(ב) יש לך קשרים שאין חיבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין. קושרת אשה מפתח חלוקה, וחוטי סבכה ושל פסיקיא, ורצועות מנעל וסנדל, ונודות יין ושמן, וקדרה של בשר. רבי אליעזר בן יעקב אומר: קושרין לפני הבהמה בשביל שלא תצא. קושרין דלי בפסיקיא, אבל לא בחבל. רבי יהודה מתיר. כלל אמר רבי יהודה: כל קשר שאינו של קימא, אין חיבין עליו.
(ג) מקפלין את הכלים אפלו ארבעה וחמשה פעמים, ומציעין את המטות מלילי שבת לשבת, אבל לא משבת למוצאי שבת. רבי ישמעאל אומר: מקפלין את הכלים ומציעין את המטות מיום הכפורים לשבת, וחלבי שבת קרבין ביום הכפורים. (אבל לא של יום הכפורים בשבת). רבי עקיבא אומר: לא של שבת קרבין ביום הכפורים, ולא של יום הכפורים קרבין בשבת.
(2) There are other knots for which one is not liable like [one is for] the camel-drivers’ knot and the sailors’ knot. A woman may tie the opening of her dress, and the laces of her hair-net, and her belt, and her shoelaces, and her sandal laces. And [one may also tie cords] of wine flasks and oil flasks, and the covering over a pot of meat. Rabbi Eliezer ben Yaakov says: One may tie a rope before an animal so that it does not go out. One may tie a bucket with a belt but not with a rope. Rabbi Yehudah permits it. Rabbi Yehudah stated a principle: One is not liable for any knot which does not endure.
(3) One may fold clothes even four or five times. One may make the beds on Shabbat night for [use on] Shabbat; but one may not make beds on Shabbat for [use] after Shabbat. Rabbi Yishmael says: One may fold clothes and make the beds on Yom Kippur for Shabbat [following it]. And the fats of Shabbat [sacrifices] may be offered on Yom Kippur (but not on Shabbat for Yom Kippur). Rabbi Akiva says: They may not offer those of Shabbat on Yom Kippur, or those of Yom Kippur on Shabbat.
(א) כָּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה, בֵּין שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן וּבֵין שֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶן. וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבִים בְּכָל לָשׁוֹן, טְעוּנִים גְּנִיזָה. וּמִפְּנֵי מָה אֵין קוֹרִין בָּהֶן, מִפְּנֵי בִטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. מַצִּילִין תִּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר, וְתִיק הַתְּפִלִּין עִם הַתְּפִלִּין, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָן מָעוֹת. וּלְהֵיכָן מַצִּילִין אוֹתָן, לְמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ. בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, אַף לִמְפֻלָּשׁ:
(ב) מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעֻדּוֹת, הָרָאוּי לְאָדָם לְאָדָם, הָרָאוּי לִבְהֵמָה לִבְהֵמָה. כֵּיצַד. נָפְלָה דְלֵקָה בְלֵילֵי שַׁבָּת, מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעֻדּוֹת, בְּשַׁחֲרִית, מַצִּילִין מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת, בְּמִנְחָה, מְזוֹן סְעֻדָּה אֶחָת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לְעוֹלָם מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעֻדּוֹת:
(1) One may save all sacred writings from a fire whether they read from them [on Shabbat] or not. And even though they may be written in a different language [other than Hebrew] they require storage. And why are they not read on Shabbat? [To avoid] neglect of the Beit HaMidrash [a facility devoted to the study and teaching of Torah]. One may save the case of a scroll with the scroll, and the case of tefillin with the tefillin even if there is money in it. To where are they moved? To an enclosed alley. Ben Beteira says: [One may] even [move these items] to an open alley.
(2) One may save [from a fire sufficient] food for three meals; [one may save] for a person [food] fit for a person and [one may save] for an animal [food] for an animal. How so? [If] a fire broke out on Shabbat evening one may save food for three meals; [if] in the morning one may save food for two meals; [if] in the afternoon [one may save] food for one meal. Rabbi Yose says: One may always save food for three meals.