(ה) הזורק מן הים ליבשה ומן היבשה לים, ומן הים לספינה ומן הספינה לים, ומן הספינה לחברתה - פטור. ספינות קשורות זו בזו מטלטלין מזו לזו. אם אינן קשורות, אף על פי שמקפות, אין מטלטלין מזו לזו.
(ו) הזורק ונזכר לאחר שיצתה מידו, קלטה אחר , קלטה כלב , או שנשרפה - פטור. זרק לעשות חבורה, בין באדם בין בבהמה, ונזכר עד שלא נעשית חבורה - פטור. זה הכלל: כל חיבי חטאות אינן חיבין עד שתהא תחלתן וסופן שגגה. תחלתן שגגה וסופן זדון, תחלתן זדון וסופן שגגה - פטורין, עד שתהא תחלתן וסופן שגגה.
(5) [If] one throws [an object] from the sea to the shore, or from the shore to the sea; from the sea to the ship, or from the ship to the sea, or from one ship to another, he is exempt. [If] ships are tied together one may carry [objects] from one to the other; if they are not tied together one may not carry [objects] from one to the other, even though they are close together.
(6) [If] one throws [an object] and after it leaves his hand remembers [it is Shabbat], should that [object] be caught by another [person], or be caught by a dog, or catch on fire, he [the thrower] is exempt. [If] one throws [an object with the intention] to injure either a person or animal, and before it causes the injury he remembers [it is Shabbat] he is exempt. This the principle: Individuals are only liable chata'ot [offerings brought to expiate sin] if [both] the start and end [of their actions are committed] unintentionally. [If] the start [of an action is committed] unintentionally and the end intentionally, or [if] the start [is committed] intentionally and the end unintentionally they [the perpetrators] are exempt - unless the start and the end [were performed] unintentionally.
(א) הבונה כמה יבנה ויהא חיב, הבונה כל שהוא והמסתת, והמכה בפטיש ובמעצד, הקודח כל שהוא - חיב. זה הכלל: כל העושה מלאכה ומלאכתו מתקימת בשבת, חיב. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף המכה בקרנס על הסדן בשעת מלאכה - חיב, מפני שהוא כמתקן מלאכה.
(ב) החורש כל שהוא, המנכש והמקרסם והמזרד כל שהוא - חיב. המלקט עצים, אם לתקן - כל שהן, אם להסיק - כדי לבשל ביצה קלה. המלקט עשבים, אם לתקן - כל שהוא, אם לבהמה - כמלא פי הגדי.
(1) [If] one builds, how much must he build to be liable? [If] one builds the smallest quantity [he is liable]. [If] one chops stone, or strikes with a hammer, or uses an adze, or bores a hole - [if any of these are done] in the smallest quantity, he is liable. This is the principle: If one performs a Melakhah [a constructive activity forbidden on Shabbat and festivals] and that Melakhah endures on the Shabbat, he is liable. Rabbi Shimon ben Gamliel says: One is [likewise liable if] he strikes a hammer on an anvil because it is like he improves the tool.
(2) [If] one plows the smallest quantity, or weeds, or cuts [off dried branches], or trims [fresh branches] he is liable for the smallest quantity. [If] one gathers branches to improve [the tree], he is liable for the smallest quantity; [if one gathers branches] to burn [as fuel, he is liable if he gathers] sufficient [wood] to boil a light egg. [If] one gathers herbs to improve [the ground], he is liable for the smallest quantity; [if one gathers grasses] for an animal [he is liable if he gathers] sufficient [grasses] for a kid's mouthful.