(ה) מי שישן בדרך ולא ידע שחשכה, יש לו אלפים אמה לכל רוח, דברי רבי יוחנן בן נורי. וחכמים אומרים: אין לו אלא ארבע אמות. רבי אליעזר אומר: והוא באמצען. רבי יהודה אומר: לאיזה רוח שירצה ילך. ומודה רבי יהודה שאם ברר לו, שאינו יכול לחזור בו.

(ו) היו שנים, מקצת אמותיו של זה בתוך אמותיו של זה, מביאין ואוכלין באמצע, ובלבד שלא יוציא זה מתוך שלו לתוך של חברו. היו שלשה, והאמצעי מבלע ביניהן, הוא מתר עמהן והן מתרין עמו, ושנים החיצונים אסורין זה עם זה. אמר רבי שמעון: למה הדבר דומה, לשלש חצרות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים, ערבו שתיהן עם האמצעית - היא מתרת עמהן והן מתרות עמה, ושתים החיצונות אסורות זו עם זו.

(ז) מי שבא בדרך וחשכה לו, והיה מכיר אילן או גדר, ואמר: שביתתי תחתיו - לא אמר כלום. שביתתי בעקרו, מהלך ממקום רגליו ועד עקרו אלפים אמה ומעקרו ועד ביתו אלפים אמה. נמצא מהלך משחשכה ארבעת אלפים אמה.

(ח) אם אינו מכיר, או שאינו בקי בהלכה, ואמר: שביתתי במקומי - זכה לו מקומו אלפים אמה לכל רוח. עגלות - דברי רבי חנינא בן אנטיגנוס. וחכמים אומרים: מרבעות, כטבלא מרבעת, כדי שיהא נשכר לזויות.