Lag B'Omer

שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה והיה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע והם הם העמידו תורה אותה שעה תנא כולם מתו מפסח ועד עצרת אמר רב חמא בר אבא ואיתימא ר' חייא בר אבין כולם מתו מיתה רעה מאי היא א"ר נחמן אסכרה

Yevamot 62b:9-11

Rabbi Akiva had twelve thousand pairs of disciples, from Gevas to Antiparas (Judea); and they all died during one period because they did not treat each other with respect and the world was left desolate:- until Rabbi Akiva came to our Masters in the South and taught the Torah to them. These were Rabbi Meir, Rabbi Judah, Rabbi Yossi, Rabbi Shimon and Rabbi Eleazar ben Shammua; and it was they who founded the Torah at that time.

A Tanna taught: All of them died between Passover and Shavuot.

Rabbi Hama bar Abba or, it might be said, Rabbi Chiyya bar Abin said: All of them died a cruel death.

What was it?

Rabbi Nahman replied: Askara.

ברכות ס״א ב:ט׳

בשעה שהוציאו את ר' עקיבא,להריגה זמן ק"ש היה והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים אמרו לו תלמידיו רבינו עד כאן אמר להם כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך אפילו נוטל את נשמתך אמרתי מתי יבא לידי ואקיימנו ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד

Berakhot 61b:9

When the took Rabbi Akiva out to face his execution, it was the time of the recital of the Shema - and they were combing his flesh with iron combs - yet Rabbi Akiva was accepting upon himself the yolk of the heavenly kingdom.

His students said to him: "Our teacher, even to this extent?"

R' Akiva said to them: "All my days I was troubled by this verse; with all your soul - meaning, even if He takes your soul. I said to myself, when the opportuntiy arrive that I may fulfil this verse? And now that the time has come, should I not fulfil it?"

R' Akiva was drawing out the word "echad" until his soul departed with "echad."

חגיגה י״ד ב:ח׳-ט׳

ת"ר ארבעה נכנסו בפרדס ואלו הן בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבא אמר להם ר"ע כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים משום שנאמר (תהלים קא, ז) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני בן עזאי הציץ ומת ... בן זומא הציץ ונפגע ... אחר קיצץ בנטיעות רבי עקיבא יצא בשלום

Chagigah 14b:8-9

The Rabbi's taught: There were four who entered the Pardes (sublime orchard) and they are - Ben Azzai, Ben Zoma, Acher (Alisha Ben Avuya) and Rabbi Akiva. Before they entered, Rabbi Akiva said to them: "When you reach near the pure marble stones, do not say "water water", because it says "a speaker of lies shall not abide before my eyes".

Ben Azzai glanced and died ... Ben Zoma glanced and became unstable ... Acher chopped down saplings. R' Akiva emerged in peace.

שבת ל״ג ב:ה׳-ח׳

דיתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ויתיב יהודה בן גרים גבייהו פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות ר' יוסי שתק נענה רשב"י ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקין להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות אמרו יהודה שעילה יתעלה יוסי ששתק יגלה לציפורי שמעון שגינה יהרג אזל הוא ובריה טשו בי מדרשא כל יומא הוה מייתי להו דביתהו ריפתא וכוזא דמיא וכרכי כי תקיף גזירתא א"ל לבריה נשים דעתן קלה עליהן דילמא מצערי לה ומגליא לן אזלו טשו במערתא איתרחיש ניסא איברי להו חרובא ועינא דמיא והוו משלחי מנייהו והוו יתבי עד צוארייהו בחלא כולי יומא גרסי בעידן צלויי לבשו מיכסו ומצלו והדר משלחי מנייהו כי היכי דלא ליבלו איתבו תריסר שני במערתא אתא אליהו וקם אפיתחא דמערתא אמר מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזירתיה נפקו חזו אינשי דקא כרבי וזרעי אמר מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה כל מקום שנותנין עיניהן מיד נשרף יצתה בת קול ואמרה להם להחריב עולמי יצאתם חיזרו למערתכם הדור אזול איתיבו תריסר ירחי שתא אמרי משפט רשעים בגיהנם י"ב חדש יצתה בת קול ואמרה צאו ממערתכם נפקו כל היכא דהוה מחי ר' אלעזר הוה מסי ר"ש אמר לו בני די לעולם אני ואתה בהדי פניא דמעלי שבתא חזו ההוא סבא דהוה נקיט תרי מדאני אסא ורהיט בין השמשות אמרו ליה הני למה לך אמר להו לכבוד שבת ותיסגי לך בחד חד כנגד (שמות כ, ז) זכור וחד כנגד (דברים ה, יא) שמור א"ל לבריה חזי כמה חביבין מצות על ישראל

Shabbat 33b:5-8

For R. Judah, R. Jose, and R. Simeon were sitting, and Judah, a son of proselytes, was sitting near them.

R. Judah commenced [the discussion] by observing, ‘How fine are the works of this people! They have made streets, they have built bridges, they have erected baths.’

R. Jose was silent.

R. Shimon b. Yohai answered and said, ‘All that they made they made for themselves; they built market-places, to set harlots in them; baths, to rejuvenate themselves; bridges, to levy tolls for them.’ Now, Judah the son of proselytes went and related their talk which reached the government. They decreed: Judah, who exalted [us], shall be exalted, Jose, who was silent, shall be exiled to Sepphoris; Shimon, who censured, let him be executed.

He and his son went and hid themselves in the Beth Hamidrash,[and] his wife brought him bread and a mug of water and they dined. [But] when the decree became more severe be said to his son, Women can be can be unstable: she may be put to the torture and expose us.’ So they went and hid in a cave. A miracle occurred and a carob-tree and a water well were created for them. They would strip their garments and sit up to their necks in sand. The whole day they studied; when it was time for prayers they robed, covered themselves, prayed, and then put off their garments again, so that they should not wear out. Thus they dwelt twelve years in the cave.

Then Elijah came and stood at the entrance to the cave and exclaimed, Who will inform the son of Yohai that the emperor is dead and his decree annulled?

So they emerged. Seeing a man ploughing and sowing, they exclaimed, ‘They forsake life eternal and engage in life temporal!’ Whatever they cast their eyes upon was immediately burnt up. Thereupon a Heavenly Echo came forth and cried out, ‘Have ye emerged to destroy My world: Return to your cave!’ So they returned and dwelt there twelve months, saying, ‘The punishment of the wicked in Gehenna is [limited to] twelve months.’

A Heavenly Echo then came forth and said, ‘Go forth from your cave!’ Thus.’; they issued: wherever R. Eleazar wounded, R. Shimon healed. Said he to him, ‘My son! You and I are sufficient for the world.’

On the eve of the Sabbath before sunset they saw an old man holding two bundles of myrtle and running at twilight. What are these for?’ they asked him. ‘They are in honour of the Sabbath,’ he replied. ‘But one should suffice you’?-One is for ‘Remember-’ and one for ‘Observe.’ Said he to his son, ‘See how precious are the commandments to Israel.’ Thereupon their minds were settled.