(ז) אין שורין את המרסן לתרנגולים, אבל חולטין. האשה לא תשרה את המרסן שתוליך בידה למרחץ, אבל שפה היא בבשרה יבש. לא ילעוס אדם חטין ויניח על מכתו בפסח, מפני שהן מחמיצות.
(ח) אין נותנין את הקמח לתוך החרסת או לתוך החרדל, ואם נתן - יאכל מיד, ורבי מאיר אוסר. אין מבשלין את הפסח לא במשקין ולא במי פרות, אבל סכין ומטבילין אותו בהן. מי תשמישו של נחתום ישפכו, מפני שהן מחמיצין.
(7) We may not soak bran for chickens [on Pesach]; but we may scald it. A woman may not soak the bran which she takes with her to the bathhouse, but may rub it on her body [when it is] dry. One may not chew [grains of] wheat and place them [as a salve] on his wound, because they will become leavened.
(8) We may not put flour into charoset [a sweet mixture of fruits and spices eaten with the bitter herbs] or into mustard; if one did [so], he should eat [it] immediately. But Rabbi Meir forbids [it]. We may not boil the Pesach sacrifice, not with drinks and not with fruit juices; but [after it has been roasted] we may dab it or dip it in them. Water which a baker uses [in making the dough] must be thrown away [immediately], because it becomes leavened.
(א) אלו עוברין בפסח: כתח הבבלי, ושכר המדי, וחמץ האדומי, וזיתום המצרי, וזומן של צבעים, ועמילן של טבחים, וקולן של סופרים. רבי אליעזר אומר: אף תכשיטי נשים. זה הכלל: כל שהוא ממין דגן, הרי זה עובר בפסח. הרי אלו באזהרה, ואין בהן משום כרת.
(ב) בצק שבסדקי ערבה, אם יש כזית במקום אחד - חיב לבער, ואם לא - בטל במעוטו. וכן לענין הטמאה. אם מקפיד עליו - חוצץ, ואם רוצה בקיומו - הרי הוא כערבה. בצק החרש, אם יש כיוצא בו שהחמיץ, הרי זה אסור.
(1) [With] these items [we] would be transgressing on Pesach [since they are considered chamets]: Babylonian kutach [a type of bread pudding], Median beer, Edomite vinegar, Egyptian ale, bran water [used by] dyers, working dough [used by] cooks, and glue [used by] scribes; Rabbi Eliezer says, "Also the adornments [used by] women." This is the general rule: whatever is [made] from a type of grain [and is leavened], behold [with] this, [one] transgresses on Pesach; behold these [incur the penalty attached to the transgression of] an admonitory precept, but they do not [bring about] karet [Divinely imposed punishment consisting in severance from Heaven and/or the Jewish people].
(2) If there be any dough in the crevices of a kneading-trough; if there is a kazayit [ a specific unit of volume] in one place, one is obligated to destroy [it]; and if not, it is [considered as] null [due] to its smallness. And so too with respect to impurity. [However] if one is particular about it [and doesn't want it there], it forms a separation, but if he wants its preservation [in the trough], it is [considered] as [a part of] the trough. If there is a 'silent' dough [that has not visibly become leavened]: if there is one similar to it that has become leavened, behold [that 'silent' dough] is forbidden.