(ד) מי שהיו לו שני תינוקות, אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של אחר השבת בשבת - חיב. אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של ערב שבת בשבת - רבי אליעזר מחיב חטאת, ורבי יהושע פוטר.

(ה) קטן נמול לשמונה, לתשעה, ולעשרה, ולאחד עשר, ולשנים עשר - לא פחות ולא יותר. הא כיצד, כדרכו, לשמונה. נולד לבין השמשות, נמול לתשעה. בין השמשות של ערב שבת, נמול לעשרה. יום טוב לאחר שבת, נמול לאחד עשר. שני ימים טובים של ראש השנה, נמול לשנים עשר. קטן החולה, אין מוהלין אותו עד שיבריא.

(ו) אלו הן ציצין המעכבין את המילה: בשר החופה את רב העטרה. ואינו אוכל בתרומה. ואם היה בעל בשר, מתקנו מפני מראית העין. מל ולא פרע את המילה, כאלו לא מל.