(ז) פורפת על האבן ועל האגוז ועל המטבע, ובלבד שלא תפרף לכתחלה בשבת.
(ח) הקטע יוצא בקב שלו, דברי רבי מאיר. ורבי יוסי אוסר. ואם יש לו בית קבול כתותין - טמא. סמוכות שלו טמאין מדרס, ויוצאין בהן בשבת, ונכנסין בהן בעזרה. כסא וסמוכות שלו טמאין מדרס, ואין יוצאין בהן בשבת, ואין נכנסין בהן בעזרה. אנקטמין טהורין, ואין יוצאין בהן.
(ט) הבנים יוצאין בקשרים, ובני מלכים בזוגין. וכל אדם, אלא שדברו חכמים בהווה.
(י) יוצאין בביצת החרגול, ובשן שועל, ובמסמר מן הצלוב, משום רפואה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: אף בחל אסור, משום דרכי האמורי.
(7) A woman may fasten a stone, or a nut, or a coin [in her cloak], provided she does not first fasten it on Shabbat.
(8) An amputee may go out with his prosthesis, these are the words of Rabbi Meir; but Rabbi Yose prohibits it. If the prosthesis has a hollow space for rags, it is subject to impurity. Supports [for an amputee] transmit impurity via leaning, but one may go out with them on Shabbat, and one may [also] enter the Temple courtyard with them. His [the amputee's] chair and its supports transmit impurity via leaning and one may not go out with them on Shabbat, nor enter the Temple courtyard with them. Masks are not subject to impurity and one may not go out with them.
(9) Boys may go out with their knots, and princes with bells. So [indeed] may anyone, but the Sages speak of common custom.
(10) One may go out with a locust egg, or with a fox's tooth, or with the nail of one who has been hanged, for the sake of remedies, these are the words of Rabbi Meir. But the Sages say: This is forbidden even on a weekday because [it imitates] the ways of the Amorites.