתחומי החסד.

ניתן ליזום הודיה מיוחדת במהלך יום קשה כדי לצאת מעיסוק לא יעיל בבעיות למקום המחזיר את הקשיים למשקלם הנכון.

"הוי דן את כל האדם לכף זכות" (משנה, אבות). לאחר מספר חודשי עבודה ניתן לנסות להתחיל לראות גם את חסדי האנשים שאנו רגילים לראות בעיקר את מה שאין להם. ראיית היש משחררת את "הילד הרע" מתפקיד הנבל שנתנו לו, ומאפשרת לחדש אהבה שאבדה.

מתוך תכנית "פסיכולוגיה ביהדות", יאיר כספי http://yaircaspi.wordpress.com

(א) ברכות הריח:

(ג) בָּרוּךְ אַתָּה יְ‑יָ אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשֹמִים:

(ה) ברכות *הראיה*:

(ז) בָּרוּךְ אַתָּה יְ‑יָ אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹשֹה מַעֲשֹה בְּרֵאשִׁית:

(ט) בָּרוּךְ אַתָּה יְ‑יָ אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשֹה אֶת הָיַּם הַגָּדוֹל:

(יא) בָּרוּךְ אַתָּה יְ‑יָ אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹכֵר הַבְּרִית וְנֶאֱמָן בְּרִיתוֹ וְקַיָּם בַּמַאֲמָרוֹ:

(יג) ברכות השמיעה:

(טו) בָּרוּךְ אַתָּה יְ‑יָ אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם:

(יז) בָּרוּךְ אַתָּה יְ‑יָ אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב:

(יט) בָּרוּךְ אַתָּה יְ‑יָ אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, דַּיַּן הָאֱמֶת:

(כא) ברכת הקשת: הרואה קשת צריך לברך ברכה זו, ואסור להסתכל בו:

(כג) בָּרוּךְ אַתָּה יְ‑יָ אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹכֵר הַבְּרִית נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ:

(כה) על הברקים ועל הרעמים:

(כז) על הברקים מברך:

(כט) בָּרוּךְ עוֹשֹה מַעֲשֹה בְרֵאשִׁית:

(לא) על הרעמים מברך:

(לג) בָּרוּךְ שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם: