(ט) חבורה שאבד פסחה, ואמרה לאחד: צא ובקש ושחוט עלינו, והלך ומצא ושחט, והם לקחו ושחטו - אם שלו נשחט ראשון, הוא אוכל משלו, והם אוכלים עמו משלו, ואם שלהן נשחט ראשון, הם אוכלין משלהן, והוא אוכל משלו. ואם אינו ידוע איזה מהן נשחט ראשון, או ששחטו שניהן כאחד, הוא אוכל משלו, והם אינם אוכלים עמו, ושלהן יצא לבית השרפה, ופטורין מלעשות פסח שני. אמר להן: אם אחרתי, צאו ושחטו עלי, הלך ומצא ושחט, והן לקחו ושחטו. אם שלהן נשחט ראשון - הן אוכלין משלהן, והוא אוכל עמהן. ואם שלו נשחט ראשון - הוא אוכל משלו, והן אוכלין משלהן. ואם אינו ידוע איזה מהם נשחט ראשון, או ששחטו שניהם כאחד - הן אוכלין משלהן, והוא אינו אוכל עמהן, ושלו יצא לבית השרפה, ופטור מלעשות פסח שני. אמר להן ואמרו לו - אוכלין כלם מן הראשון. ואם אין ידוע איזה מהן נשחט ראשון - שניהן יוצאין לבית השרפה. לא אמר להן ולא אמרו לו, אינן אחראין זה לזה.
(י) שתי חבורות שנתערבו פסחיהן, אלו מושכין להן אחד ואלו מושכין להן אחד. אחד מאלו בא לו אצל אלו, ואחד מאלו בא לו אצל אלו, וכך הם אומרים: אם שלנו הוא הפסח הזה, ידיך משוכות משלך ונמנית על שלנו, ואם שלך הוא הפסח הזה, ידינו משוכות משלנו ונמנינו על שלך. וכן חמש חבורות של חמשה חמשה ושל עשרה עשרה, מושכין להן אחד מכל חבורה וחבורה, וכן הם אומרים.
(יא) שנים שנתערבו פסחיהם, זה מושך לו אחד, וזה מושך לו אחד, זה ממנה עמו אחד מן השוק, וזה ממנה עמו אחד מן השוק. זה בא אצל זה, וזה בא אצל זה, וכך הם אומרים: אם שלי הוא פסח זה, ידיך משוכות משלך ונמנית על שלי. ואם שלך הוא פסח זה, ידי משוכות משלי ונמניתי על שלך.
(9) If a company lost its Pesach sacrifice, and said to one [of its members], "Go, seek, and slaughter [it] for us," and he went, found, and slaughtered [it], and they [in the meantime also] purchased and slaughtered [a different animal to serve as their Pesach sacrifice]; if his was slaughtered first, he must eat of his [sacrifice], and the others must eat with him from his [sacrifice as well]; but if theirs was slaughtered first, they must eat of their [sacrifice] and he must eat of his; if it is uncertain which of them had been slaughtered first, or that both had been slaughtered at one time, he must eat of his, and they may not eat with him [from it], and theirs must go out to the House of Burning; but they are exempt from making [a Pesach sacrifice on] Pesach Sheni. If he said to them, "If I delay, go and slaughter [a Pesach sacrifice] for me," and he went, found, and slaughtered [the lost Pesach sacrifice], and they [in the meantime also] purchased and slaughtered [a different animal to serve as their Pesach sacrifice]; if theirs was slaughtered first, they must eat from theirs, and he must eat with them [together from theirs]; but if his was slaughtered first, he must eat of his, and they must eat of theirs; if it be uncertain which sacrifice had been slaughtered first, or that both had been slaughtered at one time, they must eat from theirs, but he may not eat with them [from theirs]; and his sacrifice must go out to the House of Burning; but he is exempt from making [a Pesach sacrifice on] Pesach Sheni. If he said to them, ["Slaughter a Pesach sacrifice for me if I delay,"] and they said to him ["Seek and slaughter for us our lost Pesach sacrifice,"] they must all eat of the first one [slaughtered]; if it is uncertain which had been slaughtered first, both of them must go out to the House of Burning; but if he did not say [anything] to them and they did not not say [anything] to him, they are not [considered] responsible for each other, [and each must eat from their own sacrifice].
(10) If the Pesach sacrifices of two companies got mixed up, each company shall take one [of the animals; then] a member of each company shall go to the other, and [each company] shall say [to the member of the other company]: "If this Pesach sacrifice is ours, withdraw yourself from your [company's sacrifice], and be numbered [designated now to eat] from ours; but if this Pesach sacrifice is yours, we withdraw from ours, and will be numbered [designated to eat] from yours." And so [too, in the case of] five companies, of five members each, and ten, of ten, [each company] shall take [a member] of each other company, and speak accordingly [to them].
(11) If the Pesach sacrifices of two [individuals] got mixed up, each shall take one [of the animals], and number [designate] a [random] person from the marketplace [to eat his sacrifice with him; the original owners of the sacrifices then] go to each other, and say [to each other's guest]: "If this Pesach sacrifice is mine, withdraw yourself from your [company's sacrifice], and be numbered [designated now to eat] from mine, but if this Pesach sacrifice is yours, I withdraw from mine, and will be numbered [designated to eat] from yours."
(א) ערבי פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך. ואפלו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב. ולא יפחתו לו מארבעה כוסות של יין, ואפלו מן התמחוי.
(1) On the eve of Passover [from] close to [the time of] the afternoon offering, no one must eat until nightfall. Even the poorest person in Israel must not eat [on the night of Passover] unless he reclines. And they must give him no fewer than four cups of wine, even [if he receives relief] from the charity plate.